www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



הכנות לטרק סובב אנאפורנה
מאת: מיקה אבירם-סגלי, עדכונים: אביב וייס


הדרך בטרק סובב אנאפורנה מאוד ברורה וקשה ללכת בה לאיבוד. השבילים מובילים לאן שצריך ואין צורך לדאוג שמא תטעו בדרך. אבל כדאי לשאת מפה כדי להישאר בעניינים, וכדי שלא יבלבלו אותכם. טרק כל כך ארוך, הנמשך לאורך למעלה ממאתיים קילומטר, העוברים דרך הרים, עמקים, נהרות, פגעי מזג אויר וקשיי הסתגלות, מחייב מספר לא מבוטל של הכנות. בכתבה זו נאספו עבורכם טיפים ממקור ראשון.



אגם פואה בלייק-סייד פוקהארה
(צילום: כרמית וייס)


טיולי אופניים




 

דרכי הגעה

את הטרק מקובל לעשות נגד כיוון השעון, אם כי אפשר ללכת גם בכיוון ההפוך. בדרך המקובלת אוטובוס מקומי או הסעה מאורגנת, מביאה את המטיילים מפוקהארה לנקודת תחילת הטרק בכפר בשיסהאר (Beshisahar) בכארבע שעות. מבשיסהאר לבולבולה ניתן לקחת את האוטובוס המקומי או להתארגן בג'יפ. בהליכה בכיוון ההפוך, ניתן להגיע לכפרים שבתחילת הטרק המסורתי, אם כי כיום ניתן לעשות דרך ניכרת בתחבורה ציבורית, המקצרת משמעותית את הדרך ומשך ההליכה בה אם כי עדיין דורשת זמן להסתגלות לגובה.
הקטעים הנוספים בהם ניתן לקחת ג'יפ או אוטובוס הם:
♦ ממוקטינט שמערבית לפאס אל ג'ומסום, ניתן לקחת ג'יפ, אך יש ללכת כ-40 דקות עד נקודת היציאה שלו.
♦ מג'ומסום לגאזה ניתן לקחת ג'יפ או אוטובוס, שמחירו 750 רופי נפאלי.
♦ מגאזה לטאטופאני ניתן לקחת ג'יפ או אוטובוס מקומי, שמחירו 200 רופי.
♦ מטאטופאני לבני ניתן לקחת ג'יפ או אוטובוס מקומי, שמחירו 350 רופי.
♦ מבני לפוקהארה ישנו אוטובוס תיירים, שמחירו 200 רופי.
♦ ישנה גם אפשרות לטיסה בין ג'ומסום לפוקהארה.
מאוד חשוב להתעדכן בפרטים אצל סוכני הנסיעות המקומיים, מכיוון שהשינויים מגיעים מהר ויתכנו הרבה שינויים בתוואי ובתנאי הדרך.
כתבה על טרק סובב אנאפורנה
 

מקלות הליכה, מעיל וכפפות (צילום: כרמית וייס)
 

סבל ומורה דרך

כדאי מאוד להגיע לסוכנות, בה אתם שוכרים את שירותי הסבל, ולעבור עם הסוכנים על המפה כדי להבין בדיוק לאן צריך להגיע עם האוטובוס, מהן הנקודות המומלצות לשינה, איפה חונים להסתגלות לגובה, וממה יש להיזהר בדרך. (כשאני יצאתי לדרך, הזהירו אותי מנקודות מפגש עם מאואיסטים, והפלא ופלא - בדיוק שם הם היו עם רובה הקרבין שלהם וחיכו לשלל הכספי...).
אם מעוניינים בסבל, שיסחב עבורכם תרמיל של עד 20 קילו (הסוכנויות הטובות מגבילות עד משקל זה), יש להזמין סבל אמין מסוכנות טובה. לדאוג שישלמו לו חצי לפני העבודה ולשלם לו את השאר אחרי החזרה. יש להוסיף טיפ כשחוזרים (בהתאם לרמת השירות, ולרוב מגיע גם מגיע). רמת החיים שלהם היא מהנמוכות בעולם ואנחנו לא נרגיש את זה בכיס שלנו כלל.
צריך לוודא שהסבל לא שותה. הם לא יודעים לשתות אלכוהול ועלולים להשתכר לגמרי אם ינסו, ואז אתם בצרה.
הסבל הוא גם מורה הדרך וגם המחלץ בשעת הצורך. לכן מאוד כדאי לקחת סבל מסוכנות, שתוכל להמליץ וגם לתת הסברים ואחריות אם יהיה צורך. כדאי לקחת מישהו שידע לתת הסברים על הדרך ועל התרבות והדתות שתראו. זה מוסיף המון עניין לטיול עצמו, ומפגש מרתק עם הארץ אותה אתם מגלים ב-260 הקילומטר אותם תעברו.
בחודשי העומס בטרק, בעיקר באוקטובר, השבילים מלאים ומקומות הלינה עלולים להיות תפוסים כולם כשמגיעים, בעיקר בטורונג-לה שהוא הכפר ממנו עולים אל הפאס. כדאי לשלוח את הסבל לפניכם, כדי שישמור עבורכם מקום לינה.

מעיל גשם אף פעם לא מזיק שיהיה איתנו
(צילום: באדיבות אביב וייס)

 

ציוד לטרק

♦ תרמיל גדול ונוח לנשיאה. אמנם רוב המטרקים לוקחים סבל, אבל גם הוא בן אדם. רצוי לעטוף את התיק בכיסוי נגד גשם ובוץ.

♦ תרמיל יום קטן לנשיאת חפצים אישיים למשך היום: מים, מצלמה, כסף, חטיפים, נייר טואלט, צעיף וכד'.

♦ נעליים הכי נוחות שתמצאו, גבוהות ותומכות כמה שניתן. זה לא הזמן לזוג חדש שרק קניתם וגם לא כדאי לנסות את נעלי הספורט הישנות מהתיכון. כדאי להשקיע בזוג נעליים טוב מפירמה ידועה. ההנאה שלכם מהטרק תלויה בהן!

♦ שק-שינה או ציפה להיכנס בתוכה. אמנם מקבלים שמיכות בגסטהאוסים, אבל הן עלולות להיות בעלות מגע בלתי נעים. יותר נעים לישון בתוך ציפה מהבית או ציפת משי, אותה אפשר לקנות ברחוב טאמל בקטמנדו או בלייק-סייד פוקהארה, בסכום לא גבוה.

♦ כלי שיכיל מי שתייה, כדי שתהיה אפשרות לטיהור מים, חוץ מבקבוקי שתייה שקונים בדרך. רצוי לקחת שקית שתייה עם צינור, שנכנסת לתרמיל הקטן . מאוד נוח.

♦ כדורי כלור, נוזל כלור או יוד, או אם משיגים, גבישי יוד - לטיהור המים שזורמים בהרים. ישנם בקבוקי מים לשתייה במחיר הדומה למחיר בארץ (יקר במונחים נפאליים), אך ההמלצה של הרשות לשימור אנאפורנה גורסת שיש להימנע מקניית בקבוקי מים מפלסטיק, בשל הצטברותם לאורך הטרק, כי איש לא מפנה אותם. אין בהם כל צורך ורצוי לטהר מים לכל אורך המסלול.

♦ שתי חליפות בגדים מכל סוג: קלים וחמים. רצוי לקחת בגדים תרמיים (מבד מנדף זיעה), שניתן ללבוש בשכבות, מכיוון שמזיעים ומתקררים לסירוגין. ביגוד תרמי יכול להקל מאוד מאחר והוא מנדף זיעה הוא שומר על חום הגוף גם כאשר מזיעים, ולכן הוא נלבש כשכבה ראשונה.

♦ כובע פליז או כל כובע שיחמם את ראשיכם ואוזניכם, וכן כובע רחב שוליים למקומות בהם תהיו חשופים לקרינת השמש החזקה. מומלץ לקחת צעיף או גייטר (מחמם צוואר) וכפפות לחלקים הקרים של הטרק.

♦ רצוי גם איזושהי מטפחת לצוואר כחוסם קרינה בגלל הקרינה החזקה (מזיעים, כבר אמרנו?).

♦ חובה קרם הגנה עם מסנן קרינה בדרגה גבוהה ומשקפי שמש.

♦ מעיל פליז ומעיל גשם טוב - רחב וארוך, שיכסה גם את התרמיל הקטן אותו אתם נושאים ויתקפל לתיק לכשתסיימו את השימוש בו. אופציה נוספת ומומלצת היא לקחת מטריה מתקפלת טובה, שנכנסת לתיק, שתחליף את המעיל הארוך - לפעמים זה אפילו יותר נוח. בכל העונות יכול להיות שיתפוס אתכם גשם בשעות הצהריים.

♦ כדאי לקחת כמה גלילים של נייר טואלט (אבל לא בכמות היסטרית, אפשר לקנות בכפרים בדרך). כדאי לעטוף אותו בשקית שלא יתפורר בתיק, וגם מגבונים לחים על כל צרה.

♦ עזרה ראשונה, שנייה וגם שלישית לנשים שבינינו, שיהיה לכן קל להשיג בערים הגדולות בריכוזי התיירות, אבל נדיר בכפרים לאורך המסלול.

♦ תיק עזרה ראשונה רצוי שיכלול, בנוסף לתרופות נגד כאבים, גם כדורים נגד דלקות בשרירים או במפרקים (כמו ארטופן או מוסקול), חומרי חבישה ויוד לחיטוי פצעים, כדורים נגד כאבי בטן ובחילות, וכן אקמול להורדת חום. כדאי לקחת מדחום שאינו עשוי מזכוכית. כדאי מאוד להצטייד באנטיביוטיקה נגד דלקות מעיים, דבר שיכול להציל אותכם אם תחלו באמצע טרק ולא תהיה לכם אפשרות להגיע למרפאה. את המרשמים לתרופות ניתן לקבל במרפאות המטיילים בארץ.

♦ מצלמה, כרטיס זיכרון נוסף וסוללה טעונה נוספת. לאוהבי מצלמות הסרט - מלאי גדול של סרטים. לא לשכוח סוללות נטענות למצלמה. מצלמים המון. ברוב הגסטהאוסים ניתן לטעון סוללות בתשלום.

♦ חטיפי אנרגיה ופירות יבשים ניתן לקנות לאורך הדרך אך הם יקרים. כדאי לכבד את הסבל, ולצ'פר אותו מידי פעם - תשלום קטן המזכה בנאמנות.
כתבה על תיירות אחראית (איזה מתנות מומלץ להביא, אם בכלל)
 


תרמילי הגב שעל הפורטרים לשאת  (צילום: אביב וייס)
 




 

ביגוד תחתון

חשוב מאוד לטפל ברגליים, בכל פצע או שלפוחית, לדאוג לנוחות ושלא יקפאו בתוך הנעליים. אין צורך לקנות את הגרביים היקרות והמיותרות שמציעים לכם בחנויות המטיילים, מיותר ויקר וישנן חנויות בקטמנדו בהן תוכלו לרכוש גרביים שיעשו את העבודה.

ישנה אפשרות לכבס את הגרביים ביד בגסטהאוס, ואם הם לא מתייבשים עד הבוקר לתלות אותן על התרמיל. כנ"ל תחתונים. ישנם המעדיפים לקחת הרבה גרביים ותחתונים, מכיוון שיש מקומות שקשה לייבש כביסה עקב תנאי מזג האוויר. יש לקחת נוזל או אבקת כביסה, רצוי בכמה שקיות קטנות שאותן ניתן למצוא בחנויות המקומיים בעיר, מאוד נוח ולא מתבזבז.
 

חשמל, סלולרי ואינטרנט

לאורך הטרק כולו ישנם כפרים המחוברים לחשמל, אך ישנן הפסקות חשמל רבות. המקומיים מפעילים תאורת חרום בעיקר במסעדות. ניתן להטעין טלפונים סלולרים וסוללות בכפרים הראשונים, ובהמשך ניתן לבקש להטעין בגסטהאוסים. ישנם מקומות שיגבו על כך כסף.

קליטה סלולרית יש במקומות רבים לאורך הדרך, אך רצוי להשאיר את הסלולארי לשעת חירום וליהנות מהמסלול והנופים המדהימים שמזמן הטרק. בג'ומסום יש אינטרנט, לא הכי מהיר אבל כזה שיעשה את העבודה.

פרדות לסחיבת ציוד (צילום: כרמית וייס)
 

שירותי דרך ורפואה

בכפר מנאנג ישנה מרפאה עם רופאים מערביים, המטפלים במטיילים ונותנים הרצאות מידי יום, איך להימנע ממחלת גבהים ומחלות אחרות הקשורות לטרק. מכאן, בשלב זה של הדרך, גם יעשה חילוץ במסוק של מטיילים ש"נתקעו" עקב בעיה רפואית.
את שיאו של הטרק, בגובה 5,416 מטר, תעברו ביום ה-11 או ה-12. צריך להיערך בהתאם ולא רצוי להגיע חולים לגובה כזה, זו סכנת נפשות!!! ניתן ואף רצוי להישאר יותר ימים להתאקלמות ומנוחה בכפרים שבדרך, אם מרגישים צורך בכך.
בהמשך, בכפר הגדול ג'ומסום, ישנו מסלול המראה לאלה שהחליטו לסיים את הטרק בנקודה זו. משם יש גם תחבורה מסודרת לפוקהארה. בכפר הזה יש גם אינטרנט, חנויות להצטיידות ומלונות נוחים וגדולים מאלה שלאורך הדרך.
 
הדרך המלאה עוברת על פני 260 קילומטר, לצד הרים מושלגים, עמקים ירוקים, גבעות צחיחות, גשרים מעל נהרות סוערים ופלגי מים יפיפיים.
שיהיה טיול מהנה וקל ולא לשכוח לצלם המון!
 

מידע נוסף 

כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים

כתבות נוספות על נפאל






מיקה אבירם סגלי אודות הכותבת
מיקה אבירם סגלי, תרמילאית וחובבת צילום. פעמיים לקחה תרמיל ויצאה לבדה לטיול ארוך ועצמאי. טיילה בסקוטלנד, דרום אמריקה, הסתובבה במזרח הרחוק, ובניו זילנד. כעת מתרכזת בבלקן המסתורי ובמזרח אירופה. נוטה לחפש את המסלול הפחות ידוע ופופולרי.

מיקה עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של מיקה








מספר צפיות: 19086
4871