הקרנבל בברזיל – לא רק ריו:
אז איפה עוד?
מאת: רונן רז


"ואדיניו, בעלה הראשון של דונה פלור, מת בבוקר יום א' של הקרנבל, בשעה שריקד וקיפץ בתחפושת של באהיינית בקרב להקת חוגגים", כך פותח הסופר הברזילאי ז'ורז' אמאדו את ספרו “דונה פלור ושני בעליה".


ואכן, בקרנבל השנתי של העיר סלבדור במדינת באהייה, מסתובבים גברים משופמים עם תחפושות נשיות גרוטסקיות, שדיים מוגזמים חפונים בחזיות ענק ואיפור כבד. הצנועים משתתפים בשמחה בעזרת מעט שפתון אדום, ריסים מושחרים ופיסת בד על החזה. הומואים עליזים מתלבשים כיפהפיות זוהרות, מנענעים ישבן עטוי בבגד תחתון חושפני, מענטזים בקצב המוזיקה עם הבחורות ומתחילים עם הבחורים.
 
1 / 6
2 / 6
3 / 6
4 / 6
5 / 6
6 / 6

הקרנבל של אולינדה  (צילום: Prefeitura de Olinda)
הקרנבל של סלבדור  (צילום: Roberto Viana)
הקרנבל של ריו  (צילום: Leandro Neumann Ciuffo)
הקרנבל של אולינדה  (צילום: Prefeitura de Olinda)
הקרנבל של סלבדור  (צילום: Fabio Rodrigues Pozzebom)
הקרנבל של אולינדה  (צילום: Prefeitura de Olinda)

מיקום הקרנבלים ברחבי ברזיל: המוכר והידוע בריו דה ז'ניירו (A)
ומוכרים פחות - סלבדור (B), רסיפה (C) ואולינדה (D), 
פלוריאנופוליס (E)
(להגדלה נא ללחוץ על הפינה העליונה)
 

 ברירת מחדל



מפתח העיר של מלך השוטים

הקרנבל הוא זמן של כאוס, של אנרכיה, של שחרור ממוסכמות ומשגרת חיים משעממת עד קשה. רגע לפני שהשנה האירופית מסתיימת, בתוך חורף אפל, נותנים להמונים להשתחרר מן הלחצים והמתחים, לשחרר קיטור ולהפיג לחצים חברתיים. כן, עד כדי כך. בעבר התחפשו האצילים לעבדים והשפחות למלכות. עד היום נותנות ערים ברזילאיות את מפתח העיר ל"מלך השוטים", ולאחר מכן הסדר שב אל כנו, האנרכיה נעלמת והחיים שבים למסלולם הרגיל, המייגע, צובר הלחצים והקשיים, עד לשחרור בשנה הבאה.
 
במקום להתנגד לפורקן העול, זיהתה הכנסייה את היתרונות בשחרור הלחץ המבוקר, אימצה את התהליך החברתי עתיק היומין הזה, ואף ניכסה לעצמה את סממני הקרנבל. המילה קרנבל עצמה היא ככל הנראה שיבוש של משפט לטיני שמשמעותו: “הרחיקו את הבשר". אכול ושתה, שמח ורקוד, וביום האחרון של הקרנבל, יום רביעי של האפר (Dies Cinerum), עוטים שק ואפר ונכנסים לתענית אבל של ארבעים יום על מותו של ישו, עד חגיגות הפסחא ותחייתו של המושיע.
 
הקרנבל של סלבדור, ברזיל
זמן של כאוס, אנרכיה, שחרור ממוסכמות ומשגרת חיים משעממת, הקרנבל של סלבדור (צילום: Ministério da Cultura)
 

חגיגה אירופאית מהולה במקצב אפריקני

הקרנבל הברזילאי צמח ממנהג אירופאי שנחוג גם בפורטוגל, ארץ האם הקולוניאלית של ברזיל, שנקרא חגיגות האנטרודו. החוגגים היו משליכים כדורי נייר או שעווה מלאים במים ריחניים אחד על השני. בברזיל נוצק לתוך החגיגה האירופאית המקצב האפריקני, התערבבו הבולרו האיברי עם תופי הג'ונגל, התלבושות הנאות ונענועי הגוף הפראיים, הגיטרות וכלי ההקשה. כך נוצרו חגיגות קרנבל בעלות אופי עליז, קצבי, עם פורקן החושים האולטימטיבי של ברזיל.
 
הקרנבל הראשון נחגג בריו דה-ז'נרו בשנת 1840 כנשף מסיכות המוני. עשר שנים לאחר מכן צירפו לחגיגות במות נעות. קבוצות גדולות של אנשים החלו להתחפש בתלבושות זהות או בעלות נושא משותף. התהלוכה הראשונה הייתה קבוצה של גברים ונשים שהתחפשו לרועים הצועדים לבית לחם בחג המולד, ובזה נתנו את האות לתהלוכות החוגגים של היום. עם השנים הפך הקרנבל של ריו לאחד האירועים המפורסמים בעולם. אבל לא רק בריו חוגגים, אלא בברזיל כולה, במגוון סגנונות מוזיקליים וריקודים.
לינה בריו דה ז'ינרו  |  כתבה על הקרנבלים בריו דה-ז'ניירו
 
הקרנבל של אולינדה, ברזיל
לא רק בריו חוגגים, אלא בברזיל כולה - הקרנבל של אולינדה (צילום: Prefeitura de Olinda)
 

לכל אזור הקרנבל שלו

ארבעה ימים חוגגים את הקרנבל ברחבי ברזיל - ברחובות הערים, במועדונים ועל חוף הים. מכיוון שברזיל היא ארץ גדולה, התפתחו בחבלי הארץ השונים מגוון תרבויות, סגנונות מוזיקה שונים ואופי מקומי, כך שלמעשה כל אזור חוגג קרנבל ברזילאי בצורה קצת אחרת. האירועים המפורסמים מתרחשים בשלושה יעדים מרכזיים: בתי הספר לסמבה מתחרים זה בזה בריו דה-ז'ניירו, להקות כלי הנשיפה מנגנות באולינדה, והטריו-אלקטריקו עושים רעש בסלבדור.
 
לא משנה איפה חגגתם, ביום רביעי של האפר מסתיים הכל. בשעות הבוקר המוקדמות עוברות מכליות ענק ושוטפות את הרחובות בזרנוקים של מים, מצחצחות ומבריקות ומפנות את הכאוס עד לחגיגות הבאות. האבל על מותו של ישו מוכרז, ואולי זה האבל על סיומו של החג המשכר, הקרנבל.
 
צעדת להקות בקרנבל בפלוריאנפוליס, ברזיל
כל אזור חוגג קרנבל ברזילאי בצורה קצת אחרת, הקרנבל של פלוריאנפוליס  (צילום: אביב וייס)
 

הסמבה של ריו דה-ז'נרו

בתי הספר לסמבה הראשונים קמו בשנת 1928 בשכונות העוני של ריו דה-ז'נרו, הפאבלות, שתושביהן היו שחורים ובני תערובת מולאטים שרצו לעשות מוזיקה ולצעוד בתהלוכות בזמן הקרנבל. במועדונים השכונתיים האלו לימדו את תושבי השכונה לרקוד ולנגן סמבה. בשנת 1935 אימצה ממשלת ברזיל באופן רשמי את מצעד הקרנבל. כך יצא הקרנבל מן התחרויות השכונתיות אל לב העיר, נקבעו לו חוקים וכללים שצריך לעמוד בהם, והוא הפך להיות אירוע ענק.
בעשורים האחרונים הפכה תהלוכת בתי הספר לסמבה, בקרנבל של ריו דה ז'ניירו, לאטרקציית הקרנבל הגדולה והיוקרתית ביותר בברזיל ובעולם כולו. כל בית ספר לסמבה בוחר מבעוד מועד נושא לתהלוכה, שאמור להיות לו קשר ברזילאי רחב, נושא היסטורי או פטריוטי: אינדיאנים, ג'ונגל, אפריקאים, קבוצות כדורגל, אישיות מסוימת ואין סוף לאפשרויות. עם בתי הספר הגדולים צועדים אלפי משתתפים, רקדנים ונגני כלי הקשה. לכל בית ספר יש שיר שמושר ומנוגן במקצב סמבה אנרדו (Samba Enredo), סגנון מהיר וקצבי מאוד המבוסס בעיקר על המתופפים וכל כלי ההקשה, אך יש בו גם כלים נוספים, כלי נשיפה, גיטרות ואפילו כינורות. כל שנה יוצא כל בית ספר לסמבה עם שיר חדש.
כתבה על ריו דה ז'ניירו

רקדנית במצעד המנצחות, ריו דה ז'ניירו, ברזיל 
תהלוכת בתי הספר לסמבה בקרנבל של ריו דה ז'ניירו, הקרנבל הגדול ביותר בברזיל ובעולם כולו  (צילום:nateClicks)
 
התהלוכה של כל בית ספר צועדת במשך שעה וחצי וצריכה לעמוד בכללים קבועים ונוקשים למדי. הרקדנים החשובים ביותר בכל בית ספר הם נושאת הדגל ובן זוגה, המחוללים בווירטואוזיות עם הדגלים בידיהם, והזמר הראשי שעומד על במת הסאונד הנגררת ושר את שיר בית הספר במשך 90 דקות רצופות. התהלוכה מחולקת לקבוצות של מחוללים בתחפושות אחידות, המופרדות בעזרת במות נעות ענקיות, המקושטות ומעוטרות לגובה רב על ידי מיטב המעצבים.
 
ראוי לציין בכל תהלוכת בית הספר, את קבוצת הבאהייניות (נשות סלבדור באהייה השחורות), קבוצת הנשים האפריקניות הלובשות שמלות קפלים רחבות, בדרך כלל לבנות, ואת קבוצת המתופפים המונה עשרות ואף מאות נגני כלי הקשה, הקובעים את קצב הצעידה של בית הספר. השירים מופצים חודשים מספר לפני הקרנבל, כדי שכולם יידעו את השירים בעל פה.
 
רקדנית במצעד המנצחות, ריו דה ז'ניירו, ברזיל 
רקדנית עם דגל בית הספר לסמבה שאותו היא מיצגת, מצעד המנצחות בריו  (צילום:nateClicks)
 



הקרנבל של סלבדור

בעבר היו נגני הקרנבל צועדים ברחובות סלבדור, בירת מדינת באהיה (סלבדור דה באהיה, Salvador da Bahia), מכים בכלי הקשה, פורטים בכלי מיתר, נושפים בכלי נשיפה ומרקידים את העם. האגדה המקומית מספרת כי יום אחד, לאחר שניסה לנגן על חוט חשמל, המציא באהייני חכם את הגיטרה החשמלית, והווליום עלה פלאים לרמות חזקות וגבוהות.
 
ב-1950 הגדילו לעשות שני מוזיקאים צעירים, דודו ו-אוסמר (Dodô & Osmar). הם ניגנו בגיטרות חשמליות מעל גגה של מכונית פורד מודל T, כשהם מהווים את ה"דואו-אלקטריקו" הראשון, ולא ידעו כי המציאו דרך חדשה לחגוג את הקרנבל. ב-1951 הזמינו השניים חבר שלישי – Aragão, לנגן איתם בחוצות סלבדור בפיק-אפ שלהם. כך באו לעולם הטריו-אלקטריקו (Trio Elétrico) - להקות קצב המנגנות מעל גבי משאיות ענק צבעוניות, שכל דופנותיהן רמקולים עצומים וקרביהן מערכות הגברה. בקרנבל השנתי של סלבדור נוסעות עשרות משאיות מוזיקה שכאלו ברחבי העיר ועליהן מיטב הלהקות והמוזיקאים הברזילאים, כשהם שרים את להיטי הקרנבל ומסביבם מאות אלפי חוגגים. לעתים עדיין מגיחות מן הסמטאות להקות התופים האפריקניות המסורתיות, המנגנות בסגנון האפרו-ברזילאי, וצועדות בתהלוכות ברחבי העיר העתיקה בקצב התופים.
הקרנבל של סלבדור, ברזיל
מיטב הלהקות והמוזיקאים הברזילאיםהקרנבל של סלבדור (צילום: Fernando Vivas)
 

הקרנבלים של רסיפה ואולינדה

במדינת פרנמבוקו (Pernambuco) שבצפון-מזרח ברזיל יש מוזיקה אחרת: מי היה מאמין, אבל ברחובות צועדות להקות כלי נשיפה גדולות ומרתיחות את האווירה הקרנבלית. המילה הפורטוגזית פרבר, שפירושה לרתוח, השאילה את שמה לריקוד הפרבו (Frevo).הריקוד, שכולל תנועות רגליים זריזות בקצב מארש מהיר, הופיע לראשונה בתחילת המאה העשרים.
 
החגיגות ברסיפה (Recife) בירת פרנמבוקו, ובאולינדה (Olinda), העיר הקולוניאלית העתיקה והיפה, הסמוכה לרסיפה, מאופיינות בלהקות כלי נשיפה גדולות הצועדות ברחובות. לצדן רוקדות חבורות של בחורות צעירות, המחוללות כשבידן מטריות צבעוניות המתנופפות ומסתובבות בקצב המוזיקה. יש תהלוכות של בובות ענק, שפניהם של הנושאים אותן מציצים בערך מאזור מבושי הבובות.
 
הקרנבל של אולינדה, ברזיל
להקות כלי נשיפה גדולות מרתיחות את האווירה הקרנבלית, הקרנבל של אולינדה  (צילום: Prefeitura de Olinda)

 

מידע נוסף

כתבות נוספות על קרנבלים בעולם

כתבות נוספות על ברזיל


רונן רז, אקו טיולי שטח אודות הכותב
רונן רז, אגרונום במקצועו וטייל בנשמתו, נדד וחי במשך שבע שנים ברחבי אסיה, אפריקה, ואמריקה. גידל תנינים בוונצואלה, ונאבק למען הפילים בקניה. בונה מסלולים ומדריך במהלך 41 השנים האחרונות. ממייסדי טיולי השטח בארץ ומנהל את חברת אקו - טיולי שטח







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר