שני טרקים בקירגיזסטן
ולסיום – ביקור בעיר בישקק
מאת: פרץ גלעדי

קירגיזסטן הפראית והירוקה היא מעוזם האחרון של שבטי הנוודים, הנודדים על עדריהם ועל אוהליהם המסורתיים – היורטות, במרחבים האין-סופיים, בהתאם לעונות השנה והאקלים.

בארץ גדולה ופראית שכזאת אני חש בצורך לשוטט בטבע ברגל. ניתן לטייל בה בטיולי ג'יפים או ברכיבה על סוסים, אבל אני מעדיף תמיד לחוש את המקום דרך הרגליים, וכך להכיר טוב יותר את הנופים, האנשים, אורח חייהם ותרבותם. בקירגיזסטן ניתן לצאת לטרקים ברמות קושי שונות, ועל כמה מסלולים נבחרים – אספר בכתבה.

1 / 8

2 / 8

3 / 8

4 / 8

5 / 8

6 / 8

7 / 8

8 / 8

❯ ❮

מפת קירגיזסטן והיעדים המתוארים בכתבה
להגדלה - לחצו על הפינה העליונה

  טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד  לחצו לרשימת ההצעות »

מודדים את קירגיזסטן ברגליים

רוב תושביה של קירגיזסטן ממוצא קירגיזי- מונגולי, אדיבים ונעימים, וינסו תמיד לעזור ולהכווין גם ללא שפה משותפת. המדינה נמצאת במרכז אסיה ובשטחה מתנשא רכס הרי טיאן שאן – "הרי השמיים" שהם המשכו המערבי של רכס הרי ההימלאיה. המדינה משופעת בפסגות מושלגות מעל 7,000 מ' וב- 60 אחוזים משטחה שולטות פסגות הרים שמתנשאות מעל ל- 2,000 מ'. מגוון הנופים הוא גדול: נופי קרחונים מתובלים באגמי טורקיז, נופי יערות, נהרות שוצפים ואנשים נפלאים שמאפשרים הכרות אתנוגרפית בתמהיל נכון.

כדי להתארגן היטב לפני הטרק מומלץ להיעזר בארגון CBT (Community Based Tourism), המבוסס על שיתוף הפעולה של תושבי המחוזות המרוחקים, ופועל בכ- 14 אזורים שונים ברחבי המדינה. מטרת הארגון היא חשיפת המטיילים ליעדי טיול "נידחים" יותר ומוכרים פחות, ובו בזמן שמירה על סגנון החיים של המקומיים, ושיפור איכות חייהם. הארגון מספק למטייל את כל הדרוש לו: מורה דרך, תכנון המסלול, ג'יפ, סוס, לינה בבתי מלון, בבתי מקומיים או ביורטות, אוכל במהלך הטרק, סבלים (פורטרים) ועוד. הארגון מנוהל באופן פרטי ולא על ידי גורמים בממשלה, ומספק פרנסה לתושבים המקומיים באזורים שונים. בתאום מראש עם הארגון ניתן לדאוג להכל ולצאת לטרק מבלי לבזבז זמן מיותר.
כתבה עם מידע נוסף לפני טיול בקירגיזסטן

נופי ההרים של קירגיזסטן, מעברי הרים ונחלים קטנים. כל פינה שווה תמונה (צילום: CC Ninara)

"טרק קרקול" אל אגם אלה-קול

העיר קרקול (Karakol), המרוחקת כ- 400 ק"מ מזרחית לבישקק, היא נקודת המוצא לאחד הטרקים היפים והנוחים בקירגיזסטן. ההתרגשות לקראת הטרק מתחילה כבר בנסיעה מעיר הבירה לקרקול - בדרך חולפים על פני עדרים רבים של סוסים וכבשים, שטחי מרעה מוריקים, מטעי תפוחים וגידולי שדה, נופים יפהפיים.

העיר קרקול בת 75 אלף תושבים, ובה נמצא אחד ממשרדי ה- CBT. דרך הארגון ניתן להגיע לבית של תושב מקומי שמארח מטיילים, לצורך התארגנות ולינה לקראת המסע. למחרת יוצאים לדרך – טיול הליכה בן ארבעה ימים ושלושה לילות, לכיוון אגם אלה-קול (Ala Kul). נקודת ההתחלה לטיול היא שמורת הטבע הלאומית קרקול (Karakol State Nature Park), שהכניסה אליה כרוכה בתשלום עבור כל מטייל ועבור כל אוהל. שימו לב ששם הטרק כשם השמורה, אך היעד הסופי הוא למעשה האגם.

השתנות הנופים במהלך המסלול, המטפס מגובה של 2,000 מ' לגובה של 3,860 מ', היא מחזה מרהיב. מתחילים בשביל בוצי העובר בתוך יער של מחטניים ועצי אשוח. לפתע היער "מסתיים" ונפתח לאחו פתוח וירוק להפליא. מסביב נישאות פסגות הרים מושלגות, ומסלול ההליכה הקרוב לנהר, מלווה במפלים ויובלים שזורמים מכל מקום.

בסוף כל יום טיול, לאחר שצועדים בממוצע כ- 13 ק"מ, מגיעים לקרחת יער לצורך הקמת האוהל, ארוחת ערב ולינה – בטמפרטורה שיורדת מתחת לאפס. לצערי הרב, למרות מיעוט המטיילים שמגיעים לכאן (כ- 50 אנשים בשיא עונת הקיץ), מקומות הלינה "מעוטרים" בגרפיטי בשלל שפות (לשמחתי - לא בעברית) ובמקומות עצירה רבים במהלך המסלול ניתן למצוא זבל שהשאירו המטיילים הקודמים. כדאי להסתובב עם שקית זבל, בדיוק בשביל מקרים כאלה.
לינה בעיר קרקול | כתבה נוספת על טרקים בקירגיזסטן

מתארגנים לארוחת הערב וללינת השטח בקרחת היער (צילום: CC Oleg Brovko)

ביקור באגם הטורקיז

ביום השני להליכה מטפסים כ- 600 מ' מיוערים, על שביל עזים המוביל לאגם אלה קול היפהפה. מי הטורקיז הצלולים כבדולח מנצנצים עם קרני השמש, בטמפרטורה מקפיאה של כ- 5 מעלות... מסביב צוקי גרניט שחלקם מושלגים. בעוד שהחלק התחתון של היער טבעי לחלוטין, חלקו העליון שליד האגם הוא נטע האדם. ההליכה אל האגם אורכת כ- 6-7 שעות והשבילים אליו מסומנים בעיקר בחיצי הכוונה וגלי אבנים קטנים.

לאחר הביקור באגם, מצפה למטיילים אתגר נוסף – מעבר ההרים המושלג שאחריו ממתינה קרחת היער הבאה למנוחה ולינה. זהו חלק לא פשוט של הליכה בשלג, אך מדובר בשיא הקושי בטיול זה. היום הבא לאחר מעבר ההרים הוא קל יחסית ובירידה מתונה לגובה 2,400 מ'. כמעט ולא רואים אנשים בדרך, אבל עדרי סוסים וגללים רבים וכן כבשים – יש בכל מקום. לאורך הטרק חוצים מידי פעם את הנהר ומוקפים ביערות גדולים של ערערים, שמשגשגים בגובה 2,500 מ'.

את הטרק לאגם קרקול מסיימים בכפר הקטן אלטין ארשן (Altyn Arshan), עם בתי העץ, המארח בסבר פנים יפות את המטיילים שמסיימים את הטרק, ומפנק אותם באוכל מקומי טוב ורחצה בברכות טרמיות קטנות (עוזר לשרירים להשתחרר). מהכפר אפשר להמשיך עוד כשלוש שעות הליכה לעיר קרקול, כתלות במזג האוויר. כשמושלג או קר מאוד – עדיף לתפוס טרמפ עם אחת המשאיות שיוצאות אל העיר.
כתבה על טיול ג'יפים בקירגיזסטן

אגם אלה-קול שלגדותיו כמה יורטות לאירוח מטיילים (צילום: CC David Stanley)

מסלול אל אגם קוצ'קור

טרק נוסף ומוצלח ביותר הוא זה שיוצא לאגם קוצ'קור (Koshkor), שנמצא כ- 4 שעות נסיעה מערבה מהעיר קרקול. מדובר במסלול המתאים לשלושה ימי הליכה המתחיל באגם איסיק קול (Issyk Kul‬‏) שבגובה 2,000 מ', ומסתיים בגובה 3,500 מ'. אזור זה יבש יחסית לקרקול, אבל גם כאן ניתן לראות עדרי סוסים ופרות, מטעי תפוחים וגידולי ירקות. את הטרק הזה עשיתי עם מלווה וסוס – עליו היה כל הציוד שמאפשר שלושה ימים של שהות בשטח.

היום הראשון נוח יחסית להליכה עם עלייה מתונה של כ- 700 מ'. ההליכה היא על שבילים ברורים באזור ללא עצים, אך עם כרי אחו גדולים, שיחים נמוכים וערוץ הנהר הזורם לאורך נתיב ההליכה. יופיו של האזור מרהיב, אך דבר אינו יכול להכין את המטייל למפגש התרבותי שמחכה לו בערב, ויאפיל על חוויות היום. עוד לפני שמתחיל להחשיך מגיעים לנקודת הלינה, ביורטה (Yurt - אוהל מסורתי בעל מבנה עגול ועמידות גבוהה למזג אוויר קיצוני) מקומית ואותנטית, שתואמה מראש על ידי ארגון ה-CBT.

רק כשמגיעים למתחם, בה חיה משפחה עם ילדים קטנים, מבינים מה המשמעות של "חיים פשוטים" והתלות במשאבי הטבע לצורך הישרדות. משפחה בת ארבע נפשות – זוג הורים צעירים ושני פעוטות, חיים, לנים ומבשלים, במבנה אבן קטן עם פתח ללא דלת, ועם קולט שמש קטן על הגג שמספק מעט חשמל להפעלת הרדיו. בתוך המבנה שולחן אוכל נמוך, מספר דרגשים ופינה להכנת אוכל. את התנור שבמרכז המבנה, שמחמם את הבית ומשמש גם לבישול, מסיקים בגללי סוסים שנאספו ויובשו.

לצד מבנה המשפחה הוצבו שתי יורטות צנועות ונעימות, שדלתותיהן מכוסות בצמר כבשים. מקור המים הקרוב הוא הנהר הקפוא, בו ניתן להתרחץ וממנו מביאים את המים לשתייה. כשרוצים להתפנות הולכים לטרסת אבנים בצורת ח שבתוכה שירותי בול פגיעה, לתוך בור. המשפחה הנחמדה מארחת כעשרה מטיילים בכל פעם, ואת המזון לארוחות – מכינה בעצמה. הפרות נחלבות מדי יום ונותנות שפע חלב, ממנו מכינים יוגורט וגבינות, שטעים לאכול לצד לחם מקומי טרי, מרק תפוחי אדמה נפלא, הרבה תה וריבה. מי צריך יותר מזה?

כמה סוסים ויורטות - החיים הפשוטים של תושבי ההרים הקירגיזיים (צילום: CC Ninara)

ביקור בעיר הבירה בישקק

קירגיזסטן לטעמי היא בעיקר טבע פראי ואנשים טובים ופשוטים, אבל יש לה מה להציע גם לחובבי הערים, השווקים והאוכל. העיר החשובה והגדולה ביותר היא הבירה בישקק (Bishkek), בת כמיליון תושבים. זוהי עיר שנמצאת בצפון מערב המדינה, היא מודרנית לגמרי עם "שאריות" מתקופת המשטר הסובייטי. רוב תושביה בהירי עור וללא עיניים מלוכסנות, דבר המסגיר את מקורם ברוסיה הגדולה. במרכז העיר מוצבת כיכר גדולה עם מבני ציבור ומוזיאון. מסביב מוצבים פסלים של מנהיגים שונים, וגינות ציבוריות ומטופחות. על הבתים הסמוכים לכיכר המרכזית ציורים וסמלים קירגיזיים לאומיים ודגלי המדינה בפתח המוזיאון הלאומי.

העיר משופעת בחנויות, בדוכני מזון, בקניונים ובכל פינה ישנם אופניים וקלנועיות להשכרה. פה ושם ניתן לראות גם מבנים ישנים מהתקופה הסובייטית ובעלי מלאכה מהדור הקודם, כמו שורת סנדלרים על דרגשים שמתקנים נעליים בעבודת יד. דוכני מזכרות נפוצים פה ובהם ניתן לקנות בגדים מסורתיים, כובעים, צעצועים, ארנקים, פלצורים ללכידת סוסים ועוד.

גולת הכותרת לטעמי בבישקק הוא השוק הצבעוני והססגוני. השוק בנוי ממכולות ביניהן ישנו מעבר צר להולכי רגל. בתוכן יש דוכנים וחנויות, ומסעדות קטנות ועממיות. האוכל הקירגיזי הוא משובח וזול מאוד. הבשר הנפוץ הוא בשר כבש, אבל גם בקר לא חסר, ובנוסף לבשר כל מנה מלווה ב"אשלאן" – אטריות עם בצל, בשר וביצה – כמו מרק קר וטעים. אפשר גם לאכול "מניטי" – בצק שבתוכו תפוחי אדמה או בשר כבש, "פירושקי" – משולשי בצק עם בשר מבושלים באידוי חם, או "סמסי" – מעין בורקס ממולא בשר. לכל האוכל המשובח הזה מתלווה הלחם המקומי – "פירוש", ומרק פירות לקינוח. השוק שוקק חיים וצבעים בעיקר בימי ראשון, והוא שווה ביקור – בעיקר כשמגיעים אליו רעבים.
לינה בעיר הבירה בישקק

פסלי מנהיגים ניצבים כמעט בכל כיכר (צילום: CC Ninara)

כמה עצות שימושיות למטייל בקירגיזסטן

ראשית, מומלץ להגיע לכאן בין החודשים יוני עד לסוף ספטמבר, במיוחד אם מעוניינים לטייל ברגל. מומלץ לתכנן הכל מראש ולהיעזר בשירותי ארגון ה-CBT, ולקחת בחשבון שרובה המוחלט של האוכלוסייה דוברים קירגיזית או רוסית, ושאנגלית היא שפה נדירה כאן. המזל הוא שבפנטומימה מבינים הכל...

רצוי ששני דברים יהיו עליכם תמיד – בגד חם ללילה (שיכול להיות צונן גם אם מדובר בעונה חמה), ומטבע מקומי – סום, שכן לא בכל מקום ניתן לשלם בדולר או להמיר לדולרים. מחירי המזון והלינה נמוכים מאוד: מנה עיקרית עם תוספת במסעדה, יעלו בין 20-30 ₪.

מרחבים אינסופיים, טבע מגוון וסבר פנים יפות - זוהי קירגיזסטן (צילום: CC Ninara)

קירגיזסטן היא מדינה קסומה – יש בה נופי טבע מרהיבים, הרים נישאים ומושלגים, אגמי טורקיז נפלאים, מסלולי הליכה מגוונים, ובעיקר – אנשים נדיבים עם מסורת ותרבות מרתקים. כל זה מזכיר לי את דברי הלל הזקן ממסכת סוכה – "למקום שלבי אוהב – לשם רגלי מוליכות אותי". אז לקירגיזסטן אני הולך.

אודות הכותב

פרץ גלעדי ז"ל, היה פקח רשות הטבע והגנים ומתנדב ביחידת החילוץ ברמת הגולן. הוא עסק רבות באקולוגיה ושימור טבע, ומסעותיו הרבים והמגוונים ברחבי העולם התמקדו בלימוד הטבע ובשימורו.

לקריאת כתבות נוספות של פרץ