www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



החופים של ריו
הכיף של ריו
מאת: כרמית וייס


שבועיים חגגתי בריו דה ז'ניירו. לא, לא בקרנבל. אינני חובבת צפיפות. אוהבת ים, טבע, אוויר, רוח, גלים. לכן, אך טבעי שהתמקמתי במלון מול חוף קופקבנה, אותו חרשתי שוב ושוב, וממנו יצאתי לחופים הסמוכים, אל הכיף של ריו.


רק חופים? תשאלו.
הרבה חופים, אשיב.
כי החופים עבורי הם הכיף של ריו, ואותם אני רוצה להכיר לכם. אך תחילה, מה יש בה בריו שכל כך הקסים אותי?
 

הקסם של ריו
העיר ריו דה ז'ניירו (Rio de Janeiro), עיר הנמל הגדולה של ברזיל, בנויה לחופיו הדרום-מערביים של מפרץ גואנברה (Baía de Guanabara). צוקים מרשימים מזדקרים בתלילות מתוך מי המפרץ, מכוסים ירוק עז טרופי. יחד עם האיים הטרופיים והפסגות הנראות מעברו השני של המפרץ, הם יוצרים יופי שקשה לשבוע ממנו. תוסיפו עשרות קילומטרים של חופים לבנים, נקיים ברמה שקשה לתפוס, שיש להם חיים משלהם, שרק לאחר שהות ארוכה אפשר להתחיל להבין.
 
כשאני מהלכת לבדי על החוף, המצלמה על צווארי בכוננות להנציח מפגשים מעניינים, אני לומדת לאהוב את אופיים של המקומיים. בני ריו, המכונים "קריוקה" (Carioca), רגועים, שמחים ומסבירי פנים. משעת בוקר מוקדמת ועד שעות הערב המאוחרות, מציפים את החופים חובבי ספורט – שחיינים, גולשים, צועדים, רצים, שחקני כדורעף, כדורגל ואפילו אירובי - ילדים, צעירים ומבוגרים. אפשר גם סתם לשכור כסא או לפרוס קאנגה - הבד הצבעוני שבטוח ימכרו לכם כאן, ולהצטרף לחגיגה.
 
אני מנערת את החלודה מעל "שרירי הכדורעף" שלי, מפקידה את המצלמה בידיו של מאמן אחת הקבוצות, ומצטרפת למקומיים. הם מקבלים בחיוך גדול את האורחת מ"יזרעאל" (כך ישראל בפורטוגזית), ואני מתאהבת באופיים הנוח, המקבל, השמח בחלקו.
 
כדורעף בחוף קופקבנה, ריו  חוף קופקבנה, ריו

חוף קופקבנה, ריו  פוצ'יוולי בחוף קופקבנה, ריו
למעלה-מימין: כותבת שורות אלו במשחק כדורעף, למטה-משמאל: שחקני פוצ'יוולי בפעולה (צילום: כרמית וייס)
 

החופים של ריו - קופה קבאנה (A), איפנמה, לבלון, החוף האדום וחוף פלמנגו - ויעדים נוספים המוזכרים בכתבה
להגדלת המפה לחצו בפינה השמאלית העליונה
 

אמריקה הלטינית





חוף קופקבנה – גלי הטיילת והאוקיינוס
שכונת קופקבנה (Copacabana) הפכה לביתי למשך שבועיים קסומים. מחלון חדרי במלון ריו אותון (Rio Othon Palace) אני משקיפה אל החוף והגלים האדירים הנשברים עליו. ממרומי הבריכה המחוממת בקומה ה- 30, נפרסת כל העיר לרגליי, בעוד עופות הפריגטה, המרחפים מעלינו לאורך החוף, עפים עכשיו ממש בגובה שלנו.
מלון ריו אותון
 
טיילת "השחור-לבן" של קופקבנה, המדמה את תנועת הגלים וכל כך מזוהה עם העיר, נמשכת לאורך ארבעה קילומטרים על קו החוף. מעברה השני שדרת אטלנטיקה (Avenida Atlântica), שבשעות העומס של הבוקר נוסעת בה כל התנועה לכיוון העיר (שימו לב כאשר חוצים!).
 
על חשיבותו האסטרטגית של חוף קופקבנה להגנה על המפרץ, מעידים שני המבצרים התוחמים אותו. המבצר הצפוני, הנושק לשכונת למה (Leme), הוא כיום שטח צבאי סגור. המבצר הדרומי פתוח למבקרים, וניתן לראות בו את תותח הענק (350 מ"מ) שהגן על החוף. המבצר מגן על קטע החוף הדרומי מגלי האוקיינוס האטלנטי האדירים השוטפים את החוף, ומאפשר שחייה וחתירה בקייאקים ובגלשני סאפ, לצד סירות הדייגים ושוק הדגים הקטן.
 
אני מצטרפת לחגיגה על גלשן סאפ, אותו אני שוכרת באחת מתחנות ההשכרה. בכולן סככת צל קטנה, אפשרות להשארת חפצים וכמה גלשנים. ברוב המקרים מתקשרים בעיקר בשפת הידיים, ומסתדרים, אם כי בסככה של Universo Paddle יש מדריך דובר אנגלית בחלק מהימים (טל. 55-21-98269-5109).
בתי מלון בחוף קופקבנה
 
מלון ריו אותון, חוף קופקבנה, ריו
הבריכה במרומי הקומה ה- 30 של מלון ריו אותון וחוף קופקבנה ברקע (צילום: כרמית וייס)

הספורטאים של חוף קופקבנה
כמות הספורטאים על החוף, בכל שעות היום והערב, שובה את לבי. עשרות מגרשי כדורגל וכדורעף פזורים על החוף. באחרונים משחקים גם עם מטקות - משהו בין משחק המטקות המוכר לנו לבין כדורעף וטניס, ופוצ'יוולי (Futevôlei) - משהו בין כדורעף לכדורגל. האחרון הומצא ממש כאן, בחוף קופקבנה, כתשובה לחוק אשר אסר בזמנו לשחק כדורגל על החוף. כמו בכדורגל אסור לגעת בכדור עם הידיים, והשחקנים - גברים ונשים יחדיו, שולטים בכדור בווירטואוזיות מדהימה, עם הראש, החזה, הכתפיים והרגליים. אני יכולה להביט בהם שעות ולא לשבוע, וכך גם ברמה הגבוהה של שחקני הכדורעף והמטקות (יסלחו לי חובבי הכדורגל, אליו אני פחות מתחברת).
 
שחייה בחוף קופקבנה, ריו
חוף קופקבנה מוקדם בבוקר, שחיינים וקייקים בקטע החוף המוגן על ידי המבצר (צילום: כרמית וייס)

לאורך הטיילת גם מתקני ספורט נוספים, אינספור ברים המציעים אוכל ומשקה, ובשעות הערב גם מוסיקה נעימה. רוכלים חרוצים מוכרים מכל וכל ושוק קטן נפרס בכל ערב על הטיילת. זהו החוף התיירותי ביותר, אבל אני תיירת ואני נהנית מההמולה.
 
עודד אלבלינק, המדריך הראשי בחברת דאבל קומפאס (Double Compass), שהתגורר בעיר 6 שנים ומכיר אותה כאת כף ידו, מציין בפני עובדה מעניינת: למרות אחוזי הפשיעה הגבוהים בעיר, במתקני הספורט שעל החוף איש אינו פוגע, והם עומדים לרשות הציבור יומם ולילה, ללא כל שמירה. עודד גם מסב את תשומת לבי לארמונות החול המרשימים שלאורך הטיילת, שכל מי שרוצה להצטלם לידם מתבקש לשלם למי שהשקיע בבנייתם. זה האחרון אגב, נשאר לשמור על יצירתו המושקעת גם בלילה, נם שנת ישרים על כסא נוח.
 
דאבל קומפאס, ריו
מדריכי דאבל קומפאס - עודד (משמאל) ועמית (מימין) - על טיילת קופקבנה,
עם פסלו של 
קרלוס דרומונד דה אנדרדה, הנחשב לגדול משוררי ברזיל בכל הדורות (באדיבות: עודד אלבלינק)

אזור החנויות והבארים של קופקבנה
בחלקו הצפוני של החוף בולט בצבעו הלבן מלון קופקבנה פאלאס (Copacabana Palace), שנבנה בשנת 1923 בסגנון אר-דקו. על החוף שלמולו אני פוגשת לעת ערב קבוצת נגנים וזמרים מקומית. אני מצלמת אותם מכל זווית אפשרית, והם מחזירים לי בחיוכים ובשיחה באנגלית מגומגמת.
מלון קופקבנה פאלאס
 
טיילת חוף קופקבנה, ריו  טיילת חוף קופקבנה, ריו
מוסיקה וחיוכים, חבורת נגנים עליזה לעת שקיעה על חוף קופקבנה  (צילום: כרמית וייס)

מאחורי שורת הבתים ובתי המלון הראשונה, רחובות השכונה עם הרבה חנויות, מסעדות, ברים ופאבים, שמשמשים בעיקר את המקומיים. חנות גדולה של כפכפי הוויאנס (Havaianas) היא אבן שואבת לתיירים. כך גם המשרד של בובי פרישמן - Blame It on Rio, על משקל הסרט המפורסם, הממוקם מאחורי מלון אותון. בובי, יהודי חביב שהגיע לכאן מברוקלין, הוא הכתובת לכל מה שתייר צריך: חיוך, עצה טובה, החלפת כסף, כביסה, סיורים בעיר והשכרת אופניים.
 
טיילת חוף קופקבנה, ריו
ניעור משקה הקאיפיריניה בטיילת של חוף קופקבנה  (צילום: כרמית וייס)






החוף של הנערה מאיפנמה
האופניים של בובי לוקחות אותי דרומה על שביל אופניים נוח, הנפרש במקביל לחוף - מהחוף הדרומי ביותר ועד למרכז העיר בצפון. עמדות ההצלה הגדולות, הנקראות "פוסטו" (posto), מסתיימות במספר 6 כאשר חוף קופקבנה מתחלף בחופים הדרומיים יותר – איפנמה ולבלון – הממשיכים במספרים 7 עד 12.
 
תוך זמן קצר אני מגיעה לחוף איפנמה (Ipanema), ששמו מוכר משיר הבוסה נובה המפורסם "הנערה מאיפנמה". קפה ולוזו (Veloso) בשכונת איפנמה, בו נכתבו מילות השיר, הוא כיום מסעדה בשם, איך לא -  הנערה מאיפנמה (Garota de Ipanema). שמו של הרחוב נקרא על שמו של המשורר -  ויניסיוס דה מוראיס (Vinícius de Moraes), ואת המסעדה מעטרות תמונותיו ותמונותיה של הנערה שחלפה יום יום על פניו והיתה ההשראה לכתיבתו. קשה שלא להתרשם שגם כיום, 55 שנים לאחר שהשיר נכתב, אותה אשה - אֶלוֹ פיניירו (Helô Pinheiro) שמה, היא יפהפייה מרשימה. מלחין השיר המפורסם, טוֹם ז'ובים (Tom Jobim), הונצח לאחר מותו בפסל נושא גיטרה, הניצב בקצהו הצפוני של חוף איפנמה.
 
בדרכי למסעדה אני עוברת דרך פארק הגנרל אוסריו (Praça General Osório), בו מתקיים "שוק ההיפים" (Feira Hippie). יותר מ"היפים" יש כאן הרבה אמנים מקומיים, המוכרים מעבודותיהם היפות. מקום נפלא לקניית מתנות ומזכרות.
בתי מלון על חוף איפנמה


השיר נערה מאיפנמה בתרגום לאנגלית, עם כתוביות ותמונות מחוף איפנמה, חופים ונופים נוספים של ריו

 
 חוף איפנמה, ריו   חוף קופקבנה, ריו
נערות על חוף איפנמה, מרגישות בנוח לחשוף את הגוף (צילום: כרמית וייס)

שקיעה על הסלע של איפנמה
לעת ערב אני חוזרת אל הפסל נושא הגיטרה ואל סלע ארפואדור (Pedra do Arpoador) הסמוך אליו, המפריד בין חוף קופקבנה לחוף איפנמה. אני מוצאת את עצמי בתוך קהל צופים גדול – תיירים ומקומיים, שבאו לחזות בשקיעה, מאחד המקומות הבודדים בו ניתן לצפות במופע המרהיב, על חופי ריו הפונים מזרחה.
 
האווירה המחשמלת מזכירה לי את מופע הזריחה המרהיב, בו צפינו יחד עם עוד עשרות מטיילים נרגשים על פסגת פון-היל בטרק בנפאל. אך קריאות הרוכלים "קאיפיריניה-קאיפיוודקה" מזכירות לי שאנו בריו. קאיפיריניה הוא משקה על בסיס ליים, סוכר, קרח וקשאסה (אלכוהול המופק מקנה סוכר), שלעיתים מכינים גם עם פירות אחרים, ואילו קאיפי-וודקה, כפי שבוודאי ניחשתם, הוא אותו משקה עם וודקה.
כתבה על טרק אנאפורנה בייס-קמפ
 
כנראה שגם הזריחות מסלע ארפואדור מרהיבות (לא השכמתי כדי לבדוק...), כמו כל הזריחות על חופי ריו. רבים מיהודי העיר מגיעים אליו כדי לחזות בזריחה הראשונה של השנה החדשה, בעקבות הרב בונדר, שעורך עליו את התפילה הראשונה בליווי שירים וסיפורים.
 
שקיעה על סלע  ארפואדור, חוף איפנמה, ריו

סלע  ארפואדור, חוף איפנמה, ריו  שקיעה בחוף איפנמה, ריו
למעלה: מוכר הקאיפיריניה-קאפיוודקה לעת שקיעה על חוף איפנמה
למטה: כותבת שורות אלו וצעירים מקומיים ששיתפו פעולה עם המצלמה והפכו חברים (צילום: כרמית וייס)

חוף לבלון – השכונה היוקרתית מול הפאבלה
השמש נעלמת וצובעת בגווני אדום-זהוב את זוג המצוקים בדרום, הבולטים בכל תמונה של החופים הללו ומכונים שני האחים (Dois Irmãos). אלו מציינים את קצהו של חוף לבלון (Leblon), המשכו הישיר של חוף איפנמה, הנושק לשכונת לבלון. בני המעמד הגבוה בעיר מתגוררים בשכונות הדרומיות, וזוהי אחת מהשכונות היקרות ביותר בעיר. קשה להתעלם מהבתים המפוארים, המוגנים בגדר גבוהה, אל מול הפאבלה – שכונת העוני, שבתיה מצטופפים על צלע ההר.
 
מהחנייה של מלון שרתון (Sheraton Grand Rio), אליו מטפסים הכביש ומסלול האופניים בסיומו של החוף, תצפית נפלאה. מכאן ניתן להבחין ביתר שאת בניגוד הבולט שבין בתי השכונה לבתי הפאבלה, שתושביה הם חלק מעובדי המלון, המוכרים על החוף ושאר המקומיים שבהם תפגשו. חלק קטן מהם הם גם הכייסים והגנבים, מהם יש להישמר כל כך בריו.
כתבה על הפאבלות של ריו
בתי מלון על חוף לבלון
 
חוף לבלון, ריו
חוף לבלון ומצוק "שני האחים", חול לבן ונקי ברמות שקשה לתפוס (צילום: כרמית וייס)

החוף האדום למרגלות הר הסוכר
שביל האופניים בו רכבתי דרומה, לוקח אותי ביום הבא צפונה. לאחר שאני יורדת בחשש רב למנהרה בה עובר הכביש, אני נוכחת שאין ממה לחשוש, מאחר ורוכבי האופניים מוגנים בגדר בטון מסיבית. כך אני מגיעה אל חוף קטן, שלדעתי הוא היפה בחופי ריו. החוף האדום (Praia Vermelha), הנחבא למרגלות הר הסוכר (Pão de Açúcar) המפורסם, מאפשר תצפית על הרכבל העולה אל ההר. הוא מוקף מצוקים מכוסים צמחייה טרופית והמון שקט ושלווה. מעטים הם התיירים המגיעים לכאן, ורוב הנופשים על החוף הם מקומיים שנהנים מהשלווה.
שמו של החוף, כך מספרים, ניתן לו בעקבות הדם הרב שצבע אותו בניסיונות לכבוש את העיר מידי הפורטוגזים, על ידי צבאות אירופאיים אחרים במאה ה- 19.
 
שביל קלאודיו קוצ'יניו (Pista Cláudio Coutinho) יוצא מהחוף ומתפתל למרגלות המפנה הדרומי של הר הסוכר, לאורך 1.25 ק"מ לכל כיוון. לאורכו ניתן לצפות בגלים הנשברים על הצוקים שלמרגלותיו, איים טרופיים קטנים, צמחייה טרופית עבותה, פרפרים צבעוניים ואם יתמזל מזלכם – גם קופים המנתרים בין צמרות העצים. בעלי הכושר והמוטיבציה יכולים להעפיל אל מורו דה אורקה (Morro da Urca) ולזכות בתצפית על העיר מתחנת הרכבל האמצעית.
 
החוף האדום, ריו

החוף האדום, ריו
החוף האדום והר הסוכר המתנשא מעליו (צילום: כרמית וייס)
להגדלת התמונה הפנורמית לחצו עליה Click panoramic photo to enlarge

כדורי התותח של חוף פלמנגו
שביל האופניים ממשיך צפונה לאורך קו החוף, מקיף את מפרץ בוטפוגו (Botafogo) הציורי, שאת מימיו הכחולים מנקדות מאות יאכטות וסירות מפרש. עוד נסיעה קצרה ואנחנו בחוף פלמנגו (Flamengo), הנושק למרכז העיר ולרובע לאפה (Lapa), מרכז חיי הלילה של ריו, שממנו תצפית נפלאה על הר הסוכר.
 
בחלקו הצפוני של החוף ישנו שדה תעופה קטן (Santos Dumont airport), מוזיאון לאמנות מודרנית (Museu de Arte Modern) ואנדרטה לחיילי ברזיל שנפלו במלחמת העולם השנייה. מכאן דרומה, במקביל לחוף, נפרש פארק שאת שביליו ממלאים צועדים, רצים, רוכבי אופניים וסתם מטיילים. בין העצים הטרופיים הגדלים במקום שובה את עיניי "עץ כדורי התותח" (Cannon Ball Tree), שפרחיו גדולים ויפהפיים ופירות בצורת כדורים תלויים לו סביב הגזע. על עץ אחד יכולים להיות עד 150 כדורים שכאלו, שקוטר כל אחד מהם יכול להגיע ל- 25 ס"מ. למרות שהפירות אכילים לא נוהגים לאכול אותם, בשל ריחם הלא נעים, אך יש להם שימושים רבים ברפואה העממית.
 
חוף פלמנגו, ריו

עץ כדורי התותח, ריו  עץ כדורי התותח, ריו
למעלה: חוף פלמנגו והר הסוכר ברקע, למטה: פריחה ופרי עץ כדורי התותח (צילום: כרמית וייס)

אהבת המצלמה והלב...
כמו כל תייר בריו גם אני לא ויתרתי על התצפיות הנפלאות מראש הר הסוכר (Pão de Açúcar) ומפסל ישו על הר הקורקובדו (Corcovado), על ביקור בפאבלות – שכונות העוני הציוריות והמרתקות, ועל אטרקציות נוספות שמציעה אחת הערים היפות בעולם.
אך החופים של ריו, ובעיקר האנשים היפים הממלאים אותם, הם ששבו את המצלמה ואת הלב.
 
מידע נוסף
בתי מלון בחוף קופקבנה
בתי מלון על חוף איפנמה
בתי מלון על חוף לבלון
 
כתבות נוספות
פסל ישו הגואל בריו
עונת הקרנבלים בריו
מפלי איגואסו
סלבדור דה באהיה
טיולי יום מריו
דרך הרגשות - טיול בצפון ברזיל

* הכותבת היתה אורחת חברת דאבל קומפאס, בניהולו של טל לוי, המוציאה טיולים לריו וליעדים נוספים.





כרמית וייס Carmit Weiss
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית








מספר צפיות: 2529
1762