יותר כיף בפיליפינים!
טיול משפחתי במחוז ביקול
מאת: כרמית וייס


סיסמאות הן לעיתים רק סיסמאות... אך זו המלווה את קמפיין משרד התיירות של הפיליפינים – It's more fun in the Philippines – הוכיחה את עצמה, ובגדול!


את חלקה הראשון של סדרה בת שתי כתבות על מחוז ביקול, אני רוצה להקדיש למשפחות, כי אין מקום יותר מחכים ומהנה עבורן בפיליפינים! נטפס לפתחו של הר געש מעשן, נשחה עם כרישים, נגלוש על הגלים ונכיר את המקומיים, שיעבירו לנו שיעור בענווה וחיוך.

1 / 9
2 / 9
3 / 9
4 / 9
5 / 9
6 / 9
7 / 9
8 / 9
9 / 9

נוסעים לגן בטרייסיקל של אבא  (צילום: כרמית וייס)
הבקתות של כפר הגולשים  (צילום: כרמית וייס)
מפגש עם הקוצרים בשדות האורז  (צילום: כרמית וייס)
מפגש עם הדור הצעיר בפיליפינים   (צילום: גיא פריבס)
מפגש עם כרישי לווייתן  (צילום: אורי מגנוס)
כריש לווייתן פוער את לועו העצום  (צילום: אורי מגנוס)
המשקיף שמאתר עבורנו את הכרישים  (צילום: כרמית וייס)
גולש צעיר בחוף הגולשים של גובאט  (צילום: כרמית וייס)
המלון במפרץ הכרישים של דונסול  (צילום: כרמית וייס)

מי אתה מחוז ביקול?

מעבר להנאה, אני מאמינה שכל טיול, בוודאי טיול עם ילדים, הוא גם מלמד ומכניס לפרופורציות. אין כמו מחוז ביקול (Bicol), כדי לפתוח בו טיול שכזה. מעטים מאוד הם התיירים הזרים המגיעים למחוז הדרומי ביותר של האי לוזון (Luzon), האי הגדול והמרכזי של הפיליפינים, בו ממוקמת גם עיר הבירה מנילה. זה הופך את הביקור והמפגש עם התושבים להרבה יותר אותנטי, אך לצד האותנטיות, גם שירותי התיירות מעולים.
 
קרוב ל- 7 מיליון תושבים מתגוררים במחוז ביקול, אחד מ- 8 מחוזות באי המרכזי, על פני שטח של 18 אלף קמ"ר, כמעט כמו שטחה של ישראל. רובם חיים ב"מיינלנד" (יבשת) – האי המרכזי, ומיעוטם באיים הרבים המקיפים אותו. במדינה בה יש מעל 7,000 איים, האי הגדול בהחלט מרגיש כמו יבשה.
 
אם תשאלו אותי מהו הדבר המרכזי שאקח איתי מהביקור – אלו הם החיוכים. אם יכולתי לאסוף אותם בשק ענק ולהביאם עמי הביתה, לא היה מקום. כולם, אבל כולם, מהמדריך ועד המוכרת בשוק, יקבלו אותך בחיוך חם, יד על הלב וקידה קלה של צניעות. זה נעים, זה מפנק, זה גורם לכולנו פשוט להתאהב.
כתבה נוספת על מחוז ביקול - בחלקו הצפוני


יעדי טיול במחוז ביקול שבאי לוזון המוזכרים בכתבה,
ושני בתי מלון מומלצים בחוף בו שוחים עם הכרישים: 
ויטון ביץ' ריזורטס | אליסיה ביץ' ריזורט


המזרח הרחוק



שלווה לפתח הר הגעש

טיסה בת שעה מהבירה מנילה חולפת ביעף, ובסיומה אנו חגים סביב הר הגעש האייקוני מאיון (Mayon), שלכבודנו התקשט בלוע מעשן ושמיים נקיים מעננים. שכנתי לטיסה, תושבת מקומית, שכמו כולם כאן דוברת אנגלית רהוטה, מרגיעה שזה קורה מידי פעם ולא מבשר על התפרצות, ואני יכולה להתרווח במושב ולהביט בקונוס המושלם.
 
תושבי העיר לגאספי (Legazpi), בירת מחוז ביקול, השוכנת למרגלות ההר, אינם חוששים. 6 ק"מ הוא טווח הביטחון שיש לשמור מההר ואיש לא מתגורר שם. מעבר לכך, באמת שאין מה לדאוג. לאחר שמסתיימות קריאות ההתפעלות ואינספור התמונות עם ההר, אנחנו נוסעים לנמל, שם מזומנת לנו עוד תצפית מרהיבה על ההר. 
בתי מלון בעיר לגאספי וסביבתה

הר הגעש מאיון, לגאספי, הפיליפינים  הר הגעש מאיון, לגאספי, הפיליפינים
מבט על הקונוס המושלם של הר הגעש מאיון, המעשן קלות,  מחלון המטוס ומהנמל של לגאספי (צילום: כרמית וייס)
 

הרפתקאות למרגלות הר הגעש

עדות לצורך בטווח בטחון של 6 ק"מ מההר, מספקת העיירה קאגסאווה (Cagsawa), שנחרבה בהתפרצות של שנת 1814. רק מגדל הכנסייה נותר לעמוד במקום. תושבי העיירה בנו להם כנסייה חדשה מאבני הלבה השחורות  כנסיית דראגה (Daraga Church), במקום בטוח מספר קילומטרים דרומה, וגם היא, איך לא, צופה על ההר. בממוצע מתפרץ ההר כל 10 שנים, מה שהופך אותו להר הגעש הפעיל ביותר בפיליפינים, מדינה השוכנת על "טבעת האש" ו"התברכה" בהרי געש רבים.
 
טיפוס אל לוע הר הגעש שגובהו 2,460 מ', הוא חוויה מרתקת, האורכת יומיים לכל כיוון, אך זמננו קצר ואנו מסתפקים בחוויה אחרת מלאת אדרנלין. עם טרקטורונים ומדריכים מסורים ואדיבים אנו מטפסים ממש למרגלות ההר, למקום אליו הגיע "נהר הלבה" השחור. אל מול "קיר הלבה" – גל אבנים שחור וגבוה, אנו יורדים מכלי הרכב ומטפסים ברגל, לתמונות מרשימות עם ההר, שלצערנו התכסה בשכבת עננים.


חצי דקה מטיול בן כשעתיים אל הר הגעש מאיון - בטרקטורונים וברגל
 

העיר דונסול – הבית של כרישי הלווייתן

"אינטראקציה עם כרישי לווייתן" (Whale Shark Interaction), כפי שמכונה כאן הצלילה עם הענקים המרשימים הללו, היא ללא ספק אחד משיאי הביקור במחוז ביקול. שמו העברי המדוייק הוא כריש לווייתני, מאחר שהוא כריש שגודלו כגודל לווייתן, שגם משתמש בטכניקת אכילה דומה - סינון המזון מתוך המים שהוא בולע. הוא ניזון רק מאצות ומפלנקטון, ובכל מקרה, אל דאגה, למרות פיו הענק והמפחיד משהו  שיניו מסננות פנימה רק יצורים שקטנים מ- 3 מ"מ.
 
לצורך המפגש עם בעל החיים הכל כך מרשים, אנו מדרימים אל העיר דונסול (Donsol), מהלך כשעה וחצי נסיעה. זהו המקום היחיד בו אנו פוגשים מעט תיירים זרים במהלך הטיול במחוז כולו  שכנינו למלון ויטון ביץ' ריזורטס (Vitton & Woodland Beach Resorts). במלון זה התנאים בחדרים אומנם צנועים למדי, אך המיקום לחוף הים, הבריכה, עצי הקוקוס והמסעדה המשקיפה עליהם, מפצים על כך בגדול.
אמליץ גם על המלון הסמוך - אליסיה ביץ' ריזורט (Elysia Beach Resort), שהוא לא פחות מקסים ורמתו מעט יותר גבוהה.
* באזור זה אין מקומות אירוח ברמה של 4-5 כוכבים, אבל אם מעוניינים במלון ברמה מעט יותר גבוהה, אפשר לחפש בתי מלון בעיר דונסול, המרוחקת כ- 10 דקות נסיעה.

צלילה עם כרישים, דונסול, הפיליפינים
מלון 
ויטון ביץ' ריזורט בעיירה דונסול, העיירה של כרישי הלווייתן  (צילום: כרמית וייס)

מלון מומלץ בדונסול, שחייה עם הכרישים
אליסיה ביץ' ריזורט - עוד גן עדן לחופי דונסול
 

לשחות עם כרישים

הכריש הלווייתני הוא בעל חיים מוגן, ומותר לצלול עמו רק בקבוצות קטנות של עד 6 איש, לא להתקרב מעבר ל- 3 מ', עם מסיכה ושנורקל בלבד ולא בצלילת מכשירים. מצויידים בסנפירים ומסיכות אנו עולים על סירות הדייגים המסורתיות והציוריות, הקרויות באנגקה (Bangka), שלכולן מוטות במבוק המאזנים אותן משני הצדדים. בעונה בה הכרישים מגיעים לכאן – פברואר עד יוני – הן משמשות את התיירים.
 
בנוסף לקפטן הסירה, מלווים אותנו גם שני צופים, העומדים גבוה ומחפשים את הכרישים, ומדריך האמון על בטחוננו ובטחון הכרישים. בהשמע ההוראה אנו מזנקים אחריו למים החמימים, למפגש הכל כך מרגש עם הכריש הענק, 7 מטר אורכו. לאחר שאני נרגעת מהבהלה הראשונית למראה פיו הענק, בעזרת הסנפירים אני מצליחה להצמד אליו לדקות ארוכות, במרחק הבטחון הנדרש, עד שלבסוף הוא צולל למעמקים (מהירותו כ- 5 קמ"ש).
 
בסיום שעתיים של התרגשות כולנו כבר צוללים (נכון יותר – משנרקלים) מנוסים, מבינים מאיזה צד כדאי להגיע לכריש ואיך לא להפחיד אותו. ללא ספק חוויה שילדים היודעים לשחות "יעופו" עליה, וגם אנו המבוגרים לא נשכח לעולם.
כתבה על צלילה עם כרישי לוויתן באי פלאוואן

צלילה עם כרישים, דונסול, הפיליפינים
לצלול עם כרישי הלווייתן הענקיים, חוויה מרגשת לילדים ומבוגרים כאחד  (צילום: אורי מגנוס)
 

הקסם של סורסוגון

לאחר חוויה מעוררת חושים שכזו, צריך להירגע, ואין מקום טוב יותר לכך מהבריכה הנפלאה של מלון סיאמה (Siama Hotel). כל 30 חדריו המפנקים של מלון הבוטיק הזה, משקיפים על הבריכה שאורכה 25 מ', ויכולה לספק כל שחיין חובב. אבל מי רוצה לשחות, כשיש מיטה ונדנדת במבוק ענקית בלב הבריכה, כסאות נוח להשתרע עליהם וצוות שכל כולו נכונות לכל בקשה, עוד לפני שאפילו מבקשים...
 
המלון הקסום הזה, שעיצובו מתבסס על חומרים אורגניים מקומיים, נמצא בלבו של מטע עצי קוקוס, לא הרחק מהעיר סורסוגון (Sorsogon), בירתה של פרובינציית סורסוגון, אחת משש הפרובינציות של מחוז ביקול, והדרומית שבהן. בטיול כוכב של שעה-שעתיים ניתן להגיע מכאן לאטרקציות רבות באזור, כולל כרישי הלווייתן, וזהו מקום נפלא להתמקם בו למספר לילות.
בתי מלון באזור סורסוגון

מלון סיאמה, סורסוגון, הפיליפינים
הבריכה של מלון סיאמה והחדרים שלנו המשקיפים עליה  (צילום: כרמית וייס)
 




גן העדן של חוף הגולשים

רק חצי שעה נסיעה מכאן נמצא חוף הגולשים של גובאט (Gubat), עוד גן עדן קטן לחופי האוקיינוס השקט. אך זהו לא סתם עוד חוף גולשים, וגם לא עוד סתם גן עדן. המקום הוקם בשנת 2014 על ידי גולשים, למען גולשים, מתוך מטרה לתת לצעירי המקום תכלית ותעסוקה, שירחיקו אותם מתרבות רעה. הוא נקרא לולה סאיונג אקו סרף קמפ (Lola Sayong Eco Surfcamp), על שם האישה שנתנה לגולשים להשתמש בשטח מטע הקוקוס שברשותה.
 
החוק המרכזי כאן – אין בית ספר, אין גלישה! (!No School, No Serf), מספר לנו נולי מרקדר (Noli Mercader), האב הרוחני של המקום. לאחר שהבחינו שהצעירים מתמכרים לגלישה ו"מבריזים" מבית הספר, הוצב התנאי, כמו חוקים נוספים של המקום, פעילות לשמירת נקיון החופים ושמירה על משאבי הטבע. חברי הקהילה הם כולם גולשים, שעובדים ומקיימים את המקום, בו ניתן לשכור בקתות צנועות, ללמוד גלישה, ליהנות מהאוכל שהצעירים מבשלים, לקנות ממעשה ידיהם ובכך לתרום תרומה צנועה לקהילה הנפלאה הזו.
 
עלות הכניסה לכפר ולחוף היא 45 פזו (כ- 3 ₪), מחיר לילה בבקתות נע בין 800-1,400 פזו (60-100 ₪), ומחירו של אוהל בקמפינג  450 פזו (30 ₪). ניתן לשכור גלשן, לקבל שיעורי גלישה או סתם ליהנות מהמקום הקסום הזה. צעירים ומשפחות עם ילדים, שתנאים צנועים מספיקים להם, ימצאו כאן מקום לינה נפלא, עם אנשים חמים שהחיוך לא יורד להם מהפנים. קשה לעזוב את המקום הכל כך מיוחד הזה.
דוא"ל של כפר הגולשים לולה סאיונג: Lolasayong.org@gmail.com


דקה וחצי ותמצית הקסם של כפר הגולשים - בשביל הקסם האמיתי חייבים להגיע!
 

האגם שלמרגלות הר הגעש

כ- 30 דקות נסיעה דרומה, בקצה הדרומי ביותר של מחוז ביקול והאי לוזון כולו, מתנשא הר געש פעיל נוסף, הר הגעש בולוסן (Bulusan), הנמוך מחברו בצפון (ומתחילת הכתבה) – 1,565 מ' גובהו. התפרצויותיו יצרו מספר אגמי מכתש המקיפים אותו, ואגם בולוסן הוא אחד מהם. המדרונות המקיפים את האגם מכוסים צמחיית ג'ונגל עבותה, הצובעת את מימיו הרגועים בצבע ירקרק.
 
פעילויות רבות מוצעות למבקרים כאן, ובראשן חתירה בקאנו, קיאק או סאפ, שמביאים אותנו אל מה שהמקומיים קוראים לו "קאנופי", ואנו מכנים "גשר תלוי". פרחים כחלחלים מרהיבים, הנתלים בין צמחי הג'ונגל, סוחטים מפי כולנו קריאות התפעלות, וכך גם הדייגים העוסקים במלאכת יומם בסירות קאנו קטנות מעץ או בצלילה עם רובה חיצים. אם אתם נמנים על מיטיבי הלכת, תוכלו לצאת למסלול הליכה לעבר אגם נוסף, ואם פחות – בוודאי תשמחו למסאז' מפנק על רפסודה בלב האגם.

אגם בולוסן, הפיליפינים
אגם בולוסן, דייג מקומי בסירת דייג מסורתית ואנחנו על גלשני הסאפ (צילום: גיא פריבס)
 

גן העדן של הדבורים

חוות הדבורים Balay Buhay sa Uma, הממוקמת לא הרחק מהאגם, היא הרבה יותר מחוות דבורים ומזמנת לנו הפתעות רבות. ראשית, הדבורים הן לא אותן דבורים שאנו מכירים, הן דומות יותר לנמלים שחורות גדולות והן אינן עוקצות(!). כשנכנסים בשערי החווה העיניים נפערות בקנאה – כל הצמחים שאני נאבקת לגדל בעציצים ובגינה, הם כאן ענקיים, צבעיהם עזים והם שופעי בריאות. ככה זה כשהטמפרטורות הן סביב 33 מעלות צלזיוס כל השנה והלחות 80% - אנחנו מזיעים והצמחים חוגגים. 
 
מר לוז (Luz Gamba-Catindig) הבעלים הצנוע של גן העדן הזה מבחין בהתעניינותי בצמחים, ולוקח אותי לסיור בגן רחב הידיים, בין המדשאות והנחל המפכפך, שדגי זהב שוחים בו בשלווה. בקתות העץ המקסימות מציעות אפשרות לינה נהדרת למשפחות עם ילדים, ולכל מי שחפץ להאריך את שהותו בגן העדן הקטן הזה.

חוות הדבורים, מחוז ביקול, הפיליפינים  חוות הדבורים, מחוז ביקול, הפיליפינים
חוות הדבורים, מחוז ביקול, הפיליפינים  חוות הדבורים, מחוז ביקול, הפיליפינים
כוורת דבורים שחורות, צמחים טרופיים והבקתות המשפחתיות של חוות הדבורים (צילום: כרמית וייס)
 

סוף שאינו סוף...

קצרה היריעה מלתאר את כל המפגשים עם אנשי הפיליפינים המקסימים. הקוצרים בשדות האורז, המוכרים בשווקים, נותני השירות בכל מקום, המדריכים ושגריר הפיליפינים בישראל שליווה אותנו, שבמשך שבוע שלם פתחו לנו צוהר למדינה מרתקת וכל כך שונה משלנו. אני מדמיינת את עיניי הילדים נפערות לרווחה, ומייחלת שמשהו מ"החיוך הפיליפיני" ידבק גם בהם.
 

שתי דקות ותמצית הקסם של מחוז ביקול, בכתבה זו ובכתבה השנייה על מחוז ביקול
 (צילום: אורי מגנוס)
 
 
אם גם אתם אהבתם, אתם מוזמנים להפליג עמנו צפונה, אל חלקו השני של הביקור במחוז ביקול, אל איים ויעדי טיול בעקבות סדרת הריאליטי הישרדות.

 

מידע נוסף

כתבות נוספות

יעדים נבחרים ומידע למטייל בפיליפינים


* הכותבת הייתה אורחת משרד התיירות של הפיליפינים

כרמית וייס אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר