רמת טיבט עד ערבות מונגוליה -
מחוזות "סין החיצונית"
מאת: יובל נעמן
ממערב לסין המסורתית, זו של השטחים הפוריים שבין הנהרות הגדולים (יאנגצה והנהר הצהוב), חיו מאז ומתמיד שבטים רבים באדמות בור קשות מנשוא. חלקם במדבר הקר של רמת טיבט, אחרים במדבריות הענק הפנים יבשתיים, בהם קיימות טמפרטורות קיצוניות, ואחרים בערבות המונגוליות בואך סיביר.
השוק בעיר קאשגר, מחוז שינג'יאנג
המחוזות האוטונומיים – טיבט, שינג'יאנג ומונגוליה הפנימית
מחוזות טיבט ההיסטורית – יונאן, סצ'ואן, צ'ינגהאי, גאנסו
המחוזות הטיבטים והמונגולים של סין
קיסרות המרכז – סין, מעולם לא ראתה עצמה ככובשת או כנכבשת. חבל הארץ שבין שני הנהרות היה בסיס הציוויליזציה הסינית, שלעיתים נפרדה מנהלית ולעיתים אוחדה, לעיתים היתה תחת כיבוש זר ולעיתים מרכז של אימפריה רחבת ידיים.
החומה הסינית הגדולה מגדירה את מה שבתוך סין ואת מרחבי הברברים שמצפון לה. בגבולה המערבי מגדירה החומה את קצה סין.
על פי הראיה הסינית, גם החבלים הטיבטיים (שחלקם בחבל האוטונומי טיבט וחלקם במחוזות יונאן, סצ'ואן, גאנסו וצ'יאנגחיי), וגם המחוזות המונגוליים (שחלקם במחוז האוטונומי מונגוליה הפנימית וחלקם במונגוליה העצמאית), וגם האזורים בהם חיים שבטים טורקים – כולם בראיה הסינית הם חלק מסין מאז ומעולם.
כתבות על טיבט | כתבה על מחוזות טיבט ההיסטורית | כתבה על המונגולים במחוז שינג'יאנג
דיש בשיטות מסורתיות לאורך דרכי המשי , כדאי למהר כי העולם משתנה מהר (צילום: אהוד מלמד)
מנזר טאגונג הבודהיסטי במחוז סצ'ואן, אחד ממחוזות טיבט ההיסטוריים של אזור קאם (צילום: Kobackpacko)
"איחוד" המחוזות הסוררים
היו תקופות שאכן הוכפפו אזורי ספר אלה לסין. היו תקופות בהן סין הוכפפה לאזורים אלה. והיו תקופות בהם ניתקו חלקים אלה מסין. דבר לא שינה את הראיה הסינית שסין לא כבשה אותם אלא "שיחררה" אותם, כמו שסין לא החליפה מנהיגות בשנת 1949 אלא "השתחררה".
היו תקופות אחְדות ופריחה של הקיסרות הסינית, ששליטתה היתה רחבה וכללה את אזורי הספר במערב הרחוק, והיו תקופות קמילה או בנייה מחדש, בהן ניתקו אזורי הספר מחיבוק דוב הפנדה של סין.
במאה האחרונה, עם קיצה של הקיסרות, ניתקו מונגוליה וטיבט ולאחריהן טורקסטן. עם סיום מלחמת האזרחים הסינית והקמת הרפובליקה העממית של סין הקומוניסטית, "איחדה" סין גם את המחוזות הסוררים שהכריזו עצמאות, פרט ל מונגוליה שבחרה להיות מדינת חסות רוסית באזור החיץ הבין-מעצמתי.
היופי השמור למעיזים להרחיק
כיום המחוזות המערביים קיבלו אוטונומיה, רק כדי להציפם באזרחים ממוצא האני (סיני), ובמהירות הם מאבדים מהייחודיות הנוודית הרב-אתנית ורב-דתית ששררה בהם במהלך ההיסטוריה. דרכי הסחר האקזוטיות בהן היו לערי שוק, שביניהן נודדות היו שירות גמלים כפולי דבשת, החליפו את צורתן לערים קומוניסטיות מכוערות, עם בנייני קומות מרובי חלונות, ודרכי אבק עליהן מתנהלות שיירות משאיות של גרוטאות פלדה, מוצרי טקסטיל ופלסטיק, כמו גם צינורות דלק שמזרימים את סם-החיים אל סין המתועשת שבמזרח.
את מרבית אוצרות אומנות הפיסול, ציורי המערות וכתבי הדת, גנבו השודדים האירופאים והסינים והשמידו משמרות המהפכה האדומים. את הייחוד הרב-אתני כלאו באוטונומיות, באכיפת השפה הסינית התקנית, בהשלטת שעון רשמי וגבולות ברי פיקוח.
אבל עדיין היופי הרב – אתני, תרבותי, נופי ואחר – מושך את המעיזים לעבור מרחקים כדי להגיע לאותם מחוזות נידחים, כדי לחשוף, ולו להרף עין, את המורכבות, היופי והעניין הרב שבו.
כתבה על העברת בני האן לאזורי המיעוטים בסין
הפסיפס של סין - בני המיעוטים האתניים השונים (צילום: הילה וייס)
על פי הראיה הסינית, גם החבלים הטיבטיים (שחלקם בחבל האוטונומי טיבט וחלקם במחוזות יונאן, סצ'ואן, גאנסו וצ'יאנגחיי), וגם המחוזות המונגוליים (שחלקם במחוז האוטונומי מונגוליה הפנימית וחלקם במונגוליה העצמאית), וגם האזורים בהם חיים שבטים טורקים – כולם בראיה הסינית הם חלק מסין מאז ומעולם.
כתבות על טיבט | כתבה על מחוזות טיבט ההיסטורית | כתבה על המונגולים במחוז שינג'יאנג
דיש בשיטות מסורתיות לאורך דרכי המשי , כדאי למהר כי העולם משתנה מהר (צילום: אהוד מלמד)
מנזר טאגונג הבודהיסטי במחוז סצ'ואן, אחד ממחוזות טיבט ההיסטוריים של אזור קאם (צילום: Kobackpacko)
היופי השמור למעיזים להרחיק
כיום המחוזות המערביים קיבלו אוטונומיה, רק כדי להציפם באזרחים ממוצא האני (סיני), ובמהירות הם מאבדים מהייחודיות הנוודית הרב-אתנית ורב-דתית ששררה בהם במהלך ההיסטוריה. דרכי הסחר האקזוטיות בהן היו לערי שוק, שביניהן נודדות היו שירות גמלים כפולי דבשת, החליפו את צורתן לערים קומוניסטיות מכוערות, עם בנייני קומות מרובי חלונות, ודרכי אבק עליהן מתנהלות שיירות משאיות של גרוטאות פלדה, מוצרי טקסטיל ופלסטיק, כמו גם צינורות דלק שמזרימים את סם-החיים אל סין המתועשת שבמזרח.
את מרבית אוצרות אומנות הפיסול, ציורי המערות וכתבי הדת, גנבו השודדים האירופאים והסינים והשמידו משמרות המהפכה האדומים. את הייחוד הרב-אתני כלאו באוטונומיות, באכיפת השפה הסינית התקנית, בהשלטת שעון רשמי וגבולות ברי פיקוח.
אבל עדיין היופי הרב – אתני, תרבותי, נופי ואחר – מושך את המעיזים לעבור מרחקים כדי להגיע לאותם מחוזות נידחים, כדי לחשוף, ולו להרף עין, את המורכבות, היופי והעניין הרב שבו.
כתבה על העברת בני האן לאזורי המיעוטים בסין
הפסיפס של סין - בני המיעוטים האתניים השונים (צילום: הילה וייס)
כתבה על העברת בני האן לאזורי המיעוטים בסין