www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



בואנוס איירס - פריז של דרום אמריקה
מאת: ברק אפיק


לא סתם היא נקראת פריז של דרום אמריקה. בואנוס איירס, היא עיר הבירה הנוצצת ביותר בדרום היבשת. שדרות מן הרחבות בעולם, מדרחוב יוקרתי ושוקק, בנייני ציבור קולוניאליים אדירים, בתי אופרה ותיאטראות, כיכרות מרשימות, ארכיטקטורה המשלבת ספרדי-צרפתי, ניאו-קלאסי, אר-דקו ורוקוקו, פארקים רחבי ידיים, מלונות יוקרה, מסעדות הבשר המדהימות בעולם, בתי קפה יוקרתיים, טנגו רומנטי, בית קברות מסוגנן, טלנובלות מתוקשרות, והרבה "שיק".


בואנוס איירס - כתבה על מלכה במצוקה.
 
שכונת לה בוקה, בואנוס איירס בירת ארגנטינה
הבתים הצבעוניים של לה-בוקה, שכונת עוני בדרומה של העיר  (צילום: 
Nico Kaiser)


מלון גראנד בריזו (A), כיכר דה מאיו (B) ויעדים נוספים בבואנוס איירס המופיעים בכתבה
להגדלת המפה לחצו למעלה-משמאל


אמריקה הלטינית




 

למכור תושב בואיינוס איירס ולהרוויח בגדול

נהוג לספר כי אם תיקח ארגנטינאי, תקנה אותו במחיר שהוא שווה ותמכור אותו במחיר שהוא חושב שהוא שווה, עשית את עסקת חייך. ללא ספק כותב הבדיחה כתב אותה לאחר ביקור בבירה הארגנטינאית, לאחר שתהה מעט על קנקנם של בני בואנוס איירס או בכינויים המקומי פורטניוס, אנשי הנמל. נמל לה-בוקה המפורסם כמובן.
 
בואנוס איירס לא יושבת על נמל ימי כי אם על נמל של נהר אדיר מימדים, נהר לה פלטה (נהר הכסף) הנשפך לאוקיינוס האטלנטי. מיקומו של הנמל בתוך הנהר הפך אותו ליעד כדאי להגעה עבור הספינות הספרדיות, שחששו מזרמי הים העזים שמשכו אותם דרומה באוקיינוס האטלנטי.
ניסיון ההתיישבות הראשון על שפת נהר "לה פלאטה" החל ב– 1536, כאשר פדרו דה מנדוסה הגיע עם קומץ ספרדים. מהר מאוד הבהירו לו השבטים המקומיים כי אינו רצוי באזור. שום האחזות ספרדית לא הייתה בטווח הקרוב והוא נאלץ לנטוש את המקום, עד שבשנת 1580 נחת כאן חואן דה גראי ((Juande Garay והקים את העיר בואנוס איירס, על שם מרייה הקדושה, פטרונית הספנים ויורדי הים, כ"סנטה מריה דל בואן איירה", או "מריה הקדושה של הרוחות הטובות".
 
חנות הספרים הענקית, בואנוס איירס בירת ארגנטינה
חנות הספרים הענקית El Ateneo Grand Splendid   (צילום: Jorge Lascar)
 

השפעות זרות על בואנוס איירס

במשך כ- 200 שנה הייתה העיר כמעט חסרת חשיבות, והמרכז החשוב של דרום אמריקה הייתה העיר לימה, בירת פרו -  "עיר המלכים", בה ישב המשנה למלך ספרד ומשם ניהל את ענייני היבשת. המפנה הגדול חל בסוף המאה ה – 18, כאשר הספרדים הבינו כי יוכלו לנצל את הנמל של בואנוס איירס ולחסוך את הצורך בהקפת היבשת לעבר האוקיינוס השקט, שהיה סוער מאוד וגבה מחיר יקר מהספנים. ב- 1776 הפכה בואנוס איירס לעיר חשובה, בה ישב המשנה למלך ספרד ואליה נשלחו על גבי פרדות עופרות ממכרות פוטוסי שבבוליביה. הנמל התפתח במהירות והעיר הפכה מרכז מסחרי חשוב בצד המזרחי של יבשת אמריקה.
בתחילת המאה ה- 19, כאשר התקיפו ספינות אנגליות את הנמל והפורטניוס יכלו להם, החלו האחרונים להכיר בעוצמתם ובכך פתחו את הפתח לעצמאות אמריקה הלטינית. כאשר נפוליאון בונפרט השתלט על ספרד ושבה את מלך ספרד, ניצלו זאת אנשי בואנוס איירס והקימו "חונטה", איגוד שלקח על עצמו את השלטון וניהל את ענייני המדינה. מכאן, למאבק לעצמאות מיבשת האם האיברית, המרחק היה קצר. סן מרטין, גיבור ארגנטינאי הוביל את הקרבות בארגנטינה ובצ'ילה השכנה וחבר עם סימון בוליבר, שהדרים מוונצואלה לעבר לימה, מקום מושב המשנה למלך ספרד.
 
בשלהי המאה ה- 19 ועד מלחמת העולם הראשונה צמחה העיר במהירות עצומה ובנתה את עצמה כמטרופולין ענק, אשר רוב תושביו לא היו ילידי המקום. פולנים, צרפתים, איטלקים, הולנדים, רוסים גרמנים ובריטים. אירופה נדדה בשנים אלו ובואנוס איירס הייתה נמל בטוח לתחילת הדרך ביבשת החדשה. בתחילת המאה ה- 20 הפכה בואנוס איירס לעיר הגדולה ביותר באמריקה הלטינית וממנה יוצאה הבשורה התרבותית והאינטלקטואלית. השפעות קולינאריות ניכרות מהר מאוד וכיום תמצאו 5,000 פיצריות בעיר, דבר המצביע על ההשפעה האיטלקית העצומה על תושבי העיר.
 
בניין הקונגרס החדש, בואנוס איירס בירת ארגנטינה
בניין הקונגרס, השפעות קולוניאליות   (צילום: Jorge Lascar)
 
 

סיור בבואנוס איירס - כיכר ה-25 למאי

סיור בעיר בואנוס איירס כדאי שיתחיל בכיכר פלאסה דה מאיו (Plaza de Mayo). מול הכיכר בולטת המרפסת המפורסמת של קאסה רוסדה, "הבית הוורוד", שהתפרסם בסרט על אויטה פרון. הבית נבנה בשנת 1874 כארמון הנשיאות, את הצבע המיוחד מייחסים להחלטתו של הנשיא סרמיינטו שרצה לסמל את האחדות הלאומית בערבוב הצבעים אדום ולבן. הצבעים מסמלים את האדום הפדרליסטי והלבן של אנשי האיחוד, הכוחות הפוליטיים העיקריים שהתכתשו ביניהם על השלטון במהלך המאה ה- 19.
 
כיכר פלאסה דה מאיו משמשת גם להפגנות, שביתות רעב ומחאה. כל סוג של אמירה פוליטית אנטי-חברתית או אנטי-שלטונית תצא קודם כל מכיכר זו. מעגל המטפחות הלבנות סביב האנדרטה של ה- 25 במאי, הוא מסלול ההליכה המחאתית של אמהות נעדרי שלטון הגנרלים (Asociación Madres de Plaza deMayo) . בכל יום חמישי אחר הצהרים הן נאספות כאן וצועדות בשקט ובאיפוק, עוטות מטפחות לבנות וכואבות את יקיריהן, שנלקחו באישון לילה מהבית ומאז לא נודע מה עלה בגורלם. זהו אחד מהסמלים הזועקים את התקופה האפלה של ארגנטינה, תקופה שכונתה לאחר מכן "המלחמה המלוכלכת" (Guerra Sucia 1976-1983).
בתי מלון בקרבת כיכר דה מאיו
 
קיר נעדרי המלחמה, כיכר ה-25 למאי, בואנוס איירס
קיר נעדרי "המלחמה המלוכלכת" בכיכר 
פלאסה דה מאיו 

כיכר דה מאיו, בואנוס איירס בירת ארגנטינה
פלאסה דה מאיו ו"הבית הוורוד", שהתפרסם בסרט על אויטה פרון (צילום: Bocaj47)
 

סיור בבואנוס איירס - סביב הכיכר

פלאסה דה מאיו (בשמה המלא: כיכר ה-25 למאי) מוקפת בנייני שלטון ומשרדים כגון בית הקונגרס הישן, בנק האומה ובית העירייה הנמצא ממש מול הבית הורוד. בתוך בניין העירייה מוזיאון, המציג את המתקפה האנגלית של 1806, כמו גם את מרד ה- 25 במאי 1810, המרד שנתן את האות לשחרור אמריקה מעול הספרדים.

בפינת הכיכר ניצבת בלבן הקתדרלה של בואנוס איירס. בניגוד לקתדרלות האופייניות לאמריקה הלטינית, זו של בואנוס איירס בנויה בסגנון ניאו-קלאסי ובמימדים צנועים ולא צעקניים. בתוך הקתדרלה נמצא קברו של חוסה דה סן מרטין, הגיבור הארגנטינאי וה"ליברטדור", אחד משני המשחררים של דרום אמריקה מהספרדים.
 
מול הקתדרלה נישאים בניינים בסגנון אר-דקו, המזכירים את פריז של תחילת המאה ה- 20, ובהמשך אבנידה דה מאיו מציץ מרחוק בניין הקונגרס המהודר. כדי לקצר את הדרך לשם כדאי בהחלט לרדת למטרו העתיק של העיר, אחד מהראשונים בעולם. המטרו כאן מכונה בכינוי החיבה "סובטה" (Subte), קיצור של סוב-טראנו, או תת קרקעי. התחנה של כיכר דה מאיו שמרה על חזותה העתיקה, המצופה בחרסינות בסגנון ספרדי וגם קרונות העץ משיבים את הנוסע לתקופות העליזות של העיר המודרנית.
 
הקונגרסה, בואנוס איירס בירת ארגנטינה
בניין הקונגרס המהודר באבנידה דה מאיו  (צילום: Jorge Lascar)





 

צ'וקולאטה ומעט קולטורה

אם חשבתם ליהנות מנסיעה ארוכה ואולי גם קצת לנמנם בדרך למקצב שקשוק הפסים, אאלץ להעיר אתכם מוקדם מן הצפוי. הרי אי אפשר לעבור במנהרות החשוכות מתחת לקפה טורטוני (Cafe Tortoni) מבלי לעלות לכוס צ'וקולאטה חמה, תוך עלעול רב רושם באחד מספריו של חורחה לואיס בורחס. כך, נסעתם רק תחנה אחת ויצאתם מהקרוניות העתיקות לתחנה, ששימרה עצמה כפי שנבנתה בשנת 1913 - תחנת פרו  (Peru).

קפה טורטוני הוא לא עוד בית קפה, אחד מני אלפים, קפה טורטוני הוא "מוסד פורטניו". הקפה הוקם בשנת 1858 כשמו של מוסד פריסאי מקביל. ב- 1880 עבר למקומו הנוכחי ובתחילת המאה ה- 20 הפך למוסד המפורסם, בו היו נפגשים אנשי הבוהמה, כותבים ומקריאים, רוקדים ושותים, רואים ומרכלים. ברבות השנים נכתבו לא מעט שירים וקטעי טנגו על המוסד החמים ורב הנוסטלגיה.
 
מטרו, בואנוס איירס בירת ארגנטינה
המדרגות היורדות אל תחנת המטרו, המכונה בכינוי החיבה "סובטה"   (צילום: Hernan Pinera)
 

קניות, רומנטיקה ותיאטרון

אחרי שספגנו מעט תרבות הגיע הזמן למעט נהנתנות. זהו הפן השני של העיר. האיזון לרוח האינטלקטואלית שמנסים להשרות עליה תושביה. מקדש החיים הטובים של הפורטניוס הוא רחוב פלורידה ((Calle Florida, או מוטב לומר מדרחוב פלורידה האינסופי. לאורך "פלורידה" נמצאות כל חנויות המעצבים, חנויות הספרים והמוסיקה, בתי קפה, מסעדות טובות וכמובן הקניון המפורסם של העיר, גלריה פסיפיקו (Galerías Pacífico). בזמן הפסקת הצהרים אתם מסתכנים בצפיפות כמעט מבהילה, אך זו ההזדמנות האמיתית לראות את הפורטניוס לבושים במיטב החליפות ולרגע אתם בטוחים כי אתם בשדרות רמבלאס של ברצלונה. שלל מוקיונים, בדרנים, פסלים אנושיים ורקדני טנגו מנעימים את זמנם של העוברים ושבים ומנסים להרוויח את לחמם בעיר התובענית והיקרה הזו. בערב יצא גל נוסף של מסיימי עבודה וישטוף את הרחובות, הפעם המוני האדם ייעלמו רק לפנות בוקר כשברחוב קוריינטס (Corrientes) יסגרו את התיאטראות והמועדונים.
 
בקצה רחוב פלורידה תמצאו עצמכם על גבעה, החולשת על תחנת הרכבת ועל צפון העיר. זהו פארק סן מרטין (San Martin) ובמרכזו פסלו ודגל עצום בתכלת ולבן, דגלה של ארגנטינה. על המדשאות נהנים זוגות ארגנטינאים לבלות את אחר הצהרים, בליטוף הדדי ובריחה לרגע מהאורבניות האינטנסיבית של המטרופולין האדיר. במורד הגבעה, אתר הנצחה לחיילים הארגנטינאים, שנהרגו במלחמתם מול האנגלים במלחמת פוקלנד או המלבינאס (Islas Malvinas) כפי שמכנים כאן את האיים.
 
שני בלוקים מזרחה מחזירים אותנו למציאות העירונית בשיא עוצמתה: זוהי שדרת 9 ביולי (Avenida 9 de Julio), אחת השדרות הרחבות בעולם. האובליסק האדיר, המתנשא לגובה 67 מטר, מציין את חגיגות 400 שנה ליסוד העיר וכבר מזמן הפך לסמל של העיר ולנקודת ציון והתמצאות.
כשני בלוקים צפונית לאובליסק, ברחוב הפנימי (בין ויאמונטה לטוקומאן) נמצא אחד מבתי האופרה הגדולים והיפים בעולם. זהו תיאטרון קולון (Teatro Colon, קולון הוא שמו של קולומבוס בספרדית) המכיל 4,000 מושבים ובו מציגים הצגות, קונצרטים, אופרות וכו'. לבקר במקום בזמן הופעה זו חוויה המומלצת גם לאלו שאינם חובבי תיאטרון או אופרה.
בתי מלון בשדרת תשעה ביולי
 
תיאטרון קולון, בואנוס איירס בירת ארגנטינה
תיאטרון קולון, חוויה המומלצת גם לאלו שאינם חובבי תיאטרון או אופרה  (צילום: Roger Schultz)
 

לראות ולהיראות בבואיינוס איירס

אוטובוס או מונית ייקחו אתכם אל המקומות המיוחדים בעיר, שאינם בטווח ההליכות הקצרות. אם חפצתם בבילוי "שיק", בית קפה או מסעדה טובים, בהם תוכלו לראות ולהיראות, כמיטב מסורת החברה הגבוהה של בואנוס איירס, בואו לפתח בית הקברות לה רקולטה(Cementerio de la Recoleta) . לא, זה לא מופע אימים, זהו ביקור בעיר קטנה, בה קוברים הפורטניוס את מתיהם. פנינות אדריכלות ואמנות תמצאו בחלקות המשפחתיות המעוצבות של בית הקברות היוקרתי והמיוחד הזה. כמובן שאי אפשר בלי זר ורדים אדום על קברה של אויטה פרון לבית דוארטה. הסמלים היהודיים שתפגשו פה ושם הם ככל הנראה של משפחות אנוסים ספרדיים אשר רק סמל המנורה או מגן הדוד נותר, כדי לציין את מקור המשפחה שנעלם בפחד האינקוויזיציה. 
 
כאשר שבעתם קברים, צאו ושבו בקפה השלום המקומי קפה דה לה פה, או באחת המסעדות הנעימות תחת הפיקוסים העצומים של רקולטה ((Recoletaאחרי ארוחה טובה ברקולטה תוכלו לצאת לטיול רגלי קצר או סתם לנוח באחד הפארקים של השכונה הסמוכה פלרמו ((Palermo.  פארק ה - 3 בפברואר, הגן היפני, גן החיות או הגן הבוטני, כולם בטווח הליכה מכיכר איטליה הנמצאת על אבנידה סנטה פה (Avenida Santa Fe).
 
בית הקברות, בואנוס איירס בירת ארגנטינה
בית הקברות היוקרתי לה רקולטה, עיר קטנה עם פניני אדריכלות ואמנות  (צילום: Jorge Lascar)
 

הדרום של בואנוס איירס - חיים, בשר וכדורגל

אחרי שביליתם די באזור הצפוני העשיר והרגוע, הגיע הזמן להרגיש קצת את החיים האמיתיים של בואנוס איירס. שכונת סאן טלמו (San Telmo) בדרום העיר, היא אחת השכונות העתיקות והטיפוסיות של בואנוס איירס. בעבר הרחוק שכונת היוקרה של העיר, אך תושביה העשירים עזבו אותה לאחר מגיפת קדחת צהובה בשנת 1871. כיום זו שכונה מוזנחת, אשר כמו במקומות רבים בעולם החלה מותחת פנייה בעקבות אמנים, מוסיקאים וחבר'ה צעירים, שעברו להתגורר בה והחלו פותחים כאן גלריות ובתי קפה. ביום ראשון משמשת השכונה אכסניה לשוק פשפשים ססגוני ועליז. בכיכר דורגו (Plaza Dorego)  נאספים רהיטים עתיקים, תקליטי טנגו חורקים וגם כמה רקדנים מוותיקי העיר פוצחים כאן בריקודים סוערים בליווי אקורדיון או גיטרה. אמנים צעירים מציגים תכשיטים, בגדים, קרמיקה ושאר עבודות יד. הכל כמו מכין אותנו לישיבה עצלה באחד מהבארים של השכונה, לבקש יין עם סודה, לאכול אמפנדאס ולבהות בחתולי הרחוב.
 
אם התעוררתם מהשלווה לפני שירד היום אפשר לקפוץ לפארק לסאמה (Parque Lezama)  הסמוך. כאן על פי המסורת, הוקמה העיר לראשונה על ידי פדרו דה מנדוסה. במקום פארק נעים, פסל של מנדוסה וגם המוזיאון ההיסטורי הלאומי. בסאן-טלמו גם מוזיאון אמנות מודרנית ארגנטינאית לחובבי הז'אנר.
 
דרומה לסאן-טלמו נמצאת שכונת המהגרים האיטלקיים לה בוקה (La Boca), פיו של נהר לה פלטה הענק, הנמל של העיר. כאן בתי האריזה הגדולים של הבשר המיתולוגי של ארגנטינה, מכאן עולות הפרות אל האניות שיובילו אותן למסעדות הטובות של אירופה, ארצות הברית ואל-גאוצ'ו. סיור קצר בשכונה הצפופה יכול להתחיל בכיכר ואולטה דה לה רוצ'ה (Vuelta de la Rocha)  ועד לסמטת קמיניטו (Caminito) הצבעונית. את הבתים היו צובעים עם שאריות הצבע שנותרו מצביעת האוניות וכך הפכה השכונה האפרפרה לחגיגת צבעים מחממת לב. היום רחוב קמיניטו משמש כשוק אמנים ונגני טנגו מנגנים בכל פינה טנגו עצובים.
אצטדיון הכדורגל נמצא בסמוך וזו הזדמנות לראות את צעירי לה בוקה מתחרים על הכדור ועל הזכות להפוך לדייגו מאראדונה הבא של הכדורגל הארגנטינאי המתדרדר.
 
שכונת לה בוקה, בואנוס איירס בירת ארגנטינה
שכונת לה-בוקה, שאריות הצבע שנותרו מצביעת האוניות בחגיגת צבעים מחממת לב  (צילום: Matt Gillman)
 

טנגו בבואנוס איירס

"מי בואנוס איירס קרידה" (בואנוס איירס האהובה שלי), כך שר על העיר המדהימה קרלוס גרדל, מלך הטנגו הבלתי מעורער של כל הזמנים. כך הם הפורטניוס, אנשי הנמל, תושביה של העיר הזו. אוהבים את עירם בכל מאודם והיא משיבה להם אהבה, בכל מועדוני הטנגו, בתי הקפה, הברים והמסעדות של העיר הנהנתנית הזו.
הטנגו צמח בברים המפוקפקים של העיר, כאשר הנשים שרקדו אותו כונו זולות ולעיתים אף, זונות. הטנגו נחשב אז ריקוד נועז ופרוץ ואנשי החברה הגבוהה המשיכו לרקוד בסלונים את הוואלסים האריסטוקראטיים והשמרניים. אל הבארים נהרו אנשי המעמדות הנמוכים ומעמד הביניים, צעירים, אנשי בוהמה וגברים המחפשים בילוי ללילה. שם נולד הטנגו, בבארים של סאן טלמו, שם שרו על אהבות נכזבות, על בגידות, יין וגעגועים. מאוחר יותר יכבוש הטנגו את רחבות הריקודים ואף יהפוך לריקוד סנובי ומתנשא, ריקוד השמור לאלה שבאמת יודעים כיצד להוביל בחורה...
 
בשנות השבעים והשמונים הטנגו יצא מהאופנה אך כיום הוא חוזר ובגדול. מועדוני טנגו נפתחים, כיתות לימוד ושיעורים בכל פינה, וגם מסיבות טנגו לצעירים אינן תופעה ביזארית בנוף של בואנוס איירס. כדי לראות הופעה טובה של טנגו, כזו שתחזיר אתכם לשנות העשרים והשלושים של המאה, צריך לבחור במועדונים הטובים והנידחים ביותר. אל בייחו אלמסן (el viejo almacén) הוא בהחלט אחד הטובים, אם כי אפשר בהחלט לוותר על ארוחת הערב שהוא מציע.
 
מקום טוב נוסף, בעיקר בסופי שבוע, הוא לה קומפרסיטה (La Cumparsita) המציע טנגו אותנטי. אך ללא ספק המקום האותנטי ביותר וגם המרגש שבכולם הוא מועדון היין  (Club Del Vino) בו מופיעים עדיין אנשים מהימים ההם, אלו שניגנו עם הלהקות העתיקות ששמם הפך אגדת טנגו. מועדונים גדולים ותיירותיים יש למכביר. קסבלנקה הוא אחד הגדולים וההומים אדם. אל קרנדי הוא מועדון קטן עם ארוחת ערב מצוינת ומופע מודרני ותיירותי למדי.
 
אפשר כמובן גם לקחת שיעורי טנגו וללכת לרקוד ולהתנסות בריקוד החושני והמסובך הזה. בבית הקפה Confiteria Ideal  ואף בקפה טורטוני אפשר לרקוד כמעט כל אחר צהרים. במועדון Club Almagro לוקחים שיעורים וממשיכים למסיבת טנגו עד לשעות הקטנות.
טנגו בחינם תוכלו לראות בימי א' בשוק הפשפשים של סאן טלמו או במדרחוב פלורידה. כמעט בכל יום ובכל שעה תמצאו זוגות רוקדים תמורת כמה מטבעות שהקהל זורק להם.


מופע טנגו בבואנוס איירס, ואתם מקבלים אותו כאן בחינם...





מלון מומלץ במרכז בואנוס איירס

מלון גראנד בריזו (Hotel Grand Brizo) ממוקם במרכז ההיסטורי של בואנוס איירס, בשדרת 9 ביולי המרכזית ובמרחק הליכה קצר מכיכר דה מאיו. החדרים גדולים ומרווחים, ממוזגים, ובכולם יש פינת ישיבה ושולחן כתיבה. אדיבות ויעילות הצוות ראויים לציון והם ישמחו לסייע בכל בעיה, כולל הזמנת הסעה מ/אל שדה התעופה.
מלון גראנד בריזו – השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)


המלצה על מלון במרכז בואנוס איירס   המלצה על מלון במרכז בואנוס איירס
המלצה על מלון במרכז בואנוס איירס   המלצה על מלון במרכז בואנוס איירס
מלון גראנד בריזו
 - מיקום נוח במרכז בואנוס איירס, אדיבות ויעילות ראויים לציון




 

מידע נוסף

לינה בבואנוס איירס - השוואה והזמנת מקום
מתי לטייל בארגנטינה ובמרכז ודרום אמריקה?
 

כתבות נוספות

בואנוס איירס - יופי, תרבות וטנגו
טיול לפטגוניה - שמורת הקרחונים
פטגוניה - סוף העולם
גלישת סנובורד בסרו קתדרל
ארגנטינה בשלושה שבועות







 
אודות הכותב
ברק אפיק, הקים את חברת 'ברק אפיק טיולים', שהתמזגה עם החברה הגיאוגרפית - ברק אפיק. מלמד באוניברסיטה העברית דתות וטקסים של האינדיאנים באמריקה. כותב דוקטורט על פולחנים דתיים אינדיאניים ואת הספר "בני השמש", אודות תרבות האינקה בפרו.


לקריאת כתבות נוספות של ברק








מספר צפיות: 18228
4895