www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

רמת טיבט וערבות מונגוליה


רמת טיבט עד ערבות מונגוליה
מאת: יובל נעמן


ממערב לסין המסורתית של השטחים הפוריים שבין הנהרות הגדולים (יאנגצה והנהר הצהוב), חיו מאז ומתמיד שבטים רבים באדמות בור קשות מנשוא. חלקם במדבר הארקטי של רמת טיבט. חלקם במדבריות הענק הפנים-יבשתיים שבין רכס קונלון להרי השמים - אותם מדבריות ענק בעלי טמפרטורות קיצוניות. חלקם בערבות המונגוליות בואך סיביר.


בחבלי ארץ קשים למחיה אלה, חיים היו תמיד נוודים בני עמים שונים. מרביתם חיו ממרעה וצייד ומיעוטם משירותי מסחר בדרכי המסחר הארוכות, המקשרות בין סין למזרח התיכון ומרכז אסיה, כמו גם הודו ופרס (איראן). האדמה הרעה הזו מעולם לא משכה כובשים בשל עושרה המיידי. היו אלה דרכי הסחר והשליטה האסטרטגית בהן, שהיוו את מוקד השאיפות הטריטוריאליות בשטחים אלה.
 
שוק בקאשגאר -  קצה הדרך ומרכז העולם
שוק בקאשגאר -  קצה הדרך ומרכז העולם (צילום יובל נעמן)


מחוזות אוטונומיים בסין
המחוזות האוטונומיים - טיבט, ש'ינג'יאנג ומונגוליה הפנימית
מחוזות טיבט ההיסטורית - יונאן, סצ'ואן, צ'ינגהאי, גאנסו
 
המחוזות הטיבטים והמונגולים של סין
קיסרות המרכז - סין, מעולם לא ראתה עצמה ככובשת או כנכבשת. חבל הארץ שבין שני הנהרות היה בסיס הציוויליזציה הסינית, שלעיתים נפרדה מנהלית ולעיתים אוחדה, לעיתים היתה תחת כיבוש זר ולעיתים מרכז של אימפריה רחבת ידיים, אבל לראייתה של סין רק אוחדה כשהשתלטה על אזורי הספר, ורק נוהלה על ידי אחרים בתקופות חולשתה.
 
למרות שהחומה הסינית הגדולה מגדירה את מה שבתוך סין ואת מרחבי הברברים שמצפון לחומה, ובגבולה המערבי מגדירה את קצה סין, הרי שעל פי הראיה הסינית, גם החבלים הטיבטיים (שחלקם בחבל האוטונומי טיבט וחלקם במחוזות יונאןסיצ'ואן, גאנסו וצ'יאנגחיי), וגם המחוזות המונגוליים (שחלקם במחוז האוטונומי מונגוליה הפנימית וחלקם במונגוליה העצמאית), וגם האזורים בהם חיים שבטים טורקיים – כולם בראיה הסינית חלק מסין מאז ומעולם.
כתבות על טיבט

כתבה על מסלול במחוזות טיבט ההיסטורית
 
קצה החומה ושיירות על דרך המשי
קצה החומה ושיירות על דרך המשי (צילום: יובל נעמן)
 

המזרח הרחוק




 
"איחוד" המחוזות הסוררים
היו תקופות שאכן הוכפפו אזורי ספר אלה לסין. היו תקופות בהם סין הוכפפה לאזורים אלה. והיו תקופות בהם ניתקו חלקים אלה מסין. דבר לא שינה את הראיה הסינית שסין לא כבשה אותם אלא "שיחררה" אותם, כמו שסין לא החליפה מנהיגות בשנת 1949 אלא "השתחררה".
 
היו תקופות אחְדות ופריחה של הקיסרות הסינית, ששליטתה היתה רחבה וכללה את אזורי הספר במערב הרחוק, והיו תקופות קמילה או בנייה מחדש, בהן ניתקו אזורי הספר מחיבוק דוב הפנדה של סין.
 
במאה האחרונה, עם קיצה של הקיסרות, ניתקו מונגוליה וטיבט ולאחריהן תורכיסטן המזרחית. עם סיום מלחמת האזרחים הסינית והקמת הרפובליקה העממית של סין הקומוניסטית, "איחדה" סין גם את המחוזות הסוררים שהכריזו עצמאות, פרט למונגוליה שבחרה להיות מדינת חסות רוסית באזור החיץ הבין-מעצמתי.
 
אז מי כאן יותר   אז מי כאן יותר  
אז מי כאן יותר "אדום"? (צילום: יובל נעמן)
 
היופי השמור למעיזים להרחיק
כיום המחוזות המערביים קיבלו אוטונומיה, רק כדי להציפם באזרחים ממוצא האני (סיני), ובמהירות הם מאבדים מהייחודיות הנוודית הרב-אתנית ורב-דתית ששררה בהם במהלך ההיסטוריה.
דרכי הסחר האקזוטיות בהן היו ערי שוק, שביניהן נודדות היו שירות גמלים כפולי דבשות, החליפו את צורתן לערים קומוניסטיות מכוערות, עם בניני קומות מרובי חלונות, ודרכי אבק עליהן מתנהלות שיירות משאיות של גרוטאות פלדה, מוצרי טקסטיל ופלסטיק, כמו גם צינורות דלק שמזרימים את סם-החיים, בחבל טבור, אל סין המתועשת שבמזרח.
 
את מרבית אוצרות אומנות הפיסול, ציורי המערות וכתבי הדת, גנבו השודדים האירופיים והסינים והשמידו משמרות המהפכה האדומים.
את הייחוד הרב-אתני כלאו באוטונומיות, באכיפת השפה הסינית התקנית, בהשלטת שעון רשמי וגבולות ברי פיקוח.
אבל עדיין היופי הרב – אתני, תרבותי, נופי ואחר – מושך את המעיזים לעבור מרחקים כדי להגיע לאותם מחוזות נידחים כדי לחשוף, ולו כהרף עין, את המורכבות, היופי והעניין הרב שבו.
  
מפגש בין תרבויות 
מפגש בין תרבויות (צילום: יובל נעמן)
 
שינג'יאנג - בקעת טורפן





יובל נעמן אודות הכותב
יובל נעמןצלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב. www.yuval-naaman.com





יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של יובל








מספר צפיות: 6211
1589