.jpg)
.jpg)
הכפרים הציוריים של הרי פינדוס
מאת: כרמית וייס
ברגע שעוברות רגלינו את שער הכניסה לכפר סירקו, אנו מוצאים את עצמנו בעולם אחר. סמטאות אבן תלולות מתפתלות בין בתיו הציוריים של הכפר, שהזמן כמו עצר בו מלכת. מכוניות אינן מורשות להיכנס לכפר הזעיר בהרי פינדוס, גם אין להן כל סיכוי לטפס בעליות התלולות. אנו נכנסים לקצב המקומי, יושבים בטברנה הקטנה ומביטים על הנופים והאנשים סביב, כי אין כאן לאן למהר.
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היכן אנו נמצאים? הוא אחד משני כפרים קטנים ב הרי פינדוס, ב צפון-מערב יוון, שהבנייה האותנטית בהם נשמרת בזכות חוקי בנייה קפדניים. הגענו לכאן אחרי רפטינג סוער, נמשיך מכאן לביקור ב"שוויץ של יוון" – העיירה מצובו ( Metsovo ) , שהוא ללא ספק אחד היפים ביוון כולה, ונסיים בשמורת טבע בתולית.
אנו נמצאים בצפון-מערב יוון, בחלקו המזרחי של מחוז איפירוס (Epirus ). כאן נמצאות כמה מפסגותיו הגבוהות של רכס הרי פינדוס (Pindus ), המכסים כמעט את כל שטחו של המחוז. לאחרונה הגיע כביש מהיר לאזור, אך עד זמן לא רב הוא היה פחות נגיש, וכך נשתמרה בו אותנטיות רבה.
יעדי טיול בהרי פינדוס המוזכרים בכתבה ובתי מלון מומלצים:
מנזר אליניקו (A ), קוסטיצי (B ), מנזר קיפינה (C ), קלריטס (D ), סירקו (E ), מצובו (F )
מלון פרינסס לאנאסה & מלון אנאוואסי בחבל צומרקה
מלון גראנד פורסט מצובו & מלון ארומה דריוס בעיירה מצובו
להגדלת המפה לחצו בפינה העליונה
את הטיול נתחיל ב חבל צומרקה ( Tzoumerka ), על המורדות המערביים של הר לאקמוס ( Lakmos ), שפסגתו, המתנשאת לגובה 2,295 מטר, היא אחת הגבוהות בהרי פינדוס וביוון כולה. מספר נהרות עושים כאן את צעדיהם הראשונים, וכל אחד מהם יוביל אותנו לחוויה אחרת.
שני לילות בילינו במלון המשפחתי פרינסס לאנאסה ( Princess Lanassa ) , המ לון היחיד בכפר קוסטיצי ( Kostitsi ), כשלושים קילומטרים דרומית לבירת איפירוס יואנינה ( Ioannina ). בית אבן בן מאות בשנים, שופץ והפך למלון נעים, עם בריכה קטנה ואוכל ביתי נהדר. המחירים כאן סבירים וזה מרגיש ממש לגור בכפר אותנטי (מומלץ בחום).
מלון פרינסס לאנאסה בכפר קוסטיצי, בריכה קטנה ואוכל ביתי נהדר
רפטינג בגן העדן של צפון יוון ירידה מפחידה למדי (שבדיעבד היא החלק המפחיד ביותר ברפטינג...) לוקחת אותנו מהכפר קוסטיצי לערוץ נהר אראחתוס (Arachthos ). החוויה הרטובה שלנו מתחילה לצד גשר פוליצה (Politsa ), גשר אבן בן שלוש קשתות, שנבנה בשנת 1866. לאורך כעשרה קילומטרים חצב הנהר קניון מדהים ביופיו באבן הגיר, שבמקומות אחדים קירותיו כמעט נושקים זה לזה. 
גשר פוליצה על נהר אראחטוס, נקודת ההתחלה לרפטינג (צילום: כרמית וייס)
אינני יודעת איך נראה גן העדן, אבל כשאני מרימה את עיני מהמשוטים אל מצוקי האבן התלולים של הקניון, אני אומרת לעצמי שאם יש גן עדן, כך הוא בוודאי נראה. עצים, שיחים ושרכים צובעים את הסלעים בירוק, מים נשפכים מכל עבר, חוברים אל מי הטורקיז של הנהר. הסירות וצהלות השמחה של השייטים, משלימים את התמונה הנפלאה, לשעתיים וחצי של כיף אדיר. באמצע המסלול אנו נוטשים את הסירות וצועדים במי פלג קטן, עד להפתעה נהדרת, אך כדי לא לקלקל לא אספר יותר מכך. הרפטינג שעשינו הוא בדרגה 3, אך יש גם מסלולים ארוכים וסוערים יותר על נהר אראחתוס, הנחשב לנהר בעל הזרימה החזקה ביותר ביוון – "The Best ", כדברי אחילאס (Achilleas ), הבעלים של חברת Alpine Zone , המארגנת את הרפטינג באישור התאחדות הרפטינג העולמית (IRF ). בלילות ירח מלא של חודשי הקיץ, מתקיים כאן רפטינג ירח מלא (Full Moon Rafting) לאורו של הירח, שבסופו ברביקיו וחגיגה שלמה. בהחלט חוויה שלא כדאי לפספס אם הזדמנתם בימים אלו בחודש (מישתנה משנה לשנה, בררו אצל אחילאס info@alpinezone.gr ). את הרפטינג אנו מסיימים על גשר פלאקה (Plaka ), שרוחב קשת האבן שלו 40 מטר, והוא נחשב לגשר האבן הרחב ביותר ביוון וכנראה גם בבלקן כולו. פעמיים נבנה הגשר ופעמיים התמוטט, עד שבשנת 1866 הצליחו לבנות את הגשר העומד איתן עד היום. גם פצצה שהטילו הגרמנים ופגעה במרכזו, במלחמת העולם השנייה, לא הצליחה למוטט אותו. 
רפטינג על נהר אראחטוס, צפון יוון - אם יש גן עדן, כך הוא נראה (צילום: Alpine Zone )
כפרים שהזמן עצר בהם מלכת אחד מיובליו של נהר אראחתוס – נהר קלריטיקוס ( Kalarritikos ), לוקח אותנו צפון-מזרחה. משני צידי הנהר, על צלע ההר פרוסים שני כפרים קסומים – סירקו ו קלריטס. רק באמצע המאה ה-20 הגיע לכאן הכביש, וגם כיום זהו כביש צר ומפותל, שלא רבים הם הנוסעים בו. כך שמרו שני הכפרים על אותנטיות, הנשמרת גם כיום בעזרת חוקי בנייה האוכפים את הסגנון המסורתי.
תושבי שני הכפרים הם ארומנים, תת קבוצה של הוולאכים, שהגיעו לכאן ממזרח ומרכז אירופה ושפתם קרובה לרומנית. בתקופת השלטון הטורקי, אז נכללו רוב שטחי יוון בתחומי האימפריה העות'מאנית, קיבלו כפרי האזור אוטונומיה. עובדה זו הביאה להם שגשוג כלכלי, אותו הם ניצלו לסחר עם מדינות האזור. במלחמת העצמאות של יוון (1821) השתתפו 3,500 תושבי שני הכפרים במרד. בתגובה שרפו העות'מנים את בתיהן של 720 המשפחות שהתגוררו במקום. לאחר מספר שנים חזרו התושבים, לאחר שבנו את בתיהם מחדש. 
כפרים שהזמן עצר בהם מלכת – סמטאות הכפר קלריטס, הרי פינדוס (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
סירקו – מוסיקה עצובה בטברנה
בימיו היפים של הכפר סירקו ( Syrrako או Sirako ) , במאות 18-19, התגוררו בו כמה אלפי תושבים. הם עסקו בגידול צאן וייצור צמר, והוציאו מקרבם לא מעט אינטלקטואלים, אמנים ופוליטיקאים מפורסמים, שהמפורסם בהם הוא נשיאה הראשון של יוון – יואניס קולטיס ( Ioannis Kolettis ), בן הכפר.
באחד הבתים, המשמש את המוזיאון המקומי K. Avdikos , מוצגים שונים מהפולקלור המקומי. בכפר גם תחנת קמח, מספר כנסיות וקפלות קטנות, באר עתיקה לצד הכיכר המרכזית, ומספר פנסיונים קטנים וטברנות. בסמטאות הכפר אנו פוגשים בעיקר זקנים, כולם אוחזים במקל הליכה מעץ, שבעבר שימש את רועי הצאן. במרכז הכפר כנסייה צנועה, שנבנתה במאה ה-15, ולה מגדל פעמונים ציורי. לצידה כיכר מרכזית – פלאטיה (Plateia ) – רחבת ידיים, עם עץ דולב ענק במרכזה. כל שנה ב-15 באוגוסט מתמלאת הכיכר, כאשר בני הכפר, הפזורים ברחבי יוון ובעולם כולו, מגיעים לחוג את יום הכפר. כך נהוג בכל כפרי יוון, בה אנשים מגדירים את עצמם בגאווה "בן הכפר", גם אם משפחתם כבר אינה גרה בו מזה מספר דורות. כ יום מתגוררים בכפר 120 תושבים, שרובם מגיעים אליו רק בחודשי הקיץ, כי החורף כאן ארוך וקשה.
בטברנה סטאווראטוס (Stavraetos ) בה אנו יושבים, בסמוך לכיכר המרכזית של הכפר , לא מושמעת המוסיקה היוונית שאנו רגילים בה. לכפרי האזור מוסיקה מלאת תוגה, המעידה על החיים הקשים בהרים. האוכל הפשוט המוגש לנו – סלט יווני עם גבינת פטה עזת טעם, שעועית ענקית בתרד, צ'יזיקי, לחם כפרי שחור ויין מקומי צונן – הוא הטעים ביותר שאכלנו ביוון. ואולי זה השקט, היופי סביב, והחיוך המצטנע של המארחים – משפחת Vaitsis , שעושים את ההבדל. בצמוד לטברנה פתחה משפחת Vaitsis גם מלון משפחתי קטן – מלון סטאווראטוס , ובו מספר חדרים בסגנון כפרי וחם.
הטברנה הקטנה בה אכלנו את האוכל הכי טעים, אולי בזכות היופי והאנשים (צילום: כרמית וייס)
בקומה הראשונה טברנה סטאווראיטוס הנפלאה ובקומה השנייה החדרים של בית הארחה סטאווראיטוס -
מומלץ בחום למי שמחפש חוויה אותנטית באוויריה ידידותית ומחבקת של הבעלים המקסים
קלריטס – תושבים מפורסמים
מצדו השני של ערוץ נהר קלריטיקוס, פרוסים בתי האבן הציוריים של הכפר קלריטס (Kalarites או Kalarrytes ), השוכן בגובה 1,200 מטר. לשיא פריחתו הגיע הכפר במאה ה-18, אז הוא שימש מרכז על דרכי המסחר בין איפירוס לתסליה. הכפר נודע בצורפי הכסף שבו, שרבים לקחו איתם מאוחר יותר את סודות המקצוע לערי יוון הגדולות ולארצות אחרות. משפחת בולגרי (Bulgari ), יצרנית המותג האיטלקי המפורסם, היא אולי הידועה שבהן.
שני הכפרים התאומים נראים קרובים, אך הכביש המחבר אותם אינו כה קצר. קלי הרגליים יכולים לעשות את הדרך ברגל, בשביל מסודר שאורכו כשעתיים הליכה, העושה דרכו בירידה ועליה דרך ערוץ הנהר (אפשר לתאם "הקפצת רכב" עם המקומיים).
מקומות לינה בכפר קלריטס
עוד על סירקו וקלריטס בכתבה על חבל צומרקה
תצפית על הכפר סירקו, הקפדה על בניה מסורתית (צילום: כרמית וייס)
מנזרים קטנים לצד הדרך לצידי הכביש המוליך לקלריטס, על המצוק שמעל נהר קלריטיקוס, שוכן מנזר קיפינה (Kipina ). מרפסת תצפית מאפשרת מבט מקרוב על המנזר הקטן, הבנוי בתוך מערה במצוק, שכיום אינו מאויש (מומלץ לעצור בבית הקפה שלפני המנזר ולברר לגבי הכניסה). מנזר קטן נוסף בו מומלץ לבקר הוא מנזר צוקה (Tsouka ), השוכן על גבעה ליד הכפר אליניקו (Elliniko ), לא הרחק מהכפר קוסטיצי (ממנו יצאנו לרפטינג). המנזר הוקם במאה ה-12 ושוקם במאה ה-18, אז גם נוספו לו ציורי הקיר. הסיבה העיקרית להגיע למקום היא התצפית על העמק, שבמרכזו זורם נהר אראחתוס.
מנזר קיפינה, בנוי על צלע המצוק ומאפשר תצפית יפה (צילום: כרמית וייס)
העיירה מצובו – שוויץ של יוון
60 קילומטר צפונה, במעלה נהר אראחתוס, מזומנת לנו הפתעה. אחרי הסיור בכפרים היוונים הכל כך אותנטיים, לרגע אני חושבת שהגענו לשוויץ. גגות הרעפים האדומים על בתי האבן והעץ של העיירה מצובו (Metsovo ), הנפרשים בעמק ועל צלע ההר המיוער, מזכירים את הרי האלפים הרבה יותר מיוון. הכפר, השוכן בגובה 1,156 מטר, מוקף בפסגות הגבוהות של הרי פינדוס, המשמשות בחורף את גולשי הסקי. תושבי הכפר הם ממוצא ולאכי, כמו ברבים מהכפרים האחרים בהרי פינדוס. בסיור בסמטאות הכפר אנו פוגשים מספר זקנות בלבוש מסורתי ובשמלות שחורות, אותן לובשות האלמנות.
סמטאות העיירה מצובו, נשים בלבוש מסורתי (צילום: כרמית וייס)
הכפר זכה לאוטונומיה במרבית השנים בהן היתה יוון תחת השלטון העות'מאני, ומשפחות סוחרים רבות עשו בו ממון רב. העשירה והידועה שבהן היא משפחת אברוף (Averof ), אחת המשפחות העשירות ביוון כולה. סיור ביקב של משפחת אברוף, הנמצא במרכז הכפר, מלמד על אחד מענפי הפרנסה החשובים לאזור. לא הרחק ממנו מציעה גלריית אברוף ציורים ופסלים של אמנים יוונים מהמאות 19-20. ביתה של משפחה אמידה אחרת משמש כיום את מוזיאון טוסיצה (Tositsa ), המציג את אורח החיים של תושבי הכפר בימים עברו. המוזיאון נמצא באחד הרחובות הצדדיים, שבהחלט מומלץ לשוטט בהם, והתצוגה מעניינת מאד. 
גגות רעפים אדומים וענפי עץ הדולב העתיק במרכז העיירה מצובו (צילום: כרמית וייס)
טיולים מצפון למצובו מעט צפונה מעל מצובו, בגובה 1,350 מטר, משתרע אגם אאוס (Aoös ), שנוצר בעקבות בניית סכר לייצור חשמל על מקורות נהר אאוס. האגם שגודלו 8.5 קמ"ר, שולח אצבעות כחולות בינות לכרי הדשא וליערות הירוקים המקיפים אותו, והמראה משובב עין. עוד מעט צפונה משם, הפארק הלאומי פינדוס ( Pindus National Park ) הוא פנינה של טבע בתולי ונופים מרהיבים ביופיים. במרכזו משתרע עמק ואליה קאלדה (Valia-Kalda ), שפירושו "העמק החם", המוקף בפסגות גבוהות (עד 2,200 מטר) של הרי פינדוס. דרך העפר במרכזו של העמק, עליה אנו חוצים את הפארק ממזרח למערב (לרכב 4X 4 בלבד), מלווה את זרימת הנחל ומוקפת יערות צפופים של עצי אשור ואורן שחור. עצים אחדים, ציוריים במיוחד, גילם מגיע עד 700 שנה. בדרך אנו עוצרים למסלולי הליכה קצרים, המזמנים לנו שפע מים ופריחה, עטופים ברוגע שרק הטבע יודע ליצור. הפארק מציע גם מסלולי הליכה ואופני הרים, המטפסים לאגמים הגבוהים ולפסגות (בתכנון וביצוע המסלולים מומלץ להיעזר בחברת AlpineZone
עמק ואליה קאלדה, שמורת טבע עם יערות צפופים הנושקים לשמים (צילום: כרמית וייס)
עצים שגילם מגיע עד 700 שנה בפארק הלאומי פינדוס, צפון יוון (צילום: כרמית וייס)
דרך העפר מסתיימת בכפר ווֹבוֹסה (Vovousa ), שהוא אחד הכפרים של חבל זגוריה. במרכז הכפר חוצה גשר אבן יפהפה את נהר אאוס, ואני תוהה למי מיועדות כל הטברנות הריקות שלצדו. בעל הטברנה בה אנו סועדים מספר לנו שמתוך 200 תושבי הכפר, מחצית עזבו בשנה האחרונה, רובם צעירים. משבר כלכלי קשה ביוון משאיר את התיירים המקומיים בבתיהם, ותיירים זרים כמעט ואינם מגיעים לכאן. בדרך כלל נחמד להיות התיירים היחידים, אבל הפעם זה פשוט עצוב.
כתבה על חבל זגוריה | 
גשר אבן בכפר וובוסה, צפון יוון - עצב בעיניהם של המקומיים (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בחבל צומרקה
הכפר צופלה ( Tsopela ), הצמוד לעיירה פראמאנטה, הוא הבסיס שלנו לטיול בצומרקה. מלון אנאוואסי ( Anavasi Mountain Resort ) הוא מלון משפחתי חדש ויפהפה, ברמת 4 כוכבים, הבנוי אבן ועץ. האח הבוערת המקבלת את פנינו, היא בדיוק מה שאני צריכה בערבי הסתיו הקרירים. החדרים והסוויטות גדולים ומפנקים, כולם ממוזגים, יש גם בריכה מקורה וסאונה, ארוחת בוקר עשירה, שבקיץ אפשר לאכול בחוץ, למרגלות פסגת שטרוגולה. והכי חשוב, המארחים החביבים, שעושים הכל להנעים את שהותנו.
שני בתי מלון מומלצים בעיירה מצובו
מלון גראנד פורסט ( Grand Forest Metsovo ) הוא מלון 5 כובים, המשקיף על בתי האבן בעלי הגגות האדומים של העיירה מצובו. מכל אחד מ- 60 החדרים והסוויטות נשקף הנוף הזה, שהוא אחד הנופים הקסומים ביותר של יוון. כך גם משתי הבריכות המקורות, הלובי רחב הידיים, המסעדה הגדולה, המרפסות הענקיות והבריכה החיצונית. יש גם ספא עם אינספור חדרים ואפשרויות, שלא אפרט כאן. המחיר נותן תמורה מעולה לכסף. אם יקר לכם, עשו לעצמכם טובה ורק תקפצו לארוחה או קפה על המרפסת. פשוט לשבת על המרפסת או על שפת הבריכה ולא לזוז שבוע...
מלון ארומה דריוס ( Aroma Dryos ) נבנה בסגנון המאד נפוץ ביוון היבשתית, המכונה ארחונטיקו, כלומר בית ישן שהפך למלון. חדריו מעוצבים, ממוזגים ונקיים, הלובי חמים ונעים ונופי הכפר נשקפים מהמרפסות. המחיר לא יקר ונותן תמורה מצוינת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מחוז איפירוס
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של יוון.
יעדי טיול בהרי פינדוס המוזכרים בכתבה ובתי מלון מומלצים:
מנזר אליניקו (מלון פרינסס לאנאסה & מלון אנאוואסי בחבל צומרקה
מלון
להגדלת המפה לחצו בפינה העליונה
כפרים שהזמן עצר בהם מלכת אחד מיובליו של נהר אראחתוס – נהר קלריטיקוס ( Kalarritikos ), לוקח אותנו צפון-מזרחה. משני צידי הנהר, על צלע ההר פרוסים שני כפרים קסומים – סירקו ו קלריטס. רק באמצע המאה ה-20 הגיע לכאן הכביש, וגם כיום זהו כביש צר ומפותל, שלא רבים הם הנוסעים בו. כך שמרו שני הכפרים על אותנטיות, הנשמרת גם כיום בעזרת חוקי בנייה האוכפים את הסגנון המסורתי.
תושבי שני הכפרים הם ארומנים, תת קבוצה של הוולאכים, שהגיעו לכאן ממזרח ומרכז אירופה ושפתם קרובה לרומנית. בתקופת השלטון הטורקי, אז נכללו רוב שטחי יוון בתחומי האימפריה העות'מאנית, קיבלו כפרי האזור אוטונומיה. עובדה זו הביאה להם שגשוג כלכלי, אותו הם ניצלו לסחר עם מדינות האזור. במלחמת העצמאות של יוון (1821) השתתפו 3,500 תושבי שני הכפרים במרד. בתגובה שרפו העות'מנים את בתיהן של 720 המשפחות שהתגוררו במקום. לאחר מספר שנים חזרו התושבים, לאחר שבנו את בתיהם מחדש. כפרים שהזמן עצר בהם מלכת – סמטאות הכפר קלריטס, הרי פינדוס (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
סירקו – מוסיקה עצובה בטברנה
בימיו היפים של הכפר סירקו ( Syrrako או Sirako ) , במאות 18-19, התגוררו בו כמה אלפי תושבים. הם עסקו בגידול צאן וייצור צמר, והוציאו מקרבם לא מעט אינטלקטואלים, אמנים ופוליטיקאים מפורסמים, שהמפורסם בהם הוא נשיאה הראשון של יוון – יואניס קולטיס ( Ioannis Kolettis ), בן הכפר.
באחד הבתים, המשמש את המוזיאון המקומי K. Avdikos , מוצגים שונים מהפולקלור המקומי. בכפר גם תחנת קמח, מספר כנסיות וקפלות קטנות, באר עתיקה לצד הכיכר המרכזית, ומספר פנסיונים קטנים וטברנות. בסמטאות הכפר אנו פוגשים בעיקר זקנים, כולם אוחזים במקל הליכה מעץ, שבעבר שימש את רועי הצאן. במרכז הכפר כנסייה צנועה, שנבנתה במאה ה-15, ולה מגדל פעמונים ציורי. לצידה כיכר מרכזית – פלאטיה (Plateia ) – רחבת ידיים, עם עץ דולב ענק במרכזה. כל שנה ב-15 באוגוסט מתמלאת הכיכר, כאשר בני הכפר, הפזורים ברחבי יוון ובעולם כולו, מגיעים לחוג את יום הכפר. כך נהוג בכל כפרי יוון, בה אנשים מגדירים את עצמם בגאווה "בן הכפר", גם אם משפחתם כבר אינה גרה בו מזה מספר דורות. כ יום מתגוררים בכפר 120 תושבים, שרובם מגיעים אליו רק בחודשי הקיץ, כי החורף כאן ארוך וקשה.
בטברנה סטאווראטוס (Stavraetos ) בה אנו יושבים, בסמוך לכיכר המרכזית של הכפר , לא מושמעת המוסיקה היוונית שאנו רגילים בה. לכפרי האזור מוסיקה מלאת תוגה, המעידה על החיים הקשים בהרים. האוכל הפשוט המוגש לנו – סלט יווני עם גבינת פטה עזת טעם, שעועית ענקית בתרד, צ'יזיקי, לחם כפרי שחור ויין מקומי צונן – הוא הטעים ביותר שאכלנו ביוון. ואולי זה השקט, היופי סביב, והחיוך המצטנע של המארחים – משפחת Vaitsis , שעושים את ההבדל. בצמוד לטברנה פתחה משפחת Vaitsis גם מלון משפחתי קטן – מלון סטאווראטוס , ובו מספר חדרים בסגנון כפרי וחם.
הטברנה הקטנה בה אכלנו את האוכל הכי טעים, אולי בזכות היופי והאנשים (צילום: כרמית וייס)
בקומה הראשונה טברנה סטאווראיטוס הנפלאה ובקומה השנייה החדרים של בית הארחה סטאווראיטוס -
מומלץ בחום למי שמחפש חוויה אותנטית באוויריה ידידותית ומחבקת של הבעלים המקסים
קלריטס – תושבים מפורסמים
מצדו השני של ערוץ נהר קלריטיקוס, פרוסים בתי האבן הציוריים של הכפר קלריטס (Kalarites או Kalarrytes ), השוכן בגובה 1,200 מטר. לשיא פריחתו הגיע הכפר במאה ה-18, אז הוא שימש מרכז על דרכי המסחר בין איפירוס לתסליה. הכפר נודע בצורפי הכסף שבו, שרבים לקחו איתם מאוחר יותר את סודות המקצוע לערי יוון הגדולות ולארצות אחרות. משפחת בולגרי (Bulgari ), יצרנית המותג האיטלקי המפורסם, היא אולי הידועה שבהן.
שני הכפרים התאומים נראים קרובים, אך הכביש המחבר אותם אינו כה קצר. קלי הרגליים יכולים לעשות את הדרך ברגל, בשביל מסודר שאורכו כשעתיים הליכה, העושה דרכו בירידה ועליה דרך ערוץ הנהר (אפשר לתאם "הקפצת רכב" עם המקומיים).
מקומות לינה בכפר קלריטס
עוד על סירקו וקלריטס בכתבה על חבל צומרקה
תצפית על הכפר סירקו, הקפדה על בניה מסורתית (צילום: כרמית וייס)
מנזרים קטנים לצד הדרך לצידי הכביש המוליך לקלריטס, על המצוק שמעל נהר קלריטיקוס, שוכן מנזר קיפינה (Kipina ). מרפסת תצפית מאפשרת מבט מקרוב על המנזר הקטן, הבנוי בתוך מערה במצוק, שכיום אינו מאויש (מומלץ לעצור בבית הקפה שלפני המנזר ולברר לגבי הכניסה). מנזר קטן נוסף בו מומלץ לבקר הוא מנזר צוקה (Tsouka ), השוכן על גבעה ליד הכפר אליניקו (Elliniko ), לא הרחק מהכפר קוסטיצי (ממנו יצאנו לרפטינג). המנזר הוקם במאה ה-12 ושוקם במאה ה-18, אז גם נוספו לו ציורי הקיר. הסיבה העיקרית להגיע למקום היא התצפית על העמק, שבמרכזו זורם נהר אראחתוס.
מנזר קיפינה, בנוי על צלע המצוק ומאפשר תצפית יפה (צילום: כרמית וייס)
העיירה מצובו – שוויץ של יוון
60 קילומטר צפונה, במעלה נהר אראחתוס, מזומנת לנו הפתעה. אחרי הסיור בכפרים היוונים הכל כך אותנטיים, לרגע אני חושבת שהגענו לשוויץ. גגות הרעפים האדומים על בתי האבן והעץ של העיירה מצובו (Metsovo ), הנפרשים בעמק ועל צלע ההר המיוער, מזכירים את הרי האלפים הרבה יותר מיוון. הכפר, השוכן בגובה 1,156 מטר, מוקף בפסגות הגבוהות של הרי פינדוס, המשמשות בחורף את גולשי הסקי. תושבי הכפר הם ממוצא ולאכי, כמו ברבים מהכפרים האחרים בהרי פינדוס. בסיור בסמטאות הכפר אנו פוגשים מספר זקנות בלבוש מסורתי ובשמלות שחורות, אותן לובשות האלמנות.
סמטאות העיירה מצובו, נשים בלבוש מסורתי (צילום: כרמית וייס)
הכפר זכה לאוטונומיה במרבית השנים בהן היתה יוון תחת השלטון העות'מאני, ומשפחות סוחרים רבות עשו בו ממון רב. העשירה והידועה שבהן היא משפחת אברוף (Averof ), אחת המשפחות העשירות ביוון כולה. סיור ביקב של משפחת אברוף, הנמצא במרכז הכפר, מלמד על אחד מענפי הפרנסה החשובים לאזור. לא הרחק ממנו מציעה גלריית אברוף ציורים ופסלים של אמנים יוונים מהמאות 19-20. ביתה של משפחה אמידה אחרת משמש כיום את מוזיאון טוסיצה (Tositsa ), המציג את אורח החיים של תושבי הכפר בימים עברו. המוזיאון נמצא באחד הרחובות הצדדיים, שבהחלט מומלץ לשוטט בהם, והתצוגה מעניינת מאד. גגות רעפים אדומים וענפי עץ הדולב העתיק במרכז העיירה מצובו (צילום: כרמית וייס)
טיולים מצפון למצובו מעט צפונה מעל מצובו, בגובה 1,350 מטר, משתרע אגם אאוס (Aoös ), שנוצר בעקבות בניית סכר לייצור חשמל על מקורות נהר אאוס. האגם שגודלו 8.5 קמ"ר, שולח אצבעות כחולות בינות לכרי הדשא וליערות הירוקים המקיפים אותו, והמראה משובב עין. עוד מעט צפונה משם, הפארק הלאומי פינדוס ( Pindus National Park ) הוא פנינה של טבע בתולי ונופים מרהיבים ביופיים. במרכזו משתרע עמק ואליה קאלדה (Valia-Kalda ), שפירושו "העמק החם", המוקף בפסגות גבוהות (עד 2,200 מטר) של הרי פינדוס. דרך העפר במרכזו של העמק, עליה אנו חוצים את הפארק ממזרח למערב (לרכב 4X 4 בלבד), מלווה את זרימת הנחל ומוקפת יערות צפופים של עצי אשור ואורן שחור. עצים אחדים, ציוריים במיוחד, גילם מגיע עד 700 שנה. בדרך אנו עוצרים למסלולי הליכה קצרים, המזמנים לנו שפע מים ופריחה, עטופים ברוגע שרק הטבע יודע ליצור. הפארק מציע גם מסלולי הליכה ואופני הרים, המטפסים לאגמים הגבוהים ולפסגות (בתכנון וביצוע המסלולים מומלץ להיעזר בחברת AlpineZone
עמק ואליה קאלדה, שמורת טבע עם יערות צפופים הנושקים לשמים (צילום: כרמית וייס)
עצים שגילם מגיע עד 700 שנה בפארק הלאומי פינדוס, צפון יוון (צילום: כרמית וייס)
דרך העפר מסתיימת בכפר ווֹבוֹסה (Vovousa ), שהוא אחד הכפרים של חבל זגוריה. במרכז הכפר חוצה גשר אבן יפהפה את נהר אאוס, ואני תוהה למי מיועדות כל הטברנות הריקות שלצדו. בעל הטברנה בה אנו סועדים מספר לנו שמתוך 200 תושבי הכפר, מחצית עזבו בשנה האחרונה, רובם צעירים. משבר כלכלי קשה ביוון משאיר את התיירים המקומיים בבתיהם, ותיירים זרים כמעט ואינם מגיעים לכאן. בדרך כלל נחמד להיות התיירים היחידים, אבל הפעם זה פשוט עצוב.
כתבה על חבל זגוריה | גשר אבן בכפר וובוסה, צפון יוון - עצב בעיניהם של המקומיים (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בחבל צומרקה
הכפר צופלה ( Tsopela ), הצמוד לעיירה פראמאנטה, הוא הבסיס שלנו לטיול בצומרקה. מלון אנאוואסי ( Anavasi Mountain Resort ) הוא מלון משפחתי חדש ויפהפה, ברמת 4 כוכבים, הבנוי אבן ועץ. האח הבוערת המקבלת את פנינו, היא בדיוק מה שאני צריכה בערבי הסתיו הקרירים. החדרים והסוויטות גדולים ומפנקים, כולם ממוזגים, יש גם בריכה מקורה וסאונה, ארוחת בוקר עשירה, שבקיץ אפשר לאכול בחוץ, למרגלות פסגת שטרוגולה. והכי חשוב, המארחים החביבים, שעושים הכל להנעים את שהותנו.
שני בתי מלון מומלצים בעיירה מצובו
מלון גראנד פורסט ( Grand Forest Metsovo ) הוא מלון 5 כובים, המשקיף על בתי האבן בעלי הגגות האדומים של העיירה מצובו. מכל אחד מ- 60 החדרים והסוויטות נשקף הנוף הזה, שהוא אחד הנופים הקסומים ביותר של יוון. כך גם משתי הבריכות המקורות, הלובי רחב הידיים, המסעדה הגדולה, המרפסות הענקיות והבריכה החיצונית. יש גם ספא עם אינספור חדרים ואפשרויות, שלא אפרט כאן. המחיר נותן תמורה מעולה לכסף. אם יקר לכם, עשו לעצמכם טובה ורק תקפצו לארוחה או קפה על המרפסת. פשוט לשבת על המרפסת או על שפת הבריכה ולא לזוז שבוע...
מלון ארומה דריוס ( Aroma Dryos ) נבנה בסגנון המאד נפוץ ביוון היבשתית, המכונה ארחונטיקו, כלומר בית ישן שהפך למלון. חדריו מעוצבים, ממוזגים ונקיים, הלובי חמים ונעים ונופי הכפר נשקפים מהמרפסות. המחיר לא יקר ונותן תמורה מצוינת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מחוז איפירוס
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של יוון.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בקומה הראשונה טברנה סטאווראיטוס הנפלאה ובקומה השנייה החדרים של בית הארחה סטאווראיטוס -
מומלץ בחום למי שמחפש חוויה אותנטית באוויריה ידידותית ומחבקת של הבעלים המקסים
קלריטס – תושבים מפורסמים
מצדו השני של ערוץ נהר קלריטיקוס, פרוסים בתי האבן הציוריים של הכפר קלריטס (Kalarites או Kalarrytes ), השוכן בגובה 1,200 מטר. לשיא פריחתו הגיע הכפר במאה ה-18, אז הוא שימש מרכז על דרכי המסחר בין איפירוס לתסליה. הכפר נודע בצורפי הכסף שבו, שרבים לקחו איתם מאוחר יותר את סודות המקצוע לערי יוון הגדולות ולארצות אחרות. משפחת בולגרי (Bulgari ), יצרנית המותג האיטלקי המפורסם, היא אולי הידועה שבהן.
שני הכפרים התאומים נראים קרובים, אך הכביש המחבר אותם אינו כה קצר. קלי הרגליים יכולים לעשות את הדרך ברגל, בשביל מסודר שאורכו כשעתיים הליכה, העושה דרכו בירידה ועליה דרך ערוץ הנהר (אפשר לתאם "הקפצת רכב" עם המקומיים).
מקומות לינה בכפר קלריטס
עוד על סירקו וקלריטס בכתבה על חבל צומרקה
תצפית על הכפר סירקו, הקפדה על בניה מסורתית (צילום: כרמית וייס)
מנזרים קטנים לצד הדרך לצידי הכביש המוליך לקלריטס, על המצוק שמעל נהר קלריטיקוס, שוכן מנזר קיפינה (Kipina ). מרפסת תצפית מאפשרת מבט מקרוב על המנזר הקטן, הבנוי בתוך מערה במצוק, שכיום אינו מאויש (מומלץ לעצור בבית הקפה שלפני המנזר ולברר לגבי הכניסה). מנזר קטן נוסף בו מומלץ לבקר הוא מנזר צוקה (Tsouka ), השוכן על גבעה ליד הכפר אליניקו (Elliniko ), לא הרחק מהכפר קוסטיצי (ממנו יצאנו לרפטינג). המנזר הוקם במאה ה-12 ושוקם במאה ה-18, אז גם נוספו לו ציורי הקיר. הסיבה העיקרית להגיע למקום היא התצפית על העמק, שבמרכזו זורם נהר אראחתוס.
מנזר קיפינה, בנוי על צלע המצוק ומאפשר תצפית יפה (צילום: כרמית וייס)
העיירה מצובו – שוויץ של יוון
60 קילומטר צפונה, במעלה נהר אראחתוס, מזומנת לנו הפתעה. אחרי הסיור בכפרים היוונים הכל כך אותנטיים, לרגע אני חושבת שהגענו לשוויץ. גגות הרעפים האדומים על בתי האבן והעץ של העיירה מצובו (Metsovo ), הנפרשים בעמק ועל צלע ההר המיוער, מזכירים את הרי האלפים הרבה יותר מיוון. הכפר, השוכן בגובה 1,156 מטר, מוקף בפסגות הגבוהות של הרי פינדוס, המשמשות בחורף את גולשי הסקי. תושבי הכפר הם ממוצא ולאכי, כמו ברבים מהכפרים האחרים בהרי פינדוס. בסיור בסמטאות הכפר אנו פוגשים מספר זקנות בלבוש מסורתי ובשמלות שחורות, אותן לובשות האלמנות.
סמטאות העיירה מצובו, נשים בלבוש מסורתי (צילום: כרמית וייס)
הכפר זכה לאוטונומיה במרבית השנים בהן היתה יוון תחת השלטון העות'מאני, ומשפחות סוחרים רבות עשו בו ממון רב. העשירה והידועה שבהן היא משפחת אברוף (Averof ), אחת המשפחות העשירות ביוון כולה. סיור ביקב של משפחת אברוף, הנמצא במרכז הכפר, מלמד על אחד מענפי הפרנסה החשובים לאזור. לא הרחק ממנו מציעה גלריית אברוף ציורים ופסלים של אמנים יוונים מהמאות 19-20. ביתה של משפחה אמידה אחרת משמש כיום את מוזיאון טוסיצה (Tositsa ), המציג את אורח החיים של תושבי הכפר בימים עברו. המוזיאון נמצא באחד הרחובות הצדדיים, שבהחלט מומלץ לשוטט בהם, והתצוגה מעניינת מאד. גגות רעפים אדומים וענפי עץ הדולב העתיק במרכז העיירה מצובו (צילום: כרמית וייס)
טיולים מצפון למצובו מעט צפונה מעל מצובו, בגובה 1,350 מטר, משתרע אגם אאוס (Aoös ), שנוצר בעקבות בניית סכר לייצור חשמל על מקורות נהר אאוס. האגם שגודלו 8.5 קמ"ר, שולח אצבעות כחולות בינות לכרי הדשא וליערות הירוקים המקיפים אותו, והמראה משובב עין. עוד מעט צפונה משם, הפארק הלאומי פינדוס ( Pindus National Park ) הוא פנינה של טבע בתולי ונופים מרהיבים ביופיים. במרכזו משתרע עמק ואליה קאלדה (Valia-Kalda ), שפירושו "העמק החם", המוקף בפסגות גבוהות (עד 2,200 מטר) של הרי פינדוס. דרך העפר במרכזו של העמק, עליה אנו חוצים את הפארק ממזרח למערב (לרכב 4X 4 בלבד), מלווה את זרימת הנחל ומוקפת יערות צפופים של עצי אשור ואורן שחור. עצים אחדים, ציוריים במיוחד, גילם מגיע עד 700 שנה. בדרך אנו עוצרים למסלולי הליכה קצרים, המזמנים לנו שפע מים ופריחה, עטופים ברוגע שרק הטבע יודע ליצור. הפארק מציע גם מסלולי הליכה ואופני הרים, המטפסים לאגמים הגבוהים ולפסגות (בתכנון וביצוע המסלולים מומלץ להיעזר בחברת AlpineZone
עמק ואליה קאלדה, שמורת טבע עם יערות צפופים הנושקים לשמים (צילום: כרמית וייס)
עצים שגילם מגיע עד 700 שנה בפארק הלאומי פינדוס, צפון יוון (צילום: כרמית וייס)
דרך העפר מסתיימת בכפר ווֹבוֹסה (Vovousa ), שהוא אחד הכפרים של חבל זגוריה. במרכז הכפר חוצה גשר אבן יפהפה את נהר אאוס, ואני תוהה למי מיועדות כל הטברנות הריקות שלצדו. בעל הטברנה בה אנו סועדים מספר לנו שמתוך 200 תושבי הכפר, מחצית עזבו בשנה האחרונה, רובם צעירים. משבר כלכלי קשה ביוון משאיר את התיירים המקומיים בבתיהם, ותיירים זרים כמעט ואינם מגיעים לכאן. בדרך כלל נחמד להיות התיירים היחידים, אבל הפעם זה פשוט עצוב.
כתבה על חבל זגוריה | גשר אבן בכפר וובוסה, צפון יוון - עצב בעיניהם של המקומיים (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בחבל צומרקה
הכפר צופלה ( Tsopela ), הצמוד לעיירה פראמאנטה, הוא הבסיס שלנו לטיול בצומרקה. מלון אנאוואסי ( Anavasi Mountain Resort ) הוא מלון משפחתי חדש ויפהפה, ברמת 4 כוכבים, הבנוי אבן ועץ. האח הבוערת המקבלת את פנינו, היא בדיוק מה שאני צריכה בערבי הסתיו הקרירים. החדרים והסוויטות גדולים ומפנקים, כולם ממוזגים, יש גם בריכה מקורה וסאונה, ארוחת בוקר עשירה, שבקיץ אפשר לאכול בחוץ, למרגלות פסגת שטרוגולה. והכי חשוב, המארחים החביבים, שעושים הכל להנעים את שהותנו.
שני בתי מלון מומלצים בעיירה מצובו
מלון גראנד פורסט ( Grand Forest Metsovo ) הוא מלון 5 כובים, המשקיף על בתי האבן בעלי הגגות האדומים של העיירה מצובו. מכל אחד מ- 60 החדרים והסוויטות נשקף הנוף הזה, שהוא אחד הנופים הקסומים ביותר של יוון. כך גם משתי הבריכות המקורות, הלובי רחב הידיים, המסעדה הגדולה, המרפסות הענקיות והבריכה החיצונית. יש גם ספא עם אינספור חדרים ואפשרויות, שלא אפרט כאן. המחיר נותן תמורה מעולה לכסף. אם יקר לכם, עשו לעצמכם טובה ורק תקפצו לארוחה או קפה על המרפסת. פשוט לשבת על המרפסת או על שפת הבריכה ולא לזוז שבוע...
מלון ארומה דריוס ( Aroma Dryos ) נבנה בסגנון המאד נפוץ ביוון היבשתית, המכונה ארחונטיקו, כלומר בית ישן שהפך למלון. חדריו מעוצבים, ממוזגים ונקיים, הלובי חמים ונעים ונופי הכפר נשקפים מהמרפסות. המחיר לא יקר ונותן תמורה מצוינת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מחוז איפירוס
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של יוון.
מקומות לינה בכפר קלריטס
מנזר קיפינה, בנוי על צלע המצוק ומאפשר תצפית יפה (צילום: כרמית וייס)
העיירה מצובו – שוויץ של יוון
60 קילומטר צפונה, במעלה נהר אראחתוס, מזומנת לנו הפתעה. אחרי הסיור בכפרים היוונים הכל כך אותנטיים, לרגע אני חושבת שהגענו לשוויץ. גגות הרעפים האדומים על בתי האבן והעץ של העיירה מצובו (Metsovo ), הנפרשים בעמק ועל צלע ההר המיוער, מזכירים את הרי האלפים הרבה יותר מיוון. הכפר, השוכן בגובה 1,156 מטר, מוקף בפסגות הגבוהות של הרי פינדוס, המשמשות בחורף את גולשי הסקי. תושבי הכפר הם ממוצא ולאכי, כמו ברבים מהכפרים האחרים בהרי פינדוס. בסיור בסמטאות הכפר אנו פוגשים מספר זקנות בלבוש מסורתי ובשמלות שחורות, אותן לובשות האלמנות.
סמטאות העיירה מצובו, נשים בלבוש מסורתי (צילום: כרמית וייס)
הכפר זכה לאוטונומיה במרבית השנים בהן היתה יוון תחת השלטון העות'מאני, ומשפחות סוחרים רבות עשו בו ממון רב. העשירה והידועה שבהן היא משפחת אברוף (Averof ), אחת המשפחות העשירות ביוון כולה. סיור ביקב של משפחת אברוף, הנמצא במרכז הכפר, מלמד על אחד מענפי הפרנסה החשובים לאזור. לא הרחק ממנו מציעה גלריית אברוף ציורים ופסלים של אמנים יוונים מהמאות 19-20. ביתה של משפחה אמידה אחרת משמש כיום את מוזיאון טוסיצה (Tositsa ), המציג את אורח החיים של תושבי הכפר בימים עברו. המוזיאון נמצא באחד הרחובות הצדדיים, שבהחלט מומלץ לשוטט בהם, והתצוגה מעניינת מאד. גגות רעפים אדומים וענפי עץ הדולב העתיק במרכז העיירה מצובו (צילום: כרמית וייס)
טיולים מצפון למצובו מעט צפונה מעל מצובו, בגובה 1,350 מטר, משתרע אגם אאוס (Aoös ), שנוצר בעקבות בניית סכר לייצור חשמל על מקורות נהר אאוס. האגם שגודלו 8.5 קמ"ר, שולח אצבעות כחולות בינות לכרי הדשא וליערות הירוקים המקיפים אותו, והמראה משובב עין. עוד מעט צפונה משם, הפארק הלאומי פינדוס ( Pindus National Park ) הוא פנינה של טבע בתולי ונופים מרהיבים ביופיים. במרכזו משתרע עמק ואליה קאלדה (Valia-Kalda ), שפירושו "העמק החם", המוקף בפסגות גבוהות (עד 2,200 מטר) של הרי פינדוס. דרך העפר במרכזו של העמק, עליה אנו חוצים את הפארק ממזרח למערב (לרכב 4X 4 בלבד), מלווה את זרימת הנחל ומוקפת יערות צפופים של עצי אשור ואורן שחור. עצים אחדים, ציוריים במיוחד, גילם מגיע עד 700 שנה. בדרך אנו עוצרים למסלולי הליכה קצרים, המזמנים לנו שפע מים ופריחה, עטופים ברוגע שרק הטבע יודע ליצור. הפארק מציע גם מסלולי הליכה ואופני הרים, המטפסים לאגמים הגבוהים ולפסגות (בתכנון וביצוע המסלולים מומלץ להיעזר בחברת AlpineZone
עמק ואליה קאלדה, שמורת טבע עם יערות צפופים הנושקים לשמים (צילום: כרמית וייס)
עצים שגילם מגיע עד 700 שנה בפארק הלאומי פינדוס, צפון יוון (צילום: כרמית וייס)
דרך העפר מסתיימת בכפר ווֹבוֹסה (Vovousa ), שהוא אחד הכפרים של חבל זגוריה. במרכז הכפר חוצה גשר אבן יפהפה את נהר אאוס, ואני תוהה למי מיועדות כל הטברנות הריקות שלצדו. בעל הטברנה בה אנו סועדים מספר לנו שמתוך 200 תושבי הכפר, מחצית עזבו בשנה האחרונה, רובם צעירים. משבר כלכלי קשה ביוון משאיר את התיירים המקומיים בבתיהם, ותיירים זרים כמעט ואינם מגיעים לכאן. בדרך כלל נחמד להיות התיירים היחידים, אבל הפעם זה פשוט עצוב.
כתבה על חבל זגוריה | גשר אבן בכפר וובוסה, צפון יוון - עצב בעיניהם של המקומיים (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בחבל צומרקה
הכפר צופלה ( Tsopela ), הצמוד לעיירה פראמאנטה, הוא הבסיס שלנו לטיול בצומרקה. מלון אנאוואסי ( Anavasi Mountain Resort ) הוא מלון משפחתי חדש ויפהפה, ברמת 4 כוכבים, הבנוי אבן ועץ. האח הבוערת המקבלת את פנינו, היא בדיוק מה שאני צריכה בערבי הסתיו הקרירים. החדרים והסוויטות גדולים ומפנקים, כולם ממוזגים, יש גם בריכה מקורה וסאונה, ארוחת בוקר עשירה, שבקיץ אפשר לאכול בחוץ, למרגלות פסגת שטרוגולה. והכי חשוב, המארחים החביבים, שעושים הכל להנעים את שהותנו.
שני בתי מלון מומלצים בעיירה מצובו
מלון גראנד פורסט ( Grand Forest Metsovo ) הוא מלון 5 כובים, המשקיף על בתי האבן בעלי הגגות האדומים של העיירה מצובו. מכל אחד מ- 60 החדרים והסוויטות נשקף הנוף הזה, שהוא אחד הנופים הקסומים ביותר של יוון. כך גם משתי הבריכות המקורות, הלובי רחב הידיים, המסעדה הגדולה, המרפסות הענקיות והבריכה החיצונית. יש גם ספא עם אינספור חדרים ואפשרויות, שלא אפרט כאן. המחיר נותן תמורה מעולה לכסף. אם יקר לכם, עשו לעצמכם טובה ורק תקפצו לארוחה או קפה על המרפסת. פשוט לשבת על המרפסת או על שפת הבריכה ולא לזוז שבוע...
מלון ארומה דריוס ( Aroma Dryos ) נבנה בסגנון המאד נפוץ ביוון היבשתית, המכונה ארחונטיקו, כלומר בית ישן שהפך למלון. חדריו מעוצבים, ממוזגים ונקיים, הלובי חמים ונעים ונופי הכפר נשקפים מהמרפסות. המחיר לא יקר ונותן תמורה מצוינת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מחוז איפירוס
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של יוון.
כתבה על חבל זגוריה |
מלון מומלץ בחבל צומרקה
הכפר צופלה ( Tsopela ), הצמוד לעיירה פראמאנטה, הוא הבסיס שלנו לטיול בצומרקה. מלון אנאוואסי ( Anavasi Mountain Resort ) הוא מלון משפחתי חדש ויפהפה, ברמת 4 כוכבים, הבנוי אבן ועץ. האח הבוערת המקבלת את פנינו, היא בדיוק מה שאני צריכה בערבי הסתיו הקרירים. החדרים והסוויטות גדולים ומפנקים, כולם ממוזגים, יש גם בריכה מקורה וסאונה, ארוחת בוקר עשירה, שבקיץ אפשר לאכול בחוץ, למרגלות פסגת שטרוגולה. והכי חשוב, המארחים החביבים, שעושים הכל להנעים את שהותנו.
שני בתי מלון מומלצים בעיירה מצובו
מלון גראנד פורסט ( Grand Forest Metsovo ) הוא מלון 5 כובים, המשקיף על בתי האבן בעלי הגגות האדומים של העיירה מצובו. מכל אחד מ- 60 החדרים והסוויטות נשקף הנוף הזה, שהוא אחד הנופים הקסומים ביותר של יוון. כך גם משתי הבריכות המקורות, הלובי רחב הידיים, המסעדה הגדולה, המרפסות הענקיות והבריכה החיצונית. יש גם ספא עם אינספור חדרים ואפשרויות, שלא אפרט כאן. המחיר נותן תמורה מעולה לכסף. אם יקר לכם, עשו לעצמכם טובה ורק תקפצו לארוחה או קפה על המרפסת. פשוט לשבת על המרפסת או על שפת הבריכה ולא לזוז שבוע...
מלון ארומה דריוס ( Aroma Dryos ) נבנה בסגנון המאד נפוץ ביוון היבשתית, המכונה ארחונטיקו, כלומר בית ישן שהפך למלון. חדריו מעוצבים, ממוזגים ונקיים, הלובי חמים ונעים ונופי הכפר נשקפים מהמרפסות. המחיר לא יקר ונותן תמורה מצוינת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על מחוז איפירוס
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של יוון.
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.jpg)
