תמצית ההיסטוריה של וייטנאם
מאת: יובל נעמן


בשורות הבאות אביא סקירה מקוצרת של ההיסטוריה של וייטנאם בעת המודרנית, שחשוב להכיר לפני שנוסעים לטיול בווייטנאם.


שוק מקומי באזור סא פה, צפון וייטנאם
בנות שבט המונג באזור סאפה שבצפון וייטנאם (צילום: CC JvL)
 

השאיפה של וייטנאם לעצמאות

מרבית ההיסטוריה הייתה וייטנאם תחת שלטון זר ונתונה להשפעות דתיות ותרבותיות. רבים בחלקה הדרומי עברו המרה לנצרות, ואילו חלקה הצפוני קיבל את הבודהיזם. חלקה הדרומי אימץ את הקפיטליזם, בעוד שחלקה הצפוני בחר בקומוניזם. המשותף היחיד בין תושבי חבל ארץ זה היה תמיד השאיפה לעצמאות, שאיפה שהביאה להסגת המעצמות של סין ושל יפן, הבסה צבאית של הכוחות הצרפתים, והתשה מתוך כוח רצון חזק של הכוחות האמריקאים וכוחות אוסטרלים, פיליפינים וקוריאנים, שבחרו לסגת ולהשאיר את המדינה ליפול לידי השלטון הצפוני הקומוניסטי, השולט במדינה למעלה משלושים שנה.
כתבות על יעדי טיול בווטנאם
 

וייטנאם במלחמת העולם השנייה

בניגוד למדינות אסייתיות אחרות, שהתפתו להצהרה היפנית "אסיה לאסייתים" ונתנו ליפנים לגרש עבורם את הכוחות הקולוניאליסטים ששלטו בהן, התנגד הו צ'י מין הן לצרפתים והן ליפנים, אבל זה לא עזר והיפנים השתלטו בקלות על הודו-סין ובכללה וייטנאם. עם כניעת היפנים ב- 1945 חזרו הצרפתים לשלטון בווייטנאם, בעוד המורדים הווייטנאמים ממשיכים ללחום בהם.

סייגון, מוזוליאום הו צ'י מין סיטי, דרום וייטנאם
מוזילאום הו צ'י מין בעיר הקרויה על שמו - הו צ'י מין סיטי, שנקראה בעבר סייגון.
גופתו החנוטה של המנהיג מוצגת לראווה מבעד לחלון זכוכית
  (צילום: CC Vinh Dao)
 

סוף עידן הקולוניאליזם?

בשנת 1954, בטרם ייגשו לוועידת ז'נבה שתקבע את עתיד וייטנאם, התבצרו 13,000 לוחמים צרפתים מלגיון הזרים, בפיקוד כריסטיאן דה קאסטרי, בעמק מרוחק בגבול לאוס, בהרי צפון מערב וייטנאם, כשהם תלויים בהספקה בהיטס. למולם התייצבו למעלה מ- 50,000 מחיילי וייט-מינה בפיקוד הגנרל וו-נגוין גיאפ, מצוידים בארטילריה עליה לא ידעו הצרפתים.

לאחר הרעשת ונטרול שדות התעופה, נותרו הצרפתים ללא אפשרות לתגבורת ובסיום 
קרב דיין ביאן פו (Diên Biên Phu), בו נהרגו כ- 8,000 וייטנאמים וכ- 2,300 צרפתים, נאלצו הצרפתים להיכנע ללא כל תנאי, תוך שהם גורמים לאחת המפלות המבישות ביותר לכוח קולוניאליסטי בעולם. ישנם מספרים סותרים, אבל מכ- 11,800 צרפתים שבויים מתו לפחות מחצית מהתעללות ותנאים ירודים, והצרפתים הסכימו לפנות את אחיזתם בווייטנאם עד 1956.

טרסות האורז באזור סא פה, צפון וייטנאם
טרסות האורז באזור סאפה, בצפונה של וייטנאם  (צילום: CC  Alfio Manciagl)

המזרח הרחוק



הסיבות למלחמת וייטנאם

מיסיונרים נוצרים הפעילו השפעתם כבר מהמאה ה- 16, תוך שהם ממירים לנצרות רבים מתושבי הדרום. ההשפעה האמריקנית קפיטליסטית על הדרום, הנוצרי בחלקו, וההשפעה הקומוניסטית על שלטון הצפון, הביאו לחלוקת המדינה במותניים הצרות, בקו הרוחב 17, באזור שפורז מנשק (DMZ).

תפיסת השלטון והקיטוב בין הצפון לדרום הביאו בשנת 1957 להתפרצות של מלחמת אזרחים בדרום וייטנאם, בין השלטון המושחת והמחתרת הדרומית וייטקונג. המחתרת נתמכה ולובתה על ידי הצפון, וגובתה באספקת נשק בדרך עוקפת ממערב בתחום לאוס, שכונתה מאוחר יותר דרך הו צ'י מין. האמריקנים, שתמכו בממשל הדרום, החלו שולחים יועצים צבאיים, ומעורבותם גדלה במשך שנות ה- 50 ותחילת נשיאות קנדי.
כתבות על לאוס
 

ההסתבכות האמריקאית בווייטנאם

לאחר הפלישה למפרץ החזירים (מבצע כושל שיזמה ארצות הברית במטרה למוטט את משטר פידל קסטרו בקובה), גידול הקיטוב העולמי לאזורי השפעה, וחידוד נקודות המפגש בהשפעת ארה"ב ורוסיה, כיוונו המעצמות את תשומת ליבן ומשאביהן לקובה, גרמניה, המזרח התיכון וגם לווייטנאם. ההדרכה הצבאית האמריקאית הפכה לעזרה צבאית ולמעורבות של ממש, והזרמת כוחות בתחילת שנות ה- 60. עלייתו של לינדון ג'ונסון לשלטון בארה"ב גרמה לגידול מסיבי בכוחות האמריקאים בשנת 1964.

בתקשורת האמריקנית הוצגה תרמית בוטה, בה הוצג לעם האמריקאי שכוחות הצפון תקפו משחתות אמריקאיות במפרץ טונקין (Gulf of Tonkin). הידיעה הייתה שקרית, אבל הקלה על ג'ונסון להגביר את המעורבות ולתקוף בפרק זמן קצר את מרבית ערי וכפרי צפון וייטנאם, ללא התגרות אמיתית. מנקודה זו כבר לא יכול היה הכדור להפסיק את גלגולו, והמלחמה עברה לשלב של מלחמה פתוחה. בסיום תקופה זו נערכה מתקפת נגד, שהייתה נקודת מפתח במלחמה כולה.

האלונג ביי, צפון וייטנאם
הצוקים המזדקרים במפרץ הא לונג, שהוא אחד מהמפרצים הרבים של מפרץ טונקין -
כיום אחד משבעת פלאי עולם הטבע ויעד תיירות פופולרי 
(צילום: 
CC  tiendp)
 

מתקפת "טט"

ראש השנה הווייטנאמי, החל בסוף ינואר, הוא תקופת חג מסורתית של פריחת השזיף והשקד. בתקופה זו כל בני וייטנאם מתאחדים עם משפחותיהם, ומקשטים את ביתם. זהו יום המשלב את אווירת ט"ו בשבט עם תחילת השנה. ליום זה, בסוף ינואר 1968, נקבעה הפסקת אש. בליל החג הפרו הצפון ומורדי הווייטקונג בדרום את הפסקת האש, ותקפו סימולטנית את מרבית מאחזי הדרום והאמריקאים.
על ראש השנה הווייטנאמי בכתבה על חגים ופסטיבלים בווייטנאם

המורדים יצאו ממחילותיהם שמתחת לקרקע, והשתלטו על מרבית המדינה. בין היעדים נכבשו גם שגרירות ארה"ב בסייגון והבירה הקיסרית הואה. תוך פרק זמן של 28 יום הובסו כוחות המורדים ויצאו ללא כל נכס, ועם אבדות מהן לא התאוששו עד לסיום המלחמה, שש שנים מאוחר יותר. מבחינה צבאית הוכרעה המלחמה, אבל כניעה אינה בשדה הקרב אלא בנחישות וברצון הלוחמים ושולחיהם.

מחילות הויאטקונג קו צ'י, דרום וייטנאם
מחילות קו צ'י בדרום וייטנאם, ההפצצות דחקו את התושבים ואת הלוחמים אל מתחת לאדמה (צילום: CC Tun Tun Win)
פרטים בכתבה: טיול בדרום וייטנאם
 

מלחמת ההתשה בווייטנאם

שלטון ג'ונסון הסתיים, ואת הנשיאות בארה"ב קיבל ריצ'ארד ניקסון (שנקרא בלעג "טריקי דיק"). הוא הבטיח הבטחות שווא על סיום המלחמה לעם האמריקאי של תקופת ילדי הפרחים, ששבעו מלראות ארונות מתים הנשלחים הביתה, במלחמה שאינם מרגישים חלק ממנה. ניקסון החל בהפצצות מסיביות אף יותר מקודמו, ופתח במתקפה גם על לאוס, וגם במלחמת קרקע בקמבודיה, תוך הפרת ההבטחה לבוחריו והזרמת יותר כוחות לאזור. המלחמה בקמבודיה גבתה את חייהם של יותר קמבודים מווייטנאמים בצפון, בעיקר עקב הפצצות שטח.

צורת הלחימה הא-סימטרית כללה מהצד האמריקאי הפצצות שטח בנפל"ם וכימיקלים אסורים, על שטחים אזרחיים וצבאיים, לחימת פרשים רכובים על מסוקים במשימות חפש והשמד, סיורי קרקע נגד מארבי גרילה, מלחמת מנהרות ומלכודות. מהצד השני, מצד המחתרת 
 טרור עקשני, בגיבוי הזרמת נשק ותחמושת מהצפון. בחזית המרוחקת, בערי ארה"ב, נעזר הווייטקונג בתקשורת הלא מגויסת והפגנות ענק של העם האמריקאי נגד המלחמה בווייטנאם.
 



סיום המלחמה וכיבוש סייגון

בתקופת הנשיאות השנייה של ניקסון, שהיה עסוק בפרשת ווטרגייט של האזנות הסתר האסורות, השקיע הנרי קיסינג'ר את מירב זמנו ומרצו כדי לסיים את הקונפליקט ולמזער נזקים. לבסוף, 20 שנים אחרי שהניסו הווייטנאמים את הצרפתים, יצא המסוק האחרון של הכוחות הזרים האמריקאים ובני בריתם מווייטנאם, בהסכם שזיכה את קיסינג'ר בפרס נובל היוקרתי ואת אמריקה בשק., כוחות הדרום נותרו להתמודד לבד בכוחות המחתרת והצפון, שתוך שנה אחת הכניעו את הדרום והשתלטו על סייגון, והשליטו בווייטנאם שלטון מרכזי קומוניסטי הנמשך עד היום.

מאבק קצר נוסף חיכה לווייטנאם מלקקת הפצעים, כשכוחותיו המגלומנים של פול פוט הקמבודי פלשו למדינה. הדבר גרר מסע צבאי מהיר לשחרור העם הקמבודי ממשטר רצח, ושחרור העולם מאחד הרודנים האכזריים שראה מימיו, שהרג שליש מעמו בעוד עיני כולם מביטות הצידה.

סייגון, הו צ'י מין סיטי, וייטנאם
העיר סייגון, הקרויה כיום הו צ'י מין סיטי 
 (צילום: CC Falco Ermert)
 

וייטנאם כיום

וייטנאם היא מדינה סוציאליסטית ריכוזית, בה המנהיג ממלא את כל התפקידים החשובים והמשטר הוא חד-מפלגתי. הצבא והמשטרה נשלטים ישירות על ידי הנשיא, שהוא ראש המדינה ומפקד צבא וייטנאם, ותפקידו במועצה הוא שר הביטחון ושר לביטחון פנים. קיימת פתיחות זהירה לקפיטליזם מסוים, שאינו מופרע בידי המשטר. המדינה עדיין ברובה אגררית (חקלאית), כשתעשייה כבדה ישנה רק במקומות אחדים.

לווייטנאם מחצבי ברזל ופחם, אבל היא עדיין אחת המדינות העניות בתבל, דבר שהתחיל להשתנות עם פתיחתה לעולם בשנת 1987. היא צפופה מאד בחלקה המיושב והפורה (רק כרבע ממנה ניתן לעיבוד חקלאי), ומלחמת הקיום היום-יומית ניכרת בכל מקום ולעיתים מקשה על המבקר.

מידע נוסף

כתבות נוספות


יובל נעמן אודות הכותב
יובל נעמןצלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב.





יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר