www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

מחוז יונאן - קבוצות אתניות


 

טיול במחוז יונאן - פסיפס של קבוצות אתניות
מאת: זאביק רילסקי


ז'ונג-גואו (Zhōngguó), כך מכונה סין בשפה הסינית, פירושו הממלכה התיכונה - ארץ מוקפת הרים, מדבריות ואוקיינוסים וממוקמת בין שמים וארץ. היא נתפסה על ידי בני האן לאורך ההיסטוריה הסינית כממלכה התיכונה, מרכז היקום ולב התרבות האנושית.


כתבה זו תיקח אותנו לטיול במחוז יונאן, בדרומה של סין, אבל תחילה נבין כיצד מחולקת סין.
 
מחוז יוננאן, אשת נאש'י עם אלומות שתילי אורז בדרכה לשדות
מחוז יונאן, אשת נאש'י עם אלומות שתילי אורז בדרכה לשדות  (צילום: זאביק רילסקי)
 
ניתן לחלק את סין לשניים:
סין הפנימית - זו המזרחית שהיא הלב ההיסטורי והתרבותי הסיני, אזור התגבשות העולם הסיני. בין בייג'ינג בצפון להאנגז'ו בדרום, בין מחוז סצ'ואן לים בוהאי.
סין החיצונית - הברברית, מקום מושבם של השבטים חסרי התרבות, סין ההיקפית מעבר לחומה הגדולה, מעבר לרמות הלס הדהויות, מעבר לנהרות בואכה ההרים הגבוהים.
בסין הפנימית חיה מרבית אוכלוסיית בני האן, המרכיב האתני העיקרי שיוצר את העם הסיני. בסין החיצונית חיים 55 מיעוטים אתניים, שההיסטוריה שלהם שזורה בהיסטוריה של העם, הארץ והחברה הסינית. מיעוטים אלו מהווים כ 9% מאוכלוסיית סין.


מחוז יונאן ויעדים המוזכרים בכתבה


המזרח הרחוק




 
 
מחוז יונאן – המרתק במחוזות סין
מחוז יונאן (Yunnan) בדרום סין הוא המרתק והמגוון ביותר מבין מחוזותיה של סין. השישי בגודלו, 390 אלף קמ"ר כגודלה של קליפורניה. מדרום המחוז גובל בוייטנאם, מיאנמר ולאוס . במערב המחוז עולה אל רמת טיבט. בדרום-מזרח גובל מחוז יונאן במחוז אוטונומי נוסף, גואנש'י, ובצפון מחוזות גוויזו וסצ'ואן, מחוזות "סיניים" שגם בהם אוכלוסיות מיעוט והאן שזורות זו בזו.
 
מחוז יונאן מגוון נופית, אתנית ואקלימית. בביקור ההיסטורי של נסיך נאנזאו אצל קיסר סין, בימי שושלת טאנג המפוארת, אמר לו הנסיך כי ארצו מצויה מדרום לענני הגשם וקרא לה "הארץ שמדרום לעננים" (יון=ארץ, נאן=דרום).
 
בשל רוחבה פרוסה יונאן על מספר אזורי אקלים. מרכסי ההימלאיה הגבוהים שמגיעים בנפת דצ'ן לגובה של 6,740 מטר, מטה לרמת טיבט ורמת יונאן שמעל 2,000 מטר ועד האזורים הטרופיים של הדרום.
בין מאי לאוקטובר מתדפקים גשמי המונסון בשערי המחוז, אך ברוב ימי השנה האקלים נוח, עם חורף קר בחבלים הגבוהים. כאן בגבהים נמצאים מקורות הנהרות מהגדולים בעולם, בהם ,סלווין, ,מקונג ויאנגצה, ועמקי הניקוז שלהם יוצרים את העמקים הפוריים, המהווים בסיס כלכלי-חקלאי לתושביו.
כתבה על טיול במחוז יונאן
כתבות על דרום סין
 
 שתילת אורז עם בוא האביב
שתילת אורז עם בוא האביב   (צילום: זאביק רילסקי)
 
יונאן - צומת דרכים היסטורי
באלף השני לפני הספירה נודע האזור כמרכז לתעשיות הברונזה. ההיסטוריון הנודע סימה צ'יין, בן המאה השנייה לפנה"ס שתיעד את שושלת האן, מזכיר קשרים וחוזים בין קיסרות האן לבין נסיכות דיאן.
עדויות לנסיכות נאנזאו, פריטים בודהיסטיים ואמנות דתית על סעיפי דרך המשי הדרומית, משמשים כעדות אילמות להיותה של רמת יונאן ציר מעבר לאורך דרך התה, דרך המשי הדרומית ואחד מנתיבי הבודהיזם העולה מהודו למישורי סין. בצומת דרכים זו בין מזרח ומערב (המערב בהגדרת התקופה היא הודו), מפעפע אף האסלאם בימי הזהר של שושלת טאנג ויונאן ומהווה את אחד הגשרים לחדירה איטית של אסלאם מסחרי לסין הפנימית.
במאה ה- 13 צבאות המונגולים שוטפים את צפון סין אך נעצרים בידי חיילי סונג על נהר היאנגצה. הם חודרים למחוז סצ'ואן ומתקבלים בברכה ובעזרה על ידי אנשי יונאן והשבטים האתניים המקומיים. באזור אגם לוגו, ובנפת ליג'יאנג, הם לוקחים לעצמם נשים מבנות המוסו והנאש'י, ובניהם יהיו למושלי המחוז. משם הם חוצים את נהר היאנגצה לתוככי סין הפנימית.
 
מהפיכת הידע בימי שושלת יואן המונגולית, גררה עליה דמוגרפית עצומה והגירה גדולה של אוכלוסיות מהצפון דרומה. קבוצות מיעוט נעו לדרום המחוז בואכה דרום מזרח אסיה.
במהלך שלטונן של שתי השושלות האחרונות של סין: מינג הסינית וצ'ינג המנצ'ורית, עברו האזור והאוכלוסייה "סיניפיקציה", אך נותרו בעל זהות תרבותית אתנית עד היום.
 
אלומות שתילי אורז מוכנים לשתילה
אלומות שתילי אורז מוכנים לשתילה   (צילום: זאביק רילסקי)
 




 
עם, לאום או קבוצה אתנית?
ההשתייכות לקבוצה אתנית (Mínzú) על פי הסינים מחייבת לענות על הדרישות הבאות:
·         אנשי הקבוצה מדברים שפה סינו-טיבטית, אלטאית, הודו-אירופית, אוסטרונזית.
·         "ארץ" המוצא שלהם מוכרת בתוך תחומי סין.
·         ההיסטוריה והמיתולוגיה שלהם שזורים במולדת.
·         בעלי מנהגים ותרבות עממית: ביגוד, טקסים, מטבח, דת.
·         בעלי הרגשת זהות, חברות ושייכות לקבוצה.
 
הפסיפס האתני של יונאן
בין 45 מליון תושבי יונאן מיוצגות 25 קבוצות מיעוט. חלקן קבוצות קטנות, שנעו במהלך הדורות במרחב הגיאוגרפי ועברו ממחוזות שכנים. חלקן בני מיעוט אתני מקומי, שהתפתחו בעמקים סגורים. חלקן שייכות לקבוצות מיעוט גדולות, החיות במחוזות אחרים ובנפות וחבלים גדולים ונרחבים בסין, בהם המחוזות גוויזו, נינשיה, סצ'ואן וטיבט.
 
רוב המיעוטים האתניים משלבים אמונות אנימיסטיות (תפיסת עצם דומם כבעל נפש וחיים) עם אמונות עממיות ופולחן-אבות, המשובצים בבודהיזם סיני ממוסד. מנהגים, טאבו ופולחן, שלובים אלה באלה להתמודדות עם הרוחות ולקיום חיים הרמוניים. הרוחות הקיימות בכל איתני הטבע והסביבה הם אלו הגורמות מחלות וחולשות, מבעירות אש, מפעילות סערות, גורמות בצורת, אך גם מביאות שלווה, הצלחה ופריון.
 
מעטים מתושבי מחוז יונאן הם נוצרים, שריד לפעילות מיסיונרית קולוניאליסטית מן המאה ה-19. מיעוט ה"חווי" המוסלמי הם מוסלמים סינים ולצידם מוסלמים טיבטיים ודרומיים.
המיעוט הגדול ביותר הם שבט יי, המונה 4 מיליון איש בני 25 תת קבוצות, שבט באי עם 1.5 מיליון, שבט האני עם 1.3 מיליון וזאונג, המיעוט הגדול ביותר בסין, המונה ביונאן כמיליון נפש.
מיעוטים כמו דאי, מיאו, ליסו, לאהו, נאש'י, יאו וטיבטים, מונים מאות אלפים או פחות נפשות.
רוב המיעוטים דוברי שפות סינו-טיבטיות, מהם רק מעטים היו בעלי כתב משלהם. כתב הדונגבה הציורי של אנשי הנאש'י, כתב שהולך ונעלם ככתב שימושי ובתוך עשרות שנים בודדות, כדרך כתבים נוספים, ייעלם מעולמנו ככתב חי (הגנתו על ידי אונסק"ו ומלומדים מהאקדמיה תשמר אותו כמובן ככתב ארכאי).
לינה במחוז יונאן
 
כובע של בנות סאני, תת-שבט של המיעוט האתני יי
כובע של בנות סאני, תת-שבט של המיעוט האתני   (צילום: זאביק רילסקי)
 
בתים וסגנונות בניה
רוב המיעוטים האתניים חיים במרחב הכפרי חקלאי של יונאן, בכפרים וקהילות קטנות. פעמים ניתן לזהות את מקורות המיעוט על פי דגם הבניה, כשבדרך כלל שונים הבתים מאלו של בני האן.
רוב הבניה נעשית בלבני בוץ, משולבים בעמודי עץ ודלתות עץ ומקורים ברעפים קרמיים.
רוב הבתים ערוכים כדגם מרחבי, עם חצר פנימית לעבודות משק הבית, מטבח וחדרים היקפיים. בקומה העליונה נמצאים המחסנים. הבתים משתנים מאזור גיאוגרפי אחד לשני ומאזור הרמה הנמוכה לרמה הגבוהה. ברמת טיבט הבתים בעלי קירות גבוהים, בסגנון מצודות ומנזרים טיבטיים, ולהם חלונות מעוטרים קטנים ומדרגות עץ רחבות העולות לקומה העליונה. במרכז החדר מטבח וחדר קבלת פנים, שהם מרכז הבית ומקום כינוס המשפחה. גילופי ופיתוחי עץ בהשפעות טיבטיות או בהשפעות דרומיות, מסגננות את קורות העץ העליונות ואת הגגונים ברב בתי המיעוטים.
 
גגות הרעפים על מבני עץ דו-קומתיים של אנשי הנאש'י – נכס שימור עולמי של אונסק
גגות הרעפים על מבני עץ דו-קומתיים של אנשי הנאש'י – נכס שימור עולמי של אונסק"ו  
 (צילום: זאביק רילסקי)
 
הנפות הצפון מערביות מגוונות יותר בצורות המבנים ומשלבות השפעות מקומיות והשפעות זרות. דייאן העתיקה היא העיר ליג'יאנג, מהווה דגם קלאסי לארכיטקטורה סינית אורבנית בשילוב של אבן ועץ, דלתות הסתה, גנים קטנים וחצרות משולבות בניהן. מספר בתי מלון בליג'יאנג נקבעו במתחמים מסורתיים של העיר העתיקה.
בתי מלון בליג'יאנג
 
באזור דאלי השימוש העיקרי הוא באבן ושיש הנמצא במחצבות האזור, שיש בגוון אפור שצובע בצבע דומה את בתי הכפרים של שבט באיי.
ככל שנעים דרומה מתגלים יותר ויותר בתי עץ ובמבוק, כאשר אלו נעשים החומרים הנפוצים. בתי שבט דאיי בדהונג ולינסאנג הם בתי כלונסאות וגגות עץ וקש, וכאלה יהיו גם חלק מבתי הכפרים בבאנה.
 
ארכיטקטורה טיבטית – מבנים המזכירים מבצר
ארכיטקטורה טיבטית – מבנים המזכירים מבצר  
 (צילום: זאביק רילסקי)
 
טכסטיל ותלבושות אתניות
טכסטיל ועבודות יד הם מסמלי הייצוג של הקבוצות האתניות. בקומה הרביעית של המוזיאון לאמנות של שנגחאי מוקדש חדר מרכזי, תרומתה של משפחת כדורי, לאוסף נפלא של תלבושות אתניות מרחבי מחוזות המיעוטים הסיניים. תצוגה יפה נוספת ישנה בקומת הקרקע של מוזיאון המיעוטים בעיר קונמינג בירת יונאן. כל אחד מבני המיעוטים ביונאן מזוהה על ידי בגד אחר ולכל תת קבוצה עיטור שונה, רקמות שונות וסמלי זהות שונים. עושר שדומה לעושר הלשוני ברחבי המחוז.
לפעמים מלמדים הבגד, העיטור והצבע, על מעמד, מצב הנשיות או גיל. גם בעולם זה מחלחלים שינויים במהלך העשורים האחרונים, כאשר השימוש בצבעים סינתטיים ובחומרים חדשים עולה. עבודות הנול נעלמות, אביזרים ייחודיים כמו מנשאי ילדים רקומים הולכים ונעלמים. ערימות של ג'ינס זול מחליפות את הבגד המסורתי וטריקו צבעוניים אופנתיים צצים בשדות האורז. אצל הגברים נעלמו רוב הבגדים המסורתיים כבר בימי מאו, כאשר הבגד הכחול הלאומי ונעלי גומי צבאיות החליפו בגד אתני ומקטורן רקום.
את מקצת מהמיעוטים והקבוצות האתניות קל להכיר על פי כיסוי הראש וצבעי הרקמה. כך שבטי יי והכיסוי השחור הגדול, המצל בפני השמש היוקדת, נשות מיאו בבגדי בטיק וכובע משובץ כדורי כסף.
מסרקות שייער אצל נשות יאו ודונג, זנבות חצאית רקומים בתת קבוצות יי וחגורות רחבות בצבעים עזים בתיקי היד או במנשאי הצד שברשות הבנות. הרקמה והאריגה היוו במשך שנים דרך בה התפארו הנשים במעשי ידיהן ודרך להגיע לליבו של החתן.
 
כיסויי הראש של בנות מיעוט חווי (מימין) ויאו (משמאל)  כיסויי הראש של בנות מיעוט חווי (מימין) ויאו (משמאל)
כיסויי הראש של בנות מיעוט חווי (מימין) ויאו (משמאל)  
 (צילום: זאביק רילסקי)
 




 
פסטיבלים ברחבי יונאן
לכל חברה ובעיקר לחברת מסורתיות, פסטיבלים המשמשים כתחנות דרך וקוצבים את חיי האדם והחברה. חלקם פסטיבלים מקומיים וחלקם פסטיבלים אזוריים שנטמעו בתרבות השבטית.
הפסטיבל עונה על צרכים נוספים, בהם פורקן ושמחה, דת ואמונה ויותר מכל החיבור למורשת ולזהות האתנית.
חלק מהפסטיבלים מסמנים מעבר עונות, כמו השנה החקלאית החדשה, חג שתילת האורז, הקציר או מחצית הסתיו. האחרים מעלים על נס גיבורים מיתולוגיים, אלים מקומיים ורוחות מגינות. חלקם לילדים או לזקני המשפחה והחשובים מכל הם אלה המוקדשים לרוח האבות ולקברי המשפחה.
חג המים אצל שבטי דאי, חג האש אצל אנשי יי ונאש'י, מאגדים את כל הצרכים הללו ומוכרים בכל רחבי דרום מזרח אסיה כפסטיבלים אזוריים.
המוסיקה, הריקודים, התלבושות הססגוניות, כמו גם מפגשים חברתיים כהיכרות בין זוגית, יהיו היסודות העיקריים בחגיגות העממיות. במקצת הפסטיבלים ניתן למצוא מסכות שדים ותחפושות כדרקון הסיני או הטיגריס - ששניהם נפוצים בתרבות הסינית ובשוליה.
 
ריקוד של בנות סאני, תת שבט של מיעוט יי
ריקוד של בנות סאני, תת שבט של מיעוט אתני  
 (צילום: זאביק רילסקי)
 
 





זאב (זאביק) רילסקי אודות הכותב
זאב (זאביק) רילסקי, ארכיאולוג וגיאוגרף. מדריך בכיר, מתמחה בתרבויות העולם העתיק וטיולי תרבות וטבע. עוסק בארגון, הדרכה וייעוץ טיולים. בוגר החברה להגנת הטבע ומרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות לתיירות. מדריך ברבות מחברות התיירות הגיאוגרפית בישראל, ובחברת לגלות עולם שבניהולו.

זאביק עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של זאביק








מספר צפיות: 8723
2853