סבתא תרמילאית: האנוי וצפון וייטנאם

סבתא תרמילאית:
חלק א' – האנוי וצפון וייטנאם
מאת: דליה


טיול בווייטנאם חושף את יופיה ותרבותה המרתקת של מדינה, שנחקקה בזיכרון העולמי כארץ דמים. עם ערים מעניינות, אגמים, יערות ונהרות שוצפים, היא בהחלט מהווה תחרות לשכנותיה האסייתיות. 


וייטנאם זכורה לבני גילי מימי המלחמה הממושכת. אני מגיעה לכאן מלאת סקרנות  מה נשאר מהחלוקה לצפון ודרום? מה הגישה כלפי המערב? אומנם עברו מאז עשרות שנים והיום האמריקנים הם אורחים רצויים, אך האם החלימה הארץ מפצעיה? וכיצד השפיעה עליה מהפכת התיירות? תשובות לחלק מהשאלות, הצלחתי לקבל במסע המתואר בכתבה שלפניכם.
 
אגם הואן קיאם, האנוי
יופי ותרבות מרתקת, אגם הואן קיאם בעיר האנוי   (צילום: CC  Roberto Trombetta)


יעדי הטיול בווייטנאם בחלק זה של הכתבה, בחלק השני על דרום וייטנאם ובחלק השלישי - הדרום של הדרום
מקומות לינה מומלצים:

מלון אוריינטל ג'ייד בעיר האנוי  |  מלון סילק פאס גראנד ריזורט בעיירה סאפה
מלון אלגרו בעיר הוי אן  |  מלון דנדרו גולד בעיר נא טראנג
מלון מרקיור ריזורט בעיירה דאלאת |  מלון פיוז'ן אוריג'ינל בעיר הו צ'י מין
 

ברוכים הבאים לווייטנאם

המעבר מלאוס הכפרית ויפת הנוף, לווייטנאם, מותיר את המטייל בהלם תרבותי. במקום צריפונים וכפרים, דלילי תושבים, עוברים בעיירות עם בתי קומות מלבנים. הכבישים סלולים השילוט באותיות לטיניות המים זורמים בברזים, הרבה תנועה והרבה אנשים, כמעט כולם בבגדים מערביים.

בווייטנאם חיים 99 מיליון בני אדם, השייכים לקבוצות אתניות שונות, שהגדולה בהן היא הקין (Kinh) או וייט (Viet), בשמה הנוסף. הארץ ארוכה וצרה. ממזרח הים הסיני. מצפון שוכנת סין. ממערב  לאוס בחלק הצפוני וקמבודיה בדרומי, וממש ממש בדרום  מפרץ תאילנד. הצפון הרחוק הררי ומושלג בחורף, בהאנוי  חורף ישראלי, ודרומה לה – מזג האוויר הוא טרופי  חם ולח.

מפרץ האלונג, ויאטנם
מפרץ הא לונג, אחד משבעת פלאי תבל של הטבע  (צילום: CC 
Marian Gociek)
כתבה על מסלול מקיף בווייטנאם - הלופ של הא-ז'אנג עד מפרץ הא-לונג
 

המזרח הרחוק



תחנה ראשונה – האנוי

האנוי (Hanoi) – הבירה, היא עיר יפהפייה השוכנת סביב אגם, ובה מקדשים, אזורי מסחר, עיר עתיקה מוקפת חומה, שווקי יום ולילה, מוזיאונים, תיאטרון, קולנוע, כספומטים וכל מה שנבקש ובכל רמות המחיר. התאהבתי בה ממבט ראשון. יצאתי לרחוב לסידורים ראשוניים.

דבר ראשון, אני ניגשת לחברת האוטובוסים "סין קפה". יש להם כרטיס אוטובוס המאפשר נסיעה בכל הקווים מהאנוי להו צ'י מין סיטי (Hồ Chí Minh), לשעבר סייגון, במחיר שווה לכל נפש. הכרטיס מאפשר ירידה ועלייה מהאוטובוס בכל התחנות בזמננו החופשי. אם לא מנצלים חלק ממנו אפשר לקבל החזר כספי אם ניגשים למשרדי החברה, בעיר המוצא. בערים רבות נהג האוטובוס עושה סיבוב בין בתי הארחה והמלונות. כל הצוות דובר אנגלית כך שגם אין בעיית שפה. בקיצור אני מוצאת שמבחינת הסידורים וייטנאם מאד ידידותית למטייל העצמאי. באוטובוס משתמשים גם המקומיים. והחלוקה ברוב הנסיעות הייתה שליש או פחות תיירים והשאר מקומיים. במשרד החברה, עזרו לי גם לארגן את השבוע הראשון של הטיול במינימום בזבוז זמן, כולל אפשרות של השארת התרמיל שם למשך היום כדי שאוכל לעלות על אוטובוס לילה.

עכשיו עם מסלול מסודר אני יוצאת לתור את האנוי. אני משוטטת קצת ברחובות ומנסה להתרגל אליה. יש בה כל כך הרבה תנועה, שמממש אי אפשר לחצות את הכביש. היכן שיש רמזור – אין בעיה, אבל יש רחובות ללא רמזורים והתנועה זורמת בכל הכיוונים. אוטובוסים, רכבים פרטיים, אופנועים וכמובן גם אופניים. הנוהג כאן הוא לחצות את הכביש ולתת לתנועה להסתדר סביבך. בהתחלה זה ממש מפחיד. אני "נדבקת" להולכי רגל אחרים. לאחר מספר פעמים אני מתחילה להתרגל ולהעז לחצות לבד. נתקלתי בצורת חציה זו כבר בבנגקוק שבתאילנד, אך כאן זה הרבה יותר גרוע. עד סוף היום, אני כבר מתחילה לעזור לתיירים אחרים לחצות.
 
האנוי, וייטנאם
אופנועים בהאנוי – כנראה כלי הרכב הנפוץ ביותר (צילום: CC Nam-ho Park)
כתבה על מסלול מקיף בווייטנאם - מהאנוי לסאפה דרך הוביט-לנד
 

טיול בהאנוי וביקור בשוק ובאגם

באזור הישן של העיר, סמוך לחומה, ישנו שוק ענק וססגוני, עם כל טוב. בכל כמה רחובות משתנה סוג הסחורה  יש רחוב לסיטונאי סיגריות, רחוב לפטריות מיובשות, רחוב ובו כל תשמישי הקדושה, רחוב המוקדש לחנויות צעצועים וכו... ורחובות של בתי מלאכה. שוב, כל מלאכה והאזור שלה. ממש כיף ומעניין לשוטט כך ברחובות. בין החנויות מסתובבים רוכלים עם מרכולתם, שתייה ופירות, המוסיפים לצבעוניות ולתסיסת האזור.

באזור אגם הואן קיאם (Hoàn Kiếm Lake) בתי קפה רבים, מסעדות וקיוסקים. רוגע ושלווה בלב העיר התוססת. האגדה מספרת כי באמצע המאה ה- 15 ניתנה לקיסר חרב משמיים שבה הוא השתמש כדי לגרש את הכובש הסיני שבא מצפון מארצו. בתום המלחמה יצא צב ענק מהאגם, חטף ממנו את החרב והחזירה השמיימה. לזכר האירוע, נבנה בדרום האגם עמוד, שהפך לסמלה של האנוי. המקדש בצפון האגם מוקדש ללוחם וחכם אחר שגרש את המונגולים במאה ה- 13, וכן לקדוש שהוא פטרונם של כל הרופאים. למקדש מגיעים בהליכה על גשר עץ אדום שנקרא: "השמש העולה".
לחופי צפון האגם נמצא תיאטרון טאם-לונג ובו מופע ייחודי  תיאטרון בובות צפות במים. כמעט אין תייר שאינו הולך לראות מופע זה, והתיאטרון מציג פעמיים-שלוש בכל יום. במופע מוצגות אגדות וייטנאמיות עם תעלולי פירוטכניקה מדהימים מלווים במוזיקה ווייטנאמית. למי שאינו דובר וייטנאמית (כולנו...) מחולקים דפים עם תרגום העלילה לאנגלית.

אגם הואן קיאם, האנוי
המקדש בצפון אגם הואן קיאם, אי של שלווה בלב האנוי התוססת  (צילום: CC cloud.shepherd)

 

מלון מומלץ לחופי אגם הואן קיאם בהאנוי

מלון אוריינטל ג'ייד (The Oriental Jade Hotel) ממוקם לחופי האגם ובנגישות נוחה לאתרים רבים בהאנוי, ומדורג ברמת 5 כוכבים. הוא מציע חדרים לזוגות ומשפחות, בריכה על הגג עם נוף לעיר, מסעדה והסעות מ/אל שדה התעופה.
בתי מלון נוספים בהאנוי

המלצה על מלון בהאנוי, וייטנאם
מלון אוריינטל ג'ייד - במיקום מצוין לביקור ברבים מאתרי העיר האנוי


המקדש של קונפוציוס ואתרים נוספים בהאנוי

אחד המקדשים המרשימים ביותר בהאנוי הוא מקדש הספרות (Temple of Literature) מהמאה ה- 11. הוא מוקדש לקונפוציוס ושימש גם במשכן האוניברסיטה הראשונה – בה התחנכו כל המנדרינים הווייטנאמיים. במתחם 5 חצרות ו- 82 מצבות שנחשבות לשיא האומנות המקומית. הכניסה, כבכל המקדשים כאן, מחולקת ל- 3 שערים המובילים ל- 3 שבילים בגן. המרכזי למלך, והצדדיים לשומרי ראשו ולשריו.

בעיר מספר מוזיאונים, אני בחרתי לבקר במוזיאון לאומנות ההיסטורית ששוכן במבנה קולוניאלי מהתקופה הצרפתית. כאן אפשר לראות חפצי אומנות ופסלים החל מהתקופה הניאונליטית. מתחם מעניין נוסף הוא המאוזולאום (Ho Chi Minh Mausoleum) שבו נשמרת ומוצגת גופתו של המנהיג הנערץ הו צ'י מין. זהו אזור מאד מודרני ועמוס בתיירים. בסביבה גם משרדי הממשלה, פגודות מרשימות וכן ארמון הנשיאות וגניו הנאים.
לינה באזור מקדש הספרות

המוזולאום האנוי, צפון וייטנאם
המאוזולאום של הו צ'י מין בהאנוי (צילום: CC  Mondo79)
 

על הנהר לפגודת הבושם

למי שהגיע להאנוי לקפיצה קצרצרה, ויש לו יום שלם פנוי, מומלץ לערוך טיול לנהר ולפגודת הבשמים (Perfume Pagoda). המקום נמצא במרחק של כ- 60 ק"מ דרום מערבית לעיר, אך הנסיעה היא סיפור של 3 עד 4 שעות, ואפילו יותר - תלוי בתנאי הדרך. דווקא, איטיות הנסיעה מהווה יתרון, כי היא מאפשרת הצצה לחיי התושבים שמחוץ לעיר.

האוטובוס מוביל לנהר המוכר בפי התיירים כנהר הבושם. עד שאגיע למקדשים מצפה לי שייט נעים בנהר. בסירות המשוטים חותרות נשים - בנות למשפחות של לוחמים. כך דואג השלטון הקומוניסטי לעבודה ולפרנסה למי ששירת את המדינה. הנשים מאוגדות בקואופרטיבים, והקואופרטיב הוא זה שמחלק את העבודה ביניהן. הן תמיד תקבלנה שכר, גם אם לא יהיו נוסעים. סידור זה מצאתי גם בנהרות אחרים.

בנוסף לנוף הנהר, ניתן לראות את הווייטנאמים עוסקים ב"גאולת" אדמות – כך הם מגדילים את שטח האדמה. האדמה מועלית מתחתית הנהר, המים זורמים ממנה ואז מטילים אותה על חוף הנהר.
לקראת צהריים, מגיעים סוף סוף למקדש הבושם. זוהי מערכת מקדשים על רכס הר המוקדשת לריפוי חולים. מרבית המבקרים כאן הם מקומיים המחפשים מזור לתחלואיהם.

בדרך לפגודת הבושם, ליד האנוי, צפון וייטנאם
דייגים לגדות הנהר בדרך לפגודת הבושם (צילום: CC  Lawrence Murray)

בדרך לפגודת הבושם, ליד האנוי, צפון וייטנאם
בסירות המשוטים חותרות נשים  בדרך לפגודת הבושם (צילום: CC  Maya-Anaïs Yataghène)
 

מפרץ הא לונג

דרום  מזרחית להאנוי, כ- 3.5 שעות נסיעה ממנה נמצא מפרץ הא לונג (Ha Long Bay), שהוא כנראה המקום הווייטנאמי המפורסם ביותר בעולם. נופיו – סלעים גבוהים בתצורות קראסטיות, העולים מתוך מי הים ואיים קטנים וטרשיים  משמשים השראה לסרטי פעולה ולספרי ריגול. השם "הא לונג" פירושו: "היכן שהדרקון ירד אל הים", משום שהסלעים מזכירים את המשולשים שעל גב הדרקון. בחלק מהמקומות ישנן מערות נטיפים יפות, מוארות באורות צבעוניים, להגברת האפקט.

רק מעט מן האיים הקטנטנים מיושבים וגם אלו שכן, אדמתם היא כה טרשית שאינה מאפשרת חקלאות. התושבים כאן מתפרנסים מדייג ותיירות. כל מה שיכול לצוף משמש פה ככלי שייט... בדרך בין הצוקים, אפשר לראות כפרי דייגים צפים, ואפילו שוק דגים צף! המקום הומה בסירות תיירים, מקומיים, סינים ואפילו מערביים. נשים משיטות סירות ומוכרות פירות ים טריים. סירות אחרות נושאות פירות וירקות או מזכרות לתיירים.
לינה באזור מפרץ הא לונג  |  כתבה על מפרץ הא לונג

מפרץ האלונג, ויאטנם
המצוקים הדרמטיים שהפכו את מפרץ הא-לונג למפורסם ברחבי העולם (צילום: CC M
minder)
 
ישנה אפשרות לשייט גם בספינות קרוזים, דוגמת מדליין קרוזס (Madeline Cruises) או ארה קרוזס האלונג (Era Cruises Halong), המציעות סוויטות מרווחות ויוקרתיות ברמות מחיר שונות (ניתן לבחור בין הפלגה של יומיים עם לילה אחד לבין הפלגה של שלושה ימים ושני לילות).
 
ספינת הקרוז מדלן קרוזס, מפרץ הא לונג Madeline Cruises

הפלגה ושייט במפרץ האלונג, וייטנאם
מדליין קרוזס
  - הפלגה של שני ימים ולילה אחד בנופי המפרץ

הדרך מהאנוי לכאן היא מעניינת במיוחד, עוברת בחלק רחב ומישורי של המדינה. הכבישים רחבים, רבי מסלולים, ומשני צדיהם בתי חרושת ענקיים של חברות בין-לאומיות, ששמות חלק מהן מוכרים לי. כל התעשייה הכבדה מרוכזת באזור אחד ליד הנמל המרכזי, וכך התוצרת התעשייתית משונעת ללא פקקי תנועה אל הנמל וממנו, ואינה מזהמת את האוויר בשאר המדינה.
 




העיר הקסומה סאפה בצפון וייטנאם

אחת מגולות הכותרת של כל טיול לווייטנאם היא הביקור בעיר סאפה (Sapa). הנסיעה לתייר המבקש לחסוך בזמן (וגם בכסף) היא ברכבת לילה מהאנוי לעיירת הגבול עם סין  לאו קאי (Lao Cai). משם נוסעים כשעה וקצת במעלה ההר לעיר סאפה הנמצאת בגובה של 1,650 מ'.

אני עולה לקרון השינה בהאנוי ומוצאת את עצמי בחברת שלושה סינים חביבים, שמתברר כי הם עובדים בטלוויזיה של העיר קונמינג. השלישייה, שני בחורים ובחורה, דוברים אנגלית טובה ואנו נהנים משיחה קולחת על הטיול בווייטנאם.

עם בוקר אני מוצאת את עצמי בתחנת הרכבת בעיירה לאו קאי. ידידיי החדשים נפרדים ממני וממשיכים בדרכם הביתה, ואילו אני יורדת מהרכבת. מחוץ לתחנה, כיכר עם דוכני מזון ובמרחק מה  כמה מסעדות. העיירה נראית מוזנחת מאוד, חסרת הוד והדר. אני הולכת עם זרם המטיילים אל המיניבוסים שלוקחים אותנו במעלה ההר לסאפה.

לעומת לאו קאי, סאפה נראית ממש חביבה. יש בה מסעדות, חנויות ונופים נעימים. ברחוב הראשי כמעט כל דלת היא או מסעדה או בית הארחה. הרחוב הומה מקומיים בלבוש מסורתי, או מערבי, ותיירים כמובן. העיר לא גדולה, אבל בהחלט עיר מחוז. כאן יש בנק, דואר, וכל מה שבן אדם צריך. מומלץ להגיע לכאן ביום שישי, על מנת ליהנות מהשוק הססגוני של בני השבטים, שנוהרים לכאן על שלל בגדיהם הצבעוניים. ומהפרומננד (טיול) של הצעירים ליד הכנסייה ביום ראשון אחר הצהריים. לכאן מגיעות הצעירות מקושטות ו"מגונדרות" כדי להכיר צעירים.

באזור חיים מספר שבטים: המונג  שמוצאם מסין, והם נחלקים למספר קבוצות הנבדלות בבגדיהם הססגוניים, דזאו ו-זד הווייטנאמיים, שחיים כאן דורי דורות. לכל קבוצה מאפיינים משלה והיא חיה בגובה אחר. גם שבטים לאוטיים אחרים נמצאים כאן. ההבדל בין לאוס לפה הוא שאורח החיים המסורתי כמעט ונמחק בלאוס, ואילו כאן הוא נשמר.
לינה בעיר סאפה

טרסות האורז באזור סא פה, צפון וייטנאם
טרסות האורז באזור סאפה, מגולות הכותרת של כל טיול לווייטנאם (צילום: CC  Alfio Manciagl)

טרסות האורז באזור סא פה, צפון וייטנאם
כל עונה והיופי שלה, טרסות האורז באזור סאפה  (צילום: CC  vichie81)
 

ביקור אצל השבטים של אזור סאפה

על מנת לראות את השבטים בסביבתם הטבעית, אני יוצאת לטיול רגלי עם מדריך מקומי דובר אנגלית מצוינת לכמה ימים. שום דבר לא הכין אותי למה שאני עומדת לראות כאן. כבר ביציאה מהעיר המדריך מפנה את תשומת ליבי לצמחי הקנאביס שבצד הדרך  ככה בגלוי, על הכביש הראשי. גידול הסמים הוא חלק מאורח החיים כאן ומשפחות שלמות מתפרנסות מזה. מכאן "הסחורה" עוברת לשאר מדינות דרום-מזרח אסיה ואל הצרכנים.

די מהר אנו פונים לשביל צדדי ומתחילים לטייל בין הכפרים והנופים הנפלאים. שדות של אורז מסביב לכפרים, גינות ירק ליד הבתים. בגינה שליד הבית מטפלת האישה. בשדות עובדים הגברים. אני חייבת בעצירה לצורכי הטבע והגוף, ומבקשת מהמדריך להסתובב. "רגע!" הוא עוצר אותי. מסתבר שכאן שלא כבשאר העולם שומרים על ההיגיינה  גם בשדות יש מקומות מיוחדים שנועדו לכך.
 
שוק מקומי באזור סא פה, צפון וייטנאם
בנות שבט המונג באזור סאפה (צילום: CC  JvL)


אנחנו נכנסים לאחד הכפרים. הבתים נמוכים וצמודי קרקע, מה שמצביע על כך שזהו כפר של ה'מונג. באחת החצרות אנו רואים "Xמענפים. הדלת לבית סגורה. המדריך מסביר כי בבית נמצא כרגע שאמאן העורך טקסים. במקרה כזה הבית נחשב ל"טאבו" ואין להיכנס לחצר, או חלילה וחס – לבית, וכמובן שאסור לצלם. יש גם רפואה מודרנית בכפרים, אבל המסורת חזקה מכל, לאורך הדרך אנו פוגשים בבתים נוספים שהם "טאבו".

בכפר אחר יש תחנת קמח, המשמשת כמה מכפרי הסביבה, ואפשר לראות בה נשים משבטים שונים. בבתי הספר, לעומת זאת, אין עירוב בין השבטים  כל שבט וביה"ס שלו. חלקם בתלבושות מסורתיות, ואחרים במערביות. על כל בי"ס שלט המודיע איזו מדינה תרמה את הכסף להקמתו. רובם מומנו על ידי יפן.

בכפר הקטן של בני שבט הדזאו החדרים והמקלחות ממתינים לנו. כדי להתקלח בהצלחה צריך לערבב את המים עם מים שהורתחו, אותם קיבלנו בקערה נפרדת. אותי זה מחזיר למקלחות בבית בימי ילדותי בתל אביב. השירותים הם חור באדמה, במבנה אחר - קרוב יותר לפלג המים ורחוק יותר מהמגורים. 

לאחר ארוחת בוקר מזינה המדריך ואני יוצאים לדרכינו במעלה ההר. הנוף נעשה רק יפה יותר, והדרך עוברת בין פלגי מים ונהרות. מפעם לפעם אנו פוגשים גם בתושבים היוצאים לעבד את השדות. תעלות עץ העוברות במורד ההר ומפעם לפעם המים הזורמים בהן נכנסים לתוך מעין דלי עץ, בטרם ימשיכו בדרכם למטה. מסתבר כי התושבים מנצלים את התלילות של ההר כדי להזרים מים שיש להם בשפע, וכך להניע מתקן הדומה לממטרה שמונח בתוך הדלי. זוהי טורבינה פרימיטיבית וכך הם מייצרים לעצמם חשמל.

שוק מקומי באזור סא פה, צפון וייטנאם
שוק של בני השבטים באזור סאפה (צילום: CC JvL)
 

מלון מומלץ בעיר סאפה בצפון וייטנאם

מלון סילק פאס גראנד ריזורט (Silk Path Grand Resort & Spa Sapa) הוא מלון 5 כוכבים גדול ומפנק, המציע בריכה מקורה, מרכז ספא, מסעדה, בר, חדרים גדולים ומרווחים, שלכולם מרפסות, וגם וילות פרטיות וסוויטות מפנקות. ארוחת הבוקר במלון עשירה ומגוונת והשירות אדיב וחייכני.

המלצה על מלון בעיירה סאפה, צפון וייטנאם
מלון סילק פאס גראנד ריזורט בעיירה סאפה - פינוק חמישה כוכבים
 

האופנוענים של נין בין

כל הנוסעים באוטובוס הלילה המוביל אותנו מהאנוי לנין בין (Ninh Binh) מקומיים, פרט לשתי בנות אוסטרליות, ואני. במהרה נרקמת ידידות בין הנוסעים דוברי האנגלית ובין המטיילות. הנסיעה הזו, למרות שהיא מתקיימת בחושך, אינה משעממת. יש בין הנוסעים כאלו המחליפים מבגדים לפיג'מות ומנסים להירדם, אך אין להם סיכוי. מהשיחה הערה אנו למדות כי האבטלה כאן גדולה ואין דמי אבטלה. חינוך חינם הוא עד גיל 14. התלמידים המצטיינים מקבלים מלגת לימודים לאוניברסיטה. החברה מאוד שמרנית, וכל הנישואים הם שידוכים המבוצעים על ידי ההורים. גם אנו מספרות על החיים במערב בארצותינו. אני מעוררת סקרנות, כי המקומיים רוצים להבין מדוע אני מטיילת לבד. אישה וייטנאמית אומנם נוסעת לבד, ופגשתי רבות כאלו באוטובוסים, אך זה לשם מטרה מסוימת, ולא טיול לשם טיול. הם מנסים "לעכל" אותי ולהבין עד כמה אני "חופשיה". כדי לעמוד על טיבי אני נשאלת: "האם את שותה בירה?".

לקראת חצות מגיע האוטובוס ליעדו ומוריד אותנו בפתח מלון ממשלתי גדול, מהסוג הקומוניסטי. אלו בתי מלון שמשרתים את בכירי המפלגה, מקורבים ואנשים אמידים. האוסטרליות ואני מחליטות שכוחנו במספרנו, ולאחר בירור מחיר חדר, החלטנו לצעוד העירה, לראות אם נמצא משהו צנוע יותר. עוד לפני שאנו מגיעות לרמזור הבא, עוצרים לידינו 3 אופנועים ומציעים עזרה. אלו הם "נהגי המונית" המקומיים. הם מציעים לנו אכסניה במחיר מגוחך ואנו עולות עם תרמילינו, כל אחת על אופנוע, ונוסעות. לאחר ארוחת בוקר משביעה "לפי הזמנה" אנו פוגשות שוב את האופנוענים, שלוקחים אותנו לסיור מודרך באזור. 

נין בין, צפון וייטנאם
אזור נין בין ידוע בתצורות הסלע הקרסטיות העולות מהביצות  (צילום: CC EoNaYa)

נין בין, צפון וייטנאם
שייט באזור העיר נין בין, צפון וייטנאם  (צילום: CC cristal tran)
 

טיול באזור נין בין

אזור נין בין ידוע בתצורות הסלעים הקרסטיות העולות מהביצות, המזכירות את הנופים המפורסמים שבאזור גווילין שבסין. יש שם גם כמה מערות נטיפים יפות, שכדי להגיע אליהן יש לשוט בסירה וללכת בביצות. בדרך רואים גם כפר צף ואת התושבים שולים עשבי מים. התאו רועה בביצות והציפורים עפות שם בשמחה. גם אנו שמחות ונפעמות לנוכח יפי הטבע הזה, וההזדמנות לראות את הכפריים עוסקים במלאכותיהם ממש מקרוב.
בתי מלון בנין בין

מלון מומלץ, נין בין, צפון וייטנאם
מומלץ לשהות באזור נין בין לפחות שני לילות, רק כך אפשר באמת לספוג את היופי של המקום.
בתמונה: מרפסת על המים במלון טראנג אן אקולודג', על אחד מיובלי הנהר 
(צילום: 
Trang An Ecolodge)

נין בין, צפון וייטנאם
קוטפת שושנות המים (נימפאה) בנהר, אזור נין בין  (צילום: CC Vinh Dao)


מילה על היושר של הווייטנאמים. למרות שלקחנו חדר רק ללילה אחד, אנו מוזמנות להתקלח לאחר הטיול, ארוחת ערב מוכנה עבורנו, כמובן גם הכביסה שלי מוגשת לי נקייה, מגוהצת ורעננה, והכי הכי, דאגו לנו להסעה לתחנת האוטובוס ב- 22:30 בלילה. האופנוענים חיכו עמנו עד שהאוטובוס הגיע, ובעלת האכסנייה גם ציידה כל אחת מאיתנו עם אוכל למשך נסיעת הלילה באוטובוס, בכמות שהספיקה לי גם ליום הבא. והמחיר? תצחקו, חוץ מהכביסה וארוחת הערב, לא נדרשנו לשום תשלום נוסף. ככה זה כשמטיילים בארץ שעדיין לא קולקלה על ידי התיירים.


החלק השני בסדרת הכתבות: סבתא תרמילאית: הואה, דאלאת ודרום וייטנאם
 

מידע נוסף

כתבות נוספות


אודות הכותבת

דליה היא סבתא עליזה ושמחה, שלא משתעממת גם כשהיא לבדה. חורשת את העולם כשהתרמיל על גבה, דבר שהיא עושה בכל הזדמנות, ומגחכת שהיא שומעת את סיפורי הגבורה של טיולי הצעירים, שחושבים שטיול תרמיל הוא טיול לצעירים בלבד.




סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר