www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



שאנגחאי - העיר שמעל הים
מאת: יובל נעמן


שאנגחאי, אחת הערים הגדולות בעולם והגדולה ביותר בסין, שוכנת בדלתא של נהר היאנגצה אל ים סין המזרחי, על שתי גדותיו של נהר חואנג-פו. זו עיר מודרנית, תעשייתית ועמוסה, המושפעת מאד מהעולם הגדול. שנגחאי היא אחת מארבע ערי מחוז בסין, היא מאכלסת כ- 2% מתושבי סין (24 מיליון), ומייצרת כמעט 20% מהתוצרת של סין כולה. 


בכתבה זאת נכיר את העיר בעלת ההיסטוריה והמנטליות הייחודית, את אתרי התיירות שלה ואת מערכת התחבורה אליה, ממנה ובתוכה.
 
שנגחאי מטייל הבונד
קו הרקיע של שנגחאי כפי שהוא נראה מטייל הבאנד, משמאל מגדל הטלביזיה  (צילום: CC Wilson Hu) 


אתרים לביקור, שדות תעופה ובתי מלון בעיר שנגחאי

המזרח הרחוק



שאנגחאי בעת המודרנית

שנגחאי (Shanghai) מעולם לא הייתה בירה, אבל בתקופות שונות ובמיוחד מאמצע המאה ה - 19 ועד אמצע המאה ה - 20, הייתה מהערים המשפיעות ביותר בסין כולה, כמו שהיא ממשיכה להיות עד היום. שנחאי נקראה הזונה של המזרח והושוותה לפריז, ויש המשווים אותה (ואת רובע פו-דונג) למנהטן, בשל בנייניה הנישאים והתחבורה המסועפת והמודרנית שבה.
המקום מיושב כאלף שנה, אבל סין שמעולם לא חששה מתקיפה זרה ולא עסקה בסחר חוץ ניכר, לא ייחסה למקום האסטרטגי של שפך נהר היאנגצה חשיבות יתרה. 
 
עם כניסת המעצמות לסין, בתחילת המאה ה - 19, נוצר פער ביחסי המסחר לרעת הבריטים רוכשי המשי והתה, שאילץ את אותם לתקנו ביבוא ומכירת אופיום לסין. צעד חד-צדדי זה הוביל להתנגדות בקרב הסינים ולפריצת מלחמת האופיום הראשונה, שבסופה (1842) כבשו הבריטים את שאנגחאי, הכניעו את הסינים ואילצו אותם לחתום על הסכם נאנג'ינג המשפיל. שאנגחאי (יחד עם הונג-קונג, גואנג-ג'ואו, טיינג'ן, פוג'ו ואמוי) נמסרה בחלקה לשליטה ולשיפוט בריטי, דבר שהביא לכניסת מעצמות נוספות, ובהן צרפת ארה"ב ויפן, לשליטה בעיר. תוך זמן קצר הפכה העיר לנמל הגדול במזרח, נקודה אסטרטגית חשובה, ומקום בו הושקעו יותר כספים על ידי המדינות האירופיות מכל מקום אחר.
 
החשיפה לתרבות הזרה והאחיזה הרופפת של שושלת צ'ינג המתפוררת באזור, גרמה לבום תעשייתי ותרבותי, לצד כאוס חברתי, אליו נדחקו כוחות ורעיונות זרים. שליטה של מאפיות וכוחות פשע, לצד תפארת קולוניאליסטית תרבותית. בראשית המאה העשרים היו ימיה העליזים של העיר, כשנבנו המבנים המפוארים אל מול הנהר, סחר עולמי מהמזרח נוהל משם, וחיי הוללות של סמים, מאפיה, זנות ופאר אקסטרווגנטי.
העיר נכבשה על ידי היפנים והייתה בשליטתם עד לסיום מלחמת העולם השנייה (1945), במהלכה רוכזו הזרים בגטאות, ובכללם הקהילה היהודית הגדולה של העיר. 
 

תרגול טאי-צ'י ברחובות העיר שנגחאי (צילום: יובל נעמן)
 

העיר הישנה והעיר החדשה של שנגחאי

כיום זוהי עיר מודרנית, שמאז הכרזת גדת הנהר המזרחית פו-דונג כשטח לבינוי בעל מעמד מיוחד (1990), עברה מתיחת פנים בקצב מהיר ובינוי מאסיבי. בשנגחאי 25 אוניברסיטאות המפיצות ידע תעשייתי, מחקרי ומדעי בסין כולה.
נהר חואנג-פו (Huangpu Jiang) מחלק את העיר לאזור הישן - פו-ש'י (Puxi ממערב לנהר פו) ופו-דונג (Pudong ממזרח לנהר פו) החדיש. באחרון מתנוססים מגדלים רבים ונבנה שדה תעופה חדיש, המחובר לעיר באחת מרכבות מאגלב היחידות הפועלות בעולם (רכבת הצפה ומונעת על מגנטים ונעה במהירות 431 קמ"ש). את העיר מקיפים שני כבישי טבעת וגשרים בגבהים של חמישה מפלסים, המרחפים מעל מבנים רב קומתיים. בעיר הישנה - פו-ש'י, ניכרים עדיין עקבות הרבעים השונים: הבריטי, הצרפתי והסיני.
* שדה התעופה הישן נקרא 
Shanghai Hongqiao ונמצא במרחק כשעה נסיעה מהחדש (אם יש לכם טיסת המשך, שימו לב!).
 
גיאוגרפית נמצאת שאנגחאי בדיוק על קו הרוחב של ירושלים ותל-אביב, אבל מושפעת רבות מהמונסון הקייצי ומהטייפונים של הקיץ והסתיו, המגיעים מהאוקיינוס השקט ומתנגשים ביבשה בחופה הדרומי של סין.
יולי הוא החודש החם, עם 32 מעלות, וכן הגשום ביותר, בעוד שדצמבר הוא היבש והקר עם 1-5 מעלות צלזיוס. בממוצע יורדים למעלה מ- 1000 מ"מ גשם בקיץ החם והגשום.
לינה ואירוח בשנחאי - השוואת מחירים והזמנות
 
שנגחאי גשרים ומחלפים
בשנגחאי שני כבישי טבעת ומערכת גשרים מטורפת  (צילום: CC Chiu Ho-yang) 
 

הפינה היהודית של שאנגחאי

סוחרים הגיעו לעיר שנגחאי עוד בראשיתה. מיד לאחר מלחמת האופיום הראשונה, באמצע המאה ה-19, הגיעו הבריטים ואיתם משפחת ששון העיראקית, כדי ליצור טקסטיל וסחר באופיום. הם הביאו איתם קהילה גדולה ותוססת, שהתיישבה בעיר והקימה בתי כנסת ובתי ספר. גם בתחום האירוח וחיי הזוהר לא נפקד מקומם, כשאת פעילותם ריכזו הששונים מ"מלון קאתאי" שבבעלותם, המקום הנחשב ביותר במזרח.
 
מאז הפרעות של תחילת המאה ה- 20 ברוסיה ועד המהפכה, היגרו יהודים רבים מרוסיה לסין, וחלקם הגיע לשאנגחאי. בתקופה שאירופה החלה לבעור, הנפיק הקונסול הכללי של סין בווינה (לימים חסיד אומות העולם) פנג-שאן-הו, כעשרים אלף אשרות כניסה לסין עבור יהודי גרמניה ואוסטריה, בניגוד להוראות הממונה עליו. בכך הציל את חייהם, ומרביתם היגרו לשאנגחאי לתקופת המלחמה. בתקופה זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר במזרח, ואחת מקהילות הזרים הגדולות ביותר בעיר.
 
עם הקמת מדינת ישראל נעלמה כמעט הקהילה היהודית והוזנחו מוסדותיה, והיום פרט לאנשי העסקים הישראלים החיים בעיר ובית חב"ד המרכז את מעט הפעילות היהודית, נשמרו רק מעט מימי הזוהר של יהדות שאנגחאי. טיולי יום באתרי המורשת היהודית בעיר מאורגנים על ידי סוכנויות.
בית הכנסת שנותר ברובע היהודי של שנגחאי  (צילום: יובל נעמן)

יעדים לביקור בשאנגחאי 

על הגדה המערבית של נהר הואנג-פו (הקרויה בסינית פו-ש'י Poxi) נמשכת טיילת הבאנד (Bund) המוגבהת מעל פני הכביש, בה נמצאים רוכלים רבים ואומנים, המציירים את העוברים ושבים וגוזרים את דיוקניהם. הטיילת ידעה זמנים בהם הייתה הרחוב החשוב בכלכלה הסינית ומרכז קוסמופוליטי של סוחרי אירופה העושים עסקים בסין.
בתי מלון באזור טיילת הבאנד
 
מעבר לנהר נשקפת שורת גורדי השחקים של רובע פו-דונג, בעוד שבחזית הרחוב ניצבים מבנים קולוניאליסטים קלאסיים, בני 100-150 שנה. לצדם מבנים נאו-קלאסיים, בני 70 שנה, מתקופת הפריחה של סין בטרם מלחמת האזרחים, המדגימים את עברה הקוסמופוליטי של העיר. באותו רחוב נמצאים בנקים רבים, מועדונים יוקרתיים ומסעדות, כמו גם מבני מלון קאתאי (בית ששון) ההיסטורי, הקרוי היום מלון פיס (Peace Hotel), ובנק הונג-קונג ושאנגחאי בעל הכיפה העגולה, מבנה המכס בעל השעון בראשו ובית בנק יוקהאמה.
 
המנהרה התיירותית החוצה את הנהר (צילום: יובל נעמן)
 
  
מחלקו הצפוני של הבאנד יוצאת מנהרה מעבר לנהר, שהיא מנהרה תיירותית ביזארית, בה נוסעים בקרוניות כשברקע מצוירות בקרני לייזר סצנות ואפקטים המלווים בצליל תואם של מסע לעובי האדמה.
בקרבת דרום הבאנד, במרחק הליכה קצר מערבה, נמצאים בצמידות הרובע הסיני וגן יו.
 
גן יו - יו-יואן (Yu Yuan) הוא גן סיני אופייני, בעיבורו של אזור הקרוי "צ'איינה-טאון". בגן ישנם כל המרכיבים של גן סיני, הכוללים פאוויליונים, מסלעות המייצגות הרים יציבי-עד (פאנג) מעל בריכות מים (שואה), המייצגות אוקיינוס של דינאמיות, בהן משכשכים דגי זהב, בצל עצים מעוצבים ושיחים. המשעול מתפתל ונפתח לכיכרות, ושוב עובר בהצרויות המסתירות את המתרחש מעבר לעיקול הבא. מכל נקודה נשקף נוף שונה, המופרד בחומות אבן, עליהן שרועים דרקוני ענק בעלי שלוש אצבעות, כדי לא להרגיז את הקיסר ולסמן איום עליו.
את הגן בנתה במקור משפחת פאן - פקידי ממשל עשירים בשושלת מינג. הקמתו ארכה 18 שנה בין 1559-77. הגן נהרס בהפצצה בכיבוש הבריטי של העיר במלחמת האופיום הראשונה (1842), אבל למען התיירות נבנה הגן מחדש כמו גם אזור התיירות הסמוך לו, הקרוי הבזאר או צ'איינה-טאון.
 
 
פינה בגן יו-יואן (צילום: יובל נעמן)
 



אין כניסה לסינים וכלבים...

בעברה הקולוניאליסטי של העיר היו חיים הסינים חסרי המעמד באזור זה של העיר. עוד זוכרים את האגדה האורבאנית המשפילה, על חוקי האיסור לכניסה לגנים הבריטיים בשלטי "אין כניסה לכלבים וסינים", אימרה שככל הנראה הייתה באותיות הקטנות של כללי הגן ולא בשלטי חוצות, ובכל זאת זכורה כעלבון משפיל של הסינים בארצם. כיום זהו אזור תיירותי הומה, עם בתים "סינים" חדשים, סמטאות מרוצפות, מאות חנויות ומסעדות, כיכרות עם רוכלי רחוב, ואלפי תיירים סינים ואחרים בתפאורה "סינית אותנטית".
בלב העיר הסינית רחבה מרוצפת עם אגם קטן וגשר מזגזג לבית התה שבמרכזו - מקום התרגעות על כוס תה וביצי שלו.
מומלץ להקדיש לסיור רגלי בגן יו ובעיר הסינית בין שעתיים לארבע שעות.
 
 
מסעדה בצ'איינה-טאון (צילום: יובל נעמן)
 
רחובות הרובע הבריטי שמות הכבישים היוצאים מהנהר נקראים על שם ערי סין, בעוד שהרחובות הצולבים קרואים על שם מחוזות סין. שמות הרחובות נשמרו גם בעידן החדש, בעוד ששמות הרחובות הצרפתיים ברובע הצרפתי הוחלפו כולם לשמות פטריוטיים יותר.
 
נאנג'ינג דונג-לו (Nanjing Dong Lu), רחוב נאנג'ינג מזרח, הקרוי על שם הבירה הדרומית נאנג'ינג, הוא קטע של הרחוב המוליך ממלון פיס בצפון הבאנד, והולך מערבה לפארק העם וכיכר העם, שם מתחלף שמו לנאנג'ינג סי-לו. קטע הרחוב שזכה לשם "מייל הזהב", הפך עוד בתקופה הקומוניסטית האפלה לטיילת יוקרתית והומת אדם, ומקדש תפילה לתרבות הצריכה הקפיטליסטית. זהו חלון הראווה של העיר.
 
במרכזו של הרחוב, לרגלי מלון סנטרל (Central International Hotel), פרושה כיכר, ולאורך כקילומטר ומחצה אין תחבורה, פרט לקרוניות זעירות המסיעות את העצלים והמתקשים. לכל אורכו של הרחוב חנויות מותגים לא זולות, מסעדות ואורות ניאון סטייל לאס-ווגאס. זהו רחוב הקניות המפואר, בעל השם האגדי בסין, מקום בו הסוחרים העשירים מתהדרים במותגים, בעוד שחסרי האמצעים ואנשי הפרברים מביטים בהם ובזגוגיות הראווה במבט ירוק של קינאה. ככל שחולף הזמן רבים הסימנים שמיצה עצמו והקהל הולך ומעדיף אזורי קניות יוקרתיים לא פחות, כמו רחוב הואי-חאי שברובע הצרפתי, בו משקיעה העירייה משאבי פיתוח ניכרים.
 
 
רחוב נאנג'ינג בלילה (צילום: יובל נעמן)
 

שוק הלילה והרובע הצרפתי

אלטרנטיבה זולה וטובה לאוכל בערב ניתן למצוא בשוק הלילה, הנמצא במרחק הליכה קצר מהבאנד, ברחוב יונאן בקרבת רחוב נאנג'ינג. זהו שוק מזון בו פותחים שולחנות ומאכילים את העוברים והשבים במבחר מנות סיניות זולות ומשביעות.
 
האזור שקיבלה צרפת במאה ה- 19 כזיכיון קרוי הרובע הצרפתי. מעולם לא היה צרפתי באמת, וכמעט כל אוכלוסייתו היתה סינית, עם נציגות רוסית משמעותית, אבל הניחוח הצרפתי היה קיים, במיוחד בשם הרחובות. הרחוב המרכזי בו הוא רחוב הואי-חאי (Huaihai Lu), שהולך והופך בהדרגה לרחוב הקניות והמרכז הקולינארי המוביל בעיר. הרחוב מוצף מרכזי קניות וחנויות כל-בו, כשלאורך הרחוב אדניות פרחים בסגנון צרפתי. עיקר העניין הוא בבתי הקפה שליד מלון ג'ין-ג'יאנג (Jinjiang Hotel) והסמטאות הקולוניאליסטיות הזנוחות סביב רחוב יאן-אן לו (Yan'an Lu).
 
 
המדרגות בתוך מוזיאון שאנגחאי (צילום: יובל נעמן)
 
  

מוזיאון ותיאטרון שנגחאי

במקום בו היה פעם מגרש מרוצי הסוסים, היום ישנה כיכר העם ופארק העם, ולצידם מוזיאון שאנגחאי החדיש והמפואר. המוזאון נפתח בשנת 1994 ועלה למעלה מחצי מיליון יואן. פרט לצורתו המעניינת, כמו סירה עגולה המונחת במהופך על הראש, ופסלי החיות המיתולוגיות במבואה, הוא כולל ארבע קומות המציגות בתאורה נכונה וכיתוב הסברים הולם מוצגים מסין הפרה-היסטורית, קדרות, ציור וקליגראפיה, פיסול עתיק, רהיטים של שושלות מינג וצ'ינג, חותמים, מטבעות, אומנות ג'ייד, טקסטיל ומנהגים של מיעוטי סין, וכן תצוגות מיוחדות כגון אומנות איטלקית מהמאה ה - 17, אומנות אמריקאית ואחרות. למוזיאון יש להקדיש לכל הפחות שעתיים, רק כדי להקיף את התערוכות בכל ארבעת הקומות ולהספיק גם לקפה בקומת הכניסה.

תיאטרון שאנגחאי (Shanghai Center Theatre) הוא מתחם יפה, הכולל מספר מבנים, ובו מוצגת הופעת אקרובאטיקה שאינה מומלצת לבעלי לב חלש. זהו המקום לראות את אומנות הקרקס הסיני, בו נערות גומי ואנשים הבזים לכוחות המשיכה וכוחות הטבע, מציגים תוך סיכון את כישוריהם.
 
 
חזית העיר המזרחית פו-דונג (צילום: יובל נעמן) 
  
בין מבני הדת החשובים ביותר של העיר נמצא מקדש בודהת הירקן. במקום נמצא פסל בודהה יושב, בן שני מטרים ומשקל 100 ק"ג, העשוי ג'ייד בורמזי לבן (ג'יידיט), ופסל נוסף קטן יותר.
המקדש נבנה בין 1911-1918, לפי האגדה על ידי נזיר שהביא את הפסלים, במסע מפרך מבורמה דרך טיבט לשאנגחאי, ובנה סביבו את המקדש. פרט לפסל של שאקיהמוני (הבודהה, החכם משבט שאקיה), ישנם במקום פסלים נוספים, וכמוקד הבודהיזם האזורי גם מיליוני סינים המבקרים במקום, במיוחד בחגים וסופי שבוע.
 




 

הגדה המזרחית - מנהטן של שאנגחאי

הגדה המזרחית של נהר הואנג-פו קרויה פו-דונג (מזרח פו), ובה על שדות אורז ביצתיים באדמה שוקעת נבנו מגדלי פאר ענקיים וגני דשא פתוחים וגדולים, ששינו את קו הרקיע של העיר כולה.
כמו כן נבנה שדה תעופה בין-לאומי פו-דונג ונסללה רכבת ברק המחברת אותו לעיר החדשה.
 
את המבנים נאלצים לבנות על מצע בטון יציב ומוסתר מהעין, וטובי האדריכלים יוצרים בבטון מבני ענק שונים ומשונים. 

המגדל הבולט וסמלה החדש של העיר הוא מגדל הטלוויזיה המשונה, הקרוי פנינת המזרח, שגבהו 468 מטר, והוא המגדל הגבוה בסין והשלישי בגובהו בעולם. במגדל, בתוך כדורים הנראים מבחוץ, ישנן עמדות תצפית בגבהים 267/350 מטרים, המקנים מבט ציפור על העיר כולה, ולעיתים על העננים מחלקם העליון. אל עמדות התצפית טסים 50 איש במהירות 7 מטר לשנייה. 
 
שנחאי
חזית הגדה המזרחית של הנהר ומגדל הטלביזיה - רובע פו-דונג (צילום: יובל נעמן) 
 
המבנה הגבוה בשאנגחאי ובסין כולה, הוא מגדל ג'ין-מאו במתחם הסחר לוז'יאזוי, שגבהו 421 מטר. המבנה בצורת פגודה טלסקופית משוכה מעלה, מבוסס על המספר 8 שהוא מספר מזל: יש בו 88 קומות ובסיסו מתומן, החלו בבנייתו בחודש השמיני וסיימו לבנותו באוגוסט 1998. 50 קומותיו הראשונות הן קומות משרדים, מעליהן 6 קומות של חנויות, בעוד שבראשו נמצא מלון Grand Hyatt.
 
אחת המגלומניות הסיניות היא רכבת מאגלב המשרתת קו אחד בן 30 ק"מ, ממרכז פו-דונג לשדה התעופה פו-דונג. הרכבת היוצאת אחת לחצי שעה, בעוד שהרכבת הנגדית יוצאת במקביל, לנסיעה בת שבע דקות במהירות 431 קמ"ש, המלווה בכמעט בום על-קולי, כאשר גלי האוויר של הרכבות מתנגשים במהירות יחסית של 862 קמ"ש (0.72 מאך!). על ההצגה הזאת שילם העם הסיני 1.2 מיליארד דולר, אותם אין כל סיכוי להחזיר כאטרקציה תיירותית. המטרה המוצהרת היא להראות לעולם שבשאנגחאי אפשר לעשות הכל, ויותר בגדול מבכל מקום אחר בעולם. אולמות הענק שנבנו לאקספו 2010 מוכיחים זאת. עד 2015 ירוצו במעמקי האדמה לא פחות מ - 15 קווי רכבת תחתית, גם אם זה אומר לחפור את כל העיר.
 

מתוך רכבת המאגלב המהירה  (צילום: יובל נעמן) 
 

תחבורה בשאנגחאי

הגעה לעיר שאנגחאי אפשרית לאחד משדות התעופה: פו-דונג (Pudong) - החדש, או הונג-צ'יאו (Hongqiao) - הישן, בטיסות מישראל דרך ערים רבות, בהן: מוסקבההונג-קונגבייג'ינגאיסטנבולבנגקוק ולונדון
לינה בקרבת שדה התעופה פו-דונג
לינה בקרבת שדה התעופה הונג-צ'יאו
 
בהפלגה אפשר להגיע מיפןדרום קוראה או הונג-קונג, וברכבת מכל סין ואף מרוסיהמונגוליה או וייטנאם.
 
התנועה בעיר קשה ופקוקה, אבל מוניות יעילות ואף רכבת תחתית מתפתחת במהירות בעיר. אופניים והליכה רגלית יביאו אתכם לכל מקום במרכז במהירות ויעילות.
אוטובוס תיירים, הכולל נסיעה בלמעלה ממאה קווים, מאפשר הגעה ליעדי תיירות וכרטיסי כניסה לאתרים, ומאפשר למי שקצר בזמן לראות לפי בחירתו את יעדי העיר והסביבה.
מהעיר שנגחאי אפשר לצאת לשייט בן שלוש שעות, בספינה היוצאת מהמזח ליד טיילת הבאנד, לראות את העיר על שני גדות ההואנג-פו ועל הפעילות בנמל הפעיל של העיר.

 


בתי מלון מומלצים בשנגחאי

מלון הונגטה שנגחאי (The Hongta Hotel  - a Luxury Collection Hotel) הוא מלון 5 כוכבים, הממוקם בלב רובע פו דונג, במרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת התחתית פודיאן רוד (קו 4). המלון ממוקם בקרבת דה-בונד ובמרחק נסיעה קצר ממרכז התערוכות הבינלאומי החדש של שנגחאי. במלון 3 מסעדות, מגרשי טניס, בריכה מקורה, ספא, מועדון בריאות, מרכז עסקים, ואינטרנט אלחוטי חינם בכל המלון. 
 

מלון ברובע פודונג בקרבת שדה התעופה פודונג

Shanghai Southern Airlines Pearl Hotel הוא מלון בסגנון מערבי, המרוחק רק 15 דקות נסיעה משדה התעופה ברובע פודונג, ומהווה אופציה מצויינת למי שצריך להגיע מוקדם לשדה. הסעות לשדה התעופה עומדות לרשות אורחי המלון, כמו גם ארוחת בוקר עשירה, צוות דובר אנגלית (נדיר בסין), חדרים שקטים, מרווחים ונקיים.

בתי מלון במרכז שנגחאי   בתי מלון במרכז שנגחאי
מלון הונגטה שנגחאי, מיקום נוח במרכז העיר ובקרבת תחנת הרכבת התחתית

בתי מלון במרכז שנגחאי   בתי מלון במרכז שנגחאי
Shanghai Southern Airlines Pearl Hotel, קרוב לשדה התעופה פודונג ומציע הסעות כל 15 דקות




מידע נוסף
 
כתבות נוספות
יעדי טיול בבייג'ינג
סין הטיבטית - ה"בק דור"
שמורות טבע ביוננאן
רמת טיבט וערבות מונגוליה






יובל נעמן אודות הכותב
יובל נעמןצלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב. www.yuval-naaman.com





יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של יובל








מספר צפיות: 18335
4141