.jpg)
.jpg)
ממוסקבה לבייג'ינג:
מסע ברכבת הטרנס-סיבירית
מאת: טלי גפן
המסע ברכבת הטרנס-סיבירית עובר בנתיב היסטורי ורווי סיפורים, שתחילתו במוסקבה וסופו בעיר בייג'ינג. הוא חוצה את סיביר ואת ערבות מונגוליה ועוצר בערי המסילה שהתפתחו במהלך השנים לאורכו. נוסף על הנופים המרהיבים הנשקפים מחלון הקרון, זוכים הנוסעים לטעימה נדיבה מהתרבות וההיסטוריה, שנרקמו סביב המסילה.
.jpg "המסלול גורם לנו להתמלא בהערצה (צילום: באדיבות לרנידי)")
.jpg "הופעת פולקלור באולן אודה - חוויה תרבותית מרתקת (צילום: טלי גפן)")
.jpg "נסיעה סביב אגם באיקל היפהפה (צילום: טלי גפן)")
.jpg "בסוף המסע - מגיעים לבייג'ינג (צילום: טלי גפן)")
.jpg "משמר כבוד בקרנסויארסק. יש כבוד! (צילום: טלי גפן)")
.jpg)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
"הנה באה הרכבת"...
המסע שלנו ברכבת הפרטית מתחיל במוסקבה ( Moscow ), בירתה של רוסיה והעיר הגדולה ביותר באירופה. מסיבה זו, רבים בוחרים להגיע אליה כשלושה ימים לפני היציאה לטיול, ולסייר במגוון האתרים המעניינים שבה.
בשעת צהריים מאוחרת מגיעה הרכבת הפרטית אל הרציף שוקק החיים בתחנה המרכזית במוסקבה, ואוספת את המטיילים, מחויכים ומלאי ציפייה. בחדרים, המסווגים לרמות יוקרה שונות, ממתינים לנוסעים פירות, מים וכמובן – בקבוק וודקה, כמיטב המסורת הרוסית. הרכבת, שמפעיליה גרמנים, מסודרת ונקייה ומתנהלת לפי לוח זמנים מדויק, כצפוי. דבר לא נותר ליד המקרה, אפילו את המקלחת ניתן לתזמן על ידי רישום שמי, לשעה מסוימת מראש, בכדי שהנוסעים שמבקשים להשתמש בה לא יבזבזו ולו רגע אחד על המתנה מיותרת.
לאחר ארוחת ערב מפנקת והרמת כוסית בקרון המסעדה, מגיע הרגע לאתגר הראשון במסע: שנת לילה על רכבת נוסעת. להפתעתי, התקשיתי להירדם. אולי היו אלה טלטלות הרכבת, או אולי פשוט – פרפרים בבטן. מכל מקום, כשפקחתי את עיני היינו מרוחקים כ- 827 ק"מ ממוסקבה, בפאתי העיר קאזאן ( Kazan ), בירת רפובליקת טטרסטן ( The Republic of Tatarstan ).
בעיר, השוכנת על מפגש הנהרות וולגה ( Volga ) וקזנקה ( Kazanka ), חיים נציגי למעלה מ- 115 לאומים שונים, בשלווה ובסובלנות. כ- 47% מהתושבים הם בני העם הטטרי, והעיר נחשבת לבירתם של הטטרים בעולם כולו. הסיור המודרך באנגלית, לוקח אותנו אל הקרמלין הקאזאני המרשים (משמעות המילה "קרמלין" היא "ארמון" ברוסית) – אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. לאחר תצפית פנורמית מרהיבה על נהר הוולגה, המשכנו להסתובב בעיר ונהנינו ממדרחוב עם חנויות מגוונות, מבנים מעניינים, כיכרות ופסלים. ארוחת הצהריים שחתמה את הביקור הייתה נהדרת, ולקינוח מפתיע – זכינו להופעת מוסיקה קלאסית של ילדים מקומיים.
בתי מלון במוסקבה
בקאזאן ערב רב של לאומים ודתות שונות
רגל אחת באסיה ורגל שנייה באירופה
כבכל בוקר, מקדמת את פנינו ארוחת בוקר מזמינה בקרון המסעדה, ולאחריה – סיור מרתק. הסיורים העירוניים מועברים על ידי מדריך מקומי שגר וחי באותה עיר, זאת בנוסף למדריכה מטעם הרכבת ולמדריך הישראלי, שמלווים אותנו לאורך כל הטיול. הסיור המתוכנן להיום, בעיר יקטרינבורג ( Yekaterinburg ) לוקח אותנו לאחת הנקודות הפופולריות ביותר ברוסיה, במיוחד בקרב נשואים טריים: הגבול שבין היבשות – נקודה בקצה העיר בה ניתן להצטלם עם רגל אחת באסיה ושנייה באירופה. לאחר שכולם זכו לתמונה הנחשקת, הסיור המשיך לאתריה ההיסטוריים של העיר, שנוסדה בשנת 1723. אחד האתרים המרשימים בסיור הוא כנסיית כל הקדושים ( Church of All Saints ), שנבנתה לזכר הצאר ניקולאי השני ( Nicholas II of Russia ) ובני משפחתו, שהוגלו אל העיר והוצאו בה להורג ללא משפט, בשנת 1918.
כתבת סקירה היסטורית קצרה על רוסיה למטייל
הכותבת מדגימה באופן מעשי את המשפט: "רגל אחת באסיה ושנייה באירופה"... (צילום: טלי גפן)
מה בין יהודים, בלט ומתמטיקה? – העיר נובוסיבירסק
את הנסיעה ברכבת מבלים בפעילויות שונות ומעשירות. האנס, מנהל הטיול, מרצה על רוסיה דרך תשדורת הרדיו ברכבת בכמה שפות, בעוד המטיילים מביטים על הנוף המרהיב מחלון הרכבת ולוגמים תה שחור מסורתי. או וודקה. לקראת ההגעה לסיביר הוזמנו כולנו לקרון המסעדה, שם חגגנו עם וודקה ממותקת בטעמים שונים וקיבלנו "פספורט סיבירי", עליו סומנו התחנות שלנו באזור.
התחנה הראשונה – העיר נובוסיבירסק ( Novosibirsk ) בדרום-מערב סיביר. בתחנה מקבלים את פנינו עם לחם ומלח – מנהג רוסי, והופעת פולקלור מקומי מרעננת.
ראשיתה של העיר בכפר קטן שהתפתח במפגש מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית עם הנהר הסיבירי הגדול אוב ( Ob River ). כיום, מדובר בעיר השלישית בגודלה במדינה (אחרי מוסקבה וסנט פטרסבורג). להתפתחותה המהירה של העיר תרמה הגליית תושבים רבים אליה, במסגרת מדיניות "העברת האוכלוסין" של המשטר הסובייטי, שהונהגה בתחילת שנות הארבעים. האוכלוסיות שהוגלו היו של מתנגדים פוטנציאליים למשטר, ובהן נכללו גם קהילות יהודיות רבות מליטא וממדינות בלטיות נוספות. כך התפתחה בנובוסיבירסק קהילה יהודית גדולה.
בשנת 1957 יזם המתמטיקאי מיכאיל לברנטייב ( Mikhail Lavrentyev ) הקמת סניף של האקדמיה למדעים בעיר. היוזמה קיבלה את תמיכת הממשל הסובייטי וכך, בתוך מספר שנים, הוקמו בקרבת העיר מכוני מחקר רבים, לרבות אוניברסיטת נובוסיבירסק.
האוטובוס המשיך בסיור בעוד המדריכה המקומית מסבירה על האתרים השונים בדרמטיות. האתר האחרון שבו ביקרנו ריגש אותה יותר מכול – אולם הבלט של העיר, שיכול להכיל עד כ- 2000 צופים. זכינו להצצה אל מאחורי הקלעים של המקום וחתמנו את היום בארוחת ערב על הרכבת, מלווה בהופעה חיה של כנר מוכשר.
קבלת הפנים בתחנת הרכבת בנובוסיברסק –
חגיגת יום העצמאות בעיר קרנסויארסק
באופן טבעי הרכבת עוצרת בתחנות שנמצאות במרכזי ערים, כך שבמהלך הטיול רוב הסיורים עירוניים, אך מדי פעם מתחילים את היום מוקדם יותר ומטפסים לתצפית נוף מרהיבה, על הטבע העוצמתי שמסביב לעיר. לפני הסיור בעיר קרנסויארסק ( Krasnoyarsk ), למשל, נסענו לתצפית על העיר ועל נהר יניסיי ( Yenisei River ). לשמחתנו, מזג האוויר היה חמים והראות מצוינת. קשה היה להפסיק לצלם את הנהר ואת בתי העץ הקטנים והצבעוניים שלאורכו, אך הגיע הזמן להמשיך למקום עם נוף יפה לא פחות – אתר סקי ( krasnoyarsk ski resort ) במיקום מקסים, סביבו הרים מכוסים עצים ודשא ירוק, כמו בשוויץ. בבית הקפה באתר אפשר לשבת וליהנות מקרני השמש החמימות וממילקשייק שוקולד משובח. החיים הטובים.
לקראת הסיור בעיר עצמה, קיבל את פנינו משמר כבוד נושא דגלים, שצעד ברוב חשיבות. ראש העיר נשא נאום מרגש, פגזים נורו והמון אדם מלא את הרחובות. טניה, המדריכה מטעם הרכבת, חשפה בפנינו את הסיבה האמיתית לחגיגות: פתיחת אירועי יום העצמאות הרוסי, שחל ביום העוקב לבואנו, היא שהוציאה לרחוב את ההמונים המחויכים.
לאחר יום עמוס חוויות חזרנו לארוחת צהריים ברכבת ולנמנום נעים אל מול נוף הררי מרשים, המשובץ בבתי עץ טיפוסיים ויערות שדר סבוכים. על הרקע מלווים צלילי מוסיקה רגועה, שממשיכה להתנגן גם כשהעיניים נעצמות. לאחר מנוחת הצהריים הוזמנו להתכבד בטעימות וודקה וקוויאר בקרון המסעדה, מלוות בהסברים גסטרונומיים מעניינים.
כתבה על פני הארץ ותושבי רוסיה
תצפית מרהיבה על העיר ועל נהר יניסיי שלמרגלות ההר (צילום: טלי גפן)
על אוניברסיטאות ונמרים
בעיר אירקוטסק ( Irkutsk ), התחנה הבאה במסע ובירתה של מזרח סיביר בתקופת שלטון הצארים, יש כ- 600,000 תושבים. הנתון המעניין הוא שכשישית מהם סטודנטים, הלומדים באחת מ- 20 האוניברסיטאות בעיר.
העיר שוכנת לגדות נהר אנגרה (Angara river ), כשבגדה הנגדית נמצא פרבר העיר, המחובר אליה באמצעות גשר עצום – 1900 מ' אורכו. במהלך הסיור לאורך הנהר נתקלים בסמל העיר – מעין טיגריס חתולי. סיפור המייסדים שמאחורי בחירת הסמל משעשע במיוחד: לאחר שנבחרה דמות הטיגריס לייצג את היישוב, נשלחה הניירת כולה לאישור ביורוקרטי בסנט פטרסבורג, שהייתה אז עיר הבירה. הבעיה הייתה שהפקידים שקיבלו לידיהם את המסמכים לא הכירו את השם הסיבירי לטיגריס – "בובר", לכן הסיקו שמדובר בטעות ושהמייסדים התכוונו ל"בבר" – מכרסם. לאור זאת, הם החליטו לשנות את סמל העיר שיתאים לשמו: הוסיפו לו ציפורניים, קיצרו את אוזניו, וכך התקבל סמל חדש וחביב. המייסדים נדהמו לגלות את הסמל החדש, אך תיקון הטעות היה כרוך בעיכוב של שנה נוספת בהזרמת הכספים ליישוב. לבסוף, הם כבשו את גאוותם ומאז ועד היום סמל העיר הוא הכלאה משעשעת בין טיגריס, חתול ומכרסם.
כתבת מידע וטיפים למטייל ברוסיה
סרטון המסכם את חוויות המסע ברכבת פרטית לאורך המסילה הטרנס-סיבירית
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
"ארץ קשוחה" – סיפורם של הגולים בסיביר
אתר מרתק בסיור בעיר אירקוטסק, הטומן בחובו סיפור היסטורי מעורר השראה הוא ביקור באחד מבתי הדצמבריסטים, מהמאה ה- 19. בדצמבר 1825 התרחשה המהפכה הדצמבריסטית ( Decembrist uprising ) כנגד הצאר ניקולאי, שבסיומה הוגלו לסיביר חיילים וקצינים, אמנים ואינטלקטואלים רבים. תקוות השלטונות הייתה שהמהפכנים יסבלו מהקור וימותו בייסורים, אך למרבה אכזבתם חלק מהגולים הצליח לשרוד ולגדל פירות וירקות בחממות. נשים רבות שבעליהן נידונו לגלות, בחרו להצטרף אליהם, תוך שהן מוותרות על כל רכושן ואפילו על ילדיהן – גבירתו של אחד הבתים בהם ביקרנו, יצאה בעקבות בעלה מייד אחרי שילדה את בנה, שהועבר לטיפול הקרובים.
הגולים לא הורשו להתכנס במסגרת ציבורית, לכן אירחו קונצרטים וכינוסים בבתיהם הפרטיים. רבים מבתיהם, המעוטרים גילופי עץ מלאכת מחשבת, עומדים על תילם עד היום, ומהווים ניגוד בולט לבניינים הסובייטים המודרניים. עם הזמן הגולים הפכו את העיר למרכז תרבות ואמנות משגשג. אחד מהבתים המיוחדים הללו הוסב למוזיאון מרתק על חיי הגולים באותה תקופה. כסיום מפתיע לביקור ערכו לכבודנו הופעת אופרה בתוך הבית, בסגנון ההופעות שהגולים נהגו לקיים בבתיהם. .
לינה ואירוח חם בסיביר
אחד מבתי הדצמבריסטים המשמש כמוזיאון תקופתי (צילום: טלי גפן)
ברביקיו על גדות הנהר
אל אגם באיקאל ( Lake Baikal ) הקסום הגענו לקראת צהריים. האגם הוא מאגר המים המתוקים המופשרים הגדול ביותר בעולם, וסביבו ניתן לטייל, ליהנות מהנוף הקסום ולרכוש מזכרות בדוכנים של המקומיים.
לאחר הטיול סביב האגם, חצינו אותו במעבורת אל נמל באיקאל ( Port Baikal ), שם המתינה לנו הרכבת, וגם ארוחת הצהריים. היות שחלק זה של המסילה הטרנס-סיבירית המקורית יצא משימוש מסחרי, הזדמן לנו לנסוע במשך כמה שעות על מסילה פרטית, בתוך גלויית נוף. בזכות הנסיבות המיוחדות נהג הקטר הסכים לארח את המטיילים ב"מרפסת" של הקטר. הייתה זו חוויה מיוחדת במינה, בילינו באוויר הפתוח, על הרכבת הדוהרת, חולפים על פני נופים מרהיבים ומצלמים ללא הפסקה.
בערב "החנינו" את הרכבת לשפת האגם. כמה מטיילים, בהם האנס – מנהל המסע, קפצו לרחצה במים הקפואים. הצוות הכין עבורנו ברביקיו לגדות הנהר, מלווה בוודקה כמובן. על הרקע הופיע הרכב מקומי והאווירה הייתה עליזה וקסומה במיוחד.
כתבה על טיולי רכבות בעולם
ניתן לטייל סביב אגם באיקל וליהנות מנוף מקסים (צילום: באדיבות לרנידי)
נפרדים מסיביר – ביקור באולן-אודה
התחנה האחרונה ברוסיה, לפני שהרכבת ממשיכה למונגוליה, היא העיר אולן-אודה ( Ulan Ude ), השוכנת לגדות נהר אודה. בזכות מיקומה הגיאוגרפי, על נתיב המסחר שמקשר בין רוסיה לסין, היא צמחה במהירות ונחשבת עד היום למרכז המסחרי והתעשייתי המשגשג ביותר בסיביר. העיר, ששמרה על צביון סובייטי, מתגאה בכך שבכיכר המרכזית שלה מוצב פסל ראשו של לנין, שמהווה את פסל הראש הגדול ביותר שפוסל אי פעם בעולם .
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה מקומית ומיד לאחריה המשכנו לביקור במקדש בודהה Datsan Rinpoche Bagsha) ), הצופה על נוף מרהיב מראש הגבעה. בסוף הסיור צפינו בהופעת פולקלור צבעונית, בה עשרות רקדנים הפליאו בריקודים ובמגוון תלבושות.
לינה ואירוח בעיר אולן אודה
עשרות אמנים ותלבושות ססגוניות בהופעת פולקלור בעיר אולן אודה (צילום: טלי גפן)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ברוכים הבאים למונגוליה
עיר הבירה המונגולית, אולן באטור ( Ulan Bator ), שוקקת חיים ומלאה פעילות. יש בה בתי מלון ברמת 5 כוכבים, כיכרות עמוסות חנויות ובנייני ממשל. אנחנו חולפים על פני הכיכר המרכזית של העיר ( Genghis Khan Square ) ונתקלים בטקס סיום של מכללה מקומית. הבוגרים ומשפחותיהם לובשים תלבושות מסורתיות צבעוניות – חגיגה לעיניים ולמצלמות. מהכיכר המשכנו לביקור מרתק במפעל לייצור סוודרים מקשמיר. במפעל ניתן לראות את כל תהליכי הייצור, רובם נעשים באופן ידני ולא באמצעות מכונות, ולסיים בחנות המפעל. קשה לצאת מכאן בלי סוודר ביד, המחירים אטרקטיביים והמוצרים איכותיים. את הסיור מסיימים בהופעת פולקלור מונגולית, המשלבת שירה גרונית, כלי מיתר מסורתי, לבוש ייחודי וריקודים.
מזרחית לאולן באטור נמצא הפארק הלאומי טרלג' ( Terelj National Park ), בו מבקרים לאחר הסיור העירוני. בשמורת הטבע העצומה ישנה התיישבות אקזוטית של רועים נוודים, באוהלי יורט ( Yurt ) לבנים מסורתיים. עדרי סוסים חולפים ביניהם, ומרחוק ניתן להבחין ביאקים שעירים ( Scraggly Yaks ) – מין של בהמה טיבטית פראית, שנראית כאילו היא לובשת מעיל פרווה שחורה. על הרקע – הנוף הררי, מיוער בחלקו, מראה מרהיב.
ארוחת צהריים מסורתית מוגשת לנו באחד מאוהלי היורט. מדובר במעין פויקה של בשר ותפוחי אדמה, שבושל על אש פתוחה כל הלילה. בתום הארוחה המארחים מזמינים את המטיילים לצפות במופע סוסים מונגוליים יפהפיים
מי ייתן והלוחם הטוב ביותר ינצח. היאבקות מונגולית על הדשא (צילום: טלי גפן)
ביקור בעיר הדינוזאורים של סין
לקראת חציית הגבול לסין אנחנו נפרדים מהרכבת הרוסית ועוברים לרכבת סינית, חילוף הכרחי בשל הבדל במרווחים בין המסילה הרוסית לסינית. לילי, המדריכה הסינית שלנו, מובילה אותנו בסיור לארליאנהוט ( Erlianhot ) – עיר הדינוזאורים. כאן נמצאו עצמות דינוזאורים, המסווגות לפי גודל ושייכות במוזיאון המרשים שבמקום. אין ספק שזהו ה-מקום לכל מי שמגדיר את עצמו חובב דינוזאורים.
שבנו אל הרכבת הסינית, הדוהרת במלוא כוחה אל עיר הבירה, בייג'ינג ( Beijing ). נותרו לנו כ- 16 שעות נסיעה בסך הכול, והגיע הזמן להתחיל להיפרד מיתר המטיילים, להחליף כתובות מייל וטלפונים ולהודות לצוות הרכבת שדאג לנו לאורך כל המסע.
כתבה על יעדי טיול בבייג'ינג | בתי מלון בבייג'ינג
הדינוזאורים שבעבר הילכו על אדמת סין מוצגים במוזיאון שבעיר ארליאנהוט (צילום: טלי גפן)
לבייג'ינג הגענו בשעות הצהריים, היישר אל תחנת הרכבת הסואנת, ובכך תם מסע צבעוני ומרתק
אסכם את המסע המופלא ואומר כי הטיול ברכבת הטרנס-סיבירית הוא השלם הגדול מסך חלקיו – יש קסם באפשרות להתעורר בכל בוקר בעיר אחרת לאורך המסילה, לצאת ולחקור אותה, יותר מאשר לו הייתי מבקרת בכל אחת מהערים בנפרד. אני חזרתי מלאת השראה והתפעלות.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בשעת צהריים מאוחרת מגיעה הרכבת הפרטית אל הרציף שוקק החיים בתחנה המרכזית במוסקבה, ואוספת את המטיילים, מחויכים ומלאי ציפייה. בחדרים, המסווגים לרמות יוקרה שונות, ממתינים לנוסעים פירות, מים וכמובן – בקבוק וודקה, כמיטב המסורת הרוסית. הרכבת, שמפעיליה גרמנים, מסודרת ונקייה ומתנהלת לפי לוח זמנים מדויק, כצפוי. דבר לא נותר ליד המקרה, אפילו את המקלחת ניתן לתזמן על ידי רישום שמי, לשעה מסוימת מראש, בכדי שהנוסעים שמבקשים להשתמש בה לא יבזבזו ולו רגע אחד על המתנה מיותרת.
לאחר ארוחת ערב מפנקת והרמת כוסית בקרון המסעדה, מגיע הרגע לאתגר הראשון במסע: שנת לילה על רכבת נוסעת. להפתעתי, התקשיתי להירדם. אולי היו אלה טלטלות הרכבת, או אולי פשוט
בעיר, השוכנת על מפגש הנהרות וולגה (
בתי מלון במוסקבה
בקאזאן ערב רב של לאומים ודתות שונות
כתבת סקירה היסטורית קצרה על רוסיה למטייל
הכותבת מדגימה באופן מעשי את המשפט: "רגל אחת באסיה ושנייה באירופה"... (צילום: טלי גפן)
מה בין יהודים, בלט ומתמטיקה? – העיר נובוסיבירסק
את הנסיעה ברכבת מבלים בפעילויות שונות ומעשירות. האנס, מנהל הטיול, מרצה על רוסיה דרך תשדורת הרדיו ברכבת בכמה שפות, בעוד המטיילים מביטים על הנוף המרהיב מחלון הרכבת ולוגמים תה שחור מסורתי. או וודקה. לקראת ההגעה לסיביר הוזמנו כולנו לקרון המסעדה, שם חגגנו עם וודקה ממותקת בטעמים שונים וקיבלנו "פספורט סיבירי", עליו סומנו התחנות שלנו באזור.
התחנה הראשונה – העיר נובוסיבירסק ( Novosibirsk ) בדרום-מערב סיביר. בתחנה מקבלים את פנינו עם לחם ומלח – מנהג רוסי, והופעת פולקלור מקומי מרעננת.
ראשיתה של העיר בכפר קטן שהתפתח במפגש מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית עם הנהר הסיבירי הגדול אוב ( Ob River ). כיום, מדובר בעיר השלישית בגודלה במדינה (אחרי מוסקבה וסנט פטרסבורג). להתפתחותה המהירה של העיר תרמה הגליית תושבים רבים אליה, במסגרת מדיניות "העברת האוכלוסין" של המשטר הסובייטי, שהונהגה בתחילת שנות הארבעים. האוכלוסיות שהוגלו היו של מתנגדים פוטנציאליים למשטר, ובהן נכללו גם קהילות יהודיות רבות מליטא וממדינות בלטיות נוספות. כך התפתחה בנובוסיבירסק קהילה יהודית גדולה.
בשנת 1957 יזם המתמטיקאי מיכאיל לברנטייב ( Mikhail Lavrentyev ) הקמת סניף של האקדמיה למדעים בעיר. היוזמה קיבלה את תמיכת הממשל הסובייטי וכך, בתוך מספר שנים, הוקמו בקרבת העיר מכוני מחקר רבים, לרבות אוניברסיטת נובוסיבירסק.
האוטובוס המשיך בסיור בעוד המדריכה המקומית מסבירה על האתרים השונים בדרמטיות. האתר האחרון שבו ביקרנו ריגש אותה יותר מכול – אולם הבלט של העיר, שיכול להכיל עד כ- 2000 צופים. זכינו להצצה אל מאחורי הקלעים של המקום וחתמנו את היום בארוחת ערב על הרכבת, מלווה בהופעה חיה של כנר מוכשר.
קבלת הפנים בתחנת הרכבת בנובוסיברסק –
חגיגת יום העצמאות בעיר קרנסויארסק
באופן טבעי הרכבת עוצרת בתחנות שנמצאות במרכזי ערים, כך שבמהלך הטיול רוב הסיורים עירוניים, אך מדי פעם מתחילים את היום מוקדם יותר ומטפסים לתצפית נוף מרהיבה, על הטבע העוצמתי שמסביב לעיר. לפני הסיור בעיר קרנסויארסק ( Krasnoyarsk ), למשל, נסענו לתצפית על העיר ועל נהר יניסיי ( Yenisei River ). לשמחתנו, מזג האוויר היה חמים והראות מצוינת. קשה היה להפסיק לצלם את הנהר ואת בתי העץ הקטנים והצבעוניים שלאורכו, אך הגיע הזמן להמשיך למקום עם נוף יפה לא פחות – אתר סקי ( krasnoyarsk ski resort ) במיקום מקסים, סביבו הרים מכוסים עצים ודשא ירוק, כמו בשוויץ. בבית הקפה באתר אפשר לשבת וליהנות מקרני השמש החמימות וממילקשייק שוקולד משובח. החיים הטובים.
לקראת הסיור בעיר עצמה, קיבל את פנינו משמר כבוד נושא דגלים, שצעד ברוב חשיבות. ראש העיר נשא נאום מרגש, פגזים נורו והמון אדם מלא את הרחובות. טניה, המדריכה מטעם הרכבת, חשפה בפנינו את הסיבה האמיתית לחגיגות: פתיחת אירועי יום העצמאות הרוסי, שחל ביום העוקב לבואנו, היא שהוציאה לרחוב את ההמונים המחויכים.
לאחר יום עמוס חוויות חזרנו לארוחת צהריים ברכבת ולנמנום נעים אל מול נוף הררי מרשים, המשובץ בבתי עץ טיפוסיים ויערות שדר סבוכים. על הרקע מלווים צלילי מוסיקה רגועה, שממשיכה להתנגן גם כשהעיניים נעצמות. לאחר מנוחת הצהריים הוזמנו להתכבד בטעימות וודקה וקוויאר בקרון המסעדה, מלוות בהסברים גסטרונומיים מעניינים.
כתבה על פני הארץ ותושבי רוסיה
תצפית מרהיבה על העיר ועל נהר יניסיי שלמרגלות ההר (צילום: טלי גפן)
על אוניברסיטאות ונמרים
בעיר אירקוטסק ( Irkutsk ), התחנה הבאה במסע ובירתה של מזרח סיביר בתקופת שלטון הצארים, יש כ- 600,000 תושבים. הנתון המעניין הוא שכשישית מהם סטודנטים, הלומדים באחת מ- 20 האוניברסיטאות בעיר.
העיר שוכנת לגדות נהר אנגרה (Angara river ), כשבגדה הנגדית נמצא פרבר העיר, המחובר אליה באמצעות גשר עצום – 1900 מ' אורכו. במהלך הסיור לאורך הנהר נתקלים בסמל העיר – מעין טיגריס חתולי. סיפור המייסדים שמאחורי בחירת הסמל משעשע במיוחד: לאחר שנבחרה דמות הטיגריס לייצג את היישוב, נשלחה הניירת כולה לאישור ביורוקרטי בסנט פטרסבורג, שהייתה אז עיר הבירה. הבעיה הייתה שהפקידים שקיבלו לידיהם את המסמכים לא הכירו את השם הסיבירי לטיגריס – "בובר", לכן הסיקו שמדובר בטעות ושהמייסדים התכוונו ל"בבר" – מכרסם. לאור זאת, הם החליטו לשנות את סמל העיר שיתאים לשמו: הוסיפו לו ציפורניים, קיצרו את אוזניו, וכך התקבל סמל חדש וחביב. המייסדים נדהמו לגלות את הסמל החדש, אך תיקון הטעות היה כרוך בעיכוב של שנה נוספת בהזרמת הכספים ליישוב. לבסוף, הם כבשו את גאוותם ומאז ועד היום סמל העיר הוא הכלאה משעשעת בין טיגריס, חתול ומכרסם.
כתבת מידע וטיפים למטייל ברוסיה
סרטון המסכם את חוויות המסע ברכבת פרטית לאורך המסילה הטרנס-סיבירית
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
"ארץ קשוחה" – סיפורם של הגולים בסיביר
אתר מרתק בסיור בעיר אירקוטסק, הטומן בחובו סיפור היסטורי מעורר השראה הוא ביקור באחד מבתי הדצמבריסטים, מהמאה ה- 19. בדצמבר 1825 התרחשה המהפכה הדצמבריסטית ( Decembrist uprising ) כנגד הצאר ניקולאי, שבסיומה הוגלו לסיביר חיילים וקצינים, אמנים ואינטלקטואלים רבים. תקוות השלטונות הייתה שהמהפכנים יסבלו מהקור וימותו בייסורים, אך למרבה אכזבתם חלק מהגולים הצליח לשרוד ולגדל פירות וירקות בחממות. נשים רבות שבעליהן נידונו לגלות, בחרו להצטרף אליהם, תוך שהן מוותרות על כל רכושן ואפילו על ילדיהן – גבירתו של אחד הבתים בהם ביקרנו, יצאה בעקבות בעלה מייד אחרי שילדה את בנה, שהועבר לטיפול הקרובים.
הגולים לא הורשו להתכנס במסגרת ציבורית, לכן אירחו קונצרטים וכינוסים בבתיהם הפרטיים. רבים מבתיהם, המעוטרים גילופי עץ מלאכת מחשבת, עומדים על תילם עד היום, ומהווים ניגוד בולט לבניינים הסובייטים המודרניים. עם הזמן הגולים הפכו את העיר למרכז תרבות ואמנות משגשג. אחד מהבתים המיוחדים הללו הוסב למוזיאון מרתק על חיי הגולים באותה תקופה. כסיום מפתיע לביקור ערכו לכבודנו הופעת אופרה בתוך הבית, בסגנון ההופעות שהגולים נהגו לקיים בבתיהם. .
לינה ואירוח חם בסיביר
אחד מבתי הדצמבריסטים המשמש כמוזיאון תקופתי (צילום: טלי גפן)
ברביקיו על גדות הנהר
אל אגם באיקאל ( Lake Baikal ) הקסום הגענו לקראת צהריים. האגם הוא מאגר המים המתוקים המופשרים הגדול ביותר בעולם, וסביבו ניתן לטייל, ליהנות מהנוף הקסום ולרכוש מזכרות בדוכנים של המקומיים.
לאחר הטיול סביב האגם, חצינו אותו במעבורת אל נמל באיקאל ( Port Baikal ), שם המתינה לנו הרכבת, וגם ארוחת הצהריים. היות שחלק זה של המסילה הטרנס-סיבירית המקורית יצא משימוש מסחרי, הזדמן לנו לנסוע במשך כמה שעות על מסילה פרטית, בתוך גלויית נוף. בזכות הנסיבות המיוחדות נהג הקטר הסכים לארח את המטיילים ב"מרפסת" של הקטר. הייתה זו חוויה מיוחדת במינה, בילינו באוויר הפתוח, על הרכבת הדוהרת, חולפים על פני נופים מרהיבים ומצלמים ללא הפסקה.
בערב "החנינו" את הרכבת לשפת האגם. כמה מטיילים, בהם האנס – מנהל המסע, קפצו לרחצה במים הקפואים. הצוות הכין עבורנו ברביקיו לגדות הנהר, מלווה בוודקה כמובן. על הרקע הופיע הרכב מקומי והאווירה הייתה עליזה וקסומה במיוחד.
כתבה על טיולי רכבות בעולם
ניתן לטייל סביב אגם באיקל וליהנות מנוף מקסים (צילום: באדיבות לרנידי)
נפרדים מסיביר – ביקור באולן-אודה
התחנה האחרונה ברוסיה, לפני שהרכבת ממשיכה למונגוליה, היא העיר אולן-אודה ( Ulan Ude ), השוכנת לגדות נהר אודה. בזכות מיקומה הגיאוגרפי, על נתיב המסחר שמקשר בין רוסיה לסין, היא צמחה במהירות ונחשבת עד היום למרכז המסחרי והתעשייתי המשגשג ביותר בסיביר. העיר, ששמרה על צביון סובייטי, מתגאה בכך שבכיכר המרכזית שלה מוצב פסל ראשו של לנין, שמהווה את פסל הראש הגדול ביותר שפוסל אי פעם בעולם .
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה מקומית ומיד לאחריה המשכנו לביקור במקדש בודהה Datsan Rinpoche Bagsha) ), הצופה על נוף מרהיב מראש הגבעה. בסוף הסיור צפינו בהופעת פולקלור צבעונית, בה עשרות רקדנים הפליאו בריקודים ובמגוון תלבושות.
לינה ואירוח בעיר אולן אודה
עשרות אמנים ותלבושות ססגוניות בהופעת פולקלור בעיר אולן אודה (צילום: טלי גפן)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ברוכים הבאים למונגוליה
עיר הבירה המונגולית, אולן באטור ( Ulan Bator ), שוקקת חיים ומלאה פעילות. יש בה בתי מלון ברמת 5 כוכבים, כיכרות עמוסות חנויות ובנייני ממשל. אנחנו חולפים על פני הכיכר המרכזית של העיר ( Genghis Khan Square ) ונתקלים בטקס סיום של מכללה מקומית. הבוגרים ומשפחותיהם לובשים תלבושות מסורתיות צבעוניות – חגיגה לעיניים ולמצלמות. מהכיכר המשכנו לביקור מרתק במפעל לייצור סוודרים מקשמיר. במפעל ניתן לראות את כל תהליכי הייצור, רובם נעשים באופן ידני ולא באמצעות מכונות, ולסיים בחנות המפעל. קשה לצאת מכאן בלי סוודר ביד, המחירים אטרקטיביים והמוצרים איכותיים. את הסיור מסיימים בהופעת פולקלור מונגולית, המשלבת שירה גרונית, כלי מיתר מסורתי, לבוש ייחודי וריקודים.
מזרחית לאולן באטור נמצא הפארק הלאומי טרלג' ( Terelj National Park ), בו מבקרים לאחר הסיור העירוני. בשמורת הטבע העצומה ישנה התיישבות אקזוטית של רועים נוודים, באוהלי יורט ( Yurt ) לבנים מסורתיים. עדרי סוסים חולפים ביניהם, ומרחוק ניתן להבחין ביאקים שעירים ( Scraggly Yaks ) – מין של בהמה טיבטית פראית, שנראית כאילו היא לובשת מעיל פרווה שחורה. על הרקע – הנוף הררי, מיוער בחלקו, מראה מרהיב.
ארוחת צהריים מסורתית מוגשת לנו באחד מאוהלי היורט. מדובר במעין פויקה של בשר ותפוחי אדמה, שבושל על אש פתוחה כל הלילה. בתום הארוחה המארחים מזמינים את המטיילים לצפות במופע סוסים מונגוליים יפהפיים
מי ייתן והלוחם הטוב ביותר ינצח. היאבקות מונגולית על הדשא (צילום: טלי גפן)
ביקור בעיר הדינוזאורים של סין
לקראת חציית הגבול לסין אנחנו נפרדים מהרכבת הרוסית ועוברים לרכבת סינית, חילוף הכרחי בשל הבדל במרווחים בין המסילה הרוסית לסינית. לילי, המדריכה הסינית שלנו, מובילה אותנו בסיור לארליאנהוט ( Erlianhot ) – עיר הדינוזאורים. כאן נמצאו עצמות דינוזאורים, המסווגות לפי גודל ושייכות במוזיאון המרשים שבמקום. אין ספק שזהו ה-מקום לכל מי שמגדיר את עצמו חובב דינוזאורים.
שבנו אל הרכבת הסינית, הדוהרת במלוא כוחה אל עיר הבירה, בייג'ינג ( Beijing ). נותרו לנו כ- 16 שעות נסיעה בסך הכול, והגיע הזמן להתחיל להיפרד מיתר המטיילים, להחליף כתובות מייל וטלפונים ולהודות לצוות הרכבת שדאג לנו לאורך כל המסע.
כתבה על יעדי טיול בבייג'ינג | בתי מלון בבייג'ינג
הדינוזאורים שבעבר הילכו על אדמת סין מוצגים במוזיאון שבעיר ארליאנהוט (צילום: טלי גפן)
לבייג'ינג הגענו בשעות הצהריים, היישר אל תחנת הרכבת הסואנת, ובכך תם מסע צבעוני ומרתק
אסכם את המסע המופלא ואומר כי הטיול ברכבת הטרנס-סיבירית הוא השלם הגדול מסך חלקיו – יש קסם באפשרות להתעורר בכל בוקר בעיר אחרת לאורך המסילה, לצאת ולחקור אותה, יותר מאשר לו הייתי מבקרת בכל אחת מהערים בנפרד. אני חזרתי מלאת השראה והתפעלות.
מידע נוסף
כתבות נוספות
התחנה הראשונה – העיר נובוסיבירסק (
ראשיתה של העיר בכפר קטן שהתפתח במפגש מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית עם הנהר הסיבירי הגדול אוב (
האוטובוס המשיך בסיור בעוד המדריכה המקומית מסבירה על האתרים השונים בדרמטיות. האתר האחרון שבו ביקרנו ריגש אותה יותר מכול – אולם הבלט של העיר, שיכול להכיל עד כ- 2000 צופים. זכינו להצצה אל מאחורי הקלעים של המקום וחתמנו את היום בארוחת ערב על הרכבת, מלווה בהופעה חיה של כנר מוכשר.
קבלת הפנים בתחנת הרכבת בנובוסיברסק
לקראת הסיור בעיר עצמה, קיבל את פנינו משמר כבוד נושא דגלים, שצעד ברוב חשיבות. ראש העיר נשא נאום מרגש, פגזים נורו והמון אדם מלא את הרחובות. טניה, המדריכה מטעם הרכבת, חשפה בפנינו את הסיבה האמיתית לחגיגות: פתיחת אירועי יום העצמאות הרוסי, שחל ביום העוקב לבואנו, היא שהוציאה לרחוב את ההמונים המחויכים.
לאחר יום עמוס חוויות חזרנו לארוחת צהריים ברכבת ולנמנום נעים אל מול נוף הררי מרשים, המשובץ בבתי עץ טיפוסיים ויערות שדר סבוכים. על הרקע מלווים צלילי מוסיקה רגועה, שממשיכה להתנגן גם כשהעיניים נעצמות. לאחר מנוחת הצהריים הוזמנו להתכבד בטעימות וודקה וקוויאר בקרון המסעדה, מלוות בהסברים גסטרונומיים מעניינים.
כתבה על פני הארץ ותושבי רוסיה
תצפית מרהיבה על העיר ועל נהר יניסיי שלמרגלות ההר (צילום: טלי גפן)
על אוניברסיטאות ונמרים
בעיר אירקוטסק ( Irkutsk ), התחנה הבאה במסע ובירתה של מזרח סיביר בתקופת שלטון הצארים, יש כ- 600,000 תושבים. הנתון המעניין הוא שכשישית מהם סטודנטים, הלומדים באחת מ- 20 האוניברסיטאות בעיר.
העיר שוכנת לגדות נהר אנגרה (Angara river ), כשבגדה הנגדית נמצא פרבר העיר, המחובר אליה באמצעות גשר עצום – 1900 מ' אורכו. במהלך הסיור לאורך הנהר נתקלים בסמל העיר – מעין טיגריס חתולי. סיפור המייסדים שמאחורי בחירת הסמל משעשע במיוחד: לאחר שנבחרה דמות הטיגריס לייצג את היישוב, נשלחה הניירת כולה לאישור ביורוקרטי בסנט פטרסבורג, שהייתה אז עיר הבירה. הבעיה הייתה שהפקידים שקיבלו לידיהם את המסמכים לא הכירו את השם הסיבירי לטיגריס – "בובר", לכן הסיקו שמדובר בטעות ושהמייסדים התכוונו ל"בבר" – מכרסם. לאור זאת, הם החליטו לשנות את סמל העיר שיתאים לשמו: הוסיפו לו ציפורניים, קיצרו את אוזניו, וכך התקבל סמל חדש וחביב. המייסדים נדהמו לגלות את הסמל החדש, אך תיקון הטעות היה כרוך בעיכוב של שנה נוספת בהזרמת הכספים ליישוב. לבסוף, הם כבשו את גאוותם ומאז ועד היום סמל העיר הוא הכלאה משעשעת בין טיגריס, חתול ומכרסם.
כתבת מידע וטיפים למטייל ברוסיה
סרטון המסכם את חוויות המסע ברכבת פרטית לאורך המסילה הטרנס-סיבירית
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
"ארץ קשוחה" – סיפורם של הגולים בסיביר
אתר מרתק בסיור בעיר אירקוטסק, הטומן בחובו סיפור היסטורי מעורר השראה הוא ביקור באחד מבתי הדצמבריסטים, מהמאה ה- 19. בדצמבר 1825 התרחשה המהפכה הדצמבריסטית ( Decembrist uprising ) כנגד הצאר ניקולאי, שבסיומה הוגלו לסיביר חיילים וקצינים, אמנים ואינטלקטואלים רבים. תקוות השלטונות הייתה שהמהפכנים יסבלו מהקור וימותו בייסורים, אך למרבה אכזבתם חלק מהגולים הצליח לשרוד ולגדל פירות וירקות בחממות. נשים רבות שבעליהן נידונו לגלות, בחרו להצטרף אליהם, תוך שהן מוותרות על כל רכושן ואפילו על ילדיהן – גבירתו של אחד הבתים בהם ביקרנו, יצאה בעקבות בעלה מייד אחרי שילדה את בנה, שהועבר לטיפול הקרובים.
הגולים לא הורשו להתכנס במסגרת ציבורית, לכן אירחו קונצרטים וכינוסים בבתיהם הפרטיים. רבים מבתיהם, המעוטרים גילופי עץ מלאכת מחשבת, עומדים על תילם עד היום, ומהווים ניגוד בולט לבניינים הסובייטים המודרניים. עם הזמן הגולים הפכו את העיר למרכז תרבות ואמנות משגשג. אחד מהבתים המיוחדים הללו הוסב למוזיאון מרתק על חיי הגולים באותה תקופה. כסיום מפתיע לביקור ערכו לכבודנו הופעת אופרה בתוך הבית, בסגנון ההופעות שהגולים נהגו לקיים בבתיהם. .
לינה ואירוח חם בסיביר
אחד מבתי הדצמבריסטים המשמש כמוזיאון תקופתי (צילום: טלי גפן)
ברביקיו על גדות הנהר
אל אגם באיקאל ( Lake Baikal ) הקסום הגענו לקראת צהריים. האגם הוא מאגר המים המתוקים המופשרים הגדול ביותר בעולם, וסביבו ניתן לטייל, ליהנות מהנוף הקסום ולרכוש מזכרות בדוכנים של המקומיים.
לאחר הטיול סביב האגם, חצינו אותו במעבורת אל נמל באיקאל ( Port Baikal ), שם המתינה לנו הרכבת, וגם ארוחת הצהריים. היות שחלק זה של המסילה הטרנס-סיבירית המקורית יצא משימוש מסחרי, הזדמן לנו לנסוע במשך כמה שעות על מסילה פרטית, בתוך גלויית נוף. בזכות הנסיבות המיוחדות נהג הקטר הסכים לארח את המטיילים ב"מרפסת" של הקטר. הייתה זו חוויה מיוחדת במינה, בילינו באוויר הפתוח, על הרכבת הדוהרת, חולפים על פני נופים מרהיבים ומצלמים ללא הפסקה.
בערב "החנינו" את הרכבת לשפת האגם. כמה מטיילים, בהם האנס – מנהל המסע, קפצו לרחצה במים הקפואים. הצוות הכין עבורנו ברביקיו לגדות הנהר, מלווה בוודקה כמובן. על הרקע הופיע הרכב מקומי והאווירה הייתה עליזה וקסומה במיוחד.
כתבה על טיולי רכבות בעולם
ניתן לטייל סביב אגם באיקל וליהנות מנוף מקסים (צילום: באדיבות לרנידי)
נפרדים מסיביר – ביקור באולן-אודה
התחנה האחרונה ברוסיה, לפני שהרכבת ממשיכה למונגוליה, היא העיר אולן-אודה ( Ulan Ude ), השוכנת לגדות נהר אודה. בזכות מיקומה הגיאוגרפי, על נתיב המסחר שמקשר בין רוסיה לסין, היא צמחה במהירות ונחשבת עד היום למרכז המסחרי והתעשייתי המשגשג ביותר בסיביר. העיר, ששמרה על צביון סובייטי, מתגאה בכך שבכיכר המרכזית שלה מוצב פסל ראשו של לנין, שמהווה את פסל הראש הגדול ביותר שפוסל אי פעם בעולם .
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה מקומית ומיד לאחריה המשכנו לביקור במקדש בודהה Datsan Rinpoche Bagsha) ), הצופה על נוף מרהיב מראש הגבעה. בסוף הסיור צפינו בהופעת פולקלור צבעונית, בה עשרות רקדנים הפליאו בריקודים ובמגוון תלבושות.
לינה ואירוח בעיר אולן אודה
עשרות אמנים ותלבושות ססגוניות בהופעת פולקלור בעיר אולן אודה (צילום: טלי גפן)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ברוכים הבאים למונגוליה
עיר הבירה המונגולית, אולן באטור ( Ulan Bator ), שוקקת חיים ומלאה פעילות. יש בה בתי מלון ברמת 5 כוכבים, כיכרות עמוסות חנויות ובנייני ממשל. אנחנו חולפים על פני הכיכר המרכזית של העיר ( Genghis Khan Square ) ונתקלים בטקס סיום של מכללה מקומית. הבוגרים ומשפחותיהם לובשים תלבושות מסורתיות צבעוניות – חגיגה לעיניים ולמצלמות. מהכיכר המשכנו לביקור מרתק במפעל לייצור סוודרים מקשמיר. במפעל ניתן לראות את כל תהליכי הייצור, רובם נעשים באופן ידני ולא באמצעות מכונות, ולסיים בחנות המפעל. קשה לצאת מכאן בלי סוודר ביד, המחירים אטרקטיביים והמוצרים איכותיים. את הסיור מסיימים בהופעת פולקלור מונגולית, המשלבת שירה גרונית, כלי מיתר מסורתי, לבוש ייחודי וריקודים.
מזרחית לאולן באטור נמצא הפארק הלאומי טרלג' ( Terelj National Park ), בו מבקרים לאחר הסיור העירוני. בשמורת הטבע העצומה ישנה התיישבות אקזוטית של רועים נוודים, באוהלי יורט ( Yurt ) לבנים מסורתיים. עדרי סוסים חולפים ביניהם, ומרחוק ניתן להבחין ביאקים שעירים ( Scraggly Yaks ) – מין של בהמה טיבטית פראית, שנראית כאילו היא לובשת מעיל פרווה שחורה. על הרקע – הנוף הררי, מיוער בחלקו, מראה מרהיב.
ארוחת צהריים מסורתית מוגשת לנו באחד מאוהלי היורט. מדובר במעין פויקה של בשר ותפוחי אדמה, שבושל על אש פתוחה כל הלילה. בתום הארוחה המארחים מזמינים את המטיילים לצפות במופע סוסים מונגוליים יפהפיים
מי ייתן והלוחם הטוב ביותר ינצח. היאבקות מונגולית על הדשא (צילום: טלי גפן)
ביקור בעיר הדינוזאורים של סין
לקראת חציית הגבול לסין אנחנו נפרדים מהרכבת הרוסית ועוברים לרכבת סינית, חילוף הכרחי בשל הבדל במרווחים בין המסילה הרוסית לסינית. לילי, המדריכה הסינית שלנו, מובילה אותנו בסיור לארליאנהוט ( Erlianhot ) – עיר הדינוזאורים. כאן נמצאו עצמות דינוזאורים, המסווגות לפי גודל ושייכות במוזיאון המרשים שבמקום. אין ספק שזהו ה-מקום לכל מי שמגדיר את עצמו חובב דינוזאורים.
שבנו אל הרכבת הסינית, הדוהרת במלוא כוחה אל עיר הבירה, בייג'ינג ( Beijing ). נותרו לנו כ- 16 שעות נסיעה בסך הכול, והגיע הזמן להתחיל להיפרד מיתר המטיילים, להחליף כתובות מייל וטלפונים ולהודות לצוות הרכבת שדאג לנו לאורך כל המסע.
כתבה על יעדי טיול בבייג'ינג | בתי מלון בבייג'ינג
הדינוזאורים שבעבר הילכו על אדמת סין מוצגים במוזיאון שבעיר ארליאנהוט (צילום: טלי גפן)
לבייג'ינג הגענו בשעות הצהריים, היישר אל תחנת הרכבת הסואנת, ובכך תם מסע צבעוני ומרתק
אסכם את המסע המופלא ואומר כי הטיול ברכבת הטרנס-סיבירית הוא השלם הגדול מסך חלקיו – יש קסם באפשרות להתעורר בכל בוקר בעיר אחרת לאורך המסילה, לצאת ולחקור אותה, יותר מאשר לו הייתי מבקרת בכל אחת מהערים בנפרד. אני חזרתי מלאת השראה והתפעלות.
מידע נוסף
כתבות נוספות
העיר שוכנת לגדות נהר אנגרה (
כתבת מידע וטיפים למטייל ברוסיה
סרטון המסכם את חוויות המסע ברכבת פרטית לאורך המסילה הטרנס-סיבירית
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »הגולים לא הורשו להתכנס במסגרת ציבורית, לכן אירחו קונצרטים וכינוסים בבתיהם הפרטיים. רבים מבתיהם, המעוטרים גילופי עץ מלאכת מחשבת, עומדים על תילם עד היום, ומהווים ניגוד בולט לבניינים הסובייטים המודרניים. עם הזמן הגולים הפכו את העיר למרכז תרבות ואמנות משגשג.
לינה ואירוח חם בסיביר
אחד מבתי הדצמבריסטים המשמש כמוזיאון תקופתי (צילום: טלי גפן)
ברביקיו על גדות הנהר
אל אגם באיקאל ( Lake Baikal ) הקסום הגענו לקראת צהריים. האגם הוא מאגר המים המתוקים המופשרים הגדול ביותר בעולם, וסביבו ניתן לטייל, ליהנות מהנוף הקסום ולרכוש מזכרות בדוכנים של המקומיים.
לאחר הטיול סביב האגם, חצינו אותו במעבורת אל נמל באיקאל ( Port Baikal ), שם המתינה לנו הרכבת, וגם ארוחת הצהריים. היות שחלק זה של המסילה הטרנס-סיבירית המקורית יצא משימוש מסחרי, הזדמן לנו לנסוע במשך כמה שעות על מסילה פרטית, בתוך גלויית נוף. בזכות הנסיבות המיוחדות נהג הקטר הסכים לארח את המטיילים ב"מרפסת" של הקטר. הייתה זו חוויה מיוחדת במינה, בילינו באוויר הפתוח, על הרכבת הדוהרת, חולפים על פני נופים מרהיבים ומצלמים ללא הפסקה.
בערב "החנינו" את הרכבת לשפת האגם. כמה מטיילים, בהם האנס – מנהל המסע, קפצו לרחצה במים הקפואים. הצוות הכין עבורנו ברביקיו לגדות הנהר, מלווה בוודקה כמובן. על הרקע הופיע הרכב מקומי והאווירה הייתה עליזה וקסומה במיוחד.
כתבה על טיולי רכבות בעולם
ניתן לטייל סביב אגם באיקל וליהנות מנוף מקסים (צילום: באדיבות לרנידי)
נפרדים מסיביר – ביקור באולן-אודה
התחנה האחרונה ברוסיה, לפני שהרכבת ממשיכה למונגוליה, היא העיר אולן-אודה ( Ulan Ude ), השוכנת לגדות נהר אודה. בזכות מיקומה הגיאוגרפי, על נתיב המסחר שמקשר בין רוסיה לסין, היא צמחה במהירות ונחשבת עד היום למרכז המסחרי והתעשייתי המשגשג ביותר בסיביר. העיר, ששמרה על צביון סובייטי, מתגאה בכך שבכיכר המרכזית שלה מוצב פסל ראשו של לנין, שמהווה את פסל הראש הגדול ביותר שפוסל אי פעם בעולם .
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה מקומית ומיד לאחריה המשכנו לביקור במקדש בודהה Datsan Rinpoche Bagsha) ), הצופה על נוף מרהיב מראש הגבעה. בסוף הסיור צפינו בהופעת פולקלור צבעונית, בה עשרות רקדנים הפליאו בריקודים ובמגוון תלבושות.
לינה ואירוח בעיר אולן אודה
עשרות אמנים ותלבושות ססגוניות בהופעת פולקלור בעיר אולן אודה (צילום: טלי גפן)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ברוכים הבאים למונגוליה
עיר הבירה המונגולית, אולן באטור ( Ulan Bator ), שוקקת חיים ומלאה פעילות. יש בה בתי מלון ברמת 5 כוכבים, כיכרות עמוסות חנויות ובנייני ממשל. אנחנו חולפים על פני הכיכר המרכזית של העיר ( Genghis Khan Square ) ונתקלים בטקס סיום של מכללה מקומית. הבוגרים ומשפחותיהם לובשים תלבושות מסורתיות צבעוניות – חגיגה לעיניים ולמצלמות. מהכיכר המשכנו לביקור מרתק במפעל לייצור סוודרים מקשמיר. במפעל ניתן לראות את כל תהליכי הייצור, רובם נעשים באופן ידני ולא באמצעות מכונות, ולסיים בחנות המפעל. קשה לצאת מכאן בלי סוודר ביד, המחירים אטרקטיביים והמוצרים איכותיים. את הסיור מסיימים בהופעת פולקלור מונגולית, המשלבת שירה גרונית, כלי מיתר מסורתי, לבוש ייחודי וריקודים.
מזרחית לאולן באטור נמצא הפארק הלאומי טרלג' ( Terelj National Park ), בו מבקרים לאחר הסיור העירוני. בשמורת הטבע העצומה ישנה התיישבות אקזוטית של רועים נוודים, באוהלי יורט ( Yurt ) לבנים מסורתיים. עדרי סוסים חולפים ביניהם, ומרחוק ניתן להבחין ביאקים שעירים ( Scraggly Yaks ) – מין של בהמה טיבטית פראית, שנראית כאילו היא לובשת מעיל פרווה שחורה. על הרקע – הנוף הררי, מיוער בחלקו, מראה מרהיב.
ארוחת צהריים מסורתית מוגשת לנו באחד מאוהלי היורט. מדובר במעין פויקה של בשר ותפוחי אדמה, שבושל על אש פתוחה כל הלילה. בתום הארוחה המארחים מזמינים את המטיילים לצפות במופע סוסים מונגוליים יפהפיים
מי ייתן והלוחם הטוב ביותר ינצח. היאבקות מונגולית על הדשא (צילום: טלי גפן)
ביקור בעיר הדינוזאורים של סין
לקראת חציית הגבול לסין אנחנו נפרדים מהרכבת הרוסית ועוברים לרכבת סינית, חילוף הכרחי בשל הבדל במרווחים בין המסילה הרוסית לסינית. לילי, המדריכה הסינית שלנו, מובילה אותנו בסיור לארליאנהוט ( Erlianhot ) – עיר הדינוזאורים. כאן נמצאו עצמות דינוזאורים, המסווגות לפי גודל ושייכות במוזיאון המרשים שבמקום. אין ספק שזהו ה-מקום לכל מי שמגדיר את עצמו חובב דינוזאורים.
שבנו אל הרכבת הסינית, הדוהרת במלוא כוחה אל עיר הבירה, בייג'ינג ( Beijing ). נותרו לנו כ- 16 שעות נסיעה בסך הכול, והגיע הזמן להתחיל להיפרד מיתר המטיילים, להחליף כתובות מייל וטלפונים ולהודות לצוות הרכבת שדאג לנו לאורך כל המסע.
כתבה על יעדי טיול בבייג'ינג | בתי מלון בבייג'ינג
הדינוזאורים שבעבר הילכו על אדמת סין מוצגים במוזיאון שבעיר ארליאנהוט (צילום: טלי גפן)
לבייג'ינג הגענו בשעות הצהריים, היישר אל תחנת הרכבת הסואנת, ובכך תם מסע צבעוני ומרתק
אסכם את המסע המופלא ואומר כי הטיול ברכבת הטרנס-סיבירית הוא השלם הגדול מסך חלקיו – יש קסם באפשרות להתעורר בכל בוקר בעיר אחרת לאורך המסילה, לצאת ולחקור אותה, יותר מאשר לו הייתי מבקרת בכל אחת מהערים בנפרד. אני חזרתי מלאת השראה והתפעלות.
מידע נוסף
כתבות נוספות
לאחר הטיול סביב האגם, חצינו אותו במעבורת אל נמל באיקאל (
כתבה על טיולי רכבות בעולם
ניתן לטייל סביב אגם באיקל וליהנות מנוף מקסים (צילום: באדיבות לרנידי)
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה מקומית ומיד לאחריה המשכנו לביקור במקדש בודהה
לינה ואירוח בעיר אולן אודה
עשרות אמנים ותלבושות ססגוניות בהופעת פולקלור בעיר אולן אודה (צילום: טלי גפן)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ברוכים הבאים למונגוליה
עיר הבירה המונגולית, אולן באטור ( Ulan Bator ), שוקקת חיים ומלאה פעילות. יש בה בתי מלון ברמת 5 כוכבים, כיכרות עמוסות חנויות ובנייני ממשל. אנחנו חולפים על פני הכיכר המרכזית של העיר ( Genghis Khan Square ) ונתקלים בטקס סיום של מכללה מקומית. הבוגרים ומשפחותיהם לובשים תלבושות מסורתיות צבעוניות – חגיגה לעיניים ולמצלמות. מהכיכר המשכנו לביקור מרתק במפעל לייצור סוודרים מקשמיר. במפעל ניתן לראות את כל תהליכי הייצור, רובם נעשים באופן ידני ולא באמצעות מכונות, ולסיים בחנות המפעל. קשה לצאת מכאן בלי סוודר ביד, המחירים אטרקטיביים והמוצרים איכותיים. את הסיור מסיימים בהופעת פולקלור מונגולית, המשלבת שירה גרונית, כלי מיתר מסורתי, לבוש ייחודי וריקודים.
מזרחית לאולן באטור נמצא הפארק הלאומי טרלג' ( Terelj National Park ), בו מבקרים לאחר הסיור העירוני. בשמורת הטבע העצומה ישנה התיישבות אקזוטית של רועים נוודים, באוהלי יורט ( Yurt ) לבנים מסורתיים. עדרי סוסים חולפים ביניהם, ומרחוק ניתן להבחין ביאקים שעירים ( Scraggly Yaks ) – מין של בהמה טיבטית פראית, שנראית כאילו היא לובשת מעיל פרווה שחורה. על הרקע – הנוף הררי, מיוער בחלקו, מראה מרהיב.
ארוחת צהריים מסורתית מוגשת לנו באחד מאוהלי היורט. מדובר במעין פויקה של בשר ותפוחי אדמה, שבושל על אש פתוחה כל הלילה. בתום הארוחה המארחים מזמינים את המטיילים לצפות במופע סוסים מונגוליים יפהפיים
מי ייתן והלוחם הטוב ביותר ינצח. היאבקות מונגולית על הדשא (צילום: טלי גפן)
ביקור בעיר הדינוזאורים של סין
לקראת חציית הגבול לסין אנחנו נפרדים מהרכבת הרוסית ועוברים לרכבת סינית, חילוף הכרחי בשל הבדל במרווחים בין המסילה הרוסית לסינית. לילי, המדריכה הסינית שלנו, מובילה אותנו בסיור לארליאנהוט ( Erlianhot ) – עיר הדינוזאורים. כאן נמצאו עצמות דינוזאורים, המסווגות לפי גודל ושייכות במוזיאון המרשים שבמקום. אין ספק שזהו ה-מקום לכל מי שמגדיר את עצמו חובב דינוזאורים.
שבנו אל הרכבת הסינית, הדוהרת במלוא כוחה אל עיר הבירה, בייג'ינג ( Beijing ). נותרו לנו כ- 16 שעות נסיעה בסך הכול, והגיע הזמן להתחיל להיפרד מיתר המטיילים, להחליף כתובות מייל וטלפונים ולהודות לצוות הרכבת שדאג לנו לאורך כל המסע.
כתבה על יעדי טיול בבייג'ינג | בתי מלון בבייג'ינג
הדינוזאורים שבעבר הילכו על אדמת סין מוצגים במוזיאון שבעיר ארליאנהוט (צילום: טלי גפן)
לבייג'ינג הגענו בשעות הצהריים, היישר אל תחנת הרכבת הסואנת, ובכך תם מסע צבעוני ומרתק
אסכם את המסע המופלא ואומר כי הטיול ברכבת הטרנס-סיבירית הוא השלם הגדול מסך חלקיו – יש קסם באפשרות להתעורר בכל בוקר בעיר אחרת לאורך המסילה, לצאת ולחקור אותה, יותר מאשר לו הייתי מבקרת בכל אחת מהערים בנפרד. אני חזרתי מלאת השראה והתפעלות.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מזרחית לאולן באטור נמצא הפארק הלאומי טרלג' (
ארוחת צהריים מסורתית מוגשת לנו באחד מאוהלי היורט. מדובר במעין פויקה של בשר ותפוחי אדמה, שבושל על אש פתוחה כל הלילה. בתום הארוחה המארחים מזמינים את המטיילים לצפות במופע סוסים מונגוליים יפהפיים
מי ייתן והלוחם הטוב ביותר ינצח. היאבקות מונגולית על הדשא (צילום: טלי גפן)
שבנו אל הרכבת הסינית, הדוהרת במלוא כוחה אל עיר הבירה, בייג'ינג (
כתבה על יעדי טיול בבייג'ינג | בתי מלון בבייג'ינג
הדינוזאורים שבעבר הילכו על אדמת סין מוצגים במוזיאון שבעיר ארליאנהוט (צילום: טלי גפן)
אסכם את המסע המופלא ואומר כי
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבת
טלי גפן - חובבת טיולים מושבעת, אוהבת ליצור טיולים, לטייל ולשוט ברחבי העולם למפגשים מרתקים של טבע, נוף ותרבויות אחרות. בוגרת תואר ראשון במשפטים (עו"ד) ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק. מנהלת מחלקת השייט ומחלקת הרכבות באקו טיולי שטח.
|
.jpg)
.JPG)
