סיפור דרך: טרק בהרי פינדוס וכפרי זגוריה
מאת: עופרי וייס

שישה צעירים, לאחר שנת שירות ולפני גיוס לצה"ל, עם תרמיל על הגב ושאיפה לכבוש ברגליים את ההרים של צפון יוון. הרי פינדוס וכפרי חבל זגוריה תגמלו אותנו בנופים פראיים – מעל לכל המצופה.

לפניכם סיפור דרך של המסלול, טרק בן 4 ימים בהרי פינדוס – צפון-מערב יוון. להדפיס ולצאת לדרך. מומלץ!

1 / 9

2 / 9

3 / 9

4 / 9

5 / 9

6 / 9

7 / 9

8 / 9

9 / 9

❯ ❮

   טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »

הדרך אל תחילת הטרק

נחיתה בשדה התעופה של סלוניקי, אוטובוס לתחנה המרכזית ומשם אוטובוס ליואנינה (מס' 28). לאחר נסיעה של 3 שעות, מגיעים לעיר יואנינה (Ioannina), שם כבר מחכה לנו אחילאס (Achilleas) מחברת אלפיין זון (Alpine Zone). הטרנזיט שהוא אירגן לנו לוקח אותנו ישירות לנקודת ההתחלה של הטרק - העיירה מונודנדרי (Monodendri). את הלילה אנחנו מעבירים בין הקשתות של הכנסייה במרכז הכפר (לאחר קבלת אישור מהמקומיים, כמובן), שסיפקו לנו הגנה מפני רוח וגשם.
לינה בעיר יואנינה | לינה בכפר מונודנדרי בחבל זגוריה

נקודות ציון לאורך הטרק (הדיוק לא תמיד מירבי ויש להצטייד גם במפה טופוגרפית)

יום 1 – מונודנדרי - קניון ויקוס - מיקרו פפיגו

בשעה 07:20 עולים בשביל שמגיע ממרכז הכפר מונודנדרי (A במפה למעלה) ועובר משמאל הכנסייה. קצת אחרי האמפיתאטרון העתיק (B במפה למעלה, 500 מטר מהכנסייה), מסתיים השביל המסודר ומתחיל שביל נזירים עתיק אשר אינו מסומן על המפה. כאן מתחילה ירידה תלולה (1.5 קמ הליכה, 350 מטר גובה) עד לקרקעית קניון ויקוס (Vikos), שבסוף ספטמבר הוא יבש. פונים שמאלה, בשביל מישורי יחסית העושה דרכו לאורך הגדה השמאלית (כ-13 ק"מ).
נקודות ציון: נביעה עם ברז אחרי 3 ק"מ, עמוד זיכרון נוצרי אחרי 5 ק"מ.

על מנת להגיע למעיינות נהר וויידומאטיס (Voidomatis), פונים לכיוון הכפר ויקוס ואחרי כ-200 מטר רואים שלט "Papingo springs" ושביל היורד אל הנחל. ממשיכים ללכת באפיק עד שמגיעים למעיינות, היוצרים בריכות יפהפיות של מים צלולים.
עצירה במעיינות זו חובה, לא משנה מה מצב הזמנים. עדיף לוותר על ההגעה אל מיקרו פפיגו באותו יום, ולישון במקום, או לפתוח אוהלים באמצע העלייה, מאשר להפסיד את המעיינות. הרחצה במעיינות הקפואים וקפיצה מגובה 3 מטר אל המים, זו החוויה שהכי זכורה לי מהטיול כולו.

חוזרים אל הצומת מונודנדרי-פפיגו-ויקוס (גובה 480 מ') ומתחילים בעלייה ארוכה ומתפתלת, לכיוון הכפר פפיגו (Papingo). אחרי 3.5 ק"מ מגיעים לפיצול בין שני הכפרים – פפיגו והשכן מיקרו-פפיגו (Mikro Papigo), פונים ימינה וממשיכים לטפס אל מיקרו פפיגו (גובה 980 מ'). מדובר בהליכה של כ-4 ק"מ (טיפוס 500 מטר גובה), כ- 3.5 שעות.

חשוב מאוד להיות עירניים לשעון. אנחנו יצאנו מהמעיינות ב- 15:30, טיפסנו בלחץ של זמן והגענו למיקרו פפיגו ב- 19:00, קצת לפני השקיעה. חשוב לצאת בזמן מהמעיינות, לא משנה כמה המקום הזה מדהים (והוא מדהים!).

את הלילה העברנו באוהלים, על המדשאה מאחורי הכנסייה (כמובן לאחר ששאלנו רשות). ישנה אופצייה נוספת לשינה באוהלים, והיא להתחיל את המסלול אל בקתת אסטרקה (Astraka Refuge), ולעצור אחרי כ-500 מטר ליד עץ אלון עתיק ונביעה מסודרת.

חשוב לציין, שלמעט הנביעה המסודרת (עם הברז) אחרי 3 ק"מ בויקוס, אין עוד נביעה מסודרת עד שמגיעים למיקרו פפיגו. אנחנו מילאנו מים במעיינות וויידומאטיס ושרדנו... אלו היו המיים הכי קרים והכי טעימים בכל המסלול, אבל מי שחושש כדאי שיצטייד מראש בבקבוק נוסף.
* את שמות הכפרים מבטאים גם פפינגו (Papino) ומיקרו פפינגו (Mikro Papingo)
לינה בכפרים פפיגו ומיקרו פפיגו

מעיינות נהר וויידומאטיס בקצהו של קניון ויקוס, בעיניי המקום המדהים ביותר במסלול (צילום: עופרי וייס)

יום 2 - מיקרו פפיגו – אגם הדרקון - בקתת אסטרקה

בשעה 7:30 יוצאים מהצומת המרכזית של מיקרו פפיגו (גובה 980 מ'), ולפי השילוט מתחילים לטפס לעבר בקתת אסטרקה, השוכנת בגובה 1,930 מ'. כל המסלול הוא עלייה ארוכה (כ-1000 מטר), אך מתונה יחסית. המרחק האווירי ממיקרו פפיגו לבקתה הוא 4 ק"מ, אך השביל הוא שביל נחש מתפטל, אז אני משער שבפועל זה כ-7 ק"מ הליכה. אל הבקתה מגיעים בסביבות 13.30.

נקודות ציון: ישנן ארבע פרגולות עץ לאורך העלייה. פרגולה ראשונה (גובה 1040 מ') - רבע מהדרך, פרגולה שניה (1210 מ'), פרגולה שלישית (1550 מ') - חצי מהדרך, פרגולה רביעית (1780 מ') - עוד 40 דקות עלייה ואתם בבקתה.

בכל פרגולת עץ ישנה נביעה (במפה מסומנת בתור מעיין), אך בעונה שבה אנחנו טיילינו (סוף ספטמבר), למעט הנביעה בבקתה הרביעית, כל הנביעות יבשות. לכן חשוב למלא מים בנביעה של עץ האלון הגדול, לפני שמתחילים בטיפוס, כי ייתכן שהנביעה הבאה נמצאת כעבור 3 שעות לפחות.

את רוב הציוד אנחנו משאירים בבקתה, ובשעה 14:30 מתחילים בהליכה אל אגם הדרקון (Drakolimni), השוכן בגובה 2,050 מ', כשעה ורבע לכל כיוון. מתחילים בירידה תלולה לכיוון מזרח (כ150- מ'), ולאחר כ- 500 מטר מתחילה עליה מתונה וארוכה של (כ-250 מ') אל אגם הדרקון. האגם קיבל את שמו בזכות לטאות סלמנדרה החיות בו, שכנראה מזכירות ליוונים דרקון, והם מכנים אותן Drakakia. האגדה מספרת שפעם חיו כאן דרקונים בגודל מלא, ומהסלעים שהם זרקו זה על זה נוצרו ההרים המיוחדים האלו. אל תפספסו את העלייה לנקודת תצפית משגעת מעל האגם.
בסביבות השעה 19:00 הבקתה וכל האזור מתחילים להתכסות בעננים, ולכן חשוב להיות עירניים על השעון, כי בקלות אפשר להישאר כאן לנצח...

בבקתת אסטרקה 52 מיטות קומותיים. במקום מקבלים כרית ו"שמיכת סקאביאס" (ללא ציפוי) וגם ניתן לקנות אוכל מוכן. פתוח ממאי עד אוקטובר ובעונה מומלץ להזמין מקום מראש. ישנם שירותי בור מסודרים ומקלחות מי קרח לאמיצים בלבד. הבקתה אינה מחוברת לקווי חשמל, אך יש במקום שבשבת ומצבר, שמאפשר להם לתת חשמל בשעות 8-10 בערב, להטענת פלאפונים ותאורה. מתקינים במקום לוחות סולאריים, שיאפשרו הגדלת שעות החשמל, והחל מ- 2015 גם חימום כל הבקתה, כולל החדרים.
בקתת אסטרקה

בקתת אסטרקה, מארחת את המטפסים בגובה 1930 מטר (צילום:.astrakarefuge.com)

יום 3 - בקתת אסטרקה – מערת פרובטינה - פסגת אסטרקה - בקתת אסטרקה
התכנון המקורי ליום זה היה לטפס אל פסגת אסטרקה (Astraka, 2,436 מ') ופסגת גאמילה (Gamila, 2,497 מ'). תוך כדי הליכה אנחנו מבינים שלא נספיק, בשל העומס הפיזי של היומיים האחרונים, ולכן מחליטים לוותר על הטיפוס הנוסף לפסגת גאמילה, ולקחת את הזמן בכיף על פסגת אסטרקה.

מתחילים את ההליכה ב- 7:40, בכיוון חזרה למיקרו פפיגו. מיד אחרי הפרגולה הרביעית (1780 מ') השביל עושה פיתול גדול, שבקצהו שלט. מכאן מתחיל המסלול לאסטרקה ומנקודה זו ממשיכים ללכת בשביל עיזים, עליה ארוכה ברמת קושי בינונית. קצת אחרי מעבר קו הגובה של המצוקים, ישנו פיצול (1900 מ') לפסגת אסטרקה ולשביל העוקף של הפסגה.

מהפיצול יש אופציה ללכת דרך בשביל העוקף של הפסגה, אל מערת פרוביטינה (Provatina), שפירוש שמה "מערת הכבשים". המסלול אורך כשעה ועשר דקות, הלוך וחזור, כולל עצירה להתפעלות... מדובר במערה, שעל פי חישוב לא מדויק של אבן וסטופר, העומק הוא 130 מטר לפחות בפתח המערה (העומק המלא הוא 408 מ'). על מנת להגיע למערה הולכים בשביל העוקף את ההר, 10-15 דקות, עד לסימון על אבן עם P וחץ למטה. יורדים בשלוחה, הדרך למערה בקושי מסומנת, אז פשוט צריך להיצמד לגדה הימנית של השלוחה עד המערה.

חוזרים אל הצומת וממשיכים את הטיפוס אל פסגת אסטרקה. זוהי עליה תלולה ארוכה וקשה (כ-500 מטר). סימוני הצבע בדרך לפסגה ובירידה ממנה אינם ברורים, אך ישנם רוג'ומים כל כמה עשרות מטרים. עוקפים את האוכף וממשיכים בטיפוס מהקצה שלו, ולפי סימוני הרוג'ומים ממשיכים לטפס עד הפסגה.

הירידה מהפסגה היא לאורך המדרון. צריך להיות עירניים כי בשלב מסויים השביל שובר שמאלה ומתחיל לרדת ירידה תלולה חזרה אל העמק. כאשר מגיעים חזרה אל העמק, פונים שמאלה, חזרה אל הבקתה. הגענו לבקתה ב- 18:00, לאחר כ- 10.5 שעות, אך מאחר ש"לקחנו את הזמן", קשה להעריך את הזמן האמיתי של המסלול. אני משער שכולל ההליכה למערה וחזרה לבקתה, משך המסלול ביום זה אמור להיות כ- 7.5 שעות בקצב טוב.
כתבה על חבל זגוריה

מצוקי אסטרקה, משקיפים על הכפרים של חבל זגוריה (צילום: עופרי וייס)

יום 4 - בקתת אסטרקה - צפלובו

יוצאים בשעה 8:15 לכיוון דרום מזרח. יורדים מהבקתה וצועדים לפי השלט לכיוון פסגת גאמילה. עליה מתונה של כקילומטר עד לקו פרשת המים, ומשם ירידה באוכף עם הסימון. ההליכה מהבקתה היא בתוך הוואדי (כ-7 ק"מ), עד לבקע עמוק בקרקע (מסומן בכוכבית במפה). שם השביל שובר שמאלה, אל ירידה תלולה, אשר מעבירה אותנו לצדו השמאלי של הוואדי. משם מתחילה עלייה תלולה לכיוון מעבר הרים. אחרי קילומטר עלייה ישנה נביעה עם ברז. כעבור כ- 400 מטר הליכה מגיעים לפנייה למעבר ההרים, שמסומנת בחץ אדום שמאלה "TSEP" על סלע נמוך. הפנייה נסתרת ורק כשמגיעים אליה מתגלה המעבר עצמו, ולכן צריכים להיות עירניים לסימון.

מכאן מתחילה עלייה של כקילומטר עד הפס. מהפס הליכה של כ- 2 ק"מ עד לנביעה עם ברז, ומשם עוד כקילומטר וחצי עד תחילתה של דרך עפר. אל תמשיכו עם הדרך, כי השביל יורד ימינה לפני העיקול. לאחר כשני קילומטר נוספים השביל משתלב חזרה עם דרך עפר. בפיצול דרך העפר, פונים שמאלה ומגיעים לכפר צפלובו (Tsepelovo).

אם יש לכם זמן, בפיצול דרך העפר פנו ימינה, ותרדו בין שיחי הפטל. ישנה נביעה ונחל נחמד, מקום טוב להעביר בו את זמן.

זהו יום קל מאוד (כ- 13 ק"מ) שרובו בירידה, למעט 50 המטרים הראשונים של המסלול והעלייה אל הפאס. זמן ההליכה ביום זה עד לצפלובו הוא כ- 8 שעות בקצב טוב.
לינה בכפר צפלובו

(*) הערת העורכת (שהיא גם אמו של הכותב...) – לדברי אחילאס, איש השטח מספר אחד של האזור, זוהי טעות ניווט נפוצה ביותר, שעלולה להסתיים לא טוב. אחילאס ממליץ על מסלול חלופי וכדאי להיוועץ בו לפני היציאה לשטח.

ביום הרביעי למסלול, במעבר הרים, רגע לפני הירידה לצפלובו (צילום: עופרי וייס)

סימון שבילים בהרי פינדוס וחבל זגוריה

הסימון היווני אינו ברור ואחיד וזה נראה כאילו מספר אנשים סימנו את השביל, כל אחד בצורות שונות - לפעמים קו, עיגול, חץ, ריבוע על עצים, סלעים, קירות, לרוב בצבע אדום ולעיתים בצהוב. לפעמים החבורה שסימנה רבה... וכל אחד הלך בדרך אחרת, ולכן לאותו שביל סימונים במקומות שונים. צריך להיזהר מאוד מסימונים אלו ולסמוך רק על עצמכם, עם מפה טופוגרפית טובה, ולהשאר תמיד עם היד על הדופק.

ישנו סימון שבילים O3. השביל עובר בויקוס, עולה לבקתת אסטרקה דרך מיקרו פפיגו, ומשם ממשיך אל הכפר וריסחוצרי (Vrisochori). השביל מסומן טוב מאוד, עם שלטים לכל אורכו, ולכן ניתן להסתמך עליו בהליכה לאורך נהר ויקוס, בטיפוס אל מיקרו פפיגו ביום הראשון ובטיפוס אל בקתת אסטרקה ביום שני. בתחילת היום הרביעי השביל משתלב עם שביל O3, אך למרות שאחרי כ-2.5 ק"מ O3 נפרד ופונה מזרחה אל מעבר ההרים, מסיבה לא ברורה הסימון על השביל ממשיך להיות זהה, למרות שכבר אינו O3.
כתבה נוספת על חבל זגוריה

ההליכה במעלה קניון ויקוס, מימין למטה סימון שבילים כתום (צילום: עופרי וייס)

לינה בהרי פינדוס

ניתן לבצע את המסלול עם לינה בכפרים ובבקתות, ללא לינה בשטח: מונודנדרי, מיקרו פפיגו, בקתת אסטרקה ובמידת הצורך גם בצפלובו. עלות לינה בבקתה 10 אירו (בבקתת אסטרקה 12 אירו). מומלץ תמיד להזמין מקום מראש, בשיא העונה - חובה.
כתבה על הכפרים של הרי פינדוס

קניון ויקוס ואגם הדרקון, מי אמר שחייבים לטוס רחוק בשביל נופים מדהימים? (צילום: עופרי וייס)

ציוד לטרק בצפון יוון

ביגוד תרמי - חובה, פליז טוב, חם-צוואר, מעיל גשם (גשם יכול לרדת גם בקיץ) וכל דבר שיחמם אתכם. בלילות ובפסגה תצטרכו את זה!
ציוד – שק שינה טוב, אוהל, פנס ראש.
מים - ישנן נביעות טובות (אין צורך לחטא) לאורך כל המסלול. אנחנו טיילנו עם שלושה ליטר לאיש, ומילאנו בכל נביעה. מומלץ לקחת בקבוק נוסף ו"לכווצץ" אותו בתיק, מכיוון שביום השלישי (טיפוס אסטרקה - גאמילה) יש נביעה אחת כחצי שעה לאחר תחילת ההליכה, ואין יותר נביעות עד שחוזרים לבקתה בערב!
אוכל - האוכל בבקתות אינו יקר. מדובר בעלות של כ- 4 אירו למרק או מנה צמחונית וכ- 8-10 אירו למנה בשרית. בקבוק בירה מקומית ב- 3 אירו (ממליץ על הבירה המקומית "Fix", הייתה בחירתנו לאורך כל הטיול ביוון).

בכפרים שבמסלול אין אפשרות לקנות מצרכים! לכן אם תרצו לחסוך ולקנות בעצמכם, אני ממליץ להתארגן מראש על רשימה מדויקת ומחושבת, ולקנות הכל ביואנינה (מהתחנה המרכזית ימינה ישנו סופר "AB" גדול, במרחק כקילומטר). ביום ראשון כל החנויות ביואנינה סגורות ולכן כדאי לקנות את האוכל מראש בסלוניקי. קניות האוכל שלנו (5 ארוחות בוקר וצהריים ו- 2 ארוחות ערב) הסתכמו בכ- 12 אירו לאדם.

העונה המתאימה לטרק בצפון יוון

מאי - יוני: מומלץ לטייל.
יולי - אוגוסט: חודשים חמים. אפשר לטייל אבל קחו בחשבון שעלול להיות חם מאד.
ספטמבר - אוקטובר: מומלץ לטייל. בסוף אוקטובר מתחילים גשמים קלים – חובה להצטייד במעילי גשם (שמומלץ תמיד).
נובמבר - אפריל: העונה הקרה והמושלגת. אי אפשר לטייל והבקתה סגורה.
אנחנו טיילנו בסוף אוקטובר, סופו של הסתיו ותחילתו של החורף בצפון יוון. את סוף היום הראשון סיימנו בגשם. על הפסגות טיילנו עם פליז ובלילות היה קר מאוד.

התמודדות עם מזג האוויר בצפון יוון

היום הראשון למסלול, שכולל את הירידה ממונודנדרי וההליכה בקניון ויקוס, כולו מוצל ובסופו המעיינות שבהם אפשר להעביר את השעות החמות. העליה למיקרו פפיגו בסוף היום הראשון היא חשופה לשמש, ורצוי לעשותה אחרי שעות החום.
היום השני של העליה הוא קשה מאוד ובלי צל, למעט עצים בודדים וארבע פרגולות שמפוזרות בעליה. בזכות המפנה הצפוני של ההר, אין שמש בעליה בשעות הבוקר המוקדמות. לכן אמליץ לכם להתחיל את העליה מוקדם, כדי לנצל כמה שיותר את שעות הצל בחסות ההר. אחרי התרעננות קלה ומעבר של השעות החמות, חובה לקפוץ לאגם הדרקון, לטבול שם ולהתקרר.
היום השלישי הוא בעייתי. ההליכה בפסגות בלי צל. אם נפלתם על יום חם מומלץ לקצר אותו, ובמצב של חמסין קיצוני אפילו לוותר עליו.
ביום הרביעי ברגע שיורדים בגובה מתחילים העצים, וככה את השעות החמות תעשו כבר בצל.