המלצות למסלול טיול בצפון יוון
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין
צפון יוון, ובעיקר מחוזות איפירוס ותסליה, אינם חלק מיוון הקלאסית ותקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה לא היו מיושבים על ידי יוונים. זהו אזור, הררי ברובו, מיוער להפליא ושונה לחלוטין מהאסוציאציה הים תיכונית צרובת השמש, הנלווית על פי רוב לשם "יוון"
מסלול מומלץ בצפון יוון
♦ נמליץ כאן על מסלול "קלאסי" המתחיל בשדה התעופה של אתונה ומסתיים באתונה או בסלוניקי, לבחירתכם. ניתן גם להתחיל ולסיים בסלוניקי, בשינויים קלים.
♦ המסלול המלא דורש לפחות שבוע, ורצוי אף יותר, כך שאם לרשותכם זמן קצר יותר, קזזו ממנו מספר יעדים, כי אחרי הטיול הזה בטוח תרצו טיול נוסף...
♦ ניתן להתחבר למסלול שיוצג כאן לאחר מסלול ב חצי האי פלופונז, דרך גשר ריו ( Rion-Antirion Bridge ) אל האוטוסטרדה ליואנינה או אל חופי צפון יוון.
♦ פתחו את המפה, העתיקו אותה למפה משלכם, תמדדו זמני נסיעה (מרחקים פחות חשובים ביוון ההררית), ותורידו/תוסיפו לפי טעמכם.
יעדים במסלול המומלץ בכתבה - השמיטו חלק מהם, אם לרשותכם פחות משבוע -
מקומות לינה מומלצים:
מלון בוטיק קמאראס & מלון אנטיק בעיר יואנינה
מלון זגורי סוויטס & מלון אמליקו זגורי בחבל זגוריה
מלון ארומה דריוס בעיירה מצובו
מלון בוטיק ואלני & מלון דספוטיקו בחצי האי פיליון
דלפי - היפה באתרי יוון הקלאסית
אחרי הנחיתה באתונה, ואחרי שטיילנו ביעדי החובה של אתונה (אפשר לוותר ולהגיע בפעם אחרת), נשכור רכב ונצא לעבר אתר העתיקות דלפי (Delphi). כאן שכן האורקאל, מגיד העתידות של אפולו. כאן גם שכנו בתי האוצר של ערי המדינה היווניות. זהו, ללא ספק, היפה באתרי יוון הקלאסית!
דלפי המודרנית נמצאת 178 ק"מ מצפון לאתונה. האתר בנוי במדרון תלול, למרגלות המצוקים האדירים של הר פרנסוס . זהו האתר החפור והמתועד ביותר ביוון. עד 1892 הייתה דלפי גל חורבות, תחת בתי הכפר קסטרו. החופרים הראשונים העבירו את הכפר, על כל תושביו, 1.5 ק"מ מערבה לכפר החדש דלפי.
כתבה על דלפי | לינה באזור דלפי
אתר העתיקות של דלפי, היפה באתרי יוון הקלאסית (צילום: Stanislav_Moroz)
חופי צפון יוון והאי קורפו
מדלפי אפשר לעלות על האוטוסטרדה ליואנינה, שתיקח אתכם בתוך כ- 4 שעות ללבה של צפון יוון. אם זמנכם בידכם, סעו דרך חופי צפון-מערב יוון, אל ערי הנמל היפות פרבזה (Preveza) ופארגה (Párga). הראשונה היא השער לאי המקסים לפקדה, אליו ניתן להגיע בחציית גשר קצר, אך מסלול זה דורש תוספת של 1-2 ימים לפחות.
כתבה על חופי צפון-מערב יוון | כתבה על העיר פארגה | כתבה על האי לפקדה
בעיר הנמל איגומיניצה (Igoumenitsa) תוכלו לעלות למעבורת (כשעה וחצי, עם או בלי רכב) אל האי קורפו (Corfù), בזכות קרבתו ליבשת, ניתן לשלב אותו בטיול היבשתי. קורפו בפי האיטלקים, קירקרה (Kerkira) בפי היוונים, הוא אי יפהפה, שבניגוד לרבים מאיי יוון וכמו כל איי הים היוני, הוא ירוק להפליא, בזכות כמות המשקעים הגדולה לה הוא זוכה. בתיו המקסימים טובלים בשפע של ירק: פרדסים, ברושים וכרמי זיתים. העיר קרקירה (Kérkyra), בירת קורפו, היא מהיפות בערי יוון וניכרות בה השפעות אנגליות, איטלקיות וצרפתיות. בקצוותיו הדרומיים והצפוניים של האי ישנם חופי רחצה משובחים. לצמד המפרצים החלומיים של פאליאוקסטריצה (Paleokastritsa) יצא (ובצדק) שם עולמי, אך למרבית הצער הם הפכו למלכודת תיירים.
מצוקי הגיר המאפיינים את חופי האי קורפו, Cape Drastis בצפון האי (צילום: KatarzynaTyl)
יואנינה - בירת צפון יוון
העיר יואנינה ( Ioánnina ) בירתו של מחוז איפירוס (Epirus) ההררי והמבותר, שוכנת לחוף אגם פאמבוטיס (Pamvotis) עכור המים. זוהי עיר בעלת חזות בלקנית עם מעט סממנים טורקים. בשנת 1788 התמנה עלי פאשה האלבני כמושל יואנינה, שהייתה הגדולה והחשובה בערי יוון. עלי פאשה היה עריץ ידוע באכזריותו ובטירופו, שהצטיין ביכולות צבאיות ועורמה פוליטית. להשגת מטרתו - הקמת ממלכה עצמאית, כרת לחילופין בריתות עם הבריטים ועם נפוליון. כך למשל אנס את פילגשו של אחד מבניו, ולאחר שסרבה לשכב עמו הטביע אותה באגם.
ערב על האגם של יואנינה, בירת מחוז איפירוס (צילום: כרמית וייס)
החלק המעניין של יואנינה הוא הרובע הביזנטי המבוצר שלחופי האגם. רבים מהבתים המסורתיים משופצים ולהם גגות רעפים, תריסי עץ, מרפסות מגולפות וסבכות ברזל על החלונות. בית הכנסת שברובע שימש כמרכזה של הקהילה היהודית ה"רומניוטית", הקיימת ביואנינה מאז המאה השישית. כיום מונה הקהילה כמה עשרות איש בלבד, המרוכזים סביב רחוב היהודים "אלייה” (Eligia) שליד החומה. במסגד אסלאן שוכן המוזיאון העירוני, גדוש מוצגים, בעיקר מתחום הפולקלור, כולל כתובות יהודיות עתיקות. במצודה הפנימית נמצא ארמונו המשופץ של עלי פאשה ולידו מסגד פטייה (Fetye).
כתבה על העיר יואנינה | לינה בעיר יואנינה וסביבתה
אפשר להפליג מיואנינה אל האי ניסאקי (Nissaki) שבלב האגם. יואנינה היא גם בסיס לטיול במערת הנטיפים פראמה (Prama), בה נטיפים וזקיפים מוארים בתאורה צבעונית. אתר העתיקות דודוני (Dodoni), הלוא היא דודונה הקדומה, בה שכן האורקאל של זאוס, נמצא 22 ק"מ דרומית-מערבית ליואנינה.
אמליץ כאן על שני בתי מלון מלאי אווירה בעיר העתיקה של יואנינה:
מלון בוטיק קמאראס (Kamares Boutique Hotel & Spa) בבית אבן עתיק ומלא קסם המצדיק את שמו, שפירושו: "קשתות". המבואה והפאטיו משרים קסם מיוחד, אבל בשביל החדרים מוטב שתהיו קלי רגליים (אין מעלית) וחובבי עיצוב רטרו כבד.
מלון אנטיק (Hotel Antique) ממוקם לא הרחק ממנו, אף הוא בעיר העתיקה, וגם בו קסם של ימים אחרים ברמת חמישה כוכבים.
כפרי זגוריה - סגנון בנייה מיוחד
בהרים שמעל העיר יואנינה, חבל זגוריה , כולל 46 כפרים מבודדים בהרי פינדוס, שנהנו מזכויות יתר תחת השלטון העות'מני וצברו עושר רב. הפריחה הכלכלית התבטאה, בין השאר, בהתפתחות סגנון בנייה מיוחד במינו. בתי אבן, רעפי ציפחה וסמטאות מרוצפות אבן - שהיום הם מוגנים בחוקי שימור קפדניים.
מכביש יואנינה-קוניצה ( Konitsa ), לאחר 35 ק"מ לערך, מסתעף כביש לכפרים ויצה (Vitsa) ו מונודנדרי (Monodendri), שלדעתי הוא היפה בכפרי חבל זגוריה. זהו כפר מבודד עם סמטאות יפהפיות, בתי אבן ותעלות ניקוז במרכז הסמטאות. מהכפר נשקף נוף מרהיב של קניון ויקוס (Vikos) האדיר, שבחודש ספטמבר פורחות מאות חלמוניות בערוצו העליון. בכפר ויצה ממוקם מלון זגורי סוויטס, שמאד מתאים למשפחות והישראלים "עפים" עליו.
מלון זגורי סוויטס בכפר ויצה מציע חדרים ודירות גדולים ומעוצבים בטוב טעם, שלחלק מהם גם מטבח מאובזר
(צילום: Zagori Suites Luxury Residences)
באזור זגוריה כפרים יפהפיים נוספים: אריסטי (Aristi) , פפינגו (Papingo) ומיקרו-פפינגו ( Mikro Papigko ), ויקוס (Vikos) , צ'פלובו (Chepelovo) ועוד. אל הכפר אנו-פדינה (Ano Pedina), עוד אחד מכפרי זגוריה, מומלץ להגיע בשביל מלון אמליקו זגורי (Ameliko Zagori), מלון בוטיק מקסים השוכן בבית אבן מטופח. רק קבלו אזהרה: הזמינו מראש 2 לילות, כי פשוט לא תרצו לעזוב!
מלון אמליקו זגורי - מלון בוטיק מקסים בבית אבן טיפוסי לחבל זגוריה בכפר אנו פדינה
אמליץ כאן על 4 מסלולי הליכה בחבל זגוריה:
1. מסלול קצר (כמה מאות מטרים) אל מנזר אגיה פאראסקווי ( Aghia Paraskevi ), לתצפית נפלאה על קניון ויקוס.
2. טיול רגלי של 1-2 ימים לאורך ערוץ קניון ויקוס, ממנזר אגיה פאראסקווי אל הכפר ויקוס או אל הכפר מיקו-פאפינגו.
3. טיול רגלי קצר היורד מהכפר ויקוס למעיינות ווידומאטיס (Voïdomátis ) הנפלאים.
4. מסלול רגלי לאורכו של נהר ווידומאטיס, 7 ק"מ במסלול המקביל לרפטינג, מגשר אריסטי (Aristi Bridge) אל גשר קלידוניה ( klidonia ) .
העיירה מצובו - גגות רעפים אדומים ועצי אשוח
העיירה מצובו (Metsovo) היא תחנת "חובה" בין יואנינה למנזרי מטאורה ונחשבת ליפה בכפרי רכס פינדוס. מכל עבר מקיפים אותה יערות עבותים של עצי אשוח ופסגות הרים משוננות, הבתים הבנויים בצפיפות, מטפסים במעלה ההר ולהם מרפסות עץ וגגות רעפים אדומים. תושבי הכפר המקורי אינם יוונים אלא וולאכים, שהם שבטים ממוצא רומני. ייתכן מאד שהם צאצאי נוודים שהתיישבו בהריה של צפון יוון בימי הביניים.
העיירה מצובו, גגות אדומים טובלים ביערות ירוקים (צילום: miljko)
מצובו הינה יעד מועדף לתיירות יוונית. לאורך הרחוב הראשי פרושות חנויות המציעות שפע של עבודות עץ, רקמה ואריגה, גבינות ונקניקים. כדאי מאד ללון כאן, מאחר ומדי ערב נוהגים המקומיים לצאת לכיכר השוק, כשהם לובשים את בגדיהם המסורתיים. הגברים בעלי שפם ענק וחבושי כובע קסקט והנשים בשמלות רחבות וסינרים מקומיים, מתאספים כדי לזלול בצוותא שיפודים של סובלאקי (בשר חזיר) הטוב ביותר ביוון.
כדאי לבקר בבית טוסיצה (Tossitsa) המפואר, אחוזה של משפחה אריסטוקרטית שהפך למוזיאון לפולקלור. בית עתיק נוסף משמש כיום את מלון ארומה דריוס ( Aroma Dryos ), שחדריו מעוצבים, ממוזגים ונקיים, הלובי חמים ונעים ונופי הכפר נשקפים מהמרפסות.
כתבה על מצובו והרי פינדוס | כתבה על העיירה מצובו | בתי מלון במצובו
מטאורה - המנזרים התלויים באוויר
מטאורה (Meteora), מיוונית: "תלויים באוויר" (מכאן: מטאור), גם היא ביקור "חובה" למטייל ביוון. המנזרים בנויים על ראשיהם של צוקים תלולים, כמעט אנכיים, המיתמרים מעל מישורי תסליה. צורות הסלע המוזרות והמרשימות הללו, גולפו בכוח הטבע, בסלעי הקונגלומרט האפור. ההרים הנישאים היוו אתגר לבנאים ולארכיטקטים שהסתערו עליהם ברוח עזה של יצירה, והתוצאה, מנזרים הנראים כאילו יד נעלמה הצניחה אותם במקומות הבלתי הגיוניים והבלתי נגישים ביותר.
בעבר הלא רחוק הגישה היחידה למנזרים הייתה באמצעות סולמות חבלים, מנופים ושבילים מתפתלים. נראה שהנזירים הראשונים הגיעו לכאן כבר במאה ה-9. בתקופת השיא, במאה ה-16, היו במטאורה 24 מנזרים. בסוף המאה החלה תקופת דעיכה, ורק חמישה מנזרים מאוכלסים כעת.
במנזר Varlam ציורי קיר יפים, כולל תמונה מרשימה של הצליבה (1548). מנזר נוסף בשם Agios Stefanos הוא מנזר פעיל של נזירות ובו ציורי פרסקו יפים משנת 1400. נקודת המוצא למנזרי מטאורה היא העיירה קלאמבקה ( Kalambaka ) .
לינה בעיירה קלמבקה | כתבה על מנזרי מטאורה
מנזרי מטאורה כמו הוצנחו על הצוקים המרשימים (צילום: Stanislav Moroz)
הר אולימפוס - הגבוה בהרי יוון
הר אולימפוס ( Olympus ), הגבוה בהרי יוון, מזדקר בתלילות לגובה של 2917 מ', הישר מעל הים. הרכס ניצב במרכזו של פארק לאומי ובו מאות מיני צמחים, חלקם אנדמיים. לפי המסורת, זהו מושבם של אלי יוון, אם כי הוא נמצא מחוץ לתחומי יוון ההיסטורית, בפינה נידחת של מחוז מקדוניה.
טיול בהר אולימפוס הוא עבורי אחד משיאי הביקור ביוון - נוף מרהיב, יער עבות, ההולך ומתדלדל עם העלייה בגובה ואוויר פסגות. זהו טיפוס הנמשך כיום וחצי, עם לינה בבקתת הרים נהדרת בסגנון אלפיני, בחברת מטיילים ומטפסים מכל העולם. הבסיס לטיול הוא הכפר ליטוחורו ( Litochoro ), בגובה של 300 מ' מעל פני הים, ובו מסעדות ומקומות לינה. מליטוחורו יוצא כביש המוביל לאחר 18 ק"מ אל מגרש החנייה ומפל המים של פריוניה ( Priònia ), בגובה של 1100 מ' מעל פני הים. מכאן, טיפוס בן כמה שעות לבקתה, מרק טוב, לינה, ועם שחר טיפוס לפסגה. הירידה לפריוני קלה ומהירה. למהדרין מומלץ לרדת מפריוני לליטוחורו רגלית, דרך הקניון המרשים.
גם לאלו שאינם הולכים רגלית, מומלץ לטפס ברכב, 4 ק"מ במעלה הדרך מעל הכפר, לתצפית מרשימה אל המפרץ מצד אחד ואל האולימפוס מצד שני.
כתבה על טיפוס על הר אולימפוס | כתבה על יעדי טיול באזור האולימפוס | לינה בכפר ליטוחורו
הר האולימפוס המושלג, כפי שהוא נשקף מהכפר ליטוחורו שלמרגלותיו (צילום: Rini Kools)
חצי האי פיליון - פינת חמד מהיפות ביוון
חצי האי פיליון ( Pelion ), חצי אי דמוי קשת במזרח יוון, הסוגר על המפרץ הפאגאסי (Pagasit). שיאו של פיליון הוא הר פליאסידי (Pliassidi), המתנשא לגובה של 1651 מ'. הרכס נופל בתלילות מזרחה, אל החוף. מורדותיו המזרחיים של חצי האי מזכירים יותר את מערב אירופה מאשר את יוון. כפרים אדומי גגות החבויים ביערות אלון, דולב וערמון, ומתפתלים על צלע ההר, פלגי מים בנקיקים, מטעי דובדבנים ותפוחים וחופים נפלאים. מרבית הבתים צבועים לבן, עם מרפסות תלויות, גגות רעפים ירוקים וביניהם שבילי פרדות מרוצפים. לכל בית גינה מטופחת והפרח המועדף הוא האורטנזיה, שבחודש יוני נמצאת בשיא פריחתה.
זוהי פינת חמד, מהיפות ביוון. התרשמותי הסובייקטיבית היא שתושבי פיליון הינם החביבים ומכניסי האורחים ביוון כולה. האפשרויות לטיול הן רבות. לטעמי, כדאי מאד לכלול בביקור את פורטריה (Portaria), עם הפלטיאה (כיכר) היפהפייה שלה, את מאקריניצה (Makrinitsa) על עצי הדולב המרשימים שבפלטיאה שלה, את זגורה (Zagora), הגדול בכפרי פיליון, את חוף כורפטו (Chorefto) ואין להחמיץ את הכפר צנאגארדה (Tsngarada), השמור והמטופח מכולם.
הכפר פורטריה בחצי האי פיליון, בסיס טוב לטיולי כוכב (צילום: Gatsi)
הכפר פורטריה יכול להוות בסיס טוב לטיולי כוכב בפיליון, ואמליץ כאן על שני בתי מלון: מלון בוטיק ואלני ( Valeni Boutique Hotel & Spa ) מציע חדרים זוגיים וסוויטות, מלון דספוטיקו ( Despotiko ) השוכן בבית אחוזה עתיק, משופץ ברמה מאד גבוהה. בשניהם בריכה, ספא, ארוחת בוקר עשירה וצוות שנכון לסייע בכל בקשה ועצה טובה.
בתי מלון נוספים בחצי האי פיליון | כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
סוף המסלול באתונה או סלוניקי
מחצי האי פיליון המרחק פחות או יותר זהה לחזור לאתונה או להמשיך אל סלוניקי (Thessaloniki), שמשתיהן ניתן לחזור לארץ.
"תסלוניקי", כפי שקוראים לה היוונים, הייתה העיר השנייה בגודלה בביזנטיון והשנייה ביוון של ימינו. בדברי ימי עמנו היא כונתה "עיר ואם בישראל”, על שום היותה מרכז יהודי שנחרב בשואה. לטעמי זוהי העיר הנעימה ביותר ביוון - שפע של חנויות, כיכרות, שדרות עצי דולב וטיילת ארוכה לחוף הים.
כתבה על סיור בסלוניקי | כתבה על ביקור קצר בעיר סלוניקי | בתי מלון בסלוניקי
המגדל הלבן על הטיילת של סלוניקי,
העיר השנייה בגודלה ביוון יכולה גם היא להוות נקודת התחלה וסיום למסלול בצפון יוון (צילום: Andrey Khrobostov)
עץ הדולב בכיכר
זהו טיול שאחד האתרים החשובים בו הוא בית הקפה שבכיכר המרכזית, פלטיאה, בפי היוונים. הפלטיאה נקראת כך על שום ה"פלאטאנוס", או ביוונית – עץ הדולב הגדול, המזדקר במרכזה של כל כיכר כפר יוונית טיפוסית וענפיו מצלים על ספסלי הכיכר ושניים-שלושה בתי קפה וטברנות שמקשטים אותה. פעמים רבות, עץ הדולב משמש מקור לגאווה ואף לתחרות בין הכפרים הסמוכים. זקני הכפר מוכנים להישבע בנקיטת חפץ, כי הדולב שלהם הוא העתיק ביותר ביוון ושגילו מגיע ליותר מ 600 שנה... ככל שהעץ גדול, עבה ומרשים יותר, כך עדיף.
במרכזה של אחת מכיכרות הכפר היפות ביותר ביוון, זו של הכפר הצפוני מקרניצה (Makrenitsa), שבחצי האי פיליון, נטוע עץ דולב אדיר מימדים שבגזעו החלול ניתן לצופף יחדיו עשרים איש. גזעים חלולים מן הסוג הזה, משמשים על פי רוב לאחסון פירות יבשים (תאנים, ערמונים, אגוזים ועוד), שבשלב כלשהו נאספים אל מחסני החנויות הקטנות, בהן רוקחים ריבות ביתיות לשימושם של תושבי הכפר ותיירים מזדמנים שמגיעים למקום.
כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
עץ הדולב הענק במרכזה של אחת הכיכרות היפות ביותר ביוון, הכפר מקרניצה שבחצי האי פיליון (צילום: Nochoje)
לכל יווני יש דוד בכפר
מרבית תושבי הכפרים היוונים מבוגרים בגילם. את הסמטאות השלוות והציוריות של הכפר, מודדות בדרך כלל דמויות של קשישים הנעזרים במקל וקשישות לבושות שחורים (סמל לאלמנותן). מרבית הצעירים נוטשים עם בחרותם את משפחתם והסביבה הכפרית בה גדלו, ועוברים אל העיר הגדולה, או אל מעבר לים.
אחת לשנה, ביום חגו של הכפר, שנחגג ברוב עם בתאריך המזוהה עם הקדוש המקומי שמשמש כפטרונו של הכפר, מתכנסים כל יוצאי הכפר לדורותיו, בבחינת "שבו בנים לגבולם". הם באים למספר ימים של חגיגות, שבמקור נשאו אופי דתי, אבל עם השנים קיבלו אופי חילוני, מקומי ואינטימי יותר. היוונים הצעירים בוחרים בעיר, אך חולמים בקול על הכפר. ליוונים רבים, החיים דור שלישי או אפילו רביעי בעיר, יש איזה שהוא דוד, סבא, או ירושה משפחתית בדמותה של חלקת אדמה כפרית, הכוללת כמה עצי זית ובית קטן.
זקנים בסמטאות הכפר קלריטס,
מעט מאד צעירים נותרו באחד הכפרים המבודדים של חבל צומרקה בצפון יוון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על צפון יוון
♦
מקומות לינה מומלצים:
מלון בוטיק קמאראס & מלון אנטיק בעיר יואנינה
מלון זגורי סוויטס & מלון אמליקו זגורי בחבל זגוריה
אחרי הנחיתה באתונה, ואחרי שטיילנו ביעדי החובה של אתונה (אפשר לוותר ולהגיע בפעם אחרת), נשכור רכב ונצא לעבר אתר העתיקות דלפי (Delphi). כאן שכן האורקאל, מגיד העתידות של אפולו. כאן גם שכנו בתי האוצר של ערי המדינה היווניות. זהו, ללא ספק, היפה באתרי יוון הקלאסית!
דלפי המודרנית נמצאת 178 ק"מ מצפון לאתונה. האתר בנוי במדרון תלול, למרגלות המצוקים האדירים של הר פרנסוס . זהו האתר החפור והמתועד ביותר ביוון. עד 1892 הייתה דלפי גל חורבות, תחת בתי הכפר קסטרו. החופרים הראשונים העבירו את הכפר, על כל תושביו, 1.5 ק"מ מערבה לכפר החדש דלפי.
כתבה על דלפי | לינה באזור דלפי
דלפי המודרנית נמצאת 178 ק"מ מצפון לאתונה. האתר בנוי במדרון תלול, למרגלות המצוקים האדירים של הר פרנסוס
כתבה על דלפי | לינה באזור דלפי
חופי צפון יוון והאי קורפו
מדלפי אפשר לעלות על האוטוסטרדה ליואנינה, שתיקח אתכם בתוך כ- 4 שעות ללבה של צפון יוון. אם זמנכם בידכם, סעו דרך חופי צפון-מערב יוון, אל ערי הנמל היפות פרבזה (Preveza) ופארגה (Párga). הראשונה היא השער לאי המקסים לפקדה, אליו ניתן להגיע בחציית גשר קצר, אך מסלול זה דורש תוספת של 1-2 ימים לפחות.
כתבה על חופי צפון-מערב יוון | כתבה על העיר פארגה | כתבה על האי לפקדה
בעיר הנמל איגומיניצה (Igoumenitsa) תוכלו לעלות למעבורת (כשעה וחצי, עם או בלי רכב) אל האי קורפו (Corfù), בזכות קרבתו ליבשת, ניתן לשלב אותו בטיול היבשתי. קורפו בפי האיטלקים, קירקרה (Kerkira) בפי היוונים, הוא אי יפהפה, שבניגוד לרבים מאיי יוון וכמו כל איי הים היוני, הוא ירוק להפליא, בזכות כמות המשקעים הגדולה לה הוא זוכה. בתיו המקסימים טובלים בשפע של ירק: פרדסים, ברושים וכרמי זיתים. העיר קרקירה (Kérkyra), בירת קורפו, היא מהיפות בערי יוון וניכרות בה השפעות אנגליות, איטלקיות וצרפתיות. בקצוותיו הדרומיים והצפוניים של האי ישנם חופי רחצה משובחים. לצמד המפרצים החלומיים של פאליאוקסטריצה (Paleokastritsa) יצא (ובצדק) שם עולמי, אך למרבית הצער הם הפכו למלכודת תיירים.
מצוקי הגיר המאפיינים את חופי האי קורפו, Cape Drastis בצפון האי (צילום: KatarzynaTyl)
יואנינה - בירת צפון יוון
העיר יואנינה ( Ioánnina ) בירתו של מחוז איפירוס (Epirus) ההררי והמבותר, שוכנת לחוף אגם פאמבוטיס (Pamvotis) עכור המים. זוהי עיר בעלת חזות בלקנית עם מעט סממנים טורקים. בשנת 1788 התמנה עלי פאשה האלבני כמושל יואנינה, שהייתה הגדולה והחשובה בערי יוון. עלי פאשה היה עריץ ידוע באכזריותו ובטירופו, שהצטיין ביכולות צבאיות ועורמה פוליטית. להשגת מטרתו - הקמת ממלכה עצמאית, כרת לחילופין בריתות עם הבריטים ועם נפוליון. כך למשל אנס את פילגשו של אחד מבניו, ולאחר שסרבה לשכב עמו הטביע אותה באגם.
ערב על האגם של יואנינה, בירת מחוז איפירוס (צילום: כרמית וייס)
החלק המעניין של יואנינה הוא הרובע הביזנטי המבוצר שלחופי האגם. רבים מהבתים המסורתיים משופצים ולהם גגות רעפים, תריסי עץ, מרפסות מגולפות וסבכות ברזל על החלונות. בית הכנסת שברובע שימש כמרכזה של הקהילה היהודית ה"רומניוטית", הקיימת ביואנינה מאז המאה השישית. כיום מונה הקהילה כמה עשרות איש בלבד, המרוכזים סביב רחוב היהודים "אלייה” (Eligia) שליד החומה. במסגד אסלאן שוכן המוזיאון העירוני, גדוש מוצגים, בעיקר מתחום הפולקלור, כולל כתובות יהודיות עתיקות. במצודה הפנימית נמצא ארמונו המשופץ של עלי פאשה ולידו מסגד פטייה (Fetye).
כתבה על העיר יואנינה | לינה בעיר יואנינה וסביבתה
אפשר להפליג מיואנינה אל האי ניסאקי (Nissaki) שבלב האגם. יואנינה היא גם בסיס לטיול במערת הנטיפים פראמה (Prama), בה נטיפים וזקיפים מוארים בתאורה צבעונית. אתר העתיקות דודוני (Dodoni), הלוא היא דודונה הקדומה, בה שכן האורקאל של זאוס, נמצא 22 ק"מ דרומית-מערבית ליואנינה.
אמליץ כאן על שני בתי מלון מלאי אווירה בעיר העתיקה של יואנינה:
מלון בוטיק קמאראס (Kamares Boutique Hotel & Spa) בבית אבן עתיק ומלא קסם המצדיק את שמו, שפירושו: "קשתות". המבואה והפאטיו משרים קסם מיוחד, אבל בשביל החדרים מוטב שתהיו קלי רגליים (אין מעלית) וחובבי עיצוב רטרו כבד.
מלון אנטיק (Hotel Antique) ממוקם לא הרחק ממנו, אף הוא בעיר העתיקה, וגם בו קסם של ימים אחרים ברמת חמישה כוכבים.
כפרי זגוריה - סגנון בנייה מיוחד
בהרים שמעל העיר יואנינה, חבל זגוריה , כולל 46 כפרים מבודדים בהרי פינדוס, שנהנו מזכויות יתר תחת השלטון העות'מני וצברו עושר רב. הפריחה הכלכלית התבטאה, בין השאר, בהתפתחות סגנון בנייה מיוחד במינו. בתי אבן, רעפי ציפחה וסמטאות מרוצפות אבן - שהיום הם מוגנים בחוקי שימור קפדניים.
מכביש יואנינה-קוניצה ( Konitsa ), לאחר 35 ק"מ לערך, מסתעף כביש לכפרים ויצה (Vitsa) ו מונודנדרי (Monodendri), שלדעתי הוא היפה בכפרי חבל זגוריה. זהו כפר מבודד עם סמטאות יפהפיות, בתי אבן ותעלות ניקוז במרכז הסמטאות. מהכפר נשקף נוף מרהיב של קניון ויקוס (Vikos) האדיר, שבחודש ספטמבר פורחות מאות חלמוניות בערוצו העליון. בכפר ויצה ממוקם מלון זגורי סוויטס, שמאד מתאים למשפחות והישראלים "עפים" עליו.
מלון זגורי סוויטס בכפר ויצה מציע חדרים ודירות גדולים ומעוצבים בטוב טעם, שלחלק מהם גם מטבח מאובזר
(צילום: Zagori Suites Luxury Residences)
באזור זגוריה כפרים יפהפיים נוספים: אריסטי (Aristi) , פפינגו (Papingo) ומיקרו-פפינגו ( Mikro Papigko ), ויקוס (Vikos) , צ'פלובו (Chepelovo) ועוד. אל הכפר אנו-פדינה (Ano Pedina), עוד אחד מכפרי זגוריה, מומלץ להגיע בשביל מלון אמליקו זגורי (Ameliko Zagori), מלון בוטיק מקסים השוכן בבית אבן מטופח. רק קבלו אזהרה: הזמינו מראש 2 לילות, כי פשוט לא תרצו לעזוב!
מלון אמליקו זגורי - מלון בוטיק מקסים בבית אבן טיפוסי לחבל זגוריה בכפר אנו פדינה
אמליץ כאן על 4 מסלולי הליכה בחבל זגוריה:
1. מסלול קצר (כמה מאות מטרים) אל מנזר אגיה פאראסקווי ( Aghia Paraskevi ), לתצפית נפלאה על קניון ויקוס.
2. טיול רגלי של 1-2 ימים לאורך ערוץ קניון ויקוס, ממנזר אגיה פאראסקווי אל הכפר ויקוס או אל הכפר מיקו-פאפינגו.
3. טיול רגלי קצר היורד מהכפר ויקוס למעיינות ווידומאטיס (Voïdomátis ) הנפלאים.
4. מסלול רגלי לאורכו של נהר ווידומאטיס, 7 ק"מ במסלול המקביל לרפטינג, מגשר אריסטי (Aristi Bridge) אל גשר קלידוניה ( klidonia ) .
העיירה מצובו - גגות רעפים אדומים ועצי אשוח
העיירה מצובו (Metsovo) היא תחנת "חובה" בין יואנינה למנזרי מטאורה ונחשבת ליפה בכפרי רכס פינדוס. מכל עבר מקיפים אותה יערות עבותים של עצי אשוח ופסגות הרים משוננות, הבתים הבנויים בצפיפות, מטפסים במעלה ההר ולהם מרפסות עץ וגגות רעפים אדומים. תושבי הכפר המקורי אינם יוונים אלא וולאכים, שהם שבטים ממוצא רומני. ייתכן מאד שהם צאצאי נוודים שהתיישבו בהריה של צפון יוון בימי הביניים.
העיירה מצובו, גגות אדומים טובלים ביערות ירוקים (צילום: miljko)
מצובו הינה יעד מועדף לתיירות יוונית. לאורך הרחוב הראשי פרושות חנויות המציעות שפע של עבודות עץ, רקמה ואריגה, גבינות ונקניקים. כדאי מאד ללון כאן, מאחר ומדי ערב נוהגים המקומיים לצאת לכיכר השוק, כשהם לובשים את בגדיהם המסורתיים. הגברים בעלי שפם ענק וחבושי כובע קסקט והנשים בשמלות רחבות וסינרים מקומיים, מתאספים כדי לזלול בצוותא שיפודים של סובלאקי (בשר חזיר) הטוב ביותר ביוון.
כדאי לבקר בבית טוסיצה (Tossitsa) המפואר, אחוזה של משפחה אריסטוקרטית שהפך למוזיאון לפולקלור. בית עתיק נוסף משמש כיום את מלון ארומה דריוס ( Aroma Dryos ), שחדריו מעוצבים, ממוזגים ונקיים, הלובי חמים ונעים ונופי הכפר נשקפים מהמרפסות.
כתבה על מצובו והרי פינדוס | כתבה על העיירה מצובו | בתי מלון במצובו
מטאורה - המנזרים התלויים באוויר
מטאורה (Meteora), מיוונית: "תלויים באוויר" (מכאן: מטאור), גם היא ביקור "חובה" למטייל ביוון. המנזרים בנויים על ראשיהם של צוקים תלולים, כמעט אנכיים, המיתמרים מעל מישורי תסליה. צורות הסלע המוזרות והמרשימות הללו, גולפו בכוח הטבע, בסלעי הקונגלומרט האפור. ההרים הנישאים היוו אתגר לבנאים ולארכיטקטים שהסתערו עליהם ברוח עזה של יצירה, והתוצאה, מנזרים הנראים כאילו יד נעלמה הצניחה אותם במקומות הבלתי הגיוניים והבלתי נגישים ביותר.
בעבר הלא רחוק הגישה היחידה למנזרים הייתה באמצעות סולמות חבלים, מנופים ושבילים מתפתלים. נראה שהנזירים הראשונים הגיעו לכאן כבר במאה ה-9. בתקופת השיא, במאה ה-16, היו במטאורה 24 מנזרים. בסוף המאה החלה תקופת דעיכה, ורק חמישה מנזרים מאוכלסים כעת.
במנזר Varlam ציורי קיר יפים, כולל תמונה מרשימה של הצליבה (1548). מנזר נוסף בשם Agios Stefanos הוא מנזר פעיל של נזירות ובו ציורי פרסקו יפים משנת 1400. נקודת המוצא למנזרי מטאורה היא העיירה קלאמבקה ( Kalambaka ) .
לינה בעיירה קלמבקה | כתבה על מנזרי מטאורה
מנזרי מטאורה כמו הוצנחו על הצוקים המרשימים (צילום: Stanislav Moroz)
הר אולימפוס - הגבוה בהרי יוון
הר אולימפוס ( Olympus ), הגבוה בהרי יוון, מזדקר בתלילות לגובה של 2917 מ', הישר מעל הים. הרכס ניצב במרכזו של פארק לאומי ובו מאות מיני צמחים, חלקם אנדמיים. לפי המסורת, זהו מושבם של אלי יוון, אם כי הוא נמצא מחוץ לתחומי יוון ההיסטורית, בפינה נידחת של מחוז מקדוניה.
טיול בהר אולימפוס הוא עבורי אחד משיאי הביקור ביוון - נוף מרהיב, יער עבות, ההולך ומתדלדל עם העלייה בגובה ואוויר פסגות. זהו טיפוס הנמשך כיום וחצי, עם לינה בבקתת הרים נהדרת בסגנון אלפיני, בחברת מטיילים ומטפסים מכל העולם. הבסיס לטיול הוא הכפר ליטוחורו ( Litochoro ), בגובה של 300 מ' מעל פני הים, ובו מסעדות ומקומות לינה. מליטוחורו יוצא כביש המוביל לאחר 18 ק"מ אל מגרש החנייה ומפל המים של פריוניה ( Priònia ), בגובה של 1100 מ' מעל פני הים. מכאן, טיפוס בן כמה שעות לבקתה, מרק טוב, לינה, ועם שחר טיפוס לפסגה. הירידה לפריוני קלה ומהירה. למהדרין מומלץ לרדת מפריוני לליטוחורו רגלית, דרך הקניון המרשים.
גם לאלו שאינם הולכים רגלית, מומלץ לטפס ברכב, 4 ק"מ במעלה הדרך מעל הכפר, לתצפית מרשימה אל המפרץ מצד אחד ואל האולימפוס מצד שני.
כתבה על טיפוס על הר אולימפוס | כתבה על יעדי טיול באזור האולימפוס | לינה בכפר ליטוחורו
הר האולימפוס המושלג, כפי שהוא נשקף מהכפר ליטוחורו שלמרגלותיו (צילום: Rini Kools)
חצי האי פיליון - פינת חמד מהיפות ביוון
חצי האי פיליון ( Pelion ), חצי אי דמוי קשת במזרח יוון, הסוגר על המפרץ הפאגאסי (Pagasit). שיאו של פיליון הוא הר פליאסידי (Pliassidi), המתנשא לגובה של 1651 מ'. הרכס נופל בתלילות מזרחה, אל החוף. מורדותיו המזרחיים של חצי האי מזכירים יותר את מערב אירופה מאשר את יוון. כפרים אדומי גגות החבויים ביערות אלון, דולב וערמון, ומתפתלים על צלע ההר, פלגי מים בנקיקים, מטעי דובדבנים ותפוחים וחופים נפלאים. מרבית הבתים צבועים לבן, עם מרפסות תלויות, גגות רעפים ירוקים וביניהם שבילי פרדות מרוצפים. לכל בית גינה מטופחת והפרח המועדף הוא האורטנזיה, שבחודש יוני נמצאת בשיא פריחתה.
זוהי פינת חמד, מהיפות ביוון. התרשמותי הסובייקטיבית היא שתושבי פיליון הינם החביבים ומכניסי האורחים ביוון כולה. האפשרויות לטיול הן רבות. לטעמי, כדאי מאד לכלול בביקור את פורטריה (Portaria), עם הפלטיאה (כיכר) היפהפייה שלה, את מאקריניצה (Makrinitsa) על עצי הדולב המרשימים שבפלטיאה שלה, את זגורה (Zagora), הגדול בכפרי פיליון, את חוף כורפטו (Chorefto) ואין להחמיץ את הכפר צנאגארדה (Tsngarada), השמור והמטופח מכולם.
הכפר פורטריה בחצי האי פיליון, בסיס טוב לטיולי כוכב (צילום: Gatsi)
הכפר פורטריה יכול להוות בסיס טוב לטיולי כוכב בפיליון, ואמליץ כאן על שני בתי מלון: מלון בוטיק ואלני ( Valeni Boutique Hotel & Spa ) מציע חדרים זוגיים וסוויטות, מלון דספוטיקו ( Despotiko ) השוכן בבית אחוזה עתיק, משופץ ברמה מאד גבוהה. בשניהם בריכה, ספא, ארוחת בוקר עשירה וצוות שנכון לסייע בכל בקשה ועצה טובה.
בתי מלון נוספים בחצי האי פיליון | כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
סוף המסלול באתונה או סלוניקי
מחצי האי פיליון המרחק פחות או יותר זהה לחזור לאתונה או להמשיך אל סלוניקי (Thessaloniki), שמשתיהן ניתן לחזור לארץ.
"תסלוניקי", כפי שקוראים לה היוונים, הייתה העיר השנייה בגודלה בביזנטיון והשנייה ביוון של ימינו. בדברי ימי עמנו היא כונתה "עיר ואם בישראל”, על שום היותה מרכז יהודי שנחרב בשואה. לטעמי זוהי העיר הנעימה ביותר ביוון - שפע של חנויות, כיכרות, שדרות עצי דולב וטיילת ארוכה לחוף הים.
כתבה על סיור בסלוניקי | כתבה על ביקור קצר בעיר סלוניקי | בתי מלון בסלוניקי
המגדל הלבן על הטיילת של סלוניקי,
העיר השנייה בגודלה ביוון יכולה גם היא להוות נקודת התחלה וסיום למסלול בצפון יוון (צילום: Andrey Khrobostov)
עץ הדולב בכיכר
זהו טיול שאחד האתרים החשובים בו הוא בית הקפה שבכיכר המרכזית, פלטיאה, בפי היוונים. הפלטיאה נקראת כך על שום ה"פלאטאנוס", או ביוונית – עץ הדולב הגדול, המזדקר במרכזה של כל כיכר כפר יוונית טיפוסית וענפיו מצלים על ספסלי הכיכר ושניים-שלושה בתי קפה וטברנות שמקשטים אותה. פעמים רבות, עץ הדולב משמש מקור לגאווה ואף לתחרות בין הכפרים הסמוכים. זקני הכפר מוכנים להישבע בנקיטת חפץ, כי הדולב שלהם הוא העתיק ביותר ביוון ושגילו מגיע ליותר מ 600 שנה... ככל שהעץ גדול, עבה ומרשים יותר, כך עדיף.
במרכזה של אחת מכיכרות הכפר היפות ביותר ביוון, זו של הכפר הצפוני מקרניצה (Makrenitsa), שבחצי האי פיליון, נטוע עץ דולב אדיר מימדים שבגזעו החלול ניתן לצופף יחדיו עשרים איש. גזעים חלולים מן הסוג הזה, משמשים על פי רוב לאחסון פירות יבשים (תאנים, ערמונים, אגוזים ועוד), שבשלב כלשהו נאספים אל מחסני החנויות הקטנות, בהן רוקחים ריבות ביתיות לשימושם של תושבי הכפר ותיירים מזדמנים שמגיעים למקום.
כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
עץ הדולב הענק במרכזה של אחת הכיכרות היפות ביותר ביוון, הכפר מקרניצה שבחצי האי פיליון (צילום: Nochoje)
לכל יווני יש דוד בכפר
מרבית תושבי הכפרים היוונים מבוגרים בגילם. את הסמטאות השלוות והציוריות של הכפר, מודדות בדרך כלל דמויות של קשישים הנעזרים במקל וקשישות לבושות שחורים (סמל לאלמנותן). מרבית הצעירים נוטשים עם בחרותם את משפחתם והסביבה הכפרית בה גדלו, ועוברים אל העיר הגדולה, או אל מעבר לים.
אחת לשנה, ביום חגו של הכפר, שנחגג ברוב עם בתאריך המזוהה עם הקדוש המקומי שמשמש כפטרונו של הכפר, מתכנסים כל יוצאי הכפר לדורותיו, בבחינת "שבו בנים לגבולם". הם באים למספר ימים של חגיגות, שבמקור נשאו אופי דתי, אבל עם השנים קיבלו אופי חילוני, מקומי ואינטימי יותר. היוונים הצעירים בוחרים בעיר, אך חולמים בקול על הכפר. ליוונים רבים, החיים דור שלישי או אפילו רביעי בעיר, יש איזה שהוא דוד, סבא, או ירושה משפחתית בדמותה של חלקת אדמה כפרית, הכוללת כמה עצי זית ובית קטן.
זקנים בסמטאות הכפר קלריטס,
מעט מאד צעירים נותרו באחד הכפרים המבודדים של חבל צומרקה בצפון יוון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על צפון יוון
כתבה על חופי צפון-מערב יוון | כתבה על העיר פארגה | כתבה על האי לפקדה
בעיר הנמל איגומיניצה (Igoumenitsa) תוכלו לעלות למעבורת (
מצוקי הגיר המאפיינים את חופי האי קורפו, Cape Drastis בצפון האי (צילום: KatarzynaTyl)
העיר יואנינה ( Ioánnina ) בירתו של מחוז איפירוס (Epirus) ההררי והמבותר, שוכנת לחוף אגם פאמבוטיס (Pamvotis) עכור המים. זוהי עיר בעלת חזות בלקנית עם מעט סממנים טורקים. בשנת 1788 התמנה עלי פאשה האלבני כמושל יואנינה, שהייתה הגדולה והחשובה בערי יוון. עלי פאשה היה עריץ ידוע באכזריותו ובטירופו, שהצטיין ביכולות צבאיות ועורמה פוליטית. להשגת מטרתו - הקמת ממלכה עצמאית, כרת לחילופין בריתות עם הבריטים ועם נפוליון. כך למשל אנס את פילגשו של אחד מבניו, ולאחר שסרבה לשכב עמו הטביע אותה באגם.
ערב על האגם של יואנינה, בירת מחוז איפירוס (צילום: כרמית וייס)
כתבה על העיר יואנינה | לינה בעיר יואנינה וסביבתה
אמליץ כאן על שני בתי מלון מלאי אווירה בעיר העתיקה של יואנינה:
מלון בוטיק קמאראס (Kamares Boutique Hotel & Spa) בבית אבן עתיק ומלא קסם המצדיק את שמו, שפירושו: "קשתות". המבואה והפאטיו משרים קסם מיוחד, אבל בשביל החדרים מוטב שתהיו קלי רגליים (אין מעלית) וחובבי עיצוב רטרו כבד.
מלון אנטיק (Hotel Antique) ממוקם לא הרחק ממנו, אף הוא בעיר העתיקה, וגם בו קסם של ימים אחרים ברמת חמישה כוכבים.
מלון אנטיק (Hotel Antique) ממוקם לא הרחק ממנו, אף הוא בעיר העתיקה, וגם בו קסם של ימים אחרים ברמת חמישה כוכבים.
כפרי זגוריה - סגנון בנייה מיוחד
בהרים שמעל העיר יואנינה, חבל זגוריה , כולל 46 כפרים מבודדים בהרי פינדוס, שנהנו מזכויות יתר תחת השלטון העות'מני וצברו עושר רב. הפריחה הכלכלית התבטאה, בין השאר, בהתפתחות סגנון בנייה מיוחד במינו. בתי אבן, רעפי ציפחה וסמטאות מרוצפות אבן - שהיום הם מוגנים בחוקי שימור קפדניים.
מכביש יואנינה-קוניצה ( Konitsa ), לאחר 35 ק"מ לערך, מסתעף כביש לכפרים ויצה (Vitsa) ו מונודנדרי (Monodendri), שלדעתי הוא היפה בכפרי חבל זגוריה. זהו כפר מבודד עם סמטאות יפהפיות, בתי אבן ותעלות ניקוז במרכז הסמטאות. מהכפר נשקף נוף מרהיב של קניון ויקוס (Vikos) האדיר, שבחודש ספטמבר פורחות מאות חלמוניות בערוצו העליון. בכפר ויצה ממוקם מלון זגורי סוויטס, שמאד מתאים למשפחות והישראלים "עפים" עליו.
מלון זגורי סוויטס בכפר ויצה מציע חדרים ודירות גדולים ומעוצבים בטוב טעם, שלחלק מהם גם מטבח מאובזר
(צילום: Zagori Suites Luxury Residences)
באזור זגוריה כפרים יפהפיים נוספים: אריסטי (Aristi) , פפינגו (Papingo) ומיקרו-פפינגו ( Mikro Papigko ), ויקוס (Vikos) , צ'פלובו (Chepelovo) ועוד. אל הכפר אנו-פדינה (Ano Pedina), עוד אחד מכפרי זגוריה, מומלץ להגיע בשביל מלון אמליקו זגורי (Ameliko Zagori), מלון בוטיק מקסים השוכן בבית אבן מטופח. רק קבלו אזהרה: הזמינו מראש 2 לילות, כי פשוט לא תרצו לעזוב!
מלון אמליקו זגורי - מלון בוטיק מקסים בבית אבן טיפוסי לחבל זגוריה בכפר אנו פדינה
אמליץ כאן על 4 מסלולי הליכה בחבל זגוריה:
1. מסלול קצר (כמה מאות מטרים) אל מנזר אגיה פאראסקווי ( Aghia Paraskevi ), לתצפית נפלאה על קניון ויקוס.
2. טיול רגלי של 1-2 ימים לאורך ערוץ קניון ויקוס, ממנזר אגיה פאראסקווי אל הכפר ויקוס או אל הכפר מיקו-פאפינגו.
3. טיול רגלי קצר היורד מהכפר ויקוס למעיינות ווידומאטיס (Voïdomátis ) הנפלאים.
4. מסלול רגלי לאורכו של נהר ווידומאטיס, 7 ק"מ במסלול המקביל לרפטינג, מגשר אריסטי (Aristi Bridge) אל גשר קלידוניה ( klidonia ) .
העיירה מצובו - גגות רעפים אדומים ועצי אשוח
העיירה מצובו (Metsovo) היא תחנת "חובה" בין יואנינה למנזרי מטאורה ונחשבת ליפה בכפרי רכס פינדוס. מכל עבר מקיפים אותה יערות עבותים של עצי אשוח ופסגות הרים משוננות, הבתים הבנויים בצפיפות, מטפסים במעלה ההר ולהם מרפסות עץ וגגות רעפים אדומים. תושבי הכפר המקורי אינם יוונים אלא וולאכים, שהם שבטים ממוצא רומני. ייתכן מאד שהם צאצאי נוודים שהתיישבו בהריה של צפון יוון בימי הביניים.
העיירה מצובו, גגות אדומים טובלים ביערות ירוקים (צילום: miljko)
מצובו הינה יעד מועדף לתיירות יוונית. לאורך הרחוב הראשי פרושות חנויות המציעות שפע של עבודות עץ, רקמה ואריגה, גבינות ונקניקים. כדאי מאד ללון כאן, מאחר ומדי ערב נוהגים המקומיים לצאת לכיכר השוק, כשהם לובשים את בגדיהם המסורתיים. הגברים בעלי שפם ענק וחבושי כובע קסקט והנשים בשמלות רחבות וסינרים מקומיים, מתאספים כדי לזלול בצוותא שיפודים של סובלאקי (בשר חזיר) הטוב ביותר ביוון.
כדאי לבקר בבית טוסיצה (Tossitsa) המפואר, אחוזה של משפחה אריסטוקרטית שהפך למוזיאון לפולקלור. בית עתיק נוסף משמש כיום את מלון ארומה דריוס ( Aroma Dryos ), שחדריו מעוצבים, ממוזגים ונקיים, הלובי חמים ונעים ונופי הכפר נשקפים מהמרפסות.
כתבה על מצובו והרי פינדוס | כתבה על העיירה מצובו | בתי מלון במצובו
מטאורה - המנזרים התלויים באוויר
מטאורה (Meteora), מיוונית: "תלויים באוויר" (מכאן: מטאור), גם היא ביקור "חובה" למטייל ביוון. המנזרים בנויים על ראשיהם של צוקים תלולים, כמעט אנכיים, המיתמרים מעל מישורי תסליה. צורות הסלע המוזרות והמרשימות הללו, גולפו בכוח הטבע, בסלעי הקונגלומרט האפור. ההרים הנישאים היוו אתגר לבנאים ולארכיטקטים שהסתערו עליהם ברוח עזה של יצירה, והתוצאה, מנזרים הנראים כאילו יד נעלמה הצניחה אותם במקומות הבלתי הגיוניים והבלתי נגישים ביותר.
בעבר הלא רחוק הגישה היחידה למנזרים הייתה באמצעות סולמות חבלים, מנופים ושבילים מתפתלים. נראה שהנזירים הראשונים הגיעו לכאן כבר במאה ה-9. בתקופת השיא, במאה ה-16, היו במטאורה 24 מנזרים. בסוף המאה החלה תקופת דעיכה, ורק חמישה מנזרים מאוכלסים כעת.
במנזר Varlam ציורי קיר יפים, כולל תמונה מרשימה של הצליבה (1548). מנזר נוסף בשם Agios Stefanos הוא מנזר פעיל של נזירות ובו ציורי פרסקו יפים משנת 1400. נקודת המוצא למנזרי מטאורה היא העיירה קלאמבקה ( Kalambaka ) .
לינה בעיירה קלמבקה | כתבה על מנזרי מטאורה
מנזרי מטאורה כמו הוצנחו על הצוקים המרשימים (צילום: Stanislav Moroz)
הר אולימפוס - הגבוה בהרי יוון
הר אולימפוס ( Olympus ), הגבוה בהרי יוון, מזדקר בתלילות לגובה של 2917 מ', הישר מעל הים. הרכס ניצב במרכזו של פארק לאומי ובו מאות מיני צמחים, חלקם אנדמיים. לפי המסורת, זהו מושבם של אלי יוון, אם כי הוא נמצא מחוץ לתחומי יוון ההיסטורית, בפינה נידחת של מחוז מקדוניה.
טיול בהר אולימפוס הוא עבורי אחד משיאי הביקור ביוון - נוף מרהיב, יער עבות, ההולך ומתדלדל עם העלייה בגובה ואוויר פסגות. זהו טיפוס הנמשך כיום וחצי, עם לינה בבקתת הרים נהדרת בסגנון אלפיני, בחברת מטיילים ומטפסים מכל העולם. הבסיס לטיול הוא הכפר ליטוחורו ( Litochoro ), בגובה של 300 מ' מעל פני הים, ובו מסעדות ומקומות לינה. מליטוחורו יוצא כביש המוביל לאחר 18 ק"מ אל מגרש החנייה ומפל המים של פריוניה ( Priònia ), בגובה של 1100 מ' מעל פני הים. מכאן, טיפוס בן כמה שעות לבקתה, מרק טוב, לינה, ועם שחר טיפוס לפסגה. הירידה לפריוני קלה ומהירה. למהדרין מומלץ לרדת מפריוני לליטוחורו רגלית, דרך הקניון המרשים.
גם לאלו שאינם הולכים רגלית, מומלץ לטפס ברכב, 4 ק"מ במעלה הדרך מעל הכפר, לתצפית מרשימה אל המפרץ מצד אחד ואל האולימפוס מצד שני.
כתבה על טיפוס על הר אולימפוס | כתבה על יעדי טיול באזור האולימפוס | לינה בכפר ליטוחורו
הר האולימפוס המושלג, כפי שהוא נשקף מהכפר ליטוחורו שלמרגלותיו (צילום: Rini Kools)
חצי האי פיליון - פינת חמד מהיפות ביוון
חצי האי פיליון ( Pelion ), חצי אי דמוי קשת במזרח יוון, הסוגר על המפרץ הפאגאסי (Pagasit). שיאו של פיליון הוא הר פליאסידי (Pliassidi), המתנשא לגובה של 1651 מ'. הרכס נופל בתלילות מזרחה, אל החוף. מורדותיו המזרחיים של חצי האי מזכירים יותר את מערב אירופה מאשר את יוון. כפרים אדומי גגות החבויים ביערות אלון, דולב וערמון, ומתפתלים על צלע ההר, פלגי מים בנקיקים, מטעי דובדבנים ותפוחים וחופים נפלאים. מרבית הבתים צבועים לבן, עם מרפסות תלויות, גגות רעפים ירוקים וביניהם שבילי פרדות מרוצפים. לכל בית גינה מטופחת והפרח המועדף הוא האורטנזיה, שבחודש יוני נמצאת בשיא פריחתה.
זוהי פינת חמד, מהיפות ביוון. התרשמותי הסובייקטיבית היא שתושבי פיליון הינם החביבים ומכניסי האורחים ביוון כולה. האפשרויות לטיול הן רבות. לטעמי, כדאי מאד לכלול בביקור את פורטריה (Portaria), עם הפלטיאה (כיכר) היפהפייה שלה, את מאקריניצה (Makrinitsa) על עצי הדולב המרשימים שבפלטיאה שלה, את זגורה (Zagora), הגדול בכפרי פיליון, את חוף כורפטו (Chorefto) ואין להחמיץ את הכפר צנאגארדה (Tsngarada), השמור והמטופח מכולם.
הכפר פורטריה בחצי האי פיליון, בסיס טוב לטיולי כוכב (צילום: Gatsi)
הכפר פורטריה יכול להוות בסיס טוב לטיולי כוכב בפיליון, ואמליץ כאן על שני בתי מלון: מלון בוטיק ואלני ( Valeni Boutique Hotel & Spa ) מציע חדרים זוגיים וסוויטות, מלון דספוטיקו ( Despotiko ) השוכן בבית אחוזה עתיק, משופץ ברמה מאד גבוהה. בשניהם בריכה, ספא, ארוחת בוקר עשירה וצוות שנכון לסייע בכל בקשה ועצה טובה.
בתי מלון נוספים בחצי האי פיליון | כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
סוף המסלול באתונה או סלוניקי
מחצי האי פיליון המרחק פחות או יותר זהה לחזור לאתונה או להמשיך אל סלוניקי (Thessaloniki), שמשתיהן ניתן לחזור לארץ.
"תסלוניקי", כפי שקוראים לה היוונים, הייתה העיר השנייה בגודלה בביזנטיון והשנייה ביוון של ימינו. בדברי ימי עמנו היא כונתה "עיר ואם בישראל”, על שום היותה מרכז יהודי שנחרב בשואה. לטעמי זוהי העיר הנעימה ביותר ביוון - שפע של חנויות, כיכרות, שדרות עצי דולב וטיילת ארוכה לחוף הים.
כתבה על סיור בסלוניקי | כתבה על ביקור קצר בעיר סלוניקי | בתי מלון בסלוניקי
המגדל הלבן על הטיילת של סלוניקי,
העיר השנייה בגודלה ביוון יכולה גם היא להוות נקודת התחלה וסיום למסלול בצפון יוון (צילום: Andrey Khrobostov)
עץ הדולב בכיכר
זהו טיול שאחד האתרים החשובים בו הוא בית הקפה שבכיכר המרכזית, פלטיאה, בפי היוונים. הפלטיאה נקראת כך על שום ה"פלאטאנוס", או ביוונית – עץ הדולב הגדול, המזדקר במרכזה של כל כיכר כפר יוונית טיפוסית וענפיו מצלים על ספסלי הכיכר ושניים-שלושה בתי קפה וטברנות שמקשטים אותה. פעמים רבות, עץ הדולב משמש מקור לגאווה ואף לתחרות בין הכפרים הסמוכים. זקני הכפר מוכנים להישבע בנקיטת חפץ, כי הדולב שלהם הוא העתיק ביותר ביוון ושגילו מגיע ליותר מ 600 שנה... ככל שהעץ גדול, עבה ומרשים יותר, כך עדיף.
במרכזה של אחת מכיכרות הכפר היפות ביותר ביוון, זו של הכפר הצפוני מקרניצה (Makrenitsa), שבחצי האי פיליון, נטוע עץ דולב אדיר מימדים שבגזעו החלול ניתן לצופף יחדיו עשרים איש. גזעים חלולים מן הסוג הזה, משמשים על פי רוב לאחסון פירות יבשים (תאנים, ערמונים, אגוזים ועוד), שבשלב כלשהו נאספים אל מחסני החנויות הקטנות, בהן רוקחים ריבות ביתיות לשימושם של תושבי הכפר ותיירים מזדמנים שמגיעים למקום.
כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
עץ הדולב הענק במרכזה של אחת הכיכרות היפות ביותר ביוון, הכפר מקרניצה שבחצי האי פיליון (צילום: Nochoje)
לכל יווני יש דוד בכפר
מרבית תושבי הכפרים היוונים מבוגרים בגילם. את הסמטאות השלוות והציוריות של הכפר, מודדות בדרך כלל דמויות של קשישים הנעזרים במקל וקשישות לבושות שחורים (סמל לאלמנותן). מרבית הצעירים נוטשים עם בחרותם את משפחתם והסביבה הכפרית בה גדלו, ועוברים אל העיר הגדולה, או אל מעבר לים.
אחת לשנה, ביום חגו של הכפר, שנחגג ברוב עם בתאריך המזוהה עם הקדוש המקומי שמשמש כפטרונו של הכפר, מתכנסים כל יוצאי הכפר לדורותיו, בבחינת "שבו בנים לגבולם". הם באים למספר ימים של חגיגות, שבמקור נשאו אופי דתי, אבל עם השנים קיבלו אופי חילוני, מקומי ואינטימי יותר. היוונים הצעירים בוחרים בעיר, אך חולמים בקול על הכפר. ליוונים רבים, החיים דור שלישי או אפילו רביעי בעיר, יש איזה שהוא דוד, סבא, או ירושה משפחתית בדמותה של חלקת אדמה כפרית, הכוללת כמה עצי זית ובית קטן.
זקנים בסמטאות הכפר קלריטס,
מעט מאד צעירים נותרו באחד הכפרים המבודדים של חבל צומרקה בצפון יוון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על צפון יוון
מכביש יואנינה-קוניצה (
(צילום: Zagori Suites Luxury Residences)
מלון אמליקו זגורי - מלון בוטיק מקסים בבית אבן טיפוסי לחבל זגוריה בכפר אנו פדינה
3. טיול רגלי קצר היורד מהכפר ויקוס למעיינות ווידומאטיס (
4. מסלול רגלי לאורכו של
העיירה מצובו, גגות אדומים טובלים ביערות ירוקים (צילום: miljko)
מטאורה - המנזרים התלויים באוויר
מטאורה (Meteora), מיוונית: "תלויים באוויר" (מכאן: מטאור), גם היא ביקור "חובה" למטייל ביוון. המנזרים בנויים על ראשיהם של צוקים תלולים, כמעט אנכיים, המיתמרים מעל מישורי תסליה. צורות הסלע המוזרות והמרשימות הללו, גולפו בכוח הטבע, בסלעי הקונגלומרט האפור. ההרים הנישאים היוו אתגר לבנאים ולארכיטקטים שהסתערו עליהם ברוח עזה של יצירה, והתוצאה, מנזרים הנראים כאילו יד נעלמה הצניחה אותם במקומות הבלתי הגיוניים והבלתי נגישים ביותר.
בעבר הלא רחוק הגישה היחידה למנזרים הייתה באמצעות סולמות חבלים, מנופים ושבילים מתפתלים. נראה שהנזירים הראשונים הגיעו לכאן כבר במאה ה-9. בתקופת השיא, במאה ה-16, היו במטאורה 24 מנזרים. בסוף המאה החלה תקופת דעיכה, ורק חמישה מנזרים מאוכלסים כעת.
במנזר Varlam ציורי קיר יפים, כולל תמונה מרשימה של הצליבה (1548). מנזר נוסף בשם Agios Stefanos הוא מנזר פעיל של נזירות ובו ציורי פרסקו יפים משנת 1400. נקודת המוצא למנזרי מטאורה היא העיירה קלאמבקה ( Kalambaka ) .
לינה בעיירה קלמבקה | כתבה על מנזרי מטאורה
מנזרי מטאורה כמו הוצנחו על הצוקים המרשימים (צילום: Stanislav Moroz)
הר אולימפוס - הגבוה בהרי יוון
הר אולימפוס ( Olympus ), הגבוה בהרי יוון, מזדקר בתלילות לגובה של 2917 מ', הישר מעל הים. הרכס ניצב במרכזו של פארק לאומי ובו מאות מיני צמחים, חלקם אנדמיים. לפי המסורת, זהו מושבם של אלי יוון, אם כי הוא נמצא מחוץ לתחומי יוון ההיסטורית, בפינה נידחת של מחוז מקדוניה.
טיול בהר אולימפוס הוא עבורי אחד משיאי הביקור ביוון - נוף מרהיב, יער עבות, ההולך ומתדלדל עם העלייה בגובה ואוויר פסגות. זהו טיפוס הנמשך כיום וחצי, עם לינה בבקתת הרים נהדרת בסגנון אלפיני, בחברת מטיילים ומטפסים מכל העולם. הבסיס לטיול הוא הכפר ליטוחורו ( Litochoro ), בגובה של 300 מ' מעל פני הים, ובו מסעדות ומקומות לינה. מליטוחורו יוצא כביש המוביל לאחר 18 ק"מ אל מגרש החנייה ומפל המים של פריוניה ( Priònia ), בגובה של 1100 מ' מעל פני הים. מכאן, טיפוס בן כמה שעות לבקתה, מרק טוב, לינה, ועם שחר טיפוס לפסגה. הירידה לפריוני קלה ומהירה. למהדרין מומלץ לרדת מפריוני לליטוחורו רגלית, דרך הקניון המרשים.
גם לאלו שאינם הולכים רגלית, מומלץ לטפס ברכב, 4 ק"מ במעלה הדרך מעל הכפר, לתצפית מרשימה אל המפרץ מצד אחד ואל האולימפוס מצד שני.
כתבה על טיפוס על הר אולימפוס | כתבה על יעדי טיול באזור האולימפוס | לינה בכפר ליטוחורו
הר האולימפוס המושלג, כפי שהוא נשקף מהכפר ליטוחורו שלמרגלותיו (צילום: Rini Kools)
חצי האי פיליון - פינת חמד מהיפות ביוון
חצי האי פיליון ( Pelion ), חצי אי דמוי קשת במזרח יוון, הסוגר על המפרץ הפאגאסי (Pagasit). שיאו של פיליון הוא הר פליאסידי (Pliassidi), המתנשא לגובה של 1651 מ'. הרכס נופל בתלילות מזרחה, אל החוף. מורדותיו המזרחיים של חצי האי מזכירים יותר את מערב אירופה מאשר את יוון. כפרים אדומי גגות החבויים ביערות אלון, דולב וערמון, ומתפתלים על צלע ההר, פלגי מים בנקיקים, מטעי דובדבנים ותפוחים וחופים נפלאים. מרבית הבתים צבועים לבן, עם מרפסות תלויות, גגות רעפים ירוקים וביניהם שבילי פרדות מרוצפים. לכל בית גינה מטופחת והפרח המועדף הוא האורטנזיה, שבחודש יוני נמצאת בשיא פריחתה.
זוהי פינת חמד, מהיפות ביוון. התרשמותי הסובייקטיבית היא שתושבי פיליון הינם החביבים ומכניסי האורחים ביוון כולה. האפשרויות לטיול הן רבות. לטעמי, כדאי מאד לכלול בביקור את פורטריה (Portaria), עם הפלטיאה (כיכר) היפהפייה שלה, את מאקריניצה (Makrinitsa) על עצי הדולב המרשימים שבפלטיאה שלה, את זגורה (Zagora), הגדול בכפרי פיליון, את חוף כורפטו (Chorefto) ואין להחמיץ את הכפר צנאגארדה (Tsngarada), השמור והמטופח מכולם.
הכפר פורטריה בחצי האי פיליון, בסיס טוב לטיולי כוכב (צילום: Gatsi)
הכפר פורטריה יכול להוות בסיס טוב לטיולי כוכב בפיליון, ואמליץ כאן על שני בתי מלון: מלון בוטיק ואלני ( Valeni Boutique Hotel & Spa ) מציע חדרים זוגיים וסוויטות, מלון דספוטיקו ( Despotiko ) השוכן בבית אחוזה עתיק, משופץ ברמה מאד גבוהה. בשניהם בריכה, ספא, ארוחת בוקר עשירה וצוות שנכון לסייע בכל בקשה ועצה טובה.
בתי מלון נוספים בחצי האי פיליון | כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
סוף המסלול באתונה או סלוניקי
מחצי האי פיליון המרחק פחות או יותר זהה לחזור לאתונה או להמשיך אל סלוניקי (Thessaloniki), שמשתיהן ניתן לחזור לארץ.
"תסלוניקי", כפי שקוראים לה היוונים, הייתה העיר השנייה בגודלה בביזנטיון והשנייה ביוון של ימינו. בדברי ימי עמנו היא כונתה "עיר ואם בישראל”, על שום היותה מרכז יהודי שנחרב בשואה. לטעמי זוהי העיר הנעימה ביותר ביוון - שפע של חנויות, כיכרות, שדרות עצי דולב וטיילת ארוכה לחוף הים.
כתבה על סיור בסלוניקי | כתבה על ביקור קצר בעיר סלוניקי | בתי מלון בסלוניקי
המגדל הלבן על הטיילת של סלוניקי,
העיר השנייה בגודלה ביוון יכולה גם היא להוות נקודת התחלה וסיום למסלול בצפון יוון (צילום: Andrey Khrobostov)
עץ הדולב בכיכר
זהו טיול שאחד האתרים החשובים בו הוא בית הקפה שבכיכר המרכזית, פלטיאה, בפי היוונים. הפלטיאה נקראת כך על שום ה"פלאטאנוס", או ביוונית – עץ הדולב הגדול, המזדקר במרכזה של כל כיכר כפר יוונית טיפוסית וענפיו מצלים על ספסלי הכיכר ושניים-שלושה בתי קפה וטברנות שמקשטים אותה. פעמים רבות, עץ הדולב משמש מקור לגאווה ואף לתחרות בין הכפרים הסמוכים. זקני הכפר מוכנים להישבע בנקיטת חפץ, כי הדולב שלהם הוא העתיק ביותר ביוון ושגילו מגיע ליותר מ 600 שנה... ככל שהעץ גדול, עבה ומרשים יותר, כך עדיף.
במרכזה של אחת מכיכרות הכפר היפות ביותר ביוון, זו של הכפר הצפוני מקרניצה (Makrenitsa), שבחצי האי פיליון, נטוע עץ דולב אדיר מימדים שבגזעו החלול ניתן לצופף יחדיו עשרים איש. גזעים חלולים מן הסוג הזה, משמשים על פי רוב לאחסון פירות יבשים (תאנים, ערמונים, אגוזים ועוד), שבשלב כלשהו נאספים אל מחסני החנויות הקטנות, בהן רוקחים ריבות ביתיות לשימושם של תושבי הכפר ותיירים מזדמנים שמגיעים למקום.
כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
עץ הדולב הענק במרכזה של אחת הכיכרות היפות ביותר ביוון, הכפר מקרניצה שבחצי האי פיליון (צילום: Nochoje)
לכל יווני יש דוד בכפר
מרבית תושבי הכפרים היוונים מבוגרים בגילם. את הסמטאות השלוות והציוריות של הכפר, מודדות בדרך כלל דמויות של קשישים הנעזרים במקל וקשישות לבושות שחורים (סמל לאלמנותן). מרבית הצעירים נוטשים עם בחרותם את משפחתם והסביבה הכפרית בה גדלו, ועוברים אל העיר הגדולה, או אל מעבר לים.
אחת לשנה, ביום חגו של הכפר, שנחגג ברוב עם בתאריך המזוהה עם הקדוש המקומי שמשמש כפטרונו של הכפר, מתכנסים כל יוצאי הכפר לדורותיו, בבחינת "שבו בנים לגבולם". הם באים למספר ימים של חגיגות, שבמקור נשאו אופי דתי, אבל עם השנים קיבלו אופי חילוני, מקומי ואינטימי יותר. היוונים הצעירים בוחרים בעיר, אך חולמים בקול על הכפר. ליוונים רבים, החיים דור שלישי או אפילו רביעי בעיר, יש איזה שהוא דוד, סבא, או ירושה משפחתית בדמותה של חלקת אדמה כפרית, הכוללת כמה עצי זית ובית קטן.
זקנים בסמטאות הכפר קלריטס,
מעט מאד צעירים נותרו באחד הכפרים המבודדים של חבל צומרקה בצפון יוון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על צפון יוון
בעבר הלא רחוק הגישה היחידה למנזרים הייתה באמצעות סולמות חבלים, מנופים ושבילים מתפתלים. נראה שהנזירים הראשונים הגיעו לכאן כבר במאה ה-9. בתקופת השיא, במאה ה-16, היו במטאורה 24 מנזרים. בסוף המאה החלה תקופת דעיכה, ורק חמישה מנזרים מאוכלסים כעת.
לינה בעיירה קלמבקה |
טיול בהר אולימפוס הוא עבורי אחד משיאי הביקור ביוון - נוף מרהיב, יער עבות, ההולך ומתדלדל עם העלייה בגובה ואוויר פסגות. זהו טיפוס הנמשך כיום וחצי, עם לינה בבקתת הרים נהדרת בסגנון אלפיני, בחברת מטיילים ומטפסים מכל העולם. הבסיס לטיול הוא הכפר ליטוחורו (
גם לאלו שאינם הולכים רגלית, מומלץ לטפס ברכב, 4 ק"מ במעלה הדרך מעל הכפר, לתצפית מרשימה אל המפרץ מצד אחד ואל האולימפוס מצד שני.
כתבה על טיפוס על הר אולימפוס | כתבה על יעדי טיול באזור האולימפוס | לינה בכפר ליטוחורו
חצי האי פיליון - פינת חמד מהיפות ביוון
חצי האי פיליון ( Pelion ), חצי אי דמוי קשת במזרח יוון, הסוגר על המפרץ הפאגאסי (Pagasit). שיאו של פיליון הוא הר פליאסידי (Pliassidi), המתנשא לגובה של 1651 מ'. הרכס נופל בתלילות מזרחה, אל החוף. מורדותיו המזרחיים של חצי האי מזכירים יותר את מערב אירופה מאשר את יוון. כפרים אדומי גגות החבויים ביערות אלון, דולב וערמון, ומתפתלים על צלע ההר, פלגי מים בנקיקים, מטעי דובדבנים ותפוחים וחופים נפלאים. מרבית הבתים צבועים לבן, עם מרפסות תלויות, גגות רעפים ירוקים וביניהם שבילי פרדות מרוצפים. לכל בית גינה מטופחת והפרח המועדף הוא האורטנזיה, שבחודש יוני נמצאת בשיא פריחתה.
זוהי פינת חמד, מהיפות ביוון. התרשמותי הסובייקטיבית היא שתושבי פיליון הינם החביבים ומכניסי האורחים ביוון כולה. האפשרויות לטיול הן רבות. לטעמי, כדאי מאד לכלול בביקור את פורטריה (Portaria), עם הפלטיאה (כיכר) היפהפייה שלה, את מאקריניצה (Makrinitsa) על עצי הדולב המרשימים שבפלטיאה שלה, את זגורה (Zagora), הגדול בכפרי פיליון, את חוף כורפטו (Chorefto) ואין להחמיץ את הכפר צנאגארדה (Tsngarada), השמור והמטופח מכולם.
הכפר פורטריה בחצי האי פיליון, בסיס טוב לטיולי כוכב (צילום: Gatsi)
הכפר פורטריה יכול להוות בסיס טוב לטיולי כוכב בפיליון, ואמליץ כאן על שני בתי מלון: מלון בוטיק ואלני ( Valeni Boutique Hotel & Spa ) מציע חדרים זוגיים וסוויטות, מלון דספוטיקו ( Despotiko ) השוכן בבית אחוזה עתיק, משופץ ברמה מאד גבוהה. בשניהם בריכה, ספא, ארוחת בוקר עשירה וצוות שנכון לסייע בכל בקשה ועצה טובה.
בתי מלון נוספים בחצי האי פיליון | כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
סוף המסלול באתונה או סלוניקי
מחצי האי פיליון המרחק פחות או יותר זהה לחזור לאתונה או להמשיך אל סלוניקי (Thessaloniki), שמשתיהן ניתן לחזור לארץ.
"תסלוניקי", כפי שקוראים לה היוונים, הייתה העיר השנייה בגודלה בביזנטיון והשנייה ביוון של ימינו. בדברי ימי עמנו היא כונתה "עיר ואם בישראל”, על שום היותה מרכז יהודי שנחרב בשואה. לטעמי זוהי העיר הנעימה ביותר ביוון - שפע של חנויות, כיכרות, שדרות עצי דולב וטיילת ארוכה לחוף הים.
כתבה על סיור בסלוניקי | כתבה על ביקור קצר בעיר סלוניקי | בתי מלון בסלוניקי
המגדל הלבן על הטיילת של סלוניקי,
העיר השנייה בגודלה ביוון יכולה גם היא להוות נקודת התחלה וסיום למסלול בצפון יוון (צילום: Andrey Khrobostov)
עץ הדולב בכיכר
זהו טיול שאחד האתרים החשובים בו הוא בית הקפה שבכיכר המרכזית, פלטיאה, בפי היוונים. הפלטיאה נקראת כך על שום ה"פלאטאנוס", או ביוונית – עץ הדולב הגדול, המזדקר במרכזה של כל כיכר כפר יוונית טיפוסית וענפיו מצלים על ספסלי הכיכר ושניים-שלושה בתי קפה וטברנות שמקשטים אותה. פעמים רבות, עץ הדולב משמש מקור לגאווה ואף לתחרות בין הכפרים הסמוכים. זקני הכפר מוכנים להישבע בנקיטת חפץ, כי הדולב שלהם הוא העתיק ביותר ביוון ושגילו מגיע ליותר מ 600 שנה... ככל שהעץ גדול, עבה ומרשים יותר, כך עדיף.
במרכזה של אחת מכיכרות הכפר היפות ביותר ביוון, זו של הכפר הצפוני מקרניצה (Makrenitsa), שבחצי האי פיליון, נטוע עץ דולב אדיר מימדים שבגזעו החלול ניתן לצופף יחדיו עשרים איש. גזעים חלולים מן הסוג הזה, משמשים על פי רוב לאחסון פירות יבשים (תאנים, ערמונים, אגוזים ועוד), שבשלב כלשהו נאספים אל מחסני החנויות הקטנות, בהן רוקחים ריבות ביתיות לשימושם של תושבי הכפר ותיירים מזדמנים שמגיעים למקום.
כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
עץ הדולב הענק במרכזה של אחת הכיכרות היפות ביותר ביוון, הכפר מקרניצה שבחצי האי פיליון (צילום: Nochoje)
לכל יווני יש דוד בכפר
מרבית תושבי הכפרים היוונים מבוגרים בגילם. את הסמטאות השלוות והציוריות של הכפר, מודדות בדרך כלל דמויות של קשישים הנעזרים במקל וקשישות לבושות שחורים (סמל לאלמנותן). מרבית הצעירים נוטשים עם בחרותם את משפחתם והסביבה הכפרית בה גדלו, ועוברים אל העיר הגדולה, או אל מעבר לים.
אחת לשנה, ביום חגו של הכפר, שנחגג ברוב עם בתאריך המזוהה עם הקדוש המקומי שמשמש כפטרונו של הכפר, מתכנסים כל יוצאי הכפר לדורותיו, בבחינת "שבו בנים לגבולם". הם באים למספר ימים של חגיגות, שבמקור נשאו אופי דתי, אבל עם השנים קיבלו אופי חילוני, מקומי ואינטימי יותר. היוונים הצעירים בוחרים בעיר, אך חולמים בקול על הכפר. ליוונים רבים, החיים דור שלישי או אפילו רביעי בעיר, יש איזה שהוא דוד, סבא, או ירושה משפחתית בדמותה של חלקת אדמה כפרית, הכוללת כמה עצי זית ובית קטן.
זקנים בסמטאות הכפר קלריטס,
מעט מאד צעירים נותרו באחד הכפרים המבודדים של חבל צומרקה בצפון יוון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על צפון יוון
בתי מלון נוספים בחצי האי פיליון
"תסלוניקי", כפי שקוראים לה היוונים, הייתה העיר השנייה בגודלה בביזנטיון והשנייה ביוון של ימינו. בדברי ימי עמנו היא כונתה "עיר ואם בישראל”, על שום היותה מרכז יהודי שנחרב בשואה. לטעמי זוהי העיר הנעימה ביותר ביוון - שפע של חנויות, כיכרות, שדרות עצי דולב וטיילת ארוכה לחוף הים.
כתבה על סיור בסלוניקי | כתבה על ביקור קצר בעיר סלוניקי | בתי מלון בסלוניקי
המגדל הלבן על הטיילת של סלוניקי,
העיר השנייה בגודלה ביוון יכולה גם היא להוות נקודת התחלה וסיום למסלול בצפון יוון (צילום: Andrey Khrobostov)
עץ הדולב בכיכר
זהו טיול שאחד האתרים החשובים בו הוא בית הקפה שבכיכר המרכזית, פלטיאה, בפי היוונים. הפלטיאה נקראת כך על שום ה"פלאטאנוס", או ביוונית – עץ הדולב הגדול, המזדקר במרכזה של כל כיכר כפר יוונית טיפוסית וענפיו מצלים על ספסלי הכיכר ושניים-שלושה בתי קפה וטברנות שמקשטים אותה. פעמים רבות, עץ הדולב משמש מקור לגאווה ואף לתחרות בין הכפרים הסמוכים. זקני הכפר מוכנים להישבע בנקיטת חפץ, כי הדולב שלהם הוא העתיק ביותר ביוון ושגילו מגיע ליותר מ 600 שנה... ככל שהעץ גדול, עבה ומרשים יותר, כך עדיף.
במרכזה של אחת מכיכרות הכפר היפות ביותר ביוון, זו של הכפר הצפוני מקרניצה (Makrenitsa), שבחצי האי פיליון, נטוע עץ דולב אדיר מימדים שבגזעו החלול ניתן לצופף יחדיו עשרים איש. גזעים חלולים מן הסוג הזה, משמשים על פי רוב לאחסון פירות יבשים (תאנים, ערמונים, אגוזים ועוד), שבשלב כלשהו נאספים אל מחסני החנויות הקטנות, בהן רוקחים ריבות ביתיות לשימושם של תושבי הכפר ותיירים מזדמנים שמגיעים למקום.
כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
עץ הדולב הענק במרכזה של אחת הכיכרות היפות ביותר ביוון, הכפר מקרניצה שבחצי האי פיליון (צילום: Nochoje)
לכל יווני יש דוד בכפר
מרבית תושבי הכפרים היוונים מבוגרים בגילם. את הסמטאות השלוות והציוריות של הכפר, מודדות בדרך כלל דמויות של קשישים הנעזרים במקל וקשישות לבושות שחורים (סמל לאלמנותן). מרבית הצעירים נוטשים עם בחרותם את משפחתם והסביבה הכפרית בה גדלו, ועוברים אל העיר הגדולה, או אל מעבר לים.
אחת לשנה, ביום חגו של הכפר, שנחגג ברוב עם בתאריך המזוהה עם הקדוש המקומי שמשמש כפטרונו של הכפר, מתכנסים כל יוצאי הכפר לדורותיו, בבחינת "שבו בנים לגבולם". הם באים למספר ימים של חגיגות, שבמקור נשאו אופי דתי, אבל עם השנים קיבלו אופי חילוני, מקומי ואינטימי יותר. היוונים הצעירים בוחרים בעיר, אך חולמים בקול על הכפר. ליוונים רבים, החיים דור שלישי או אפילו רביעי בעיר, יש איזה שהוא דוד, סבא, או ירושה משפחתית בדמותה של חלקת אדמה כפרית, הכוללת כמה עצי זית ובית קטן.
זקנים בסמטאות הכפר קלריטס,
מעט מאד צעירים נותרו באחד הכפרים המבודדים של חבל צומרקה בצפון יוון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על צפון יוון
כתבה על מסלולים בחצי האי פיליון
עץ הדולב הענק במרכזה של אחת הכיכרות היפות ביותר ביוון, הכפר מקרניצה שבחצי האי פיליון (צילום: Nochoje)
מעט מאד צעירים נותרו באחד הכפרים המבודדים של חבל צומרקה בצפון יוון (צילום: כרמית וייס)