סבתא תרמילאית:
חלק ב' – דרום וייטנאם
מאת: דליה
החלק הראשון של הכתבה עסק בטיול בהאנוי וסביבתה, בחלק השני, הנוכחי, אספר על הטיול לאורך וייטנאם ודרומה, ובייחוד על קטע הדרך שבין הערים הואה לדאלאת.
יעדי הטיול בווייטנאם בחלק זה של הכתבה, בחלק הראשון על צפון וייטנאם ובחלק השלישי - הדרום של הדרום
מקומות לינה מומלצים:
מלון אוריינטל ג'ייד בעיר האנוי | מלון סילק פאס גראנד ריזורט בעיירה סאפה
מלון אלגרו בעיר הוי אן | מלון דנדרו גולד בעיר נא טראנג
מלון מרקיור ריזורט בעיירה דאלאת | מלון פיוז'ן אוריג'ינל בעיר הו צ'י מין
ובבוקר התעוררנו בהואה
באוטובוס להואה ( Hue ) כל הנוסעים ישנים. זוהי נסיעת לילה שנעים לשקוע במהלכה בשינה נעימה. הואה, השוכנת על גדות נהר הבושם ( Sông Hương ), הייתה בעבר העיר הקיסרית של וייטנאם. זוהי עיר מלאת ירק, עם רחובות נעימים שכיף לטייל בהם, שוק ססגוני ליד הנהר, ושוק נוסף ליד האזור המסחרי של העיר. רק רוכבי האופניים, המסתובבים בעיר ומנסים לצוד תיירים, מעיבים על שמחת השיטוט בעיר חמודה זו.
אחד האתרים המפורסמים והמיוחדים בעיר הוא העיר האסורה שבמתחם העיר הפנימית. מדובר באזור הארמונות שבהם התגוררו קיסרי הארץ בין השנים 1744-1945. מתקופה זו נותרו בעיר הרבה שרידים מרשימים, אבל מאחר שבמלחמת וייטנאם התנהלו כאן קרבות רחוב ו- 10,000 מתושבי העיר נהרגו, כמובן שהרבה גם נהרס.
הואה היא עיר עם היסטוריה ארוכה, אחד משערי העיר הפנימית (צילום: cesareantonio)
נעים גם לשוטט בעיר עצמה, גם בחלקיה המודרניים. האזור המסחרי מעניין במיוחד. ניתן למצוא כאן, בין היתר, בתי מלאכה בהם נערות רוקמות תמונות בחוטי משי. זו אומנות אסייתית עתיקה, שכמעט שנעלמה מהעולם. אני לא מתאפקת ובאחד מבתי מלאכה אלו קונה לא פחות משלוש תמונות כאלו. ישר מהיצרן לצרכן וכמובן חוסכת הרבה כסף.
בהואה אפשר לשוטט ולראות כיצד חי העם הווייטנאמי בימינו. ישנם שוכני הנהר, החיים בסירותיהם העוגנות לכל אורך הגדה בעיר, כאילו זו מרינה ענקית. אני נכנסת לתוך הסמטאות שליד הנהר, אזור שבו אני מקבלת כמה וכמה מבטים תמהים כי אף תייר לא מסתובב כאן. השעה היא כבר שעת צהריים, והילדים חוזרים מבית הספר. כולם לובשים תלבושת אחידה, חולצה לבנה ומכנסיים שחורים לבנים, ואילו לבנות חצאיות או מכנסיים מסורתיות. באחד הבתים אוכלים צהריים והדלת פתוחה. בבית יש רהיטים כמקובל אצלנו, אבל אוכלים על הרצפה.
לינה בעיר הואה
הואה, ספינות לאורך הנהר (צילום: Chris Putnam)
הוי אן – העיירה ששרדה את המלחמה
התחנה הבאה שלי היא העיירה הוי אן ( Hoi An ). ההתיישבות של בני האדם כאן החלה כבר לפני 2000 שנה בתקופת הברזל. במאה ה- 17 העיירה הוחרבה במלחמות אזוריות, אך הוקמה שוב כעיר מסחר ונמל תוססת. הסוחרים היו סיניים וגם מערביים כמו הפורטוגזים שהגיעו לכאן.
בעיר חיים רק כ- 1,300 תושבים סיניים, אולם משקלם גדול בהרבה, משום שרוב המקדשים הם סיניים והוקמו על ידי סוחרי העיר. העיר ידועה בשל ריבוי החייטים הפעילים בה. מטיילים רבים שומרים מזוודה ריקה למלא ברחובות העיר...
לינה בעיר הוי אן
כל חודש בליל ירח מלא העיר מוארת, פסטיבל הפנסים בעיר הוי אן (צילום: CC Raita Futo)
כתבה על חגים ופסטיבלים בווייטנאם
המלצה על מלון בעיר הוי אן
מלון אלגרו הוי אן (Allegro Hoi An), מלון 5 כוכבים הממוקם ליד מרכז הכנסים, לא הרחק משוק הלילה, מוזיאון הפולקלור והגשר המקורה. הוא מציע סוויטות מרווחות וממוזגות, המתאימות לזוגות ומשפחות, בריכה ומרכז ספא מפנק. לרשות אורחי המלון אופניים ושירות הסעות לעיר העתיקה ולחוף הים.
מלון אלגרו הוי אן – מיקום מעולה, ניקיון ושירות אדיב
נא טראנג – צלילה ושנירקולים
500 ק"מ דרומה להוי-אן שוכנת העיר נא טראנג ( Nha Trang ). גן עדן לחובבי הצלילה והשנירקול, מקום לנוח ולבלות בו על שפת הים היפהפה, בסיס לטיולים באזור הגבעות המרכזי של וייטנאם, או סתם מקום לעשות בו עצירה, כדי לשבור את הנסיעה הארוכה מצפון לדרום. תהא אשר תהא סיבת העצירה, לא תשתעממו כאן. זו עיר קיט מקומית שהתגלתה גם על ידי התיירים.
המפרץ, על מימיו הכחולים ודגיו הצבעוניים, מוקף הרים ומזכיר את אילת. על החוף מסעדות ובתי קפה, ברחובות הקרובים לחוף ישנם בתי מלון בכל רמות המחיר, ומועדוני חוף. כאשר מתרחקים מהאזור הזה לכיוון מערב מוצאים את העיר עצמה. אני חולמת על בטן גב ושחייה ויוצאת ביום הראשון לשהותי לשייט במפרץ הכולל שחייה, שנורקלים וביקור באיים ובשוק הצף.
לינה בעיר נא טראנג | כתבה על צלילה בתאילנד
העיר נא טראנג, עיר קיט מקומית שהתגלתה גם על ידי התיירים (צילום: HunterPhoto)
גם אם מגיעים ומזג האוויר אינו מושלם, יש מה לעשות בעיר מלבד פעילויות ימיות. על סלע גרניט בכניסה הצפונית לעיר עומדים מקדשי פו-נאגאר – שם שוכנת אלת העיר. בכניסה למקדש בחצר העליונה, יושבות המתפללות עם מנחותיהן. נשים קשות יום, נכנסות פנימה, מתפללות ובוכות ומבקשות את עזרת האלה. בעיר גם אקווריומים בהם דגי הים שבמפרץ, ועוד אתרים בעלי עניין.
במרחק קצר מהעיר, ניתן לבקר בבריכות המלח, ולהיכנס לכפרים. רובם מתפרנסים מייצור לבני חמר לבניין. במפעל הקטן, נשים יוצרות את הלבנים מתערובת טיט המובאת מההרים, והגברים הם אלו שמכניסים עצים לתוך התנור. כדי לבנות בית וייטנאמי, יש צורך ב- 1200 לבנים לפחות. מדובר בעבודה פיזית קשה, אך נשות וייטנאם הן חרוצות וקשוחות. הן משיטות סירות בנהר, עובדות בחציבה, ובכל עבודה אחרת כנדרש. בהחלט יש כאן שוויון בין המינים.
לכתבות על יעדי צלילה נוספים בעולם
חופי העיר נא טראנג, גן עדן לחובבי הצלילה והשנירקול על שפת הים היפהפה (צילום: CC ThanhNgocTran)
מלון דנדרו גולד המפנק בעיר נא טראנג, שהבריכה שלו משקיפה לעבר המפרץ (צילום: Dendro Gold Hotel)
המסע מנא טראנג לדאלאת
אני בוחרת להמשיך את דרכי לעיר דאלאת ( Dalat ) על גב האופנוע, ותוך כדי כך לתור את אזור הגבעות המרכזי של הארץ הזו. הדרך מנא-טראנג פונה מערבה, לתוך ההרים. בינות שדות האורז והיערות, רואים קטעים חומים של אדמה חשופה – שום דבר אינו צומח כאן, זכר לפצצות הכימיות שהאמריקנים השליכו בעת המלחמה. את נזקי החומרים הכימיים ניתן לזהות גם בריבוי המומים המולדים באזור זה. שלא כמו ביתר וייטנאם, לתושבי המקום יש עדיין רגשות אנטי-אמריקנים עזים, ולא בכדי. אנו מגיעים לנקודה הגבוהה והצרה ביותר בהר: מעבר הנשרים. בתקופת המלחמה התנהלו כאן קרבות קשים, אך כיום זוהי תצפית נוף שלווה עם כמה רוכלים ודוכני מזכרות.
באזור המישורי שלאחר המעבר ישנם כפרים שבטיים. מומלץ לבקר בחלקם באופן מדגמי ולראות את אורח החיים המסורתי. אלו הם שבטים בעלי מבנה מטריארכלי – האישה היא ראש המשפחה. הגבר רשאי להתחתן שנית רק אם התאלמן. לכל קבוצה שפה ואמונות משלה וניתן לזהותם לפי מבנה הבית.
בני שבט אדו מתגוררים בבתים על כלונסאות גבוהים וזאת בשל חיות הטרף כנמרים המסתובבים באזור. הבית מכוסה במחצלות משלושה צדדים, רק צד הכניסה פרוץ לגמרי. משפחה ממוצעת יכולה להיות גם בת 17 נפשות. הם מגדלים כותנה, קפה, עצי פרי וגם תרנגולות וחזירים. הכול בכמויות קטנות לתצרוכת אישית. שבט זה ידוע גם כשבט המגדל פילים.
בדרך לדאלאת חולפים נופים הרריים ושדות אורז רחבי ידיים (צילום: M M)
להיזהר מנמר – טיול בג'ונגל וייטנאמי
עם בוקר יצאתי לחזות במפלי דריי סאפ ( Dray Sap ) . זו סדרה של 7 מפלי פרסה, האחד מרשים יותר מהשני. למרגלות המפלים אפשר לראות דייגים עסוקים במלאכתם ומקומיים – תופסים שלווה בחיק הטבע הנפלא. גם הטיול בג'ונגל בין המפלים הוא חוויה בפני עצמה. מפעם לפעם מבצבצים כפרים של בני מיעוטים. באזור זה הדרך לא סלולה, ואנו חולפים בין יערות, שדות אורז, תירס ומטעי קפה. גם מורדות הגבעות מנוצלים לחקלאות. זו העונה של קטיף הקפה ולפני כל בית אפשר לראות פולי קפה מתייבשים בשמש. גם עמקים מבצבצים מפעם לפעם, והנוף שהם מגלים הוא היפה ביותר בארץ הזו, לדעתי.
אפשר לעשות הפוגות קצרות בטיול, הפסקות בסככה שהיא מעין קיוסק. הבעל תמיד שיכור ואילו האישה מגישה קפה קצר וחזק. פו, נהג האופנוע הנאמן שהתלווה אליי, משמש כמתורגמן. אני מכבדת את השיכורים בסיגריות, והם מתחילים להיות ידידותיים אליי. באחד המקומות הבעל השיכור מראה לי את רדיו הבטריות שלו ואחר כך מוציא גיטרה, ומכריח אותי לשיר איתו. ליד הקיוסק הזה יש עמדה של חיילים, והם ניגשים לבדוק על מה השמחה והמהומה.
למחרת אנו מתקרבים לדאלאת. בדרך ישנם כפרים של בני מיעוטים שבנתה ממשלת צרפת, לאחר שעקרה אוכלוסיות שבטיות מיישוביהן. כפרים אלו נבדלים מהאחרים בכך שהם מאד מסודרים, הבתים עומדים בשורה ישרה ובכפר יש מבנים לחנויות וכנסייה. באופן מפתיע יש כאן צמחייה מעטה ביותר.
דאלאת – העיר שסביב האגם
עולים במעלה ההר ומגיעים לעיר דאלאת ( Dalat ), הנמצאת בגובה 1,475 מ'. בגלל מזג האוויר הנוח בה, כ- 24 מעלות – להבדיל מהחום הלוהט והלחות הטרופית שבאזורים הנמוכים יותר – העיר משמשת כעיר קיט, ובעבר גם כמקום מגורים אהוב על תושבים זרים.
העיר הוקמה על אדמות שבטי המיעוטים שגורשו מהן. במרכזה אגם גדול, שהוא חלק ממפעל המים שהקימו הצרפתים, ובכל בתיה יש מים זורמים. מכאן הדרכים הרחבות מובילות לשכונות שעל הגבעות. כל שכונה והייחוד שלה. חלק מהשכונות בנוי בסגנון אירופאי, חלק אחר – שריד לעיר שהייתה פה בעבר, עם רחובות צרים ושוק ססגוני שתושבי הסביבה מביאים אליו את מרכולתם. שכונות אחרות צמחו מכפרים – אפשר עדיין לראות את חלקות הירק.
מפל אחד מני רבים באזור דאלאת (צילום: jejim)
בתקופה היותר קומוניסטית, היה ניסיון להקים פה "קולחוזים" (משקים שיתופיים) של פירות וירקות, אבל האיכר הויטנאמי לא הבין למה פירות עמלו צריכים להתחלק בין שכניו, ופשוט הפסיק לעבוד. בארץ היה רעב, והשיטה נכשלה. אדמות הקולחוז חולקו מחדש בין המשפחות שמעבדות אותן בחריצות. בעיר יש מסעדות טובות, בתי מלון במחיר לכל כיס, וגם חבורת נהגי האופנוע "איזי ריידרס", ששמה לעצמה למטרה – לא לעשוק תיירים. לאלו יש תעודת חבר, ואל דאגה - הם כבר ימצאו אתכם.
אזור המסעדות בעיר מופרד מאזור העסקים. טור מסעדות מקדם את פני: רק לבחור. אני מחפשת אחת שיש בה עוד מערביים. אחרי טיול כה ארוך, ובשעה זו של הלילה, אין לי חשק לניסיונות קולינאריים. בשובי לחדר, אני מתקשרת הביתה ושמחה לשמוע את קולות ילדי בפעם הראשונה מזה מספר חודשים.
טיול יום בעיר יכול להיות מעניין ומגוון, ולא צריך יותר מיום אחד כדי "לכסות" את כל נקודות העניין. יש כאן אדריכלות מיוחדת, פארק עם מפלי מים, מגרשי גולף, גן בוטני יפה ותצפיות מקסימות. בסוף היום אני מחליטה ללכת למספרה מקומית ולסדר את שיערי הפרוע בתמורה לסכום מגוחך – כמה שקלים. אני נרגעת עם מסאז' בקרקפת במשך 20 דקות ותמונות הטיול עולות במוחי.
לינה בעיר דאלאת
בדאלאת מנזרים בודהיסטיים המשרתים את המאמינים, ומצטלמים נהדר... (צילום: Andrey Khrobostov)
מלון מומלץ בעיירת הנופש דאלאת
מלון מרקיור דאלאת ריזורט ( Mercure Dalat Resort ) ממוקם לא הרחק מהאגם במרכז דאלאת, מוקף בגן יפה, והוא מלון 4 כוכבים אלגנטי, נקי ומפנק מאד. חדריו המרווחים כולם ממוזגים וכוללים פינת ישיבה, וחלקם מתאימים למשפחות.
מחר בבוקר אמשיך מכאן דרומה, אל עבר היעד האחרון למסע זה – הו צ'י מין סיטי ודלתת המקונג , בכתבה: סבתא תרמילאית בווייטנאם: הדרום של הדרום
מידע נוסף
כתבות נוספות על וייטנאם
כתבה נוספת על דרום וייטנאם
האי פוקוק - גן עדן של שקיעות
צפון וייטנאם
מידע למטייל בווייטנאם
ביקור במפרץ הא לונג
אודות הכותבת
דליה היא סבתא עליזה ושמחה, שלא משתעממת גם כשהיא לבדה. חורשת את העולם כשהתרמיל על גבה, דבר שהיא עושה בכל הזדמנות, ומגחכת שהיא שומעת את סיפורי הגבורה של טיולי הצעירים, שחושבים שטיול תרמיל הוא טיול לצעירים בלבד.
הואה היא עיר עם היסטוריה ארוכה, אחד משערי העיר הפנימית (צילום: cesareantonio)
לינה בעיר הואה
הואה, ספינות לאורך הנהר (צילום: Chris Putnam)
בעיר חיים רק כ- 1,300 תושבים סיניים, אולם משקלם גדול בהרבה, משום שרוב המקדשים הם סיניים והוקמו על ידי סוחרי העיר. העיר ידועה בשל ריבוי החייטים הפעילים בה. מטיילים רבים שומרים מזוודה ריקה למלא ברחובות העיר...
לינה בעיר הוי אן
כתבה על חגים ופסטיבלים בווייטנאם
המלצה על מלון בעיר הוי אן
מלון אלגרו הוי אן (Allegro Hoi An), מלון 5 כוכבים הממוקם ליד מרכז הכנסים, לא הרחק משוק הלילה, מוזיאון הפולקלור והגשר המקורה. הוא מציע סוויטות מרווחות וממוזגות, המתאימות לזוגות ומשפחות, בריכה ומרכז ספא מפנק. לרשות אורחי המלון אופניים ושירות הסעות לעיר העתיקה ולחוף הים.
מלון אלגרו הוי אן – מיקום מעולה, ניקיון ושירות אדיב
נא טראנג – צלילה ושנירקולים
מלון אלגרו הוי אן – מיקום מעולה, ניקיון ושירות אדיב
לינה בעיר נא טראנג | כתבה על צלילה בתאילנד
העיר נא טראנג, עיר קיט מקומית שהתגלתה גם על ידי התיירים (צילום: HunterPhoto)
לכתבות על יעדי צלילה נוספים בעולם
מלון דנדרו גולד המפנק בעיר נא טראנג, שהבריכה שלו משקיפה לעבר המפרץ (צילום: Dendro Gold Hotel)
המסע מנא טראנג לדאלאת
אני בוחרת להמשיך את דרכי לעיר דאלאת ( Dalat ) על גב האופנוע, ותוך כדי כך לתור את אזור הגבעות המרכזי של הארץ הזו. הדרך מנא-טראנג פונה מערבה, לתוך ההרים. בינות שדות האורז והיערות, רואים קטעים חומים של אדמה חשופה – שום דבר אינו צומח כאן, זכר לפצצות הכימיות שהאמריקנים השליכו בעת המלחמה. את נזקי החומרים הכימיים ניתן לזהות גם בריבוי המומים המולדים באזור זה. שלא כמו ביתר וייטנאם, לתושבי המקום יש עדיין רגשות אנטי-אמריקנים עזים, ולא בכדי. אנו מגיעים לנקודה הגבוהה והצרה ביותר בהר: מעבר הנשרים. בתקופת המלחמה התנהלו כאן קרבות קשים, אך כיום זוהי תצפית נוף שלווה עם כמה רוכלים ודוכני מזכרות.
באזור המישורי שלאחר המעבר ישנם כפרים שבטיים. מומלץ לבקר בחלקם באופן מדגמי ולראות את אורח החיים המסורתי. אלו הם שבטים בעלי מבנה מטריארכלי – האישה היא ראש המשפחה. הגבר רשאי להתחתן שנית רק אם התאלמן. לכל קבוצה שפה ואמונות משלה וניתן לזהותם לפי מבנה הבית.
בני שבט אדו מתגוררים בבתים על כלונסאות גבוהים וזאת בשל חיות הטרף כנמרים המסתובבים באזור. הבית מכוסה במחצלות משלושה צדדים, רק צד הכניסה פרוץ לגמרי. משפחה ממוצעת יכולה להיות גם בת 17 נפשות. הם מגדלים כותנה, קפה, עצי פרי וגם תרנגולות וחזירים. הכול בכמויות קטנות לתצרוכת אישית. שבט זה ידוע גם כשבט המגדל פילים.
בדרך לדאלאת חולפים נופים הרריים ושדות אורז רחבי ידיים (צילום: M M)
להיזהר מנמר – טיול בג'ונגל וייטנאמי
עם בוקר יצאתי לחזות במפלי דריי סאפ ( Dray Sap ) . זו סדרה של 7 מפלי פרסה, האחד מרשים יותר מהשני. למרגלות המפלים אפשר לראות דייגים עסוקים במלאכתם ומקומיים – תופסים שלווה בחיק הטבע הנפלא. גם הטיול בג'ונגל בין המפלים הוא חוויה בפני עצמה. מפעם לפעם מבצבצים כפרים של בני מיעוטים. באזור זה הדרך לא סלולה, ואנו חולפים בין יערות, שדות אורז, תירס ומטעי קפה. גם מורדות הגבעות מנוצלים לחקלאות. זו העונה של קטיף הקפה ולפני כל בית אפשר לראות פולי קפה מתייבשים בשמש. גם עמקים מבצבצים מפעם לפעם, והנוף שהם מגלים הוא היפה ביותר בארץ הזו, לדעתי.
אפשר לעשות הפוגות קצרות בטיול, הפסקות בסככה שהיא מעין קיוסק. הבעל תמיד שיכור ואילו האישה מגישה קפה קצר וחזק. פו, נהג האופנוע הנאמן שהתלווה אליי, משמש כמתורגמן. אני מכבדת את השיכורים בסיגריות, והם מתחילים להיות ידידותיים אליי. באחד המקומות הבעל השיכור מראה לי את רדיו הבטריות שלו ואחר כך מוציא גיטרה, ומכריח אותי לשיר איתו. ליד הקיוסק הזה יש עמדה של חיילים, והם ניגשים לבדוק על מה השמחה והמהומה.
למחרת אנו מתקרבים לדאלאת. בדרך ישנם כפרים של בני מיעוטים שבנתה ממשלת צרפת, לאחר שעקרה אוכלוסיות שבטיות מיישוביהן. כפרים אלו נבדלים מהאחרים בכך שהם מאד מסודרים, הבתים עומדים בשורה ישרה ובכפר יש מבנים לחנויות וכנסייה. באופן מפתיע יש כאן צמחייה מעטה ביותר.
דאלאת – העיר שסביב האגם
עולים במעלה ההר ומגיעים לעיר דאלאת ( Dalat ), הנמצאת בגובה 1,475 מ'. בגלל מזג האוויר הנוח בה, כ- 24 מעלות – להבדיל מהחום הלוהט והלחות הטרופית שבאזורים הנמוכים יותר – העיר משמשת כעיר קיט, ובעבר גם כמקום מגורים אהוב על תושבים זרים.
העיר הוקמה על אדמות שבטי המיעוטים שגורשו מהן. במרכזה אגם גדול, שהוא חלק ממפעל המים שהקימו הצרפתים, ובכל בתיה יש מים זורמים. מכאן הדרכים הרחבות מובילות לשכונות שעל הגבעות. כל שכונה והייחוד שלה. חלק מהשכונות בנוי בסגנון אירופאי, חלק אחר – שריד לעיר שהייתה פה בעבר, עם רחובות צרים ושוק ססגוני שתושבי הסביבה מביאים אליו את מרכולתם. שכונות אחרות צמחו מכפרים – אפשר עדיין לראות את חלקות הירק.
מפל אחד מני רבים באזור דאלאת (צילום: jejim)
בתקופה היותר קומוניסטית, היה ניסיון להקים פה "קולחוזים" (משקים שיתופיים) של פירות וירקות, אבל האיכר הויטנאמי לא הבין למה פירות עמלו צריכים להתחלק בין שכניו, ופשוט הפסיק לעבוד. בארץ היה רעב, והשיטה נכשלה. אדמות הקולחוז חולקו מחדש בין המשפחות שמעבדות אותן בחריצות. בעיר יש מסעדות טובות, בתי מלון במחיר לכל כיס, וגם חבורת נהגי האופנוע "איזי ריידרס", ששמה לעצמה למטרה – לא לעשוק תיירים. לאלו יש תעודת חבר, ואל דאגה - הם כבר ימצאו אתכם.
אזור המסעדות בעיר מופרד מאזור העסקים. טור מסעדות מקדם את פני: רק לבחור. אני מחפשת אחת שיש בה עוד מערביים. אחרי טיול כה ארוך, ובשעה זו של הלילה, אין לי חשק לניסיונות קולינאריים. בשובי לחדר, אני מתקשרת הביתה ושמחה לשמוע את קולות ילדי בפעם הראשונה מזה מספר חודשים.
טיול יום בעיר יכול להיות מעניין ומגוון, ולא צריך יותר מיום אחד כדי "לכסות" את כל נקודות העניין. יש כאן אדריכלות מיוחדת, פארק עם מפלי מים, מגרשי גולף, גן בוטני יפה ותצפיות מקסימות. בסוף היום אני מחליטה ללכת למספרה מקומית ולסדר את שיערי הפרוע בתמורה לסכום מגוחך – כמה שקלים. אני נרגעת עם מסאז' בקרקפת במשך 20 דקות ותמונות הטיול עולות במוחי.
לינה בעיר דאלאת
בדאלאת מנזרים בודהיסטיים המשרתים את המאמינים, ומצטלמים נהדר... (צילום: Andrey Khrobostov)
מלון מומלץ בעיירת הנופש דאלאת
מלון מרקיור דאלאת ריזורט ( Mercure Dalat Resort ) ממוקם לא הרחק מהאגם במרכז דאלאת, מוקף בגן יפה, והוא מלון 4 כוכבים אלגנטי, נקי ומפנק מאד. חדריו המרווחים כולם ממוזגים וכוללים פינת ישיבה, וחלקם מתאימים למשפחות.
מחר בבוקר אמשיך מכאן דרומה, אל עבר היעד האחרון למסע זה – הו צ'י מין סיטי ודלתת המקונג , בכתבה: סבתא תרמילאית בווייטנאם: הדרום של הדרום
מידע נוסף
כתבות נוספות על וייטנאם
כתבה נוספת על דרום וייטנאם
האי פוקוק - גן עדן של שקיעות
צפון וייטנאם
מידע למטייל בווייטנאם
ביקור במפרץ הא לונג
אודות הכותבת
דליה היא סבתא עליזה ושמחה, שלא משתעממת גם כשהיא לבדה. חורשת את העולם כשהתרמיל על גבה, דבר שהיא עושה בכל הזדמנות, ומגחכת שהיא שומעת את סיפורי הגבורה של טיולי הצעירים, שחושבים שטיול תרמיל הוא טיול לצעירים בלבד.
בדרך לדאלאת חולפים נופים הרריים ושדות אורז רחבי ידיים (צילום: M M)
דאלאת – העיר שסביב האגם
עולים במעלה ההר ומגיעים לעיר דאלאת ( Dalat ), הנמצאת בגובה 1,475 מ'. בגלל מזג האוויר הנוח בה, כ- 24 מעלות – להבדיל מהחום הלוהט והלחות הטרופית שבאזורים הנמוכים יותר – העיר משמשת כעיר קיט, ובעבר גם כמקום מגורים אהוב על תושבים זרים.
העיר הוקמה על אדמות שבטי המיעוטים שגורשו מהן. במרכזה אגם גדול, שהוא חלק ממפעל המים שהקימו הצרפתים, ובכל בתיה יש מים זורמים. מכאן הדרכים הרחבות מובילות לשכונות שעל הגבעות. כל שכונה והייחוד שלה. חלק מהשכונות בנוי בסגנון אירופאי, חלק אחר – שריד לעיר שהייתה פה בעבר, עם רחובות צרים ושוק ססגוני שתושבי הסביבה מביאים אליו את מרכולתם. שכונות אחרות צמחו מכפרים – אפשר עדיין לראות את חלקות הירק.
מפל אחד מני רבים באזור דאלאת (צילום: jejim)
בתקופה היותר קומוניסטית, היה ניסיון להקים פה "קולחוזים" (משקים שיתופיים) של פירות וירקות, אבל האיכר הויטנאמי לא הבין למה פירות עמלו צריכים להתחלק בין שכניו, ופשוט הפסיק לעבוד. בארץ היה רעב, והשיטה נכשלה. אדמות הקולחוז חולקו מחדש בין המשפחות שמעבדות אותן בחריצות. בעיר יש מסעדות טובות, בתי מלון במחיר לכל כיס, וגם חבורת נהגי האופנוע "איזי ריידרס", ששמה לעצמה למטרה – לא לעשוק תיירים. לאלו יש תעודת חבר, ואל דאגה - הם כבר ימצאו אתכם.
אזור המסעדות בעיר מופרד מאזור העסקים. טור מסעדות מקדם את פני: רק לבחור. אני מחפשת אחת שיש בה עוד מערביים. אחרי טיול כה ארוך, ובשעה זו של הלילה, אין לי חשק לניסיונות קולינאריים. בשובי לחדר, אני מתקשרת הביתה ושמחה לשמוע את קולות ילדי בפעם הראשונה מזה מספר חודשים.
טיול יום בעיר יכול להיות מעניין ומגוון, ולא צריך יותר מיום אחד כדי "לכסות" את כל נקודות העניין. יש כאן אדריכלות מיוחדת, פארק עם מפלי מים, מגרשי גולף, גן בוטני יפה ותצפיות מקסימות. בסוף היום אני מחליטה ללכת למספרה מקומית ולסדר את שיערי הפרוע בתמורה לסכום מגוחך – כמה שקלים. אני נרגעת עם מסאז' בקרקפת במשך 20 דקות ותמונות הטיול עולות במוחי.
לינה בעיר דאלאת
בדאלאת מנזרים בודהיסטיים המשרתים את המאמינים, ומצטלמים נהדר... (צילום: Andrey Khrobostov)
מלון מומלץ בעיירת הנופש דאלאת
מלון מרקיור דאלאת ריזורט ( Mercure Dalat Resort ) ממוקם לא הרחק מהאגם במרכז דאלאת, מוקף בגן יפה, והוא מלון 4 כוכבים אלגנטי, נקי ומפנק מאד. חדריו המרווחים כולם ממוזגים וכוללים פינת ישיבה, וחלקם מתאימים למשפחות.
מחר בבוקר אמשיך מכאן דרומה, אל עבר היעד האחרון למסע זה – הו צ'י מין סיטי ודלתת המקונג , בכתבה: סבתא תרמילאית בווייטנאם: הדרום של הדרום
מידע נוסף
כתבות נוספות על וייטנאם
כתבה נוספת על דרום וייטנאם
האי פוקוק - גן עדן של שקיעות
צפון וייטנאם
מידע למטייל בווייטנאם
ביקור במפרץ הא לונג
אודות הכותבת
דליה היא סבתא עליזה ושמחה, שלא משתעממת גם כשהיא לבדה. חורשת את העולם כשהתרמיל על גבה, דבר שהיא עושה בכל הזדמנות, ומגחכת שהיא שומעת את סיפורי הגבורה של טיולי הצעירים, שחושבים שטיול תרמיל הוא טיול לצעירים בלבד.
מפל אחד מני רבים באזור דאלאת (צילום:
לינה בעיר דאלאת
בדאלאת מנזרים בודהיסטיים המשרתים את המאמינים, ומצטלמים נהדר... (צילום:
מלון מומלץ בעיירת הנופש דאלאת
כתבות נוספות על וייטנאם
כתבה נוספת על דרום וייטנאם
האי פוקוק - גן עדן של שקיעות
צפון וייטנאם
מידע למטייל בווייטנאם
ביקור במפרץ הא לונג
אודות הכותבת
דליה היא סבתא עליזה ושמחה, שלא משתעממת גם כשהיא לבדה. חורשת את העולם כשהתרמיל על גבה, דבר שהיא עושה בכל הזדמנות, ומגחכת שהיא שומעת את סיפורי הגבורה של טיולי הצעירים, שחושבים שטיול תרמיל הוא טיול לצעירים בלבד.
האי פוקוק - גן עדן של שקיעות
צפון וייטנאם
מידע למטייל בווייטנאם
ביקור במפרץ הא לונג
דליה היא סבתא עליזה ושמחה, שלא משתעממת גם כשהיא לבדה. חורשת את העולם כשהתרמיל על גבה, דבר שהיא עושה בכל הזדמנות, ומגחכת שהיא שומעת את סיפורי הגבורה של טיולי הצעירים, שחושבים שטיול תרמיל הוא טיול לצעירים בלבד.