העיר ליג'יאנג – היכרות עם ארץ הנאש'י
מאת: יובל נעמן
לא רבים המקומות שהתברכו בכזה יופי טבעי, משולב עם נוף אנושי מדהים ונוחות מפנקת, כמו העיר העתיקה של ליג'יאנג. יושבת במישור גבוה, במורדות קפל טיבט שבמזרח ההימלאיה, בצפון-מערב המחוז הדרומי של סין יונאן. מחוז זה מאכלס 26 מיעוטים אתניים רשמיים (והרבה יותר שבטים), וגובל בטיבט, מיאנמר, ולאוס. ליג'יאנג ההררית שוכנת בפינה קסומה במערב המחוז, והיא בירתו של מיעוט הנאש'י – שבט מהגרים מטיבט, המפורסם במסורת המטריארכאלית שלו.
העיר ליג'יאנג (A) וההרים הגבוהים סביבה:
מלון זן גארדן בעיר העתיקה של ליג'יאנג
מורשת עולמית של ליג'יאנג
אזור העיר ליג'יאנג הוא האזור היחיד בעולם, שזכה להכרת ארגון האומות המאוחדות (אונסק"ו) בשלוש קטגוריות שונות:
1. הארכיטקטורה העתיקה של בני הנאש'י (Nàxī) החיים בעיר. בשנת 1996 ארעה רעידה רעידת אדמה בעוצמה 7 בסולם ריכטר, שהשמידה כמעט את כל העיר החדשה. כ- 300 איש נהרגו, בעוד שדבר כמעט לא נהרס ממבני העץ הישנים וריצוף אבני המדרכה העגולות שבעיר העתיקה. לפיכך נלמדת הארכיטקטורה ומוכרת כמופת עולמי וכנכס שימור עולמי.
2. כתב דונגבה (Donga) הציורי הוא הכתב הפיקטוגראפי (כתב המבוסס על ציורים ולא אותיות או ציורים מופשטים) היחיד בעולם שעדיין בשימוש, ומוכר כנכס עולמי לשימור תרבות כתובה.
3. אזור שמורת הר לאוג'ון (Laojun) הסמוך לעיר, הוא ייחודי בעולם. בסביבתו זורמים ללא מפריע, במקביל זה לזה, לאורך עשרות קילומטרים, שלושה (ולמעשה ארבעה) נהרות ענק, מהגדולים בעולם. ביניהם אזור טבע עם עושר אקולוגי (Biodiversity) גדול באופן יוצא דופן. אזור ההר ושלושת הנהרות: יאנגצה (Yangtze), מקונג (Mekong), וסאלווין (Salween) ולמעשה גם האיראוואדי (Irrawaddy ) – הנהר הראשי של מיאנמר, הזורמים כולם במקביל. אזור שלושת הנהרות הוא אזור לשימור טבע עולמי.
זקנות הנאש'י, בתלבושתן המקורית (כמעט) רוקדות ריקודים מונוטוניים אקסטאטיים (צילום: כרמית וייס)
נשות הנאשי של ליג'יאנג
העיר העתיקה של ליג'יאנג, עירם של אנשי מיעוט הנאש'י, היא היום עיר תיירותית נוחה ונעימה. בסבך הסמטאות מרוצפות האבן, המתפתלות בין פלגים זעירים וגשרים על פניהם, ישנן חנויות רבות ובתי אוכל, מקושטים בתליוני פנסים אדומים מוארים, בינות עצי ערבה בוכייה ירוקי-עד. ביציאה מהסמטאות הצרות, נפרסות לפתע כיכרות ענק, מהן נשמעת לרוב מוסיקה וזקנות הנאש'י, בתלבושתן המקורית כמעט, רוקדות ריקודים מונוטוניים אקסטאטיים.
נשות הנאש'י החולפות ברחובות, לבושות מכנסיים שחורים או כחולים, סינר לבן רקום ומנשא אחורי הקשור ברצועות בד המוצלבות על חזותיהן. לרוחב הכתפיים רקומים שבעה עיגולים, המסמלים כוכבים, ומצדם, על הכתפיים, שתי עיני האל הצפרדע, אל שנתן גם לכובע שלהן את שמו "עיני צפרדע ועור כבש". מנשא אחורי זה הוא זכר למנשא קשיח, שהגן על הגב בעת סחיבת משאות, כפי שניתן לראות בכפרי הסביבה. גם לצבעי המנשא יש משמעות, כשהוא מחולק לחצי עליון כהה וחצי תחתון בהיר, המסמלים את השמיים והארץ. הלבוש אינו מושלם ללא כובע מצחייה כחול. ניתן לראות גם תלבושות אחרות, שמטרתן יותר תיירותית מאשר אותנטית. ברחובות וסמטאות העיר, עוברים לעיתים ציידי מכרסמים, הנושאים בגאווה עופות צייד על ידיהם עטופות הכפפות.
תלבושות אחרות, כגון כובעי גברים עם נוצות פסיון ארוכות, חרבות או רובי נחיר ארוכי קנה (רובים תוצרת בית, אותם ממלאים מלפנים), נלבשים ונישאים לצרכי תיירות בלבד ואינן בשימוש אנשי הנאש'י כיום. לעומת זאת, את לבוש הנשים, באופן מצועצע פחות, גס ופשוט יותר, ניתן לראות בכל כפרי האזור ובשוק הגדול שבעיר, מכיוון שמסורת לבוש זו עדיין קיימת .
מדביר העכברים האולטימטיבי (צילום: יובל נעמן)
עיר של מאובנים חיים ודרקונים
העיר ליג'יאנג הוקמה בסוף ימי שושלת סונג ותחילת שושלת יואן (מאה 13). מעולם לא הייתה זו עיר סינית אופיינית, מעולם לא הייתה מוקפת חומה ולא השתתפה במלחמות המונגולים או מרידות המוסלמים מדאלי וקונמינג. העיר ממוקמת בעמק ירוק, למרגלות הגבעות, הקרויות, הר האריה (במערב) והר הפיל (בצפון), ומוקפת גבעות מוריקות. האזור כולו שוכן בצל הר דרקון הירקן המושלג ( Jade Dragon Snow Mountain ), שראשו הלבן והמשונן משתקף בבריכת הדרקון השחור ( Black Dragon Pool) הנמצאת בפארק מעין הירקן ( Yu Quan Gong Yuan ).
הר דרקון הירקן המושלג כפי שהוא נראה מבריכת הדרקון השחור בעיר ליג'יאנג (צילום: כרמית וייס)
מבחינה תרבותית, ליג'יאנג היא מרכז לארבעה מאובנים חיים של היסטוריה ותרבות אנושית:
1. ארכיטקטורה של בתי העץ של אנשי הנאש'י, הנראית כמו ערמת בולי עץ ישנים ומתפוררים, אבל כאמור הוכח שהבנייה המודרנית לא מתחרה בידע הנרכש, הטמון בארכיטקטורה עתיקה זו.
2. המוסיקה של אנשי הנאש'י, אותה ניתן לשמוע בקונצרטים המתקיימים כל ערב, לעיתים גם בכיכר הכניסה לעיר העתיקה, בסמוך לגלגלי המים הענקיים.
3. החברה המטריארכאלית, שבמידת מה נשתמרה אצל אנשי הנאש'י, והרבה יותר מזה אצל אחיהם בני המוסו (Musuo), החיים לא הרחק מהעיר (200 ק"מ), בגבול מחוז סיצ'ואן (SiChuan) , על גדות אגם לוגו (Lugu Hu). שיטה זו של שלטון נשי מתקיימת כיום רק במקומות בודדים בעולם.
4. תרבות השאמאנים, הקרויים דונגבה, המשתמשת בכתב הציורים דונגבה, האופייני לה בלבד. בעולם בו כתבים מסוג זה נכחדו לפני אלפי שנה, או הוחלפו בסמלים וסימונים פונטיים, נשאר כתב הציורים של הדונגבה כמאובן חי, המאפשר הצצה על התרבות האנושית בתקופות קדומות.
כתבה על אגם לוגו
ארכיטקטורת בתי העץ של אנשי הנאש'י , אחוזת מו בליג'יאנג (צילום: כרמית וייס)
העיר החדשה והעיר העתיקה של ליג'יאנג
העיר ליג'יאנג מחולקת, באופן מובהק, לשני חלקים צמודים גאוגרפית ורחוקים שנות אור מבחינה מנטאלית. העיר החדשה היא עיר סינית רועשת, סואנת ועטוית עשן, מכוניות וצפצופים מכל עבר. היא בנויה בפונקציונאלית סדורה, כמו כל עיירה בפריפריה הסינית. בחלק זה של העיר נמצאים המוסדות השלטוניים ותחנת האוטובוסים האזורית, שהיא נקודת המפגש של מרבית המבקרים עם ליג'יאנג בעת הגיעם אליה.
במרחק מה ממרכז העיר החדשה, נתקל המבקר במחסומי תנועה, בכניסה לכיכר רחבה ועמוסת תיירים, בקיר אבן מעוצב ושני גלגלי שאיבת מים מנחל, בצד עץ ערבה בוכייה. ברוך בואכם לעולם אחר, עולם קסום של אגדות. ברוך בואכם לעיר העתיקה של ליג'יאנג.
מכאן ואילך, הרחובות מרוצפים באבני מדרכה שחוקות, לצד פלגי מים זעירים, שלאורכם שורות של חנויות תיירים. זהו השינוי העובר על כל עיר תיירותית לטוב ולרע, אבל אם נתעלם ממכת "התיירותיות", יש בכך קסם מיוחד ונוחות גדולה, שהכל מוגש לתייר המזדמן על מגש של כסף (כספו של התייר, כמובן).
שלטי העץ עליהם חרוטה מפת העיר, לא ממש עוזרים להתמצא בעיר הזעירה, שכל כך קל ללכת בה לאיבוד. כבר בשלטים אלו, רואים שני מאפיינים ייחודיים: הצפרדע כחץ הכיוון - אותה צפרדע הנחשבת לאל של בני הנאש'י, והכיוון אליה היא מצביעה – כיוון דרום, שהוא הכיוון הראשי ב"ממלכת המרכז" – סין.
העולם התייחס מאז ומתמיד למזרח ככיוון ראשי – משם מגיעה השמש, שם זה "קדם", וכשמאבדים כיוון מאבדים "אוריינטציה". הצפון היה "שמאל" – כך בערבית, והדרום "ימין" – כמו שם המדינה "יאמן", היא תימן. אלו הכיוונים כשמביטים מזרחה.
סין הביאה לעולם את המצפן, המסמן לנו את הכיוון הראשי מאז, בעוד שב"ממלכת המרכז", הדרום – "נאן", המקום בו נמצאת השמש רוב היום, נשאר הכיוון הראשי. הצפון – "ביי", משמעו "הפוך/מנוגד" בשל היותו הפוך מהכיוון הראשי, והצפרדעים בשלטי ליג'יאנג רק מדגישים זאת.
הכיוונים הסינים על פי האל הצפרדע (צילום: יובל נעמן)
התמצאות בעיר ליג'יאנג
הכניסה הצפונית הראשית לעיר היא דרך כיכר השוק (YuHe Jia). ממערב לכיכר זורם הנחל מבריכת הדרקון השחור, עליו סבים בגאון שני גלגלי עץ ענקיים, המדמים שאיבת מים.
מכיכר השוק יורד דרומה רחוב חנויות רחב, המוליך אל כיכר השוק הישן ( SiFang Jia ), כשבמקביל אליו מימין זורם נחל, לאורכו שורות של מסעדות חביבות. כיכר השוק הישן מרוצפת אבנים, וממנה יוצאים בכיוונים שונים חמישה רחובות, המקושרים ברשת סמטאות ומעברים. בעיר עצמה, פרט למכוניות לפינוי אשפה, אין תחבורה מכל סוג והתנועה נעשית רגלית. למרות שטחה הקטן של העיר העתיקה, קשה לשמור בה על כיוונים. לתיירים יש נטייה להיאבד בעיר, וזהו גם הכיף הגדול.
בכיכר השוק הישן, כמו גם בכיכר השוק בכניסה לעיר, במשך היום והערב, יש סיכוי לראות את נשות הנאש ' י רוקדות ריקודים מונוטוניים, החוזרים על עצמם. להקות נגינה ושירה, ורוכבי סוסים במלוא תלבושתם וחרבותיהם, הממתינים לכסף התיירים הסינים, שחייבים לחזור מהעיר עם צילום " אותנטי ". נכון, מצועצע, תיירותי ומרגיש מעט מזויף, אבל חביב.
מכיכר השוק הישן, עולה מערבה גרם מדרגות, לכיוון הגבעה, בין שערי עץ מעוצבים של קאגונג-לן (KeGong Lane) . הוא מוביל למעלה גבעת הר האריה (ShiZi Shan) , לאנטנת הטלוויזיה, ובחלקו הדרומי של ההר לפגודת המבט אל העבר (WangGu Lou) החדשה, המשקיפה על העיר המתעוררת לאיטה, כשמתפזרים ענני הבוקר – מראה שמומלץ לראות, למרות דמי הכניסה הנגבים בה.
דרך נוספת יוצאת מהכיכר דרומה למרגלות ההר, משמאלה אחוזתה היפה והמשופצת של משפחת השליט מו ( Mu’s Family Mansion ), בהמשכה, משמאל, נמצאת בריכת שלושת העיניים, ועוד הלאה למרגלות ההר מימין, בריכת סוס הדרקון הלבן.
הדרך המוליכה דרום-מזרחה, חולפת ליד גשר וואנזי ( WanZi ) וממשיכה לקצה העיר העתיקה, שם נמצא מגרש החנייה הגדול של דרום העיר. צפון-מזרחה מכיכר השוק הישן, עוברת דרך בגשר האבן הגדול ( Da Shi Qiao) המקסים, הנמצא במרחק קטן מהכיכר. אין יודעים את גילו של הגשר, אבל כשהגיעו המונגולים לעיר בשנת 1253 הוא כבר עמד במקומו.
רחובות האבן ותעלות המים של ליג'יאנג העתיקה (צילום: Poompob Anantarak)
ליג'יאנג – עיר של תעלות מים
ניצול מעניין שנעשה במימי הפלגים החולפים לאורכה של העיר, הוא שטיפת המדרכות והכיכרות על ידי חסימת הפלגים זמנית, לגרימת הצפה של אבני הריצוף, כשהמים מתנקזים לבסוף להמשך הפלגים. העיר מנצלת את מימי בריכת הדרקון השחור, הזורמים דרכה בשלושה נתיבים ראשיים ואינסוף תעלות ופלגים קטנים, המגיעים כמעט לכל בית, ולכן העיר היא בעלת ריכוז הגשרים הגבוה ביותר בסין. זו הסיבה שיש הקוראים לעיר סודג'ואו (גוסו) של המישור הגבוה (GaoYuan Gusu) על שם "ונציה של המזרח" – העיר סודג'או שליד שנגחאי.
הבתים הם ברובם דו-קומתיים, עשויים עץ, עם חיבורי שקע ובלט. קומת הקרקע הוסבה לרוב לחנות, בעוד שהקומה השנייה משמשת למגורים. ביקור ושהייה בעיר העתיקה של ליג'יאנג, הם בהחלט מפנינות הקסם של טיול בסין, למרות שמשנה לשנה הולך הקסם ופג והצפת התיירות המקומית נהיית נסבלת פחות, במיוחד בחגים הלאומיים (שלושת שבועות הזהב: סביב אחד במאי, סביב יום העצמאות, בשבוע הראשון של אוקטובר, וראש השנה הסינית, בד"כ בתחילת פברואר). הצפת התיירות החלה להביא גם פשע לעיר ליג'יאנג, בעיקר כייסים במקומות ההומים, ואפילו מקרי שוד במקומות מבודדים בקרבת העיר.
פניה חרושות הקמטים של אישה בת מיעוט הנאשי בליג'יאנג (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בליג'יאנג
מלון זן גארדן (Lijiang Zen Garden Hotel) ממוקם בסמטה שקטה בעיר העתיקה של ליג'יאנג, והוא פונה לקהל מערבי (אחרי שיטוט בין המוני התיירים הסינים, סביר להניח שזה מה שתרצו...). צוות אדיב במיוחד מקבל את פני האורחים, החדרים פונים לגן נאה, עם מרפסת עץ נהדרת, והם נקיים ונוחים. ארוחת בוקר מערבית, תה ופינוקים מוגשים לאורחים. מומלץ בחום!
להמשך הביקור בעיר: כתבה על יעדי חובה בעיר ליג'יאנג
מידע נוסף
בתי מלון בליג'יאנג
בתי מלון במחוז יונאן
מדביר העכברים האולטימטיבי (צילום: יובל נעמן)
עיר של מאובנים חיים ודרקונים
העיר ליג'יאנג הוקמה בסוף ימי שושלת סונג ותחילת שושלת יואן (מאה 13). מעולם לא הייתה זו עיר סינית אופיינית, מעולם לא הייתה מוקפת חומה ולא השתתפה במלחמות המונגולים או מרידות המוסלמים מדאלי וקונמינג. העיר ממוקמת בעמק ירוק, למרגלות הגבעות, הקרויות, הר האריה (במערב) והר הפיל (בצפון), ומוקפת גבעות מוריקות. האזור כולו שוכן בצל הר דרקון הירקן המושלג ( Jade Dragon Snow Mountain ), שראשו הלבן והמשונן משתקף בבריכת הדרקון השחור ( Black Dragon Pool) הנמצאת בפארק מעין הירקן ( Yu Quan Gong Yuan ).
הר דרקון הירקן המושלג כפי שהוא נראה מבריכת הדרקון השחור בעיר ליג'יאנג (צילום: כרמית וייס)
מבחינה תרבותית, ליג'יאנג היא מרכז לארבעה מאובנים חיים של היסטוריה ותרבות אנושית:
1. ארכיטקטורה של בתי העץ של אנשי הנאש'י, הנראית כמו ערמת בולי עץ ישנים ומתפוררים, אבל כאמור הוכח שהבנייה המודרנית לא מתחרה בידע הנרכש, הטמון בארכיטקטורה עתיקה זו.
2. המוסיקה של אנשי הנאש'י, אותה ניתן לשמוע בקונצרטים המתקיימים כל ערב, לעיתים גם בכיכר הכניסה לעיר העתיקה, בסמוך לגלגלי המים הענקיים.
3. החברה המטריארכאלית, שבמידת מה נשתמרה אצל אנשי הנאש'י, והרבה יותר מזה אצל אחיהם בני המוסו (Musuo), החיים לא הרחק מהעיר (200 ק"מ), בגבול מחוז סיצ'ואן (SiChuan) , על גדות אגם לוגו (Lugu Hu). שיטה זו של שלטון נשי מתקיימת כיום רק במקומות בודדים בעולם.
4. תרבות השאמאנים, הקרויים דונגבה, המשתמשת בכתב הציורים דונגבה, האופייני לה בלבד. בעולם בו כתבים מסוג זה נכחדו לפני אלפי שנה, או הוחלפו בסמלים וסימונים פונטיים, נשאר כתב הציורים של הדונגבה כמאובן חי, המאפשר הצצה על התרבות האנושית בתקופות קדומות.
כתבה על אגם לוגו
ארכיטקטורת בתי העץ של אנשי הנאש'י , אחוזת מו בליג'יאנג (צילום: כרמית וייס)
העיר החדשה והעיר העתיקה של ליג'יאנג
העיר ליג'יאנג מחולקת, באופן מובהק, לשני חלקים צמודים גאוגרפית ורחוקים שנות אור מבחינה מנטאלית. העיר החדשה היא עיר סינית רועשת, סואנת ועטוית עשן, מכוניות וצפצופים מכל עבר. היא בנויה בפונקציונאלית סדורה, כמו כל עיירה בפריפריה הסינית. בחלק זה של העיר נמצאים המוסדות השלטוניים ותחנת האוטובוסים האזורית, שהיא נקודת המפגש של מרבית המבקרים עם ליג'יאנג בעת הגיעם אליה.
במרחק מה ממרכז העיר החדשה, נתקל המבקר במחסומי תנועה, בכניסה לכיכר רחבה ועמוסת תיירים, בקיר אבן מעוצב ושני גלגלי שאיבת מים מנחל, בצד עץ ערבה בוכייה. ברוך בואכם לעולם אחר, עולם קסום של אגדות. ברוך בואכם לעיר העתיקה של ליג'יאנג.
מכאן ואילך, הרחובות מרוצפים באבני מדרכה שחוקות, לצד פלגי מים זעירים, שלאורכם שורות של חנויות תיירים. זהו השינוי העובר על כל עיר תיירותית לטוב ולרע, אבל אם נתעלם ממכת "התיירותיות", יש בכך קסם מיוחד ונוחות גדולה, שהכל מוגש לתייר המזדמן על מגש של כסף (כספו של התייר, כמובן).
שלטי העץ עליהם חרוטה מפת העיר, לא ממש עוזרים להתמצא בעיר הזעירה, שכל כך קל ללכת בה לאיבוד. כבר בשלטים אלו, רואים שני מאפיינים ייחודיים: הצפרדע כחץ הכיוון - אותה צפרדע הנחשבת לאל של בני הנאש'י, והכיוון אליה היא מצביעה – כיוון דרום, שהוא הכיוון הראשי ב"ממלכת המרכז" – סין.
העולם התייחס מאז ומתמיד למזרח ככיוון ראשי – משם מגיעה השמש, שם זה "קדם", וכשמאבדים כיוון מאבדים "אוריינטציה". הצפון היה "שמאל" – כך בערבית, והדרום "ימין" – כמו שם המדינה "יאמן", היא תימן. אלו הכיוונים כשמביטים מזרחה.
סין הביאה לעולם את המצפן, המסמן לנו את הכיוון הראשי מאז, בעוד שב"ממלכת המרכז", הדרום – "נאן", המקום בו נמצאת השמש רוב היום, נשאר הכיוון הראשי. הצפון – "ביי", משמעו "הפוך/מנוגד" בשל היותו הפוך מהכיוון הראשי, והצפרדעים בשלטי ליג'יאנג רק מדגישים זאת.
הכיוונים הסינים על פי האל הצפרדע (צילום: יובל נעמן)
התמצאות בעיר ליג'יאנג
הכניסה הצפונית הראשית לעיר היא דרך כיכר השוק (YuHe Jia). ממערב לכיכר זורם הנחל מבריכת הדרקון השחור, עליו סבים בגאון שני גלגלי עץ ענקיים, המדמים שאיבת מים.
מכיכר השוק יורד דרומה רחוב חנויות רחב, המוליך אל כיכר השוק הישן ( SiFang Jia ), כשבמקביל אליו מימין זורם נחל, לאורכו שורות של מסעדות חביבות. כיכר השוק הישן מרוצפת אבנים, וממנה יוצאים בכיוונים שונים חמישה רחובות, המקושרים ברשת סמטאות ומעברים. בעיר עצמה, פרט למכוניות לפינוי אשפה, אין תחבורה מכל סוג והתנועה נעשית רגלית. למרות שטחה הקטן של העיר העתיקה, קשה לשמור בה על כיוונים. לתיירים יש נטייה להיאבד בעיר, וזהו גם הכיף הגדול.
בכיכר השוק הישן, כמו גם בכיכר השוק בכניסה לעיר, במשך היום והערב, יש סיכוי לראות את נשות הנאש ' י רוקדות ריקודים מונוטוניים, החוזרים על עצמם. להקות נגינה ושירה, ורוכבי סוסים במלוא תלבושתם וחרבותיהם, הממתינים לכסף התיירים הסינים, שחייבים לחזור מהעיר עם צילום " אותנטי ". נכון, מצועצע, תיירותי ומרגיש מעט מזויף, אבל חביב.
מכיכר השוק הישן, עולה מערבה גרם מדרגות, לכיוון הגבעה, בין שערי עץ מעוצבים של קאגונג-לן (KeGong Lane) . הוא מוביל למעלה גבעת הר האריה (ShiZi Shan) , לאנטנת הטלוויזיה, ובחלקו הדרומי של ההר לפגודת המבט אל העבר (WangGu Lou) החדשה, המשקיפה על העיר המתעוררת לאיטה, כשמתפזרים ענני הבוקר – מראה שמומלץ לראות, למרות דמי הכניסה הנגבים בה.
דרך נוספת יוצאת מהכיכר דרומה למרגלות ההר, משמאלה אחוזתה היפה והמשופצת של משפחת השליט מו ( Mu’s Family Mansion ), בהמשכה, משמאל, נמצאת בריכת שלושת העיניים, ועוד הלאה למרגלות ההר מימין, בריכת סוס הדרקון הלבן.
הדרך המוליכה דרום-מזרחה, חולפת ליד גשר וואנזי ( WanZi ) וממשיכה לקצה העיר העתיקה, שם נמצא מגרש החנייה הגדול של דרום העיר. צפון-מזרחה מכיכר השוק הישן, עוברת דרך בגשר האבן הגדול ( Da Shi Qiao) המקסים, הנמצא במרחק קטן מהכיכר. אין יודעים את גילו של הגשר, אבל כשהגיעו המונגולים לעיר בשנת 1253 הוא כבר עמד במקומו.
רחובות האבן ותעלות המים של ליג'יאנג העתיקה (צילום: Poompob Anantarak)
ליג'יאנג – עיר של תעלות מים
ניצול מעניין שנעשה במימי הפלגים החולפים לאורכה של העיר, הוא שטיפת המדרכות והכיכרות על ידי חסימת הפלגים זמנית, לגרימת הצפה של אבני הריצוף, כשהמים מתנקזים לבסוף להמשך הפלגים. העיר מנצלת את מימי בריכת הדרקון השחור, הזורמים דרכה בשלושה נתיבים ראשיים ואינסוף תעלות ופלגים קטנים, המגיעים כמעט לכל בית, ולכן העיר היא בעלת ריכוז הגשרים הגבוה ביותר בסין. זו הסיבה שיש הקוראים לעיר סודג'ואו (גוסו) של המישור הגבוה (GaoYuan Gusu) על שם "ונציה של המזרח" – העיר סודג'או שליד שנגחאי.
הבתים הם ברובם דו-קומתיים, עשויים עץ, עם חיבורי שקע ובלט. קומת הקרקע הוסבה לרוב לחנות, בעוד שהקומה השנייה משמשת למגורים. ביקור ושהייה בעיר העתיקה של ליג'יאנג, הם בהחלט מפנינות הקסם של טיול בסין, למרות שמשנה לשנה הולך הקסם ופג והצפת התיירות המקומית נהיית נסבלת פחות, במיוחד בחגים הלאומיים (שלושת שבועות הזהב: סביב אחד במאי, סביב יום העצמאות, בשבוע הראשון של אוקטובר, וראש השנה הסינית, בד"כ בתחילת פברואר). הצפת התיירות החלה להביא גם פשע לעיר ליג'יאנג, בעיקר כייסים במקומות ההומים, ואפילו מקרי שוד במקומות מבודדים בקרבת העיר.
פניה חרושות הקמטים של אישה בת מיעוט הנאשי בליג'יאנג (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בליג'יאנג
מלון זן גארדן (Lijiang Zen Garden Hotel) ממוקם בסמטה שקטה בעיר העתיקה של ליג'יאנג, והוא פונה לקהל מערבי (אחרי שיטוט בין המוני התיירים הסינים, סביר להניח שזה מה שתרצו...). צוות אדיב במיוחד מקבל את פני האורחים, החדרים פונים לגן נאה, עם מרפסת עץ נהדרת, והם נקיים ונוחים. ארוחת בוקר מערבית, תה ופינוקים מוגשים לאורחים. מומלץ בחום!
להמשך הביקור בעיר: כתבה על יעדי חובה בעיר ליג'יאנג
מידע נוסף
בתי מלון בליג'יאנג
בתי מלון במחוז יונאן
הר דרקון הירקן המושלג
כתבה על אגם לוגו
העיר החדשה והעיר העתיקה של ליג'יאנג
העיר ליג'יאנג מחולקת, באופן מובהק, לשני חלקים צמודים גאוגרפית ורחוקים שנות אור מבחינה מנטאלית. העיר החדשה היא עיר סינית רועשת, סואנת ועטוית עשן, מכוניות וצפצופים מכל עבר. היא בנויה בפונקציונאלית סדורה, כמו כל עיירה בפריפריה הסינית. בחלק זה של העיר נמצאים המוסדות השלטוניים ותחנת האוטובוסים האזורית, שהיא נקודת המפגש של מרבית המבקרים עם ליג'יאנג בעת הגיעם אליה.
במרחק מה ממרכז העיר החדשה, נתקל המבקר במחסומי תנועה, בכניסה לכיכר רחבה ועמוסת תיירים, בקיר אבן מעוצב ושני גלגלי שאיבת מים מנחל, בצד עץ ערבה בוכייה. ברוך בואכם לעולם אחר, עולם קסום של אגדות. ברוך בואכם לעיר העתיקה של ליג'יאנג.
מכאן ואילך, הרחובות מרוצפים באבני מדרכה שחוקות, לצד פלגי מים זעירים, שלאורכם שורות של חנויות תיירים. זהו השינוי העובר על כל עיר תיירותית לטוב ולרע, אבל אם נתעלם ממכת "התיירותיות", יש בכך קסם מיוחד ונוחות גדולה, שהכל מוגש לתייר המזדמן על מגש של כסף (כספו של התייר, כמובן).
במרחק מה ממרכז העיר החדשה, נתקל המבקר במחסומי תנועה, בכניסה לכיכר רחבה ועמוסת תיירים, בקיר אבן מעוצב ושני גלגלי שאיבת מים מנחל, בצד עץ ערבה בוכייה. ברוך בואכם לעולם אחר, עולם קסום של אגדות. ברוך בואכם לעיר העתיקה של ליג'יאנג.
מכאן ואילך, הרחובות מרוצפים באבני מדרכה שחוקות, לצד פלגי מים זעירים, שלאורכם שורות של חנויות תיירים. זהו השינוי העובר על כל עיר תיירותית לטוב ולרע, אבל אם נתעלם ממכת "התיירותיות", יש בכך קסם מיוחד ונוחות גדולה, שהכל מוגש לתייר המזדמן על מגש של כסף (כספו של התייר, כמובן).
העולם התייחס מאז ומתמיד למזרח ככיוון ראשי
הכיוונים הסינים על פי האל הצפרדע (צילום: יובל נעמן)
התמצאות בעיר ליג'יאנג
הכניסה הצפונית הראשית לעיר היא דרך כיכר השוק (YuHe Jia). ממערב לכיכר זורם הנחל מבריכת הדרקון השחור, עליו סבים בגאון שני גלגלי עץ ענקיים, המדמים שאיבת מים.
דרך נוספת יוצאת מהכיכר דרומה למרגלות ההר, משמאלה אחוזתה היפה והמשופצת של משפחת השליט מו (
הדרך המוליכה דרום-מזרחה, חולפת ליד גשר וואנזי (
רחובות האבן ותעלות המים של ליג'יאנג העתיקה (צילום:
פניה חרושות הקמטים של אישה בת מיעוט הנאשי בליג'יאנג (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בליג'יאנג
מלון זן גארדן (Lijiang Zen Garden Hotel) ממוקם בסמטה שקטה בעיר העתיקה של ליג'יאנג, והוא פונה לקהל מערבי (אחרי שיטוט בין המוני התיירים הסינים, סביר להניח שזה מה שתרצו...). צוות אדיב במיוחד מקבל את פני האורחים, החדרים פונים לגן נאה, עם מרפסת עץ נהדרת, והם נקיים ונוחים. ארוחת בוקר מערבית, תה ופינוקים מוגשים לאורחים. מומלץ בחום!
להמשך הביקור בעיר: כתבה על יעדי חובה בעיר ליג'יאנג