הקרנבל של ריו דה ז'ניירו:
חגיגות בקצב הסמבה
מאת: רונית אתרוג

הסמבה, המוזיקה הלאומית של ברזיל, עוטפת ומלהיבה את המוני הצועדים והצופים בקרנבל הגדול בעולם – הקרנבל של ריו דה ז'ניירו. בדומה לכדורגל, הקרנבל מאפשר לברזילאי הממוצע לפרוק את תסכוליו, להוציא אנרגיה ולהישאר האדם השמח והעליז, על אף קשיי היום יום, שנדמה לנו שאנו מכירים.

מתי להגיע, היכן לצפות ומה לשתות – על כך בכתבה זו, אך תחילה כמה מילים על שורשי הקרנבל.

1 / 9

2 / 9

3 / 9

4 / 9

5 / 9

6 / 9

7 / 9

8 / 9

9 / 9

❯ ❮

להפיג את פחד העלטה של חורף

חגיגות פריקת העול של האביב, שנערכות בכל העולם הקתולי, היו חלק מתרבות אירופה. הן נדדו עם הפורטוגלים והספרדים לארצות אמריקה, יחד עם הכיבוש וההשתלטות על העולם החדש. אחד מפירושי השם קרנבל הוא הביטוי הלטיני Carne Levare – "זרקו את הבשר". כל חגיגות הקרנבל מתרחשות לפני תחילת תענית הלנט (Lent) הנמשכת 40 יום. במהלך התענית חלה התנזרות ממאכלים מסוימים כהזדהות עם ייסורי ישו הנוצרי. הקתולים בכל רחבי העולם מכריזים בכך על תקופת סיגוף, ללא אכילת בשר או מיני מתיקה, שתגיעה לשיאה בערב חג הפסחא הנוצרי, שעיקרו – הסעודה האחרונה, סיפור מותו של ישו ועלייתו לשמיים.

אבל לפני כל הסדר, הארגון, הייסורים וחוקי האמונה, ישנו הקרנבל – אותו חג פגאני עתיק, שראשוני הנצרות היו חכמים מספיק כדי לשנות מעט את צורתו ולהכניסו אל עולם התוכן הנוצרי. זהו חג שמקורותיו עתיקים ועלומים, ובא ככל הנראה להפיג את הפחד של בני אירופה מפני העלטה שהביאו עליהם החורפים הקודרים. החג מתיר להפוך את הסדר החברתי הקיים על פיו – אדונים היו משרתים את משרתיהם, אנשים לבשו מסכות ובחסות האנונומיות עשו דברים שלא נהוג לעשותם (במיוחד בקרנבל של ונציה). חג בו מכתירים את הבחור השמן ביותר באזור למלך הקרנבל, כשאותו בחור, מלווה ביפהפיות הגדולות של העיר, יובל אחר כבוד בכרכרה נהדרת ויכריז על פתיחת אירועי הקרנבל.
כתבה על קרנבלים נוספים ברחבי ברזיל

הקרנבל מאפשר להפוך את הסדר החברתי הקיים על פיו – אדונים משרתים את משרתיהם (צילום: CC nateClicks)

   טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »

אמרת ריו – אמרת קרנבל

החגיגות בריו דה ז'ניירו במתכונת הדומה לזו הקיימת היום, החלו בשנת 1840 כנשף מסכות המוני. בחלוף השנים נוספו במות נעות וחבורות של אנשים החלו להתחפש לפי נושאים משותפים. בעבר הקרנבל בריו היה חגיגת רחוב עממית של ממש. עם השנים והפרסום, הפכה החגיגה למאורגנת יותר והיא כוללת הלכה למעשה שתי אוכלוסיות: המקומיים והתיירים. בתהלוכות והמצעדים הן מופרדות כאשר התיירים צופים במשתתפים המקומיים, אך במסיבות הרבות ברחבי העיר שתי האוכלוסיות מתערבבות וחוגגות יחד.

במהלך הקרנבל מתחרים ביניהם בתי הספר לסמבה מהשכונות השונות בריו, כאשר הם נמדדים על הריקודים, המוזיקה, הנושא, התלבושות, התפאורות ועוד. מצעדי הקרנבל הגדולים נערכים לאורך 4 ימים באצטדיון הנקרא סמבודרומו (Sambódromo da Marquês de Sapucaí). ביומיים הראשונים (שישי ושבת) מתחרים בתי הספר שנמצאים בקטגוריה נמוכה יותר (קבוצה זו נקראת Access Group), ומתמודדים על מקום בקטגוריה הראשונה בשנה הבאה. ביומיים הבאים (ראשון ושני) מתחרים בתי הספר הטובים ביותר (Special Group) על תואר הזוכה הגדול. בשבת חוזרים לסמבודרומו בתי הספר שסיימו בששת המקומות הראשונים למצעד המנצחים – החגיגה הגדולה החותמת את הקרנבל.

לינה בריו דה ז'ניירו | כתבה על ריו דה ז'ניירו

מצעד המנצחים בסמבודרומו חותם את אירועי הקרנבל

קרנבל רודף קרנבל

ריו חיה את הקרנבל במשך כל השנה. כבר עם תום הקרנבל אפשר לצפות בהכנות לקרנבל של השנה הבאה. רק הסתיים קרנבל אחד ומייד רותמים את מיטב המוחות, הכישרונות והמבצעים, כדי לעבוד על הנושא של הקרנבל הבא. במהלך השנה ניתן לראות את בתי הספר בחזרות. לכל שכונה יש את בית הספר לסמבה שמייצג אותה ויש בה מבני ציבור – מתנ"סים, אליהם מתקבצים כל הרוצים לקחת חלק בקרנבל. אנשים פשוטים וקשי יום המפנים את ערב שבת ומגיעים לשמוח ולהשתתף בחזרות.

כדי לממן חלק מההוצאות מוכרים בתי הספר כרטיסים לתיירים הבאים לבקר בחזרות. אוטובוס אוסף את הסקרנים מבתי המלון השונים ומביא אותם לפאבלות, שכונות העוני, שבסידור מיוחד מארחות אותם ללילה של חזרות. בתוך בית הספר נמצא אולם ספורט ענק, שבפינתו, על הבמה המוגבהת, ניצב צוות המתופפים – הבטוקדה, אלה שבתחרות עצמה ילכו כגוף אחד ויכתיבו את הקצב. המשתתפים רוקדים באולם במעגל גדול, המוזיקה בווליום גבוה וכולם מזמינים אותך ללמוד את הקצב, המילים, הצעדים – אותם ריקודים שיבוצעו בתחרות של השנה הבאה. הקאיפיריניה (Caipirinha) נשפכת כמו מים ולאחר הכוס השנייה אתה מוצא עצמך מפזז בשמחה עם המורים שאימצו אותך.

כתבה על הפאבלות של ריו

קצב הסמבה מלהיב את המוני הצועדים והצופים גם יחד (צילום: CC nateClicks, Fora do Eixo)

במרכז רוקד הזוג המלכותי – הרקדנים הטובים ביותר, מחזיקת הדגל ובן זוגה. על הדגל סמל השכונה ובית הספר. התורן גבוה כמעט כמו העקבים אותם נועלת המלכה, שלמרות הכול צריכה לרקוד זמן רב עם המשקל של מוט הדגל – והיא חייבת לעשות זאת בחן רב. בעבר הרחוק הריקוד עם הדגל היה סוג של קרב בין הרקדנים, כשהמטרה היתה להוריד את סמל היריב – אולם כיום הריקוד טקסי בלבד. לקראת מועד הקרנבל מגבירים את קצב החזרות ואף מתאמנים בסמבודרום עצמו – במסלול בו יתרחש הקרנבל. זו סיבה נוספת לחגיגה. כל מי שרוצה לשתות, לעודד ולראות את המשתתפים, פשוט מגיע ומחכה על הטריבונות עד שיעברו הקבוצות.

זוג הרקדנים הטובים ביותר רוקדים בראש, עם הדגל שעליו סמל השכונה ובית הספר
(צילום: CC Leandro Neumann Ciuffo)

ערב הקרנבל של ריו

בערב הקרנבל הראשון ירקוד הזוג המלכותי, הפותח את התהלוכה של בית הספר. אחריו ירקדו כל ותיקי השכונה – אותם אנשים קשי יום שפגשנו מפזזים ברצינות במתנ"ס. אחריהם הילדים, היפהפיות, העגלות המקושטות, כמעט כל עולמם של הקריוקה (בני ריו דה ז'ניירו).

למשך כמה לילות יישכח הסבל, החיים הקשים, הצרות. הכול יתורגם לצעדים, למילים של השירים, לכוריאוגרפיה, לרצון לנצח, לזכות בכבוד. חבר השופטים יחלק ציונים לפי תחומי התחרות השונים – קצב, מוזיקה, תלבושות ועוד.

חוגגים מול יציעים מלאים במצעדים צבעוניים ומקושטים (צילומים: CC Leandro Neumann Ciuffo, Fora de Eixo)

סמבה – הנשמה של הקרנבל בריו

הסמבה, המוזיקה המעוררת, מלווה, מכסה ומלהיבה את המוני הצועדים והצופים גם יחד. הסמבה היא כיום המוזיקה הלאומית של ברזיל. במשך מאות שנים היה המקצב, שהגיע עם העבדים השחורים מאפריקה, נחלתן של השכבות הנמוכות בלבד. רק בראשית המאה ה- 20 "אומץ" המקצב על ידי שכבות נוספות, והפך בהדרגה לקצב המזוהה יותר מכל עם ברזיל ועם הקרנבל. הקרנבל, כמו גם הכדורגל, הם הדרכים בהן יכול הברזילאי הממוצע לפרוק את תסכוליו, להוציא אנרגיה ולהישאר האדם השמח והעליז, על אף קשיי היום יום, שנדמה לנו שאנו מכירים.

אין דבר מרשים יותר מאשר לצפות באותה מריה – אישה מבוגרת, שהקפידה לבוא ללמוד את המילים, להשתתף בחזרות, לעשות מסאז' לרגליים הדואבות ולמצוא לכל זה זמן תוך כדי החיים העסוקים – ולבסוף להשתתף במצעד עצמו.

"אושר", תרגום לשיר ברזילאי המשקף את רוח הקרנבל, מתוך "ארץ טרופית יפה"

העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש.
אושר הוא נוצה קלה ברוח
שרגע מעופפת באוויר –
על כנף הרוח,
נשאת עד שתנוח,
קלים חייה וקצרים כמו שיר.

אושר הוא דבר חולף
וכבר איננו,
כמו האשליה של קרנבל.
עובד איש בפרך,
לרגע של פרח.
פושט יד, עני והלך
הם עכשיו נסיך ומלך.
הנה, הנה הם שם על אם הדרך,
שלושה ימים הכתר לראשם.

העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש.
אושר הוא כמו אגל טל בדשא,
שקוף ומתנוצץ באור חמה.
זוהר בדשא,
בכל צבעי הקשת,
יורד כמו דמעה בנשמה.

מילים: ויניסיוס דה מוראיס
תרגום: אהוד מנור

מלון מומלץ על חוף קופקבנה בריו

מלון וינזדור קליפורניה קופקבנה (Windsor California Copacabana) הוא מלון 4 כוכבים נעים ומודרני, הצמוד לטיילת קופקבנה ולחוף התוסס. בריכת השחיה המחוממת במרומי הקומה העליונה, מאפשרת תצפית נהדרת על החוף, וכך גם חלק מחדרי המלון והסוויטות. את ארוחת הבוקר תוכלו לאכול במלון, בתוספת תשלום, אבל במרחק כמה עשרות צעדים מציע החוף אינספור ברים, בתי קפה ומסעדות.

מלון וינזדור קליפורניה קופקבנה על חוף קופקבנה - קפיצה קטנה ואתם בחוף הכי תוסס של ריו

אודות הכותבת

רונית אתרוג, ציירת, מדריכה בארץ בנושאי אדריכלות, גלריות ומוזיאונים. מדריכה בעולם, בדגש אומנויות ותרבויות - בחברות מובילות, לאיטליה, צרפת, רוסיה, ברלין, מרוקו, המזרח הרחוק, הודו, תאילנד ודרום אמריקה. דוברת אנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית ופורטוגזית.

לקריאת כתבות נוספות של רונית