הכנות לטרק סובב אנאפורנה
מאת: מיקה אבירם-סגלי | עדכונים: אביב וייס

הדרך בטרק סובב אנאפורנה מאוד ברורה וקשה ללכת בה לאיבוד. השבילים מובילים לאן שצריך ואין צורך לדאוג שמא תטעו בדרך. אבל כדאי לשאת מפה כדי להישאר בעניינים, וכדי שלא יבלבלו אתכם. טרק כל כך ארוך, הנמשך לאורך למעלה ממאתיים קילומטר, העוברים דרך הרים, עמקים, נהרות, פגעי מזג אוויר וקשיי הסתגלות, מחייב מספר לא מבוטל של הכנות. בכתבה זו נאספו עבורכם טיפים ממקור ראשון.

מעבר תורונג לה בגובה 5,416 מ', שיאו של טרק סובב אנאפורנה (צילום: Julim6)

עונות מומלצות לטרקים בנפאל

• העונות המומלצות הן האביב (אפריל-מאי) והסתיו (אוקטובר-נובמבר), אז מזג האוויר נוח. עדיפות קלה לסתיו, אז הראות טובה יותר לאחר גשמי המונסון.
• בחורף (דצמבר-מרץ) קר מדי ומעבר תורונג לה (Thorong La) עלול להיות חסום.
• בקיץ (יוני-ספטמבר) יורדים גשמי המונסון ולא נעים לצעוד.

בסתיו זוכים המטיילים למזג אוויר נוח וראות מושלמת.
ארוחת בוקר על הגג על רקע פסגות האנאפורנה הלבנות (צילום: Nomad Tales)

  טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
  טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »

דרכי הגעה לטרק סובב אנאפורנה

את טרק סובב אנאפורנה (Round Annapurna או Annapurna Circuit) מקובל לעשות נגד כיוון השעון (העליה מתונה יותר, כולל זו של מעבר ההרים הגבוה ביותר), אם כי אפשר ללכת גם בכיוון ההפוך. בדרך המקובלת אוטובוס מקומי או הסעה מאורגנת, מביאה את המטיילים מפוקארה לנקודת תחילת הטרק בכפר בסיסהאר (Besishahar) בכ-4 שעות. מבשיסהאר לבולבולה ניתן לקחת את האוטובוס המקומי או להתארגן בג'יפ. בהליכה בכיוון ההפוך, ניתן להגיע לכפרים שבתחילת הטרק המסורתי, אם כי כיום ניתן לעשות דרך ניכרת בתחבורה ציבורית, המקצרת משמעותית את הדרך ומשך ההליכה בה, אם כי עדיין דורשת זמן להסתגלות לגובה.

הקטעים הנוספים בהם ניתן לקחת ג'יפ או אוטובוס הם:

• ממוקטינאת (Muktinath, 3,800 מ') שמערבית לפאס אל ג'ומסום (Jomsom, 2,713 מ'), ניתן לקחת ג'יפ.

• מג'ומסום לגאזה ניתן לקחת ג'יפ או אוטובוס.

• מגאזה לטאטופאני (Tatopani, 1,189 מ') ניתן לקחת ג'יפ או אוטובוס מקומי.

• מטאטופאני לבני (Bemi, 780 מ') ניתן לקחת ג'יפ או אוטובוס מקומי.

• מבני לפוקארה ישנו אוטובוס תיירים.

• ישנה גם אפשרות לטיסה בין ג'ומסום לפוקארה.

• הכביש שנסלל מבסיסהאר (Besishahar, בגובה 760 מ') אל מאננג (Manang, 3,530 מ') מאפשר הגעה נוחה, אך ללא הסתגלות לגובה.

חשוב מאוד להתעדכן בפרטים אצל סוכני הנסיעות המקומיים, מכיוון שהשינויים מגיעים מהר ויתכנו הרבה שינויים בתוואי ובתנאי הדרך.
כתבה על טרק סובב אנאפורנה | כתבה על טרק אנאפורנה בייס קמפ

מחנה הבסיס ABC, שיאו של טרק אנאפורנה בייס קמפ,
אליו עדיין לא הגיעו הכבישים ואת כולו יש לעשות ברגל (צילום: Scilla Kim)

סבל ומורה דרך

כדאי מאוד להגיע לסוכנות בה אתם שוכרים את שירותי הסבל, ולעבור עם הסוכנים על המפה כדי להבין בדיוק לאן צריך להגיע עם האוטובוס, מה הן הנקודות המומלצות לשינה, איפה חונים להסתגלות לגובה, וממה יש להיזהר בדרך.

אם מעוניינים בסבל, שיסחוב עבורכם תרמיל של עד 20 קילו (הסוכנויות הטובות מגבילות עד משקל זה), יש להזמין סבל אמין מסוכנות טובה. לדאוג שישלמו לו חצי לפני העבודה ולשלם לו את השאר אחרי החזרה. יש להוסיף טיפ כשחוזרים (בהתאם לרמת השירות, ולרוב מגיע גם מגיע). רמת החיים שלהם היא מהנמוכות בעולם ואנחנו לא נרגיש את זה בכיס שלנו כלל. צריך לוודא שהסבל לא שותה. הם לא יודעים לשתות אלכוהול ועלולים להשתכר לגמרי אם ינסו, ואז אתם בצרה.

הסבל הוא גם מורה הדרך וגם המחלץ בשעת הצורך. לכן כדאי לקחת סבל מסוכנות, שתוכל להמליץ וגם לתת הסברים ואחריות אם יהיה צורך. כדאי לקחת מישהו שידע לתת הסברים על הדרך ועל התרבות והדתות שתראו. זה מוסיף המון עניין לטיול עצמו, ומפגש מרתק עם הארץ אותה אתם מגלים ב-260 הקילומטר אותם תעברו.

בחודשי העומס בטרק, בעיקר באוקטובר, השבילים מלאים ומקומות הלינה עלולים להיות תפוסים כולם כשמגיעים, בעיקר בטורונג לה (Thorong La) שהוא הכפר ממנו עולים אל הפאס. כדאי לשלוח את הסבל לפניכם, כדי שישמור עבורכם מקום לינה.

כתבה על מחלת גובה

פורטרים בטרק סובב אנאפורנה,
הסוכנויות המסודרות לא מאפשרות לעבור משקל של 20 ק"ג ורצוי גם תרמיל נוח (צילום: cascoly)

ציוד לטרק

• תרמיל גדול ונוח לנשיאה. אמנם רוב המטרקים לוקחים סבל, אבל גם הוא בן אדם. רצוי לעטוף את התיק בכיסוי נגד גשם ובוץ.

• תרמיל יום קטן לנשיאת חפצים אישיים למשך היום: מים, מצלמה, כסף, חטיפים, נייר טואלט, צעיף וכד'.

• נעליים הכי נוחות שתמצאו, גבוהות ותומכות כמה שניתן. זה לא הזמן לזוג חדש שרק קניתם וגם לא כדאי לנסות את נעלי הספורט הישנות מהתיכון. כדאי להשקיע בזוג נעליים טוב מפירמה ידועה. ההנאה שלכם מהטרק תלויה בהן!

• שק שינה או ציפה להיכנס לתוכה. אמנם מקבלים שמיכות בגסטהאוסים, אבל הן עלולות להיות בעלות מגע בלתי נעים. יותר נעים לישון בתוך ציפה מהבית או ציפת משי, אותה אפשר לקנות ברחוב טאמל בקטמנדו או ברובע לייק-סייד של פוקארה, בסכום לא גבוה.

• כלי שיכיל מי שתייה, כדי שתהיה אפשרות לטיהור מים, חוץ מבקבוקי שתייה שקונים בדרך. רצוי לקחת שקית שתייה עם צינור, שנכנסת לתרמיל הקטן. מאוד נוח.

• כדורי כלור, נוזל כלור או יוד, או אם משיגים, גבישי יוד – לטיהור המים שזורמים בהרים. ישנם בקבוקי מים לשתייה במחיר הדומה למחיר בארץ (יקר במונחים נפאליים), אך ההמלצה של הרשות לשימור אנאפורנה גורסת שיש להימנע מקניית בקבוקי מים מפלסטיק, בשל הצטברותם לאורך הטרק, כי איש לא מפנה אותם. אין בהם כל צורך ורצוי לטהר מים לכל אורך המסלול.

• שתי חליפות בגדים מכל סוג: קלים וחמים. רצוי לקחת בגדים תרמיים (מבד מנדף זיעה), שניתן ללבוש בשכבות, מכיוון שמזיעים ומתקררים לסירוגין. ביגוד תרמי יכול להקל מאוד מאחר שהוא מנדף זיעה הוא שומר על חום הגוף גם כאשר מזיעים, ולכן הוא נלבש כשכבה ראשונה.

• כובע פליז או כל כובע שיחמם את ראשכם ואוזניכם, וכן כובע רחב שוליים למקומות בהם תהיו חשופים לקרינת השמש החזקה. מומלץ לקחת צעיף או גייטר (מחמם צוואר) וכפפות לחלקים הקרים של הטרק.

• רצוי גם צעיף לצוואר כחוסם קרינה בגלל הקרינה החזקה (מזיעים, כבר אמרנו?).

• חובה קרם הגנה עם מסנן קרינה בדרגה גבוהה ומשקפי שמש.

• מעיל פליז ומעיל גשם טוב – רחב וארוך, שיכסה גם את התרמיל הקטן אותו אתם נושאים ויתקפל לתיק לכשתסיימו את השימוש בו. אופציה נוספת ומומלצת היא לקחת מטריה מתקפלת טובה, שנכנסת לתיק, שתחליף את המעיל הארוך – לפעמים זה אפילו יותר נוח. בכל העונות יכול להיות שיתפוס אתכם גשם בשעות הצהריים.

• כדאי לקחת כמה גלילים של נייר טואלט (אבל לא בכמות היסטרית, אפשר לקנות בכפרים בדרך). כדאי לעטוף אותו בשקית שלא יתפורר בתיק, וגם מגבונים לחים על כל צרה.

• עזרה ראשונה, שנייה וגם שלישית לנשים שבינינו, שיהיה לכן קל להשיג בערים הגדולות בריכוזי התיירות, אבל נדיר בכפרים לאורך המסלול.

• תיק עזרה ראשונה רצוי שיכלול, בנוסף לתרופות נגד כאבים, גם כדורים נגד דלקות בשרירים או במפרקים (כמו אטופן או מוסקול), חומרי חבישה ויוד לחיטוי פצעים, כדורים נגד כאבי בטן ובחילות, וכן אקמול להורדת חום. כדאי לקחת מדחום שאינו עשוי מזכוכית. כדאי מאוד להצטייד באנטיביוטיקה נגד דלקות מעיים, דבר שיכול להציל אתכם אם תחלו באמצע טרק ולא תהיה לכם אפשרות להגיע למרפאה. את המרשמים לתרופות ניתן לקבל במרפאות המטיילים בארץ.

• מצלמה, כרטיס זיכרון נוסף וסוללה טעונה נוספת. לא לשכוח סוללות נטענות למצלמה. מצלמים המון. בגסטהאוסים ניתן לטעון סוללות.

• חטיפי אנרגיה ופירות יבשים ניתן לקנות לאורך הדרך אך הם יקרים. כדאי לכבד את הסבל, ולצ'פר אותו מדי פעם – תשלום קטן המזכה בנאמנות.
כתבה על תיירות אחראית (איזה מתנות מומלץ להביא, אם בכלל)

מקלות הליכה וכובע נגד שמש, בנוסף לכובע מחמם, הם חלק מהציוד המומלץ לטרקים בנפאל (צילום: Iqx Azmi)

ביגוד תחתון

חשוב מאוד לטפל ברגליים, בכל פצע או שלפוחית, לדאוג לנוחות ושלא יקפאו בתוך הנעליים. אין צורך לקנות את הגרביים היקרות והמיותרות שמציעים לכם בחנויות המטיילים, זה מיותר ויקר וישנן חנויות בקטמנדו בהן תוכלו לרכוש גרביים שיעשו את העבודה.

ישנה אפשרות לכבס את הגרביים ביד בגסטהאוס, ואם הם לא מתייבשים עד הבוקר לתלות אותן על התרמיל. כנ"ל לגבי תחתונים. ישנם המעדיפים לקחת הרבה גרביים ותחתונים, מכיוון שיש מקומות שקשה לייבש כביסה עקב תנאי מזג האוויר. יש לקחת נוזל או אבקת כביסה, רצוי בכמה שקיות קטנות שאותן ניתן למצוא בחנויות בעיר, מאוד נוח ולא מתבזבז.

חשמל, סלולרי ואינטרנט

לאורך הטרק כולו ישנם כפרים המחוברים לחשמל, אך ישנן הפסקות חשמל רבות. המקומיים מפעילים תאורת חרום בעיקר במסעדות. ניתן להטעין טלפונים סלולרים וסוללות בגסטהאוסים. ישנם מקומות שיגבו על כך כסף.

קליטה סלולרית יש במקומות רבים לאורך הדרך, אך רצוי להשאיר את הסלולרי לשעת חירום וליהנות מהמסלול והנופים המדהימים שמזמן הטרק.

כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים

מקומיים על רכס אנאפורנה, לאט מאד הקידמה מגיעה גם לכאן (צילום: Scilla Kim)

שירותי דרך ורפואה

בכפר מנאנג ישנה מרפאה עם רופאים מערביים, המטפלים במטיילים ונותנים הרצאות מדי יום, איך להימנע ממחלת גובה ומחלות אחרות הקשורות לטרק. מכאן, בשלב זה של הדרך, גם יעשה חילוץ במסוק של מטיילים ש"נתקעו" עקב בעיה רפואית.

את שיאו של הטרק, בגובה 5,416 מטר, תעברו ביום ה-11 או ה-12. צריך להיערך בהתאם ולא רצוי להגיע חולים לגובה כזה, זו סכנת נפשות!!! ניתן ואף רצוי להישאר יותר ימים להתאקלמות ומנוחה בכפרים שבדרך, אם מרגישים צורך בכך.

בהמשך, בכפר הגדול ג'ומסום, ישנו מסלול המראה לאלה שהחליטו לסיים את הטרק בנקודה זו. משם יש גם תחבורה מסודרת לפוקארה. בכפר הזה יש גם אינטרנט, חנויות להצטיידות ומלונות נוחים וגדולים מאלה שלאורך הדרך.
כתבה על מחלת גובה

מלון מומלץ בפוקארה שבו ניתן להשאיר ציוד

מלון מידל פאת' (Hotel Middle Path & Spa) הוא אי של שלווה ברובע לייק סייד שלחוף האגם, במרחק דקות הליכה מהאגם ובמרכז האזור התיירותי. זהו מלון 4 כוכבים צנוע, שיתרונו בגן היפה, בריכת השחייה, חדר כושר, מסעדה טובה, אפשרות להזמנת טיפולי ספא, אפשרות להשארת ציוד בימי הטרק, הסעות מ/אל שדה התעופה ושירות יעיל ואדיב.

בתי מלון נוספים בפוקארה

מלון מידל פאת' – אי של שלווה עם נוף קסום לאגם והרים

הדרך המלאה עוברת על פני 160–230 ק"מ (בהתאם למסלול בו תבחרו), לצד הרים מושלגים, עמקים ירוקים, גבעות צחיחות, גשרים מעל נהרות סוערים ופלגי מים יפהפיים. שיהיה טיול מהנה וקל ולא לשכוח לצלם המון!

אודות הכותבת

מיקה אבירם סגלי, תרמילאית וחובבת צילום. פעמיים לקחה תרמיל ויצאה לבדה לטיול ארוך ועצמאי. טיילה בסקוטלנד, דרום אמריקה, הסתובבה במזרח הרחוק, ובניו זילנד. כעת מתרכזת בבלקן המסתורי ובמזרח אירופה. נוטה לחפש את המסלול הפחות ידוע ופופולרי.

לקריאת כתבות נוספות של מיקה