.jpg)
.jpg)
טרק סובב אנאפורנה
מאת: מיקה אבירם-סגלי
טרק סובב אנאפורנה הוא אחד ממסלולי הטיול החביבים ביותר על המטיילים הצעירים בנפאל. קשה לתאר טרק של קרוב לשלושה שבועות בכתבה אחת, אך אנסה להעביר מקצת מעוצמות הנופים, החוויות המרגשות וגם מעט מידע שימושי.
מפת מסלול טרק סובב אנאפורנה במלואו -
(מקור:
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
שתי ישראליות, נפאלי והולנדי יוצאים לדרך
ביום הראשו לטרק, עלינו על אוטובוס מקומי, שהביא אותנו כשעה וחצי נסיעה לכיוון קטמנדו. ירדנו בכפר באסי ( Besishahar ), שם פנינו לתחנה של שמורת אנאפורנה ( Annapurna Conservation Area ) וקיבלנו חותמת אישור כניסה לשמורה, לאחר שהצגנו את ה"פרמיט" (אישור כניסה) שהנפקנו מבעוד מועד בקטמנדו. לטרק לקחנו סבל, בים שמו, בחור צנום וביישן מאוד, בן לשבט גורקה שרבים מבניו משמשים כפורטרים (סבלים). את שירותיו שכרנו מסוכנות "סוויסה" החביבה על הישראלים. הוא מיד עשה עלינו רושם מצוין ונראה לי שגם אנחנו עליו. מהאוטובוס ירד איתנו בחור בשם מרטיין, הולנדי שטייל לבדו וחיפש שותפים לטרק. אני הרגשתי הרבה יותר בטוחה לצעוד בדרך עם אדם מרשים בגובהו, שהתגלה גם כאיש שיחה נעים ואדיב. את הטרק התחלנו בכפר בולבולה ( Bhulbhule , 830 מ')*, בחציית גשר חבלים מעל נהר. פנינו מועדות אל עבר הכפר נאהדי (930 מ') , שם נבלה את הלילה. השביל הוליך אותנו לאורך נהר מרשיאנגדי הגועש, בין טרסות אורז ירוקות וגבוהות, לפני האסיף של חודש ספטמבר, בין כפרים קטנים בני כמה בתים נמוכי גגות. בעוברי ליד מפל יפהפה בדרך, נזכרתי בתמונתו של גור אגוז ז"ל (1978-2004) , חבר מהעבר, אשר הצטלם עם חברתו במפל זה ממש שנתיים קודם לכן. לא היה לי ספק שזהו אותו מפל. המשכנו שלשתינו בדרך, עוברים עוד גשר מעל נהר סוער, גשר ענק, מודרני יותר ובעל מיתרי כבלים. גשם מונסון התחיל לרדת והחלטנו להתיישב לארוחת צהריים בכפר אליו הוביל הגשר. כשהגענו לנאהדי כבר ירדה החשכה. לא היה לי קשה במיוחד לצעוד, בזכות ה"הכשרה" מהטרק שעשיתי עשרה ימים קודם לכן, אך שותפתי כבר הייתה מותשת, ולכן עצרנו בגסטהאוס המקומי על גדת הנהר.
* ניתן להתחיל גם בכפר בסיסהאר Besishahar בגובה 760 מ'.
כתבה על טרק אנאפורנה בייס קמפ | כתבות נוספות על נפאל 
על הגשר התלוי לכפר נאהדי, היעד ללילה הראשון בטרק (צילום: אביב וייס)
נופים כפריים והיכרויות מעניינות
היה נפלא להתעורר בבוקר לקול צלילי הנהר שחתר כמה מטרים ליד החדר שלנו. יצאנו לדרך לכפר הבא, ג'גאט ( Jagat , 1,400 מ'), אליו נגיע לקראת ערב. צועדים בין טרסות אורז וגשרים תלויים, מטפסים לעבר הכפר בו נעצור להפסקת שוקולד, חטיפים ומים, הרבה מים. העלייה הפעם קשה הרבה יותר ואנחנו מתקדמים לאט, אבל בסוף העלייה יש כמה בתים מקומיים והחלטנו לעצור לפאי תפוחים מדהים. גילינו שיש הרבה עוגות פאי תפוחים באזור האנאפורנה.בערב הגענו לכפר הקטן ג'גאט, שם עצרנו ללילה נוסף בגסטהאוס מקומי.
את היום השלישי פתחנו בעליה ארוכה בין עצי מחט. ההרים שעל שמם קרוי הטרק עוד לא התגלו לעינינו ואנו ממשיכים ללכת לאורך הנהר וגשריו התלויים. היעד ללילה הוא הכפר דהאראפני ( Dharapani , 1,943 מ'). מטיילים רבים שעוצרים ללינה עוד קודם, בכפר טאל ( Tal , 1,645 מ'), בעמק רחב אליו נופל מפל גדול ומרשים, אבל אנחנו עצרנו שם רק לארוחת צהריים במסעדה מקומית. שם התוודענו לזוג הולנדי נחמד, מרחיט, דיילת מקסימה, וירון, טייס בחברת KLM ואחד האנשים הכי מצחיקים שפגשתי - בני גילנו שבאו לשלושה שבועות לנפאל במיוחד למטרת הצעידה בטרק. בערב היום השלישי לטרק פגשנו בגסטהאוס גם את כריס ואריק הקנדים, זוג מבוגר בני שישים. הוא מטפס הרים, שהגיע גם לפסגת האוורסט, והיא הצטרפה אליו לטיול של חייה. יש לציין שהיא הייתה מדהימה לאורך כל המסלול ועשתה את הדרך ללא קושי מיוחד. הטמפרטורות החלו לצנוח באותו לילה, והגובה כבר הורגש. יצאתי ממקלחת חמה אל לילה מואר ומלא כוכבים. הרמתי את ראשי ולנגד עיני זינקו הרים לבנים בוהקים. פסגות האנאפורנה שהוארו באור הכוכבים בחיזיון מרהיב של לילה. קמנו אל בוקר יפה, עם שמש נעימה וקור מקפיא, והמשכנו בדרכנו במעלה הנהר. 
הדרך מוקפת מפלים מכל עבר והרבה ירוק, שיעלם במעלה הדרך לגבהים (צילום: אביב וייס)
גשר מעט יותר רעוע בכניסה לכפר דהאראפני (צילום: vmorris)
מחיר המים המטוהרים לעומת הלא מטוהרים
מרגע היציאה לטרק היה עניין מי השתייה נושא לדיון. בעיר המים זולים ביותר - 10-20 רופי נפאלי, אך בהרים מחירם מתייקר עד כדי 100-130 רופי נפאלי (5-7 שקלים). נשמע טיפשי לחשוב על זה, אך למטייל החסכן יש כנראה בעיה פסיכולוגית עם המחיר, ורבים לוקחים איתם טבליות טיהור למים. את המים הזורמים בנהרות ליד הכפרים היותר נמוכים של המסלול צריך לטהר היטב, כדי להשמיד את החיידקים הגורמים לדלקות מעיים, המגיעים מצואת החיות המקומיות. המים נראים צלולים ומפתים, וזה כנראה מה שגרם למרטיין לשאוב לו מים. בערב הוא כבר החל להתלונן על כאבי בטן חזקים. לא סימפטי, גם מהסיבה שלמרטיין לא היה סבל והוא נשא את כל הציוד על גבו.
ביום הרביעי הפרש הגובה שנצטרך לטפס הוא כ-800 מטרים לערך, אל הכפר צ'אמה ( Chame , 2,630 מ') השוכן על צלע ההר. מתחילים להרגיש אווירה אלפינית, גם בזכות מטפסי הרים רבים שפגשנו בכפר. כבר קר מאד. כדי להתחמם נוהגים המקומיים לתחוב מתחת לשולחן האוכל דלי מתכת מלא בפחמים בוערים, וזהו תענוג גדול לשבת להתחמם בצורה זו ולשתות קנקן תה חם בשלל טעמים. בשנים שעברו מאז הטיול שלי נאסר השימוש בעצים לחימום ותנורי החימום הוחלפו במחממי גז.
כתבה על הכנות לקראת טרק אנפורנה
מראה מכושף לעת זריחה על הכפר צ'אמה (צילום: Julio Phan )
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אמא עובדת משבט של סבלים
אחת התופעות היותר מעניינות היא שיירות החמורים לאורך הדרך. כאשר הם חוצים גשר תלוי, התנועה נפסקת משני צידיו כדי לתת להם לעבור, וזה מראה מדהים לראות אותם צועדים צייתנים. שיירות אינסופיות מובילות סחורה על הגשרים, בדרך אל הכפרים המרוחקים של ההימאליה. לאורך כל הטרק רואים גם את אנשי ההרים. צועדים בשבילים הצרים היורדים ועולים, סוחבים על גבם עשרות קילוגרמים מפלצתיים של ציוד אל הכפרים המרוחקים. הסבלים של נפאל הם תופעה מעניינת, שקשה להישאר אדישים כלפיה. אחד המפגשים היותר מעניינים שלי עם הסבלים היה ביום הרביעי למסע. הלכנו בשביל ולפנינו הלכו שתי נשים משבט הגורקה, שנשאו על גבן ערימת עצים גדולה. פתאום הסתבר לי שלא רק עצים האישה סוחבת, מראש הערמה הציץ תינוק, שנראה בן חצי שנה. עצרנו נדהמים בבת אחת כדי להסתכל בפרספקטיבה החדשה של אימא עובדת שנתגלתה לעיננו... את הצילומים שיש לי מהמפגש ההוא צילמתי במהירות, עוד לפני שהאימא הרגישה. פתאום היא הסתובבה וכעסה כשראתה את המצלמה בידי. 
סבליות נושאות עצי בערה, ובראש הערמה מציץ תינוק (צילום: מיקה אבירם)
הסתגלו לגובה בכפר מאננג
יום חמישי למסע. פנינו מועדות לכפר מאננג ( Manang , 3,530 מ'). מטיילים רבים בוחרים ללון בכפר פיסאנג ( Pisang , 3,190 מ'), כדי להתרגל לגובה. אך בים, הסבל שלנו, הציע לנו להמשיך עד הכפר מאנאנג הגדול יותר, הנמצא כשעתיים הליכה משם, בו הגסטהאוסים טובים יותר, כך הבטיח. סמכנו עליו בעיניים עצומות ולא התאכזבנו. כבר כמה ימים שאנחנו הולכים לאורך שרשרת הרים ענקיים, הנופלים אלינו מכל עבר, בהם פסגות אנאפורנה 1, 2 ו-3. בים יודע את שמותיהם בעל פה, וגם לאיזה אל שייך כל אחד מהם ומה הוא מסמל בדת ההינדו-בודהיסטית. הנוף הנפלא מתחלף במהירות מירוק לחום, שוב לירוק ושוב לצחיח. השמיים בהירים ואנחנו הולכים בין כפרים פסטורליים וטרסות אורז צרות, נהנים מהשקט המופתי. נתון נוסף שחשוב לציין, הוא מזג האוויר הנהדר שהיה לצידנו לאורך כל המסלול. מלבד שמש זורחת בחוזקה וקור מקפיא, לא נתקלנו בגשם שעצר את התקדמותנו או ברוח או שלג מהם הזהירו אותנו - מה שהפך את הטיול לתענוג צרוף.
מצאנו את המקום בו התאכסנו חברינו שהגיעו לפנינו והתמקמנו בחדר גדול לשלושה איש. המטרה הייתה להישאר יום נוסף כדי להתרגל לגובה, ובמנאנג מצאנו את התנאים הטובים ביותר שפגשנו עד כה בטרק. בכפר קיימת מרפאת מטיילים עם רופאים מערביים, הנותנים הרצאות כיצד להתמודד עם תסמיני הגובה, וכמובן נותנים טיפולים או מטיסים מטיילים הזקוקים לכך.
* הכביש שנסלל אל מאננג מאפשר הגעה נוחה, אך ללא הסתגלות לגובה. 
זכות קדימה לפרדות... שיירת פרדות לאורך הדרך במעבר גשר תלוי (צילום: מיקה אבירם)
הכפר מאננג בגובה 3,530 מ', מוקף טרסות אורז (צילום: elmar bajora)
מנוחה לפני מעבר ההרים
במנאנג נשארנו יומיים למנוחה, כביסה, התארגנות וגם כדי לאפשר למרטיין החולה לאגור כוחות ולהתאקלם טוב יותר לחלק הקשה של מעבר ההרים – הפאס – מכיוון שמצבו החמיר והוא נחלש מיום ליום. אחרי יומיים הגיע הזמן להמשיך בדרך. נשארו לנו עוד כ-2,000 מטר לעלות לפאס, אותם תכננו לעשות ב- 2-3 ימי הליכה. לפני שיצאנו, מצאנו מכולת קטנה שבעליה חתך לנו פרוסות עבות של גבינת יאק טעימה ביותר – צידה לדרך. היעד לאותו לילה היה הכפר יאק-קרקא ( Yak Kharka ). הצעידה באותו יום הייתה מתונה וקצרה. קבוצתנו גדלה ומנתה כבר שמונה איש הצועדים יחד, ובנוסף חמשת הסבלים המצוינים הסוחבים את הציוד הכבד. את ארוחת הערב ביאק-קרקא אכלנו סביב שולחן גדול, כשרגלינו מתחממות מדלי הפחמים אותם מילאו לנו מארחינו. הרבה בדיחות עפו סביב השולחן על שמו המוזר של המקום.
הערב האחרון לפני הפאס, הכפר תורונג פדי ( Thorung Phedi , 4,420 מ'). הגענו בשעות אחר הצהריים ופגשנו קבוצות גדולות של מטיילים. זהו מקום מפגש לכמה מסלולים נוספים, ורבים בוחרים בצומת דרכים זה כמקום לינה. זהו כפר קטן יחסית ולא מאוד מפותח, ולכן שמחנו לגלות שמרחיט שהגיעה לפנינו, תפסה לנו חדר טוב בסמוך לחדר שלהם. המקלחות היום, כמו גם אתמול, הן מקלחות משני דליים: אחד חם ואחד קר. מערבבים ביניהם ומקבלים מקלחת נהדרת! חשבתי לנסות בבית לאור המצב בארץ... היום שלמחרת הוא הארוך ביותר והקשה ביותר. עלייה תלולה של 1,000 מטר, בשביל צר על מדרון צחיח, ולאחר מכן ירידה של 1,600 מטר. צפוי יום קשה. השתדלתי לישון, אבל הרעיון של קימה באמצע הלילה, גרם לי ללילה לבן...
כתבה על מחלת גובה 
הכפר יאק-קרקא, נותרו יומיים הליכה עד לפאס (צילום: traffic analyzer)
למרומי מעבר ההרים תורונג-לה
מליון כוכבים וקור מקפיא קידמו את פנינו בשעות המוקדמות של הבוקר. תחילת העלייה אל מעבר ההרים תורונג לה ( Thorong La ) הייתה קשה ותלולה. מעולם לא זכור לי קור מקפיא כמו בזמן שעצרנו לנוח ולשתות תה חם, אחרי השלב התלול יותר של הבוקר. כנראה שהזיעה שלי הקפיאה את הבגדים. במצב הזה לא נותר הרבה לעשות, אלא להמשיך וללכת כדי להתחמם, וזה מה שעשיתי. בים דילג לידינו בקלילות, נושא את התרמיל הענק שלי, ומחייך בעידוד. עוד מעט מגיעים, לא נורא כל כך, אמר והדליק סיגריה. כנראה שככה זה כשאתה בן 22, עם אישה ושני ילדים, בנוסף לתרמיל שעל גבך... הפרופורציות אחרות. עוד כמה קילומטר ואנחנו בפאס שלא נראה באופק, אבל בים אומר שאת השלב הקשה עברנו. הנופים מטמטמים את החושים, נפלאים שקשה לתאר. גבהים עצומים, הרים מושלגים, ומרחבים אין סופיים של נפאל וגם של הצד הטיבטי, נזרקים וחודרים הישר אל הפנים. השמיים בהירים והשמש חזקה מאוד.
מרטיין בקושי סוחב את עצמו ואת התרמיל שלו, למרות שאתמול בערב, כדי להקל עליו, בים לקח חלק מהציוד שלו והעביר לתרמיל שלי. נקודת הפאס נראית באופק, צבעונית מדגלי תפילה המתנופפים סביבה. עוד קצת, עוד כמה מאות מטרים. כולנו ביחד עוצרים למנוחה קצרה של שתייה וחטיפים. בים מדליק עוד סיגריה. סוף-סוף שלט חום המראה על המספר הבלתי נתפס - 5,416 מטר, עמוס בדגלי תפילה בודהיסטים. זהו, הגענו. מי בהליכה ומי בזחילה, אבל היה שווה כל רגע. כולנו נרגשים, אולי מההישג או אולי פשוט כי העלייה נגמרה... עוצרים לתמונות חובה, להראות בבית שניצחנו את ההר, וממשיכים הלאה. עוד ירידה אימתנית לפנינו ואין עצירות יותר.
אני וחבריי כובשי הפאס בתמונה למזכרת, מעבר (צילום: מיקה אבירם)
מעבר (צילום: diamirstudio)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תפוח בדבש ואיחולי שנה טובה
הכפר הבא הוא מוקטינאת ( Muktinath , 3,800 מ'), שם ננוח מהיום המעייף שעבר עלינו. זהו כפר מסודר יחסית, בו אפילו ניתן להזמין בתי מלון מראש, ורבים בוחרים לבלות בו לילה שני. אך לנו היה את ראש השנה לחגוג ולכן המשכנו אל הכפר ג'ומסום ( Jomsom , 2,713 מ'), עטופים ברוחות ואבק מהנהר היבש לאורכו צעדנו. הנוף הנשקף בדרך המובילה צפונה שייך למחוז מוסטאנג, (Mustang)
בתי מלון בכפר מוקטינאת | בתי מלון באזור ג'ומסום בג'ומסום נחנו יומיים. חגגנו את ראש השנה עם ידידינו שעברו איתנו את הדרך המפרכת, ועם תפוח בדבש שכל כך קל למצוא לאורך המסלול. בים סירב לבקשתי להצטרף אלינו לארוחת חג, למרות שהסברנו לו שזה יהיה כבוד עבורנו אם יצטרף. כל כך מקפיד על כללי מעמד הבחור הזה.
נזיר בודהיסטי משקיף מהכפר פסגת דאולגירי (Dhaulagiri) במחוז מוסטאנג,
הפסגה הגבוהה ביותר במערב נפאל והשביעית בגובהה בעולם כולו עם גובה של 8,167 מטר (צילום: diamirstudio )
ילדה מקומית מביטה בנו בפתח בית תה בכפר ג'ומסום (צילום: rpb1001)
הירידה דרך ארץ התפוחים למחרת אנחנו מתחילים לרדת דרך ארץ התפוחים, לצד הכפר מארפה ( Marpha , 2,665 מ') ולאורך ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי ( Kali Gandaki ). הדרך כבר פחות מעניינת, עוברת בין כפרים קטנים המגדלים מטעים עצומים של עצי תפוח. עוגות תפוחים יש בשפע. גם שיחי קנאביס לרוב גדלים כאן. בסופה של ירידה ארוכה הגענו לכפר טאטופאני ( Tatopani , 1,189 מ'). טאטו = חם, פאני = מים. ואכן יש במקום מעיינות חמים הנובעים מההר ומושכים לכפר מטיילים רבים. שם נשארנו יום נוסף למנוחה והתרעננות.
שדות לצד ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי, לאורכו ירדנו את כל הדרך חזרה (צילום: JourneysInColor)
שלושה דורות של עובדי שדה ליד הכפר טאטופאני, שבו מעיינות חמים (צילום: Stephen Bugno)
סובב אנאפורנה - סוף
ביום האחרון פנינו אל הכפר בני ( Bemi , 780 מ'), ממנו ניקח את המונית שתסיע אותנו לפוקהרה. מהמונית ראינו עדרים עצומים של צאן מובלים לשחיטה עבור האלה דורגא . החג שנחוג למחרת הוא דשאין לכבודה של האלה צמאת הדם דורגא. בים אמר ששלושה מיליון כבשים, עיזים ותיישים הולכים לשלם על כך בחייהם.
פוקהרה, סוף הטרק. בים רק ביקש שנסדר לו עבודה חדשה לטרק הבא, ושמחתי להציע את שירותיו לזוג צעיר ונחמד שהגיע לסוכנות בפוקהרה וחיפש פורטר אמין. "יותר אמין מזה לא תקבלו", הבטחתי להם. נתתי לו טיפ ענק בנוסף למה שמרטיין כבר נתן לו ונפרדתי ממנו לשלום.
מסלול הטרק לפי ימים על מפה טופוגרפית הגדלה לחצו על המפה)
מלון מומלץ בפוקארה שבו ניתן להשאיר ציוד
מלון מידל פאת' (Hotel Middle Path & Spa) הוא אי של שלווה ברובע לייק סייד שלחוף האגם, במרחק דקות הליכה מהאגם ובמרכז האזור התיירותי. זהו מלון 4 כוכבים צנוע, שיתרונו בגן היפה, בריכת השחייה, חדר כושר, מסעדה טובה, אפשרות להזמנת טיפולי ספא, אפשרות להשארת ציוד בימי הטרק, הסעות מ/אל שדה התעופה ושירות יעיל ואדיב.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על נפאל
* ניתן להתחיל גם בכפר בסיסהאר
כתבה על טרק אנאפורנה בייס קמפ | כתבות נוספות על נפאל
על הגשר התלוי לכפר נאהדי, היעד ללילה הראשון בטרק (צילום: אביב וייס)
את היום השלישי פתחנו בעליה ארוכה בין עצי מחט. ההרים שעל שמם קרוי הטרק עוד לא התגלו לעינינו ואנו ממשיכים ללכת לאורך הנהר וגשריו התלויים. היעד ללילה הוא הכפר דהאראפני (
מחיר המים המטוהרים לעומת הלא מטוהרים
מרגע היציאה לטרק היה עניין מי השתייה נושא לדיון. בעיר המים זולים ביותר - 10-20 רופי נפאלי, אך בהרים מחירם מתייקר עד כדי 100-130 רופי נפאלי (5-7 שקלים). נשמע טיפשי לחשוב על זה, אך למטייל החסכן יש כנראה בעיה פסיכולוגית עם המחיר, ורבים לוקחים איתם טבליות טיהור למים. את המים הזורמים בנהרות ליד הכפרים היותר נמוכים של המסלול צריך לטהר היטב, כדי להשמיד את החיידקים הגורמים לדלקות מעיים, המגיעים מצואת החיות המקומיות. המים נראים צלולים ומפתים, וזה כנראה מה שגרם למרטיין לשאוב לו מים. בערב הוא כבר החל להתלונן על כאבי בטן חזקים. לא סימפטי, גם מהסיבה שלמרטיין לא היה סבל והוא נשא את כל הציוד על גבו.
ביום הרביעי הפרש הגובה שנצטרך לטפס הוא כ-800 מטרים לערך, אל הכפר צ'אמה ( Chame , 2,630 מ') השוכן על צלע ההר. מתחילים להרגיש אווירה אלפינית, גם בזכות מטפסי הרים רבים שפגשנו בכפר. כבר קר מאד. כדי להתחמם נוהגים המקומיים לתחוב מתחת לשולחן האוכל דלי מתכת מלא בפחמים בוערים, וזהו תענוג גדול לשבת להתחמם בצורה זו ולשתות קנקן תה חם בשלל טעמים. בשנים שעברו מאז הטיול שלי נאסר השימוש בעצים לחימום ותנורי החימום הוחלפו במחממי גז.
כתבה על הכנות לקראת טרק אנפורנה
מראה מכושף לעת זריחה על הכפר צ'אמה (צילום: Julio Phan )
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
אמא עובדת משבט של סבלים
אחת התופעות היותר מעניינות היא שיירות החמורים לאורך הדרך. כאשר הם חוצים גשר תלוי, התנועה נפסקת משני צידיו כדי לתת להם לעבור, וזה מראה מדהים לראות אותם צועדים צייתנים. שיירות אינסופיות מובילות סחורה על הגשרים, בדרך אל הכפרים המרוחקים של ההימאליה. לאורך כל הטרק רואים גם את אנשי ההרים. צועדים בשבילים הצרים היורדים ועולים, סוחבים על גבם עשרות קילוגרמים מפלצתיים של ציוד אל הכפרים המרוחקים. הסבלים של נפאל הם תופעה מעניינת, שקשה להישאר אדישים כלפיה. אחד המפגשים היותר מעניינים שלי עם הסבלים היה ביום הרביעי למסע. הלכנו בשביל ולפנינו הלכו שתי נשים משבט הגורקה, שנשאו על גבן ערימת עצים גדולה. פתאום הסתבר לי שלא רק עצים האישה סוחבת, מראש הערמה הציץ תינוק, שנראה בן חצי שנה. עצרנו נדהמים בבת אחת כדי להסתכל בפרספקטיבה החדשה של אימא עובדת שנתגלתה לעיננו... את הצילומים שיש לי מהמפגש ההוא צילמתי במהירות, עוד לפני שהאימא הרגישה. פתאום היא הסתובבה וכעסה כשראתה את המצלמה בידי. סבליות נושאות עצי בערה, ובראש הערמה מציץ תינוק (צילום: מיקה אבירם)
הסתגלו לגובה בכפר מאננג
יום חמישי למסע. פנינו מועדות לכפר מאננג ( Manang , 3,530 מ'). מטיילים רבים בוחרים ללון בכפר פיסאנג ( Pisang , 3,190 מ'), כדי להתרגל לגובה. אך בים, הסבל שלנו, הציע לנו להמשיך עד הכפר מאנאנג הגדול יותר, הנמצא כשעתיים הליכה משם, בו הגסטהאוסים טובים יותר, כך הבטיח. סמכנו עליו בעיניים עצומות ולא התאכזבנו. כבר כמה ימים שאנחנו הולכים לאורך שרשרת הרים ענקיים, הנופלים אלינו מכל עבר, בהם פסגות אנאפורנה 1, 2 ו-3. בים יודע את שמותיהם בעל פה, וגם לאיזה אל שייך כל אחד מהם ומה הוא מסמל בדת ההינדו-בודהיסטית. הנוף הנפלא מתחלף במהירות מירוק לחום, שוב לירוק ושוב לצחיח. השמיים בהירים ואנחנו הולכים בין כפרים פסטורליים וטרסות אורז צרות, נהנים מהשקט המופתי. נתון נוסף שחשוב לציין, הוא מזג האוויר הנהדר שהיה לצידנו לאורך כל המסלול. מלבד שמש זורחת בחוזקה וקור מקפיא, לא נתקלנו בגשם שעצר את התקדמותנו או ברוח או שלג מהם הזהירו אותנו - מה שהפך את הטיול לתענוג צרוף.
מצאנו את המקום בו התאכסנו חברינו שהגיעו לפנינו והתמקמנו בחדר גדול לשלושה איש. המטרה הייתה להישאר יום נוסף כדי להתרגל לגובה, ובמנאנג מצאנו את התנאים הטובים ביותר שפגשנו עד כה בטרק. בכפר קיימת מרפאת מטיילים עם רופאים מערביים, הנותנים הרצאות כיצד להתמודד עם תסמיני הגובה, וכמובן נותנים טיפולים או מטיסים מטיילים הזקוקים לכך.
* הכביש שנסלל אל מאננג מאפשר הגעה נוחה, אך ללא הסתגלות לגובה. זכות קדימה לפרדות... שיירת פרדות לאורך הדרך במעבר גשר תלוי (צילום: מיקה אבירם)
הכפר מאננג בגובה 3,530 מ', מוקף טרסות אורז (צילום: elmar bajora)
מנוחה לפני מעבר ההרים
במנאנג נשארנו יומיים למנוחה, כביסה, התארגנות וגם כדי לאפשר למרטיין החולה לאגור כוחות ולהתאקלם טוב יותר לחלק הקשה של מעבר ההרים – הפאס – מכיוון שמצבו החמיר והוא נחלש מיום ליום. אחרי יומיים הגיע הזמן להמשיך בדרך. נשארו לנו עוד כ-2,000 מטר לעלות לפאס, אותם תכננו לעשות ב- 2-3 ימי הליכה. לפני שיצאנו, מצאנו מכולת קטנה שבעליה חתך לנו פרוסות עבות של גבינת יאק טעימה ביותר – צידה לדרך. היעד לאותו לילה היה הכפר יאק-קרקא ( Yak Kharka ). הצעידה באותו יום הייתה מתונה וקצרה. קבוצתנו גדלה ומנתה כבר שמונה איש הצועדים יחד, ובנוסף חמשת הסבלים המצוינים הסוחבים את הציוד הכבד. את ארוחת הערב ביאק-קרקא אכלנו סביב שולחן גדול, כשרגלינו מתחממות מדלי הפחמים אותם מילאו לנו מארחינו. הרבה בדיחות עפו סביב השולחן על שמו המוזר של המקום.
הערב האחרון לפני הפאס, הכפר תורונג פדי ( Thorung Phedi , 4,420 מ'). הגענו בשעות אחר הצהריים ופגשנו קבוצות גדולות של מטיילים. זהו מקום מפגש לכמה מסלולים נוספים, ורבים בוחרים בצומת דרכים זה כמקום לינה. זהו כפר קטן יחסית ולא מאוד מפותח, ולכן שמחנו לגלות שמרחיט שהגיעה לפנינו, תפסה לנו חדר טוב בסמוך לחדר שלהם. המקלחות היום, כמו גם אתמול, הן מקלחות משני דליים: אחד חם ואחד קר. מערבבים ביניהם ומקבלים מקלחת נהדרת! חשבתי לנסות בבית לאור המצב בארץ... היום שלמחרת הוא הארוך ביותר והקשה ביותר. עלייה תלולה של 1,000 מטר, בשביל צר על מדרון צחיח, ולאחר מכן ירידה של 1,600 מטר. צפוי יום קשה. השתדלתי לישון, אבל הרעיון של קימה באמצע הלילה, גרם לי ללילה לבן...
כתבה על מחלת גובה הכפר יאק-קרקא, נותרו יומיים הליכה עד לפאס (צילום: traffic analyzer)
למרומי מעבר ההרים תורונג-לה
מליון כוכבים וקור מקפיא קידמו את פנינו בשעות המוקדמות של הבוקר. תחילת העלייה אל מעבר ההרים תורונג לה ( Thorong La ) הייתה קשה ותלולה. מעולם לא זכור לי קור מקפיא כמו בזמן שעצרנו לנוח ולשתות תה חם, אחרי השלב התלול יותר של הבוקר. כנראה שהזיעה שלי הקפיאה את הבגדים. במצב הזה לא נותר הרבה לעשות, אלא להמשיך וללכת כדי להתחמם, וזה מה שעשיתי. בים דילג לידינו בקלילות, נושא את התרמיל הענק שלי, ומחייך בעידוד. עוד מעט מגיעים, לא נורא כל כך, אמר והדליק סיגריה. כנראה שככה זה כשאתה בן 22, עם אישה ושני ילדים, בנוסף לתרמיל שעל גבך... הפרופורציות אחרות. עוד כמה קילומטר ואנחנו בפאס שלא נראה באופק, אבל בים אומר שאת השלב הקשה עברנו. הנופים מטמטמים את החושים, נפלאים שקשה לתאר. גבהים עצומים, הרים מושלגים, ומרחבים אין סופיים של נפאל וגם של הצד הטיבטי, נזרקים וחודרים הישר אל הפנים. השמיים בהירים והשמש חזקה מאוד.
מרטיין בקושי סוחב את עצמו ואת התרמיל שלו, למרות שאתמול בערב, כדי להקל עליו, בים לקח חלק מהציוד שלו והעביר לתרמיל שלי. נקודת הפאס נראית באופק, צבעונית מדגלי תפילה המתנופפים סביבה. עוד קצת, עוד כמה מאות מטרים. כולנו ביחד עוצרים למנוחה קצרה של שתייה וחטיפים. בים מדליק עוד סיגריה. סוף-סוף שלט חום המראה על המספר הבלתי נתפס - 5,416 מטר, עמוס בדגלי תפילה בודהיסטים. זהו, הגענו. מי בהליכה ומי בזחילה, אבל היה שווה כל רגע. כולנו נרגשים, אולי מההישג או אולי פשוט כי העלייה נגמרה... עוצרים לתמונות חובה, להראות בבית שניצחנו את ההר, וממשיכים הלאה. עוד ירידה אימתנית לפנינו ואין עצירות יותר.
אני וחבריי כובשי הפאס בתמונה למזכרת, מעבר (צילום: מיקה אבירם)
מעבר (צילום: diamirstudio)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תפוח בדבש ואיחולי שנה טובה
הכפר הבא הוא מוקטינאת ( Muktinath , 3,800 מ'), שם ננוח מהיום המעייף שעבר עלינו. זהו כפר מסודר יחסית, בו אפילו ניתן להזמין בתי מלון מראש, ורבים בוחרים לבלות בו לילה שני. אך לנו היה את ראש השנה לחגוג ולכן המשכנו אל הכפר ג'ומסום ( Jomsom , 2,713 מ'), עטופים ברוחות ואבק מהנהר היבש לאורכו צעדנו. הנוף הנשקף בדרך המובילה צפונה שייך למחוז מוסטאנג, (Mustang)
בתי מלון בכפר מוקטינאת | בתי מלון באזור ג'ומסום בג'ומסום נחנו יומיים. חגגנו את ראש השנה עם ידידינו שעברו איתנו את הדרך המפרכת, ועם תפוח בדבש שכל כך קל למצוא לאורך המסלול. בים סירב לבקשתי להצטרף אלינו לארוחת חג, למרות שהסברנו לו שזה יהיה כבוד עבורנו אם יצטרף. כל כך מקפיד על כללי מעמד הבחור הזה.
נזיר בודהיסטי משקיף מהכפר פסגת דאולגירי (Dhaulagiri) במחוז מוסטאנג,
הפסגה הגבוהה ביותר במערב נפאל והשביעית בגובהה בעולם כולו עם גובה של 8,167 מטר (צילום: diamirstudio )
ילדה מקומית מביטה בנו בפתח בית תה בכפר ג'ומסום (צילום: rpb1001)
הירידה דרך ארץ התפוחים למחרת אנחנו מתחילים לרדת דרך ארץ התפוחים, לצד הכפר מארפה ( Marpha , 2,665 מ') ולאורך ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי ( Kali Gandaki ). הדרך כבר פחות מעניינת, עוברת בין כפרים קטנים המגדלים מטעים עצומים של עצי תפוח. עוגות תפוחים יש בשפע. גם שיחי קנאביס לרוב גדלים כאן. בסופה של ירידה ארוכה הגענו לכפר טאטופאני ( Tatopani , 1,189 מ'). טאטו = חם, פאני = מים. ואכן יש במקום מעיינות חמים הנובעים מההר ומושכים לכפר מטיילים רבים. שם נשארנו יום נוסף למנוחה והתרעננות.
שדות לצד ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי, לאורכו ירדנו את כל הדרך חזרה (צילום: JourneysInColor)
שלושה דורות של עובדי שדה ליד הכפר טאטופאני, שבו מעיינות חמים (צילום: Stephen Bugno)
סובב אנאפורנה - סוף
ביום האחרון פנינו אל הכפר בני ( Bemi , 780 מ'), ממנו ניקח את המונית שתסיע אותנו לפוקהרה. מהמונית ראינו עדרים עצומים של צאן מובלים לשחיטה עבור האלה דורגא . החג שנחוג למחרת הוא דשאין לכבודה של האלה צמאת הדם דורגא. בים אמר ששלושה מיליון כבשים, עיזים ותיישים הולכים לשלם על כך בחייהם.
פוקהרה, סוף הטרק. בים רק ביקש שנסדר לו עבודה חדשה לטרק הבא, ושמחתי להציע את שירותיו לזוג צעיר ונחמד שהגיע לסוכנות בפוקהרה וחיפש פורטר אמין. "יותר אמין מזה לא תקבלו", הבטחתי להם. נתתי לו טיפ ענק בנוסף למה שמרטיין כבר נתן לו ונפרדתי ממנו לשלום.
מסלול הטרק לפי ימים על מפה טופוגרפית הגדלה לחצו על המפה)
מלון מומלץ בפוקארה שבו ניתן להשאיר ציוד
מלון מידל פאת' (Hotel Middle Path & Spa) הוא אי של שלווה ברובע לייק סייד שלחוף האגם, במרחק דקות הליכה מהאגם ובמרכז האזור התיירותי. זהו מלון 4 כוכבים צנוע, שיתרונו בגן היפה, בריכת השחייה, חדר כושר, מסעדה טובה, אפשרות להזמנת טיפולי ספא, אפשרות להשארת ציוד בימי הטרק, הסעות מ/אל שדה התעופה ושירות יעיל ואדיב.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על נפאל
ביום הרביעי הפרש הגובה שנצטרך לטפס הוא כ-800 מטרים לערך, אל הכפר צ'אמה (
כתבה על הכנות לקראת טרק אנפורנה
מראה מכושף לעת זריחה על הכפר צ'אמה (צילום: Julio Phan )
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הסתגלו לגובה בכפר מאננג
יום חמישי למסע. פנינו מועדות לכפר מאננג ( Manang , 3,530 מ'). מטיילים רבים בוחרים ללון בכפר פיסאנג ( Pisang , 3,190 מ'), כדי להתרגל לגובה. אך בים, הסבל שלנו, הציע לנו להמשיך עד הכפר מאנאנג הגדול יותר, הנמצא כשעתיים הליכה משם, בו הגסטהאוסים טובים יותר, כך הבטיח. סמכנו עליו בעיניים עצומות ולא התאכזבנו. כבר כמה ימים שאנחנו הולכים לאורך שרשרת הרים ענקיים, הנופלים אלינו מכל עבר, בהם פסגות אנאפורנה 1, 2 ו-3. בים יודע את שמותיהם בעל פה, וגם לאיזה אל שייך כל אחד מהם ומה הוא מסמל בדת ההינדו-בודהיסטית. הנוף הנפלא מתחלף במהירות מירוק לחום, שוב לירוק ושוב לצחיח. השמיים בהירים ואנחנו הולכים בין כפרים פסטורליים וטרסות אורז צרות, נהנים מהשקט המופתי. נתון נוסף שחשוב לציין, הוא מזג האוויר הנהדר שהיה לצידנו לאורך כל המסלול. מלבד שמש זורחת בחוזקה וקור מקפיא, לא נתקלנו בגשם שעצר את התקדמותנו או ברוח או שלג מהם הזהירו אותנו - מה שהפך את הטיול לתענוג צרוף.
מצאנו את המקום בו התאכסנו חברינו שהגיעו לפנינו והתמקמנו בחדר גדול לשלושה איש. המטרה הייתה להישאר יום נוסף כדי להתרגל לגובה, ובמנאנג מצאנו את התנאים הטובים ביותר שפגשנו עד כה בטרק. בכפר קיימת מרפאת מטיילים עם רופאים מערביים, הנותנים הרצאות כיצד להתמודד עם תסמיני הגובה, וכמובן נותנים טיפולים או מטיסים מטיילים הזקוקים לכך.
* הכביש שנסלל אל מאננג מאפשר הגעה נוחה, אך ללא הסתגלות לגובה. זכות קדימה לפרדות... שיירת פרדות לאורך הדרך במעבר גשר תלוי (צילום: מיקה אבירם)
הכפר מאננג בגובה 3,530 מ', מוקף טרסות אורז (צילום: elmar bajora)
מנוחה לפני מעבר ההרים
במנאנג נשארנו יומיים למנוחה, כביסה, התארגנות וגם כדי לאפשר למרטיין החולה לאגור כוחות ולהתאקלם טוב יותר לחלק הקשה של מעבר ההרים – הפאס – מכיוון שמצבו החמיר והוא נחלש מיום ליום. אחרי יומיים הגיע הזמן להמשיך בדרך. נשארו לנו עוד כ-2,000 מטר לעלות לפאס, אותם תכננו לעשות ב- 2-3 ימי הליכה. לפני שיצאנו, מצאנו מכולת קטנה שבעליה חתך לנו פרוסות עבות של גבינת יאק טעימה ביותר – צידה לדרך. היעד לאותו לילה היה הכפר יאק-קרקא ( Yak Kharka ). הצעידה באותו יום הייתה מתונה וקצרה. קבוצתנו גדלה ומנתה כבר שמונה איש הצועדים יחד, ובנוסף חמשת הסבלים המצוינים הסוחבים את הציוד הכבד. את ארוחת הערב ביאק-קרקא אכלנו סביב שולחן גדול, כשרגלינו מתחממות מדלי הפחמים אותם מילאו לנו מארחינו. הרבה בדיחות עפו סביב השולחן על שמו המוזר של המקום.
הערב האחרון לפני הפאס, הכפר תורונג פדי ( Thorung Phedi , 4,420 מ'). הגענו בשעות אחר הצהריים ופגשנו קבוצות גדולות של מטיילים. זהו מקום מפגש לכמה מסלולים נוספים, ורבים בוחרים בצומת דרכים זה כמקום לינה. זהו כפר קטן יחסית ולא מאוד מפותח, ולכן שמחנו לגלות שמרחיט שהגיעה לפנינו, תפסה לנו חדר טוב בסמוך לחדר שלהם. המקלחות היום, כמו גם אתמול, הן מקלחות משני דליים: אחד חם ואחד קר. מערבבים ביניהם ומקבלים מקלחת נהדרת! חשבתי לנסות בבית לאור המצב בארץ... היום שלמחרת הוא הארוך ביותר והקשה ביותר. עלייה תלולה של 1,000 מטר, בשביל צר על מדרון צחיח, ולאחר מכן ירידה של 1,600 מטר. צפוי יום קשה. השתדלתי לישון, אבל הרעיון של קימה באמצע הלילה, גרם לי ללילה לבן...
כתבה על מחלת גובה הכפר יאק-קרקא, נותרו יומיים הליכה עד לפאס (צילום: traffic analyzer)
למרומי מעבר ההרים תורונג-לה
מליון כוכבים וקור מקפיא קידמו את פנינו בשעות המוקדמות של הבוקר. תחילת העלייה אל מעבר ההרים תורונג לה ( Thorong La ) הייתה קשה ותלולה. מעולם לא זכור לי קור מקפיא כמו בזמן שעצרנו לנוח ולשתות תה חם, אחרי השלב התלול יותר של הבוקר. כנראה שהזיעה שלי הקפיאה את הבגדים. במצב הזה לא נותר הרבה לעשות, אלא להמשיך וללכת כדי להתחמם, וזה מה שעשיתי. בים דילג לידינו בקלילות, נושא את התרמיל הענק שלי, ומחייך בעידוד. עוד מעט מגיעים, לא נורא כל כך, אמר והדליק סיגריה. כנראה שככה זה כשאתה בן 22, עם אישה ושני ילדים, בנוסף לתרמיל שעל גבך... הפרופורציות אחרות. עוד כמה קילומטר ואנחנו בפאס שלא נראה באופק, אבל בים אומר שאת השלב הקשה עברנו. הנופים מטמטמים את החושים, נפלאים שקשה לתאר. גבהים עצומים, הרים מושלגים, ומרחבים אין סופיים של נפאל וגם של הצד הטיבטי, נזרקים וחודרים הישר אל הפנים. השמיים בהירים והשמש חזקה מאוד.
מרטיין בקושי סוחב את עצמו ואת התרמיל שלו, למרות שאתמול בערב, כדי להקל עליו, בים לקח חלק מהציוד שלו והעביר לתרמיל שלי. נקודת הפאס נראית באופק, צבעונית מדגלי תפילה המתנופפים סביבה. עוד קצת, עוד כמה מאות מטרים. כולנו ביחד עוצרים למנוחה קצרה של שתייה וחטיפים. בים מדליק עוד סיגריה. סוף-סוף שלט חום המראה על המספר הבלתי נתפס - 5,416 מטר, עמוס בדגלי תפילה בודהיסטים. זהו, הגענו. מי בהליכה ומי בזחילה, אבל היה שווה כל רגע. כולנו נרגשים, אולי מההישג או אולי פשוט כי העלייה נגמרה... עוצרים לתמונות חובה, להראות בבית שניצחנו את ההר, וממשיכים הלאה. עוד ירידה אימתנית לפנינו ואין עצירות יותר.
אני וחבריי כובשי הפאס בתמונה למזכרת, מעבר (צילום: מיקה אבירם)
מעבר (צילום: diamirstudio)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תפוח בדבש ואיחולי שנה טובה
הכפר הבא הוא מוקטינאת ( Muktinath , 3,800 מ'), שם ננוח מהיום המעייף שעבר עלינו. זהו כפר מסודר יחסית, בו אפילו ניתן להזמין בתי מלון מראש, ורבים בוחרים לבלות בו לילה שני. אך לנו היה את ראש השנה לחגוג ולכן המשכנו אל הכפר ג'ומסום ( Jomsom , 2,713 מ'), עטופים ברוחות ואבק מהנהר היבש לאורכו צעדנו. הנוף הנשקף בדרך המובילה צפונה שייך למחוז מוסטאנג, (Mustang)
בתי מלון בכפר מוקטינאת | בתי מלון באזור ג'ומסום בג'ומסום נחנו יומיים. חגגנו את ראש השנה עם ידידינו שעברו איתנו את הדרך המפרכת, ועם תפוח בדבש שכל כך קל למצוא לאורך המסלול. בים סירב לבקשתי להצטרף אלינו לארוחת חג, למרות שהסברנו לו שזה יהיה כבוד עבורנו אם יצטרף. כל כך מקפיד על כללי מעמד הבחור הזה.
נזיר בודהיסטי משקיף מהכפר פסגת דאולגירי (Dhaulagiri) במחוז מוסטאנג,
הפסגה הגבוהה ביותר במערב נפאל והשביעית בגובהה בעולם כולו עם גובה של 8,167 מטר (צילום: diamirstudio )
ילדה מקומית מביטה בנו בפתח בית תה בכפר ג'ומסום (צילום: rpb1001)
הירידה דרך ארץ התפוחים למחרת אנחנו מתחילים לרדת דרך ארץ התפוחים, לצד הכפר מארפה ( Marpha , 2,665 מ') ולאורך ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי ( Kali Gandaki ). הדרך כבר פחות מעניינת, עוברת בין כפרים קטנים המגדלים מטעים עצומים של עצי תפוח. עוגות תפוחים יש בשפע. גם שיחי קנאביס לרוב גדלים כאן. בסופה של ירידה ארוכה הגענו לכפר טאטופאני ( Tatopani , 1,189 מ'). טאטו = חם, פאני = מים. ואכן יש במקום מעיינות חמים הנובעים מההר ומושכים לכפר מטיילים רבים. שם נשארנו יום נוסף למנוחה והתרעננות.
שדות לצד ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי, לאורכו ירדנו את כל הדרך חזרה (צילום: JourneysInColor)
שלושה דורות של עובדי שדה ליד הכפר טאטופאני, שבו מעיינות חמים (צילום: Stephen Bugno)
סובב אנאפורנה - סוף
ביום האחרון פנינו אל הכפר בני ( Bemi , 780 מ'), ממנו ניקח את המונית שתסיע אותנו לפוקהרה. מהמונית ראינו עדרים עצומים של צאן מובלים לשחיטה עבור האלה דורגא . החג שנחוג למחרת הוא דשאין לכבודה של האלה צמאת הדם דורגא. בים אמר ששלושה מיליון כבשים, עיזים ותיישים הולכים לשלם על כך בחייהם.
פוקהרה, סוף הטרק. בים רק ביקש שנסדר לו עבודה חדשה לטרק הבא, ושמחתי להציע את שירותיו לזוג צעיר ונחמד שהגיע לסוכנות בפוקהרה וחיפש פורטר אמין. "יותר אמין מזה לא תקבלו", הבטחתי להם. נתתי לו טיפ ענק בנוסף למה שמרטיין כבר נתן לו ונפרדתי ממנו לשלום.
מסלול הטרק לפי ימים על מפה טופוגרפית הגדלה לחצו על המפה)
מלון מומלץ בפוקארה שבו ניתן להשאיר ציוד
מלון מידל פאת' (Hotel Middle Path & Spa) הוא אי של שלווה ברובע לייק סייד שלחוף האגם, במרחק דקות הליכה מהאגם ובמרכז האזור התיירותי. זהו מלון 4 כוכבים צנוע, שיתרונו בגן היפה, בריכת השחייה, חדר כושר, מסעדה טובה, אפשרות להזמנת טיפולי ספא, אפשרות להשארת ציוד בימי הטרק, הסעות מ/אל שדה התעופה ושירות יעיל ואדיב.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על נפאל
מצאנו את המקום בו התאכסנו חברינו שהגיעו לפנינו והתמקמנו בחדר גדול לשלושה איש. המטרה הייתה להישאר יום נוסף כדי להתרגל לגובה, ובמנאנג מצאנו את התנאים הטובים ביותר שפגשנו עד כה בטרק. בכפר קיימת מרפאת מטיילים עם רופאים מערביים, הנותנים הרצאות כיצד להתמודד עם תסמיני הגובה, וכמובן נותנים טיפולים או מטיסים מטיילים הזקוקים לכך.
* הכביש שנסלל אל מאננג מאפשר הגעה נוחה, אך ללא הסתגלות לגובה.
הערב האחרון לפני הפאס, הכפר תורונג פדי (
כתבה על מחלת גובה
למרומי מעבר ההרים תורונג-לה
מליון כוכבים וקור מקפיא קידמו את פנינו בשעות המוקדמות של הבוקר. תחילת העלייה אל מעבר ההרים תורונג לה ( Thorong La ) הייתה קשה ותלולה. מעולם לא זכור לי קור מקפיא כמו בזמן שעצרנו לנוח ולשתות תה חם, אחרי השלב התלול יותר של הבוקר. כנראה שהזיעה שלי הקפיאה את הבגדים. במצב הזה לא נותר הרבה לעשות, אלא להמשיך וללכת כדי להתחמם, וזה מה שעשיתי. בים דילג לידינו בקלילות, נושא את התרמיל הענק שלי, ומחייך בעידוד. עוד מעט מגיעים, לא נורא כל כך, אמר והדליק סיגריה. כנראה שככה זה כשאתה בן 22, עם אישה ושני ילדים, בנוסף לתרמיל שעל גבך... הפרופורציות אחרות. עוד כמה קילומטר ואנחנו בפאס שלא נראה באופק, אבל בים אומר שאת השלב הקשה עברנו. הנופים מטמטמים את החושים, נפלאים שקשה לתאר. גבהים עצומים, הרים מושלגים, ומרחבים אין סופיים של נפאל וגם של הצד הטיבטי, נזרקים וחודרים הישר אל הפנים. השמיים בהירים והשמש חזקה מאוד.
מרטיין בקושי סוחב את עצמו ואת התרמיל שלו, למרות שאתמול בערב, כדי להקל עליו, בים לקח חלק מהציוד שלו והעביר לתרמיל שלי. נקודת הפאס נראית באופק, צבעונית מדגלי תפילה המתנופפים סביבה. עוד קצת, עוד כמה מאות מטרים. כולנו ביחד עוצרים למנוחה קצרה של שתייה וחטיפים. בים מדליק עוד סיגריה. סוף-סוף שלט חום המראה על המספר הבלתי נתפס - 5,416 מטר, עמוס בדגלי תפילה בודהיסטים. זהו, הגענו. מי בהליכה ומי בזחילה, אבל היה שווה כל רגע. כולנו נרגשים, אולי מההישג או אולי פשוט כי העלייה נגמרה... עוצרים לתמונות חובה, להראות בבית שניצחנו את ההר, וממשיכים הלאה. עוד ירידה אימתנית לפנינו ואין עצירות יותר.
אני וחבריי כובשי הפאס בתמונה למזכרת, מעבר (צילום: מיקה אבירם)
מעבר (צילום: diamirstudio)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
תפוח בדבש ואיחולי שנה טובה
הכפר הבא הוא מוקטינאת ( Muktinath , 3,800 מ'), שם ננוח מהיום המעייף שעבר עלינו. זהו כפר מסודר יחסית, בו אפילו ניתן להזמין בתי מלון מראש, ורבים בוחרים לבלות בו לילה שני. אך לנו היה את ראש השנה לחגוג ולכן המשכנו אל הכפר ג'ומסום ( Jomsom , 2,713 מ'), עטופים ברוחות ואבק מהנהר היבש לאורכו צעדנו. הנוף הנשקף בדרך המובילה צפונה שייך למחוז מוסטאנג, (Mustang)
בתי מלון בכפר מוקטינאת | בתי מלון באזור ג'ומסום בג'ומסום נחנו יומיים. חגגנו את ראש השנה עם ידידינו שעברו איתנו את הדרך המפרכת, ועם תפוח בדבש שכל כך קל למצוא לאורך המסלול. בים סירב לבקשתי להצטרף אלינו לארוחת חג, למרות שהסברנו לו שזה יהיה כבוד עבורנו אם יצטרף. כל כך מקפיד על כללי מעמד הבחור הזה.
נזיר בודהיסטי משקיף מהכפר פסגת דאולגירי (Dhaulagiri) במחוז מוסטאנג,
הפסגה הגבוהה ביותר במערב נפאל והשביעית בגובהה בעולם כולו עם גובה של 8,167 מטר (צילום: diamirstudio )
ילדה מקומית מביטה בנו בפתח בית תה בכפר ג'ומסום (צילום: rpb1001)
הירידה דרך ארץ התפוחים למחרת אנחנו מתחילים לרדת דרך ארץ התפוחים, לצד הכפר מארפה ( Marpha , 2,665 מ') ולאורך ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי ( Kali Gandaki ). הדרך כבר פחות מעניינת, עוברת בין כפרים קטנים המגדלים מטעים עצומים של עצי תפוח. עוגות תפוחים יש בשפע. גם שיחי קנאביס לרוב גדלים כאן. בסופה של ירידה ארוכה הגענו לכפר טאטופאני ( Tatopani , 1,189 מ'). טאטו = חם, פאני = מים. ואכן יש במקום מעיינות חמים הנובעים מההר ומושכים לכפר מטיילים רבים. שם נשארנו יום נוסף למנוחה והתרעננות.
שדות לצד ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי, לאורכו ירדנו את כל הדרך חזרה (צילום: JourneysInColor)
שלושה דורות של עובדי שדה ליד הכפר טאטופאני, שבו מעיינות חמים (צילום: Stephen Bugno)
סובב אנאפורנה - סוף
ביום האחרון פנינו אל הכפר בני ( Bemi , 780 מ'), ממנו ניקח את המונית שתסיע אותנו לפוקהרה. מהמונית ראינו עדרים עצומים של צאן מובלים לשחיטה עבור האלה דורגא . החג שנחוג למחרת הוא דשאין לכבודה של האלה צמאת הדם דורגא. בים אמר ששלושה מיליון כבשים, עיזים ותיישים הולכים לשלם על כך בחייהם.
פוקהרה, סוף הטרק. בים רק ביקש שנסדר לו עבודה חדשה לטרק הבא, ושמחתי להציע את שירותיו לזוג צעיר ונחמד שהגיע לסוכנות בפוקהרה וחיפש פורטר אמין. "יותר אמין מזה לא תקבלו", הבטחתי להם. נתתי לו טיפ ענק בנוסף למה שמרטיין כבר נתן לו ונפרדתי ממנו לשלום.
מסלול הטרק לפי ימים על מפה טופוגרפית הגדלה לחצו על המפה)
מלון מומלץ בפוקארה שבו ניתן להשאיר ציוד
מלון מידל פאת' (Hotel Middle Path & Spa) הוא אי של שלווה ברובע לייק סייד שלחוף האגם, במרחק דקות הליכה מהאגם ובמרכז האזור התיירותי. זהו מלון 4 כוכבים צנוע, שיתרונו בגן היפה, בריכת השחייה, חדר כושר, מסעדה טובה, אפשרות להזמנת טיפולי ספא, אפשרות להשארת ציוד בימי הטרק, הסעות מ/אל שדה התעופה ושירות יעיל ואדיב.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על נפאל
מרטיין בקושי סוחב את עצמו ואת התרמיל שלו, למרות שאתמול בערב, כדי להקל עליו, בים לקח חלק מהציוד שלו והעביר לתרמיל שלי. נקודת הפאס נראית באופק, צבעונית מדגלי תפילה המתנופפים סביבה. עוד קצת, עוד כמה מאות מטרים. כולנו ביחד עוצרים למנוחה קצרה של שתייה וחטיפים. בים מדליק עוד סיגריה. סוף-סוף שלט חום המראה על המספר הבלתי נתפס - 5,416 מטר, עמוס בדגלי תפילה בודהיסטים. זהו, הגענו. מי בהליכה ומי בזחילה, אבל היה שווה כל רגע. כולנו נרגשים, אולי מההישג או אולי פשוט כי העלייה נגמרה... עוצרים לתמונות חובה, להראות בבית שניצחנו את ההר, וממשיכים הלאה. עוד ירידה אימתנית לפנינו ואין עצירות יותר.
אני וחבריי כובשי הפאס בתמונה למזכרת, מעבר
מעבר
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
בתי מלון בכפר מוקטינאת | בתי מלון באזור ג'ומסום
הפסגה הגבוהה ביותר במערב נפאל והשביעית בגובהה בעולם כולו עם גובה של 8,167 מטר
ילדה מקומית מביטה בנו בפתח בית תה בכפר ג'ומסום
הירידה דרך ארץ התפוחים למחרת אנחנו מתחילים לרדת דרך ארץ התפוחים, לצד הכפר מארפה ( Marpha , 2,665 מ') ולאורך ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי ( Kali Gandaki ). הדרך כבר פחות מעניינת, עוברת בין כפרים קטנים המגדלים מטעים עצומים של עצי תפוח. עוגות תפוחים יש בשפע. גם שיחי קנאביס לרוב גדלים כאן. בסופה של ירידה ארוכה הגענו לכפר טאטופאני ( Tatopani , 1,189 מ'). טאטו = חם, פאני = מים. ואכן יש במקום מעיינות חמים הנובעים מההר ומושכים לכפר מטיילים רבים. שם נשארנו יום נוסף למנוחה והתרעננות.
שדות לצד ערוץ נהר קָאלִי גָנְדָאקִי, לאורכו ירדנו את כל הדרך חזרה (צילום: JourneysInColor)
שלושה דורות של עובדי שדה ליד הכפר טאטופאני, שבו מעיינות חמים (צילום: Stephen Bugno)
סובב אנאפורנה - סוף
ביום האחרון פנינו אל הכפר בני ( Bemi , 780 מ'), ממנו ניקח את המונית שתסיע אותנו לפוקהרה. מהמונית ראינו עדרים עצומים של צאן מובלים לשחיטה עבור האלה דורגא . החג שנחוג למחרת הוא דשאין לכבודה של האלה צמאת הדם דורגא. בים אמר ששלושה מיליון כבשים, עיזים ותיישים הולכים לשלם על כך בחייהם.
פוקהרה, סוף הטרק. בים רק ביקש שנסדר לו עבודה חדשה לטרק הבא, ושמחתי להציע את שירותיו לזוג צעיר ונחמד שהגיע לסוכנות בפוקהרה וחיפש פורטר אמין. "יותר אמין מזה לא תקבלו", הבטחתי להם. נתתי לו טיפ ענק בנוסף למה שמרטיין כבר נתן לו ונפרדתי ממנו לשלום.
מסלול הטרק לפי ימים על מפה טופוגרפית הגדלה לחצו על המפה)
מלון מומלץ בפוקארה שבו ניתן להשאיר ציוד
מלון מידל פאת' (Hotel Middle Path & Spa) הוא אי של שלווה ברובע לייק סייד שלחוף האגם, במרחק דקות הליכה מהאגם ובמרכז האזור התיירותי. זהו מלון 4 כוכבים צנוע, שיתרונו בגן היפה, בריכת השחייה, חדר כושר, מסעדה טובה, אפשרות להזמנת טיפולי ספא, אפשרות להשארת ציוד בימי הטרק, הסעות מ/אל שדה התעופה ושירות יעיל ואדיב.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על נפאל
מסלול הטרק לפי ימים על מפה טופוגרפית
מלון מומלץ בפוקארה שבו ניתן להשאיר ציוד
מלון מידל פאת' (Hotel Middle Path & Spa) הוא אי של שלווה ברובע לייק סייד שלחוף האגם, במרחק דקות הליכה מהאגם ובמרכז האזור התיירותי. זהו מלון 4 כוכבים צנוע, שיתרונו בגן היפה, בריכת השחייה, חדר כושר, מסעדה טובה, אפשרות להזמנת טיפולי ספא, אפשרות להשארת ציוד בימי הטרק, הסעות מ/אל שדה התעופה ושירות יעיל ואדיב.
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על נפאל
 |
אודות הכותבת
מיקה אבירם סגלי, תרמילאית וחובבת צילום. פעמיים לקחה תרמיל ויצאה לבדה לטיול ארוך ועצמאי. טיילה בסקוטלנד, דרום אמריקה, הסתובבה במזרח הרחוק, ובניו זילנד. כעת מתרכזת בבלקן המסתורי ובמזרח אירופה. נוטה לחפש את המסלול הפחות ידוע ופופולרי.
|
.jpg)
.jpg)
