www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



טרק השיניים של נווארינו –
סיפור דרך לטרק הדרומי בעולם
מאת: עופרי וייס


כאשר תכננתי את הטיול בדרום אמריקה, אחת השאיפות היתה להגיע לפיסת טבע שמעטים היו בה לפני. זה בדיוק הדבר הנפלא בטרק "השיניים של נווארינו" - מרגע שתצאו לדרך, זה רק אתם והטבע הפראי.


כאשר אני אומר טבע פראי, הכוונה כאן, בחלק הדרומי ביותר של יבשת אמריקה, לאינספור פסגות, נחלים ואגמים, כמעט ללא נפש חיה, מלבד עוד כמה טרקרים מטורפים כמונו, שהרחיקו אל האי נווארינו (Navarino) השייך לצ'ילה.
 

שני טרקים שחוברו להם יחדיו

השיניים של נווארינו (Dientes de Navarino) הוא כינוי לרכס פסגות שחורות משוננות, הניצבות בשורה מרשימה למדי. טרק השיניים של נווארינו אורך 3-4 ימים, במהלכם מקיפים את "השיניים" הללו, ובדרך עוברים על פני עשרות אגמים ונופים מטריפי דעת ובתוליים. זהו טרק הדגל של האי, שאורכו 33 ק"מ והוא בדרגת קושי בינונית.
 
אגם ווינדוונד (Lago Windhond) הוא אגם גדול בדרום האי, אליו הגענו ביום השני של הטרק, והשהות ב"רפוחיו" - בקתת העץ שלצידו, זכורה לי כאחת החוויות הקסומות של הטיול. האגם נמצא במרחק יום הליכה ארוך (25 ק"מ, כ- 11 שעות) מהעיירה פוארטו ויליאמס (Puerto Williams).
 
האפשרות המעניינת יותר, אותה עשינו אנו, היא לחבר את שני הטרקים - השיניים והאגם - וליצור טרק של 4-5 ימים, באורך 60 ק"מ ובדרגת קושי גבוהה (בעיקר בשל המרחק הגדול).
 
מפת מסלול הטרק עם נקודות ציון ששודרו על ידי מכשיר מסנג'ר לווייני בזמן אמת
 


טיולי אופניים




 

יום ראשון: מפוארטו ויליאמס אל אגם ווינדוונד (11 שעות)

מדובר ביום הליכה ארוך מאוד, במהלכו צועדים 25 ק"מ, אך כולו עלייה וירידה מתונה (500 מ' בלבד) משני צדי ואדי ארוך. מכיוון שבקיץ נהנה האזור משעות אור רבות (18 לערך), ניתן לבצע אותו בקצב איטי ביום אחד. בנוסף, שינה ברפוחיו, משדרגת את הלילה בכמה רמות וחוסכת פתיחת אוהל.

במידה והמסלול ארוך עבורכם, יש אופציות טובות לקמפינג בדרך: ליד הרפוחיו ההרוס, 3 ק"מ אחרי קו פרשת המים (7 שעות) או בוואדי המיוער שלאחר הפיצול בביצה (10 שעות).
 
מקטע l: העלייה מפוארטו ויליאמס אל קו פרשת המים (6 שעות)
מהסופרמרקט Simon&Simon שבפוארטו ויליאמס יש ללכת דרומה בכביש, ומעט לאחר העיקול ימינה, לחפש שביל שיוצא דרומה. לאחר חציית הנהר, להתעלם מהדרך שממשיכה ימינה, וללכת דרומה דרך העצים. יש לחבור לדרך ראשית וללכת ישר, עד לשלט עץ קטן עליו כתוב Lago Windhond, המצביע ימינה לשביל צר ומסודר.
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
המפל הגדול שלאחריו השביל אינו מפונה וקשה למעבר  (צילום: עופרי וייס)

טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
הקפת הלגונה משמאל, הדרך אינה קלה  (צילום: עופרי וייס)


העלייה בוואדי משמאל לנהר, כאשר בתחילתה (כ- 2/3), עד למפל הגדול, השביל נוקה מעצים שנפלו והוא ברור, מסומן בסרטים ובצבע על העצים. את האגם הגדול שלאחר המפל יש להקיף משמאל. השליש הנותר מסומן ברובו, אך אינו מפונה ולכן לעיתים יש לסטות מהשביל, אך חפשו את השביל המקורי, הוא יחסוך לכם זמן ומאמץ רב.
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
עלייה במעלה הוואדי, מקל עם סימון נעוץ בקרקע  (צילום: עופרי וייס)


מקטע ll: מקו פרשת מים עד לפיצול (4 שעות)
כ- 200 מ' לאחר שיא הגובה באוכף, עוברים בין שני אגמים בצד ימין של הנהר, ולאחר 2 ק"מ, כאשר מגיעים לרפוחיו הרוס מול עיקול הנחל, יש לחצות לצד שמאל של הנהר. בעבר היה השביל מסומן, אך רוב הסימונים נעלמו מכאן והלאה, בגלל ההצפות שגורמים הבונים הרבים שחיים כאן. נסו ללכת בשבילי עיזים, אך אם אין, פשוט פלסו דרככם קדימה עד שתעלו על אחד. באמצע הירידה הסימונים והשביל המקורי חוזרים לסירוגין. חפשו אותם.

אין סימון (למעט מקל באמצע הביצה, שקל לפספס), אך בשלב מסויים השביל עובר למרכז הביצה, ושם נמצא הפיצול בין המשך לאגם וינדוונד או עלייה אל השיניים של נווארינו.
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
הירידה להמשך הוואדי, לאחר קו פרשת המים  (צילום: עופרי וייס)

טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
בסוף הירידה הוואדי הופך רחב ומישורי, הביצה יותר קלה להליכה מהיער  (צילום: עופרי וייס)


מקטע lll: מהפיצול אל הרפוחיו ( 1.5 שעות)
ממשיכים לרדת במרכז הביצה. בסוף הירידה נראית כיפה והוואדי "מתפצל" לשני וואדיות, כאשר בצד הימני זורם הנהר ובשמאלי יער. יש לרדת בוואדי השמאלי עד לביצה רחבה מאוד, בה הולכים 4 ק"מ (בהליכה קצת משעממת) לפי מקלות במרכז הביצה. כעבור 3.5 ק"מ חוצה את הביצה נחל, ובסופה אגם שחור גדול, אותו יש להקיף מימין. בקצהו יש לפנות ימינה וללכת 200 מ' אל תוך היער, עד ליעדנו - הרפוחיו לחופי אגם ווינדוונד.
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
הליכה משעממת במרכז הביצה בעקבות מקלות  (צילום: עופרי וייס)





 

אימוני דייג ברפוחיו...

רפוחיו צ'ארלס (Charle's Refugio) נבנה ב- 1962 כעמדת תצפית דרומית של הצבא מפני פלישה של ארגנטינה. הוא כולל שלושה חדרים - מטבח, חדר שינה עם מיטות עץ וסלון עם אח עצים. על האח ניתן לבשל מנות שמצריכות בישול ארוך, כך שאתם יכולים לחסוך לעצמכם גז ולהביא מראש - פחות (רק ודאו עם מטיילים שחזרו שהוא עדיין תקין...).
אנחנו בחרנו להישאר שני לילות ולנוח יום שלם בכיף, ואני ממליץ להשאר אפילו יותר. בלילה הראשון היינו לבד ובלילה השני הגיעו 20 מטיילים.
 
ניתן לשכור חוט וקרס או לקוות שמישהו השאיר בבקתה, לטובת דייג באגם ווינדוונד. נסיונות הדייג שלנו לא צלחו, אך לאחר שיחה עם מביני עניין (בהם אוסטרלי ששהה בבקתה שלושה שבועות ואכל רק דגים), ישנן שתי נקודות מומלצות לדייג: האחת בלשון הבוץ, שם צריך להיכנס למים מעבר לגובה הברכיים ולזרוק את הקרס לכיוון הרוח, והשנייה היא להקיף את האגם מימין, לעלות על לשון הקרקע הארוכה הנכנסת אליו ולזרוק את הקרס דרומה (הליכה ארוכה אך יותר סיכוי לדגים ואין צורך להיכנס למים).
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
רפוחיו צ'ארלס, מומלץ להישאר ולנסות את כוחכם בדיג  (צילום: עופרי וייס)
 

אופציית הרחבה אל המפרץ הדרומי

לטרק הזה לא יצאתי מכיוון שהעדפתי לנוח ולנסות את מזלי בדייג, אך ניתן להקיף את אגם ווינדוונד מימין או משמאל, במסלול של 6-8 שעות, לעבר המפרץ הדרומי – בהיה ווינדוונד (Bahia Windhond), ולהישאר ללון שם לילה. שוחחתי עם מטיילים שעשו זאת והם מספרים על חוויה מדהימה של עמידה במפרץ, כאשר מסביבך עצמות לווייתנים ענקיות, מולך רק אוקיינוס, איים קטנים וסיכוי לצפות בלווייתנים ודולפינים.
 
אין זה מסלול רשמי, אין באמת שביל מסודר ואין עליו מידע באינפורמיישן, אך ניתן לשאול בסוכנות הטיולים שילה או מטיילים ברפוחיו של סיסיליה אשר בפוארטו ויליאמס. מידע מפורט על המסלול, כולל טיפים, מפות מצויירות ומאיזה צד כדאי להקיף את האגם, ניתן למצוא בספר האורחים של רפוחיו צ'ארלס.
כתבה על טרק צלב הימים – הטרק הדרומי ביבשת
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
לגונה ווינדוונד והמפרץ הדרומי כפי שהם נראים בהמשך המסלול מפסגת בטינלי  (צילום: עופרי וייס)
 

יום שני: מהרפוחיו אל לגונת השיניים 

מקטע l: מהרפוחיו אל פסגת בטינלי
נתחיל את דרכנו חזרה, 4 ק"מ בביצה, במסלול שבו הגענו. בערך 1.5 ק"מ לאחר העלייה בוואדי עם העצים, יש לחצות את הנהר ולמצוא את השביל המסודר (ישנו מקל במרכז הביצה מול נקודת החציה, אך קל לפספס). חשוב לחצות בנקודה הנכונה ולמצוא את השביל, כי הצד השני של הנהר מכוסה עצים שנפלו, ועלייה שלא בשביל אורכת זמן כפול. מכאן מתחילה עלייה קשה באורך 3 ק"מ (500 מ' גובה), כאשר הקילומטר הראשון תלול (300 מ' גובה), ו- 2 הק"מ הנותרים מתונים על השלוחה (200 מ' גובה).
 
העלייה מסתיימת עם היציאה מהשיחים, ומתחיל שטח צחיח עם סימוני רוג'ומים. יש ללכת 1 ק"מ ולחצות את הנחל הנשפך מלגונה בטינלי (Bettinelli), אותה יש להקיף משמאל. באמצע הלגונה מתחילה עלייה באורך 1.5 ק"מ, עד ללגונה קטנטנה, ממנה יש לעלות לאוכף משמאל. משם יש להמשיך בעלייה במדרון תלול ומסוכן, עוד 500 מ' עד פסגת בטינלי (Cerro Bettinelli), לתצפית משגעת מגובה 860 מ'.
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
השיניים של נווארינו במבט מאחור, תצפית מפסגת בטינלי  (צילום: עופרי וייס)
 
מקטע ll: מפסגת בטינלי אל עמוד 16
הירידה מהפסגה תלולה וארוכה. יש ללכת בעקבות הרוג'ומים, 2 ק"מ לכיוון צפון-מערב. לקראת סיום נכנסים ליער בצמוד לנחל קטן, איתו מגיעים עד ללגונה, אשר מימין לה יש לחפש את העלייה לאוכף בין שתי פסגות משוננות. שם נמצא עמוד מספר 16, וזוהי הצומת עם המסלול המעגלי (Circuit Dientes de Navarino).
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
הירידה התלולה והארוכה מפסגת בטינלי  (צילום: עופרי וייס)

מקטע lll: מעמוד 16 אל לגונת השיניים (כ- 40 דקות)
המסלול המעגלי המקיף את השיניים של נווארינו, בחלקו מסומן היטב ובחלקו ישנו שביל ברור, אבל לא כפי שהייתם מצפים ממסלול הדגל של האי. במקרים רבים יש לחפש את הרוג'ום הבא או להיעזר במפה.
מהצומת יש להמשיך שמאלה וללכת על הדופן השמאלית של הפסגות המשוננות (השיניים), 1 ק"מ עד לגונת השיניים  (Laguna de los Dientes) הגדולה, שם יש נקודת קמפינג. מעמוד 16 עד לגונה מרטילו (Laguna Martillo), ישנן עשרות נקודות קמפינג טובות.
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
המסלול המעגלי המקיף את השיניים של נווארינו, חפשו את הרוג'ום  (צילום: עופרי וייס)
 

יום שלישי: לגונת השיניים אל לגונת גוואנקוס 

מקטע l: מלגונת השיניים אל קצה לגונה מרטילו (3 שעות)
ביום זה יש להמשיך ולצעוד 8 ק"מ מערבה, בין הלגונות הרבות, בעיקר על שברי סלעים, עד עמוד 24 שעל האוכף לפני לגונה מרטילו. את הלגונה הארוכה יש להקיף מימין, בהליכה של 1.5 ק"מ עד לקצה שלה (באמצע הלגונה השביל עולה ימינה על שלוחה ויורד חזרה לללגונה, אך ניתן פשוט ללכת לאורכה ולחסוך את העלייה).
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
צעידה על שברי סלעים בין אינספור לגונות   (צילום: עופרי וייס)


מקטע ll: מקצה לגונת מרטילו אל פסו וירג'יניה 
מכאן השביל נעשה בוצי מאוד וקל לאבד אותו. בתחילה הוא עובר כ- 1 ק"מ על גדת הנהר, ובשלב מסוים נפרד ימינה ל- 2 ק"מ. הכיוון הכללי הוא קטע סלעי-מצוקי גדול, בחצי הגובה של הרכס, דרכו עובר השביל העולה לפס. יש ללכת בין הלגונות בעקבות הרוג'ומים ולהיות מוכנים לסימון גרוע והרבה מאוד שבילים מבלבלים.
 
העלייה מתחילה בעמוד 32, שנמצא מעל לגונה בינונית. שמרו על השביל המקורי, זו עלייה תלולה וחבל "לתפור" את השטח. ישנם קטעים בוציים מאוד, ברמה של מדרגה בגובה מטר שכולה בוץ, ולעתים צריך להעזר בענפים ולטפס בעזרת הידיים (גם המקלות, שרצוי לקחת לטרק, לא יעזרו כאן). הקטע הראשון בעלייה תלולה מאוד דרך היער, שאורכה 500 מ' (200 מ' גובה), והקטע השני בעלייה מתונה בשטח חשוף, באורך 2 ק"מ (300 מ' גובה).
 
לפני היציאה מהיער לשטח החשוף, מומלץ ללבוש את כל הציוד החם ומגן הרוח שיש ברשותכם, שכן הרוח למעלה מטורפת. מעט לפני הפס ישנה לגונה קטנטנה, בה אפשר למלא מים, ולידה סלע ענק המהווה מחסה מהרוח.

עם ההגעה לפס מומלץ להשאיר את התיק ולעלות לאחת משלוש הפסגות הגבוהות בשטח, אך היזהרו, הרוחות עלולות להעיף אתכם מהפסגות המצוקיות. לפניכם ומעט ימינה פסגה נמוכה, אשר עליה עלינו מפאת חוסר זמן, וממנה ניתן לצפות על השיניים של נווארינו ופוארטו ויליאמס. הפסגה משמאל (900 מ') דורשת עלייה של 80 מ', וממנה תצפית למזרח, צפון ומערב, כולל העיר אושואיה (Ushuaia) והאי הגדול של טיירה דל פואגו (Isla Grande de Tierra del Fuego). הפסגה הגבוהה באזור היא הפסגה הימנית (970 מ'), אליה יש לטפס 130 מ' כדי לזכות בתצפית על כל האי ומעבר לו.
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
הוואדי הימני בו טעו שתי בנות בערפל יום לאחר שעברנו במקום   (צילום: עופרי וייס)

מקטע lll: ירידה מפסו וירג'יניה אל הקמפינג
50 מ' לאחר חציית הפס, במרכז הוואדי, ישנו סלע גדול עם סימון אדום, וממנו מתחיל שביל ברור היורד בדופן הימנית של וואדי רחב. למחרת היום בו אנו צעדנו שם, שתי בנות טעו בערפל בוואדי לא נכון, התגלגלו 200 מ' ונתקעו שלושה ימים עד שנמצאו (בריאות ושלמות).
הירידה באורך 300 מ' ( 200 מ' גובה), ובחלקה היא כה תלולה שניתן פשוט לגלוש למטה על החצץ. היה כיף לגלוש ולהשתולל בירידה, אך מעבר לסכנת החיים הברורה וכאבי ברכיים, לשותף שלי נקרעו מהחצץ נעלי סלומון חדשות. בסוף הירידה התלולה מקיף השביל משמאל את לגונה גוואנקוס (Laguna de los Guanacos) המדהימה, לאורך כ- 1.5 ק"מ.
 
הירידה מקצה הלגונה מתחילה בצד ימין של הנחל, ליד דק עץ, אך אני ממליץ לרדת בשביל משמאל לנחל, כך תוכלו לצפות במפלים שלו. בצד ימין של הנחל יש לחצות לאחר 300 מ', בנקודה נוחה בתחילת המישור.
בנקודת החצייה ישנה נקודת קמפינג מצויינת, ושם בין העצים הקמנו את האוהל. שימו לב שמעבר לנקודה זאת אין יותר שטחים טובים לאוהלים עד הכביש.
 
טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
הירידה התלולה, לגלוש עד למטה על החצץ  (צילום: עופרי וייס)

טרק השיניים של נברינו, אושוואיה, ארץ האש
מומלץ לרדת בשביל משמאל לנחל, כך תוכלו לצפות במפלים שלו  (צילום: עופרי וייס)
 

יום רביעי: ירידה מהקמפינג אל הכביש

גם כאן חגגו הבונים והוואדי הרחב והמישורי מוצף כולו, ואיתו גם השביל המקורי. יש להקיף את שטחי ההצפה מימין, לאורך 1 ק"מ, עד סוף המישור, שם ניפרד סופית מהנחל (יש למלא מים!).
מקצה המישור ישנו קטע בעייתי לאורך 1 ק"מ, בו הלכנו בעקבות השביל הישן, שפשוט התפוגג באמצע ונאלצנו לפלס דרך בין עצים רבים שנפלו. ישנו שביל חדש אשר נצמד לימין הוואדי, ומומלץ לעשות מאמץ למצוא אותו. כשהוואדי נפתח יש לרדת 1.5 ק"מ בשטח פתוח, בכיוון כללי מטה ובמגמה - ימינה, לעבר הכביש, אך ישנם כאן שבילים מבלבלים רבים.
 
בסיום המישור יש למלא את כל הבקבוקים שברשותכם במי הנחל, מכיוון שאנו נפרדים ממנו, והנחל הבא שנמצא בסוף המסלול מזוהם בגלל הפרות. מאחר וסמכנו על הנחל שהתגלה כמזוהם, נאלצנו ללכת עוד ק"מ על הכביש עד לנחל נוסף, אך מנקודה זאת הכל שטחים פרטיים מגודרים ומלאים צואת פרות.
לבסוף, לאחר חיפוש עקר של עוד 2 ק"מ לאורך הכביש, במזל רב תפסנו טרמפ אל פוארטו ויליאמס בשעה תשע בערב. הכביש לפוראטו ויליאמס אורכו 12 ק"מ, אך המקומיים עוצרים לכולם עם הטנדרים ומעמיסים בלי בעיה אפילו 9 מוצ'ילרים.
 

מילוי מים במהלך הטרק

ביום הראשון - ההליכה היא כל היום בוואדי לאורך נחלים, ואין צורך לסחוב יותר מחצי ליטר. בירידה בוואדי וברפוחיו המים בנחלים צהבהבים, אך אנו שתינו מהם שלושה ימים בלי כל בעיה.
ביום השני - לאחר הטיפוס ניתן למלא מים בלגונה בטינלי, ונקודת המים הבאה נמצאת אחרי הירידה מהפסגה, 4 ק"מ לאחר מכן. משם ישנן לגונות ונחלים עד לסוף היום.
ביום השלישי - יש לגונות ונחלים שניתן למלא מהם כל היום, כולל לגונה קטנטנה קצת לפני פסו גוואנקוס.
ביום הרביעי -  מעט לאחר היציאה בבוקר מהקמפינג נפרדי מהנחל, והנחל הבא שנמצא בתחתית הוואדי מזוהם בצואת פרות. אם נתקעים בלי מים יש ללכת קילומטר על הכביש לכיוון פוארטו ויליאמס, עד לגשר גדול מעל נחל.
 

הערות ואזהרות

* מפת נייר טובה ועלון מידע מפורט (64 עמודים) על המסלול ניתן לקבל באינפורמיישן של פוארטו ויליאמס.
* מזג האוויר הוא עניין קריטי בנברינו, מפני שהכל קיצוני. גם בחודשי הקיץ אין יום בו לא יורד גשם.
* מומלץ לטייל באי מינואר עד פבואר, שהם חודשי הקיץ. אנו טיילנו באמצע ינואר, ולמזלנו מתוך שבועיים באי היה רק יום אחד מושלג, בו אנחנו והאוהל קפאנו בלילה.
* לא בא בחשבון לבצע את המסלול בכיוון ההפוך, בגלל הירידה מפסו וירג'יניה. פגשנו ארבעה גיאולוגים שעשו זאת וסיפרו על עלייה טראומטית במיוחד.
* אזהיר שוב לגבי הירידה מפסו וירג'יניה. כשתעלו לאוכף השביל יעלם ויופיע שוב בתחילת הירידה, ליד סלע גדול עם סימון אדום. כשההמעבר בערפל קשה למצוא את השביל הנכון, ולכן שימו לב שאתם נשארים במרכז האוכף ולא סוטים לוואדי הימני, ממנו הדרדרו הבנות.
* אם תרצו להרחיב עוד את המסלול, תשאלו מדריכים מקומיים לאן עוד אפשר ללכת, הם יספרו לכם בגאווה על כל מקום שהם הלכו וגילו.
* אם ברצונכם בבת לוויה ומדריכה למסע אני ממליץ על סימונה, הכלבה בעלת שלושת הרגליים של סיסיליה, בעלת ההוסטל והקמפינג, שבעבור תוספת משקל של אוכל בעבורה תראה לכם את הדרך!


סרטון וידאו קצר שיעשה גם לכם חשק להדרים עד ומעבר לקצה היבשת הדרומית
 

האדם הראשון שדרך על...

מבחינתי הדבר המדהים ביותר במסלול, הוא שבמידה ו"התברברתם" בנקודה מסויימת - כנראה שאתם בני האדם הראשונים שהלכו בנקודה זו אי פעם! תחושת הבתוליות של הנופים הכל כך עוצמתיים, עוד מגבירה את עוצמתם.
 

כתבות נוספות

צ'ילה: טרק צלב הימים
צ'ילה: טרק בשמורת טורס דל פיינה
צ'ילה: טיפוס על הר הגעש וייאריקה
צ'ילה: הקטע הדרומי של הקרטרה אוסטרל
פטגוניה – סוף העולם של צ'ילה וארגנטינה
תקשורת לוויינית למטיילים





עופרי וייס
 
אודות הכותב
עופרי וייס, חובב טיולים וטרקים בפרט, שכבר בגיל צעיר כבש יחד עם הוריו את פסגות ההימליה של נפאל. סיים שנת שירות בכפר הנוער נרדים ושירות קרבי בצה"ל ויוצא לכבוש את דרום אמריקה.
 

לקריאת כתבות נוספות של עופרי








מספר צפיות: 1470
1230