העיר נגויה במרכז האי הונשו:
נהרות וטירות מימי הביניים
מאת: דני אורבך

העיר נגויה (Nagoya) היא העיר הרביעית בגודלה ביפן (מעל 2 מיליון תושבים), הממוקמת במרחק 4.5 שעות נסיעה מערבה מטוקיו, ופחות מ- 3 שעות ברכבת. היא שוכנת לחופי מִפְרַץ אִיסֶה (Ise Bay), בדרום האי הגדול הונשו.
 

טירת נגויה, מהיפות ביותר ביפן כולה   (צילום: Marufish)


יעדים בעיר נגויה המתוארים בכתבה, עפ"י סדר הופעתם,
ומלון מומלץ במרכז העיר: מלון נישיטטצו כרום נאגויה

---

---

טירת נגויה (Nagoya Castle) הוקמה על ידי המאחד של יפן, השליט הצבאי (שוגון) הראשון טוקוגאווה איאסו במאה ה-17. בתוך הטירה יש מוזיאון מקסים שמוקדש לתולדות הסמוראים של האזור, ובמיוחד שלושת המאחדים של יפן, טוקוגאווה איאסו ושני קודמיו, שסללו את דרכו לאיחוד המדינה, אודה נובונגה וטויוטומי הידיושי (האחרון – איכר וחייל פשוט שהצליח להשתלט על המדינה כולה בכוחות עצמו). מעניין שטוקוגאווה הכריח את האצילים הפיאודליים, הדאימיו, לבנות את הטירה בכוחות עצמם (!), בתצוגה רואים שחזור שלהם סוחבים אבנים. כל אציל, דרך אגב, חרט את שמו באבן כדי שידעו שהיא שלו ולא של אציל אחר... 

במקום יש גם מוזיאון קטן שמוקדש לתיאטרון הנוֹ המסורתי (מחזות איטיים, מינימליסטיים, השחקנים עוטים מסיכות, בדרך כלל העלילות נסובות על סיפורי רוחות). המטרה של התנועות האיטיות של השחקנים היא להגשים אידיאל של יופי מסתורי, שרב בו הנסתר על הגלוי. ביפנית – יוּגֶן.

 

 

המוזיאון שבטירה: שלושת הסמוראים והכותב במסכת "נו" (צילום: דני אורבך)

 

בעיר נגויה (Nagoya) נמצא גם מקדש אצוּטָה (Atsuta-jingu Shrine‏), אחד ממקדשי השינטו החשובים ביפן. למשפחה הקיסרית היפנית יש שלושה אוצרות, שלפי המסורת הוענקו לאבי השושלת בידי אלת השמש: החרב, האבן היקרה והראי. אחד מהאוצרות, החרב, נמצא לפי המסופר במקדש אצוטה – אף שרק לבני המשפחה הקיסרית ולכוהנים ספורים מותר לראות אותו. לכן, המקדש הוא אחד המפורסמים והפופולאריים במדינה כולה.

יתר האטרקציות (מלבד אזור הבילויים והקניות של העיר, סָקַאֶה), נמצאים בעיקר בנמל:
ספינת המחקר פוג'י (Antarctic Museum and Former Research Ship Fuji), שנשלחה על ידי הממשלה היפנית לאנטארקטיקה בשנות השישים.

אקוואריום ענק עם יצורים ימיים מכל העולם – אחד היפים והמעניינים שראיתי. הדבר היחיד שהעיב על השמחה היו מופעי הדולפינים המבישים...

בנמל של נגויה, אגב, מצאתי דוכן שווארמה (!) שהופעל בידי מהגר מצרי שזה מקרוב הגיע. הייתה לי שיחה מעניינת איתו על המצב במזרח התיכון, אבל הבעיה שהוא לא ידע ממש יפנית או אנגלית, אז הייתי חייב לגמגם בערבית. נו טוב, גם זו הייתה חוויה...

בתי מלון בעיר נגויה

 

מלון נישיטטצו כרום נאגויה (Nishitetsu Hotel Croom Nagoya), ברמת 4 כוכבים, ממוקם במרכז העיר, במרחק 400 מ' בלבד מתחנת הרכבת, והוא מציע גם חניה פרטית (בתשלום). אטרקציות תיירותיות רבות, חנויות ומסעדות נמצאים במרחק הליכה. המלון בעיצוב מודרני, נקי ונוח, והצוות ידידותי ועוזר.

מלון נישיטטצו כרום נאגויה - מלון 4 כוכבים במיקום מצוין

---

 

אינויאמה (Inuyama) היא עיירה כפרית, חצי שעה נסיעה צפונה מנגויה. לדעתי המקום המעניין והמקסים ביותר באזור, ובלא ספק אחת העיירות היפות ביפן. אינויאמה היא דוגמה אידיאלית לפיתוח תיירותי נבון. העיירה מתגאה בטירה עתיקה ויפהפייה, אחת היחידות שלא הוחרבו במלחמת העולם השנייה, ונשמרו כמעט במלואן לאחר שיחזור קל. הטירה נבנתה במאה ה-16 והיא דוגמה מרהיבה לאדריכלות היפנית של תקופת מורומאצ'י.

הטירה נמצאת על גדות נהר קיסו הרחב והתכול, שתיירים גרמנים וגאוגרפים יפנים כינו אותו "הריין היפני". ואכן, כל מי שהיה באינויאמה, וגם בעמק הריין בגרמניה, יודע שהכינוי מוצדק. הריין ונהר קיסו דומים להפליא, גם ביופיים, ברוחבם, בגשרים שעליהם, בכפרים הציוריים שנמצאים על גדותיהם, בטירות, ביערות המקיפים אותם... פשוט מקסים. 

ליד הטירה יש מוזיאון קטן של בובות מכניות עם דמויות יפניות מסורתיות, שנעשה בהן שימוש בפסטיבלים השונים באזור. חוץ מזה, יש גם גן יפני קטן ויפה. אחיו של אודה נובונגה (המאחד הראשון של יפן ודיקטטור אכזרי בפני עצמו), אומן תה שהפך לנוצרי בסתר (שמו המחתרתי היה "חואן"), גר במקום בסוף ימיו ועסק בהגות ומדיטציה. בגן ישנו גם בית תה עתיק, שנחשב לאוצר לאומי, וכלי נגינה מוזר – מים שמטפטפים לתוך קערה קטנה שמעלה הד ויוצרת מוזיקה...

בתי מלון בעיירה אינויאמה

 

 

 
 

באינויאמה אינספור אטרקציות אחרות, שיכולות למלא בקלות מספר ימים של טיול. הרשויות אספו עשרות רבות של בניינים מתקופת מייג`י, והרכיבו אותם מחדש על אחד ההרים שליד אינויאמה. תקופת מייג'י, היא תקופת ההתחדשות של יפן במאה ה- 19. יפן נפתחה למערב לראשונה, והתחילה אופנה מטורפת של חיקוי של כל דבר מערבי. לכן, הבנייה במייג`י היא שילוב מעניין של סגנון ניאו-קלאסי קיטשי מערבי, וסגנון יפני מסורתי.
כתבה על אדריכלות יפנית

במוזיאון הפתוח מייג'י מוּרָה (Museum Meiji-Mura, כפר מייג'י) יש בניינים אמיתיים שהורכבו מחדש, כמו ביתו של הקצב, בית הממשל של מחוז מיאֶה, אולם נשפים, אחוזתו של ראש הממשלה הנסיך סאיונג'י, ובית יפני מסורתי שגרו בו שני הסופרים הגדולים של התקופה, נָצוּמֶה סוֹסֶקִי ומוֹרִי אוֹגַאי. בבית הזה כתב נצומה את סיפורו המפורסם "אני חתול", אוטוביוגרפיה משעשעת של חתול בית מפונק וסקרן מתקופת מייג'י, המהווה סטירה על החברה המנופחת של תקופתו, המחקה בהתלהבות ובעיוורון כל דבר מערבי. בתוך הבית יש הקלטה דרמטית, של שחקן המקריא קטעים מ"אני חתול", בליווי אפקטים קוליים של מיאו...

מקדשים באִינוּיַאמָה

באינויאמה ישנם, כמובן, מקדשים רבים. המיוחדים והמעניינים שבהם הם שני מקדשים מרוחקים, המוקדשים לזוג איזנאמי ואיזנאגי (Izanami & Izanagi), בוראי העולם במיתולוגיה היפנית. הזדווגותם של איזנאמי ואיזנאגי יצרה חלק גדול מהאלים האחרים. לאחר שאיזנאמי מתה (היא נשרפה כשילדה את אל האש) ניסה איזאנאגי לחפשה בשאול, אך מכיוון שראה אותה כגוויה רקובה היא זעמה עליו וניסתה להרוג אותו. איזאנגי ברח מהשאול, וביצע בנהר טיהור מטומאת המוות. בעקבות הרחצה, נולדו ממנו שאר האלים.

המקדשים הללו מעניינים במיוחד, מכיוון שמקדשי שינטו מוקדשים בדרך כלל לאלים ה"צעירים" יותר, כמו אלת השמש או אלים קטנים יותר, שנולדו מאיזנאמי ואיזנאגי, אבל לא לדור האלים הקדום יותר. כפי שאפשר לדמיין, המקדשים גדושים בסמלים פאליים, במיוחד המקדש של איזאנגי (Tagata-jinja). מקדש איזנאמי (Ōagata-jinja), אלת הפריון הקדומה, ידוע במיוחד כמקום עלייה לרגל לנשים מכל יפן.

כתבה על דת השינטו ביפן
 

ואם זה לא מספיק, יש באזור כפרי שליד הנהר גם פארק שלם המוקדש למומו טארו, הילד שנולד מאפרסק וניצח שדים, אחד מהגיבורים האהובים ביותר באגדות העם היפניות. ליד הפארק יש מקדש שינטו קטן, עם פסל של מומו טארו נולד מתוך האפרסק. במקדש הזה, כמו שאתם יכולים לדמיין, סוגדים למומו טארו עצמו שמקבל פולחן של אל... זהו רק מבחר קטן מהאטרקציות האינסופיות באינויאמה. לי יצא להיות גם במוזיאון ממתקים, שנבנה כמו טירת אגדות אירופית, שם קיבלתי קורס מזורז באפיית עוגיות...

 

---

---

לעיירה יאוצו (Yaotsu) הממוקמת כ- 30 ק"מ צפון-מזרחה, יש נקודה יהודית מעניינת. זהו כפר הולדתו של סוּגיהארה צִ'יאוּנֶה (Chiune Sugihara), דיפלומט יפני שהציל מאות ואולי אלפי יהודים בתקופת השואה. סוגיהארה היה קונסול יפן בליטא, ולמעשה היה מרגל שתפקידו היה לעקוב אחרי תנועת הכוחות הסובייטים באזור. הרוסית השוטפת שלו, כמו גם המאהבת הרוסייה שהחזיק, עזרו לו מאוד בעבודה זאת.

ב- 1941, ממש לפני פלישת גרמניה לליטא ולברית המועצות, הידפקו עשרות יהודים על דלתות הקונסוליה וביקשו ויזות מעבר ביפן, כדי להציל את עצמם ואת משפחותיהם. סוגיהארה קיבל הוראה מפורשת ממשרד החוץ היפני שלא להנפיק את הויזות, אך בכל זאת הפר את ההוראות. הוא התחיל בטירוף של הנפקת ויזות, כאשר בכל יום הנפיק מאתיים ויזות. גם כאשר נצטווה לעזוב את ליטא, המשיך להנפיק ויזות בתחנת הרכבת. לאחר מכן, נתן את החותמת שלו לקציני מודיעין של המחתרת הפולנית, שהמשיכו להנפיק ויזות יפניות ליהודים. משרד החוץ היפני לא הפריע להנפקת הוויזות, למרות ההתנגדות הרשמית. אבל לאחר המלחמה, התנקמו פקידים בסוגיהארה ופיטרו אותו בטוענה של קיצוצים. ב-1985 הוכר סוגיהארה על ידי יד-ושם כחסיד אומות העולם.

סוגיה מעניינת היא המריבה בין אשתו של סוגיהארה, יוקיקו, לבין הביוגרף הישראלי שלו, שהזכיר בביוגרפיה גם את המאהבת הרוסייה...
על סוגיהארה בכתבה על העיר קובנה בליטא

 

 

פסלו של סוגיהארה (צילום: דני אורבך)

 

ביאוצו יש מוזיאון המוקדש לסוגיהארה, עם אנדרטה על "גבעת האנושיות". על הגבעה שלושה פעמונים המצלצלים בצלילים שונים, ומסמלים את שלושת מעלותיו של סוגיהארה: אומץ, נדיבות ואהבת אדם. מעניין שבסרט המוצג במוזיאון (כולל גרסה בעברית), מדגישים את הקשר של סוגיהארה לכפר הולדתו, אף שבמציאות ניסה לברוח מהשעמום הכפרי...
 

העיירה יאוצו מוקפת בנהרות, יערות עבותים, ללא שבילים ושוקקים חיי בר, נחשים ודובים, מפלים, נהרות צלולים ואגמים. המקום מפורסם לא רק בגלל סוגיהארה, אלא בגלל סיפור נוסף. גדול הסמוראים בכל הזמנים, מיאמוטו מוסאשי, מחבר ספר חמש הטבעות, על הפילוסופיה והאסטרטגיה של הסמוראי, ששהה במקדש הכפר זמן רב, ואף התבודד ליד המפלים באזור.