לצאת משביל החומוס:
חלקה הדרומי של הקרטרה אוסטרל
מאת: עופרי וייס

"קרטרה אוסטרל", העושה דרכה בדרום צ'ילה וצפון פטגוניה, זכתה לשלל כינויים וסופרלטיבים, כאחת מדרכי הנוף היפות בעולם. כינוי אחד, אולי קצת פחות מחמיא (תלוי איזה משקפיים מרכיבים...), הוא "שביל החומוס". לא שיש כאן כל כך הרבה חומוס, אבל הרבה ישראלים יש ויש.

אני ניסיתי לצאת מ"השביל", אל מקומות שעדיין נותרו בתוליים, בהם זכיתי לטייל בעיקר עם תרמילאים מקומיים ואירופאים – עוד סוג של "גילוי עולם". אתמקד כאן בחלקה הדרומי של הקרטרה, אשר ההגעה אליו אינה פשוטה – אך שווה את המאמץ.

1 / 10

2 / 10

3 / 10

4 / 10

5 / 10

6 / 10

7 / 10

8 / 10

9 / 10

10 / 10

❯ ❮

יעדי טיול על הקטע הדרומי של הקרטרה אוסטרל המוזכרים בכתבה

פטגוניה, קרטרה אוסטרל ומה שביניהן

פטגוניה היא חבל הארץ הדרומי של צ'ילה וארגנטינה, אי שם בקווי הרוחב הדרומיים ביותר של כדור הארץ, בואכה אנטארקטיקה. עד אמצע המאה העשרים הייתה זו ארץ לא נודעת, אותה גילו רק האמיצים שבמטיילים, שזכו לחזות בפלאי הטבע העוצמתי והבתולי – יערות עבותים, הרים גבוהים, מצוקים דרמטיים, קרחוני עד, פיורדים החודרים ליבשה, המון אגמים ומעט מאוד תושבים.

בסוף המאה ה- 20 הסתיימה סלילתו של כביש מספר 7, הנמתח על פני 1,200 ק"מ, שעד היום קטעים רבים ממנו אינם מצופים אספלט. כך חובר אזור האגמים הצ'יליאני, מהעיירה פוארטו מונט (Puerto Montt), עם העיירה הקטנטונת וייה או'היגינס (Villa O'Higgins), בטבורה של פטגוניה.

לינה בעיירה פוארטו מונט | כתבה על אזור האגמים והקרטרה אוסטרל

הקרטרה אוסטרל – אלף ומאתיים קילומטרים בנופים המרהיבים של פטגוניה (צילום: Alexis Gonzalez)

הקרטרה עם או בלי חומוס

אך אליה וקוץ בה... כי כשקל להגיע, יש גם הרבה מטיילים. הנופים המשגעים הפכו את חלקה הצפוני והמרכזי של הקרטרה למסלול חובה לכל מטייל ביבשת הדרומית. בשל ריבוי התרמילאים הישראלים, הנעים כאן על מסלול מאוד מוגדר, היא זכתה להיכלל בין מספר יעדים בעולם המכונים "שביל החומוס".

חלקה הדרומי של הקרטרה הרבה פחות נגיש ומתויר. קטע של 300 ק"מ, מהעיירה צ'ילה צ'יקו (Chile Chico) עד העיירה וייה או'היגינס, מחובר רק מצפון, עם כביש המגיע מארגנטינה. מי שרוצה לטייל במקטע זה, חייב לנסוע הלוך-חזור או להגיע אליו בטרק, עליו אספר בהמשך.

לינה בעיירה צ'ילה צ'יקו

אגם או'היגינס, בקצה הדרומי ביותר של הקרטרה אוסטרל (צילום: CC sergejf)

ואן, רכב או טרמפים?

אין חוק ואין דרך עדיפה. האחד ירצה לטייל בקבוצה גדולה, שיוכל לחלוק חוויות וכיף, ואחר יעדיף לשכור רכב, כדי שתהיה לו את הגמישות לרדת מהמסלול אל איזו לגונה קטנה. לי לא היה ספק שטרמפים זו הדרך שלי, לפגוש אנשים חדשים, לתרגל את הספרדית וללמוד על המקום דברים שרק מקומיים יודעים. אך גם לטרמפים יש חסרונות – לעולם לא תדע היכן תסיים את היום, המתנה של שעות בגשם או לפתוח אוהל באמצע שום-מקום.

שני בריטים שאספו אותי לטרמפ סיפרו לי על עיירות בדרך שלא ידעתי על קיומן. דייג אשר עשה דרכו חזרה מהעיר הגדולה, לימד אותנו היכן אפשר למצוא את הדגים הטובים ביותר ואילו דגים שוחים באילו נהרות. כאשר התלבטנו למה הכביש מלא בסדקים, קיבלנו שיעור בגאולוגיה מפרופסור באוניברסיטה. אפילו תרמתי את חלקי לדיפלומטיה הישראלית, בשיחות מאתגרות בספרדית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

גם זו דרך ליהנות מנופי הקרטרה אוסטרל (צילום: CC ix4svs)

הדרום הרחוק של הקרטרה

כאמור, אלו מבין המטיילים שמתגברים על הקושי ומגיעים אל חלקה הדרומי של הקרטרה אוסטרל, זוכים בנופים הכי פראיים ומטריפים שיש לקרטרה להציע. אין דרך קלה להגיע אל העיירה וייה או'היגינס, הנמצאת בקצה הדרומי ביותר. הדרך הארוכה מתחילה מצ'ילה צ'יקו, יורדת דרומה 300 ק"מ, וחוזרת באותו נתיב.

האופציה המעניינת והמאתגרת היא טרק של יומיים, שתחילתו בעיירה אל צ'אלטן (El Chalten) שבארגנטינה. במהלכו חוצים את הגבול אל צ'ילה ובהמשך חוצים בשייט של שעתיים וחצי את לגונה או'היגינס. אומרים שכאשר הדרך קשה הנופים יפים שבעתיים... ואכן, זה אינו טרק קל, אך בהתאם הנופים בתוליים, ללא שמץ מגע יד אדם.

אגמים וקרחונים מקיפים את העיירה וייה או'היגינס (צילום: CC Thomas Kohler)

העיירה וייה או'היגינס

הדמיון לוקח אותנו אל עיירות פשוטות, עם בתי עץ הפזורים על פני שטח נרחב, אך לא כך בנויה או'היגינס. בתיה אומנם בנויים עץ – חומר הבנייה הזמין כאן – אך היא מסודרת כאילו שרטטו אותה בסרגל, עם כיכר מרכזית גדולה ונעימה, שלושה סופרמרקטים, מספר חנויות מזכרות, מוזיאון אחד והרים מעוטרים לבן מכל עבר.

בקמפינג שבעיירה הקטנטונת נאספים מטיילים מכל העולם, בעיקר מוצ'ילרים, אשר כמוני חצו את הגבול ברגל, ורוכבי אופניים שעושים את הדרך כולה על שני גלגלים. כל כך נידח כאן, שאפילו כספומט אין, אך ניתן להחליף כסף עם מטיילים שעושים את הדרך ההפוכה. גם הטרמפים מעטים מאוד, ורבים עולים על אוטובוס כדי לצאת צפונה.

לינה בעיירה וייה או'היגינס

מבט מ"תצפית הדגל" על העיירה וייה או'היגינס, רחובות ששורטטו בסרגל (צילום: Francisco Armijo Allendes)

מסלולים קצרים מווייה או'היגינס

מסלול "תצפית הדגל" מאפשר טיול רגוע והנאה מנופים בתוליים, עם טיפוס תלול של 2 ק"מ מזרחה, לעבר פרגולת תצפית בגובה 700 מ' מעל העיירה (כ- 500 מ' עלייה).

אל קרחון מוסקו (Mosko Glacier‏) הנמצא מזרחית לעיירה, מוביל מסלול של 10 ק"מ לכל כיוון. שביל ברור, ללא הרבה עליות, מגיע אל לגונה פרייה (Lago Fria) שלמרגלות הקרחון הענק. גשם שוטף, שלא חדל לרדת, אילץ אותנו להביט על הקרחון מרחוק ולסוב על עקבותינו. הפיצוי המתוק הגיע בקמפינג, בדמות לחמניות ומאפים מעולים שהכינה תרמילאית גרמניה שהלכה עמנו.

קרחון מוסקו, וילה אוהיגנס, קרטרה אוסטרל, צ'ילה

קרחון מוסקו נראה באופק, מסלול של 10 ק"מ לכל כיוון (צילום: CC sergejf)

מתחילים לעלות צפונה

הימים הם ימי הסתיו, שעות האור מתקצרות, ימי השמש מתמעטים, והחורף, שהוא אכזרי במיוחד במחוזות הדרומיים, כבר דופק בשער. המטיילים מתחילים לעזוב את העיירה הקטנטונת וייה או'היגינס, מי בדרכו דרומה, לסיים את "המסלול היורד" ומי בדרכו צפונה ב"מסלול העולה". גם חלק מהתושבים, כ- 600 איש, יעזבו את עיירת הספר, שחלק מפרנסתה מתבססת על המטיילים.

לאחר כ- 30 ק"מ צפונה מהעיירה, מעט לפני לגונה וארגס (Lago Vargas) מטפס מסלול של 5 ק"מ (לכל כיוון) אל לגונה קטנה בגובה 1,170 מ' (900 מ' עלייה). מעליה "תלוי" קרחון טיגרה (Glaciar el Tigre) והמראה פשוט קסום. את התרמילים הגדולים מומלץ להחביא בתחילת המסלול, ולקחת אותם כאשר ממשיכים בנסיעה צפונה.

קרחון טיגרה "נשפך" אל לגונה קטנה (צילום: Wikiloc)

בתי העץ והכלונסאות של מפרץ טורטל

לאחר עוד כ- 100 ק"מ, במהלכם חוצים באמצעות מעבורת חינמית את לשון האוקיינוס הקוטעת את הכביש בפוארטו יונגאיי (Puerto Yungay), מומלץ לבצע סטייה קלה מהקרטרה. כביש שאורכו כ- 22 ק"מ מוביל אל מפרץ טורטל (Caleta Tortel). מראה בתי העץ של הכפר טורטל (Tortel), הבנויים בינות העצים על גדות המפרץ, הוא פשוט יפהפה ומזכיר את הפיורדים של נורווגיה.

הגאוגרפיה כאן מטורפת – פיורדים שהרים תלולים ומיוערים עוטפים אותם, נהרות הנשפכים לים ומספר איים קטנים. עד שנת 2003, אז נסלל הכביש לכאן, היו מגיעים לכפר רק בדרך האוויר והים. תושביו מתפרנסים בעיקר מכריתת עצי היער, והבתים הבנויים על כלונסאות, כולל שביל כלונסאות לאורך המפרץ, מעניקים לו מראה ציורי ומיוחד.

מהעיירה ניתן לצאת לשייט אל קרחון ג'ורג' מונט (Jorge Montt Glacier). מבט אחד במפה טופוגרפית יגרום לכם להבין כמה האזור והנופים מהשייט מדהימים – עשרות פסגות מושלגות וקרחונים וביניהם האוקיינוס.

כתבה על הפלגה בפיורדים של נורווגיה

סרטון וידאו מקסים של ביקור בעיירה טורטל, על בתי ושבילי הכלונסאות שלה

חגיגת הבשר הראשונה (או האחרונה)

היעד הבא נמצא עוד 100 ק"מ צפונה (כן, המרחקים כאן מטורפים), בדמות העיירה קוקרן (Cochrane). העיירה הקטנה והמסודרת, היא הנקודה הדרומית ביותר על הקראטרה בה ניתן למשוך כסף ולקנות בשר טרי בקצבייה. ואל תקלו בכך ראש, למטיילים בארגנטינה וצ'ילה, לא לאכול בשר במשך שבוע בגלל טרקים וטרמפים זה אירוע קשה מנשוא.

מעל העיירה מתנשא הר סן לורנצו (Monte San Lorenzo), שפסגתו מגיעה לגובה 3,706 מ' ועליו עובר הגבול בין ארגנטינה לצ'ילה. זהו ההר השני בגובהו בפטגוניה, וממנו משתפלים שלושה קרחונים – שניים מהם בארגנטינה ואחד בצ'ילה – קרחון סן לורנצו. נסיעה של 50 ק"מ דרומה מובילה אל לגונה גדולה למרגלות הקרחון, אותה חוצים בסירת מנוע, ואז ניתן ללכת על הקרחון.

במרחק קצר מהעיירה (כ- 4 ק"מ) נמצאת הכניסה אל שמורת טמנגו (Reserva Nacional Tamango), אליה ניתן להגיע ברכב או בשייט על הנהר. מספר מסלולים מאפשרים טיולי יום או טרק של מספר ימים, ומיעוט המטיילים מגדיל את הסיכויים לצפות בחיות הבר, בהן צבאים ופומות. חשוב לפתוח אוהל רק באתרי קמפינג מסודרים, בגלל שהפומות פעילות בעיקר בשעות בין הערביים ובבוקר.

העיירה קוקרן והנופים המקיפים אותה, סרטון וידאו קצר

לצאת משביל החומוס

על הטרמפ שתפסנו צפונה מכאן לא סיפרתי לאמא, אך הוא גרם לי להבין שהדרך הטובה ביותר לחזות בנופים, היא מהארגז של הטנדר...

קצרה היריעה לספר כאן על כל הנופים, החוויות, המפגשים, ההרפתקאות, וגם הקשיים, שהיו מנת חלקי בארץ הלא נודעת של דרום הקרטרה אוסטרל. עבורי ללא ספק הם הצדיקו את היציאה משביל החומוס.

אודות הכותב

עופרי וייס, חובב טיולים וטרקים בפרט, שכבר בגיל צעיר כבש יחד עם הוריו את פסגות ההימליה של נפאל. טייל מספר חודשים בדרום אמריקה.

לקריאת כתבות נוספות של עופרי