על נהרות יונאן:
שמורות טבע בתולי בדרום סין
מאת: כרמית וייס
שלושה נהרות מהגדולים בתבל זורמים בחבל יונאן, נושקים להרים מהגבוהים בתבל ולשתי שמורות טבע נפלאות. עוצמות הנוף הן אדירות, אך כדי לחוות אותן ללא המוני תיירים, יש לצאת ממסלול התיירות השחוק. כך גם חיכו לנו כמה הפתעות נפלאות.
לצאת מנתיב התיירות השחוק
חבל יונאן (Yunnan) הוא מהאזורים המתוירים ביותר בסין, בזכות יופי נופיו וריבוי הקבוצות האתניות החיות בו. רוב התיירים מטיילים על קו קונמינג-ליג'יאנג-שנגרילה, בטיול שמגיע מרחוק וממשיך רחוק, כי סין ע-נ-ק-י-ת ויש כל כך הרבה מה לראות בה. אני אוהבת לטייל לאט ויסודי, עם הרבה עבודת רגליים, ולמרות שלפעמים זה דורש לעשות ויתורים כואבים, אני מעדיפה לטייל בפחות מקומות ויותר לעומק.
כך התגבשה התכנית "להקטין תיאבון" ולטייל רק בצפון חבל יונאן (Yunnan) , באזורים הטיבטיים שלו, אך היא יצרה בעיה – כיצד לא לנסוע צפונה ולחזור באותו מסלול. אז נולד הרעיון המבריק לנסוע בנתיב המערבי של צפון יונאן, ולחזור בנתיב התיירותי יותר שבמרכזה. מעטים הם התיירים שמרחיקים לאזורים הנידחים שבצפון-מזרח, וזהו חלק מקסמם.
סרטון וידאו שצולם בבוקר מפתיע במיוחד –
סטופות טיבטיות וההרים הלבנים של רכס מיילי לעת זריחה, כפי שהם נראים מהכפר פיילאיסה (צילום: כרמית וייס)
יעדים בצפון חבל יונאן המוזכרים בכתבה:
ערוץ דילוג הנמר (A), לימינג (B), ציז'ונג (C), פיי-לאי-סה (D), רכס מיילי המושלג (E), שנגרילה (F),
להגדלת המפה לחצו בפינה העליונה
שלושת הנהרות המקבילים
סופם של חלומות להתגשם... וסופן של תכניות להתממש... וכך בתחילת אפריל מצאנו את עצמנו נוסעים במעלה נהר יאנגצה ( Yangtze ) ונהר המקונג ( Mekong ), שהביאו אותנו עד למרגלות רמת טיבט, משם הם מנקזים את כמויות המים האדירות הזורמות בהם. השניים, ביחד עם נהר סאלווין ( Salween ), הם שלושה מהגדולים שבנהרות תבל, והם זורמים כאן במקביל זה לזה. האזור כולו, בצפון-מערב חבל יונאן, הוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בזכות ערכי הנוף וריבוי הקבוצות האתניות החיות כאן, וזכה לשם האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן ( Yúnnān Sānjiāngbìngliú ) .
אנחנו ניסע מערבה לאורך נהר יאנגצה, לאורכו טיילנו קודם לכן בקטע הקניוני והמרשים של ערוץ דילוג הטיגריס ( Tiger Leaping Gorge ), המוכר יותר בשם שהשתרש לו בעברית – ערוץ דילוג הנמר. נמשיך צפונה לאורכו של נהר המקונג, המתחתר ומתפתל עד למרגלות רמת טיבט והרים מהגבוהים ביותר בסין. אם הרמתם ראשכם לחרמון המושלג – תכפילו בשלוש, ועכשיו דמיינו את העוצמה של הרים הנושקים לגובה 7,000 מ'.
כתבה על טיול בערוץ דילוג הנמר | כתבה על הקבוצות האתניות בחבל יונאן

רכס מיילי ופסגתו הגבוהה ביותר – קאווה קרפו, 6,740 מטר של לבן צחור (צילום: כרמית וייס)
לימינג – המערב הפרוע לפתחה של שמורת לאוג'ון
נסיעה במעלה נהר יאנגצה, העושה כאן עיקול מבלבל משהו, מביאה אותנו אל הכפר הקטנטן לימינג ( Liming ). הכפר, שכל כולו רחוב אחד, נראה כאילו הוצנח לכאן מאחד מסרטי המערב הפרוע. הוא עובר שיפוץ נרחב לכבוד שמורת הטבע שנפתחה לידו בשנת 2009. ככה זה בסין – כשמחליטים לבנות משהו – זה בגדול. בכניסה מרכז מבקרים ענק, וכל הנכנס לכפר נדרש לשלם 105 יואן לאדם (כ- 60 ש"ח) בעבור הכניסה לשמורה. לאורכו של הרחוב בתי הארחה רבים ומסעדות, אבל אף מילה באנגלית.
הכפר השוכן בגובה 2,100 מ', לפתחה הצפוני של שמורת הר לאוג'ון ( Laojunshan National Geopark ), מוקף מצוקי אבן חול אדומה הנקראת דאקסיה ( Danxia ). הם מתנשאים לגובה 4,200 מ' בתלילות מרשימה, והם שהפכו את המקום למֶכָה של מטפסי הצוקים בסין.

מדרגות בלתי נגמרות בעלייה להר אלף הצבים ונופי אבן גיר אדומה, שמורת הר לאוג'ון (צילום: כרמית וייס)
מסלולים בשמורת לאוג'ון
טיפוס לא קל של שעתיים, מדרגות שנראה שלא יגמרו לעולם... וכמה נקודות תצפית מרהיבות, מביאים אותנו אל הר אלף הצבים ( Qiangui Shan ). זוהי הנקודה המפורסמת והמצולמת ביותר בשמורה, והיא אכן מיוחדת ומרשימה כמו בתמונות. האבנים האדומות הסתדרו כאן בשורות, כמו ערימה של מאות צבים, עומדים זה על שריונו של זה. תצפיות פנורמיות לכל עבר משלימות את החגיגה של המקום הכל כך מיוחד הזה. את הדרך למטה אנחנו עושים ברכבל וברכבת הקרוניות המחזירה אותנו למרכזו של הכפר.
מסתבר שהמדרגות של הבוקר הן רק חימום לדבר האמיתי... 2,641 מדרגות (הפעם כבר ספרנו), במערכת מעוררת השתאות שנבנתה כאן במיוחד, כדי שהמטיילים יטפסו בקניון צר מעל עמק אן ני ג'ו ( An Ni Gu ). נוטפים ומתנשפים מגיעים לקראת סופו של המסלול למערה עם מעט נטיפים, ומעליה תצפית אל העמק וההרים המרשימים סביב.

תצורות הסלע שהקנו להר את שמו – הר אלף הצבים, שמורת הר לאוג'ון (צילום: כרמית וייס)

2641 מדרגות מתישות בקניון מעל עמק ני ג'ו (צילום: כרמית וייס)
כרמים וכנסיות על נהר המקונג
140 קילומטר וכשלוש שעות נסיעה מערבה מפרידים בין נהר יאנגצה לבין נהר מקונג, המקביל לו. אנחנו ממשיכים ונוסעים צפונה במעלה הנהר, המתפתל בין הרים גבוהים, כפרים קטנים ושדות. בשלב מסוים ניתן להבחין גם בכרמים ובכנסיות, מראה בהחלט לא רגיל כאן ושינוי מרענן לאחר המקדשים, הסטופות ודגלי התפילה הבודהיסטיים שראינו בכל מקום.
איך הגיעו כרמים וכנסיות לאזור שהוא בודהיסטי-טיבטי ברובו? באמצע המאה ה- 19 החלו להגיע לכאן מיסיונרים צרפתים ושוויצרים, במטרה להפיץ את תורת הנצרות לתושבי הכפרים הנידחים. כעבור כמאה שנים, כאשר הם גורשו מסין, הם הותירו אחריהם כרמים, כנסיות ולא מעט מאמינים קתולים באזור מרוחק זה של צפון חבל יונאן.
כתבה על שייט בנהר המקונג

הכפר ציז'ונג – חולבות את הפרות ביד ושמחות בחלקן (צילום: כרמית וייס)
מזמורים נוצריים בטיבטית
הכפר ציז'ונג ( Cizhong ), שוכן על הגדה המערבית של נהר המקונג. תושביו הם בני הקבוצות האתניות ליסו ( Lisu ), יי ( Yi ) וטיבטים, אך כ- 80% מהם הם נוצרים קתולים. הם חיים בהרמוניה עם שאר התושבים, המאמינים בבודהיזם, ויש אומרים שאף חוגגים יחדיו חלק מהחגים. כיום אין כמרים באזור, אך מספרים לנו שהתושבים עדיין נאספים בכנסייה בימי ראשון, מקיימים מיסות ושרים מזמורים נוצריים בטיבטית. הכנסייה היא תערובת מעניינת של מוטיבים מהנצרות והבודהיזם, ומעטרים אותה דגלים צבעוניים, אך ללא מנטרות התפילה המופיעות בדגלים הבודהיסטים.
אנחנו משוטטים בכפר ובשדותיו, והתושבים מאירים לנו פנים, למרות שאין לנו שפה לתקשר איתם, מלבד כמה מילים רצוצות בסינית. ליד כל בית חצר קטנה עם כמה פרות, חזירים ותרנגולות. שתי נשים החולבות זוג פרות (בידיים, כמובן), מזמינות אותנו להיכנס לביתן, שהוא תערובת מוזרה של מודרני עם מסורתי, כשברקע טלוויזיה משדרת משחק כדורגל אירופאי. יין עדיין מייצרים כאן בשיטות שכנראה לא התקדמו הרבה מאז עזבו המסיונרים, אבל אנחנו טועמים בנימוס....

כנסייה קתולית עם סממנים בודהיסטים, הכפר ציז'ונג (צילום: כרמית וייס)

מראות ממגדל הכנסייה של ציז'ונג (צילום: כרמית וייס)
הפארק הלאומי של ההרים הלבנים
נהר המקונג ממשיך ולוקח אותנו צפונה במעלה הזרם, מתחתר הרחק מתחתינו, מתעקל ומצייר נופים קסומים. לאחר 70 ק"מ מגיעים אל עיר המחוז דצ'ין ( Deqen ), שניכר בה שהיא בתנופת בנייה אדירה. כך גם הכביש, שעבודות מסיביות (כמיטב המסורת הסינית) נערכות בו, אם כי לא אחת יש להמתין לציוד הכבד שיפנה את הכביש ממפולות אבנים. עוד 9 ק"מ על הכביש הממשיך צפונה לעבר החבל האוטונומי של טיבט (זרים לא רשאים להיכנס עמו לטיבט), בדרך אל יעדנו הבא – הפארק הלאומי של רכס מיילי המושלג ( Meili Snow Mountain National Park ).
כבר בדרך מתגלים לנו ההרים המכוסים לבן וסוחטים קריאות התפעלות. אך המראה המרשים ביותר הוא מהכפר הקטן פיי-לאי-סה ( Fei Lai Si ), שהוא למעשה מקבץ בתי מלון ומסעדות שנבנו לצד מנזר טיבטי. מגובה 3,300 מ' משקיפים כאן על אחד הנופים העוצמתיים והמרשימים ביותר שמציעה סין. מולנו, על הגבול בין חבל יונאן לבין החבל האוטונומי טיבט, מתנשא במלוא הדרו הר קאווה קרפו ( Khawa Karpo ). עם גובה מפואר של 6,740 מטר (!). הגבוה בהרי חבל יונאן מכוסה כולו לבן צחור, והוא אחד משמונה הרים קדושים לבני הדת הבודהיסטית הטיבטית. לצדו עוד 13 פסגות המרכיבות את רכס מיילי המושלג ( Meili Xue Shan ), הנמתח לאורך 200 ק"מ ממערב לנהר המקונג . הפרשי הגובה העצומים בין עמק הנהר, הזורם כאן בגובה של כ- 1,900 מ', לפסגות שגובהן הממוצע 6,000 מ', מרשימים ביותר.

מעל העננים, תצפית מהכפר פיי-לאי-סי לעבר רכס מיילי המושלג -
בתחתית התמונה כפר בעמק, מעל העננים רכס מיילי המושלג (צילום: כרמית וייס)
זריחה אל מול ההר הקדוש
שורת הסטופות על מרפסת התצפית הצופה לעבר ההרים המושלגים, היא אולי התמונה המוכרת ביותר מהכפר פיי-לאי-סה . אנו יוצאים למסלול קצר של הסתגלות לגובה, שכן שינה בגובה כה רב בהחלט עלולה לגרום לתסמיני מחלת גובה. הזריחה היא הזמן היפה ביותר לצפות בהרים, אך למחרת, עם קרני השמש הראשונות, אנו מתאכזבים לנוכח הערפל, וחוזרים אל מתחת לשמיכות. למרבה המזל בבוקר השני אלוהי ההר מאירים לנו פניהם, השמיים רחוצים בכחול עמוק וההרים בוהקים בלבן מושלם. אני יוצאת לחגיגת צילומים מכל זווית אפשרית. האוויר קפוא, אבל מי שם לב...
מטפסי הרים רבים ניסו לכבוש את פסגת קאווה קרפו , אך איש מעולם לא הצליח, לשמחת המאמינים הבודהיסטים בכפרי האזור. הם מאמינים שעל ההר שוכן האל המגן עליהם, וברגע שיכבש ההר הוא יחדל מתפקידו ויחל רצף של אסונות.
אלפי בודהיסטים-טיבטיים מגיעים לכאן מכל חבלי טיבט ההיסטורית, בסוף הסתיו ותחילת החורף. הם מקיפים את ההר במשך 10-14 יום, במסלול בן 240 ק"מ, תוך שהם משתטחים ומתפללים. המסלול נקרא "הקורה הגדולה" ( Kora =הקפה), אך בגלל שהוא עובר גם בטיבט הוא אסור לזרים.
כתבה על הקפות נוסח טיבט
מסלול נוסף, הנקרא "הקורה הקטנה" או טרק יובנג בפי המטיילים הזרים, עולה אל עמק יובנג ( Yǔbēng ) השוכן למרגלות רכס מיילי, על גבול יונאן-טיבט. המסלול אורך מספר ימים ומתאים למיטיבי לכת, מאחר שהוא עולה לגובה 3,845 מ', ובמהלכו לנים בכפרים שבעמק.

מרפסת התצפית והסטופות הצופות על ההר הקדוש לבודהיסטים – הר מיילי המושלג (צילום: כרמית וייס)
הקרחון הקדוש של ההר הקדוש
על המפנה המזרחי של פסגת קאווה קרפו גולש לאורך כ- 8 ק"מ קרחון מינגיונג ( Mingyong ). הוא יורד עד לגובה 2,700 מ', ונחשב לקרחון הנמוך ביותר בסין. המצאותו בקו הרוחב 28.5 צפון, מזכה אותו גם בתואר "הדרומי ביותר מבין הקרחונים בסין" (וכנראה גם באסיה כולה). גם הקרחון, כמו ההר עליו הוא שוכן, נחשב קדוש למאמינים הטיבטיים, והדרך אליו מעוטרת בהמוני דגלי תפילה צבעוניים.
מהכפר הקטן מינגיונג ומרכז המבקרים שלצדו, מוליך מסלול נוח אל הקרחון. חלקו הראשון מרוצף אבן ונוסעות עליו גם קרוניות חשמליות. חלקו השני, שאינו סלול, מוביל אל מקדש טיבטי ומרפסות תצפית גדולות. כשלוש שעות של טיפוס מתון הביאו אותנו אל מרפסות התצפית, ועוד כשעתיים ארכה הדרך חזרה בירידה. לצערנו הערפל שעטף את ההר הסתיר לנו את פסגתו וגם חלק ניכר מהקרחון, אך המראה היה מרשים גם כך.

פריחה בדרך אל קרחון מינגיונג והקטע מרוצף האבן במסלול (צילום: כרמית וייס)

קרחון מינגיונג גולש מהר קאווה קרפו, רק חלקו התחתון נראה ביום ערפילי (צילום: כרמית וייס)
עוצמת הנוף – מיעוט התיירים
דגלי התפילה הרבים המלווים אותנו לאורך הביקור באזור כולו, מזכירים לנו שאנו באחד ממחוזות טיבט ההיסטוריים. טיבטים רבים מתגוררים כאן, ביחד עם מיעוטים אתניים נוספים, השומרים על לבוש ומסורת ייחודיים. כל אלו מוסיפים הרבה צבע ועניין לנופים הלבנים. מכאן אנו עושים דרכנו לעבר העיר שנגרילה ( Shangrila ), דרך נופים מושלגים ומעבר הרים שגובהו 4,292 מ', חוזרים אל המסלול התיירותי יותר של חבל יונאן.
האם היו אלו הנופים רבי העוצמה או מיעוט התיירים, שהפכו את הטיול בצפון יונאן לחגיגה? כנראה שניהם גם יחד. הם הותירו בי רושם עז, זיכרונות נפלאים ורצון לחזור ולחוות אותם שוב.
כתבה על שנגרילה

הרים מושלגים נושקים לגובה 7,000 מ' בין חבל יונאן לרמת טיבט (צילום: כרמית וייס)
לחצו על התמונה להגדלה
מלון מומלץ אל מול הר מיילי המושלג
מלון סוניאטה דצ'ין מיילי (Sunyata Hotel Deqin Meili) ממוקם בפאתי העיר דצ'ין, והוא משקיף לעבר רכס מיילי. זהו מלון 5 כוכבים היחיד באזור, כחצי שעה נסיעה מנקודת התצפית, שבתי המלון הסמוכים אליה לא מתקרבים לרמתו. הנוף מחלק מהחדרים והמרחב הציבורי הוא פשוט נפלא, ובמלון יש בר ומסעדה, כך שאין צורך לצאת בערב. החדרים גדולים, מודרניים ומעוצבים בטוב טעם.

מלון סוניאטה דצ'ין מיילי - תצפית נפלאה על רכס ההרים המושלגים
מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין)
מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
מידע נוסף
בתי מלון בקונמינג בירת יונאן
בתי מלון בליג'יאנג
בתי מלון במחוז יונאן
כתבות נוספות
הקפות נוסח טיבט
טיול במחוז יונאן
קונמינג עיר האביב הנצחי
שנגרילה זה כאן, וכאן וכאן...
סרטון וידאו שצולם בבוקר מפתיע במיוחד
סטופות טיבטיות וההרים הלבנים של רכס מיילי לעת זריחה, כפי שהם נראים מהכפר פיילאיסה (צילום: כרמית וייס)
יעדים בצפון חבל יונאן המוזכרים בכתבה:
ערוץ דילוג הנמר (A), לימינג (B), ציז'ונג (C), פיי-לאי-סה (D), רכס מיילי המושלג (E), שנגרילה (F),
כתבה על טיול בערוץ דילוג הנמר | כתבה על הקבוצות האתניות בחבל יונאן
לימינג – המערב הפרוע לפתחה של שמורת לאוג'ון
נסיעה במעלה נהר יאנגצה, העושה כאן עיקול מבלבל משהו, מביאה אותנו אל הכפר הקטנטן לימינג ( Liming ). הכפר, שכל כולו רחוב אחד, נראה כאילו הוצנח לכאן מאחד מסרטי המערב הפרוע. הוא עובר שיפוץ נרחב לכבוד שמורת הטבע שנפתחה לידו בשנת 2009. ככה זה בסין – כשמחליטים לבנות משהו – זה בגדול. בכניסה מרכז מבקרים ענק, וכל הנכנס לכפר נדרש לשלם 105 יואן לאדם (כ- 60 ש"ח) בעבור הכניסה לשמורה. לאורכו של הרחוב בתי הארחה רבים ומסעדות, אבל אף מילה באנגלית.
הכפר השוכן בגובה 2,100 מ', לפתחה הצפוני של שמורת הר לאוג'ון ( Laojunshan National Geopark ), מוקף מצוקי אבן חול אדומה הנקראת דאקסיה ( Danxia ). הם מתנשאים לגובה 4,200 מ' בתלילות מרשימה, והם שהפכו את המקום למֶכָה של מטפסי הצוקים בסין.

מדרגות בלתי נגמרות בעלייה להר אלף הצבים ונופי אבן גיר אדומה, שמורת הר לאוג'ון (צילום: כרמית וייס)
מסלולים בשמורת לאוג'ון
טיפוס לא קל של שעתיים, מדרגות שנראה שלא יגמרו לעולם... וכמה נקודות תצפית מרהיבות, מביאים אותנו אל הר אלף הצבים ( Qiangui Shan ). זוהי הנקודה המפורסמת והמצולמת ביותר בשמורה, והיא אכן מיוחדת ומרשימה כמו בתמונות. האבנים האדומות הסתדרו כאן בשורות, כמו ערימה של מאות צבים, עומדים זה על שריונו של זה. תצפיות פנורמיות לכל עבר משלימות את החגיגה של המקום הכל כך מיוחד הזה. את הדרך למטה אנחנו עושים ברכבל וברכבת הקרוניות המחזירה אותנו למרכזו של הכפר.
מסתבר שהמדרגות של הבוקר הן רק חימום לדבר האמיתי... 2,641 מדרגות (הפעם כבר ספרנו), במערכת מעוררת השתאות שנבנתה כאן במיוחד, כדי שהמטיילים יטפסו בקניון צר מעל עמק אן ני ג'ו ( An Ni Gu ). נוטפים ומתנשפים מגיעים לקראת סופו של המסלול למערה עם מעט נטיפים, ומעליה תצפית אל העמק וההרים המרשימים סביב.

תצורות הסלע שהקנו להר את שמו – הר אלף הצבים, שמורת הר לאוג'ון (צילום: כרמית וייס)

2641 מדרגות מתישות בקניון מעל עמק ני ג'ו (צילום: כרמית וייס)
כרמים וכנסיות על נהר המקונג
140 קילומטר וכשלוש שעות נסיעה מערבה מפרידים בין נהר יאנגצה לבין נהר מקונג, המקביל לו. אנחנו ממשיכים ונוסעים צפונה במעלה הנהר, המתפתל בין הרים גבוהים, כפרים קטנים ושדות. בשלב מסוים ניתן להבחין גם בכרמים ובכנסיות, מראה בהחלט לא רגיל כאן ושינוי מרענן לאחר המקדשים, הסטופות ודגלי התפילה הבודהיסטיים שראינו בכל מקום.
איך הגיעו כרמים וכנסיות לאזור שהוא בודהיסטי-טיבטי ברובו? באמצע המאה ה- 19 החלו להגיע לכאן מיסיונרים צרפתים ושוויצרים, במטרה להפיץ את תורת הנצרות לתושבי הכפרים הנידחים. כעבור כמאה שנים, כאשר הם גורשו מסין, הם הותירו אחריהם כרמים, כנסיות ולא מעט מאמינים קתולים באזור מרוחק זה של צפון חבל יונאן.
כתבה על שייט בנהר המקונג

הכפר ציז'ונג – חולבות את הפרות ביד ושמחות בחלקן (צילום: כרמית וייס)
מזמורים נוצריים בטיבטית
הכפר ציז'ונג ( Cizhong ), שוכן על הגדה המערבית של נהר המקונג. תושביו הם בני הקבוצות האתניות ליסו ( Lisu ), יי ( Yi ) וטיבטים, אך כ- 80% מהם הם נוצרים קתולים. הם חיים בהרמוניה עם שאר התושבים, המאמינים בבודהיזם, ויש אומרים שאף חוגגים יחדיו חלק מהחגים. כיום אין כמרים באזור, אך מספרים לנו שהתושבים עדיין נאספים בכנסייה בימי ראשון, מקיימים מיסות ושרים מזמורים נוצריים בטיבטית. הכנסייה היא תערובת מעניינת של מוטיבים מהנצרות והבודהיזם, ומעטרים אותה דגלים צבעוניים, אך ללא מנטרות התפילה המופיעות בדגלים הבודהיסטים.
אנחנו משוטטים בכפר ובשדותיו, והתושבים מאירים לנו פנים, למרות שאין לנו שפה לתקשר איתם, מלבד כמה מילים רצוצות בסינית. ליד כל בית חצר קטנה עם כמה פרות, חזירים ותרנגולות. שתי נשים החולבות זוג פרות (בידיים, כמובן), מזמינות אותנו להיכנס לביתן, שהוא תערובת מוזרה של מודרני עם מסורתי, כשברקע טלוויזיה משדרת משחק כדורגל אירופאי. יין עדיין מייצרים כאן בשיטות שכנראה לא התקדמו הרבה מאז עזבו המסיונרים, אבל אנחנו טועמים בנימוס....

כנסייה קתולית עם סממנים בודהיסטים, הכפר ציז'ונג (צילום: כרמית וייס)

מראות ממגדל הכנסייה של ציז'ונג (צילום: כרמית וייס)
הפארק הלאומי של ההרים הלבנים
נהר המקונג ממשיך ולוקח אותנו צפונה במעלה הזרם, מתחתר הרחק מתחתינו, מתעקל ומצייר נופים קסומים. לאחר 70 ק"מ מגיעים אל עיר המחוז דצ'ין ( Deqen ), שניכר בה שהיא בתנופת בנייה אדירה. כך גם הכביש, שעבודות מסיביות (כמיטב המסורת הסינית) נערכות בו, אם כי לא אחת יש להמתין לציוד הכבד שיפנה את הכביש ממפולות אבנים. עוד 9 ק"מ על הכביש הממשיך צפונה לעבר החבל האוטונומי של טיבט (זרים לא רשאים להיכנס עמו לטיבט), בדרך אל יעדנו הבא – הפארק הלאומי של רכס מיילי המושלג ( Meili Snow Mountain National Park ).
כבר בדרך מתגלים לנו ההרים המכוסים לבן וסוחטים קריאות התפעלות. אך המראה המרשים ביותר הוא מהכפר הקטן פיי-לאי-סה ( Fei Lai Si ), שהוא למעשה מקבץ בתי מלון ומסעדות שנבנו לצד מנזר טיבטי. מגובה 3,300 מ' משקיפים כאן על אחד הנופים העוצמתיים והמרשימים ביותר שמציעה סין. מולנו, על הגבול בין חבל יונאן לבין החבל האוטונומי טיבט, מתנשא במלוא הדרו הר קאווה קרפו ( Khawa Karpo ). עם גובה מפואר של 6,740 מטר (!). הגבוה בהרי חבל יונאן מכוסה כולו לבן צחור, והוא אחד משמונה הרים קדושים לבני הדת הבודהיסטית הטיבטית. לצדו עוד 13 פסגות המרכיבות את רכס מיילי המושלג ( Meili Xue Shan ), הנמתח לאורך 200 ק"מ ממערב לנהר המקונג . הפרשי הגובה העצומים בין עמק הנהר, הזורם כאן בגובה של כ- 1,900 מ', לפסגות שגובהן הממוצע 6,000 מ', מרשימים ביותר.

מעל העננים, תצפית מהכפר פיי-לאי-סי לעבר רכס מיילי המושלג -
בתחתית התמונה כפר בעמק, מעל העננים רכס מיילי המושלג (צילום: כרמית וייס)
זריחה אל מול ההר הקדוש
שורת הסטופות על מרפסת התצפית הצופה לעבר ההרים המושלגים, היא אולי התמונה המוכרת ביותר מהכפר פיי-לאי-סה . אנו יוצאים למסלול קצר של הסתגלות לגובה, שכן שינה בגובה כה רב בהחלט עלולה לגרום לתסמיני מחלת גובה. הזריחה היא הזמן היפה ביותר לצפות בהרים, אך למחרת, עם קרני השמש הראשונות, אנו מתאכזבים לנוכח הערפל, וחוזרים אל מתחת לשמיכות. למרבה המזל בבוקר השני אלוהי ההר מאירים לנו פניהם, השמיים רחוצים בכחול עמוק וההרים בוהקים בלבן מושלם. אני יוצאת לחגיגת צילומים מכל זווית אפשרית. האוויר קפוא, אבל מי שם לב...
מטפסי הרים רבים ניסו לכבוש את פסגת קאווה קרפו , אך איש מעולם לא הצליח, לשמחת המאמינים הבודהיסטים בכפרי האזור. הם מאמינים שעל ההר שוכן האל המגן עליהם, וברגע שיכבש ההר הוא יחדל מתפקידו ויחל רצף של אסונות.
אלפי בודהיסטים-טיבטיים מגיעים לכאן מכל חבלי טיבט ההיסטורית, בסוף הסתיו ותחילת החורף. הם מקיפים את ההר במשך 10-14 יום, במסלול בן 240 ק"מ, תוך שהם משתטחים ומתפללים. המסלול נקרא "הקורה הגדולה" ( Kora =הקפה), אך בגלל שהוא עובר גם בטיבט הוא אסור לזרים.
כתבה על הקפות נוסח טיבט
מסלול נוסף, הנקרא "הקורה הקטנה" או טרק יובנג בפי המטיילים הזרים, עולה אל עמק יובנג ( Yǔbēng ) השוכן למרגלות רכס מיילי, על גבול יונאן-טיבט. המסלול אורך מספר ימים ומתאים למיטיבי לכת, מאחר שהוא עולה לגובה 3,845 מ', ובמהלכו לנים בכפרים שבעמק.

מרפסת התצפית והסטופות הצופות על ההר הקדוש לבודהיסטים – הר מיילי המושלג (צילום: כרמית וייס)
הקרחון הקדוש של ההר הקדוש
על המפנה המזרחי של פסגת קאווה קרפו גולש לאורך כ- 8 ק"מ קרחון מינגיונג ( Mingyong ). הוא יורד עד לגובה 2,700 מ', ונחשב לקרחון הנמוך ביותר בסין. המצאותו בקו הרוחב 28.5 צפון, מזכה אותו גם בתואר "הדרומי ביותר מבין הקרחונים בסין" (וכנראה גם באסיה כולה). גם הקרחון, כמו ההר עליו הוא שוכן, נחשב קדוש למאמינים הטיבטיים, והדרך אליו מעוטרת בהמוני דגלי תפילה צבעוניים.
מהכפר הקטן מינגיונג ומרכז המבקרים שלצדו, מוליך מסלול נוח אל הקרחון. חלקו הראשון מרוצף אבן ונוסעות עליו גם קרוניות חשמליות. חלקו השני, שאינו סלול, מוביל אל מקדש טיבטי ומרפסות תצפית גדולות. כשלוש שעות של טיפוס מתון הביאו אותנו אל מרפסות התצפית, ועוד כשעתיים ארכה הדרך חזרה בירידה. לצערנו הערפל שעטף את ההר הסתיר לנו את פסגתו וגם חלק ניכר מהקרחון, אך המראה היה מרשים גם כך.

פריחה בדרך אל קרחון מינגיונג והקטע מרוצף האבן במסלול (צילום: כרמית וייס)

קרחון מינגיונג גולש מהר קאווה קרפו, רק חלקו התחתון נראה ביום ערפילי (צילום: כרמית וייס)
עוצמת הנוף – מיעוט התיירים
דגלי התפילה הרבים המלווים אותנו לאורך הביקור באזור כולו, מזכירים לנו שאנו באחד ממחוזות טיבט ההיסטוריים. טיבטים רבים מתגוררים כאן, ביחד עם מיעוטים אתניים נוספים, השומרים על לבוש ומסורת ייחודיים. כל אלו מוסיפים הרבה צבע ועניין לנופים הלבנים. מכאן אנו עושים דרכנו לעבר העיר שנגרילה ( Shangrila ), דרך נופים מושלגים ומעבר הרים שגובהו 4,292 מ', חוזרים אל המסלול התיירותי יותר של חבל יונאן.
האם היו אלו הנופים רבי העוצמה או מיעוט התיירים, שהפכו את הטיול בצפון יונאן לחגיגה? כנראה שניהם גם יחד. הם הותירו בי רושם עז, זיכרונות נפלאים ורצון לחזור ולחוות אותם שוב.
כתבה על שנגרילה

הרים מושלגים נושקים לגובה 7,000 מ' בין חבל יונאן לרמת טיבט (צילום: כרמית וייס)
לחצו על התמונה להגדלה
מלון מומלץ אל מול הר מיילי המושלג
מלון סוניאטה דצ'ין מיילי (Sunyata Hotel Deqin Meili) ממוקם בפאתי העיר דצ'ין, והוא משקיף לעבר רכס מיילי. זהו מלון 5 כוכבים היחיד באזור, כחצי שעה נסיעה מנקודת התצפית, שבתי המלון הסמוכים אליה לא מתקרבים לרמתו. הנוף מחלק מהחדרים והמרחב הציבורי הוא פשוט נפלא, ובמלון יש בר ומסעדה, כך שאין צורך לצאת בערב. החדרים גדולים, מודרניים ומעוצבים בטוב טעם.

מלון סוניאטה דצ'ין מיילי - תצפית נפלאה על רכס ההרים המושלגים
מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין)
מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
מידע נוסף
בתי מלון בקונמינג בירת יונאן
בתי מלון בליג'יאנג
בתי מלון במחוז יונאן
כתבות נוספות
הקפות נוסח טיבט
טיול במחוז יונאן
קונמינג עיר האביב הנצחי
שנגרילה זה כאן, וכאן וכאן...
מדרגות בלתי נגמרות בעלייה להר אלף הצבים ונופי אבן גיר אדומה, שמורת הר לאוג'ון (צילום: כרמית וייס)
תצורות הסלע שהקנו להר את שמו

2641 מדרגות מתישות בקניון מעל עמק ני ג'ו (צילום: כרמית וייס)
כרמים וכנסיות על נהר המקונג
140 קילומטר וכשלוש שעות נסיעה מערבה מפרידים בין נהר יאנגצה לבין נהר מקונג, המקביל לו. אנחנו ממשיכים ונוסעים צפונה במעלה הנהר, המתפתל בין הרים גבוהים, כפרים קטנים ושדות. בשלב מסוים ניתן להבחין גם בכרמים ובכנסיות, מראה בהחלט לא רגיל כאן ושינוי מרענן לאחר המקדשים, הסטופות ודגלי התפילה הבודהיסטיים שראינו בכל מקום.
איך הגיעו כרמים וכנסיות לאזור שהוא בודהיסטי-טיבטי ברובו? באמצע המאה ה- 19 החלו להגיע לכאן מיסיונרים צרפתים ושוויצרים, במטרה להפיץ את תורת הנצרות לתושבי הכפרים הנידחים. כעבור כמאה שנים, כאשר הם גורשו מסין, הם הותירו אחריהם כרמים, כנסיות ולא מעט מאמינים קתולים באזור מרוחק זה של צפון חבל יונאן.
כתבה על שייט בנהר המקונג

הכפר ציז'ונג – חולבות את הפרות ביד ושמחות בחלקן (צילום: כרמית וייס)
מזמורים נוצריים בטיבטית
הכפר ציז'ונג ( Cizhong ), שוכן על הגדה המערבית של נהר המקונג. תושביו הם בני הקבוצות האתניות ליסו ( Lisu ), יי ( Yi ) וטיבטים, אך כ- 80% מהם הם נוצרים קתולים. הם חיים בהרמוניה עם שאר התושבים, המאמינים בבודהיזם, ויש אומרים שאף חוגגים יחדיו חלק מהחגים. כיום אין כמרים באזור, אך מספרים לנו שהתושבים עדיין נאספים בכנסייה בימי ראשון, מקיימים מיסות ושרים מזמורים נוצריים בטיבטית. הכנסייה היא תערובת מעניינת של מוטיבים מהנצרות והבודהיזם, ומעטרים אותה דגלים צבעוניים, אך ללא מנטרות התפילה המופיעות בדגלים הבודהיסטים.
אנחנו משוטטים בכפר ובשדותיו, והתושבים מאירים לנו פנים, למרות שאין לנו שפה לתקשר איתם, מלבד כמה מילים רצוצות בסינית. ליד כל בית חצר קטנה עם כמה פרות, חזירים ותרנגולות. שתי נשים החולבות זוג פרות (בידיים, כמובן), מזמינות אותנו להיכנס לביתן, שהוא תערובת מוזרה של מודרני עם מסורתי, כשברקע טלוויזיה משדרת משחק כדורגל אירופאי. יין עדיין מייצרים כאן בשיטות שכנראה לא התקדמו הרבה מאז עזבו המסיונרים, אבל אנחנו טועמים בנימוס....

כנסייה קתולית עם סממנים בודהיסטים, הכפר ציז'ונג (צילום: כרמית וייס)

מראות ממגדל הכנסייה של ציז'ונג (צילום: כרמית וייס)
הפארק הלאומי של ההרים הלבנים
נהר המקונג ממשיך ולוקח אותנו צפונה במעלה הזרם, מתחתר הרחק מתחתינו, מתעקל ומצייר נופים קסומים. לאחר 70 ק"מ מגיעים אל עיר המחוז דצ'ין ( Deqen ), שניכר בה שהיא בתנופת בנייה אדירה. כך גם הכביש, שעבודות מסיביות (כמיטב המסורת הסינית) נערכות בו, אם כי לא אחת יש להמתין לציוד הכבד שיפנה את הכביש ממפולות אבנים. עוד 9 ק"מ על הכביש הממשיך צפונה לעבר החבל האוטונומי של טיבט (זרים לא רשאים להיכנס עמו לטיבט), בדרך אל יעדנו הבא – הפארק הלאומי של רכס מיילי המושלג ( Meili Snow Mountain National Park ).
כבר בדרך מתגלים לנו ההרים המכוסים לבן וסוחטים קריאות התפעלות. אך המראה המרשים ביותר הוא מהכפר הקטן פיי-לאי-סה ( Fei Lai Si ), שהוא למעשה מקבץ בתי מלון ומסעדות שנבנו לצד מנזר טיבטי. מגובה 3,300 מ' משקיפים כאן על אחד הנופים העוצמתיים והמרשימים ביותר שמציעה סין. מולנו, על הגבול בין חבל יונאן לבין החבל האוטונומי טיבט, מתנשא במלוא הדרו הר קאווה קרפו ( Khawa Karpo ). עם גובה מפואר של 6,740 מטר (!). הגבוה בהרי חבל יונאן מכוסה כולו לבן צחור, והוא אחד משמונה הרים קדושים לבני הדת הבודהיסטית הטיבטית. לצדו עוד 13 פסגות המרכיבות את רכס מיילי המושלג ( Meili Xue Shan ), הנמתח לאורך 200 ק"מ ממערב לנהר המקונג . הפרשי הגובה העצומים בין עמק הנהר, הזורם כאן בגובה של כ- 1,900 מ', לפסגות שגובהן הממוצע 6,000 מ', מרשימים ביותר.

מעל העננים, תצפית מהכפר פיי-לאי-סי לעבר רכס מיילי המושלג -
בתחתית התמונה כפר בעמק, מעל העננים רכס מיילי המושלג (צילום: כרמית וייס)
זריחה אל מול ההר הקדוש
שורת הסטופות על מרפסת התצפית הצופה לעבר ההרים המושלגים, היא אולי התמונה המוכרת ביותר מהכפר פיי-לאי-סה . אנו יוצאים למסלול קצר של הסתגלות לגובה, שכן שינה בגובה כה רב בהחלט עלולה לגרום לתסמיני מחלת גובה. הזריחה היא הזמן היפה ביותר לצפות בהרים, אך למחרת, עם קרני השמש הראשונות, אנו מתאכזבים לנוכח הערפל, וחוזרים אל מתחת לשמיכות. למרבה המזל בבוקר השני אלוהי ההר מאירים לנו פניהם, השמיים רחוצים בכחול עמוק וההרים בוהקים בלבן מושלם. אני יוצאת לחגיגת צילומים מכל זווית אפשרית. האוויר קפוא, אבל מי שם לב...
מטפסי הרים רבים ניסו לכבוש את פסגת קאווה קרפו , אך איש מעולם לא הצליח, לשמחת המאמינים הבודהיסטים בכפרי האזור. הם מאמינים שעל ההר שוכן האל המגן עליהם, וברגע שיכבש ההר הוא יחדל מתפקידו ויחל רצף של אסונות.
אלפי בודהיסטים-טיבטיים מגיעים לכאן מכל חבלי טיבט ההיסטורית, בסוף הסתיו ותחילת החורף. הם מקיפים את ההר במשך 10-14 יום, במסלול בן 240 ק"מ, תוך שהם משתטחים ומתפללים. המסלול נקרא "הקורה הגדולה" ( Kora =הקפה), אך בגלל שהוא עובר גם בטיבט הוא אסור לזרים.
כתבה על הקפות נוסח טיבט
מסלול נוסף, הנקרא "הקורה הקטנה" או טרק יובנג בפי המטיילים הזרים, עולה אל עמק יובנג ( Yǔbēng ) השוכן למרגלות רכס מיילי, על גבול יונאן-טיבט. המסלול אורך מספר ימים ומתאים למיטיבי לכת, מאחר שהוא עולה לגובה 3,845 מ', ובמהלכו לנים בכפרים שבעמק.

מרפסת התצפית והסטופות הצופות על ההר הקדוש לבודהיסטים – הר מיילי המושלג (צילום: כרמית וייס)
הקרחון הקדוש של ההר הקדוש
על המפנה המזרחי של פסגת קאווה קרפו גולש לאורך כ- 8 ק"מ קרחון מינגיונג ( Mingyong ). הוא יורד עד לגובה 2,700 מ', ונחשב לקרחון הנמוך ביותר בסין. המצאותו בקו הרוחב 28.5 צפון, מזכה אותו גם בתואר "הדרומי ביותר מבין הקרחונים בסין" (וכנראה גם באסיה כולה). גם הקרחון, כמו ההר עליו הוא שוכן, נחשב קדוש למאמינים הטיבטיים, והדרך אליו מעוטרת בהמוני דגלי תפילה צבעוניים.
מהכפר הקטן מינגיונג ומרכז המבקרים שלצדו, מוליך מסלול נוח אל הקרחון. חלקו הראשון מרוצף אבן ונוסעות עליו גם קרוניות חשמליות. חלקו השני, שאינו סלול, מוביל אל מקדש טיבטי ומרפסות תצפית גדולות. כשלוש שעות של טיפוס מתון הביאו אותנו אל מרפסות התצפית, ועוד כשעתיים ארכה הדרך חזרה בירידה. לצערנו הערפל שעטף את ההר הסתיר לנו את פסגתו וגם חלק ניכר מהקרחון, אך המראה היה מרשים גם כך.

פריחה בדרך אל קרחון מינגיונג והקטע מרוצף האבן במסלול (צילום: כרמית וייס)

קרחון מינגיונג גולש מהר קאווה קרפו, רק חלקו התחתון נראה ביום ערפילי (צילום: כרמית וייס)
עוצמת הנוף – מיעוט התיירים
דגלי התפילה הרבים המלווים אותנו לאורך הביקור באזור כולו, מזכירים לנו שאנו באחד ממחוזות טיבט ההיסטוריים. טיבטים רבים מתגוררים כאן, ביחד עם מיעוטים אתניים נוספים, השומרים על לבוש ומסורת ייחודיים. כל אלו מוסיפים הרבה צבע ועניין לנופים הלבנים. מכאן אנו עושים דרכנו לעבר העיר שנגרילה ( Shangrila ), דרך נופים מושלגים ומעבר הרים שגובהו 4,292 מ', חוזרים אל המסלול התיירותי יותר של חבל יונאן.
האם היו אלו הנופים רבי העוצמה או מיעוט התיירים, שהפכו את הטיול בצפון יונאן לחגיגה? כנראה שניהם גם יחד. הם הותירו בי רושם עז, זיכרונות נפלאים ורצון לחזור ולחוות אותם שוב.
כתבה על שנגרילה

הרים מושלגים נושקים לגובה 7,000 מ' בין חבל יונאן לרמת טיבט (צילום: כרמית וייס)
לחצו על התמונה להגדלה
מלון מומלץ אל מול הר מיילי המושלג
מלון סוניאטה דצ'ין מיילי (Sunyata Hotel Deqin Meili) ממוקם בפאתי העיר דצ'ין, והוא משקיף לעבר רכס מיילי. זהו מלון 5 כוכבים היחיד באזור, כחצי שעה נסיעה מנקודת התצפית, שבתי המלון הסמוכים אליה לא מתקרבים לרמתו. הנוף מחלק מהחדרים והמרחב הציבורי הוא פשוט נפלא, ובמלון יש בר ומסעדה, כך שאין צורך לצאת בערב. החדרים גדולים, מודרניים ומעוצבים בטוב טעם.

מלון סוניאטה דצ'ין מיילי - תצפית נפלאה על רכס ההרים המושלגים
מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין)
מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
מידע נוסף
בתי מלון בקונמינג בירת יונאן
בתי מלון בליג'יאנג
בתי מלון במחוז יונאן
כתבות נוספות
הקפות נוסח טיבט
טיול במחוז יונאן
קונמינג עיר האביב הנצחי
שנגרילה זה כאן, וכאן וכאן...
כתבה על שייט בנהר המקונג
הכפר ציז'ונג
כנסייה קתולית עם סממנים בודהיסטים, הכפר ציז'ונג (צילום: כרמית וייס)

מראות ממגדל הכנסייה של ציז'ונג (צילום: כרמית וייס)
הפארק הלאומי של ההרים הלבנים
נהר המקונג ממשיך ולוקח אותנו צפונה במעלה הזרם, מתחתר הרחק מתחתינו, מתעקל ומצייר נופים קסומים. לאחר 70 ק"מ מגיעים אל עיר המחוז דצ'ין ( Deqen ), שניכר בה שהיא בתנופת בנייה אדירה. כך גם הכביש, שעבודות מסיביות (כמיטב המסורת הסינית) נערכות בו, אם כי לא אחת יש להמתין לציוד הכבד שיפנה את הכביש ממפולות אבנים. עוד 9 ק"מ על הכביש הממשיך צפונה לעבר החבל האוטונומי של טיבט (זרים לא רשאים להיכנס עמו לטיבט), בדרך אל יעדנו הבא – הפארק הלאומי של רכס מיילי המושלג ( Meili Snow Mountain National Park ).
כבר בדרך מתגלים לנו ההרים המכוסים לבן וסוחטים קריאות התפעלות. אך המראה המרשים ביותר הוא מהכפר הקטן פיי-לאי-סה ( Fei Lai Si ), שהוא למעשה מקבץ בתי מלון ומסעדות שנבנו לצד מנזר טיבטי. מגובה 3,300 מ' משקיפים כאן על אחד הנופים העוצמתיים והמרשימים ביותר שמציעה סין. מולנו, על הגבול בין חבל יונאן לבין החבל האוטונומי טיבט, מתנשא במלוא הדרו הר קאווה קרפו ( Khawa Karpo ). עם גובה מפואר של 6,740 מטר (!). הגבוה בהרי חבל יונאן מכוסה כולו לבן צחור, והוא אחד משמונה הרים קדושים לבני הדת הבודהיסטית הטיבטית. לצדו עוד 13 פסגות המרכיבות את רכס מיילי המושלג ( Meili Xue Shan ), הנמתח לאורך 200 ק"מ ממערב לנהר המקונג . הפרשי הגובה העצומים בין עמק הנהר, הזורם כאן בגובה של כ- 1,900 מ', לפסגות שגובהן הממוצע 6,000 מ', מרשימים ביותר.

מעל העננים, תצפית מהכפר פיי-לאי-סי לעבר רכס מיילי המושלג -
בתחתית התמונה כפר בעמק, מעל העננים רכס מיילי המושלג (צילום: כרמית וייס)
זריחה אל מול ההר הקדוש
שורת הסטופות על מרפסת התצפית הצופה לעבר ההרים המושלגים, היא אולי התמונה המוכרת ביותר מהכפר פיי-לאי-סה . אנו יוצאים למסלול קצר של הסתגלות לגובה, שכן שינה בגובה כה רב בהחלט עלולה לגרום לתסמיני מחלת גובה. הזריחה היא הזמן היפה ביותר לצפות בהרים, אך למחרת, עם קרני השמש הראשונות, אנו מתאכזבים לנוכח הערפל, וחוזרים אל מתחת לשמיכות. למרבה המזל בבוקר השני אלוהי ההר מאירים לנו פניהם, השמיים רחוצים בכחול עמוק וההרים בוהקים בלבן מושלם. אני יוצאת לחגיגת צילומים מכל זווית אפשרית. האוויר קפוא, אבל מי שם לב...
מטפסי הרים רבים ניסו לכבוש את פסגת קאווה קרפו , אך איש מעולם לא הצליח, לשמחת המאמינים הבודהיסטים בכפרי האזור. הם מאמינים שעל ההר שוכן האל המגן עליהם, וברגע שיכבש ההר הוא יחדל מתפקידו ויחל רצף של אסונות.
אלפי בודהיסטים-טיבטיים מגיעים לכאן מכל חבלי טיבט ההיסטורית, בסוף הסתיו ותחילת החורף. הם מקיפים את ההר במשך 10-14 יום, במסלול בן 240 ק"מ, תוך שהם משתטחים ומתפללים. המסלול נקרא "הקורה הגדולה" ( Kora =הקפה), אך בגלל שהוא עובר גם בטיבט הוא אסור לזרים.
כתבה על הקפות נוסח טיבט
מסלול נוסף, הנקרא "הקורה הקטנה" או טרק יובנג בפי המטיילים הזרים, עולה אל עמק יובנג ( Yǔbēng ) השוכן למרגלות רכס מיילי, על גבול יונאן-טיבט. המסלול אורך מספר ימים ומתאים למיטיבי לכת, מאחר שהוא עולה לגובה 3,845 מ', ובמהלכו לנים בכפרים שבעמק.

מרפסת התצפית והסטופות הצופות על ההר הקדוש לבודהיסטים – הר מיילי המושלג (צילום: כרמית וייס)
הקרחון הקדוש של ההר הקדוש
על המפנה המזרחי של פסגת קאווה קרפו גולש לאורך כ- 8 ק"מ קרחון מינגיונג ( Mingyong ). הוא יורד עד לגובה 2,700 מ', ונחשב לקרחון הנמוך ביותר בסין. המצאותו בקו הרוחב 28.5 צפון, מזכה אותו גם בתואר "הדרומי ביותר מבין הקרחונים בסין" (וכנראה גם באסיה כולה). גם הקרחון, כמו ההר עליו הוא שוכן, נחשב קדוש למאמינים הטיבטיים, והדרך אליו מעוטרת בהמוני דגלי תפילה צבעוניים.
מהכפר הקטן מינגיונג ומרכז המבקרים שלצדו, מוליך מסלול נוח אל הקרחון. חלקו הראשון מרוצף אבן ונוסעות עליו גם קרוניות חשמליות. חלקו השני, שאינו סלול, מוביל אל מקדש טיבטי ומרפסות תצפית גדולות. כשלוש שעות של טיפוס מתון הביאו אותנו אל מרפסות התצפית, ועוד כשעתיים ארכה הדרך חזרה בירידה. לצערנו הערפל שעטף את ההר הסתיר לנו את פסגתו וגם חלק ניכר מהקרחון, אך המראה היה מרשים גם כך.

פריחה בדרך אל קרחון מינגיונג והקטע מרוצף האבן במסלול (צילום: כרמית וייס)

קרחון מינגיונג גולש מהר קאווה קרפו, רק חלקו התחתון נראה ביום ערפילי (צילום: כרמית וייס)
עוצמת הנוף – מיעוט התיירים
דגלי התפילה הרבים המלווים אותנו לאורך הביקור באזור כולו, מזכירים לנו שאנו באחד ממחוזות טיבט ההיסטוריים. טיבטים רבים מתגוררים כאן, ביחד עם מיעוטים אתניים נוספים, השומרים על לבוש ומסורת ייחודיים. כל אלו מוסיפים הרבה צבע ועניין לנופים הלבנים. מכאן אנו עושים דרכנו לעבר העיר שנגרילה ( Shangrila ), דרך נופים מושלגים ומעבר הרים שגובהו 4,292 מ', חוזרים אל המסלול התיירותי יותר של חבל יונאן.
האם היו אלו הנופים רבי העוצמה או מיעוט התיירים, שהפכו את הטיול בצפון יונאן לחגיגה? כנראה שניהם גם יחד. הם הותירו בי רושם עז, זיכרונות נפלאים ורצון לחזור ולחוות אותם שוב.
כתבה על שנגרילה

הרים מושלגים נושקים לגובה 7,000 מ' בין חבל יונאן לרמת טיבט (צילום: כרמית וייס)
לחצו על התמונה להגדלה
מלון מומלץ אל מול הר מיילי המושלג
מלון סוניאטה דצ'ין מיילי (Sunyata Hotel Deqin Meili) ממוקם בפאתי העיר דצ'ין, והוא משקיף לעבר רכס מיילי. זהו מלון 5 כוכבים היחיד באזור, כחצי שעה נסיעה מנקודת התצפית, שבתי המלון הסמוכים אליה לא מתקרבים לרמתו. הנוף מחלק מהחדרים והמרחב הציבורי הוא פשוט נפלא, ובמלון יש בר ומסעדה, כך שאין צורך לצאת בערב. החדרים גדולים, מודרניים ומעוצבים בטוב טעם.

מלון סוניאטה דצ'ין מיילי - תצפית נפלאה על רכס ההרים המושלגים
מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין)
מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
מידע נוסף
בתי מלון בקונמינג בירת יונאן
בתי מלון בליג'יאנג
בתי מלון במחוז יונאן
כתבות נוספות
הקפות נוסח טיבט
טיול במחוז יונאן
קונמינג עיר האביב הנצחי
שנגרילה זה כאן, וכאן וכאן...
מעל העננים, תצפית מהכפר פיי-לאי-סי לעבר רכס מיילי המושלג -
בתחתית התמונה כפר בעמק, מעל העננים
מרפסת התצפית והסטופות הצופות על ההר הקדוש לבודהיסטים
הקרחון הקדוש של ההר הקדוש
על המפנה המזרחי של פסגת קאווה קרפו גולש לאורך כ- 8 ק"מ קרחון מינגיונג ( Mingyong ). הוא יורד עד לגובה 2,700 מ', ונחשב לקרחון הנמוך ביותר בסין. המצאותו בקו הרוחב 28.5 צפון, מזכה אותו גם בתואר "הדרומי ביותר מבין הקרחונים בסין" (וכנראה גם באסיה כולה). גם הקרחון, כמו ההר עליו הוא שוכן, נחשב קדוש למאמינים הטיבטיים, והדרך אליו מעוטרת בהמוני דגלי תפילה צבעוניים.
מהכפר הקטן מינגיונג ומרכז המבקרים שלצדו, מוליך מסלול נוח אל הקרחון. חלקו הראשון מרוצף אבן ונוסעות עליו גם קרוניות חשמליות. חלקו השני, שאינו סלול, מוביל אל מקדש טיבטי ומרפסות תצפית גדולות. כשלוש שעות של טיפוס מתון הביאו אותנו אל מרפסות התצפית, ועוד כשעתיים ארכה הדרך חזרה בירידה. לצערנו הערפל שעטף את ההר הסתיר לנו את פסגתו וגם חלק ניכר מהקרחון, אך המראה היה מרשים גם כך.

פריחה בדרך אל קרחון מינגיונג והקטע מרוצף האבן במסלול (צילום: כרמית וייס)

קרחון מינגיונג גולש מהר קאווה קרפו, רק חלקו התחתון נראה ביום ערפילי (צילום: כרמית וייס)
עוצמת הנוף – מיעוט התיירים
דגלי התפילה הרבים המלווים אותנו לאורך הביקור באזור כולו, מזכירים לנו שאנו באחד ממחוזות טיבט ההיסטוריים. טיבטים רבים מתגוררים כאן, ביחד עם מיעוטים אתניים נוספים, השומרים על לבוש ומסורת ייחודיים. כל אלו מוסיפים הרבה צבע ועניין לנופים הלבנים. מכאן אנו עושים דרכנו לעבר העיר שנגרילה ( Shangrila ), דרך נופים מושלגים ומעבר הרים שגובהו 4,292 מ', חוזרים אל המסלול התיירותי יותר של חבל יונאן.
האם היו אלו הנופים רבי העוצמה או מיעוט התיירים, שהפכו את הטיול בצפון יונאן לחגיגה? כנראה שניהם גם יחד. הם הותירו בי רושם עז, זיכרונות נפלאים ורצון לחזור ולחוות אותם שוב.
כתבה על שנגרילה

הרים מושלגים נושקים לגובה 7,000 מ' בין חבל יונאן לרמת טיבט (צילום: כרמית וייס)
לחצו על התמונה להגדלה
מלון מומלץ אל מול הר מיילי המושלג
מלון סוניאטה דצ'ין מיילי (Sunyata Hotel Deqin Meili) ממוקם בפאתי העיר דצ'ין, והוא משקיף לעבר רכס מיילי. זהו מלון 5 כוכבים היחיד באזור, כחצי שעה נסיעה מנקודת התצפית, שבתי המלון הסמוכים אליה לא מתקרבים לרמתו. הנוף מחלק מהחדרים והמרחב הציבורי הוא פשוט נפלא, ובמלון יש בר ומסעדה, כך שאין צורך לצאת בערב. החדרים גדולים, מודרניים ומעוצבים בטוב טעם.

מלון סוניאטה דצ'ין מיילי - תצפית נפלאה על רכס ההרים המושלגים
מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין)
מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
מידע נוסף
בתי מלון בקונמינג בירת יונאן
בתי מלון בליג'יאנג
בתי מלון במחוז יונאן
כתבות נוספות
הקפות נוסח טיבט
טיול במחוז יונאן
קונמינג עיר האביב הנצחי
שנגרילה זה כאן, וכאן וכאן...

פריחה בדרך אל קרחון מינגיונג והקטע מרוצף האבן במסלול (צילום: כרמית וייס)
קרחון מינגיונג גולש מהר קאווה קרפו, רק חלקו התחתון נראה ביום ערפילי (צילום: כרמית וייס)

הרים מושלגים נושקים לגובה 7,000 מ' בין חבל יונאן לרמת טיבט (צילום: כרמית וייס)
לחצו על התמונה להגדלה
מלון מומלץ אל מול הר מיילי המושלג
מלון סוניאטה דצ'ין מיילי (Sunyata Hotel Deqin Meili) ממוקם בפאתי העיר דצ'ין, והוא משקיף לעבר רכס מיילי. זהו מלון 5 כוכבים היחיד באזור, כחצי שעה נסיעה מנקודת התצפית, שבתי המלון הסמוכים אליה לא מתקרבים לרמתו. הנוף מחלק מהחדרים והמרחב הציבורי הוא פשוט נפלא, ובמלון יש בר ומסעדה, כך שאין צורך לצאת בערב. החדרים גדולים, מודרניים ומעוצבים בטוב טעם.

מלון סוניאטה דצ'ין מיילי - תצפית נפלאה על רכס ההרים המושלגים
מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין)
מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
מידע נוסף
בתי מלון בקונמינג בירת יונאן
בתי מלון בליג'יאנג
בתי מלון במחוז יונאן
כתבות נוספות
הקפות נוסח טיבט
טיול במחוז יונאן
קונמינג עיר האביב הנצחי
שנגרילה זה כאן, וכאן וכאן...

מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין) מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
בתי מלון בליג'יאנג
בתי מלון במחוז יונאן