הבודהיזם הטיבטי        

הקפות נוסח טיבט: הבודהיזם הטיבטי
מאת: דינה היימן


הקפה, השתטחות, פעם אחת, שלוש פעמים או 108 פעמים, טובה לריפוי הנשמה מהאגו.


אישה טיבטית חרושת קמטים וצרובת שמש השתטחה על הקרקע, שלחה את ידיה קדימה, הצמידה אותן, ושבה ועמדה. את כפות-ידיה עטו כיסויים מרופדים המחוברים לקרש, שאיפשרו לה להשתטח שוב ושוב על דרך העפר המקיפה את המקדש. היא לבשה סינר ארוך מרופד, שהגן עליה מפני הקור והאבק שעל הקרקע, וחזרה על הפעולות: פסעה מספר צעדים כאורך גופה, הצמידה את כפות ידיה, נגעה במצחה, בצווארה ובאזור הלב, ירדה על ברכיה, ונשכבה שוב מלוא גופה על הקרקע. כעת, כשידיה שלוחות קדימה, היא העבירה חרוז בשרשרת כדי לספור את השתטחויותיה. במחרוזת 108 חרוזים, והיא נדרה להשלים את מניינם עד סוף השבוע. הצליל שליווה את הדרך שעשתה היה של המנטרה הנשמעת בכל רחבי הרמה הטיבטית: "אום מני פדמה הום", המנטרה של אל-הרחמים אבלוקיטשווארה, המנטרה שנועדה להניע את החמלה בעולם, ערך ומידה שמודגשים בטיבט.
 
מנזר לבראנג - גלגל תפילה
גלגלי תפילה טיבטיים, מנזר לאברנג במחוזות טיבט ההיסטורית של סין  (צילום: Jeroen Mikkers)


יעדים המוזכרים בכתבה: להסה (A), הר קאילאש (B), ש'יאחה (C)
 

המזרח הרחוק



דרכי התפילה הטיבטיות

קורה (Kora) הוא שמה של דרך, המקיפה כל מקדש, מנזר, כל הר וכל אגם קדוש. את הדרך עושים בכיוון השעון, כך שצד ימין של הגוף, שנחשב לטהור, מופנה לעבר המקום הקדוש, באופן שבו יד ימין היא זו שמניעה את גלגלי התפילה המקובעים לקירות המקדש או לקירות המקיפים את מסלול הקורה. יש שמקיפים את הקורה פעם אחת, ויש שמקיפים בכפולות של שלוש, או מאה ושמונה פעמים.

ההקפה וההשתטחות מביאים להתרוקנות האגו משיגיונות שווא ומגאווה יתרה, ומאפשרים קרבה אל ערכים של הקשבה, של התבוננות פנימית ושל ראייה רחבה.

כתבה על יעדים מומלצים בטיבט
 
תפילה בטיבט
אישה טיבטית, פניה חרושות קמטים   (צילום: dMz)

תפילה בטיבט
נזיר טיבטי ומחרוזת התפילה   (צילום: Dmitry Rukhlenkov)
 
 

דרכי תפילה טיבטיות חשובות

קורה מפורסמת במיוחד היא זו של מנזר סרה (Sèlā Sì, Sera Monastery) שמחוץ לעיר להסה (Lhasa), בירת טיבט.
הקורה החשובה מכולן היא זו שמקיפה את הר קאילאש (Mount Kailash), שנחשב להר קדוש במיוחד, מקום מושב האלים, ציר העולם והמקום שממנו מתחילים לזרום כל נהרות אסיה.

מנזר סרה, טיסט, גלגל תפילה
גלגלי תפילה במנזר סרה, ליד להסה בירת טיבט  (צילום: Kichigin)
 
סטופות בודהיסטיות על הר קאילאש, סין
סטופות בודהיסטיות לאורך הקורה החשובה מכולן, זו של הר קאילאש   (צילום: zanskar)
 
קורה שקרובה ללבי במיוחד היא זו שמקיפה את מנזר לאברנג (Lābǔlèng Si, Labrang Monastery), שבעיר שיאחה(Xiàhé) . בשל מיקומה בצפון טיבט ההיסטורית, במחוז הסיני גאנסו (Gānsù), היא מרוחקת מן ההשפעה של הנוכחות הסינית שניכרת כל-כך במרכז טיבט, ולכן אותנטית.

הלכתי עם עולי-הרגל, ומלמלתי את המנטרה, משכתי את גלגלי התפילה, ועל אף אדיקותם ודבקותם של הטיבטים בהקפת הקורה, לא אחת הרגשתי איך נוכחותי הסיחה את דעתם כאשר הם רצו למשש את בגדיי, את שיערי, ואת ציוד הצילום שלי.

מנזר לאברנג, סין
גלגלי תפילה בקורה של מנזר לאברנג, קורה שקרובה לליבי   (צילום: DanielPrudek)
 





יש מי שאוחז בידו גלגל-תפילה המזכיר רעשן של פורים, שאותו הוא מגלגל תוך כדי ההליכה, ויש מי שמסתפק במלמול המנטרה ובצעדה.
יש שהולכים לאיטם, ויש שהולכים בנחישות כדבקים במטרה. 


התבוננתי מהופנטת במצעד עולי-הרגל שחלפו על פני. היה משהו שלא מן העולם הזה בהתנהלות הנינוחה והחייכנית של אנשים ששלווה עילאית נסוכה על פניהם. שלווה השמורה לאלה שחיים גבוה, סמוך לשמים.
 
קורה, בהוטן
קורה מול מנזר קן הטיגריס, בהוטן  (צילום: Edwin Tan)
 

הבודהיזם הטיבטי

זרם הבודהיזם הנהוג בטיבט, ואף קרוי על שמה, נקרא בודהיזם טיבטי. הוא היה הדת השלטת בטיבט, לפני שהשלטון הסיני חזר לשלוט בה והעביר אליה בני האן רבים. הבודהיזם הטיבטי נהוג גם במחוזות נוספים בסין, השייכים לטיבט ההיסטורית (צ'ינגהאי, גאנסו, צפון סצ'ואן וצפון יונאן), וכן במדינות הרי ההימלאיה (נפאלבהוטן, סיקים).
בעבר הוא כונה במערב "לַאמַאִיזְם", אבל הביטוי "בודהיזם טיבטי" הוא מדויק יותר.

עלייה לרגל למקומות הנחשבים קדושים והנעת גלגלי תפילה, עליהם כתובות מנטרות שונות, מסייעים למאמינים לצבור "זכות" רוחנית, כך על פי אמונת הבודהיזם הטיבטי.
גם דגלי תפילה טיבטיים – שרשראות ארוכות של דגלי בד צבעוניים, אותם ניתן לראות תלויים בהרי ההימלאיה, ייחודיים לבודהיזם הטיבטי. הדגלים מעוטרים בציורים וטקסטים, אשר מודפסים עליהם ונישאים ברוח.

דגלים בודהיסטים על הר קאילאש, סין
דגלים בודהיסטים צבעוניים על דרך המאמינים של הר קאילאש   (צילום: Lihana)

מידע נוסף

כתבות נוספות


דינה היימן
 
אודות הכותבת
דינה היימןבעלת תואר ראשון בגיאוגרפיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בדגש על לימודי נשים. מדריכת טיולים ומרצה על סין ועל מדינות מזרח אסיה, בנושאים הקשורים בנשים ואודות חברות מטריליניות. על סיפור טיולה עם אחיה אלי ז"ל כתבה בספרה צברים על דרך המשי.   לאתר של דינה
 






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר