www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

שנגרילה זה כאן וכאן    


שנגרילה זה כאן (וכאן, וכאן וכאן)
מאת: דינה היימן


המיתוס של שנגרילה, גן העדן עלי אדמות, מפרנס כבר דורות של הרפתקנים, מחפשים רוחניים וסוכני תיירות. אז מה הפלא שכל-כך הרבה מקומות טוענים שהם שנגרילה האמיתית?
 

האם זו שנגרילה?
האם זו שנגרילה? (צילום: יובל נעמן)
 
רבים, גם  שאינם בקיאים בענייני רוחניות בכלל ובבודהיזם הטיבטי בפרט, שמעו את שמה של שנגרילה.
המילה שנגרילה זכתה לשימוש נרחב בעולם התיירות כמו גם בחוגים רוחניים. האמונה הרווחת אודות שנגרילה מתארת עמק בעל נופים מרהיבים בו חיים בני אדם בהרמוניה מושלמת עם הטבע וזה עם זו, כשהם מאושרים, בריאים ונהנים מחיים ארוכים בני לפחות שלוש מאות שנים. מאחר וזהו גם שמה של רשת בתי מלון הפזורה ברחבי אסיה, מעוררת המילה אסוציאציה של יוקרה, שאינה עולה בקנה אחד עם משמעותה הרוחנית.
 
לא בכדי אימצו את השם מסעדות של אוכל תאילנדי, מועדוני ספא ורשת מלונות פאר, בעיקר באסיה. שנגרי-לה הוא שם נרדף לגן עדן עלי אדמות. המונח שנגרילה שגור על לשונם של סוכני תיירות כמו גם בחוגים רוחניים
אולם בדומה למושג 'נירוואנה', אין הכוונה רק לשמו של בית מלון בים המלח, אלא גם למושג בודהיסטי רב משמעות.
 

שתי העיירות הסיניות הטוענות לכתר שנגרי-לה - 
ג'ונגדְיֵין (A) וליג'יאנג (B) - ויעדי טיול בסביבתן


המזרח הרחוק




 
מקור האושר
רבים סבורים שמקור המילה שנגרילה במושג הטיבטי שמבהאלה (Shambhala), שפירושו מקור האושר.
מלומדים שהעמיקו בטנטרת הקלצ'אקרה שהוא טקסט מתקדם, שפירוש שמו "המעגל הגדול של הזמן" מתארים אותה כך: ארץ שמבהאלה נמצאת בעמק. ניתן להגיע אליה רק דרך טבעות של פסגות שלג, המזכירות את עלי הכותרת של הלוטוס. במרכזה ניצב הר בדולח בן תשע קומות אשר עומד מעל אגם קדוש וארמון שמעוטר באבני לאפיס, אלמוג, אבני חן ופנינים, ניצב על פסגתו. בעמק המופלא הזה, חיים בני אדם בהרמוניה מושלמת עם הטבע וזה עם זה, כשהם מאושרים, בריאים ונהנים מחיים ארוכים, שלוש מאות שנים ויותר. הם בני עמים שונים, אך נהנים משלום ומאחווה, וכולם נאמנים לעקרונות הבודהיזם, על פיו המושגים מלחמה וסבל כלל אינם מוכרים להם. בעמקים הנחבאים הללו ימצאו בודהיסטים טהורי לבב מקלט במקרה של אסון, אולם ניתן להגיע אליהם רק במצב רוחני מאוד מסוים. שמבהאלה היא ממלכה שבה חכמת האנושות ניצלת מן ההרס וההשחתה של הזמן וההיסטוריה, והיא ממתינה להציל את העולם ברגע שיזדקק לו.
 
המושג הובא לתודעת המערב בספרו של ג'יימס הילטון, "אופק אבוד" (Lost Horizon), שיצא לאור ב- 1933, ובו סיפר המחבר על ביקור בעמק המופלא. הספר הפך מיד לרב מכר, (בעקבות ספרו יצאו לאקרנים שני סרטים, אחד ב- 1937 בבימויו של פרנק קפרא, וב- 1973 יצא לאקרנים סרט מוזיקאלי ), שכן הציע תיאור של עולם אוטופי שהיה שונה לחלוטין מן העולם כפי שהצטייר באירופה של תחילת שנות השלושים. אירופה טרם התאוששה מן הטבח הנורא שהתרחש במהלך מלחמת העולם הראשונה, וכבר חוותה את השפל הגדול ואת עלייתם של המנהיגים הפאשיסטים היטלר ומוסוליני.
 
השם שנגרילה הפך מיד למעין אטלנטיס אבודה, מחוז חפץ רומנטי, הרפתקני ורוחני.
 
בראיון שנתן הדלאי לאמה להיסטוריון מייקל ווד (Michael Wood) אמר הדלאי לאמה:
"בימים אלו, אין איש יודע היכן שמבהאלה נמצאת. למרות שנאמר שהיא קימת, אנשים לא יכולים לראות אותה, או לתקשר איתה בדרך רגילה. אנשים מסוימים אומרים שהיא נמצאת בעולם אחר, אחרים שהיא ארץ אידיאלית, מקום של הדמיון. יש אומרים שהיא הייתה בעבר מקום אמיתי, אשר אין ניתן למצאו, אחרים מאמינים שיש פתח אל העולם ההוא ושניתן להיכנס אליו. תהה האמת אשר תהיה החיפוש אחר שמבהאלה המסורתית מתחיל כחיפוש במסע חיצוני, אשר הופך למסע חיפוש פנימי, של חקר וגילוי.
היום 'שנגרי לה' נתפסת הן כמקום, והן כזמן של הארת התודעה. הטיבטים אומרים שהצורך למצוא גן עדן במקום אחר הוא שמונע מאיתנו להשיגו. אם 'שנגרי לה' קימת החיפוש אחריה ממשיך".
 
בדרכה אל שנגרילה שלה...
בדרכה אל שנגרילה שלה... (צילום: יובל נעמן)
 
שנגרי-לה עברה דירה
הילטון עצמו אמנם טען שאין למצוא את שנגרי-לה ((Shangri-La / Xiānggélǐlā)) על המפה, אבל זה לא הפריע למספר רב של ארצות, ערים ומחוזות לטעון שהם-הם שנגרילה האמיתית. עלונים תיירותיים בנפאל, בהוטן, טיבט ובמספר מדינות במרכז אסיה, מנפנפים במילת הקסם שנגרילה. המצטרף האחרון, והנמרץ מכולם, למרוץ אחר שנגרילה הוא מחוז יוננאן (Yunnan) בדרום סין, הגובל בטיבט ממזרח.
ערים שונות במחוז זה משקיעות מאמצים רבים כדי "להוכיח" שהן שנגרילה האמיתית. הטוענים לכתר מנסים לטעון כי המתווה הגיאוגרפי שלהם תואם להפליא את התיאור על עמק פורה, אל מול פסגה הימאלאית מושלגת, דמוית חרוט. גם ריבוי הקבוצות האתניות הרבות שחיות ביוננאן זו לצד זו נחשב לסימן.
 
המלומד הסיני ד"ר ש’ואן קה (Xuan ke) קרא את ספרו של ג'יימס הילטון, וגם את כתביו של מערבי חובב יוננאן אחר, הבוטנאי ג'וזף רוק, והגיע למסקנות משלו. רוק חי ביוננאן במשך עשרות שנים, בהן יצא למסעות איסוף של פריטים בוטניים הגדלים באזור (שנחשב לאחד המגוונים בעולם). לצד העיסוק הבוטני, התאהב רוק גם בקבוצות האתניות השונות ביוננאן, ובין השנים 1924-1935 פרסם סדרת מאמרים אודותיהן במגזין נשיונל ג'יאוגרפיק. ככל הנראה שאב הילטון השראה מהמאמרים הללו לתיאור תושבי העמק בספרו.
 
במסגרת הניסיונות הסיניים לאסוף הוכחות למיקומה של 'שנגרי לה' ביוננאן, התפרסמו בעיתוני סין טענות כאילו ג'יימס הילטון עצמו פגש טייסים מיחידת "הנמרים המעופפים" שנחתו כביכול בעמק קסום דוגמת 'שנגרי לה', מהם שאב מידע, אלא שיחידה זו של טייסים אמריקאים מתנדבים, שלחמו לצד סין במלחמת העולם השנייה, הוקמה הרבה לאחר שהספר יצא לאור.
 
ש’ואן קה נפגש עם מושל מחוז דיצ'ינג (Diqing) ב- 1995, סיפר לו את שקרא, והציע לו להכריז על העיר ג'ונגדְיֵין (Zhōngdiàn) ועל מחוז דיצ'ינג כולו כעל שנגרילה. התיאור האוטופי, כך העריך, יביא תיירות רבה. המושל היה אסיר תודה, והבטיח למלומד פרס הוקרה על היוזמה. המלומד צדק. השימוש בשם שנגרילה כגימיק תיירותי הקפיץ את מספר התיירים לאזור מ- 42 אלף ב- 1995 למיליון בשנת 2000. בשנת 2001 נפתח שדה התעופה "שנגרילה" בעיר ג'ונגדְיֵין, והתיירים זרמו בהמוניהם. ג'ונדיאן ראתה פריחה חסרת תקדים. ב- 2002 הגיש ראש המחוז בקשה לממשל המרכזי בבייג'ינג להחליף את שם המחוז כולו באופן רשמי לשנגרילה (בסינית: ש'יאנג לילה Xiānggélǐlā). הבקשה אושרה.
לינה בעיירה שנגרילה
 
בינתיים המשיך בעל הרעיון, ש’ואן קה, להמתין בסבלנות, אבל פרס ההוקרה בושש מלהגיע. המלומד הנרגז איים להסיר את ההגדרה "שנגרילה" מזונגדיאן, ולהעבירה לעיר ליג'יאנג (Lijiang) הסמוכה. איים - ועשה. העיר ליג'יאנג מיהרה להחליף את שם הרחוב הראשי שלה לשנגרילה, והתיירים המשיכו להציף את המקום. חוקרים והרפתקנים רבים יצאו לחפש את מיקומה הגיאוגרפי של שנגרילה, ויש הטוענים אפילו שמצאו אותה, בלב הרי ההימאליה. המיקום, כמובן, חייב להישאר סודי.
 
שמורת הטבע שנגרילה
מוכרת בשמות: שמורת הר לאו-גון או שמורת שלושת הנהרות המקבילים
מהר מאוד צצו עוד ועוד מקומות ברחבי יוננאן ובטיבט, שכל אחד מהם טוען שהוא-הוא הדבר האמיתי. המאבק על התואר ועל הזכות להשתמש בשם שנגרילה יצר יריבויות ומתיחויות שהביאו את הממשל המרכזי להכריז על שטח נרחב - שכולל את כל הטוענים לתואר יחד - כעל שמורת טבע בשטח בן 70 אלף קילומטרים רבועים, שכולה תיקרא שנגרילה. זה עבד. השם עזר למשוך תשומת לב עולמית ולגייס את אונסק"ו להכיר באזור (ששטחו גדול יותר מזה של צרפת, וחיים בו שלושה מיליון איש), כאזור שימור טבע עולמי. האזור זכה לתואר 'אתר שימור עולמי' בשנת 2003 בזכות רבגוניותו הבוטנית, ובשל העובדה שחיים בה כמה בעלי חיים נדירים כמו פנדה אדומה, עגור שחור צוואר וקופים זהובים.
 
אכן, יש מה לראות ויש לאן לטייל. ג'ונגדְיֵין משמשת נקודת יציאה למסלול עלייה לרגל לעבר הר קאווה קארפו. הדרך המקודשת בה הולכים עולי רגל, הפכה לנתיב טרקים פופולארי, המפורסם בנופים המרהיבים הנשקפים ממנו, לאורך שלושת נהרות הענק הזורמים לאורך עשרות קילומטרים במקביל, ללא מפגש: יאנגצה (Yángzǐ , Cháng Jiāng),  מקונג (Méigōng Hé) וסאלווין (Nùjiāng, Salween) .
 
108 קילומטרים מדרום-מזרח לג'ונגדְיֵין מצויות בריכות לבנות המכונות בָּאי-שְוֵוי-טָאי (Baishuitai), שפירושו "טרסות מים לבנים", והן נוצרו ממשקעים של אבן גיר. הברכות המנצנצות באור השמש ומשנות את צבעיהן לאורך היום, שוכנות בנוף עמקים מלא הוד, וכפרים טיבטיים סביבו. ייחודו של הנוף הפך אותו לאתר פולחן, ושמאנים של אנשי הנאש’י, אחד המיעוטים האתניים החיים באזור, נהגו לערוך בו טקסים ולזמן ישויות שמימיות כדי לעזור בחיזוי ובריפוי. 
כתבה על נשות הנאשי
 
בעבור מרבית התיירים שנגרילה ה"אמיתית" שוכנת בתוככי השמורה, באגם ביטה (Bita) בגובה 3,500 מטר. אל האגם מסיעים את התיירים באוטובוסים חשמליים, כדי להגן על האוויר הצלול מפני זיהום ופיח. מדרכת עץ, הצפה מעל אדמה המרופדת בטחב, מובילה אל האגם. סביבו צומחים בצפיפות יערות מחטניים, ואת השקט של קדושת הטבע מפרים רק ציוצי הציפורים.
 
גן העדן האבוד הפרטי שלי באזור ג'ונגדיאן
גן העדן האבוד הפרטי שלי באזור ג'ונגדְיֵין (צילום: יובל נעמן)




לינה בשנגרילה
גסטהאוס בודהי-אין (Bodhi Inn) הוקם על ידי בחור טיבטי בשם Tashi, שחי מספר שנים בסקוטלנד ולאחר מכן שימש כמדריך תיירים. הוא זיהה את הצורך במקומות לינה שיתאימו לטעמו והרגליו של התייר המערבי, והקים בית הארחה מקסים, המציע גם ארוחות בסגנון מערבי, לצד אוכל סיני וטיבטי. המקום מומלץ בחום!
Bodhi Inn
 
גסטהאוס מומלץ בשנגרילה   גסטהאוס מומלץ בשנגרילה   גסטהאוס מומלץ בשנגרילה
BODHI INN
גסט-האוס בודהי-אין, מותאם לצרכים של התייר המערבי (צילום: כרמית וייס)

 

 
העיירה ג'ונגדְיֵין ומנזר סונגזאנלין 
ג'ונגדְיֵין עצמה היא עיירה טיבטית בת 100 אלף תושבים, שרובם חיים במשקי כפר. רוב התושבים טיבטים, אבל חיים ביניהם גם בני מיעוטים מהקבוצות האתניות שבאזור: בני ליסו, בני נאש’י ובני היי. עירוב הלאומים, מתגאים תושבי האזור, הוא אחד מסימני ההיכר של שנגרילה האגדית מהספר.
 
האתר החשוב ביותר בג'ונגדְיֵין הוא המנזר הטיבטי סונגזאנלין (Songzanlin). חמישה קילומטרים מן העיר, בולט על קו הרקיע, ניצב המנזר המבוצר סונגזאנלין. 146 מדרגות מובילות אל פתחו, ובגובה 3,300 מטרים הטיפוס קשה. עולי רגל עושים את הדרך על הברכיים תוך השתטחות והנחת המצח על המדרגות. המקדש והמנזר שנבנו ב- 1679 מונים חמש קומות ולהן גג מוזהב מברונזה. באולם המרכזי 108 עמודים, מספר מקודש בבודהיזם, ואליו יכולים להיכנס 1,600 נזירים לתפילה.
 
הביקור במקום מרשים מאוד. המנזר חשוך ואפל, ומלמול התפילות נשמע בו כמעט בכל שעה של היום. אור דל מסתנן מפתחים בתקרה, ומאיר רק במעט את ציורי הקיר המרהיבים של הבודהה ושל ישויות שמיימיות אחרות. במנזר מספר אולמות לימוד ותפילה, מטבח - אליו רק גברים מותרים להיכנס - בית דפוס וחדרי מגורים.
לינה בעיירה ג'ונגדְיֵין





 
העיר ליג'יאנג ובני הדרקון השחור
העיר ליג'יאנג (Lijiang), שבתיה בנויים עץ וגגותיה רעפים, היא העיר השנייה הטוענת לכתר שנגרילה. מעל "בריכת הדרקון השחור" מתנוסס "הר דרקון הירקן" המושלג. מזווית זו גם הוא יכול להיכלל ברשימת ההרים שאמורים להיות דומים לזה שבספר. כאן שוכן גם ביתו של החוקר הבוטנאי ג'וזף רוק. המשמש כיום כמוזיאון לזכרו.
 
בריכת הדרקון השחור היא המעיין ממנו נובעים המים הצלולים המזינים את תעלותיה של ליג'יאנג. בבריכה דגיגונים שחורים, עליהם מספרים בני המקום כי הם בניהם של דרקון שחור.
לינה בעיר העתיקה של ליג'יאנג
 
הר דרקון הירקן במבט מבריכת הדרקון השחור
הר דרקון הירקן במבט מבריכת הדרקון השחור (צילום: יובל נעמן)
 
רחובותיה המרוצפים אבן של ליג'יאנג מלווים בתעלות מים הנחצות באין-ספור גשרים. בפארק בריכת הדרקון השחור מצוי מכון לשימור השפה של בני הנאש’י, שפת הדונגבה. השמאנים של הנאש’י הם היחידים שהכירו את השפה, והיום נותר מהם רק קומץ שמסוגל לפענח את הכתב המרתק. במכון עושים מאמץ ללמד ולפענח כמה שיותר מן הכתבים העתיקים. הכתב פיקטוגרפי (מבוסס ציורים), ציורי ואקספרסיבי, ונחמד לנסות ולנחש את משמעות הסימנים.
 
כתב הדונגבה הפיקטוגרפי – נכס שימור עולמי של אונסק
כתב הסימנים דונגבה (צילום: יובל נעמן)
 
סמוך לבית העתיק ביותר בג'ונגדְיֵין, שגילו 400 שנים, בנו לאחרונה "רובע עתיק" חדש. את הדרך ריצפו באבנים, ובצדיה פורחים בתי עסק, המוכרים לתיירים פיצ'פקעס בדולר ו"חיקויים אותנטיים" במאות דולרים. הדרך מובילה אל כיכר שבה מתאספות זקנות השבט לריקודים, וכל מי שרוצה יכול להצטרף. מעבר לבתים ולשבילי האבן ניצב גלגל התפילה הגדול בעולם. על דפנותיו נוצצים בזהב ריקועים של דמויות הבודהה, ואת הגלגל עצמו ניתן להניע רק בכוחות משותפים. הגלגל נבנה ב- 2001, ומהווה עוד אטרקציה לביקור בעיר.
 
עוד אטרקציה מפורסמת, ערוץ דילוג הטיגריס (Tiger Leaping Gorge), או בשם שהשתרש לו בעברית: ערוץ דילוג הנמר, כשעתיים נסיעה מג'ונגדְיֵין. זהו אחד הקניונים העמוקים בעולם, 3,800 מטר עומקו, והוא מהווה ערוץ של נהר היאנגצה, הנהר הארוך ביותר באסיה (6,700 קילומטרים). בדרך משנגרילה לקניון דילוג הטיגריס, עוברים תחילה את הר הפרח המוזהב, Ha Ba בשפת בני הנאש’י, שגובהו 5,396 מטר. יש הטוענים שזהו ההר המושלג המתואר בספרו של ג'יימס הילטון, וצורתו כעלי הלוטוס. עוד מועמד.
כתבה על ערוץ דילוג הנמר
 
הר הפרח המוזהב מערוץ דילוג הטיגריס
הר הפרח המוזהב מערוץ דילוג הטיגריס (צילום: יובל נעמן)
 
אז היכן היא שנגרילה?
באם שנגרילה מצויה על פני כדור הארץ או בתוך הווייתינו, שנגרילה האוטופית, היא מקום שהותיר את החומרנות מאחוריו. האבסורד הוא, שמיתוס קיומה, משמש בידי שאיפות חומריות, לבעלי האמצעים החומריים, להגיע למקום שאינו בר השגה.
ואם היא רק מקדם מכירות טוב, גם בזה די. החיפוש אחריה מבין עשרות השנגרילה הקיימים, הוא המקביל הארצי לחיפוש הפנימי הנדרש לשם הגעה לתובנות, שעשויות להביא יום אחד לשקט הנפשי שמציעה שנגרילה.






דינה היימן
 
אודות הכותבת
דינה היימןבעלת תואר ראשון בגיאוגרפיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בדגש על לימודי נשים. מדריכת טיולים ומרצה על סין ועל מדינות מזרח אסיה, בנושאים הקשורים בנשים ואודות חברות מטריליניות. על סיפור טיולה עם אחיה אלי ז"ל כתבה בספרה צברים על דרך המשי.   לאתר של דינה
 
לקריאת כתבות נוספות של דינה








מספר צפיות: 24846
6123