.jpg)
.jpg)
פטגוניה – סוף העולם של צ'ילה וארגנטינה
מאת: ברק אפיק
פטגוניה, וזו לא מטפורה, זהו באמת סוף העולם. שדות הקרח היבשתיים הגדולים של חצי הכדור הדרומי, מושבות פינגווינים, יערות אשור-דרומי בני 3,000 שנה, עיירות ציוריות מוכות רוח ובדידות, חוות צאן מאופק לאופק, גאוצ'וס על סוסים שחבורת כלבים מלווה אותם לכל מקום, פארקים עם לגונות ואגמים בשלל צבעי כחול-ירוק, קרחונים המתנפצים לתוך אגמים, גואנקות, שועלים, קונדורים וסוסי בר. לחובבי הטבע הפראי במיטבו, נשמע מפתה אבל כל כך קררררר.
כתבה זו עוסקת בפטגוניה על שני חלקיה –
.jpg)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
בין אזור האגמים לארץ האש
כשחורחה לואיס בורחס (Jorge Francisco Isidoro Luis Borges), הסופר הארגנטינאי הגאון והשנוי במחלוקת, כתב על דרום היבשת, הוא התרפק על המישורים האינסופיים של פטגוניה. הוא תיאר את השקיעות הזוהרות המופלאות, הסוסים הקשורים ליד גדר הפונדק הקטן, תחנת רכבת באמצע שום מקום. אך מה שמשך את בורחס יותר מכל הוא הדמות המחוספסת של איש הדרום, "הכובע רחב השוליים, ה פונצ'ו , גלימת ה צ'יריפא הארוכה ונעלי עור הסוס". מי כמוהו יודע בוודאות, "כי בסוג זה של גאוצ'ו שוב אין לפגוש אלא בדרום".
אזור פטגוניה, הפרוש על דרומה של היבשת, במדי ובל בצפונו באזור האגמים, בקו הערים פוארטו מונט צ'יליאנית וברילוצ'ה ארגנטינאית משני צידי הרי האנדים. הוא נמשך דרומה עד קצה היבשת האמריקאית בדרום, בחלק המכונה בה זו נתמקד בחלק הדרומי של פטגוניה, בו מצויים שדות הקרח היבשתיים של חצי הכדור הדרומי, בואכ בדרום היבשת האמריקאית, במקום בו גווע רכס הרי האנדים, נוצרה עוד התרוממות גרניטית, אחרונה לפני המישורים הגדולים, המדרימים עד האוקיינוסים. זהו רכס גרניט, מחודד ומעוצב בידי השלגים, הקרחונים והרוחות העזות של פטגוניה.
לינה בפטגוניה | כתבה על הדרך מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
היעלמות הילידים של דרום אמריקה
תושבי האזור המקוריים היו שבטי הטוולצ'ה ( Tehuelche ), הציידים שנדדו במישורי פטגוניה וחיו במערות ובבקתות ארעיות, ושבטי האונאס ( Onas ), הדייגים שוכני החופים. עם הגעת האדם הלבן לאזור החלה שואת התושבים המקוריים של מרחבי פטגוניה, "ארץ הרגל הגדולה", על שם הכסות הגדולה שלבשו המקומיים לרגליהם על מנת להלך בשלג. במאה ה- 19, עם הגעת גלי המהגרים האירופאים לארגנטינה, יצאו הארגנטינאים ל"מלחמת המדבר", ציד שיטתי של הילידים כדי להשתלט על שטחיהם לצורך בניית חוות צאן ובקר וכיבוש השממה.
בצד הצ'יליאני המצב לא היה הרבה יותר טוב. הממשלות, החפצות בכיבוש השממות וב"תירבות" האזורים הפראיים של ארצם, הציעו קרקעות לחפצים להתיישב באזורי הדרום הקשים. כל מי שירד דרומה, זכה בשטחי ענק והקים חוות וכפרים קטנים. האוכלוסייה המקורית של האזור נעלמה מן העולם.
בני שבט הטוולצ'ה, ילידי האזור
הפארקים היפים של פטגוניה
בפטגוניה, משני צידי הגבול נמצאים שני פארקים לאומיים, מהיפים בעולם. בצד הצ'יליאני של רכס ה על שם ניצבי הגרניט הענקיים, היוצרים עמודים בגובה של למעלה מאלף מטרים מעל פני הקרקע. השם פיינה הוא הצבע הכחול בשפת בני הטוואלצ'ה, על שם האגמים על גווניהם התכולים והשמיים הנוגעים בהם. הפארק המקביל לו בצד הארגנטינאי נ (Parque Nacional Los Glaciares), בזכות ריבוי הקרחונים הגולשים לאגמי הפארק משדה הקרח הדרומי. סוגיית מיקומו המדויק של הגבול בין שתי המדינות היא אחד הנושאים הכאובים בפטגוניה והויכוח מתנהל עד היום כאשר כל צד בטוח כי נדפק על ידי שכנו-אויבו וכי יבוא היום ליישב את הסכסוך. הכל כמובן מתנהל על מי מנוחות ובקצב הדרום אמריקאי. בעבר הוחלט כי כל צד יקבל את השטח המנקז את מימיו לכוון הים שלו והדבר יצר גבול בלתי אחיד ולא הגיוני ומתיחויות רבות. ההסכם הנוכחי קובע כי הגבול עובר בקו הרכסים של האנדים ולעת עתה שורר שקט בגזרה. 
קרחון פריטו מורנו המפורסם בפארק הקרחונים הארגנטינאי (צילום: CC Deensel)
המתנחלים הארגנטינים
בפטגוניה הופתעתי לפגוש מתנחלים ארגנטינאים, חורחה ולואיסה, כמו קבוצת חבר'ה צעירים נוספים. הם אידיאליסטים שעזבו חיי נוחות ומותרות ב ובאו להתיישב בעיירות קטנות על הגבול הפטגוני על מנת למנוע מהצ'יליאנים לפלוש לשטחים אלו. מדי כמה זמן העסק מתחמם בין שתי המדינות ואף מגיע לעימותים צבאיים. כששאלתי את חורחה מה כל כך חשוב בכמה קילומטרים ימינה או שמאלה באזור הקרחוני השומם והעצום הזה, הוא הביט בי מופתע ואמר לי: "זאת הארץ שלנו, אנחנו חייבים להגן עליה!" כשאתה בא מהרי ירושלים, מביט במישורי פטגוניה ולא רואה כלום מאופק לאופק, אתה שואל את עצמך שאלות על אופי האדם ולא בטוח אם ישנן תשובות.
כאשר מתרחקים מהררי הגרניט, האגמים והקרחונים, המרחב הפטגוני הוא הנוף החדגוני של חוות הצאן הגדולות וצלליות הגאוצ'וס, הבוקרים ההולכים בעקבות העדרים. יופי ( Yupi ), בן תערובת של אב לבן ואם צאצאית לילידי המקום, הוא גאוצ'ו וגם רומנטיקן לא קטן. הוא מגיע לחוות בעונות הגז, גוזז צמר סביב השעון ובערבים, ליד המדורה, כשריח צלי האסדו מתפשט ומבשר על שעת הארוחה, פורט הוא על הגיטרה בולרוס עצובים. ככל שכד היין מתרוקן, כך שוקע הוא בעצב וגעגועים לאהובות שאינן ולימים שלא ישובו. רק גוש בשר גדול יכול לעצור את המיתרים הפורטים על נימי הזיכרונות של הבודדים שבזאבים, אלו הגאוצ'וס של פטגוניה. למחרת בבוקר, כשידהיר את הסוס בעליזות של ילד פרא שובב, לא יהיה זכר לעצב או געגועים. דהרנו במרחבים שהיו ביתו וכששאלתי אותו אם לא משעמם לעיתים בלי אנשים, הוא רק חייך, טפח על צוואר הסוס ופצח בדהרה תוך צווחות עליזות. הבטתי בו מתרחק, הוא כמו צמח מתוך האוכף כשהפונצ'ו מכסה רק מעט מן הסכין הארוכה הבולטת בתוך נדן העור, כלי העבודה וההגנה של הגאוצ'ו, ממנו לא ייפרד לעולם. חוות הצאן של פטגוניה כבר לא מכניסות רווחים כמו פעם. מחיר הבשר יורד, שכר העובדים עולה, חינוך הילדים, הנסיעות לשם הצטיידות, אמצעי הקשר ומחירי המחייה המאמירים, שוחקים את צאצאי המתיישבים של העבר. כך נעלמות אט אט החוות הקטנות אשר נקנות על ידי בעלי הקרקעות הגדולים שמספחים אותן לחוות ענק. בחוות עובדים הגאוצ'וס, הרכובים על גבי סוסים, כשעדר כלבים מלווה אותם לכל מקום ועוזר להם לקבץ את העדר ולהרחיק זאבים או פומות, הבאים לחטוף להם טלה שמנמן. כיום מחליפים רכבי 4 X 4 או טרקטורונים את הסוסים ויש חוות בהן מפקחים על העדר בעזרת מטוסי פייפר קטנים. פעמים רבות בעלי החווה גרים בעיר הסמוכה בנוחות ובעושר, ואל החווה הם מגיעים רק בסופי שבוע להשגיח כי הכל מתנהל כשורה. ילדיהם מקבלים כבר חינוך עירוני מיוחס וסביר שלא ישובו לעבוד בחווה, כי אם ימצאו לעצמם משרד נאה בתחום עיסוקם ואולי אף יעברו לבואנוס איירס הבירה. העתיד של פטגוניה טמון כנראה בטיפוח ופיתוח התיירות האקולוגית.
גאוצ'וס ארגנטינאים בפטגוניה, סמוך לגבול עם צ'ילה (צילום: CC Torrenegra)
פטגוניה הצ'יליאנית
אל הצד הצ'יליאני של פטגוניה אפשר להגיע בטיסה מסנטיאגו (Santiago) הבירה או מפוארטו מונט שבאזור האגמים. המטוס נוחת בעיר הדרומית ביותר בצ'ילה, פונטה ארנס ( Punta Arenas ). העיר יושבת על שפת האוקיינוס ומהווה בירת הדרום הצ'יליאני ומרכז אדמיניסטרטיבי עבור חוות הצאן, כורי הפחם, ספינות הדייגים והתיירות המתפתחת באזור. בעיר מספר אטרקציות, כמו מוזיאון להיסטוריה של האזור ומוזיאון אזורי בורגטלו ( Salesiano Mayorino Borgatello ), המציג את ההיסטוריה של השבטים שחיו כאן בעבר. אטרקציה מומלצת היא ביקור בבית הקברות המעוטר של העיר, שם לכל משפחה יש אחוזת קבר או כמעט וילה קטנה. במקום גם פסלו של "האינדיאני הקטן" ( El Indiecito ) שהפך מקום פולחן מקומי.
מפונטה ארנס אפשר להפליג לאי מגדלנה לראות מושבה נאה של פינגוויני מגלן ושאר יונקים ועופות, העמידים לתנאי הקור הקיצוניים. מושבה קטנה של פינגווינים אפשר לראות כאשר נוסעים לכוון פוארטו נטאלס ( Puerto Natales ), בקילומטר ה- 70, במקום המכונה סנו אוטווי ( Ceno Otway ) על החוף מקננים הפינגווינים, מבלים בחבורות או שוחים בים.
לינה בעיר פונטה ארנס | טרק צלב הימים באזור פונטה ארנס
פינגווינים באי מגדלנה (צילום: )
פארק טורס דל פיינה (צ'ילה)
פוארטו נטאלס היא עיירת סוף-עולם נחמדה. אין לך שום סיבה טובה להיות כאן, אלא אם אתה בא לב פארק בלמסדה יירה בנויה בגובה מקסימלי של שתי קומות ורוב הבתים נראים קטנים ומצועצעים. מחודש מאי ועד ספטמבר, שעות ספורות של אור גורמות לאנשים לבלות את רוב זמנם ספונים בבתיהם הקטנים והחמימים, רובם בנויים בעץ, חומר ממנו צ'ילה משופעת.
בבית הקטן של אנחלה, דודה צ'יליאנית חביבה, תנור החימום הוא כלי אדיר ממדים וגם הוא מוסק בעץ כמובן. אנחנו יושבים במטבח הענק שלה, שהוא גם הסלון וחדר האורחים. מה הפלא במקום בו החיים סובבים סביב התנור הממוקם במרכז הבית ומשמש כתנור הבישול והחימום. אט אט נאספים בני המשפחה וכמה שכנים סקרנים ששמעו שיש גרינגוס, זרים שרוצים להפליג לעבר שדות הקרח. השיחה קולחת, כולל כמה ניסיונות להתחמק מהסבר מפורט של הסיטואציה בארצנו זבת הדם. תוך כדי השיחה מורידה אנחלה מהתנור את קומקום המים החמים וחולטת לנו משקה מאטה (Mate), חליטה מצמח ירוק ומריר ששמו "עשב המאטה" (yerba mate). משקה זה מקורו בילידי פראגוואי וכיום הוא נפוץ בכל דרום היבשת. המשקה, המזכיר קצת תה סיני ירוק, בעל תכולת קפאין גבוהה, הוא משקה מעורר ונלגם בקשית מתכת עם מסננת בקצה המכונה בומבייה (bombilla, בומביז'ה במבטא ארגנטיני). הכלי עם המשקה, מעין ספל מעץ או מדלעת קישוטית, עובר מאחד לשני כמעין טקס חברתי או משפחתי, כאשר בכל פעם יוסיפו מים חמים לתערובת ומדי פעם יחדשו גם את החליטה. בפוארטו נטאלס מספר מלונות והמון פנסיונים למטיילי התרמיל הרבים הפוקדים את האזור. זהו גם המקום להצטייד לפני שנכנסים לפארק טורס דל פיינה, זה שמכונה בפי כל "הפיינה". המוצ'ילרים יבלו בפארק בין שבוע לשבועיים בטיולים רגליים בפארק. אחרים ייסעו בין האטרקציות וילונו במלונות קטנים, מהם נשקפים נופי הבראשית. בפארק כדאי לבקר בכל התצפיות המסומנות במפה, באגם וקרחון גריי, במפל הגדול ( Salto Grande ), באגם פאווה ( Lago Pehoe ), עליו אפשר גם לשוט בעונה, וכמובן מתחת למגדלי הפיינה, מסלול המצריך טיפוס רגלי. את הרכב אפשר להחזיר בפוארטו נטאלס ומכאן לחצות את הגבול לצד הארגנטינאי של פטגוניה.
לינה בעיירה פוארטו נטאלס | כתבה על פארק טורס דל פיינה
אגם פאווה בפארק טורס דל פיינה (צילום: CC Claudio Sepúlveda Geoffroy)
המלצה על מלון בשמורת טורס דל פיינה מלון לאגו גריי ( Hotel Lago Grey ) ממוקם לחופי אגם גריי, במיקום מרכזי בתחומי שמורת טורס דל פיינה, החלונות הגדולים בשטחים הציבוריים ובחדרים פונים לאגם או להרים, והנוף שווה את ההשקעה. ניתן לצאת דרך המלון לפעילויות שונות בשמורה.
המלצה על מלון בעיירה פוארטו נטאלס
פטגוניה הארגנטינאית
לעיירה אל קלפטה (El Calafate ), או פשוט קלפטה , המרכזת את אזור פארק הקרחונים ( Parque Nacional Los Glaciares ) הארגנטינאי, אפשר להגיע בנסיעה מהצד הצ'יליאני של פטגוניה, בטיסה לריו גז'גוס סיעה ל קלפטה, או, אם מזג האוויר מאפשר זאת, בטיסה ישירה מ בואנוס איירס.
קלפטה היא עיירה קטנה היושבת על הגדה הדרומית של אגם ארחנטינו ( Lago Argentino ) התכול. העיירה כולה עוסקת בהלנה, האכלה ומכירת מוצרים ומזכרות עבור התיירים הרבים המגיעים לכאן בעונה הקצרה. שתי האטרקציות העיקריות המושכות לכאן את המוני האדם בקיץ הפטגוני, הן קרחון פריטו מורנו מפורסם ושייט באגם ארחנטינו בינות לזרועות הקרחונים וגושי הקרח הצפים, אלו שנשברו מן הקרחונים לתוך מי האגם הקרים.
קרחון פריטו מורנו המפורסם בפארק הקרחונים בארגנטינה (צילום: )
המלצה על מלון באל קלפטה
בשנים האחרונות נפתחו מספר בתי מלון חדשים באל קלפטה, אולם כנראה שהמלון הטוב בעיר, משילוב נתוני המיקום, האיכות והמחיר, הוא מלון פוסאדה לוס אלמוס (Hotel Posada Los Alamos), מלון בוטיק מדהים, עם בריכה וספא מפנק.
פארק הקרחונים – לוס גלסיארס
הפארק הלאומי לוס גלסיארס ("הקרחונים", הוא פארק אדיר ממדים, השני בגודלו בארגנטינה. כמעט מחציתו מכוסה בשדות קרח יבשתיים מהם יוצאות 13 זרועות קרחוניות הנשברות ומזינות את אגם ארחנטינו ואת אגם ויידמה ( Lago Viedma ). הפארק מרכז בתוכו שני אזורי טיול עיקריים: האחד, סביב העיירה קלפטה, והשני, סביב העיירה אל צ'אלטן ( El Chaltén ) או בפי המטיילים המשתמשים לעיתים בשם הישן של ההר הסמוך, פיצרוי.
מקלפטה אפשר לצאת לבקר בקרחון פריטו מורנו, הנקרא כך על שם חוקר האזור הארגנטינאי פרנסיסקו מורנו ם קבע את חלוקת הגבול הנוכחית בין המדינות. זהו קרחון חי ופעיל, אחד האחרונים בעולם שעדיין ממשיך לצמוח. בגלל קרבתו לשפת האגם הוא שולח זרוע ארוכה וצומח כקיר, היוצר סכר בגובה שישים מטר ומפריד את אזור ברסו ריקו ( Brazo Rico ) משאר חלקי האגם. בקיץ, כאשר האוויר מתחמם וכמות המים הנצורים בסכר עולה, נשבר הסכר בקול נפץ אדיר, הקירות מתמוטטים לתוך האגם ויוצרים שדה של קרחונים צפים. מאז שנת 1988 לא הושלמה סגירת הסכר הקרחוני, אולי בגלל התחממות כדור הארץ. למרות זאת עדיין אפשר לראות קירות ענק של הקרחון הצומח, מתנפצים בקול אדיר לתוך המים ולשמוע את הקרחון נוהם מבפנים כמפלצת קרח כחולה.
אפשר גם לשוט בספינה קטנה אל מול קיר הקרחון, בצפייה דרוכה לכל רעם ונהמה הבוקעים מהקרחון ומעידים על התבקעות קרובה. הזהירים יוכלו לתצפת ממערכת השבילים שנבנתה מול הקרחון וכך להמתין לפיצוצים ולצעוק וואו, ולצחוק כשלידך מכל הכיוונים צועקים וואו בשפות שונות. לחפצים בהפסקה או בהפשרה מקור הקרחון, ישנה קפיטריה-מסעדה בסמוך לשבילים, שם אפשר לשתות צ'וקולטה חמה או לאכול ארוחה מלאה במחירים סבירים. כיום, צעירים ארגנטינאים בני הערים הגדולות שמאסו בחיי העיר, מחפשים אתגרים חדשים, וקצת פרנסה ועוברים לפטגוניה, עם הפנים לעתיד האקו-תיירותי שלה. חבורת צעירים מ , שעסקו בטיפוס בקרח בקלפטה, גילו נישה עיסקית בלתי מנוצלת והקימו עסק משגשג: הם ראו כי מטיילים רבים לא באים על סיפוקם בביקורם בקרחון הנשבר "פריטו מורנו". הם מצאו נתיב הליכה בטוח על הקרחון, בעזרת קרמפונים – תוספת המולבשת על סוליית הנעל ומכילה זיזי מתכת הננעצים בקרחון ופטיש חד הנתקע בשלג. הם לוקחים קבוצות קטנות ומובילים אותם מאובטחים בחבל, בין הגוונים המופלאים של הקרחון הנעים, בין לבן מסנוור וכל גווני התכלת-כחול. לקינוח שולפים מתוך הקרח בקבוק ויסקי וכוסות ואת הקרח אין צורך לשבור, פשוט מגרדים קצת מגוש הקרח עליו נשענים ומחייכים לצילום הקבוצתי.
אטרקציה נוספת בקלפטה היא שייט באגם אל הקרחון הגדול ביותר בדרום אמריקה, קרחון אופסלה ( Upsala ). הספינה יוצאת מהנמל של פונטה בנדרה ( Punta Bandera ) ומפליגה בינות גושי הקרח הצפים, המעוצבים על ידי המים והרוח בשלל צורות וגווני הכחול. הביקור כולל גם את אגם וקרחון אונלי ( Onelli ) ואת קרחון ספגאסיני ( Spegazzini ). למעוניינים מציעים סיור רגלי קצר ביער לביקור באגם אונלי, סיור לא קשה ומומלץ בחום. בקלפטה רמות שונות של מלונות וכמו בכל המקומות בפטגוניה הארגנטינאית המחירים יקרים. העונה כאן קצרה וכיוון שבשאר השנה העסקים משותקים תאלצו לשלם בהתאם. שהדבר לא ימנע מכם לצאת לשדרה הראשית וליהנות משלל המסעדות של העיירה שמביאות את מיטב המטבח הארגנטינאי עד לקצה העולם. 230 ק"מ צפונית לקלפטה, בצפון פארק הקרחונים ולאחר נסיעה מפרכת מעט, מצויה העיירה (El Chalten) , כשמו של ההר הגבוה ברכס – 3,750 מטר מעל פני הים. "ההר המעשן" בשפת שבטי הטוולצ'ה שאכלסו בעבר את האזור. שנים נקרא ההר כפי שקרא לו מורנו – הר פיצרוי ( FitzRoy ), שם בו משתמשים המטיילים עד היום. העיירה אל צ'אלטן הוקמה בשנת 1985 ומשמשת בסיס יציאה לטיולים, במקבילה הארגנטינאית לפארק טורס דל פיינה הצ'ילאני שמעבר לגבול. חובבי הז'אנר עדיין מתווכחים ביניהם איזה צד מעניין או מאתגר יותר, אבל טוב תעשו אם תניחו למתווכחים ותיהנו מן הייחוד של שני הצדדים. בעיירה מלונות מכל הסוגים, ממלונות דה לוקס ועד קמפינג. יש לקחת בחשבון כי בעונה קשה להשיג מקום לינה, המחירים מרקיעים שחקים עד לגובה ההרים ועדיין זוהי חוויה מומלצת לכל מי שכמוני מתרגש מפסגות מחודדות. 
אל צ'אלטן – "ההר המעשן" (צילום: Maria-Lisa Stelzel )
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
בין טורס דל פיינה לאל צ'אלטן
בשני הפארקים משני עברי הגבול, מזג האוויר משתנה במהירות שאין אנו רגילים אליה, ולכן אין לסמוך על צבע השמיים, עננות או כיווני רוח. יש לקחת מפות מפורטות, ציוד לקור קיצוני וגשם ונעליים טובות. יש להציג דרכונים ולהרשם במשרדי הפארקים, על מנת שידעו מתי נכנסתם למסלול ולאן התכוונתם ללכת. מומלץ לצאת עם מדריכים המכירים את השטח. ניתן גם לשכור בהמות משא בעיירה והמחיר נקבע על פי מסלול ההליכה.
כדי לעבור את הגבול בין המדינות תוכלו לעבור בדרך יבשתית, במעבר הגבול סרו קסטיו ( Cerro Castillo ), או בשמו הארגנטינאי קנצ'ה קררה ( Cancha Carrera ), הנמצא על הדרך בין פארק טורס דל פיינה והעיירה פוארטו נטאלס. הדרך הנוחה והזולה היא לקחת אוטובוס היוצא בכל יום מפוארטו נטאלס, חוצה את הגבול כשהוא ממתין למטיילים המחתימים את דרכוניהם בכל צד, ומגיע לקלפטה לאחר כשש או שבע שעות נסיעה, רובן בדרכי עפר. אפשר כמובן לבחור בדרך הארוכה הסלולה, זו היוצאת מהעיר פונטה ארנס ומגיעה בסוף יום ארוך ומתיש לקלפטה.
כתבה על טרק בפארק טורס דל פיינה
ברוכים הבאים לאל צ'אלטן (צילום: )
מסלולים באל צ'אלטן (ארגנטינה)
הליכה מערבה לאורך נחל פיצרוי תביא אתכם לביקור בלגונה המרהיבה, לגונת טורה ("המגדל", Laguna Torre ), כשם הקרחון המזין את הלגונה וההר עליו יושב הקרחון. הליכה צפון מערבה, דרך אגם קאפרי ( Lago Capri ) לחניון ריו בלנקו ( Rio Blanco ). לאחר הליכה של כשלוש שעות, תגיעו לחניון הסמוך פוינסנוט ( Poincenot ), משם מעבר ההרים יוביל אתכם ללגונה דה לוס טרס, "אגם השלושה" ( Laguna de los Tres ) וללגונה סוסיה ( Laguna Sucia ). אפשרויות נוספות: להמשיך מחניון ריו בלנקו לאורך הנהר הנושא שם זה, או מערבה, לאורך נהר אלקטריקו ( Rio Electrico ), עד לאגם בשם זהה. מחניון ריו בלנקו יוצאים לטיפוס על הר צ'אלטן או ה"פיצרוי" המתנשא לגובה של 3,750 מטר.
סביב הר צ'אלטן פסגות נוספות רבות לכיבוש, לצורך הטיפוס יש להצטייד באישור משרד הפארק הלאומי וכמובן בניסיון ובציוד מתאים. העונה הטובה ביותר לטיפוס היא פברואר-מרץ, אז נחלשות הרוחות העזות הנושבות באזור, העלולות לתלוש את המטפס מן ההר.
מסלולים בטורס דל פיינה (צ'ילה)
בפארק רשת דרכי עפר ושלטים וגם מרכז ובו תחנת קשר, מידע ועזרה ראשונה. ישנו כמובן המסלול ההיקפי המסורתי ( El Circuito ), חוויה שכל מי שרגליו וזמנו מאפשרים לו לא ישכח אותה כל חייו. המסלול מתחיל בכניסה הצפונית לפארק ליד לגונה אמרגה ("האגם המר", Laguna Amarga) ומקיף את הרכס מצפון, חוצה את מעבר ההרים פאסו ג'ון גרדנר ( Paso John Gardner ) ממנו נשקפים נופים משכרים של הפארק. אז גולש השביל בתלילות בתוך יער לעבר קרחון גריי, לאורכו הולכים עד לאגם גריי. מכאן לאגם פאווה ולמשרדי הפארק. המסלול נמשך כשישה ימים ואפשר גם להוסיף ביקור בעמק הצרפתי ( El Valle Frances ) ושילוב עם המסלול הבא המכונה W.
מסלול ה- W נועד למי שאינו מעוניין להקיף את כל הרכס, או לסחוב את כל הציוד על הגב. מסלול זה עובר באתרים החשובים והיפים בין המסלולים הרגליים של הפארק. המסלול עולה לבסיס מגדלי הפיינה, נכנס לעמק הצרפתי המשקיף על אגמי הפארק ויורד חזרה כדי לבקר בקרחון ואגם גריי. ישנם כמובן עוד מסלולים רבים, קצרים וארוכים, ככל שזמנכם בפארק מרשה לכם, קחו כל שביל מסומן על המפה המפורטת. לאן שלא תביטו הנוף עוצר נשימה.
בטורס דל פיינה תמצאו מגוון מסלולי הליכה, קצרים וארוכים (צילום: )
טיפ:
מסעדת Mi-Viejo בקלפטה היא המקום לכל חובב בשר ארגנטינאי טוב. המסעדה נמצאת ב שדרה הראשית של העיירה (1111 Libertador ) ומכינה אסאדו מצוין המבוסס על טלאים הגדלים בפטגוניה. אפשר להסתפק ביין ליד, כל תוספת תתפוס מקום מיותר בבטן... בתיאבון!
מידע נוסף
כתבות נוספות על פטגוניה
טיול לפטגוניה - מבוא למטייל
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
טיולי יום באזור ברילוצ'ה
כתבות נוספות על ארגנטינה
לינה בפטגוניה | כתבה על הדרך מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
סרטון וידאו קצר עם הנופים הפראיים והקסומים של פטגוניה
בני שבט הטוולצ'ה, ילידי האזור
הפארקים היפים של פטגוניה
בפטגוניה, משני צידי הגבול נמצאים שני פארקים לאומיים, מהיפים בעולם. בצד הצ'יליאני של רכס ה על שם ניצבי הגרניט הענקיים, היוצרים עמודים בגובה של למעלה מאלף מטרים מעל פני הקרקע. השם פיינה הוא הצבע הכחול בשפת בני הטוואלצ'ה, על שם האגמים על גווניהם התכולים והשמיים הנוגעים בהם. הפארק המקביל לו בצד הארגנטינאי נ (Parque Nacional Los Glaciares), בזכות ריבוי הקרחונים הגולשים לאגמי הפארק משדה הקרח הדרומי. סוגיית מיקומו המדויק של הגבול בין שתי המדינות היא אחד הנושאים הכאובים בפטגוניה והויכוח מתנהל עד היום כאשר כל צד בטוח כי נדפק על ידי שכנו-אויבו וכי יבוא היום ליישב את הסכסוך. הכל כמובן מתנהל על מי מנוחות ובקצב הדרום אמריקאי. בעבר הוחלט כי כל צד יקבל את השטח המנקז את מימיו לכוון הים שלו והדבר יצר גבול בלתי אחיד ולא הגיוני ומתיחויות רבות. ההסכם הנוכחי קובע כי הגבול עובר בקו הרכסים של האנדים ולעת עתה שורר שקט בגזרה. CC Deensel)
המתנחלים הארגנטינים
בפטגוניה הופתעתי לפגוש מתנחלים ארגנטינאים, חורחה ולואיסה, כמו קבוצת חבר'ה צעירים נוספים. הם אידיאליסטים שעזבו חיי נוחות ומותרות ב ובאו להתיישב בעיירות קטנות על הגבול הפטגוני על מנת למנוע מהצ'יליאנים לפלוש לשטחים אלו. מדי כמה זמן העסק מתחמם בין שתי המדינות ואף מגיע לעימותים צבאיים. כששאלתי את חורחה מה כל כך חשוב בכמה קילומטרים ימינה או שמאלה באזור הקרחוני השומם והעצום הזה, הוא הביט בי מופתע ואמר לי: "זאת הארץ שלנו, אנחנו חייבים להגן עליה!" כשאתה בא מהרי ירושלים, מביט במישורי פטגוניה ולא רואה כלום מאופק לאופק, אתה שואל את עצמך שאלות על אופי האדם ולא בטוח אם ישנן תשובות.
כאשר מתרחקים מהררי הגרניט, האגמים והקרחונים, המרחב הפטגוני הוא הנוף החדגוני של חוות הצאן הגדולות וצלליות הגאוצ'וס, הבוקרים ההולכים בעקבות העדרים. יופי ( Yupi ), בן תערובת של אב לבן ואם צאצאית לילידי המקום, הוא גאוצ'ו וגם רומנטיקן לא קטן. הוא מגיע לחוות בעונות הגז, גוזז צמר סביב השעון ובערבים, ליד המדורה, כשריח צלי האסדו מתפשט ומבשר על שעת הארוחה, פורט הוא על הגיטרה בולרוס עצובים. ככל שכד היין מתרוקן, כך שוקע הוא בעצב וגעגועים לאהובות שאינן ולימים שלא ישובו. רק גוש בשר גדול יכול לעצור את המיתרים הפורטים על נימי הזיכרונות של הבודדים שבזאבים, אלו הגאוצ'וס של פטגוניה. למחרת בבוקר, כשידהיר את הסוס בעליזות של ילד פרא שובב, לא יהיה זכר לעצב או געגועים. דהרנו במרחבים שהיו ביתו וכששאלתי אותו אם לא משעמם לעיתים בלי אנשים, הוא רק חייך, טפח על צוואר הסוס ופצח בדהרה תוך צווחות עליזות. הבטתי בו מתרחק, הוא כמו צמח מתוך האוכף כשהפונצ'ו מכסה רק מעט מן הסכין הארוכה הבולטת בתוך נדן העור, כלי העבודה וההגנה של הגאוצ'ו, ממנו לא ייפרד לעולם. חוות הצאן של פטגוניה כבר לא מכניסות רווחים כמו פעם. מחיר הבשר יורד, שכר העובדים עולה, חינוך הילדים, הנסיעות לשם הצטיידות, אמצעי הקשר ומחירי המחייה המאמירים, שוחקים את צאצאי המתיישבים של העבר. כך נעלמות אט אט החוות הקטנות אשר נקנות על ידי בעלי הקרקעות הגדולים שמספחים אותן לחוות ענק. בחוות עובדים הגאוצ'וס, הרכובים על גבי סוסים, כשעדר כלבים מלווה אותם לכל מקום ועוזר להם לקבץ את העדר ולהרחיק זאבים או פומות, הבאים לחטוף להם טלה שמנמן. כיום מחליפים רכבי 4 X 4 או טרקטורונים את הסוסים ויש חוות בהן מפקחים על העדר בעזרת מטוסי פייפר קטנים. פעמים רבות בעלי החווה גרים בעיר הסמוכה בנוחות ובעושר, ואל החווה הם מגיעים רק בסופי שבוע להשגיח כי הכל מתנהל כשורה. ילדיהם מקבלים כבר חינוך עירוני מיוחס וסביר שלא ישובו לעבוד בחווה, כי אם ימצאו לעצמם משרד נאה בתחום עיסוקם ואולי אף יעברו לבואנוס איירס הבירה. העתיד של פטגוניה טמון כנראה בטיפוח ופיתוח התיירות האקולוגית.
גאוצ'וס ארגנטינאים בפטגוניה, סמוך לגבול עם צ'ילה (צילום: CC Torrenegra)
פטגוניה הצ'יליאנית
אל הצד הצ'יליאני של פטגוניה אפשר להגיע בטיסה מסנטיאגו (Santiago) הבירה או מפוארטו מונט שבאזור האגמים. המטוס נוחת בעיר הדרומית ביותר בצ'ילה, פונטה ארנס ( Punta Arenas ). העיר יושבת על שפת האוקיינוס ומהווה בירת הדרום הצ'יליאני ומרכז אדמיניסטרטיבי עבור חוות הצאן, כורי הפחם, ספינות הדייגים והתיירות המתפתחת באזור. בעיר מספר אטרקציות, כמו מוזיאון להיסטוריה של האזור ומוזיאון אזורי בורגטלו ( Salesiano Mayorino Borgatello ), המציג את ההיסטוריה של השבטים שחיו כאן בעבר. אטרקציה מומלצת היא ביקור בבית הקברות המעוטר של העיר, שם לכל משפחה יש אחוזת קבר או כמעט וילה קטנה. במקום גם פסלו של "האינדיאני הקטן" ( El Indiecito ) שהפך מקום פולחן מקומי.
מפונטה ארנס אפשר להפליג לאי מגדלנה לראות מושבה נאה של פינגוויני מגלן ושאר יונקים ועופות, העמידים לתנאי הקור הקיצוניים. מושבה קטנה של פינגווינים אפשר לראות כאשר נוסעים לכוון פוארטו נטאלס ( Puerto Natales ), בקילומטר ה- 70, במקום המכונה סנו אוטווי ( Ceno Otway ) על החוף מקננים הפינגווינים, מבלים בחבורות או שוחים בים.
לינה בעיר פונטה ארנס | טרק צלב הימים באזור פונטה ארנס
פינגווינים באי מגדלנה (צילום: )
פארק טורס דל פיינה (צ'ילה)
פוארטו נטאלס היא עיירת סוף-עולם נחמדה. אין לך שום סיבה טובה להיות כאן, אלא אם אתה בא לב פארק בלמסדה יירה בנויה בגובה מקסימלי של שתי קומות ורוב הבתים נראים קטנים ומצועצעים. מחודש מאי ועד ספטמבר, שעות ספורות של אור גורמות לאנשים לבלות את רוב זמנם ספונים בבתיהם הקטנים והחמימים, רובם בנויים בעץ, חומר ממנו צ'ילה משופעת.
בבית הקטן של אנחלה, דודה צ'יליאנית חביבה, תנור החימום הוא כלי אדיר ממדים וגם הוא מוסק בעץ כמובן. אנחנו יושבים במטבח הענק שלה, שהוא גם הסלון וחדר האורחים. מה הפלא במקום בו החיים סובבים סביב התנור הממוקם במרכז הבית ומשמש כתנור הבישול והחימום. אט אט נאספים בני המשפחה וכמה שכנים סקרנים ששמעו שיש גרינגוס, זרים שרוצים להפליג לעבר שדות הקרח. השיחה קולחת, כולל כמה ניסיונות להתחמק מהסבר מפורט של הסיטואציה בארצנו זבת הדם. תוך כדי השיחה מורידה אנחלה מהתנור את קומקום המים החמים וחולטת לנו משקה מאטה (Mate), חליטה מצמח ירוק ומריר ששמו "עשב המאטה" (yerba mate). משקה זה מקורו בילידי פראגוואי וכיום הוא נפוץ בכל דרום היבשת. המשקה, המזכיר קצת תה סיני ירוק, בעל תכולת קפאין גבוהה, הוא משקה מעורר ונלגם בקשית מתכת עם מסננת בקצה המכונה בומבייה (bombilla, בומביז'ה במבטא ארגנטיני). הכלי עם המשקה, מעין ספל מעץ או מדלעת קישוטית, עובר מאחד לשני כמעין טקס חברתי או משפחתי, כאשר בכל פעם יוסיפו מים חמים לתערובת ומדי פעם יחדשו גם את החליטה. בפוארטו נטאלס מספר מלונות והמון פנסיונים למטיילי התרמיל הרבים הפוקדים את האזור. זהו גם המקום להצטייד לפני שנכנסים לפארק טורס דל פיינה, זה שמכונה בפי כל "הפיינה". המוצ'ילרים יבלו בפארק בין שבוע לשבועיים בטיולים רגליים בפארק. אחרים ייסעו בין האטרקציות וילונו במלונות קטנים, מהם נשקפים נופי הבראשית. בפארק כדאי לבקר בכל התצפיות המסומנות במפה, באגם וקרחון גריי, במפל הגדול ( Salto Grande ), באגם פאווה ( Lago Pehoe ), עליו אפשר גם לשוט בעונה, וכמובן מתחת למגדלי הפיינה, מסלול המצריך טיפוס רגלי. את הרכב אפשר להחזיר בפוארטו נטאלס ומכאן לחצות את הגבול לצד הארגנטינאי של פטגוניה.
לינה בעיירה פוארטו נטאלס | כתבה על פארק טורס דל פיינה
CC Claudio Sepúlveda Geoffroy)
המלצה על מלון בשמורת טורס דל פיינה מלון לאגו גריי ( Hotel Lago Grey ) ממוקם לחופי אגם גריי, במיקום מרכזי בתחומי שמורת טורס דל פיינה, החלונות הגדולים בשטחים הציבוריים ובחדרים פונים לאגם או להרים, והנוף שווה את ההשקעה. ניתן לצאת דרך המלון לפעילויות שונות בשמורה.
המלצה על מלון בעיירה פוארטו נטאלס
פטגוניה הארגנטינאית
לעיירה אל קלפטה (El Calafate ), או פשוט קלפטה , המרכזת את אזור פארק הקרחונים ( Parque Nacional Los Glaciares ) הארגנטינאי, אפשר להגיע בנסיעה מהצד הצ'יליאני של פטגוניה, בטיסה לריו גז'גוס סיעה ל קלפטה, או, אם מזג האוויר מאפשר זאת, בטיסה ישירה מ בואנוס איירס.
קלפטה היא עיירה קטנה היושבת על הגדה הדרומית של אגם ארחנטינו ( Lago Argentino ) התכול. העיירה כולה עוסקת בהלנה, האכלה ומכירת מוצרים ומזכרות עבור התיירים הרבים המגיעים לכאן בעונה הקצרה. שתי האטרקציות העיקריות המושכות לכאן את המוני האדם בקיץ הפטגוני, הן קרחון פריטו מורנו מפורסם ושייט באגם ארחנטינו בינות לזרועות הקרחונים וגושי הקרח הצפים, אלו שנשברו מן הקרחונים לתוך מי האגם הקרים.
קרחון פריטו מורנו המפורסם בפארק הקרחונים בארגנטינה (צילום: )
המלצה על מלון באל קלפטה
בשנים האחרונות נפתחו מספר בתי מלון חדשים באל קלפטה, אולם כנראה שהמלון הטוב בעיר, משילוב נתוני המיקום, האיכות והמחיר, הוא מלון פוסאדה לוס אלמוס (Hotel Posada Los Alamos), מלון בוטיק מדהים, עם בריכה וספא מפנק.
פארק הקרחונים – לוס גלסיארס
הפארק הלאומי לוס גלסיארס ("הקרחונים", הוא פארק אדיר ממדים, השני בגודלו בארגנטינה. כמעט מחציתו מכוסה בשדות קרח יבשתיים מהם יוצאות 13 זרועות קרחוניות הנשברות ומזינות את אגם ארחנטינו ואת אגם ויידמה ( Lago Viedma ). הפארק מרכז בתוכו שני אזורי טיול עיקריים: האחד, סביב העיירה קלפטה, והשני, סביב העיירה אל צ'אלטן ( El Chaltén ) או בפי המטיילים המשתמשים לעיתים בשם הישן של ההר הסמוך, פיצרוי.
מקלפטה אפשר לצאת לבקר בקרחון פריטו מורנו, הנקרא כך על שם חוקר האזור הארגנטינאי פרנסיסקו מורנו ם קבע את חלוקת הגבול הנוכחית בין המדינות. זהו קרחון חי ופעיל, אחד האחרונים בעולם שעדיין ממשיך לצמוח. בגלל קרבתו לשפת האגם הוא שולח זרוע ארוכה וצומח כקיר, היוצר סכר בגובה שישים מטר ומפריד את אזור ברסו ריקו ( Brazo Rico ) משאר חלקי האגם. בקיץ, כאשר האוויר מתחמם וכמות המים הנצורים בסכר עולה, נשבר הסכר בקול נפץ אדיר, הקירות מתמוטטים לתוך האגם ויוצרים שדה של קרחונים צפים. מאז שנת 1988 לא הושלמה סגירת הסכר הקרחוני, אולי בגלל התחממות כדור הארץ. למרות זאת עדיין אפשר לראות קירות ענק של הקרחון הצומח, מתנפצים בקול אדיר לתוך המים ולשמוע את הקרחון נוהם מבפנים כמפלצת קרח כחולה.
אפשר גם לשוט בספינה קטנה אל מול קיר הקרחון, בצפייה דרוכה לכל רעם ונהמה הבוקעים מהקרחון ומעידים על התבקעות קרובה. הזהירים יוכלו לתצפת ממערכת השבילים שנבנתה מול הקרחון וכך להמתין לפיצוצים ולצעוק וואו, ולצחוק כשלידך מכל הכיוונים צועקים וואו בשפות שונות. לחפצים בהפסקה או בהפשרה מקור הקרחון, ישנה קפיטריה-מסעדה בסמוך לשבילים, שם אפשר לשתות צ'וקולטה חמה או לאכול ארוחה מלאה במחירים סבירים. כיום, צעירים ארגנטינאים בני הערים הגדולות שמאסו בחיי העיר, מחפשים אתגרים חדשים, וקצת פרנסה ועוברים לפטגוניה, עם הפנים לעתיד האקו-תיירותי שלה. חבורת צעירים מ , שעסקו בטיפוס בקרח בקלפטה, גילו נישה עיסקית בלתי מנוצלת והקימו עסק משגשג: הם ראו כי מטיילים רבים לא באים על סיפוקם בביקורם בקרחון הנשבר "פריטו מורנו". הם מצאו נתיב הליכה בטוח על הקרחון, בעזרת קרמפונים – תוספת המולבשת על סוליית הנעל ומכילה זיזי מתכת הננעצים בקרחון ופטיש חד הנתקע בשלג. הם לוקחים קבוצות קטנות ומובילים אותם מאובטחים בחבל, בין הגוונים המופלאים של הקרחון הנעים, בין לבן מסנוור וכל גווני התכלת-כחול. לקינוח שולפים מתוך הקרח בקבוק ויסקי וכוסות ואת הקרח אין צורך לשבור, פשוט מגרדים קצת מגוש הקרח עליו נשענים ומחייכים לצילום הקבוצתי.
אטרקציה נוספת בקלפטה היא שייט באגם אל הקרחון הגדול ביותר בדרום אמריקה, קרחון אופסלה ( Upsala ). הספינה יוצאת מהנמל של פונטה בנדרה ( Punta Bandera ) ומפליגה בינות גושי הקרח הצפים, המעוצבים על ידי המים והרוח בשלל צורות וגווני הכחול. הביקור כולל גם את אגם וקרחון אונלי ( Onelli ) ואת קרחון ספגאסיני ( Spegazzini ). למעוניינים מציעים סיור רגלי קצר ביער לביקור באגם אונלי, סיור לא קשה ומומלץ בחום. בקלפטה רמות שונות של מלונות וכמו בכל המקומות בפטגוניה הארגנטינאית המחירים יקרים. העונה כאן קצרה וכיוון שבשאר השנה העסקים משותקים תאלצו לשלם בהתאם. שהדבר לא ימנע מכם לצאת לשדרה הראשית וליהנות משלל המסעדות של העיירה שמביאות את מיטב המטבח הארגנטינאי עד לקצה העולם. 230 ק"מ צפונית לקלפטה, בצפון פארק הקרחונים ולאחר נסיעה מפרכת מעט, מצויה העיירה (El Chalten) , כשמו של ההר הגבוה ברכס – 3,750 מטר מעל פני הים. "ההר המעשן" בשפת שבטי הטוולצ'ה שאכלסו בעבר את האזור. שנים נקרא ההר כפי שקרא לו מורנו – הר פיצרוי ( FitzRoy ), שם בו משתמשים המטיילים עד היום. העיירה אל צ'אלטן הוקמה בשנת 1985 ומשמשת בסיס יציאה לטיולים, במקבילה הארגנטינאית לפארק טורס דל פיינה הצ'ילאני שמעבר לגבול. חובבי הז'אנר עדיין מתווכחים ביניהם איזה צד מעניין או מאתגר יותר, אבל טוב תעשו אם תניחו למתווכחים ותיהנו מן הייחוד של שני הצדדים. בעיירה מלונות מכל הסוגים, ממלונות דה לוקס ועד קמפינג. יש לקחת בחשבון כי בעונה קשה להשיג מקום לינה, המחירים מרקיעים שחקים עד לגובה ההרים ועדיין זוהי חוויה מומלצת לכל מי שכמוני מתרגש מפסגות מחודדות.
אל צ'אלטן – "ההר המעשן" (צילום: Maria-Lisa Stelzel )
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
בין טורס דל פיינה לאל צ'אלטן
בשני הפארקים משני עברי הגבול, מזג האוויר משתנה במהירות שאין אנו רגילים אליה, ולכן אין לסמוך על צבע השמיים, עננות או כיווני רוח. יש לקחת מפות מפורטות, ציוד לקור קיצוני וגשם ונעליים טובות. יש להציג דרכונים ולהרשם במשרדי הפארקים, על מנת שידעו מתי נכנסתם למסלול ולאן התכוונתם ללכת. מומלץ לצאת עם מדריכים המכירים את השטח. ניתן גם לשכור בהמות משא בעיירה והמחיר נקבע על פי מסלול ההליכה.
כדי לעבור את הגבול בין המדינות תוכלו לעבור בדרך יבשתית, במעבר הגבול סרו קסטיו ( Cerro Castillo ), או בשמו הארגנטינאי קנצ'ה קררה ( Cancha Carrera ), הנמצא על הדרך בין פארק טורס דל פיינה והעיירה פוארטו נטאלס. הדרך הנוחה והזולה היא לקחת אוטובוס היוצא בכל יום מפוארטו נטאלס, חוצה את הגבול כשהוא ממתין למטיילים המחתימים את דרכוניהם בכל צד, ומגיע לקלפטה לאחר כשש או שבע שעות נסיעה, רובן בדרכי עפר. אפשר כמובן לבחור בדרך הארוכה הסלולה, זו היוצאת מהעיר פונטה ארנס ומגיעה בסוף יום ארוך ומתיש לקלפטה.
כתבה על טרק בפארק טורס דל פיינה
ברוכים הבאים לאל צ'אלטן (צילום: )
מסלולים באל צ'אלטן (ארגנטינה)
הליכה מערבה לאורך נחל פיצרוי תביא אתכם לביקור בלגונה המרהיבה, לגונת טורה ("המגדל", Laguna Torre ), כשם הקרחון המזין את הלגונה וההר עליו יושב הקרחון. הליכה צפון מערבה, דרך אגם קאפרי ( Lago Capri ) לחניון ריו בלנקו ( Rio Blanco ). לאחר הליכה של כשלוש שעות, תגיעו לחניון הסמוך פוינסנוט ( Poincenot ), משם מעבר ההרים יוביל אתכם ללגונה דה לוס טרס, "אגם השלושה" ( Laguna de los Tres ) וללגונה סוסיה ( Laguna Sucia ). אפשרויות נוספות: להמשיך מחניון ריו בלנקו לאורך הנהר הנושא שם זה, או מערבה, לאורך נהר אלקטריקו ( Rio Electrico ), עד לאגם בשם זהה. מחניון ריו בלנקו יוצאים לטיפוס על הר צ'אלטן או ה"פיצרוי" המתנשא לגובה של 3,750 מטר.
סביב הר צ'אלטן פסגות נוספות רבות לכיבוש, לצורך הטיפוס יש להצטייד באישור משרד הפארק הלאומי וכמובן בניסיון ובציוד מתאים. העונה הטובה ביותר לטיפוס היא פברואר-מרץ, אז נחלשות הרוחות העזות הנושבות באזור, העלולות לתלוש את המטפס מן ההר.
מסלולים בטורס דל פיינה (צ'ילה)
בפארק רשת דרכי עפר ושלטים וגם מרכז ובו תחנת קשר, מידע ועזרה ראשונה. ישנו כמובן המסלול ההיקפי המסורתי ( El Circuito ), חוויה שכל מי שרגליו וזמנו מאפשרים לו לא ישכח אותה כל חייו. המסלול מתחיל בכניסה הצפונית לפארק ליד לגונה אמרגה ("האגם המר", Laguna Amarga) ומקיף את הרכס מצפון, חוצה את מעבר ההרים פאסו ג'ון גרדנר ( Paso John Gardner ) ממנו נשקפים נופים משכרים של הפארק. אז גולש השביל בתלילות בתוך יער לעבר קרחון גריי, לאורכו הולכים עד לאגם גריי. מכאן לאגם פאווה ולמשרדי הפארק. המסלול נמשך כשישה ימים ואפשר גם להוסיף ביקור בעמק הצרפתי ( El Valle Frances ) ושילוב עם המסלול הבא המכונה W.
מסלול ה- W נועד למי שאינו מעוניין להקיף את כל הרכס, או לסחוב את כל הציוד על הגב. מסלול זה עובר באתרים החשובים והיפים בין המסלולים הרגליים של הפארק. המסלול עולה לבסיס מגדלי הפיינה, נכנס לעמק הצרפתי המשקיף על אגמי הפארק ויורד חזרה כדי לבקר בקרחון ואגם גריי. ישנם כמובן עוד מסלולים רבים, קצרים וארוכים, ככל שזמנכם בפארק מרשה לכם, קחו כל שביל מסומן על המפה המפורטת. לאן שלא תביטו הנוף עוצר נשימה.
בטורס דל פיינה תמצאו מגוון מסלולי הליכה, קצרים וארוכים (צילום: )
טיפ:
מסעדת Mi-Viejo בקלפטה היא המקום לכל חובב בשר ארגנטינאי טוב. המסעדה נמצאת ב שדרה הראשית של העיירה (1111 Libertador ) ומכינה אסאדו מצוין המבוסס על טלאים הגדלים בפטגוניה. אפשר להסתפק ביין ליד, כל תוספת תתפוס מקום מיותר בבטן... בתיאבון!
מידע נוסף
כתבות נוספות על פטגוניה
טיול לפטגוניה - מבוא למטייל
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
טיולי יום באזור ברילוצ'ה
כתבות נוספות על ארגנטינה
קרחון פריטו מורנו המפורסם בפארק הקרחונים הארגנטינאי (צילום: CC Deensel)
גאוצ'וס ארגנטינאים בפטגוניה, סמוך לגבול עם צ'ילה (צילום: CC Torrenegra)
פטגוניה הצ'יליאנית
אל הצד הצ'יליאני של פטגוניה אפשר להגיע בטיסה מסנטיאגו (Santiago) הבירה או מפוארטו מונט שבאזור האגמים. המטוס נוחת בעיר הדרומית ביותר בצ'ילה, פונטה ארנס ( Punta Arenas ). העיר יושבת על שפת האוקיינוס ומהווה בירת הדרום הצ'יליאני ומרכז אדמיניסטרטיבי עבור חוות הצאן, כורי הפחם, ספינות הדייגים והתיירות המתפתחת באזור. בעיר מספר אטרקציות, כמו מוזיאון להיסטוריה של האזור ומוזיאון אזורי בורגטלו ( Salesiano Mayorino Borgatello ), המציג את ההיסטוריה של השבטים שחיו כאן בעבר. אטרקציה מומלצת היא ביקור בבית הקברות המעוטר של העיר, שם לכל משפחה יש אחוזת קבר או כמעט וילה קטנה. במקום גם פסלו של "האינדיאני הקטן" ( El Indiecito ) שהפך מקום פולחן מקומי.
מפונטה ארנס אפשר להפליג לאי מגדלנה לראות מושבה נאה של פינגוויני מגלן ושאר יונקים ועופות, העמידים לתנאי הקור הקיצוניים. מושבה קטנה של פינגווינים אפשר לראות כאשר נוסעים לכוון פוארטו נטאלס ( Puerto Natales ), בקילומטר ה- 70, במקום המכונה סנו אוטווי ( Ceno Otway ) על החוף מקננים הפינגווינים, מבלים בחבורות או שוחים בים.
לינה בעיר פונטה ארנס | טרק צלב הימים באזור פונטה ארנס
פינגווינים באי מגדלנה (צילום: )
פארק טורס דל פיינה (צ'ילה)
פוארטו נטאלס היא עיירת סוף-עולם נחמדה. אין לך שום סיבה טובה להיות כאן, אלא אם אתה בא לב פארק בלמסדה יירה בנויה בגובה מקסימלי של שתי קומות ורוב הבתים נראים קטנים ומצועצעים. מחודש מאי ועד ספטמבר, שעות ספורות של אור גורמות לאנשים לבלות את רוב זמנם ספונים בבתיהם הקטנים והחמימים, רובם בנויים בעץ, חומר ממנו צ'ילה משופעת.
בבית הקטן של אנחלה, דודה צ'יליאנית חביבה, תנור החימום הוא כלי אדיר ממדים וגם הוא מוסק בעץ כמובן. אנחנו יושבים במטבח הענק שלה, שהוא גם הסלון וחדר האורחים. מה הפלא במקום בו החיים סובבים סביב התנור הממוקם במרכז הבית ומשמש כתנור הבישול והחימום. אט אט נאספים בני המשפחה וכמה שכנים סקרנים ששמעו שיש גרינגוס, זרים שרוצים להפליג לעבר שדות הקרח. השיחה קולחת, כולל כמה ניסיונות להתחמק מהסבר מפורט של הסיטואציה בארצנו זבת הדם. תוך כדי השיחה מורידה אנחלה מהתנור את קומקום המים החמים וחולטת לנו משקה מאטה (Mate), חליטה מצמח ירוק ומריר ששמו "עשב המאטה" (yerba mate). משקה זה מקורו בילידי פראגוואי וכיום הוא נפוץ בכל דרום היבשת. המשקה, המזכיר קצת תה סיני ירוק, בעל תכולת קפאין גבוהה, הוא משקה מעורר ונלגם בקשית מתכת עם מסננת בקצה המכונה בומבייה (bombilla, בומביז'ה במבטא ארגנטיני). הכלי עם המשקה, מעין ספל מעץ או מדלעת קישוטית, עובר מאחד לשני כמעין טקס חברתי או משפחתי, כאשר בכל פעם יוסיפו מים חמים לתערובת ומדי פעם יחדשו גם את החליטה. בפוארטו נטאלס מספר מלונות והמון פנסיונים למטיילי התרמיל הרבים הפוקדים את האזור. זהו גם המקום להצטייד לפני שנכנסים לפארק טורס דל פיינה, זה שמכונה בפי כל "הפיינה". המוצ'ילרים יבלו בפארק בין שבוע לשבועיים בטיולים רגליים בפארק. אחרים ייסעו בין האטרקציות וילונו במלונות קטנים, מהם נשקפים נופי הבראשית. בפארק כדאי לבקר בכל התצפיות המסומנות במפה, באגם וקרחון גריי, במפל הגדול ( Salto Grande ), באגם פאווה ( Lago Pehoe ), עליו אפשר גם לשוט בעונה, וכמובן מתחת למגדלי הפיינה, מסלול המצריך טיפוס רגלי. את הרכב אפשר להחזיר בפוארטו נטאלס ומכאן לחצות את הגבול לצד הארגנטינאי של פטגוניה.
לינה בעיירה פוארטו נטאלס | כתבה על פארק טורס דל פיינה
CC Claudio Sepúlveda Geoffroy)
המלצה על מלון בשמורת טורס דל פיינה מלון לאגו גריי ( Hotel Lago Grey ) ממוקם לחופי אגם גריי, במיקום מרכזי בתחומי שמורת טורס דל פיינה, החלונות הגדולים בשטחים הציבוריים ובחדרים פונים לאגם או להרים, והנוף שווה את ההשקעה. ניתן לצאת דרך המלון לפעילויות שונות בשמורה.
המלצה על מלון בעיירה פוארטו נטאלס
פטגוניה הארגנטינאית
לעיירה אל קלפטה (El Calafate ), או פשוט קלפטה , המרכזת את אזור פארק הקרחונים ( Parque Nacional Los Glaciares ) הארגנטינאי, אפשר להגיע בנסיעה מהצד הצ'יליאני של פטגוניה, בטיסה לריו גז'גוס סיעה ל קלפטה, או, אם מזג האוויר מאפשר זאת, בטיסה ישירה מ בואנוס איירס.
קלפטה היא עיירה קטנה היושבת על הגדה הדרומית של אגם ארחנטינו ( Lago Argentino ) התכול. העיירה כולה עוסקת בהלנה, האכלה ומכירת מוצרים ומזכרות עבור התיירים הרבים המגיעים לכאן בעונה הקצרה. שתי האטרקציות העיקריות המושכות לכאן את המוני האדם בקיץ הפטגוני, הן קרחון פריטו מורנו מפורסם ושייט באגם ארחנטינו בינות לזרועות הקרחונים וגושי הקרח הצפים, אלו שנשברו מן הקרחונים לתוך מי האגם הקרים.
קרחון פריטו מורנו המפורסם בפארק הקרחונים בארגנטינה (צילום: )
המלצה על מלון באל קלפטה
בשנים האחרונות נפתחו מספר בתי מלון חדשים באל קלפטה, אולם כנראה שהמלון הטוב בעיר, משילוב נתוני המיקום, האיכות והמחיר, הוא מלון פוסאדה לוס אלמוס (Hotel Posada Los Alamos), מלון בוטיק מדהים, עם בריכה וספא מפנק.
פארק הקרחונים – לוס גלסיארס
הפארק הלאומי לוס גלסיארס ("הקרחונים", הוא פארק אדיר ממדים, השני בגודלו בארגנטינה. כמעט מחציתו מכוסה בשדות קרח יבשתיים מהם יוצאות 13 זרועות קרחוניות הנשברות ומזינות את אגם ארחנטינו ואת אגם ויידמה ( Lago Viedma ). הפארק מרכז בתוכו שני אזורי טיול עיקריים: האחד, סביב העיירה קלפטה, והשני, סביב העיירה אל צ'אלטן ( El Chaltén ) או בפי המטיילים המשתמשים לעיתים בשם הישן של ההר הסמוך, פיצרוי.
מקלפטה אפשר לצאת לבקר בקרחון פריטו מורנו, הנקרא כך על שם חוקר האזור הארגנטינאי פרנסיסקו מורנו ם קבע את חלוקת הגבול הנוכחית בין המדינות. זהו קרחון חי ופעיל, אחד האחרונים בעולם שעדיין ממשיך לצמוח. בגלל קרבתו לשפת האגם הוא שולח זרוע ארוכה וצומח כקיר, היוצר סכר בגובה שישים מטר ומפריד את אזור ברסו ריקו ( Brazo Rico ) משאר חלקי האגם. בקיץ, כאשר האוויר מתחמם וכמות המים הנצורים בסכר עולה, נשבר הסכר בקול נפץ אדיר, הקירות מתמוטטים לתוך האגם ויוצרים שדה של קרחונים צפים. מאז שנת 1988 לא הושלמה סגירת הסכר הקרחוני, אולי בגלל התחממות כדור הארץ. למרות זאת עדיין אפשר לראות קירות ענק של הקרחון הצומח, מתנפצים בקול אדיר לתוך המים ולשמוע את הקרחון נוהם מבפנים כמפלצת קרח כחולה.
אפשר גם לשוט בספינה קטנה אל מול קיר הקרחון, בצפייה דרוכה לכל רעם ונהמה הבוקעים מהקרחון ומעידים על התבקעות קרובה. הזהירים יוכלו לתצפת ממערכת השבילים שנבנתה מול הקרחון וכך להמתין לפיצוצים ולצעוק וואו, ולצחוק כשלידך מכל הכיוונים צועקים וואו בשפות שונות. לחפצים בהפסקה או בהפשרה מקור הקרחון, ישנה קפיטריה-מסעדה בסמוך לשבילים, שם אפשר לשתות צ'וקולטה חמה או לאכול ארוחה מלאה במחירים סבירים. כיום, צעירים ארגנטינאים בני הערים הגדולות שמאסו בחיי העיר, מחפשים אתגרים חדשים, וקצת פרנסה ועוברים לפטגוניה, עם הפנים לעתיד האקו-תיירותי שלה. חבורת צעירים מ , שעסקו בטיפוס בקרח בקלפטה, גילו נישה עיסקית בלתי מנוצלת והקימו עסק משגשג: הם ראו כי מטיילים רבים לא באים על סיפוקם בביקורם בקרחון הנשבר "פריטו מורנו". הם מצאו נתיב הליכה בטוח על הקרחון, בעזרת קרמפונים – תוספת המולבשת על סוליית הנעל ומכילה זיזי מתכת הננעצים בקרחון ופטיש חד הנתקע בשלג. הם לוקחים קבוצות קטנות ומובילים אותם מאובטחים בחבל, בין הגוונים המופלאים של הקרחון הנעים, בין לבן מסנוור וכל גווני התכלת-כחול. לקינוח שולפים מתוך הקרח בקבוק ויסקי וכוסות ואת הקרח אין צורך לשבור, פשוט מגרדים קצת מגוש הקרח עליו נשענים ומחייכים לצילום הקבוצתי.
אטרקציה נוספת בקלפטה היא שייט באגם אל הקרחון הגדול ביותר בדרום אמריקה, קרחון אופסלה ( Upsala ). הספינה יוצאת מהנמל של פונטה בנדרה ( Punta Bandera ) ומפליגה בינות גושי הקרח הצפים, המעוצבים על ידי המים והרוח בשלל צורות וגווני הכחול. הביקור כולל גם את אגם וקרחון אונלי ( Onelli ) ואת קרחון ספגאסיני ( Spegazzini ). למעוניינים מציעים סיור רגלי קצר ביער לביקור באגם אונלי, סיור לא קשה ומומלץ בחום. בקלפטה רמות שונות של מלונות וכמו בכל המקומות בפטגוניה הארגנטינאית המחירים יקרים. העונה כאן קצרה וכיוון שבשאר השנה העסקים משותקים תאלצו לשלם בהתאם. שהדבר לא ימנע מכם לצאת לשדרה הראשית וליהנות משלל המסעדות של העיירה שמביאות את מיטב המטבח הארגנטינאי עד לקצה העולם. 230 ק"מ צפונית לקלפטה, בצפון פארק הקרחונים ולאחר נסיעה מפרכת מעט, מצויה העיירה (El Chalten) , כשמו של ההר הגבוה ברכס – 3,750 מטר מעל פני הים. "ההר המעשן" בשפת שבטי הטוולצ'ה שאכלסו בעבר את האזור. שנים נקרא ההר כפי שקרא לו מורנו – הר פיצרוי ( FitzRoy ), שם בו משתמשים המטיילים עד היום. העיירה אל צ'אלטן הוקמה בשנת 1985 ומשמשת בסיס יציאה לטיולים, במקבילה הארגנטינאית לפארק טורס דל פיינה הצ'ילאני שמעבר לגבול. חובבי הז'אנר עדיין מתווכחים ביניהם איזה צד מעניין או מאתגר יותר, אבל טוב תעשו אם תניחו למתווכחים ותיהנו מן הייחוד של שני הצדדים. בעיירה מלונות מכל הסוגים, ממלונות דה לוקס ועד קמפינג. יש לקחת בחשבון כי בעונה קשה להשיג מקום לינה, המחירים מרקיעים שחקים עד לגובה ההרים ועדיין זוהי חוויה מומלצת לכל מי שכמוני מתרגש מפסגות מחודדות.
אל צ'אלטן – "ההר המעשן" (צילום: Maria-Lisa Stelzel )
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
בין טורס דל פיינה לאל צ'אלטן
בשני הפארקים משני עברי הגבול, מזג האוויר משתנה במהירות שאין אנו רגילים אליה, ולכן אין לסמוך על צבע השמיים, עננות או כיווני רוח. יש לקחת מפות מפורטות, ציוד לקור קיצוני וגשם ונעליים טובות. יש להציג דרכונים ולהרשם במשרדי הפארקים, על מנת שידעו מתי נכנסתם למסלול ולאן התכוונתם ללכת. מומלץ לצאת עם מדריכים המכירים את השטח. ניתן גם לשכור בהמות משא בעיירה והמחיר נקבע על פי מסלול ההליכה.
כדי לעבור את הגבול בין המדינות תוכלו לעבור בדרך יבשתית, במעבר הגבול סרו קסטיו ( Cerro Castillo ), או בשמו הארגנטינאי קנצ'ה קררה ( Cancha Carrera ), הנמצא על הדרך בין פארק טורס דל פיינה והעיירה פוארטו נטאלס. הדרך הנוחה והזולה היא לקחת אוטובוס היוצא בכל יום מפוארטו נטאלס, חוצה את הגבול כשהוא ממתין למטיילים המחתימים את דרכוניהם בכל צד, ומגיע לקלפטה לאחר כשש או שבע שעות נסיעה, רובן בדרכי עפר. אפשר כמובן לבחור בדרך הארוכה הסלולה, זו היוצאת מהעיר פונטה ארנס ומגיעה בסוף יום ארוך ומתיש לקלפטה.
כתבה על טרק בפארק טורס דל פיינה
ברוכים הבאים לאל צ'אלטן (צילום: )
מסלולים באל צ'אלטן (ארגנטינה)
הליכה מערבה לאורך נחל פיצרוי תביא אתכם לביקור בלגונה המרהיבה, לגונת טורה ("המגדל", Laguna Torre ), כשם הקרחון המזין את הלגונה וההר עליו יושב הקרחון. הליכה צפון מערבה, דרך אגם קאפרי ( Lago Capri ) לחניון ריו בלנקו ( Rio Blanco ). לאחר הליכה של כשלוש שעות, תגיעו לחניון הסמוך פוינסנוט ( Poincenot ), משם מעבר ההרים יוביל אתכם ללגונה דה לוס טרס, "אגם השלושה" ( Laguna de los Tres ) וללגונה סוסיה ( Laguna Sucia ). אפשרויות נוספות: להמשיך מחניון ריו בלנקו לאורך הנהר הנושא שם זה, או מערבה, לאורך נהר אלקטריקו ( Rio Electrico ), עד לאגם בשם זהה. מחניון ריו בלנקו יוצאים לטיפוס על הר צ'אלטן או ה"פיצרוי" המתנשא לגובה של 3,750 מטר.
סביב הר צ'אלטן פסגות נוספות רבות לכיבוש, לצורך הטיפוס יש להצטייד באישור משרד הפארק הלאומי וכמובן בניסיון ובציוד מתאים. העונה הטובה ביותר לטיפוס היא פברואר-מרץ, אז נחלשות הרוחות העזות הנושבות באזור, העלולות לתלוש את המטפס מן ההר.
מסלולים בטורס דל פיינה (צ'ילה)
בפארק רשת דרכי עפר ושלטים וגם מרכז ובו תחנת קשר, מידע ועזרה ראשונה. ישנו כמובן המסלול ההיקפי המסורתי ( El Circuito ), חוויה שכל מי שרגליו וזמנו מאפשרים לו לא ישכח אותה כל חייו. המסלול מתחיל בכניסה הצפונית לפארק ליד לגונה אמרגה ("האגם המר", Laguna Amarga) ומקיף את הרכס מצפון, חוצה את מעבר ההרים פאסו ג'ון גרדנר ( Paso John Gardner ) ממנו נשקפים נופים משכרים של הפארק. אז גולש השביל בתלילות בתוך יער לעבר קרחון גריי, לאורכו הולכים עד לאגם גריי. מכאן לאגם פאווה ולמשרדי הפארק. המסלול נמשך כשישה ימים ואפשר גם להוסיף ביקור בעמק הצרפתי ( El Valle Frances ) ושילוב עם המסלול הבא המכונה W.
מסלול ה- W נועד למי שאינו מעוניין להקיף את כל הרכס, או לסחוב את כל הציוד על הגב. מסלול זה עובר באתרים החשובים והיפים בין המסלולים הרגליים של הפארק. המסלול עולה לבסיס מגדלי הפיינה, נכנס לעמק הצרפתי המשקיף על אגמי הפארק ויורד חזרה כדי לבקר בקרחון ואגם גריי. ישנם כמובן עוד מסלולים רבים, קצרים וארוכים, ככל שזמנכם בפארק מרשה לכם, קחו כל שביל מסומן על המפה המפורטת. לאן שלא תביטו הנוף עוצר נשימה.
בטורס דל פיינה תמצאו מגוון מסלולי הליכה, קצרים וארוכים (צילום: )
טיפ:
מסעדת Mi-Viejo בקלפטה היא המקום לכל חובב בשר ארגנטינאי טוב. המסעדה נמצאת ב שדרה הראשית של העיירה (1111 Libertador ) ומכינה אסאדו מצוין המבוסס על טלאים הגדלים בפטגוניה. אפשר להסתפק ביין ליד, כל תוספת תתפוס מקום מיותר בבטן... בתיאבון!
מידע נוסף
כתבות נוספות על פטגוניה
טיול לפטגוניה - מבוא למטייל
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
טיולי יום באזור ברילוצ'ה
כתבות נוספות על ארגנטינה
לינה בעיר פונטה ארנס | טרק צלב הימים באזור פונטה ארנס
פינגווינים באי מגדלנה (צילום:
לינה בעיירה פוארטו נטאלס | כתבה על פארק טורס דל פיינה
אגם פאווה בפארק טורס דל פיינה (צילום: CC Claudio Sepúlveda Geoffroy)
המלצה על מלון בשמורת טורס דל פיינה מלון לאגו גריי ( Hotel Lago Grey ) ממוקם לחופי אגם גריי, במיקום מרכזי בתחומי שמורת טורס דל פיינה, החלונות הגדולים בשטחים הציבוריים ובחדרים פונים לאגם או להרים, והנוף שווה את ההשקעה. ניתן לצאת דרך המלון לפעילויות שונות בשמורה.
המלצה על מלון בעיירה פוארטו נטאלס
מלון אקא פטגוניה (AKA Patagonia), הממוקם בפרבר של העיירה, הוא מקום מקסים, המורכב ממספר בקתות עץ מודרניות, בלב הנוף הקסום. לכל אחד מהחדרים מרפסת קטנה, ולחלקם גם ג'קוזי במרפסת. בבקתה הראשית תמצאו דלפק קבלה, בו ישמחו ליעץ ולהזמין סיורים באזור, ארוחת בוקר, מקרר, אפשרות להכנת שתיה חמה.
פטגוניה הארגנטינאית
לעיירה אל קלפטה (El Calafate ), או פשוט קלפטה , המרכזת את אזור פארק הקרחונים ( Parque Nacional Los Glaciares ) הארגנטינאי, אפשר להגיע בנסיעה מהצד הצ'יליאני של פטגוניה, בטיסה לריו גז'גוס סיעה ל קלפטה, או, אם מזג האוויר מאפשר זאת, בטיסה ישירה מ בואנוס איירס.
קלפטה היא עיירה קטנה היושבת על הגדה הדרומית של אגם ארחנטינו ( Lago Argentino ) התכול. העיירה כולה עוסקת בהלנה, האכלה ומכירת מוצרים ומזכרות עבור התיירים הרבים המגיעים לכאן בעונה הקצרה. שתי האטרקציות העיקריות המושכות לכאן את המוני האדם בקיץ הפטגוני, הן קרחון פריטו מורנו מפורסם ושייט באגם ארחנטינו בינות לזרועות הקרחונים וגושי הקרח הצפים, אלו שנשברו מן הקרחונים לתוך מי האגם הקרים.
קרחון פריטו מורנו המפורסם בפארק הקרחונים בארגנטינה (צילום: )
המלצה על מלון באל קלפטה
בשנים האחרונות נפתחו מספר בתי מלון חדשים באל קלפטה, אולם כנראה שהמלון הטוב בעיר, משילוב נתוני המיקום, האיכות והמחיר, הוא מלון פוסאדה לוס אלמוס (Hotel Posada Los Alamos), מלון בוטיק מדהים, עם בריכה וספא מפנק.
פארק הקרחונים – לוס גלסיארס
הפארק הלאומי לוס גלסיארס ("הקרחונים", הוא פארק אדיר ממדים, השני בגודלו בארגנטינה. כמעט מחציתו מכוסה בשדות קרח יבשתיים מהם יוצאות 13 זרועות קרחוניות הנשברות ומזינות את אגם ארחנטינו ואת אגם ויידמה ( Lago Viedma ). הפארק מרכז בתוכו שני אזורי טיול עיקריים: האחד, סביב העיירה קלפטה, והשני, סביב העיירה אל צ'אלטן ( El Chaltén ) או בפי המטיילים המשתמשים לעיתים בשם הישן של ההר הסמוך, פיצרוי.
מקלפטה אפשר לצאת לבקר בקרחון פריטו מורנו, הנקרא כך על שם חוקר האזור הארגנטינאי פרנסיסקו מורנו ם קבע את חלוקת הגבול הנוכחית בין המדינות. זהו קרחון חי ופעיל, אחד האחרונים בעולם שעדיין ממשיך לצמוח. בגלל קרבתו לשפת האגם הוא שולח זרוע ארוכה וצומח כקיר, היוצר סכר בגובה שישים מטר ומפריד את אזור ברסו ריקו ( Brazo Rico ) משאר חלקי האגם. בקיץ, כאשר האוויר מתחמם וכמות המים הנצורים בסכר עולה, נשבר הסכר בקול נפץ אדיר, הקירות מתמוטטים לתוך האגם ויוצרים שדה של קרחונים צפים. מאז שנת 1988 לא הושלמה סגירת הסכר הקרחוני, אולי בגלל התחממות כדור הארץ. למרות זאת עדיין אפשר לראות קירות ענק של הקרחון הצומח, מתנפצים בקול אדיר לתוך המים ולשמוע את הקרחון נוהם מבפנים כמפלצת קרח כחולה.
אפשר גם לשוט בספינה קטנה אל מול קיר הקרחון, בצפייה דרוכה לכל רעם ונהמה הבוקעים מהקרחון ומעידים על התבקעות קרובה. הזהירים יוכלו לתצפת ממערכת השבילים שנבנתה מול הקרחון וכך להמתין לפיצוצים ולצעוק וואו, ולצחוק כשלידך מכל הכיוונים צועקים וואו בשפות שונות. לחפצים בהפסקה או בהפשרה מקור הקרחון, ישנה קפיטריה-מסעדה בסמוך לשבילים, שם אפשר לשתות צ'וקולטה חמה או לאכול ארוחה מלאה במחירים סבירים. כיום, צעירים ארגנטינאים בני הערים הגדולות שמאסו בחיי העיר, מחפשים אתגרים חדשים, וקצת פרנסה ועוברים לפטגוניה, עם הפנים לעתיד האקו-תיירותי שלה. חבורת צעירים מ , שעסקו בטיפוס בקרח בקלפטה, גילו נישה עיסקית בלתי מנוצלת והקימו עסק משגשג: הם ראו כי מטיילים רבים לא באים על סיפוקם בביקורם בקרחון הנשבר "פריטו מורנו". הם מצאו נתיב הליכה בטוח על הקרחון, בעזרת קרמפונים – תוספת המולבשת על סוליית הנעל ומכילה זיזי מתכת הננעצים בקרחון ופטיש חד הנתקע בשלג. הם לוקחים קבוצות קטנות ומובילים אותם מאובטחים בחבל, בין הגוונים המופלאים של הקרחון הנעים, בין לבן מסנוור וכל גווני התכלת-כחול. לקינוח שולפים מתוך הקרח בקבוק ויסקי וכוסות ואת הקרח אין צורך לשבור, פשוט מגרדים קצת מגוש הקרח עליו נשענים ומחייכים לצילום הקבוצתי.
אטרקציה נוספת בקלפטה היא שייט באגם אל הקרחון הגדול ביותר בדרום אמריקה, קרחון אופסלה ( Upsala ). הספינה יוצאת מהנמל של פונטה בנדרה ( Punta Bandera ) ומפליגה בינות גושי הקרח הצפים, המעוצבים על ידי המים והרוח בשלל צורות וגווני הכחול. הביקור כולל גם את אגם וקרחון אונלי ( Onelli ) ואת קרחון ספגאסיני ( Spegazzini ). למעוניינים מציעים סיור רגלי קצר ביער לביקור באגם אונלי, סיור לא קשה ומומלץ בחום. בקלפטה רמות שונות של מלונות וכמו בכל המקומות בפטגוניה הארגנטינאית המחירים יקרים. העונה כאן קצרה וכיוון שבשאר השנה העסקים משותקים תאלצו לשלם בהתאם. שהדבר לא ימנע מכם לצאת לשדרה הראשית וליהנות משלל המסעדות של העיירה שמביאות את מיטב המטבח הארגנטינאי עד לקצה העולם. 230 ק"מ צפונית לקלפטה, בצפון פארק הקרחונים ולאחר נסיעה מפרכת מעט, מצויה העיירה (El Chalten) , כשמו של ההר הגבוה ברכס – 3,750 מטר מעל פני הים. "ההר המעשן" בשפת שבטי הטוולצ'ה שאכלסו בעבר את האזור. שנים נקרא ההר כפי שקרא לו מורנו – הר פיצרוי ( FitzRoy ), שם בו משתמשים המטיילים עד היום. העיירה אל צ'אלטן הוקמה בשנת 1985 ומשמשת בסיס יציאה לטיולים, במקבילה הארגנטינאית לפארק טורס דל פיינה הצ'ילאני שמעבר לגבול. חובבי הז'אנר עדיין מתווכחים ביניהם איזה צד מעניין או מאתגר יותר, אבל טוב תעשו אם תניחו למתווכחים ותיהנו מן הייחוד של שני הצדדים. בעיירה מלונות מכל הסוגים, ממלונות דה לוקס ועד קמפינג. יש לקחת בחשבון כי בעונה קשה להשיג מקום לינה, המחירים מרקיעים שחקים עד לגובה ההרים ועדיין זוהי חוויה מומלצת לכל מי שכמוני מתרגש מפסגות מחודדות.
אל צ'אלטן – "ההר המעשן" (צילום: Maria-Lisa Stelzel )
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
בין טורס דל פיינה לאל צ'אלטן
בשני הפארקים משני עברי הגבול, מזג האוויר משתנה במהירות שאין אנו רגילים אליה, ולכן אין לסמוך על צבע השמיים, עננות או כיווני רוח. יש לקחת מפות מפורטות, ציוד לקור קיצוני וגשם ונעליים טובות. יש להציג דרכונים ולהרשם במשרדי הפארקים, על מנת שידעו מתי נכנסתם למסלול ולאן התכוונתם ללכת. מומלץ לצאת עם מדריכים המכירים את השטח. ניתן גם לשכור בהמות משא בעיירה והמחיר נקבע על פי מסלול ההליכה.
כדי לעבור את הגבול בין המדינות תוכלו לעבור בדרך יבשתית, במעבר הגבול סרו קסטיו ( Cerro Castillo ), או בשמו הארגנטינאי קנצ'ה קררה ( Cancha Carrera ), הנמצא על הדרך בין פארק טורס דל פיינה והעיירה פוארטו נטאלס. הדרך הנוחה והזולה היא לקחת אוטובוס היוצא בכל יום מפוארטו נטאלס, חוצה את הגבול כשהוא ממתין למטיילים המחתימים את דרכוניהם בכל צד, ומגיע לקלפטה לאחר כשש או שבע שעות נסיעה, רובן בדרכי עפר. אפשר כמובן לבחור בדרך הארוכה הסלולה, זו היוצאת מהעיר פונטה ארנס ומגיעה בסוף יום ארוך ומתיש לקלפטה.
כתבה על טרק בפארק טורס דל פיינה
ברוכים הבאים לאל צ'אלטן (צילום: )
מסלולים באל צ'אלטן (ארגנטינה)
הליכה מערבה לאורך נחל פיצרוי תביא אתכם לביקור בלגונה המרהיבה, לגונת טורה ("המגדל", Laguna Torre ), כשם הקרחון המזין את הלגונה וההר עליו יושב הקרחון. הליכה צפון מערבה, דרך אגם קאפרי ( Lago Capri ) לחניון ריו בלנקו ( Rio Blanco ). לאחר הליכה של כשלוש שעות, תגיעו לחניון הסמוך פוינסנוט ( Poincenot ), משם מעבר ההרים יוביל אתכם ללגונה דה לוס טרס, "אגם השלושה" ( Laguna de los Tres ) וללגונה סוסיה ( Laguna Sucia ). אפשרויות נוספות: להמשיך מחניון ריו בלנקו לאורך הנהר הנושא שם זה, או מערבה, לאורך נהר אלקטריקו ( Rio Electrico ), עד לאגם בשם זהה. מחניון ריו בלנקו יוצאים לטיפוס על הר צ'אלטן או ה"פיצרוי" המתנשא לגובה של 3,750 מטר.
סביב הר צ'אלטן פסגות נוספות רבות לכיבוש, לצורך הטיפוס יש להצטייד באישור משרד הפארק הלאומי וכמובן בניסיון ובציוד מתאים. העונה הטובה ביותר לטיפוס היא פברואר-מרץ, אז נחלשות הרוחות העזות הנושבות באזור, העלולות לתלוש את המטפס מן ההר.
מסלולים בטורס דל פיינה (צ'ילה)
בפארק רשת דרכי עפר ושלטים וגם מרכז ובו תחנת קשר, מידע ועזרה ראשונה. ישנו כמובן המסלול ההיקפי המסורתי ( El Circuito ), חוויה שכל מי שרגליו וזמנו מאפשרים לו לא ישכח אותה כל חייו. המסלול מתחיל בכניסה הצפונית לפארק ליד לגונה אמרגה ("האגם המר", Laguna Amarga) ומקיף את הרכס מצפון, חוצה את מעבר ההרים פאסו ג'ון גרדנר ( Paso John Gardner ) ממנו נשקפים נופים משכרים של הפארק. אז גולש השביל בתלילות בתוך יער לעבר קרחון גריי, לאורכו הולכים עד לאגם גריי. מכאן לאגם פאווה ולמשרדי הפארק. המסלול נמשך כשישה ימים ואפשר גם להוסיף ביקור בעמק הצרפתי ( El Valle Frances ) ושילוב עם המסלול הבא המכונה W.
מסלול ה- W נועד למי שאינו מעוניין להקיף את כל הרכס, או לסחוב את כל הציוד על הגב. מסלול זה עובר באתרים החשובים והיפים בין המסלולים הרגליים של הפארק. המסלול עולה לבסיס מגדלי הפיינה, נכנס לעמק הצרפתי המשקיף על אגמי הפארק ויורד חזרה כדי לבקר בקרחון ואגם גריי. ישנם כמובן עוד מסלולים רבים, קצרים וארוכים, ככל שזמנכם בפארק מרשה לכם, קחו כל שביל מסומן על המפה המפורטת. לאן שלא תביטו הנוף עוצר נשימה.
בטורס דל פיינה תמצאו מגוון מסלולי הליכה, קצרים וארוכים (צילום: )
טיפ:
מסעדת Mi-Viejo בקלפטה היא המקום לכל חובב בשר ארגנטינאי טוב. המסעדה נמצאת ב שדרה הראשית של העיירה (1111 Libertador ) ומכינה אסאדו מצוין המבוסס על טלאים הגדלים בפטגוניה. אפשר להסתפק ביין ליד, כל תוספת תתפוס מקום מיותר בבטן... בתיאבון!
מידע נוסף
כתבות נוספות על פטגוניה
טיול לפטגוניה - מבוא למטייל
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
טיולי יום באזור ברילוצ'ה
כתבות נוספות על ארגנטינה
קרחון
המלצה על מלון באל קלפטה
בשנים האחרונות נפתחו מספר בתי מלון חדשים באל קלפטה, אולם כנראה שהמלון הטוב בעיר, משילוב נתוני המיקום, האיכות והמחיר, הוא מלון פוסאדה לוס אלמוס (Hotel Posada Los Alamos), מלון בוטיק מדהים, עם בריכה וספא מפנק.
אל צ'אלטן
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
בין טורס דל פיינה לאל צ'אלטן
בשני הפארקים משני עברי הגבול, מזג האוויר משתנה במהירות שאין אנו רגילים אליה, ולכן אין לסמוך על צבע השמיים, עננות או כיווני רוח. יש לקחת מפות מפורטות, ציוד לקור קיצוני וגשם ונעליים טובות. יש להציג דרכונים ולהרשם במשרדי הפארקים, על מנת שידעו מתי נכנסתם למסלול ולאן התכוונתם ללכת. מומלץ לצאת עם מדריכים המכירים את השטח. ניתן גם לשכור בהמות משא בעיירה והמחיר נקבע על פי מסלול ההליכה.
כדי לעבור את הגבול בין המדינות תוכלו לעבור בדרך יבשתית, במעבר הגבול סרו קסטיו ( Cerro Castillo ), או בשמו הארגנטינאי קנצ'ה קררה ( Cancha Carrera ), הנמצא על הדרך בין פארק טורס דל פיינה והעיירה פוארטו נטאלס. הדרך הנוחה והזולה היא לקחת אוטובוס היוצא בכל יום מפוארטו נטאלס, חוצה את הגבול כשהוא ממתין למטיילים המחתימים את דרכוניהם בכל צד, ומגיע לקלפטה לאחר כשש או שבע שעות נסיעה, רובן בדרכי עפר. אפשר כמובן לבחור בדרך הארוכה הסלולה, זו היוצאת מהעיר פונטה ארנס ומגיעה בסוף יום ארוך ומתיש לקלפטה.
כתבה על טרק בפארק טורס דל פיינה
ברוכים הבאים לאל צ'אלטן (צילום: )
מסלולים באל צ'אלטן (ארגנטינה)
הליכה מערבה לאורך נחל פיצרוי תביא אתכם לביקור בלגונה המרהיבה, לגונת טורה ("המגדל", Laguna Torre ), כשם הקרחון המזין את הלגונה וההר עליו יושב הקרחון. הליכה צפון מערבה, דרך אגם קאפרי ( Lago Capri ) לחניון ריו בלנקו ( Rio Blanco ). לאחר הליכה של כשלוש שעות, תגיעו לחניון הסמוך פוינסנוט ( Poincenot ), משם מעבר ההרים יוביל אתכם ללגונה דה לוס טרס, "אגם השלושה" ( Laguna de los Tres ) וללגונה סוסיה ( Laguna Sucia ). אפשרויות נוספות: להמשיך מחניון ריו בלנקו לאורך הנהר הנושא שם זה, או מערבה, לאורך נהר אלקטריקו ( Rio Electrico ), עד לאגם בשם זהה. מחניון ריו בלנקו יוצאים לטיפוס על הר צ'אלטן או ה"פיצרוי" המתנשא לגובה של 3,750 מטר.
סביב הר צ'אלטן פסגות נוספות רבות לכיבוש, לצורך הטיפוס יש להצטייד באישור משרד הפארק הלאומי וכמובן בניסיון ובציוד מתאים. העונה הטובה ביותר לטיפוס היא פברואר-מרץ, אז נחלשות הרוחות העזות הנושבות באזור, העלולות לתלוש את המטפס מן ההר.
מסלולים בטורס דל פיינה (צ'ילה)
בפארק רשת דרכי עפר ושלטים וגם מרכז ובו תחנת קשר, מידע ועזרה ראשונה. ישנו כמובן המסלול ההיקפי המסורתי ( El Circuito ), חוויה שכל מי שרגליו וזמנו מאפשרים לו לא ישכח אותה כל חייו. המסלול מתחיל בכניסה הצפונית לפארק ליד לגונה אמרגה ("האגם המר", Laguna Amarga) ומקיף את הרכס מצפון, חוצה את מעבר ההרים פאסו ג'ון גרדנר ( Paso John Gardner ) ממנו נשקפים נופים משכרים של הפארק. אז גולש השביל בתלילות בתוך יער לעבר קרחון גריי, לאורכו הולכים עד לאגם גריי. מכאן לאגם פאווה ולמשרדי הפארק. המסלול נמשך כשישה ימים ואפשר גם להוסיף ביקור בעמק הצרפתי ( El Valle Frances ) ושילוב עם המסלול הבא המכונה W.
מסלול ה- W נועד למי שאינו מעוניין להקיף את כל הרכס, או לסחוב את כל הציוד על הגב. מסלול זה עובר באתרים החשובים והיפים בין המסלולים הרגליים של הפארק. המסלול עולה לבסיס מגדלי הפיינה, נכנס לעמק הצרפתי המשקיף על אגמי הפארק ויורד חזרה כדי לבקר בקרחון ואגם גריי. ישנם כמובן עוד מסלולים רבים, קצרים וארוכים, ככל שזמנכם בפארק מרשה לכם, קחו כל שביל מסומן על המפה המפורטת. לאן שלא תביטו הנוף עוצר נשימה.
בטורס דל פיינה תמצאו מגוון מסלולי הליכה, קצרים וארוכים (צילום: )
טיפ:
מסעדת Mi-Viejo בקלפטה היא המקום לכל חובב בשר ארגנטינאי טוב. המסעדה נמצאת ב שדרה הראשית של העיירה (1111 Libertador ) ומכינה אסאדו מצוין המבוסס על טלאים הגדלים בפטגוניה. אפשר להסתפק ביין ליד, כל תוספת תתפוס מקום מיותר בבטן... בתיאבון!
מידע נוסף
כתבות נוספות על פטגוניה
טיול לפטגוניה - מבוא למטייל
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
טיולי יום באזור ברילוצ'ה
כתבות נוספות על ארגנטינה
כתבה על טרק בפארק טורס דל פיינה
ברוכים הבאים לאל צ'אלטן
מסלולים בטורס דל פיינה (צ'ילה)
בפארק רשת דרכי עפר ושלטים וגם מרכז ובו תחנת קשר, מידע ועזרה ראשונה. ישנו כמובן המסלול ההיקפי המסורתי ( El Circuito ), חוויה שכל מי שרגליו וזמנו מאפשרים לו לא ישכח אותה כל חייו. המסלול מתחיל בכניסה הצפונית לפארק ליד לגונה אמרגה ("האגם המר", Laguna Amarga) ומקיף את הרכס מצפון, חוצה את מעבר ההרים פאסו ג'ון גרדנר ( Paso John Gardner ) ממנו נשקפים נופים משכרים של הפארק. אז גולש השביל בתלילות בתוך יער לעבר קרחון גריי, לאורכו הולכים עד לאגם גריי. מכאן לאגם פאווה ולמשרדי הפארק. המסלול נמשך כשישה ימים ואפשר גם להוסיף ביקור בעמק הצרפתי ( El Valle Frances ) ושילוב עם המסלול הבא המכונה W.
מסלול ה- W נועד למי שאינו מעוניין להקיף את כל הרכס, או לסחוב את כל הציוד על הגב. מסלול זה עובר באתרים החשובים והיפים בין המסלולים הרגליים של הפארק. המסלול עולה לבסיס מגדלי הפיינה, נכנס לעמק הצרפתי המשקיף על אגמי הפארק ויורד חזרה כדי לבקר בקרחון ואגם גריי. ישנם כמובן עוד מסלולים רבים, קצרים וארוכים, ככל שזמנכם בפארק מרשה לכם, קחו כל שביל מסומן על המפה המפורטת. לאן שלא תביטו הנוף עוצר נשימה.
בטורס דל פיינה תמצאו מגוון מסלולי הליכה, קצרים וארוכים (צילום: )
טיפ:
מסעדת Mi-Viejo בקלפטה היא המקום לכל חובב בשר ארגנטינאי טוב. המסעדה נמצאת ב שדרה הראשית של העיירה (1111 Libertador ) ומכינה אסאדו מצוין המבוסס על טלאים הגדלים בפטגוניה. אפשר להסתפק ביין ליד, כל תוספת תתפוס מקום מיותר בבטן... בתיאבון!
מידע נוסף
כתבות נוספות על פטגוניה
טיול לפטגוניה - מבוא למטייל
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
טיולי יום באזור ברילוצ'ה
כתבות נוספות על ארגנטינה
בטורס דל פיינה תמצאו מגוון מסלולי הליכה, קצרים וארוכים
מידע נוסף
כתבות נוספות על פטגוניה
טיול לפטגוניה - מבוא למטייל
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
טיולי יום באזור ברילוצ'ה
כתבות נוספות על ארגנטינה
טיול לפטגוניה - מבוא למטייל
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
טיולי יום באזור ברילוצ'ה
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
מאזור האגמים אל הקרטרה אוסטרל
טיולי יום באזור ברילוצ'ה
כתבות נוספות על ארגנטינה
 |
אודות הכותב
ברק אפיק, הקים את חברת 'ברק אפיק טיולים', שהתמזגה עם החברה הגיאוגרפית. מלמד באוניברסיטה העברית דתות וטקסים של האינדיאנים באמריקה. כותב דוקטורט על פולחנים דתיים אינדיאניים ואת הספר "בני השמש", אודות תרבות האינקה בפרו.
|
