www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



טרק סובב אנאפורנה
מאת: מיקה אבירם-סגלי


טרק סובב אנאפורנה הוא אחד ממסלולי הטיול החביבים ביותר על המטיילים הצעירים בנפאל. קשה לתאר טרק של קרוב לשלושה שבועות בכתבה אחת, אך אנסה להעביר מקצת מעוצמות הנופים, החוויות המרגשות וגם מעט מידע שימושי.


אל הטרק המפורסם סביב פסגות האנאפורנה (Round Annapurna) יוצאים מהעיר פוקהארה - העיר השלישית בגודלה בנפאל, הרחוקה מקטמנדו 200 קילומטר - כשש שעות נסיעה באוטובוס מקומי. הנסיעה נוחה ויש עצירות בדרך לאוכל ולשירותים.
 
טרק סובב אנאפורנה
עמק מנאנג וההרים סביבו, עצירה לצורך הסתגלות לגבהים (צילום: אביב וייס)

מפת טרק סובב אנאפורנה
מפת מסלול טרק סובב אנאפורנה במלואו  (מקור: 
mappery)  * להגדלה לחץ על המפה
 

טיולי אופניים




 
שתי ישראליות, נפאלי והולנדי יוצאים לדרך
ביום הראשו לטרק, עלינו שותפתי ואני על אוטובוס מקומי, שהביא אותנו כשעה וחצי נסיעה לכיוון קטמנדו. ירדנו בכפר  באסי (Besishahar), שם פנינו לתחנה של שמורת אנאפורנה (Annapurna Conservation Area) וקיבלנו חותמת אישור כניסה לשמורה, לאחר שהצגנו את ה"פרמיט" (אישור כניסה) שהנפקנו עוד בקטמנדו. לטרק לקחנו סבל, בים שמו, בחור צנום וביישן מאוד, בן לשבט גורקה שרבים מבניו משמשים כפורטרים (סבלים) . את שירותיו שכרנו מסוכנות "סוויסה" החביבה על  הישראלים. הוא מיד עשה עלינו רושם מצוין ונראה לי שגם אנחנו עליו. מהאוטובוס ירד איתנו בחור בשם מרטיין, הולנדי שטייל לבדו וחיפש שותפים לטרק. אני הרגשתי הרבה יותר בטוחה לצעוד בדרך עם אדם מרשים בגובהו, שהתגלה גם כאיש שיחה נעים ואדיב.
 
את הטרק התחלנו בכפר בולבולה (Bhulbhule, 830 מ') , בחציית גשר חבלים מעל נהר. פנינו מועדות אל עבר הכפר נאהדי (930 מ') , שם נבלה את הלילה. השביל הוליך אותנו לאורך נהר מרשיאנגדי הגועש, בין טרסות אורז ירוקות וגבוהות, לפני האסיף של חודש ספטמבר, בין כפרים קטנים בני כמה בתים נמוכי גגות. בעוברי ליד מפל יפיפה בדרך, נזכרתי בתמונתו של גור אגוז ז"ל (1978-2004), חבר מהעבר, אשר הצטלם עם חברתו במפל זה ממש שנתיים קודם לכן. לא היה לי ספק שזהו אותו מפל. המשכנו שלשתינו בדרך, עוברים עוד גשר מעל נהר סוער, גשר ענק, מודרני יותר ובעל מיתרי כבלים. גשם מונסון התחיל לרדת והחלטנו להתיישב לארוחת צהריים בכפר אליו הוביל הגשר. כשהגענו לנאהדי כבר ירדה החשכה. לא היה לי קשה במיוחד לצעוד, בזכות ה"הכשרה" מהטרק שעשיתי עשרה ימים קודם לכן, אך שותפתי כבר הייתה מותשת, ולכן עצרנו בגסטהאוס המקומי על גדת הנהר.
כתבה על טרק אנאפורנה בייס קמפ
כתבות נוספות על נפאל
 
טרק סובב אנאפורנה
על הגשר לנאהדי (צילום: אביב וייס)
 
נופים כפריים והיכרויות מעניינות
היה נפלא להתעורר בבוקר לקול צלילי הנהר שחתר כמה מטרים ליד החדר שלנו. יצאנו לדרך לכפר הבא, ג'גאט (Jagat, 1,400 מ'), אליו נגיע לקראת ערב. צועדים בין טרסות אורז וגשרים תלויים, מטפסים לעבר הכפר בו נעצור להפסקת שוקולד, חטיפים ומים, הרבה מים. העלייה הפעם קשה הרבה יותר ואנחנו מתקדמים לאט, אבל בסוף העלייה יש כמה בתים מקומיים והחלטנו לעצור לפאי תפוחים מדהים. גילינו שיש הרבה עוגות פאי תפוחים באזור האנאפורנה.

בערב הגענו לכפר הקטן ג'גאט, שם עצרנו ללילה נוסף בגסטהאוס מקומי. את היום השלישי פתחנו בעליה ארוכה בין עצי מחט. ההרים שעל שמם קרוי הטרק עוד לא התגלו לעיננו ואנו ממשיכים ללכת לאורך הנהר וגשריו התלויים. היעד ללילה הוא הכפר דהאראפני (
Dharapani, 1,943 מ'). מטיילים רבים שעוצרים ללינה עוד קודם, בכפר טאל (Tal, 1,645 מ'), בעמק רחב אליו נופל מפל גדול ומרשים, אבל אנחנו עצרנו שם רק לארוחת צהריים במסעדה מקומית. שם התוודענו לזוג הולנדי נחמד, מרחיט, דיילת מקסימה, וירון, טייס בחברת KLM ואחד האנשים הכי מצחיקים שפגשתי - בני גילנו שבאו לשלושה שבועות לנפאל במיוחד למטרת הצעידה בטרק. בערב היום השלישי לטרק פגשנו בגסטהאוס גם את כריס ואריק הקנדים, זוג מבוגר בני שישים. הוא מטפס הרים, שהגיע גם לפסגת האוורסט, והיא הצטרפה אליו לטיול של חייה. יש לציין שהיא הייתה מדהימה לאורך כל המסלול ועשתה את הדרך ללא קושי מיוחד. הטמפרטורות החלו לצנוח באותו לילה, והגובה כבר הורגש. יצאתי ממקלחת חמה אל לילה מואר ומלא כוכבים. הרמתי את ראשי ולנגד עיני זינקו הרים לבנים בוהקים. פסגות האנאפורנה שהוארו באור הכוכבים בחיזיון מרהיב של לילה. קמנו אל בוקר יפה, עם שמש נעימה וקור מקפיא, והמשכנו בדרכנו במעלה הנהר.
לינה ואירוח בנפאל
 
טרק סובב אנאפורנה
מפלים מכל עבר (צילום: אביב וייס)
 
מחיר המים המטוהרים, מחיר המים הלא מטוהרים
מרגע היציאה לטרק היה עניין מי השתייה נושא לדיון. בעיר המים זולים ביותר - 10-20 רופי נפאלי, אך בהרים מחירם מתייקר עד כדי 100-130 רופי נפאלי (5-7 שקלים). נשמע טיפשי לחשוב על זה, אך למטייל החסכן יש כנראה בעיה פסיכולוגית עם המחיר, ורבים לוקחים איתם טבליות טיהור למים. את המים הזורמים בנהרות ליד הכפרים היותר נמוכים של המסלול צריך לטהר היטב, כדי להשמיד את החיידקים הגורמים לדלקות מעיים, המגיעים מצואת החיות המקומיות. המים נראים צלולים ומפתים, וזה כנראה מה שגרם למרטיין לשאוב לו מים. בערב הוא כבר החל להתלונן על כאבי בטן חזקים. לא סימפטי, גם מהסיבה שלמרטיין לא היה סבל והוא נשא את כל הציוד על גבו. ביום הרביעי הפרש הגובה שנצטרך לטפס הוא כ-800 מטרים לערך, אל הכפר צ'אמה (Chame, 2,630 מ') השוכן על צלע ההר. מתחילים להרגיש אווירה אלפינית, גם בזכות מטפסי הרים רבים שפגשנו בכפר. כבר קר מאד. כדי להתחמם נוהגים המקומיים לתחוב מתחת לשולחן האוכל דלי מתכת מלא בפחמים בוערים, וזהו תענוג גדול לשבת להתחמם בצורה זו ולשתות קנקן תה חם בשלל טעמים. בשנים שעברו מאז הטיול שלי נאסר השימוש בעצים לחימום ותנורי החימום הוחלפו במחממי גז.
כתבה על טיפוס להר קאילאש בהימאליה
 
טרק סובב אנאפורנה
סבליות נושאות עצי בערה (צילום: מיקה אבירם)
 




 
אמא עובדת משבט של סבלים
אחת התופעות היותר מעניינות היא שיירות החמורים לאורך הדרך. כאשר הם חוצים גשר תלוי, התנועה נפסקת משני צידיו כדי לתת להם לעבור, וזה מראה מדהים לראות אותם צועדים צייתנים. שיירות אינסופיות מובילות סחורה על הגשרים, בדרך אל הכפרים המרוחקים של ההימאליה.
 
לאורך כל הטרק רואים גם את אנשי ההרים. צועדים בשבילים הצרים היורדים ועולים, סוחבים על גבם עשרות קילוגרמים מפלצתיים של ציוד אל הכפרים המרוחקים. הסבלים של נפאל הם תופעה מעניינת, שקשה להישאר אדישים כלפיה. אחד המפגשים היותר מעניינים שלי עם הסבלים היה ביום הרביעי למסע. הלכנו בשביל ולפנינו הלכו שתי נשים משבט הגורקה, שנשאו על גבן ערימת עצים גדולה. פתאום הסתבר לי שלא רק עצים האישה סוחבת, מראש הערמה הציץ תינוק, שנראה בן חצי שנה. עצרנו נדהמים בבת אחת כדי להסתכל בפרספקטיבה החדשה של אימא עובדת שנתגלתה לעיננו... את הצילומים שיש לי מהמפגש ההוא צילמתי במהירות, עוד לפני שהאימא הרגישה. פתאום היא הסתובבה וכעסה כשראתה את המצלמה בידי.
טרק משפחתי לאנפורנה בייס-קמפ – חלק ב'
 
טרק סובב אנאפורנה
נוף אלפיני על רכס אנאפורנה (צילום: אביב וייס)
 
 
פסגות האלים
יום חמישי למסע. פנינו מועדות לכפר מאננג (Manang, 3,530 מ'). מטיילים רבים בוחרים ללון בכפר פיסאנג (Pisang, 3,190 מ'), כדי להתרגל לגובה. אך בים, הסבל שלנו, הציע לנו להמשיך עד הכפר מאנאנג הגדול יותר, הנמצא כשעתיים הליכה משם, בו הגסטהאוסים טובים יותר, כך הבטיח. סמכנו עליו בעיניים עצומות ולא התאכזבנו. כבר כמה ימים שאנחנו הולכים לאורך שרשרת הרים ענקיים, הנופלים אלינו מכל עבר, בהם פסגות אנאפורנה 1,2 ו-3. בים יודע את שמותיהם בעל פה, וגם לאיזה אל שייך כל אחד מהם ומה הוא מסמל בדת ההינדו-בודהיסטית.הנוף הנפלא מתחלף במהירות מירוק לחום, שוב לירוק ושוב לצחיח. השמיים בהירים ואנחנו הולכים בין כפרים פסטורליים וטרסות אורז צרות, נהנים מהשקט המופתי. נתון נוסף שחשוב לציין, הוא מזג האוויר הנהדר שהיה לצידנו לאורך כל המסלול. מלבד שמש זורחת בחוזקה וקור מקפיא, לא נתקלנו בגשם שעצר את התקדמותנו או ברוח או שלג מהם הזהירו אותנו - מה שהפך את הטיול לתענוג צרוף. מצאנו את המקום בו התאכסנו חברינו שהגיעו לפנינו והתמקמנו בחדר גדול לשלושה איש. המטרה הייתה להישאר יום נוסף כדי להתרגל לגובה, ובמנאנג מצאנו את התנאים הטובים ביותר שפגשנו עד כה בטרק. בכפר קיימת מרפאת מטיילים עם רופאים מערביים, הנותנים הרצאות כיצד להתמודד עם תסמיני הגובה, וכמובן נותנים טיפולים או מטיסים מטיילים הזקוקים לכך.
 
טרק סובב אנאפורנה
שיירת פרדות לאורך הדרך במעבר גשר תלוי (צילום: מיקה אבירם)
 
מנוחה לפני מעבר ההרים
במנאנג נשארנו יומיים למנוחה, כביסה, התארגנות וגם כדי לאפשר למרטיין החולה לאגור כוחות ולהתאקלם טוב יותר לחלק הקשה של מעבר ההרים - הפאס -  מכיוון שמצבו החמיר והוא נחלש מיום ליום. אחרי יומיים הגיע הזמן להמשיך בדרך. נשארו לנו עוד כ-2,000 מטר לעלות לפאס, אותם תכננו ב 2-3 ימי הליכה. לפני שיצאנו, מצאנו מכולת קטנה שבעליה חתך לנו פרוסות עבות של גבינת יאק טעימה ביותר - צידה לדרך. היעד לאותו לילה היה הכפר יאק-קרקא (Yak Kharka). הצעידה באותו יום הייתה מתונה וקצרה. קבוצתנו גדלה ומנתה כבר שמונה איש הצועדים יחד, ובנוסף חמשת הסבלים המצוינים הסוחבים את הציוד הכבד. את ארוחת הערב ביאק-קרקא אכלנו סביב שולחן גדול, כשרגלינו מתחממות מדלי הפחמים אותם מילאו לנו מארחינו. הרבה בדיחות עפו סביב השולחן על שמו המוזר של המקום. הערב האחרון לפני הפאס, הכפר תורונג-פדי (Thorung Phedi, 4,420 מ'). הגענו בשעות אחר הצהריים ופגשנו קבוצות גדולות של מטיילים. זהו מקום מפגש לכמה מסלולים נוספים, ורבים בוחרים בצומת דרכים זה כמקום לינה. זהו כפר קטן יחסית ולא מאוד מפותח, ולכן שמחנו לגלות שמרחיט שהגיעה לפנינו, תפסה לנו חדר טוב בסמוך לחדר שלהם. המקלחות היום, כמו גם אתמול, הן מקלחות משני דליים: אחד חם ואחד קר. מערבבים ביניהם ומקבלים מקלחת נהדרת! חשבתי לנסות בבית לאור המצב בארץ... היום שלמחרת הוא הארוך ביותר והקשה ביותר. עלייה תלולה של 1,000 מטר, בשביל צר על מדרון צחיח, ולאחר מכן ירידה של 1,600 מטר. צפוי יום קשה. השתדלתי לישון, אבל הרעיון של קימה באמצע הלילה, גרם לי ללילה לבן...
 
על רקע ההרים, טרק סובב אנאפורנה
עוד מאמץ אחרון (צילום: אביב וייס)
 
למרומי מעבר ההרים
מליון כוכבים וקור מקפיא קידמו את פנינו בשעות המוקדמות של הבוקר. תחילת העלייה אל הפאס הייתה קשה ותלולה. מעולם לא זכור לי קור מקפיא כמו בזמן שעצרנו לנוח ולשתות תה חם, אחרי השלב התלול יותר של הבוקר. כנראה שהזיעה שלי הקפיאה את הבגדים. במצב הזה לא נותר הרבה לעשות, אלא להמשיך וללכת כדי להתחמם, וזה מה שעשיתי. בים דילג לידינו בקלילות, נושא את התרמיל הענק שלי, ומחייך בעידוד. עוד מעט מגיעים, לא נורא כל כך, אמר והדליק סיגריה. כנראה שככה זה כשאתה בן 22, עם אישה ושני ילדים, בנוסף לתרמיל שעל גבך... הפרופורציות אחרות. עוד כמה קילומטר ואנחנו בפאס שלא נראה באופק, אבל בים אומר שאת השלב הקשה עברנו. הנופים מטמטמים את החושים, נפלאים שקשה לתאר. גבהים עצומים, הרים מושלגים, ומרחבים אין סופיים של נפאל וגם של הצד הטיבטי, נזרקים וחודרים הישר אל הפנים. השמיים בהירים והשמש חזקה מאוד. מרטיין בקושי סוחב את עצמו ואת התרמיל שלו, למרות שאתמול בערב, כדי להקל עליו, בים לקח חלק מהציוד שלו והעביר לתרמיל שלי. נקודת הפאס נראית באופק, צבעונית מדגלי תפילה המתנופפים סביבה. עוד קצת, עוד כמה מאות מטרים. כולנו ביחד עוצרים למנוחה קצרה של שתייה וחטיפים. בים מדליק עוד סיגריה. סוף-סוף שלט חום המראה על המספר הבלתי נתפס - 5,416 מטר, עמוס בדגלי תפילה בודהיסטים. זהו, הגענו. מי בהליכה ומי בזחילה, אבל היה שווה כל רגע. כולנו נרגשים, אולי מההישג או אולי פשוט כי העלייה נגמרה... עוצרים לתמונות חובה, להראות בבית שניצחנו את ההר, וממשיכים הלאה. עוד ירידה אימתנית לפנינו ואין עצירות יותר.
 
טרק סובב אנאפורנה
כובשי הפאס בתמונה למזכרת (צילום: מיקה אבירם)
 




 
תפוח בדבש ואיחולי שנה טובה באינטרנט
הכפר הבא הוא מוקטינאת (Muktinath, 3,800 מ'), שם ננוח מהיום המעייף שעבר עלינו. רבים בוחרים לבלות בו לילה שני, אך לנו היה את ראש השנה לחגוג, ושמענו שיש אינטרנט בכפר ג'ומסום (Jomsom, 2,713 מ') ולכן המשכנו אליו, עטופים ברוחות ואבק מהנהר המיובש לאורכו צעדנו. הנוף הנשקף בדרך המובילה צפונה שייך לשמורת מוסטאנג, המוגבלת בכניסה, וגם את הרי טיבט אפשר לראות.
 
בג'ומסום נחנו יומיים. חגגנו את ראש השנה עם ידידינו שעברו איתנו את הדרך המפרכת, ועם תפוח בדבש שכל כך קל למצוא לאורך המסלול. בים סירב לבקשתי להצטרף אלינו לארוחת חג, למרות שהסברנו לו שזה יהיה כבוד עבורנו אם יצטרף. כל כך מקפיד על כללי מעמד הבחור הזה. הדבר שהכי שימח אותי בג'ומסום היה האינטרנט. כתבתי מכתב הביתה ויידעתי את ההורים שהכול בסדר ואיחלתי לכולם שנה טובה וחג שמח.היום הבא [1] הוא טיול לארץ התפוחים, צד הכפר מארפה (Marpha, 2,665 מ'). הדרך כבר פחות מעניינת, עוברת בין כפרים קטנים המגדלים מטעים עצומים של עצי תפוח. עוגות תפוחים יש בשפע. גם שיחי קנאביס לרוב גדלים כאן. אחרי שעברנו את הכפרים לריון וחאזה הגענו לכפר טאטופאני (Tatopani, 1,189 מ'). טאטו = חם, פאני = מים. ואכן יש במקום מעיינות חמים הנובעים מההר ומושכים לכפר מטיילים רבים. שם נשארנו יום נוסף למנוחה והתרעננות.
 
[1] היום כבר אפשר להגיע מג'ומסום לפוקהארה דרך בני וטאטופאני ברכב, במחיר של 1,000-1,500 רופי, או לטוס במחיר של כ-65$.
 
טרק סובב אנאפורנה
בדרך לטאטופאני (צילום: אביב וייס)
 
שוד או תרומה למאבק לחופש
היום האחרון לפני הכפר בני (Bemi, 780 מ'), ממנו ניקח את המונית שתסיע אותנו לפוקהארה. הגענו לצומת מוצלת בעצים בין שני כפרים ופתאום ראיתי את בים מצטנף מפחד באחת מפינות המעברים. לא ממש הבנתי מה קורה, אבל הוא הצביע בראשו על עבר בחור רזה עם כובע מוזר, ולחש "מאואיסט". הבחור אחז ברובה קרבין ונראה רציני. בים אמר שצריך לשלם לו. "טוב, נשלם לו ונלך, מה הבעיה?" הוא דרש 2,000 רופי נפאלי לטובת המהפכה ואם לא נשלם, לא נעבור. מרטיין כבר הוציא את הכסף, אבל אני קפצתי ואמרתי שאנחנו סטודנטים וביקשתי הנחה. זה עבד יופי וקיבלנו הנחת סטודנט - שילמנו לבחור הנחמד 1,200 רופי כל אחד ואפילו קיבלנו קבלה, כדי להראות למאואיסטים האחרים שכבר שילמנו מס מעבר. המפגש כל כך הצחיק אותי שרציתי להצטלם עם הבחור. גם מרטיין התרשם ממנו לטובה למרות הרובה, אבל בים ביקש שנמשיך ונתרחק ממנו. אני מניחה שהוא צדק.
האלה צמאת הדם מהמונית שתפסנו מהכפר בני לפוקהארה, ראינו עדרים עצומים של צאן מובלים לשחיטה עבור האלה דורגא. החג שנחוג למחרת הוא דשאין לכבודה של האלה צמאת הדם דורגא. בים אמר ששלושה מיליון כבשים, עיזים ותיישים הולכים לשלם על כך בחייהם...
 
פוקהארה, סוף הטרק. בים רק ביקש שנסדר לו עבודה חדשה לטרק הבא, ושמחתי להציע את שירותיו לזוג צעיר ונחמד שהגיע לסוכנות בפוקהארה וחיפש פורטר אמין. "יותר אמין מזה לא תקבלו", הבטחתי להם. נתתי לו טיפ ענק בנוסף למה שמרטיין כבר נתן לו ונפרדתי ממנו לשלום.

מידע נוסף 
בתי מלון בנפאל - השוואת מחירים והזמנות
לינה בקטמנדו - השוואת מחירים והזמנות

כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
צ'ילה: טרק בפארק הלאומי טורס דל פיינה
טרק באלפים הצרפתיים - סיפור דרך בתמונות
טיפוס הרים בהימלאיה
10 יעדי טרקים מומלצים

כתבות נוספות על נפאל
טרק משפחתי לאנאפורנה בייס קמפ
שפלת הטראי ושמורת צ'יטוואן
עמק קטמנדו - המרכז העירוני
עמק קטמנדו - ברחבי העמק
הכנות לטרק בנפאל






מיקה אבירם סגלי אודות הכותבת
מיקה אבירם סגלי, תרמילאית וחובבת צילום. פעמיים לקחה תרמיל ויצאה לבדה לטיול ארוך ועצמאי. טיילה בסקוטלנד, דרום אמריקה, הסתובבה במזרח הרחוק, ובניו זילנד. כעת מתרכזת בבלקן המסתורי ובמזרח אירופה. נוטה לחפש את המסלול הפחות ידוע ופופולרי.

מיקה עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של מיקה








מספר צפיות: 48576
13332