www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



מדריך הבריאות למטייל -
על פי מרפאת המטיילים של בי"ח הדסה


בי"ח הדסה מפעיל מרפאת מטיילים מקצועית הנותנת יעוץ וחיסונים למטיילים.


העקרונות וההמלצות של צוות בי"ח הדסה למטיילים

עקרונות ההתנהגות המונעת בפני זיהומים באזורים טרופיים ובעולם השלישי: חרקים, מזון ויחסי מין עלולים להעביר מחלות זיהומיות קשות באזורים טרופיים ובעולם השלישי רק התנהגות מושכלת תצמצם באופן ניכר את סכנת ההדבקה.
 
שלוש דרכי פעולה עיקריות :
א. התגוננות מפני עקיצת יתושים וחרקים
ב. זהירות בעת צריכת מזון ושתייה
ג. זהירות במגעים מיניים

מלון סיאמה, סורסוגון, הפיליפינים
במדינות המתפתחות אפשר לעשות כיף ובזול, אבל חשוב לקבל חיסונים מתאימים  (צילום: כרמית וייס)
התמונה מתוך הכתבה על טיול משפחתי בפיליפינים - מחוז ביקול
 

נהרות




             

א. המחלות הזיהומיות העיקריות שמועברות על ידי חרקים, וההתגוננות בפניהן

חרקים ( יתושים, קרציות, פרעושים) יכולים לגרום נזק ישיר באמצעות רעלים המוזרקים על ידי העקיצה. הפגיעה העיקרית מהם קשורה להחדרה ישירה של נגיפים, חיידקים וטפילים בעת העקיצה או המגע .
כך נגרמות המחלות : מלריה, קדחת צהובה, דלקת מח יפנית , קדחת דנגי, פילריה.
היתושים נפוצים בעיקר בסביבות מקווי- מים, באזורים כפריים, בגובה של פחות מ- 2000 מטר ובעקבות גשמים.
 

דלקת מח יפניתׁ ( JAPANESE   ENCEPHALITIS )

מחלה  נגיפית שנגרמת מעקיצת יתושים המצויים בשדות – אורז ומעבירים את הנגיף , כשאדם נכנס במקרה לשרשרת ההדבקה . המחלה קיימת ברוב מדינות המזרח הרחוק.
סיכויי ההדבקה גדולים יותר בחודשי הקיץ והסתיו (יוני עד ספטמבר) בארצות : סין, קוריאה, האיזורים הנמוכים בנפאל, מיאנמר (בורמה), בנגלדש, קמפוציה, לאוס, צפון הודו וצפון תאילנד, ובאזור המזרחי רוסיה. ביפן סיכויי ההדבקה נמוכים.
סיכויי הדבקה קיימים כל השנה באזורים הטרופיים: דרום הודו , דרום תאילנד, טאיוון, אינדונזיה, הפיליפינים, מלזיה, סרי לנקה וסינגפור.
למרות שהסיכוי להדבקה איננו גבוה, האדם שנדבק בנגיף עלול לפתח שיתוק או להיפגע מדלקת קשה ברקמת  המח.
חיסון לנגיף \ה ניתן במרפאותנו
 

קדחת דנגי  (DENGUE   FEVER)

קדחת דנגי הינה מחלה נגיפית המעורבת על ידי עקיצות יתושים. עיקר ההדבקה מתרחשת בהודו,דרום מזרח אסיה והאיים הקריביים, באיזורים כפריים ועירוניים.
סימני המחלה העיקריים הם: חום, צמרמורות וכאבי גב. שמה הפופלרי של המחלה הוא "
BREAK BONE FEVER".
לעיתים מסתבכת המחלה בדימומים פנימיים  וחיצוניים ומצב של הלם.
אין לנגיף חיסון.
 

קדחת צהובה ( YELLOW FEVER)

קדחת צהובה היא מחלת חום נגיפית המועברת על ידי עקיצות יתושים. פיזור המחלה בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה המשוונית.
קיים חיסון עילי נגד הנגיף,שהוא חיסון חובה למבקרים באזורים אלו.
 
ספארי באפריקה - המלצות
באפריקה הרבה פילים, אבל גם לא מעט יתושים נושאי קדחת..  (צילום: אדי גרלד)
התמונה מתוך כתבה עם המלצות לטיולי ספארי באפריקה
 

מלריה

מחלת חום קשה שנגרמת על ידי פרזיט שמועבר לנגיף באמצעות עקיצת יתושים.
קיימים שלושה סוגים עיקריים של מלריה. המחלה המסוכנת ביותר נגרמת מהפרזיט פלציפרום מלריה.
קיים טיפול מונע יעיל לכל סוגי המלריה והוא ניתן בכדורים.
האיזורים הנגועים במלריה (כלומר שבהם קיימים היתושים נושאי הפרזיט) הם:
סיכון גבוה למלריה קיים בהודו, נאפל (באיזורים מתחת ל-1.200 מ', לא בקטמנדו) ויאטנם, קמבודיה, לאוס ופפואה גינאה החדשה. בתאילנד, מלזיה, אינדונזיה, פיליפינים וסין, קיים סיכון רק באיזורים הכפריים. אין מלריה בטאיוון ,סינגפור, הונג קונג, מקאו, יפן, קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד, וזאת עקב תנאי התברואה המשופרים.
 
סיכון קיים בכל אמריקה הדרומית והמרכזית למעט צ‘ילה ורוב ארגנטינה (חוץ מהחלקום  הצפוניים).
 
סיכון קיים בכל אפריקה למעט הארצות הצפוניות (לוב,אלג‘יריה ,מרוקו). בדרום מצריים קיימת מלריה. בשנים האחרונות הופיעו זני פרזיט המלריה מסוג פלציפרום שעמידים לתרופות שהיו מקובלות משך עשרות שנים. זנים עמידים אלו מצויים בעיקר במזרח אפריקה, דרום מזרח אסיה ואמריקה הלטינית.
הטיפול המונע המומלץ על ידינו יעיל גם נגד זנים אלו





 

 אמצעי הגנה מפני יתושים וחרקים

¡         כיסוי מירבי של הגוף, באמצעות שרוולים ארוכים, מכנסים ארוכים ונעליים, בעיקר בשעות בין-הערביים ועד עלות השחר, בהן היתושים פעילים ביותר .
¡         מומלץ לישון תחת כילה או (במידת האפשר) בחדר ממוזג אויר (אטום לאויר החיצוני).
¡         באיזורים מוכי קדחת דנגי (דרום מזרח אסיה והאיים הקריביים) יש להקפיד על אמצעי התגוננות גם בשעות היום כולל בסביבה  עירונית.
¡         יש להימנע מבשמים ומוצרים ריחניים אחרים המושכים חרקים.
¡         יש להימנע מחפצים זורחים וביגוד שצבעיו עזים.
¡         יש להימנע ממגע ישיר של הגוף עם הקרקע או דשא.
¡         במקרה שקרציות נצמדו לגוף יש להסירן בזהירות באמצעות פינצטה מבלי לפגוע בשלמות החרק כדי למנוע פיזור תוכן גופו (הרעיל או המכיל גורמים מזהמים) על פני העור. יש לרחוץ ידיים ואת האזור העקוץ לאחר הסרת החרק.
¡         מומלץ ביותר להשתמש בחומרים דוחי חרקים: התכשירים המכילים את המרכיב הפעיל DEET בריכוז של 30% הם היעלים ביותר (לדוגמא   AUTANתוצרת BAYER). יש למרוח את אזורי העור הגלויים לעיתים קרובות לפי הוראות היצרן.
¡         יש להימנע מנעילת סנדלים על מנת למנוע חדירת חרקים לכפות הרגליים. יש להקפיד לנעול נעליים גבוהות.
 

ב. המחלות הזיהומיות העיקריות המועברות על ידי מזון ומי שתיה וההתגוננות בפניהן

הכלל המנחה למניעת זיהומים ממזון הוא: אם אינך יכול לבשל המזון או לקלפו – אל תיגע בו.
המחלה השכיחה ביותר במהלך נסיעה היא זיהום מעיים – קלקול קיבה (GASTROENTERITIS) נגרם כתוצאה מצריכת מזון ו/או מים מזוהמים. סימניה העיקריים של המחלה הם שלשול וכאב בטן, ולעיתים חום, הקאה, יציאה דמית, פריחה על פני הגוף.
הסיכון לחלות בזיהום מעיים עולה ככל שהפער ברמת התברואה בין ארץ המוצא לארץ היעד גדול יותר. המחלה יכולה לתקוף עד 50% מהמטיילים, היא נמשכת בדרך כלל כ-3 עד 4 ימים, וחולפת לרוב גם ללא טיפול. הגם שמדובר כמעט תמיד באירוע שאינו מסכן חיים הרי שהתרחשותו עלולה לפגוע במהלך הטיול ובהנאתו . 
סוגי המחלות השונות:
 

כולירה

מחלה הנגרמת על ידי חיידק שמזהם  מים ומזון. המחלה מתבטאת בשלשול מימי מרובה ביותר, העלול לגרום להתייבשות. ההדבקה באמצעות מזון (ירקות ופירות) ומים. סכנת ההדבקה גם באזורים של התפרצות פעילה קטנה ביותר בתנאי שמקפידים על כללי התברואה  המומלצים : אי שתיית מים שלא הורתחו או שלא טופלו על-ידי יוד, או שטופלו קודם לכן ביוד. החיסון נגד כולירה הקיים הוא בעל יעילות חלקית ביותר (50% ) ותוקפו עד 6 חודשים, אינו מומלץ בדרך כלל.
 

טיפוס הבטן  (TYPHOID FEVER )

 מחלת החום הנגרמת מזיהום מזון או מים על ידי חיידק  הסלמונלה.  ניתנת למניעה על ידי קפסולות VIVOTIF , שנמצאות במרפאתנו.
 

צהבת ( HEPATITISA)

 צהבת מסוג A  נגרמת על ידי נגיף שמזהם מזון ומים. המחלה שכיחה ביותר בעולם הטרופי והסובטרופי . קיים למחלה חיסון יעיל (אם כי לא מושלם) על ידי GAMAGLOBIN, הניתן במרפאתנו . לאחרונה אושר לשימוש  בארץ חיסון חדש ויעיל כנגד הפטיטיס A.
 

בטיחות המים

באזורים בהם רמת התברואה נמוכה, יש להתייחס תמיד בחשדנות לאיכות המים, גם אם אנשי המקום יטענו שהמים עברים טיפול בכלור. תהליך זה אמנם מקטין את זיהום המים אך אינו מבטלו לחלוטין.
יש להימנע משימוש בקוביות קרח, כיוון שאלה עשויות בדרך כלל ממי ברז ולכן עלולות לשמש מקור לזיהום ברגע שהוספו למשקה, גם אם הוא עצמו "כשר".
באזור בו המים "חשודים" יש להימנע משימוש בכלי שתיה (ספלים, כוסות) העלולים להיות מזוהמים גם הם. עדיף לשתות ישר מבקבוק מסחרי סגור. 
יש לדעת שמים שאינם בטוחים לשתיה, לא ראויים גם לשמש לצחצוח שיניים ולשטיפת הפה או הידיים.
                     

חיטוי מים

1. הרתחה – זו השיטה היעילה  והפשוטה ביותר. יש להרתיח את המים עד להופעת בועות גדולות , לקרר ולשתות. במקומות גבוהים במיוחד המים רותחים בחום נמוך יותר, לכן יש להרתיח אותם כ- 3 דקות לפחות .
2. טיפול כימי –
א. יש לקנות בבית המרקחת יוד על בסיס אלכוהול 2.5%   (TINCTURE OF IODINE) יוד זה מיועד גם לחיטוי פצעים.
ב. הוסף 5 טיפות  יוד לליטר מים, ערבב והמתן 10 דקות.
   המים מוכנים עתה לשתיה. במידה והמים עכורים ביותר או מאוד קרים יש להוסיף 10 טיפות במקום 5 טיפות ולהמתין מספר שעות עד לשתיה.
ג. ניתן להשתמש גם בטבליות יוד לחיטוי מים. יש לפעול על פי הוראות היצרן.
ד. טבליות כלור אינן מומלצות (פחות יעילות) אלא אם אין שיטה אחרת בה אפשר להשתמש (יוד או הרתחה).
ה. שימוש ביוד אסור למי שידוע לו על רגישות ליוד.
 

בטיחות המזון

בעיית הבטיחות של מזון היא קשה יותר לטיפול. ההמלצות הבאות מתייחסות בעיקר לאזורים בהם ההיגיינה הינה מתחת לרמה המקובלת. יש לזכור שבמקומות שונים בעולם עדיין מקובל לדשן גידולים חקלאיים בהפרשות אדם.
¡         ירקות ופירות טריים להם קליפה עבה שקל לקלפה – עדיפים לאכילה. יש להקפיד שתוך הפרי אינו מזדהם בעת הקילוף. פירות וירקות שלא ניתנים לקילוף יש לשטוף היטב במים שעברו טיפול על ידי יוד.
¡         בשר לסוגיו ודגים יש לאכול רק אחרי בישול כהלכה ובעודם חמים. בבשר דג קיימת גם בעיה של רעלים המצויים בסוגי דגים רבים. רעלים אלו עלולים להיות פעילים גם לאחר הבישול. על מנת לצמצם את הסכנה מומלץ להימנע מאכילת דגי ים באזורים הטרופיים  וסוב טרופיים (כגון: דג הברקודה), ובמיוחד במסעדות "חשודות".
¡         מומלץ לא לאכול בשרים קרים, מנות קינוח ומאכלים על בסיס חלב וביצים, שמשמשים מצע צמיחה משובח לחיידקים גורמי שלשולים.
¡         יש להתרחק ממוצרי חלב שלא עברו פיסטור. חלב שקיים חשש לגבי פיסטורו יש להרתיח לפני השתיה.
¡         יש להימנע מאכילת בשר חזיר המכיל לעיתים קרובות טפילים שונים שלא נהרסים בבישול.
 
זכרו! מזון בארצות הטרופיות יש לבשל או לקלף או לזרוק.

המלצה על מלון בפוקט
יש לכם כמה חיסונים לעשות לפני שתתרווחו על מרפסת ריזורט הנופש והספא קי,
אחד מהריזורטים המפנקים על 
חוף פאטונג באי פוקט שבדרום תאילנד
 




 

רחצה במקווי מים

מלבד צעדי הזהירות המקובלים שיש לנקוט בעת רחצה באתר בלתי מוכר, יש לדעת שמקווי מים באזורים טרופיים הם מקור למחול זיהומיות. מקורות המים וחופי הים בארצות מתפתחות מזוהמים לעיתים קרובות במי שפכים ואשפה. גם מים הנראים נקיים אינם בהכרח בטוחים כיוון שהם עלולים לאכסן שבלולים, הנושאים בתוכם את טפילי הסכיסטוזומה (בילהרציה). הטפיל חודר דרך העור בעת הרחצה ועלול לגרום למחלה קשה, הפוגעת במערכת השתן, הכבד ודרכי העיכול. מומלץ לפיכך להיות בררני ביותר בעת בחירת מקורות רחצה באזורים אלה. עדיף להשתמש בבריכות שחיה מבוקרות (בתי מלון גדולים) העוברים כלורינציה ונמצאים תחת פיקוח, או בחופי ים ללא זיהום סביבתי.
 

ג. מחלות מין נפוצות ומניעתן

מחלות המין:  איידס (AIDS),  זיבה (GONORHEA),  עגבת (SYPHILLIS), שנקרואיד (CHANCROID), הרפס (HERPES), צהבת (HEPATITIS) מסוג B
מחלות אלו נפוצות ביותר באזורים הטרופיים והסובטרופיים. מומלץ ביותר לא לקיים יחסי מין מזדמנים במסע או לחילופין  להשתמש בקונדום בכל מגע מיני.
אם מופיעה זיבה או הפרשות מוגברות אחרי מגעים מיניים יש לפנות לגורם רפואי לטיפול אנטיביוטי.
 

איידס

מחלת מין קטלנית שנגרמת על ידי נגיף שנפוץ בעולם בממדים מגיפתיים החל מתחילת שנות השמונים. עיקר תפוצת הנגיף באפריקה, דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה, אך הוא מצוי בכל היבשות.
 
ניתן להידבק בנגיף האיידס בשלוש דרכים:
1. על ידי קיום מגע מיני עם גבר או אישה הנושאים את הנגיף. הנשא/ית יכול/ה להרגיש בריא/ה ואף לא לדעת שהוא/היא מדבקים. בנשאים ובחולים הנגיף מצוי בריכוז גבוה בתאי בלוטות הלימפה, בנוזל הזרע ובהפרשות איברי המין של האישה.
2. על ידי מגע עם דם מזוהם, כגון בעת הזרקת סמים או בזמן קבלת עירוי דם שלא נבדק לאיידס. גם שימוש במזרקים ובמחטים לא סטריליים הינו מסוכן ויכול לתרום להעברת הנגיף (לדוגמא, בפעולת הקעקוע).
3. באמצעות העברה בתעלת הלידה מאישה הרה נשאית הנגיף לילוד, ובאמצעות הנקה. 
הערה : הנגיף לא עובר בעקיצת יתושים, במגע לא מיני עם נשא או חולה, ולא במזון או שתיה.
 
¡         הסיכון של מטייל/ת בזמן הטיול איננו קיים אם הוא/היא לא מקיימים יחסי מין, לא מזריקים סמים ולא מקבלים עירויי דם.
¡         השימוש בקונדום במגעים מיניים מזדמנים הינו חובה. השימוש מקטין בצורה משמעותית את סיכון ההדבקה אך לא מונע אותו לחלוטין.
¡         גלולות למניעת הריון לא מונעות איידס.
¡         על הנוסעים הזקוקים לשימוש במזרקים בעת המסע (כמו חולי סוכרת) להצטייד במלאי של מזרקים חד-פעמיים ובאישור רפואי המסביר את הצורך בהם (כדי להפריך חשד שנועדו לשימוש בסמים).
¡         עירוי דם – יש לוודא שהעירוי אכן נחוץ! ולבדוק אפשרות לקבלת תחליפי דם.  מומלץ להצטייד בכתובת של בית חולים מקומי שמשרת זרים ושבו נערכות בדיקות איידס בבנק הדם, ובעת הצורך לפנות לבית החולים. במקרה של אשפוז בבית חולים,  יש לפעול להעברת החולה ארצה בהקדם האפשרי.
¡         לאלו שמתכוונים להישאר תקופה ארוכה במקום מסויים מומלץ לעבור בדיקת איידס בישראל ואחר כך להתארגן בקבוצה שסוג הדם של חבריה ידוע, כך שאפשר יהיה להתרים  מקבוצה זו דם טרי, אם מתעורר לכך צורך דחוף. 
 
 חוף איפנמה, ריו    חוף קופקבנה, ריו
על חוף איפנמה בריו דה ז'ניירו, המתירנות המינית מחייבת לשמור על זהירות   (צילום: כרמית וייס)
התמונות מתוך כתבה על החופים של ריו

 

מידע נוסף


כתבה על מחלת גובה
מדריך בריאות מטיילים של בי"ח שיבא
טיולים מומלצים - ההצעות שלנו לחופשה שלכם
 

עוד באתר

כתבות לפי מדינות
כתבות לפי סוגי טיולים
עמוד ראשי
מי אנחנו?








מספר צפיות: 19488
4175