www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



תקשורת לוויינית למטיילים
מאת: עודד לבנוני


חופש אמיתי מבחינתי זה לצאת לטייל, להשאיר מאחור את השגרה ולצעוד לעולם שבו כל ששת החושים שלי פועלים ומתחברים באופן טבעי למיליוני שנות אבולוציה, שעיצבו את הגן האנושי שבי, אי שם לפני העידן המודרני.


"חופש אמיתי", משמעותו גם להיות רחוק מהמון הומה, רחוק מתחבורה סואנת, רחוק מעודף תקשורת או מתקשורת בכלל... הניתוק - זה מה שהופך את חוויית החופש לעוצמתית. כיצד חווים את הניתוק המוחלט, ויחד עם זאת שומרים על אפיק תקשורת לעת חירום? על כך אפרט בכתבה, העוסקת  בטיול חופשי – עם טלפון לווייני.
 

נהרות




 

החיים צפויים – עד שהם מצליחים להפתיע אותך...

מי שמטייל יודע שבעת התכנון צריך לקחת את כל האפשרויות בחשבון - בתיק העמוס "לדחוף" גם מעיל גשם, למרות התחזית האופטימית, ולא לקמץ במים, גם אם חושבים שנוכל למלא כבר בעצירה הראשונה. כשמטיילים באזורים שבהם הטבע שולט ומקומות היישוב מרוחקים, עולה רמת חוסר הוודאות, יחד עם ההתרגשות מטיול בשטח בתולי ופראי.

במצבים אלה צריך לזכור שהטבע יכול להיות עוצמתי בצורה מאוד מפתיעה. יום יפה ושמשי יכול להפוך תוך דקות ספורות ליום סוער, שביל ברור ונראה יכול לפתע להיטשטש עד שנעלם ולהטעות את המטיילים, תנאי ראות טובים הופכים בן רגע לערפל סמיך, קפיצות ודילוגי שמחה יכולים להפוך בשבריר שנייה לפציעה מגבילה, והרשימה עוד ארוכה. כל המצבים הללו עלולים להתדרדר למצב המחייב עזרה מגורמים שאינם זמינים בשטח, אם בחילוץ, בסיוע רפואי או בהכוונה.

באזורים מרוחקים ממקומות יישוב, המכשירים היחידים שידעו לתת את המענה וליצור קשר עם גורמי סיוע, הם מכשיר האיתור הלווייני, המסנג'ר הלווייני, וכמובן – הטלפון הלווייני. מכשירים אלו לא נועדו לתקשורת יום-יומית, ולכן הם אינם מעיבים על תחושת הניתוק, אבל הם תמיד שם, וכאשר משהו בלתי צפוי קורה – הם מאפשרים בכל מקום ובכל זמן להזעיק עזרה ולצאת ממצב המצוקה.

 
תקשורת לוויינית
הפתעות הן דבר נחמד, כל עוד הן חיוביות ומשמחות  (צילום: עודד לבנוני) 
 

הטלפון לא "חכם" מספיק כשיוצאים לטבע

זה לא סוד שככל שמתרחקים מהאזורים המיושבים ומהערים הגדולות, הכיסוי הסלולרי הולך ומצטמצם, ובדרך כלל די מהר נעלם או נהיה בלתי אמין. גם כאשר יש כיסוי סלולרי בסביבה, טופוגרפיה גבוהה (הרים) עלולה להוות הסתרה לאנטנות הסלולר, וליצור אזורים "מוצלים" - בהם אין קשר סלולרי.

לעתים זה לא "שחור ולבן", והקליטה הסלולרית חלקית – באה והולכת, ולא תמיד ברור מדוע. יש מי שכמיהתם לתקשורת עם העולם תביא אותם להתרגש מכל קו שנוסף בחיווי הקליטה, אך עבור רוב מי שמטיילים באזורים נידחים בעולם – לא זו התקווה, אלא להיפך. במצבים של קליטה הפכפכה, הדבר היחיד שבטוח הוא שלפי חוק מרפי – פציעה מגבילה תבוא תמיד בדיוק במקטע שבו אין כיסוי סלולרי... מאחר שלא תמיד ישנה אפשרות להגיע למקטע אחר בו הקליטה סבירה, הפציעה יכולה להוביל לסכנת חיים.

בעיה נוספת בעולם הטלפונים הסלולריים היא שהסוללות שלהם לא שורדות בדרך כלל יותר מיום אחד, לא שורדות בתנאי קיצון, כמו טמפרטורה היורדת מתחת לאפס, וגשמים המובילים לחדירת מים ולהשבתתם.

כתבה על גלישה חסכונית וחכמה בחו"ל
 
תקשורת לוויינית
כנראה שהמכשיר הסלולרי שלכם לא יחזיק מעמד בטמפרטורות השוררות בגובה הזה  (צילום: עודד לבנוני) 
 

המכשירים הלווייניים – תמונת המראה של הטלפונים הסלולריים

במקום שבו הטלפונים החכמים נכשלים, מגיעים מכשירים פשוטים יותר – איתם לא ניתן לצלם סלפי או להגיב בפייסבוק - שממלאים את מקומם. המכשירים הלווייניים - שנסמכים על רשת הלוויין הזמינה בכיסוי גלובאלי, מלא, בכל מקום ובכל זמן נתון - נותנים את התשובה.

הם מתגברים על אילוצים טופוגרפיים בזכות העובדה שלווייני התקשורת חגים בשמיים, כך שהרים גבוהים אינם מהווים מכשול עבורם. במידה שאכן ארעה פציעה, והיא מגבילה את המטייל פיזית, הוא תמיד יכול ללחוץ על לחצן המצוקה המובנה. בלחיצת כפתור אחת ניתן לקרוא לעזרה, ללא כל צורך ב"תפעול" המכשיר.

בכדי לפתור את בעיית זמן הסוללה של הטלפונים הסלולריים, המכשירים הלווייניים מצוידים בסוללה שנועדה להספיק למספר שבועות, אפילו בשימוש יום יומי. ואם זה לא מספיק, אז הם גם עמידים בתנאי שטח קשים ובטווח רחב של טמפרטורות.

 
תקשורת לוויינית
המכשיר הלווייני - נותן מענה גם בתנאים קיצוניים, הרחק מכל יישוב אנושי  (צילום: עודד לבנוני)
 

המכשיר הלווייני במהלך הטיול – שימושים שונים

לא צריך מקרה חירום בשביל לשלוח הביתה, לכל מי שמודאג מהיציאה שלכם לטיול באזור נידח, מסר שהכל בסדר ושהגעתם אל היעד. אין זה פוגם בתחושת הניתוק, ובמקביל – מניח את נפשם של ההורים, החברים ובני/ות הזוג שנשארו מאחור, ושנתם נודדת בזמן שאתם מטיילים לכם ברוגע ונהנים. ניתן להפיץ "הודעות שגרה" לרשימת תפוצה קבועה, כך שבלחיצת כפתור קטנה מגישים "כדור הרגעה" לכל מי שזקוק לו. 

האפשרות לשלוח הודעת טקסט, או אפילו להתקשר ולקיים שיחה קצרה, טובה גם למקרים שבהם נתקלים בבעיה שאינה מצב מצוקה, ויכולה לייעל את התנהלות הטיול ולהקל על המטיילים. כך למשל אפשר למנוע הסתבכות מיותרת, ולקבל הכוונה לדרך, להודיע על איחור בהגעה, לבקש דחיית או הקדמת האיסוף, ועוד. 

אפשרות נחמדה נוספת היא שליחת מיקומים מהמכשיר ושיתוף ההתקדמות במסלול. בדרך כלל ניתן לשמור את מפת הטיול גם לשימושים נוספים בעתיד.


אך השימוש הכי חשוב וקריטי של המכשיר הלווייני הוא בעתות חירום. לחצן המצוקה שיש במכשירים שולח הודעת מצוקה עם מיקום מדויק, ממשיך לשלוח את המיקום שלכם, גם אם המשכתם להתקדם, ובכך מאפשר תקשורת והכוונה של העזרה הנדרשת, לצורך המדויק ולמיקום המדויק, בזמן המינימאלי.

היכולת של צוות החילוץ להיות אתכם בקשר ישיר ומיידי, מאפשרת להם לפעול ביעילות ובמהירות, ובתוך דקות לתפעל חילוץ מקומי. ללא התקשורת הישירה כמעט כל חילוץ יסתכם בשעות וימים – זמן יקר שיכול לעלות בסבל מיותר ואף בחיי המטייל.
כתבה על טרק "השיניים של נווארינו" בצ'ילה - בו נעשה שימוש במכשיר לווייני לתיעוד המסלול
 
תקשורת לוויינית
בלחיצת כפתור אחת - הרגעתם את ההורים, החברים, בני/ות הזוג והשכן שמאכיל את החתול, בזמן שאתם מטיילים
(צילום: עודד לבנוני)
 

לחצן מצוקה מציל חיים

מה בעצם קורה מהרגע שבו המטייל לחץ על לחצן המצוקה? כמעט בכל המקרים התהליך דומה:
  1. הודעת המצוקה תצא לרשימת התפוצה של אנשי הקשר המוגדרים למצב חירום - גם במסרון וגם במייל.
  2. הודעת המצוקה תגיע למוקד של חברת השכרת המכשיר, שיפעילו מיד כוננים שיטפלו במצוקה.
  3. מוקד החירום של חברת השכרת המכשיר יפעיל את ביטוח החילוץ וההצלה שלכם, לפי הפרטים שהשארתם מראש (חברת ביטוח, מספר פוליסה).
  4. ביטוח החילוץ וההצלה שלכם יטפל באירוע. חברות ביטוח שונות נעזרות בחברות חילוץ והצלה שונות. בדרך כלל חברת הביטוח מטפלת בהיבט הכספי וחברת החילוץ וההצלה מטפלת בתפעול החילוץ. ברגע שצוות החילוץ לקח פיקוד - הם יעמדו איתכם בקשר ישיר דרך המכשיר הלווייני שברשותכם, ויכווינו את הסיוע הנדרש אליכם.
כיום, ברוב המקרים כבר אין צורך לארגן צוות ולצאת למשימות רחוקות. בזכות התקשורת הגלובאלית ניתן לבצע חילוץ וטיפול באירוע מרחוק, בעזרת רשת קשרים עם מחלצים מקומיים. זה גם מקצר תהליכים וגם מאפשר חילוץ מיידי ומקצועי, על ידי אנשים מקומיים שמכירים היטב את השטח.
כתבה על טרק "צלב הימים" בצ'ילה - בו נעשה שימוש במכשיר לווייני לתיעוד המסלול

תקשורת לוויינית
לא משנה היכן אתם נמצאים,לחצן המצוקה הוא כמו קשת בענן, ביום סגריר  (צילום: עודד לבנוני)





 

תקשורת לוויינית למתקדמים – כיצד זה עובד?

המכשיר הלווייני מתחבר ישירות ללוויין, והלוויין מתחבר לתחנות קרקעיות שמעבירות את השיחה לרשתות התקשורת הרגילות. זאת גם הסיבה שמכשיר תקשורת לווייני תמיד צריך "לראות" את הלוויינים, ולא יעבוד בתוך בניין או כאשר אין קו ראיה פתוח ללוויין (בין בניינים גבוהים, בקניון צר מאוד וכו').
 

לכל רשת לוויינים יש את המכשירים הספציפיים שלה, ומכשיר ברשת מסוימת יעבוד רק עם "סים" של אותה הרשת, כך שלא ניתן להשתמש באותו מכשיר ברשתות שונות, כמו בתקשורת הסלולרית.

במכשיר לווייני ניתן לבצע שיחה קולית ולשלוח הודעות טקסט לטלפונים סלולריים או קוויים, בכל רשתות הסלולר הקיימות בשוק העולמי. למעשה רשת לוויינית היא בעלת קידומת מדינה בפני עצמה (כלומר, כפי שהקידומת של ישראל היא +972 כך הקידומת של רשת לווייני "אינמרסט", לדוגמה, היא +870). ניתן גם כמובן לתקשר בין מכשירים לווייניים (כלומר, טלפון לווייני לטלפון לווייני).
רשימת קידומות בינלאומיות

ישנן כ- 4-5 רשתות לווייניות פרטיות, שבאופן כללי עובדות בשתי שיטות שונות:
  1. רשת לוויינים גיאוסטציונארים (Geostationary satellites) – הלוויין חג גבוה במיקום קבוע מעל קו המשווה (למשל, רשת Inmarsat או Thuraya). מאחר שהלוויינים אינם זזים ויש צורך בקו ראיה ללוויין, הרשת לא מכסה את הקטבים (בגלל זוית נמוכה) אך מהווה פתרון טוב למקומות עם טופוגרפיה לא גבוהה, כמו שייט או סביבה של הרים לא גבוהים.
  2. רשת לוויינים סובבים, גאוסינכרוניים (Geosynchronous satellite) – מספר גדול יותר של לוויינים, שחגים במסלולים שונים סביב כדור הארץ (למשל רשת Iridium אוGlobalstar ). הלוויינים סובבים במסלולים שונים ומשלימים סיבוב ב- 24 שעות ולכן הרשת נותנת כיסוי גלובאלי מלא לכל כדור הארץ ופחות מוגבלת על ידי טופוגרפיה.
כמו כן, ישנם מכשירי לוויין השונים מאפשרים סוגי תקשורת שונים:
  1. טלפון לווייני – מאפשר גם שיחה קולית וגם כתיבת טקסט. התקשורת דו כיוונית, כלומר – גם תקשורת נכנסת וגם יוצאת (למשל Iridium Extreme או Inmarsat Isatphone2). המכשיר מאפשר אמנם יותר פעולות, אך עלותו ועלויות התקשורת והמנוי החודשי – יקרות בהתאם, יותר מהחלופה של מסנג’ר לווייני.
  2. מסנג'ר לווייני – מאפשר תקשורת על בסיס הודעות טקסט בכתיבה חופשית או הודעות מוגדרות מראש בלחיצת כפתור, ללא אפשרות לדבר. התקשורת דו-כיוונית, כלומר, ניתן גם לשלוח הודעות וגם לקבל (למשל Inreach Se או Inreach Explorer).
  3. מכשיר איתור – מאפשר תקשורת חד כיוונית בלבד, על בסיס הודעות קבועות מראש. התקשורת יוצאת בלבד וללא טקסט חופשי (למשל Globalstar Spot).

תקשורת לוויינית

תקשורת לוויינית
כל אחד והמכשיר שמתאים לצרכיו: למעלה - טלפונים לווייניים, למטה - מכשירי מסנג'ר לווייני
(צילומים: עודד לבנוני)

כשיוצאים לטבע, למקומות לא מוכרים ומרוחקים מריכוזי אוכלוסייה, כדאי מאוד להיות מוכנים לכל מה שלא יבוא.
תקשורת לוויינית מהווה את הפתרון היחידי שנותן מענה מכל מקום ובכל זמן. תקשורת לוויינית מאפשרת לטייל בראש שקט, מעניקה שלוות נפש (יחסית...) ושינה טובה גם לנשארים בבית, והכי חשוב – תציל את חייכם במידה שיהיה צורך, ולמנוע סבל מיותר. בשנים האחרונות תקשורת לוויינית הפכה לחלק בלתי נפרד מציוד טיולים, ובמחירים סבירים בהחלט, כך שהיום - אין שום סיבה לחשוב פעמיים, ואין שום סיבה לצאת לאזורים נידחים בלי זה.
 

כתבות נוספות






עודד לבנוני אודות הכותב
עודד לבנוני הוא מטייל בנשמתו, שחרש את שבילי ישראל ולאחר מכן הרחיב את היריעה וחקר את העולם - דרך הרגליים. הוא סיים תואר ראשון בגיאולוגיה ולימודי הסביבה, והמשיך למאסטר ולדוקטורט באקולוגיה. לאחר שניהל את חדר מצב טיולים במשרד החינוך ואת מוקד הטבע של החברה להגנת הטבע, והדריך טיולי שטח גיאוגרפיים משך שנים רבות, גילה את עולם הלוויין והקים את חברת:
עולם קטן - תקשורת לוויינית ולחצן מצוקה למטיילים.









מספר צפיות: 768
722