.jpg)
.jpg)
החומה הסינית – הגדולה מכולן
מאת: יותם יעקבסון
החומה הסינית הגדולה, או בשמה המלא "החומה שאורכה עשרת אלפים לי", היא אחד מההישגים הארכיטקטוניים הגדולים והמרשימים ביותר בהיסטוריה האנושית. למעשה, היא מהווה את הקומפלקס הבנוי הגדול ביותר שנוצר על ידי האדם אי פעם. לכן, אין זה מפתיע שבשנת 2007 נכנסה החומה לרשימת "שבעת פלאי תבל החדשים".
מפת סין והנקודות המתוארות בכתבה
(להגדלה לחצו על הפינה העליונה)
תקופת חומה (סינית) ומגדל
החומה הסינית הגדולה, שביקור בחלקים ממנה נכלל כמעט בכל מתמשכת בקווים עקלתוניים מהעיר דנדונג ( Dandong ), שלחופי הים הצהוב, מערבה לאורך גבולו הדרומי של מחוז מונגוליה הפנימית ועד אגם לופ נור ( Lop Nur ) – אגם מלח שהתייבש ברובו, בשוליה הצפוניים של טיבט וגבולו המזרחי של מדבר טקלמקאן ( Taklamakan ) .
למעשה, השם "החומה הסינית הגדולה" הוא מטעה, שכן לא מדובר בקיר אחד רציף הנמתח לכל אורכה של סין, אלא לסדרה של חומות שנבנו בתקופות שונות. בחלק מהמקרים נבנו באותו זמן קטעי חומה מקבילים בני מאות קילומטרים. קטעי החומות נבדלים זה מזה גם בחומרים שמהם נבנו: במקומות מסוימים, בעיקר הרריים, נבנתה החומה מאבנים, במקומות אחרים מלבנים שרופות ובאזורים אחרים – בוץ דחוס, חצץ, עץ וקש. אורך החומה על כל הסתעפויותיה מוערך ב- 21,196 ק"מ!
החומות הקדומות ביותר בסין הוקמו ככל הנראה במרוצת המאה השמינית לפנה"ס, תקופה שבה שטחה של סין, שטרם אוחדה תחת שלטון קיסרי אחד, היה מחולק בין ממלכות שונות. הקיסר צ'ין שה-חואנג ( Qin Shi Huang , 260-210 לפנה"ס), הוא שאיחד את סין מבחינה גיאוגרפית ומבחינות נוספות. על מנת ליצור האחדה שלטונית הוא קבע שפה רשמית ומטבע אחד. במסגרת מהלכיו הוא חיבר קטעי חומה קדומים לכדי יצירת רצף חומה ארוך. מחומה זו שרדו כיום קטעים בודדים.
החומה נבנתה שוב בימי שושלת חאן (206 לפנה" ס – 220 לספירה). השושלות המאוחרות יותר שיפצו, בנו והאריכו את החומה. שושלות טאנג וסונג לא התייחסו אל החומה ואילו שושלות ליאן וג'ין הקימו חומות שנמתחו הרבה צפוניות בהרבה מקו החומה הקדום.
בימי שושלת יואן, שקיסריה היו בני ערבות במקורם, החומה לא שופצה, אולם בימי שושלת מינג (1644-1368) החומה שבה וזכתה להתייחסות קיסרית יוצאת דופן. חלקה העיקרי, שהוא גם החלק המרשים והמוכר ביותר כיום, נבנה בתקופה זו. אורכה של חומת מינג על כל חלקיה מוערך בכ- 8,850 ק"מ, מתוכם כ- 6,259 ק"מ בנויים, 2,232 ק"מ של ביצורים טבעיים כגון רכסי הרים ונהרות וכ- 359 ק"מ של עמדות (לפי ההערכות הוקמו לאורכה כ- 25 אלף מגדלי שמירה). החומה השאירה בחוץ את כל מה שאינו חלק מ"הממלכה המרכזית", כל מה שאינו "תרבותי". בימי שושלת צ'ינג (1644 ועד 1912) לא הייתה כל התייחסות קיסרית לחומה, שכן בני השושלת, המנצ'ורים, באו מהערבות ולא מצאו לנכון לבודד את סין הכבושה על ידם מכור מחצבתם.
כתבה על המונגולים ועל כוחן של הערבות | על מדבר טקלמקאן בכתבה על דרכי המשי
מתווה החומה – לאורך ראשי ההרים ודרך העמקים – מרשים כמעט כמו החומה עצמה (צילום: יובל נעמן)
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
עם העיניים צפונה תוואי החומה הרציפה היווה את גבולה הצפוני של סין ומקובל לומר שהיא נבנתה כנגד פלישות עמי הערבה. עמי הערבות המרכז אסייתיות, שבשל בצורות קשות או גלי קור ממושכים נקלעו פעם אחר פעם לקשיי מחייה קיצוניים, נאלצו לפשוט על סין ולחמוס את יבוליה על מנת לשרוד. ההשערה הרווחת היא שהחומה נבנתה על מנת למנוע פלישות אלה מצפון, כפי שמשתקף בביטוי השגור: "מצפון תפתח הרעה".
מתוך מקורות היסטוריים שונים למדים שהסינים התקשו מאוד בעצירת הפולשים, מסיבות רבות. ראשית - מדובר במרחבים עצומים ובפרשים קלים שהיכרותם עם השטח מעולה. שנית - קשה מאוד לעצור אדם רעב הנלחם על מנת להשיג מזון. בנוסף, החקלאים הסיניים, כך מסתבר, לא ששו להילחם בנוודים. הם ידעו שכך או אחרת חלק ניכר מיבוליהם יילקח מהם – על ידי הקיסר או על ידי הנוודים, ופחות הוטרדו בשאלה מי יהיה החומס התורן.
אולם, כנגד התפישה המקובלת – שהחומה נועדה לחסום פלישות – יש הטוענים ש הפעם היחידה שבה שימשה החומה הסינית כמגן הייתה בשנת 1931, כשהיפנים ניסו לשנע כוחות אל סין, ומכיוון שלא הצליחו לחצות את החומה – פשוט נעו לאורכה. סדקים נוספים מתגלעים בהשערה הרווחת: ראשית, החומה מתפתלת בקווים עקלתונים ובמקומות רבים נבנתה בראשי הרים ובנקודות שברור שאף כוח פרשים לא ינסה לחצות. בנוסף, בחלקים רבים שלה השיניות שנועדו להגן על הלוחמים שניצבו על החומה פונות דרומה, לעבר סין ולא צפונה, לעבר האזור ממנו צפויים הפרשים לפלוש. יש הסבורים כי האימפריה הסינית ידעה היטב כי לא תוכל לבלום את פלישות הנוודים לשטחה, וכי שיניות החומה ומרווחי הירי שביניהן פונים דרומה מתוך מגמה להקשות על הנוודים בנסיגתם, תוך הסבת מקסימום אבדות.
כתבה על מנצ'וריה
על המשמר - ייתכן שהחומה שמשה בעיקר להגנה מפלישות עמי הערבה (צילום: יובל נעמן)
רוח ומים – יין ויאנג
השערות נוספות לגביי תוואי החומה שואבות את השראתן מהמסורת הסינית. מאז ימי קדם רווחת בסין התפיסה כי על מנת ליצור הרמוניה ואיזון יש להקים מבנים וקברים במקומות שבהם נמצאים ניגודים משלימים. התורה, המכונה פנג שווי ( Feng shui – "שמיים ומים" בסינית) נועדה לסייע באיתור אתרים מתאימים, תוך מתן הנחיות ברורות לגבי אופן התכנון והבניה המאוזן והנכון של ערים, מבנים וקברים. הניגודים המשלימים נמצאו במתכונת הר ונהר, או מקור מים אחר. ההר נתפש כ"יאנג" – היסוד הזכרי, הסטאטי, השואף למעלה בעוד שהמים נתפשו כ"יין" – היסוד הנקבי, הנע, הדינאמי, השואף מטה. המים נתפשו כרכים בעוד ההר – כקשה. המים נתפסו חדירים בעוד ההר לא. ההיפוכים הללו של הר ונהר נמצאו בדרך כלל יחדיו, בסמיכות גיאוגרפית והנקודה המאוזנת נמצאה ביניהם.
לאור הפלישות התכופות של עמי הערבה מצפון, התפתחה התפיסה לפיה ההר צריך להימצא מצפון לנהר ולהגן עליו. עד היום ניתן לראות שבתי הקברות בסין בנויים תמיד על מפנים דרומיים. במידה והם ממוקמים במישור, צפונית לכל קבר ישנו תל אדמה קטן, סמלי, ומדרום לו מונחים בקבוקי מים. החומה הסינית הגדולה משרתת בממד הלאומי את אותו הרעיון. היא מגנה על סין מצפון, לא בהכרח פיזית, אלא מטאפיסית, כמאפשרת, בשם שמיים, שלטון מתוקן והרמוני. מחקרים חדשים מעלים כי במקומות רבים החומה מתעקלת כך שהיא חובקת מצפון מקורות מים. באופן זה הם מופקעים משימושם של הנוודים ובמקביל מיושמים העקרונות הבסיסיים בתורת הפנג שווי.
הר ונהר – הפכים משלימים (צילום: יובל נעמן)
גבול העמק הפורה
אחת הנקודות הדרמטיות ביותר לאורך החומה הוא הקצה המערבי של חומת מינג – מצודת ג'יא יו גואן ( Jia yu Guan , " גבול העמק הפורה" בסינית), שלימים כונתה גם "המעבר הגדול ביותר תחת השמיים". למרות המסחור, באתר עדיין ניתן לחוש את ההוד הקדום של החומה ואת תוואי הדרך הקשה שעליו היא הגנה.
ג'יא יו גואן נמצאת בקצה המערבי של מסדרון חאש'י ( Hexi Corridor ). זהו תא שטח צר, שאורכו כאלף ק"מ, המשתרע בין הרי צ'י ליאן ( Qilian Mountains ) המושלגים, המהווים את גבולה הצפון מזרחי של רמת טיבט, לבין מדבר גובי ( Gobi ). למעבר במסדרון חאשי יתרונות גדולים: קל להתמצא בו, בגלל חומת ההרים הנמשכת לשני צדדיו, ובשל הפשרת השלגים יש לאורכו מקורות מים. חסרונו ברור: המעבר בו צפוי ולכן הסיכוי שהעוברים בו יותקפו על ידי עמי הערבה – גדולים. החל משושלת חאן הוקף המסדרון בחומה שנמשכה מערבה מגי'א יו גוואן עד עומק מדבר טקלימקאן, בואך העיירה יומן ( Yumen ) – "שער הירקן" בסינית.
החומה באזור המערבי נבנתה בשנית בימי שושלת מינג. היא אומנם לא התמשכה הרחק מערבה כמו קודמתה, אולם נבנתה בצורה מאסיבית יותר. החומה, שנמשכת על ציר מזרח-מערב, עושה בגי'א יו גואן תפנית חדה דרומה, אל עבר הרי טיבט. בנקודה שבה היא חולשת על חלק ניכר מהעמק, הוקמה מצודה גדולה, שבמשך תקופה ממושכת הייתה למעשה תחנת הכניסה והיציאה היחידה מסין מערבה. מתחומי חומות המבצר נכלא שטח ששימש כמחנה צבא, תחנת פיקוח על סחורות וגביית מיסים, וחאן דרכים. כאן התפללו בחיל ורעדה היוצאים לדרך מערבה, וכאן נאנחו לרווחה ונשאו תפילת הודיה, השבים בשלום.
כתבות על מחוז טיבט | כתבה על מסע בדרך המשי
סרטון הלוקח אותנו אל ההיטוריה של החומה, ב- 3:00 דקות
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מחיר התהילה
מאז ומעולם העריצו הסינים מבנים. ישנם מבנים מסוימים שתוארו פואטית ושצוירו לאורך ההיסטוריה אין-ספור פעמים (למשל, "מגדל העגור הצהוב"). החומה, באופן מפתיע, לא יוצגה כלל ביצירה ובאמנות הסינית, עד לשנת 1956. היא לא צוירה ולא נכתבו עליה שירים. למעשה, אזכוריה של החומה לאורך ההיסטוריה מעטים בצורה מפתיעה, ובדרך כלל הם מתייחסים לרשעות הקיסר ולמספר הפועלים הרב שמתו במהלך העבודות. ההשערות המקובלות כיום הן כי במהלך הקמת חומות צ'ין, חאן ומינג הועסקו בבניית החומה כמה מיליוני פועלים. מעריכים שכמיליון מהם מתו בעבודות.
מעניין לא פחות לגלות שהחומה הסינית לא מוזכרת בכתביהם של נוסעים אירופאים בימי הביניים. במסגרת האופנה הרווחת של שבירת מיתוסים, יש חוקרים שטוענים כי לאור העובדה שמרקו פולו (ששהה בסין בין השנים 1271-1295) לא מזכיר את החומה – ברור שמעולם לא היה בסין, וכי כל סיפוריו מסתמכים על עדויות שונות ומצוצים מן האצבע. אולם גם הנוסעים ג'ובאני מקפרי וויליאם מרוברוק, שחצו את אסיה מאירופה ועד לחצרו של החאן המונגולי, במהלך אמצע המאה ה- 13, לא תיארו את החומה. הסיבה הפשוטה לכך היא שהם כנראה לא עברו בסמוך אליה.
כיצד לא הוזכרה החומה הגדולה בכתביהם של מטיילים מוכרים? (צילום: יובל נעמן)
מסמל עריצות לסמל חריצות
החל מהגעתם של יורדי ים אירופאים לסין במאה ה- 16 רווחו תיאורים של החומה באירופה, למרות שהאירופאים הראשונים ככל הנראה חזו בה לראשונה רק כמאה שנים מאוחר יותר. התיאור הראשון של אירופאי שעבר דרך החומה נכתב על ידי הכומר הישועי בנטו דה גויס ( Bento de Góis ), שבשנת 1605 הגיע לסין מהודו דרך מעבר ג'יא יו גואן.
בשנת 1949, בעקבות הצלחת המהפכה הקומוניסטית של מאו, שוחררו האיכרים מהווסאליות הפיאודלית. התושבים החיים בסמוך לחומה קיבלו אישור מהמפלגה לפרק את החומה ולבנות מאבניה בתים לעצמם . גם כיום יש בסין איכרים רבים שזוכרים כיצד פירקו את החומה כדי ליטול ממנה חומרי גלם. רבים מהם זוכרים קברים שבהם נערמו בגיבוב עשרות שלדים זה על גבי זה, ככל הנראה של פועלים שמתו.
כיום החומה הסינית היא אחד מסמליה המוכרים ביותר של סין, אם לא הסמל המוכר ביותר. מזכרות שבהן היא מככבת נמכרות בכל מקום, היא משמשת כסמל המשטרה, ציור שלה מעטר כל אשרת כניסה והיא מככבת, ולו כאזכור קט, בכל כרזה מטעם השלטון. כיצד הפך דבר שלא זכה לכל התייחסות או שזכה להתייחסות שלילית בלבד – כסמל לעריצות ולאכזריות, לסמל – בה' הידיעה – של העם הסיני?
בשלהי שנות ה- 50 עלה הרעיון להשתמש בחומה כסמל לאומי. אותם איכרים שבנו את בתיהם מלבני החומה נדרשו להשיבן וקיבלו במקומן לבנים חדשות. החומה לבשה הילה קסומה ושמה נודע במדינות זרות, היא הפכה לסמל לחריצות רבה ולעמידה בתלאות, ובד בבד לאחדות, לעבודה משותפת וציות לשלטון, באשר הוא.
כיום מוגדרת החומה כולה כאתר מורשת לאומית ראשון במעלה. אם בעבר פורקו קטעים מהחומה באין מפריע, כיום משקיעה ממשלת סין הון כדי לשקם אותה. בשנים שקדמו לאולימפיאדה שנערכה בבייג'ינג בשנת 2008 פורקו החוטונג השכונות המסורתיות בעיר. רוב הלבנים פורקו בזהירות רבה והועברו בשלמותן צפונה, לשם שיקום חלקים חרבים בחומה.
כתבה על יעדים לביקור בעיר בייג'ינג
החומה הפכה לסמל גאווה לאומית ואלפי זוגות מגיעים אליה כדי להצהיר על אהבתם (צילום: יובל נעמן)
החומה הגדולה היא מפעל אנושי מתמשך ומעורר השראה והשתאות. זהו סיפורה של אומה, סיפורו של האדם הפשוט, זוהי דמותה של סין כפי שהיא נתפסת בעולם ובעיניי הסינים עצמם. מעבר להיסטוריה העשירה שהיא מייצגת, תוואי החומה עובר בנוף מרהיב ומרגש והטיול לאורכה מיוחד במינו.
מלון מומלץ במרכז בייג'ין
מלון דיזיין יולאן ( Dasein Youlan Hotel ) הוא מלון בוטיק קטן ומקסים, ברמת 4 כוכבים, ה ממוקם במרחק 700 מ' ממדרחוב וואנגפוג'ינג, ובמרחק 2 ק"מ מהעיר האסורה וכיכר טיינאנמן. כל חדרי המלון הקטן והמקסים הזה פונים לגן סיני מתוק, והם ממוזגים וכוללים קומקום חשמלי.
מלון הבוטיק דיזיין יולאן - מלון קטן עם גן סיני מקסים
למעשה, השם
כתבה על המונגולים ועל כוחן של הערבות | על מדבר טקלמקאן בכתבה על דרכי המשי
מתווה החומה
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »מתוך מקורות היסטוריים שונים למדים שהסינים התקשו מאוד בעצירת הפולשים, מסיבות רבות. ראשית - מדובר במרחבים עצומים ובפרשים קלים שהיכרותם עם השטח מעולה. שנית - קשה מאוד לעצור אדם רעב הנלחם על מנת להשיג מזון. בנוסף, החקלאים הסיניים, כך מסתבר, לא ששו להילחם בנוודים. הם ידעו שכך או אחרת חלק ניכר מיבוליהם יילקח מהם – על ידי הקיסר או על ידי הנוודים, ופחות הוטרדו בשאלה מי יהיה החומס התורן.
כתבה על מנצ'וריה
על המשמר - ייתכן שהחומה שמשה בעיקר להגנה מפלישות עמי הערבה (צילום: יובל נעמן)
רוח ומים – יין ויאנג
השערות נוספות לגביי תוואי החומה שואבות את השראתן מהמסורת הסינית. מאז ימי קדם רווחת בסין התפיסה כי על מנת ליצור הרמוניה ואיזון יש להקים מבנים וקברים במקומות שבהם נמצאים ניגודים משלימים. התורה, המכונה פנג שווי ( Feng shui – "שמיים ומים" בסינית) נועדה לסייע באיתור אתרים מתאימים, תוך מתן הנחיות ברורות לגבי אופן התכנון והבניה המאוזן והנכון של ערים, מבנים וקברים. הניגודים המשלימים נמצאו במתכונת הר ונהר, או מקור מים אחר. ההר נתפש כ"יאנג" – היסוד הזכרי, הסטאטי, השואף למעלה בעוד שהמים נתפשו כ"יין" – היסוד הנקבי, הנע, הדינאמי, השואף מטה. המים נתפשו כרכים בעוד ההר – כקשה. המים נתפסו חדירים בעוד ההר לא. ההיפוכים הללו של הר ונהר נמצאו בדרך כלל יחדיו, בסמיכות גיאוגרפית והנקודה המאוזנת נמצאה ביניהם.
לאור הפלישות התכופות של עמי הערבה מצפון, התפתחה התפיסה לפיה ההר צריך להימצא מצפון לנהר ולהגן עליו. עד היום ניתן לראות שבתי הקברות בסין בנויים תמיד על מפנים דרומיים. במידה והם ממוקמים במישור, צפונית לכל קבר ישנו תל אדמה קטן, סמלי, ומדרום לו מונחים בקבוקי מים. החומה הסינית הגדולה משרתת בממד הלאומי את אותו הרעיון. היא מגנה על סין מצפון, לא בהכרח פיזית, אלא מטאפיסית, כמאפשרת, בשם שמיים, שלטון מתוקן והרמוני. מחקרים חדשים מעלים כי במקומות רבים החומה מתעקלת כך שהיא חובקת מצפון מקורות מים. באופן זה הם מופקעים משימושם של הנוודים ובמקביל מיושמים העקרונות הבסיסיים בתורת הפנג שווי.
הר ונהר – הפכים משלימים (צילום: יובל נעמן)
גבול העמק הפורה
אחת הנקודות הדרמטיות ביותר לאורך החומה הוא הקצה המערבי של חומת מינג – מצודת ג'יא יו גואן ( Jia yu Guan , " גבול העמק הפורה" בסינית), שלימים כונתה גם "המעבר הגדול ביותר תחת השמיים". למרות המסחור, באתר עדיין ניתן לחוש את ההוד הקדום של החומה ואת תוואי הדרך הקשה שעליו היא הגנה.
ג'יא יו גואן נמצאת בקצה המערבי של מסדרון חאש'י ( Hexi Corridor ). זהו תא שטח צר, שאורכו כאלף ק"מ, המשתרע בין הרי צ'י ליאן ( Qilian Mountains ) המושלגים, המהווים את גבולה הצפון מזרחי של רמת טיבט, לבין מדבר גובי ( Gobi ). למעבר במסדרון חאשי יתרונות גדולים: קל להתמצא בו, בגלל חומת ההרים הנמשכת לשני צדדיו, ובשל הפשרת השלגים יש לאורכו מקורות מים. חסרונו ברור: המעבר בו צפוי ולכן הסיכוי שהעוברים בו יותקפו על ידי עמי הערבה – גדולים. החל משושלת חאן הוקף המסדרון בחומה שנמשכה מערבה מגי'א יו גוואן עד עומק מדבר טקלימקאן, בואך העיירה יומן ( Yumen ) – "שער הירקן" בסינית.
החומה באזור המערבי נבנתה בשנית בימי שושלת מינג. היא אומנם לא התמשכה הרחק מערבה כמו קודמתה, אולם נבנתה בצורה מאסיבית יותר. החומה, שנמשכת על ציר מזרח-מערב, עושה בגי'א יו גואן תפנית חדה דרומה, אל עבר הרי טיבט. בנקודה שבה היא חולשת על חלק ניכר מהעמק, הוקמה מצודה גדולה, שבמשך תקופה ממושכת הייתה למעשה תחנת הכניסה והיציאה היחידה מסין מערבה. מתחומי חומות המבצר נכלא שטח ששימש כמחנה צבא, תחנת פיקוח על סחורות וגביית מיסים, וחאן דרכים. כאן התפללו בחיל ורעדה היוצאים לדרך מערבה, וכאן נאנחו לרווחה ונשאו תפילת הודיה, השבים בשלום.
כתבות על מחוז טיבט | כתבה על מסע בדרך המשי
סרטון הלוקח אותנו אל ההיטוריה של החומה, ב- 3:00 דקות
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מחיר התהילה
מאז ומעולם העריצו הסינים מבנים. ישנם מבנים מסוימים שתוארו פואטית ושצוירו לאורך ההיסטוריה אין-ספור פעמים (למשל, "מגדל העגור הצהוב"). החומה, באופן מפתיע, לא יוצגה כלל ביצירה ובאמנות הסינית, עד לשנת 1956. היא לא צוירה ולא נכתבו עליה שירים. למעשה, אזכוריה של החומה לאורך ההיסטוריה מעטים בצורה מפתיעה, ובדרך כלל הם מתייחסים לרשעות הקיסר ולמספר הפועלים הרב שמתו במהלך העבודות. ההשערות המקובלות כיום הן כי במהלך הקמת חומות צ'ין, חאן ומינג הועסקו בבניית החומה כמה מיליוני פועלים. מעריכים שכמיליון מהם מתו בעבודות.
מעניין לא פחות לגלות שהחומה הסינית לא מוזכרת בכתביהם של נוסעים אירופאים בימי הביניים. במסגרת האופנה הרווחת של שבירת מיתוסים, יש חוקרים שטוענים כי לאור העובדה שמרקו פולו (ששהה בסין בין השנים 1271-1295) לא מזכיר את החומה – ברור שמעולם לא היה בסין, וכי כל סיפוריו מסתמכים על עדויות שונות ומצוצים מן האצבע. אולם גם הנוסעים ג'ובאני מקפרי וויליאם מרוברוק, שחצו את אסיה מאירופה ועד לחצרו של החאן המונגולי, במהלך אמצע המאה ה- 13, לא תיארו את החומה. הסיבה הפשוטה לכך היא שהם כנראה לא עברו בסמוך אליה.
כיצד לא הוזכרה החומה הגדולה בכתביהם של מטיילים מוכרים? (צילום: יובל נעמן)
מסמל עריצות לסמל חריצות
החל מהגעתם של יורדי ים אירופאים לסין במאה ה- 16 רווחו תיאורים של החומה באירופה, למרות שהאירופאים הראשונים ככל הנראה חזו בה לראשונה רק כמאה שנים מאוחר יותר. התיאור הראשון של אירופאי שעבר דרך החומה נכתב על ידי הכומר הישועי בנטו דה גויס ( Bento de Góis ), שבשנת 1605 הגיע לסין מהודו דרך מעבר ג'יא יו גואן.
בשנת 1949, בעקבות הצלחת המהפכה הקומוניסטית של מאו, שוחררו האיכרים מהווסאליות הפיאודלית. התושבים החיים בסמוך לחומה קיבלו אישור מהמפלגה לפרק את החומה ולבנות מאבניה בתים לעצמם . גם כיום יש בסין איכרים רבים שזוכרים כיצד פירקו את החומה כדי ליטול ממנה חומרי גלם. רבים מהם זוכרים קברים שבהם נערמו בגיבוב עשרות שלדים זה על גבי זה, ככל הנראה של פועלים שמתו.
כיום החומה הסינית היא אחד מסמליה המוכרים ביותר של סין, אם לא הסמל המוכר ביותר. מזכרות שבהן היא מככבת נמכרות בכל מקום, היא משמשת כסמל המשטרה, ציור שלה מעטר כל אשרת כניסה והיא מככבת, ולו כאזכור קט, בכל כרזה מטעם השלטון. כיצד הפך דבר שלא זכה לכל התייחסות או שזכה להתייחסות שלילית בלבד – כסמל לעריצות ולאכזריות, לסמל – בה' הידיעה – של העם הסיני?
בשלהי שנות ה- 50 עלה הרעיון להשתמש בחומה כסמל לאומי. אותם איכרים שבנו את בתיהם מלבני החומה נדרשו להשיבן וקיבלו במקומן לבנים חדשות. החומה לבשה הילה קסומה ושמה נודע במדינות זרות, היא הפכה לסמל לחריצות רבה ולעמידה בתלאות, ובד בבד לאחדות, לעבודה משותפת וציות לשלטון, באשר הוא.
כיום מוגדרת החומה כולה כאתר מורשת לאומית ראשון במעלה. אם בעבר פורקו קטעים מהחומה באין מפריע, כיום משקיעה ממשלת סין הון כדי לשקם אותה. בשנים שקדמו לאולימפיאדה שנערכה בבייג'ינג בשנת 2008 פורקו החוטונג השכונות המסורתיות בעיר. רוב הלבנים פורקו בזהירות רבה והועברו בשלמותן צפונה, לשם שיקום חלקים חרבים בחומה.
כתבה על יעדים לביקור בעיר בייג'ינג
החומה הפכה לסמל גאווה לאומית ואלפי זוגות מגיעים אליה כדי להצהיר על אהבתם (צילום: יובל נעמן)
החומה הגדולה היא מפעל אנושי מתמשך ומעורר השראה והשתאות. זהו סיפורה של אומה, סיפורו של האדם הפשוט, זוהי דמותה של סין כפי שהיא נתפסת בעולם ובעיניי הסינים עצמם. מעבר להיסטוריה העשירה שהיא מייצגת, תוואי החומה עובר בנוף מרהיב ומרגש והטיול לאורכה מיוחד במינו.
מלון מומלץ במרכז בייג'ין
מלון דיזיין יולאן ( Dasein Youlan Hotel ) הוא מלון בוטיק קטן ומקסים, ברמת 4 כוכבים, ה ממוקם במרחק 700 מ' ממדרחוב וואנגפוג'ינג, ובמרחק 2 ק"מ מהעיר האסורה וכיכר טיינאנמן. כל חדרי המלון הקטן והמקסים הזה פונים לגן סיני מתוק, והם ממוזגים וכוללים קומקום חשמלי.
מלון הבוטיק דיזיין יולאן - מלון קטן עם גן סיני מקסים
לאור הפלישות התכופות של עמי הערבה מצפון, התפתחה התפיסה לפיה ההר צריך להימצא מצפון לנהר ולהגן עליו. עד היום ניתן לראות שבתי הקברות בסין בנויים תמיד על מפנים דרומיים. במידה והם ממוקמים במישור, צפונית לכל קבר ישנו תל אדמה קטן, סמלי, ומדרום לו מונחים בקבוקי מים. החומה הסינית הגדולה משרתת בממד הלאומי את אותו הרעיון. היא מגנה על סין מצפון, לא בהכרח פיזית, אלא מטאפיסית, כמאפשרת, בשם שמיים, שלטון מתוקן והרמוני. מחקרים חדשים מעלים כי במקומות רבים החומה מתעקלת כך שהיא חובקת מצפון מקורות מים. באופן זה הם מופקעים משימושם של הנוודים ובמקביל מיושמים העקרונות הבסיסיים בתורת הפנג שווי.
הר ונהר
החומה באזור המערבי נבנתה בשנית בימי שושלת מינג. היא אומנם לא התמשכה הרחק מערבה כמו קודמתה, אולם נבנתה בצורה מאסיבית יותר. החומה, שנמשכת על ציר מזרח-מערב, עושה בגי'א יו גואן תפנית חדה דרומה, אל עבר הרי טיבט. בנקודה שבה היא חולשת על חלק ניכר מהעמק, הוקמה מצודה גדולה, שבמשך תקופה ממושכת הייתה למעשה תחנת הכניסה והיציאה היחידה מסין מערבה. מתחומי חומות המבצר נכלא שטח ששימש כמחנה צבא, תחנת פיקוח על סחורות וגביית מיסים, וחאן דרכים. כאן התפללו בחיל ורעדה היוצאים לדרך מערבה, וכאן נאנחו לרווחה ונשאו תפילת הודיה, השבים בשלום.
כתבות על מחוז טיבט | כתבה על מסע בדרך המשי
סרטון הלוקח אותנו אל ההיטוריה של החומה, ב- 3:00 דקות
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מחיר התהילה
מאז ומעולם העריצו הסינים מבנים. ישנם מבנים מסוימים שתוארו פואטית ושצוירו לאורך ההיסטוריה אין-ספור פעמים (למשל, "מגדל העגור הצהוב"). החומה, באופן מפתיע, לא יוצגה כלל ביצירה ובאמנות הסינית, עד לשנת 1956. היא לא צוירה ולא נכתבו עליה שירים. למעשה, אזכוריה של החומה לאורך ההיסטוריה מעטים בצורה מפתיעה, ובדרך כלל הם מתייחסים לרשעות הקיסר ולמספר הפועלים הרב שמתו במהלך העבודות. ההשערות המקובלות כיום הן כי במהלך הקמת חומות צ'ין, חאן ומינג הועסקו בבניית החומה כמה מיליוני פועלים. מעריכים שכמיליון מהם מתו בעבודות.
מעניין לא פחות לגלות שהחומה הסינית לא מוזכרת בכתביהם של נוסעים אירופאים בימי הביניים. במסגרת האופנה הרווחת של שבירת מיתוסים, יש חוקרים שטוענים כי לאור העובדה שמרקו פולו (ששהה בסין בין השנים 1271-1295) לא מזכיר את החומה – ברור שמעולם לא היה בסין, וכי כל סיפוריו מסתמכים על עדויות שונות ומצוצים מן האצבע. אולם גם הנוסעים ג'ובאני מקפרי וויליאם מרוברוק, שחצו את אסיה מאירופה ועד לחצרו של החאן המונגולי, במהלך אמצע המאה ה- 13, לא תיארו את החומה. הסיבה הפשוטה לכך היא שהם כנראה לא עברו בסמוך אליה.
כיצד לא הוזכרה החומה הגדולה בכתביהם של מטיילים מוכרים? (צילום: יובל נעמן)
מסמל עריצות לסמל חריצות
החל מהגעתם של יורדי ים אירופאים לסין במאה ה- 16 רווחו תיאורים של החומה באירופה, למרות שהאירופאים הראשונים ככל הנראה חזו בה לראשונה רק כמאה שנים מאוחר יותר. התיאור הראשון של אירופאי שעבר דרך החומה נכתב על ידי הכומר הישועי בנטו דה גויס ( Bento de Góis ), שבשנת 1605 הגיע לסין מהודו דרך מעבר ג'יא יו גואן.
בשנת 1949, בעקבות הצלחת המהפכה הקומוניסטית של מאו, שוחררו האיכרים מהווסאליות הפיאודלית. התושבים החיים בסמוך לחומה קיבלו אישור מהמפלגה לפרק את החומה ולבנות מאבניה בתים לעצמם . גם כיום יש בסין איכרים רבים שזוכרים כיצד פירקו את החומה כדי ליטול ממנה חומרי גלם. רבים מהם זוכרים קברים שבהם נערמו בגיבוב עשרות שלדים זה על גבי זה, ככל הנראה של פועלים שמתו.
כיום החומה הסינית היא אחד מסמליה המוכרים ביותר של סין, אם לא הסמל המוכר ביותר. מזכרות שבהן היא מככבת נמכרות בכל מקום, היא משמשת כסמל המשטרה, ציור שלה מעטר כל אשרת כניסה והיא מככבת, ולו כאזכור קט, בכל כרזה מטעם השלטון. כיצד הפך דבר שלא זכה לכל התייחסות או שזכה להתייחסות שלילית בלבד – כסמל לעריצות ולאכזריות, לסמל – בה' הידיעה – של העם הסיני?
בשלהי שנות ה- 50 עלה הרעיון להשתמש בחומה כסמל לאומי. אותם איכרים שבנו את בתיהם מלבני החומה נדרשו להשיבן וקיבלו במקומן לבנים חדשות. החומה לבשה הילה קסומה ושמה נודע במדינות זרות, היא הפכה לסמל לחריצות רבה ולעמידה בתלאות, ובד בבד לאחדות, לעבודה משותפת וציות לשלטון, באשר הוא.
כיום מוגדרת החומה כולה כאתר מורשת לאומית ראשון במעלה. אם בעבר פורקו קטעים מהחומה באין מפריע, כיום משקיעה ממשלת סין הון כדי לשקם אותה. בשנים שקדמו לאולימפיאדה שנערכה בבייג'ינג בשנת 2008 פורקו החוטונג השכונות המסורתיות בעיר. רוב הלבנים פורקו בזהירות רבה והועברו בשלמותן צפונה, לשם שיקום חלקים חרבים בחומה.
כתבה על יעדים לביקור בעיר בייג'ינג
החומה הפכה לסמל גאווה לאומית ואלפי זוגות מגיעים אליה כדי להצהיר על אהבתם (צילום: יובל נעמן)
החומה הגדולה היא מפעל אנושי מתמשך ומעורר השראה והשתאות. זהו סיפורה של אומה, סיפורו של האדם הפשוט, זוהי דמותה של סין כפי שהיא נתפסת בעולם ובעיניי הסינים עצמם. מעבר להיסטוריה העשירה שהיא מייצגת, תוואי החומה עובר בנוף מרהיב ומרגש והטיול לאורכה מיוחד במינו.
מלון מומלץ במרכז בייג'ין
מלון דיזיין יולאן ( Dasein Youlan Hotel ) הוא מלון בוטיק קטן ומקסים, ברמת 4 כוכבים, ה ממוקם במרחק 700 מ' ממדרחוב וואנגפוג'ינג, ובמרחק 2 ק"מ מהעיר האסורה וכיכר טיינאנמן. כל חדרי המלון הקטן והמקסים הזה פונים לגן סיני מתוק, והם ממוזגים וכוללים קומקום חשמלי.
מלון הבוטיק דיזיין יולאן - מלון קטן עם גן סיני מקסים
כיצד לא הוזכרה החומה הגדולה בכתביהם של מטיילים מוכרים? (צילום: יובל נעמן)
כיום החומה הסינית היא אחד מסמליה המוכרים ביותר של סין, אם לא הסמל המוכר ביותר. מזכרות שבהן היא מככבת נמכרות בכל מקום, היא משמשת כסמל המשטרה, ציור שלה מעטר כל אשרת כניסה והיא מככבת, ולו כאזכור קט, בכל כרזה מטעם השלטון. כיצד הפך דבר שלא זכה לכל התייחסות או שזכה להתייחסות שלילית בלבד – כסמל לעריצות ולאכזריות, לסמל – בה' הידיעה – של העם הסיני?
כתבה על יעדים לביקור בעיר בייג'ינג
החומה הפכה לסמל גאווה לאומית ואלפי זוגות מגיעים אליה כדי להצהיר על אהבתם (צילום: יובל נעמן)
מלון מומלץ במרכז בייג'ין
מלון דיזיין יולאן ( Dasein Youlan Hotel ) הוא מלון בוטיק קטן ומקסים, ברמת 4 כוכבים, ה ממוקם במרחק 700 מ' ממדרחוב וואנגפוג'ינג, ובמרחק 2 ק"מ מהעיר האסורה וכיכר טיינאנמן. כל חדרי המלון הקטן והמקסים הזה פונים לגן סיני מתוק, והם ממוזגים וכוללים קומקום חשמלי.
מלון הבוטיק דיזיין יולאן - מלון קטן עם גן סיני מקסים
 |
אודות הכותב
יותם יעקבסון, עוסק במחקר תרבותי במרחב הודו-טיבט ובתיעוד והדרכה לאורך נתיבי הסחר הקדומים באסיה (אינדונזיה, סרי-לנקה, הודו, בהוטאן, נפאל, טיבט, מונגוליה, מערב סין, אוזבקיסטאן, קירגיסטאן, גאורגיה, ארמניה, תורכיה וישראל) - שם התוודע לאורחות החיים המקומיים, לאמונות, להגות ולפולחן. מרצה במסגרות רבות, עורך סדנאות, ומפרסם כתבות וצילומים במגזינים שונים. מחבר הספרים "מסאלה" ו"הודו כי טוב" העוסקים בהודו, ו"חמצן דליל" העוסק בטיבט. האתר של יותם יעקבסון
|
