www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

אזור האולימפוס: יעדי טיול


אזור האולימפוס: יעדי טיול סביב הר האלים
מאת: כרמית וייס 


יש לי חלום לטפס על הר האולימפוס. אולי יש גבוהים ממנו, אבל הוא היחיד עליו אני מקווה לקבל השראה מרוחם של אלי המיתולוגיה... בביקורי האחרון בצפון יוון, בתחילת אוקטובר, משהבנתי שכבר קר מאד שם למעלה, דחיתי את מימוש החלום. כך נותר לי זמן לבקר במספר אתרים סביב ההר.


אל אתרים אלו, כולם במרחק של עד שעה וחצי נסיעה מהר האולימפוס, אקח אתכם הפעם.

  צפון יוון, אולימפוס, פריוניה  
צפון יוון, אולימפוס, פריוניה   צפון יוון, אולימפוס, פריוניה
מעיינות פריוניה על הר האולימפוס, בשביל היופי הזה לא חייבים לטפס לפסגה  (צילום: כרמית וייס)
 
בכל זאת – כמה מילים על האולימפוס
לנוסעים על הכביש המהיר המקשר את אתונה וסלוניקי, שתי הערים הגדולות של יוון, קשה להתעלם מהר האולימפוס (Olympos). למעשה זהו רכס שלם, המתנשא ממזרח לכביש, במרחק אווירי קצר מחוף הים. כך, מגובה אפס עד לגובה 2,917 מטר, מזדקרות פסגות האולימפוס בתלילות מרשימה. זהו ההר הגבוה ביוון, וגם אם אינו ההר הגבוה באירופה, הוא מבעלי הפרש הגובה הגדול ביותר מסביבתו (prominence).
 
במיתולוגיה היוונית ההר הוא משכנם של שנים עשר אלי האולימפוס, החזקים שבאלים, ובהם זאוס, פוסידון, דיוניסוס, אפרודיטה, אתנה, הרה, ארטמיס וחבריהם, וזירת ההתרחשות של רבים מסיפורי המיתולוגיה.
 
כ- 10,000 מטיילים מטפסים כל שנה אל האולימפוס, במסלולים בני 2-3 ימים. רק חלקם מגיעים לפסגתו הגבוהה ביותר, פסגת מיטיקס (Mytikas), שהיא הקטע הטכני היחיד במסלול. אנחנו תכננו לעשות את המסלול בן שלושת הימים, אבל כאמור ויתרנו, כשהסתבר לנו שכבר קר מידי שם למעלה.
הפארק הלאומי הר האולימפוס
כתבה על טיפוס לאולימפוס
 

ורגינה (A), אלאטוחורי (B), דיון (C), ליטוחורו (D), מעיינות פריוניה (E), רפסאני (F), אבלאקיה (F)

 

גיל הזהב





מעיינות פריוניה – המים מהר האולימפוס
אמנם ויתרנו על פסגת האולימפוס, אבל בהחלט לא על האולימפוס עצמו. מהכפר ליטוחורו (Litochoro), שלמרגלות ההר, מוביל כביש של 20 ק"מ עד מעיינות פְרִיוֹנְיה (Prionia), הנקודה ממנה מתחיל מסלול הטיפוס הפופולרי ביותר להר. יש כאן מגרש חנייה ומסעדה קטנה, ואפשר לרדת ברגל למעיינות, המנקזים את המים הקרירים היורדים מהאולימפוס, או לטפס מעט עם תחילתו של המסלול לפסגה.
 
צפון יוון, אולימפוס, פריוניה
אחת מהבריכות הרבות במעיינות פריוניה, מים קרירים בכל גווני הכחול (צילום: כרמית וייס)

לבעלי הכושר הטוב מומלץ ללכת קטעים ארוכים יותר מהנחל, העושה דרכו בערוץ מקסים, עם בריכות מי טורקיז, מפלים קטנים וגשרי עץ החוצים אותו מפעם לפעם. המסלול בינות קירות הקניון הגבוהים, המכוסים צמחייה צפופה, מתאים במיוחד לימי הקיץ החמים. זהו מסלול יפהפה, ממנו מידי פעם מציץ אלינו האולימפוס במלוא הדרו. המסלול כולו, מליטוחורו למעיינות פריוניה, אורכו 9 ק"מ, והוא עולה 740 מטר (בפועל יותר, עם כל העליות והירידות שבדרך). אפשר להתחיל אותו גם במנזר הקטן שלצדי הכביש, מנזר אגיוס דיוניסוס (Agios Dionysios), וללכת קטעים קצרים יותר (מאד יפים!) בעלייה או בירידה.
 
כמו רוב המטיילים, גם אנחנו סיימנו את היום המקסים על האולימפוס, בכפר ליטוחורו. במרכזו מספר מסעדות וטברנות, מהן ניתן להשקיף על ההר ולהמשיך לחלום על פסגתו.
בתי מלון בליטוחורו (עברית)
 
צפון יוון, אולימפוס, פריוניה
המסלול ממנזר אגיוס דיוניסוס, קפלה ובתוכה נביעת מים בעלי סגולות ריפוי  (צילום: כרמית וייס)

צפון יוון, אולימפוס, פריוניה
המסלול המוצל של מעיינות פריוניה, מתאים לימי הקיץ החמים (צילום: כרמית וייס)

דיון – מקדש לאלי האולימפוס
למרגלות האולימפוס, בין ליטוחורו לעיר המחוז קטריני (Katerini), הוקם מקדש לזאוס, מנהיגם של שנים עשר אלי האולימפוס. המקדש נמצא בעיר דיון (Dion), שהוקמה במאה ה- 5 לפנה"ס, בימי ממלכת מקדוניה. העיר שוכנת במרחק מספר קילומטרים מחוף הים, אך באותם ימים היתה זו עיר נמל ששכנה לחופיו. מלבד המקדש לזאוס היו בעיר עוד מספר מקדשים לאלי המיתולוגיה וגם שתי אלות מצריות. מנהיגי יוון הקדומה, בהם גם אלכסנדר הגדול, נהגו להקריב כאן קורבן לפני צאתם לקרבות החשובים ביותר. במקום נערכו גם מופעי תיאטרון ותחרויות ספורט, שהגדולה בהן היא "המשחקים האולימפיים של דיון".
 
במאה ה-5 לספירה נהרסה העיר ברעידת אדמה, כוסתה בעפר, וחפירות חשפו אותה רק בתחילת המאה ה- 20. המעט שנותר מהמבנים ופסלים רבים פזורים בין בריכות מים ואדמת ביצה, ששבילי עץ וגשרונים מוליכים את המבקרים ביניהם. ליד חורבות דיון העתיקה יש כיום עיירה באותו שם, ובקיץ מתקיימים כאן מופעים, פסטיבלים ותחרויות ספורט, תזכורת לימי תפארתו של המקום.
בתי מלון בעיר קטריני
 
צפון יוון, אולימפוס, דיון
אתר העתיקות של דיון, פסלים רבים פזורים באזור של ביצות (צילום: כרמית וייס)

ורגינה – מתחם הקבר של אביו ובנו של אלכסנדר הגדול
בעקבות אלכסנדר הגדול אנו עושים "קפיצה קטנה" של 80 קילומטר צפונה, אל אתר ארכאולוגי נוסף. אם אתם כמוני לא מחובבי הז'אנר, הפעם באמת מובטח לכם שכדאי. ליד העיירה ורגינה (Vergina), מתחת תל אפר גדול, התגלו בשנת 1977 מספר קברים, שאחד זוהה כקברו של פיליפ השני, אביו של אלכסנדר הגדול. אלכסנדר הגדול לא קבור כאן, אך בנו – אלכסנדר ה-4, קבור לצד סבו. הילד, שנולד לאחר מות אביו, נרצח בקרבות הירושה, כשהוא רק בן 12.
 
לאחר גילוי הקברים הם כוסו בכיפה גדולה ותל אפר חדש, כדי להגן עליהם ועל ציורי הקיר המרשימים המעטרים אותם. בתוך המתחם מוצגים אוצרות זהב רבים, לצד כלי מלחמה וכלים אחרים מאותה תקופה, שנמצאו כולם במתחמי הקבר הגדולים. גם מי שאינו חובב ארכיאולוגיה, מובטח לו שישאר פעור פה לנוכח האוצרות והקברים המרשימים.
 
צפון יוון, אולימפוס, ורגינה  צפון יוון, אולימפוס, ורגינה
צפון יוון, אולימפוס, ורגינה
אתר הקבורה ורגינה, קברו של פיליפ השני וכתרים מזהב שנמצאו בו (צילום: כרמית וייס)






הכפרים הנחבאים בהרים למרגלות האולימפוס
פסגת האולימפוס מסמנת את הגבול בין מחוז סנטרל מקדוניה (Central Macedonia) בו טיילנו עד כה, לבין מחוז תסליה (Thessaly) שמדרום. אני רוצה לקחת אתכם לשני כפרים מקסימים, הנחבאים על מורדות ההרים במחוז תסליה, שביקור בהם הוא כמו מסע לאחור בזמן. הגענו אליהם בעקבות המלצה של ואסילי (Vasillis Gravanis), הבעלים והרוח החיה בחברת אולימפוס טרק (Olympos Trek). ואסלי הוא המומחה של תסליה, פיליון ואזור האולימפוס, לכל הקשור בהרפתקאות שטח – ראפטינג, קניונינג, קאנו וכמובן טרקים (בכל דרגות הקושי), ועצותיו אף פעם לא הכזיבו.
חברת אולימפוס טרק
 
אם אתם ממשיכים מכאן בדרככם דרומה, לכיוון חצי האי פיליון, מנזרי מטאורה או אתונה, ממילא תסעו על כביש מספר 1, ששני הכפרים שוכנים לא הרחק ממנו. וגם אם אתם נשארים באזור האולימפוס, הכפרים בהחלט מצדיקים את הנסיעה. אנחנו, שהיינו התיירים היחידים שם בזמן ביקורנו, זכינו לראות את יוון האמיתית, בלי מסחור לתיירים.
כתבה על חצי האי פיליון
 
צפון יוון, אולימפוס, אבלאקיה
בתי אבן וסמטאות צרות בכפרים שלמרגלות האולימפוס  (צילום: כרמית וייס)

רפסאני – יין למרגלות האולימפוס
כביש בן 9 קילומטרים, לצד נחל מוצל בעצי דולב ענקיים, לוקח אותנו מכביש מספר 1 אל הכפר רפסאני (Rapsani). סביב לכפר כרמים רבים, הנהנים מקרקע עשירה בברזל ומיקרו אקלים מתאים, המושפע מהקרבה לאולימפוס ולים האגאי. רק יינות המיוצרים מהענבים שמגדלים כאן זוכים לשם המותג בעל המוניטין "יין רפסאני".
 
אנחנו משוטטים בין בתי הכפר, ומלבד חנות קטנה בכיכר המרכזית, אין זכר ליין. הטיפוס בין הבתים אינו קל (מי שגר כאן חייב להיות בעל כושר גופני מעולה), אבל אנחנו מוקסמים מהבתים המטופחים ומגינות הירק הקטנות ליד כל בית. בכיכר המרכזית מספר בתי קפה מוצלים תחת עצי דולב ענקיים, ומוסיקה נעימה מתנגנת.
 
כשאנו כבר בדרכנו לרכב, אנחנו שומעים רעש מוזר. ברחוב שמתחת לכיכר שופכים ארגזי ענבים לתוך מכונה מטרטרת. צינור פלסטיק פשוט עובר מעל הכביש ומוליך את התוצרת למרתף הבית, שם בתוך בור גדול מבעבעת עיסת הענבים. בעל הבית מכבד אותנו בטעימות (אל תשאלו אם טעים, אנחנו לא מביני יין גדולים), ומגמגם כמה הסברים בשתיים וחצי המילים באנגלית שהוא מכיר. אנחנו מבקשים לקנות בקבוק יין ובקבוק ציפורו (כמו אוזו), כדי להביא הביתה מתנה, ומקבלים שני בקבוקים ללא תווית. למראה פנינו התוהים, הוא מרגיע אותנו: "רפסאני אוריגינל".
אכן, אוריגינל, בלי הצגות לתיירים, והמחיר – 10 אירו לשני הבקבוקים, רבע מהמחיר בחנויות.

צפון יוון, אולימפוס, יין רפסאני  צפון יוון, אולימפוס, יין רפסאני
אחד היקבים של יין רפסאני, ללא הצגות לתיירים  (צילום: כרמית וייס)

צפון יוון, אולימפוס, רפסאני
גינת ירק ליד אחד מבתי הכפר רפסאני  (צילום: כרמית וייס)

אבלאקיה – בתים בסגנון עותמני
כביש מספר 1 ממשיך דרומה דרך עמק טמפה (Tempe), קניון צר ויפה, שקירותיו מזדקרים מעל הכביש.  נסיעה קצרה מביאה אותנו לפנייה מזרחה, וכביש מתפתל של 5 ק"מ לכפר אבלאקיה (Ambelákia, נכתב גם Ampelakia). גם כאן מספר מסעדות במרכז הכפר, ובתים הבנויים על המדרון התלול, רובם משמרים את הסגנון שאיפיין את ימי השלטון העותמני.
 
מספרים שכאן, בכפר אבלאקיה, הוקם בסוף המאה ה- 17 הקאופרטיב הראשון בעולם. אנשי הכפר – חקלאים, בעלי מלאכה וסוחרים, התמחו בייצור וצביעה בצבע האדום, אותו הפיקו מצמח שגידלו במקום. הבדים הצבועים, שאינם דוהים בשמש ובכביסה, נסחרו בכל רחבי אירופה והביאו לתושבים רווחה כלכלית, שניתן לראות עדות לה בבתיהם הגדולים.
 
באחד מבתי הכפר מוזיאון קטנטן, בו ניתן לראות כיצד חיו כאן התושבים בעבר. 380 תושבים מתגוררים כאן כיום, אבל נראה שרוב הצעירים, כמו בכפרים אחרים ביוון, עזבו את הכפר.
 
צפון יוון, אולימפוס, אבלאקיה  צפון יוון, אולימפוס, אבלאקיה
המוזיאון הקטן בכפר אבלאקיה, התעשרו מהפקת הצבע האדום (צילום: כרמית וייס)

צפון יוון, אולימפוס, אבלאקיה
הכיכר המרכזית בכפר אבלאקיה, ממול הר האולימפס  (צילום: כרמית וייס)

הכפר שהצעירים כן חוזרים אליו
תופעת הצעירים העוזבים את כפרי יוון, היא דבר מצער ביותר, שקורה גם במדינות אחרות שלא משכילות ליצור תעסוקה עבורם, אבל ביוון היא בולטת במיוחד. תיירות היא אחד התחומים שיכול להביא להם תעסוקה ועניין, במגוון תחומים.
 
ואכן, כך הוא הדבר בכפר הקטן אלאטוחורי (Elatochori), בו אנו מבלים שלושה ימים, לאחר שהחלטנו לוותר על הטיפוס לאולימפוס. לצד הכפר הישן, שנחרב במלחמת העולם השנייה, נבנה כפר חדש ומודרני יותר, ומעל הכפר יש אתר סקי קטן, שמושך לכאן גולשי סקי רבים בחורף. עכשיו מנסים לנצל את התשתיות שיש כאן, בעיקר בתי המלון המקסימים, גם למטיילי הקיץ, והמחירים בקיץ מצחיקים. היוונים כבר גילו את המקום, ועכשיו מנסים להביא אליו גם תיירים זרים.
כתבה על הכפר אלאטוחורי
 
לפני שהאזור יכבש על ידי התיירים, אני ממליצה בחום להגיע לאלאטוחורי. לא לכל אחד, רק למי שמחפש טיול רגוע ונינוח, בקצב המיוחד למקום, לו הקדשתי כתבה נפרדת.
 
צפון יוון, אולימפוס, פריוניה  צפון יוון, אולימפוס, פריוניה
למרגלות האולימפוס, אמנם לא הגענו לפסגה אבל מראות קסומים לא חסרו  (צילום: כרמית וייס)





כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.








מספר צפיות: 21317
7659