www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

שיאן - משמר חיילי הטרקוטה


שיאן - השלווה המערבית ומשמר חיילי הטרקוטה
מאת: יובל נעמן


שיאן - "השלווה המערבית", אשר בצפון סין, היא בירת מחוז שאאנשי ואחת מבירות סין בעבר. בסוף המאה השלישית לפנה"ס הייתה העיר צ'אנג-אן בירתו של הקיסר צ'ין, מאחד סין ומייסד שושלת צ'ין, שבנה לעצמו קבר ענק וצבא לוחמים מטרקוטה, להגנת קברו מצפון. עם נפילת שושלת צ'ין והקמת שושלת האן, נשרף, ננטש ונשכח אתר חיילי הטרקוטה, בעוד שהעיר צ'אנג-אן המשיכה להיות עיר מרכזית. במאות 6-10, הייתה העיר תחילת דרכי המסחר של המשי, הסמים והבשמים, מוקד הפצת הבודהיזם לסין ומוקד שלטוני רב כוח. לאחר אלף שנות זוהר, ועם בוא המונגולים משושלת יואן, ירדה העיר מחשיבותה וערים אחרות הפכו לבירות סין. שיאן ידועה כיום בעיקר בשל הממצאים של צבא הטרקוטה שנמצאו באזור. 


מסדר חיילי הטרקוטה (צילום: יובל נעמן)


המזרח הרחוק





העיר 
שיאן (Xi-An) וסביבתה היו מוקד לרעידת האדמה הקטלנית ביותר בתולדות האנושות, כשב- 23/1/1556 ניער גל רעש בחוזק של פצצת אטום את האזור כולו בעוצמה של 9 בסולם ריכטר, שהחריב את מדינת שאאנשי והמדינות הסמוכות, בהורגו כ- 60% מתושבי האזור – כ- 830,000 איש, ובו נחרבה מרבית העיר שיאן.

עם גילוי מחודש של צבא חיילי הטרקוטה של הקיסר צ'ין, בחפירה מקרית של באר בשדות, בשנת 1974, החל מאו בניסיונותיו להחזיר לעיר את תפארת עברה, והזרים לעיר אנשים וכסף ותעשייה קלה. היום היא מוקד עלייה לרגל של תיירות, אתר חובה בביקור תיירים בסין, ועיר תוססת וצבעונית, בה חיים מספר מיליוני תושבים.
מקומות לינה בש'יאן - השוואה והזמנות

 
השוק המוסלמי של שיאן (צילום: יובל נעמן)
 
אתרים מרכזיים בשיאן
העיר העתיקה של שיאן מוקפת חומה בצורה המשומרת היטב שראשיתה בחומה בת כ-34 ק"מ שנבנתה במאה השביעית על ידי שושלת טאנג, והחומות הנכחיות שאורכן כ-12 ק"מ, גובהן 12 מטר ורחב בסיסם 18 מטר נבנו על ידי מייסד שושלת מינג הונג-וו בשנים 1384-88. על חומת העיר הפתוחה בארבעה שערים מכל רוחות השמיים המוגנים במגדלי שמירה, ניתן לסייר רגלית, לשכור אופניים או לסייר ברכבים חשמליים הנוסעים בין השערים. על החומה ישנם מספר חנויות בסיסיות וכן מבני שירותים, ומהחומה אפשר לראות את העיר החדשה כמו גם את העיר העתיקה שבין החומות.

ברחבי העיר העתיקה נמצא הרובע המוסלמי הכולל שוק חי ותוסס ומסגד מהגדולים מסוגו בסין, עם ארכיטקטורה סינית וסיניפיקציה של האיסלם החוואיי והאויגורי, בה חמשת היסודות מקבילים לחמשת מצוות האיסלם וצריח המאד'אנה או המינרט מקביל לפגודה.

מגדל התוף נמצא בקצה הרובע המוסלמי ובו במפלס שני תופי הכרזה על שעת העוצר הלילי, ותצוגה יפה של אומנות שונה כמו גם תצפית על העיר מהמפלס העליון.
 
 
מגדל התוף בשיאן (צילום: יובל נעמן)

מגדל הפעמון ממזרח למגדל התוף הוא מבנה ענק ואבן דרך בעיר, אליו נכנסים ממנהרה בחלקו התחתון בצפון המבנה, ולהעפיל למפלס גבוה לתצפית. הפעמון הוא השעון הדובר של ההשכמה ועדכון שעות היום בעיר הסינית העתיקה של לפני המצאות שעוני רולקסים מזויפים בידי כל רוכל. גם במגדל זה מוצגות יצירות אומנות במפלסים השונים.
 

רחוב ראשי בשיאן ומגדל הפעמון בסופו (צילום: יובל נעמן)
 
בדרום העיר שיאן נמצאת הפגודה הגבוהה של העיר הקרויה "פגודת אווז הבר הגדולה" (דיאן-תה) המתנשאת כיום לגובה 64 מטרים. הפגודה המקורית שנבנתה עם תחילת שושלת טאנג בשנות 648-652 הייתה רק בעלת חמישה מפלסים, אך עם השנים חודשה, ונוספו לה קומות. היא נבנתה על ידי הקיסר השלישי בשושלת טאנג, גאי-דזונג, לזכר אימו המנוחה, כשהיה עדיין יורש-עצר, ושמשה משכן לנזיר הנודד שואן-דז'אנג ולכתבים הבודהיסטים שהובאו בידו מסיוריו בהודו וציילון, ועסק בתרגמם לסינית, דבר שהיווה את מוקד הפצת הבודהיזם בסין במחצית הראשונה של שלטון שושלת טאנג במאות 7-8 .
השם המוזר ניתן על ידי הנזיר דז'אנג שאמר שראה להקת אווזי בר עפה ואווז אחד נופל ממנה במקום זה. הפגודה שרדה את רעידת האדמה הקטלנית של 1556.
לאחר עליה של כמעט 300 מדרגות ניתן להגיע לקומתה העליונה של הפגודה והנוף מהקומה העליונה מרהיב. (20 יואן כניסה). הגן מסביב לפגודה הוא גן יפה ונעים השווה ביקור גם ללא עליה למרומי הפגודה.
 
 
פגודת אווז הבר הגדולה (צילום: יובל נעמן)






"פגודת אווז הבר הקטנה" (סיאו-יאן תה) שהיא חלק ממקדש ג'יאנגפו, נבנתה בשנת 707, נקראה על שם אחותה הגדולה, ונישאה לגובה 45 מטר לפני פגיעת רעש האדמה 1556 שהנמיך אותה בכמטר וחצי וערער את יציבותה.
 
בעיר ישנם מספר מוזיאונים מעניינים וביניהם המוזיאון המחוזי של שאאנשי, הפחות מעניין, והמוזיאון ההיסטורי (והפרה-היסטורי) מהטובים מסוגו בסין, הנמצא באזור פגודת אווז הבר הגדולה.
 
כשלושים ק"מ מהעיר נמצאים המרחצאות החמים של קייסרי צ'ין, טאנג וצ'ינג "הואה-צ'ינג צ'י", הידועים בסיפור האהבה של קיסר טאנג בן המאה ה-8 ש'ואן-זונג (Xuanzong) לפילגשו יאנג-גואיפהי (Yáng Guìfēi) שפסלה הרומנטי מתנוסס במרחצאות. הנביעה החמה ידועה עוד מהתקופה הפרה-היסטורית. במקום נבנה ארמון לפני 3,000 שנה בתקופת ממלכת זואו המערבית, והוא שופץ בתקופת הקיסר צ'ין במאה השלישית לפנה"ס. לאחר כניסה לאתר, בין מבנים דמויי ארמון, נפרש אגם תשעת הדרקונים המלאכותי על שטח של כחמישה דונם, ובו מזרקות וגנים סביבו. אחרי גשר שמור על ידי דרקון נמצא פסל השיש של יאנג-גואיפי הנחשבת לאחת מארבעת הנשים היפות בסין העתיקה. מסביב ארמונות ופוויליונים וחדרי מרחץ עם אמבטיות קיסריות. בהיסטוריה החדשה יותר מקום זה שימש מחבוא לקיסרית בפועל צה-ש'י במנוסתה בזמן מרד הבוקסרים 14/91900 וב- 12/121936 בצריף קטן במתחם התחוללה "תקרית שיאן" 1937 בה נתפס מנהיג סין באותה העת צ'יאנג-קאישק, נחטף וסומם על מנת שיישנה את מדיניותו מלוחמה בקומוניסטים לאיחוד כוחות ולחימה בכוח הזר הכובש של היפנים.
המרחצאות פתוחים בין השעות 09:10-17:00 ודמי הכניסה 40-70 יואן כתלות בעונה.
 
 
 
המרחצאות הקיסריים החמים הואה-צ'ינג צ'י (צילום: יובל נעמן)

המשך הדרך אל מחוץ לעיר שיאן עובר משמאל לפירמידה הנראית כגבעה נישאה שהיא הקבר של הקיסר צ'ין, ובהמשך מגיעה לאתר המורשת העולמית לשימור של אונסק"ו ומאתרי התיירות המובילים בסין כולה, והוא אתר צבא לוחמי הטרקוטה (חימר) של הקיסר צ'ין. המגלומניה והפרנויה שהביא את צ'ין שה-חואנג (260-210 לפנה"ס). התיאור ערוך מכתבות בוויקיפדיה:
צ'ין שה-חואנג נולד למשפחה השולטת באזור הנדאן, בתקופה בה סין הייתה מחולקת למספר מדינות יריבות. בשנת 247 לפנה"ס, בגיל 13, לאחר מות אביו, הוכתר כשליט הנדאן, אך לא התחיל להחזיק בשלטון בפועל עד שנת 238, לאחר שתפס את השלטון מיד עוצרו. לאחר תפיסת השלטון החל בהשתלטות על המדינות השכנות והביא לראשונה לאיחודה של סין בשנת 212 לפנה"ס. בין פעילויותיו, הנהיג לראשונה בארצו מידות ומשקלות תקניות, שסייעו לשלטון בגביית המסים. הוא הורה על שריפת ספרים (לרבות אלו של קונפוציוס). בתקופתו החלה לראשונה העבודה על בניית החומה הסינית הוא מת בגיל 50 אחרי ששלט במשך 37 שנים.

אחוזת הקבר שלו שבשיאן עוטרה באלפי דמויות חיילי חמר בגודל טבעי, הידועים כצבא הטרקוטה. צבא הטֶרַקוֹטַה הוא שמם של פסלי טרקוטה (סוג של קרמיקה עשויה חרס) שנתגלו במרץ 1974 במאוזוליאום של צ'ין שה-חואנג, קיסרה הראשון של סין. המאוזוליאום נמצא 1500 מטר מערבית למוזיאון, במהלך חפירת בארות חקלאיות. זהו אחד מן האתרים הארכיאולוגיים החשובים והגדולים מסוגם בעולם. הפסלים נתגלו כשחקלאי סיני בשם יאנג ג'ה-פה חפר באר חדשה ונתקל בשרידים. החדשות על הגילוי עברו במהירות בעולם, ארכיאולוגים החלו לחפור במרץ, וכך נחשפו מספר אתרי פסלים אחרים הידועים כמחפורת 1 מחפורת 2 ומחפורת 3, הממצאים רוכזו במוזיאון שנפתח רשמית באוקטובר 1979. 
 
חיילי הטרקוטה ללא ראשים וכלי מלחמה (צילום: יובל נעמן) 
תיאור
הצבא מורכב מיותר מ-7,000 דמויות חיילים בגודל טבעי, ערוכים לקרב עם שריוניהם, סוסיהם וכלי נשקם, עשויים טרקוטה אשר נקברו יחד עם הקיסר הראשון בשושלת צ'ין בשנת 210 לפנה"ס.
קבורת הצבא יחד עם המצביא הייתה למעשה הבטחה שהוא יוכל להשתמש בחייליו גם בעולם הבא. צבא הטרקוטה נקבר במבנה התקפי בשלושה חללי קבורה הנמצאים כקילומטר וחצי מזרחית לקברו של הקיסר. עומקו של כל חלל קבורה שכזה נע בין 4 ל-8 מטרים, כאשר היום החללים מקורים על ידי תקרת המוזיאון שהוקם במקום ונפתח לציבור ב-1979. לפני קבורת הדמויות הן נצבעו בצבעים שהקנו להן מראה של חייל אמיתי וכך הן גם נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות, אך חשיפה ממושכת לאוויר גרמה לדהיית הפיגמנטים בו צבעו את הדמויות וכיום הן נראות בצבע הטרקוטה ממנה הן מורכבות. הדמויות מופיעות במספר תנוחות ביניהן: חיילים זקופים, קשתים הכורעים על ברך ופרשים עם סוסיהם. פניהן של הדמויות עוצבו בנפרד, ולכל אחת מהן הבעה שונה כמו גם תסרוקת שונה. התסרוקת מעידה על דרגתו של החייל. הגובה הממוצע של החיילים הוא 1.80 מטר אך יש גם חיילים המתנשאים עד לגובה 2.10 מטר. החיילים מוצגים בתנוחת נכונות לקרב ופונים לכיוון מזרח, אל עבר ששת המדינות שהיו האויבות של שושלת צ'ין באותה תקופה. לפי מבנה הקרב ניתן ללמוד על אסטרטגית המלחמה אז. חלק מכלי המלחמה החליד אך אחרים שעברו ציפוי כרום נשתמרו. רבים מהפסלים נשאו במקורם כלי נשק אמיתיים ורובם נמשחו בארס רעיל. במערך כולו זוהו כ-10,000 כלי נשק. היסטוריונים שחיו בתקופה ההיא דיווחו כי הקבר מצויד בקשתות ירייה הקבועות במסגרת מיוחדת, היורות אוטומטית במשיגי גבול ואיכרים ראשונים וסקרנים מתו כתוצאה ממגע עם הלהב המורעל.
 
 
 
חיילי הטרקוטה (צילום: יובל נעמן)
מבנה האתר
במקור המחפורות היו מוקפות במסגרות עץ שככל הנראה נשרפו זמן קצר לאחר מות הקיסר.
מחפורת מספר 1 בעומק 5 מטר, מבנה מלבני שאורכו 230 מטר ורוחבו 62 מטר גודלו הכולל 14 דונם.
במחפורת 1 מבנה של מעט חיילים במבנה התקפי מלווים בכרכרות.
 
מחפורת מספר 2 ממוקמת 20 מטר צפונית מזרחית למחפורת 1 צורתו כמו האות L גם מחפורת זו עומקה 5 מטר, אורכה בצד מערב 124 מטר ו 89 מטר בצד צפון ובסה"כ שטח של 12 דונם. במחפורת 2 נמצאו 89 כרכרות עם 356 סוסים מהם 116 לפרשים במחפורת זו מעל 900 לוחמים במבנה קרב עם חיצים וקשתות, חיל רגלים.
 
מחפורת מספר 3 גם היא בעומק 5 מטר ושטחה חצי דונם בלבד, המחפורת מחולקת לשלשה חלקים, במרכז כרכרה בצדדים שומרים עם כלי מלחמה ארוכים ככל הנראה חיילי משמר המפקד.
לצד המחפורות ישנו מוזיאון מרהיב המציג ממצאים מיוחדים מהאתר, מרכבות ואומנות, ובסמוך למחפורת 3 מוצג באולם הקרנה עגול סרט על בניית האתר, ייצור פסלי הלוחמים וסופו המר של האתר בידי איכרים זועמים בנפילת שושלת צ'ין.
 
 
אחת ממרכבות הארד (צילום: יובל נעמן)
 





מרכבות הארד
בשנת 1980 התגלו במרחק של 20 מטרים מערבית לצבא, שתי מרכבות צבועות עשויות ארד. כל מרכבה, אשר נמצאה בנויה מ-3,000 חלקים נפרדים, מונהגת על ידי רכב ומונעת על ידי ארבעה סוסים. המרכבות והסוסים קושטו בכסף וזהב והם מוצגים כיום במוזיאון. מרכבות אלו הן המרכבות המפוארות שנתגלו בסין, כמו גם בעולם. המרכבות הן חיקוי מושלם, קטנות יותר, למרכבות האמיתיות בקנה מידה של 1:2, כל חלק במרכבה יכול לתפקד תפקוד מלא, מספור המרכבות נעשה לפי סדר הגילוי. מרכבה מספר 1 המרכבה המובילה נקראת גם הכרכרה הגבוהה, נהוגה על ידי גנרל עטור בחרב מנחושת, מעליה מטריית נחושת, בצד שמאל מקדימה יש קשת וחצים. כרכרה מספר 2 כונתה כרכרת הביטחון, זו אינה כרכרה פתוחה כמו הקודמת, הכרכרה סגורה במבנה מרובע ומעליה גג עגול, הכרכרה נבנתה בהתאם לתפיסת האנשים באותה תקופה, היא שוקלת 1.8 טון ועשויה מיותר מאשר 300 חלקים, כמו בכרכרה 1 כל חלק מתפקד במלואו גם כיום. המטריה וכיסוי הגג עשויים נחושת בעובי 4 מילימטר, בכל צד של כרכרה 2 יש חלון והוא יכול להיפתח בזויות שונות מה שעוזר בקירור תא הנוסעים. בכל גלגל 30 מוטות, הכרכרה מקושטת בצורה מפוארת עם למעלה מ- 1,000 חתיכות כסף וזהב, יצור הכרכרות מעיד על כך שבסין הייתה טכנולוגיה ריתוך ברמה גבוהה ביותר. בשנת 1987 הוסיפה אונסק"ו את צבא הטרקוטה ואת קבר הקיסר לרשימת אתרי המורשת העולמית.
שעות פתיחה: 09:10 - 17:00. מחיר כניסה: 65 או 90 יואן, תלוי בעונת הביקור.
 
זמן רב לפני צ'ין-שה חואנג-די, היה מיושב אזור שיאן. שרידי האדם האסייתי הקדום ביותר העומד על שתי רגליים, מלפני 800 אלפי שנה התגלה באזור זה, וגולגולת מין אחר של אדם, האדם הניאנדרתאלי מלפני 200 אלף שנה התגלתה גם היא בסמוך לשיאן.
 
 
   
ריקוד מסורתי (צילום: יובל נעמן)
 
שיאן היא גם מקום אידיאלי להציץ מעט בסין התרבותית של הריקוד, השירה והנגינה שכבשו מקום של כבוד במיוחד בתקופת שושלת טאנג. הופעות אומנות ניתן לראות אף במקומות ציבוריים, אבל ישנם מקומות מסודרים המשמשים תיאטרון ומסעדת כיסונים אופיינית- דים-סאם הוא השם הקנטונזי שנפוץ בעולם המערבי לארוחות כיסונים סיניות המוגשות באולם המופעים המרכזי בעיר.






יובל נעמן אודות הכותב
יובל נעמןצלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב. www.yuval-naaman.com





יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של יובל








מספר צפיות: 14446
2922