קובנה – בירת תרבות ליטאית

קובנה – בירת תרבות ליטאית
מאת: כרמית וייס


העיר קובנה נבחרה כאחת מבירות התרבות של אירופה לשנת 2022. חמש שנים ניתנו לעיר להתכונן ותושביה עשו רבות על מנת להוכיח שהיא אכן ראויה לתואר - מבנים היסטוריים שופצו, מפעלי תרבות שודרגו ופרויקטים רבים נותרו בה לתמיד.


בקבוצת הפעילים של סצנת התרבות בעיר אני פוגשת אישה אחת שהיא גם "משלנו" – בלה שירין. אני נדהמת כמה כח, אנרגיות ועושר רוחני יש באשה הקטנה הזו.
אחרי שישה ימים בקובנה אני נוכחת שגם העיר, כמו האשה שפגשתי, לא גדולה אך עשירה כרימון.
 
1 / 10
2 / 10
3 / 10
4 / 10
5 / 10
6 / 10
7 / 10
8 / 10
9 / 10
10 / 10

העיר העתיקה של קובנה   (צילום: כרמית וייס)
מרפסת פורחת בעיר העתיקה של קובנה   (צילום: כרמית וייס)
הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית   (צילום: כרמית וייס)
ביניינים היסטוריים ובתי קפה במדרחוב   (צילום: כרמית וייס)
כיכר בית העירייה לעת ערב   (צילום: כרמית וייס)
הקתדרלה של קובנה   (צילום: כרמית וייס)
צעירים מציפים את העיר העתיקה בשעות הקטנות   (צילום: כרמית וייס)
המדרחוב החוצה את העיר העתיקה   (צילום: כרמית וייס)
כנסיית ויטוטאס הגדול בלילה   (צילום: כרמית וייס)
מדרחוב מרוצף אבן   (צילום: כרמית וייס)

קובנה - צעירה ותוססת

רבים מרימים גבה כשאני מספרת שאני מתכוונת לבלות בעיר קובנה (בליטאית קאונאס Kaunas) וסביבתה למשך 6 ימים תמימים. זוהי העיר השנייה בגודלה בליטא, אחרי הבירה וילנה (Vilnius), המרוחקת ממנה כ- 100 ק"מ. בין 290 אלף תושביה, כ- 50 אלף סטודנטים הלומדים ב- 12 המוסדות האקדמיים הפזורים בעיר. הם צובעים את העיר בפנים צעירות וחיים תוססים עד השעות הקטנות של הלילה.
כתבה על טיולי יום מקובנה
 
העיר העתיקה של קובנה היא קטנה וקומפקטית. שוב ושוב אני צועדת במדרחוב בן שלושת הקילומטרים שבמרכזה, נהנית מיכולת ההתמצאות שלי, שבערים גדולות היא לא קלה, נדהמת מכמות הצעירים הממלאים את הרחובות, המסעדות ובתי הקפה.
בתי מלון בעיר העתיקה של קובנה (ליד הקתדרלה)
 

קטנה וקומפקטית - יעדים בעיר העתיקה של קובנה המוזכרים בכתבה (A-S), 
ומלון מומלץ במרכז העיר:
 מלון קאונאס
להגדלה לחצו בפינה העליונה

בלטיות





בלה שירין – צעירה ותוססת
הכותרת אולי קצת בעייתית, אם להסתכל על הגיל הכרונולוגי, כי לפיו בלה, סבתא לשתי נכדות בוגרות, היא כבר לא צעירונת. היא נולדה בעיר קובנה לאחר מלחמת העולם השנייה, כשליטא היתה מאחורי מסך הברזל. הוריה, ניצולי מחנות ההשמדה, היו מהראשונים שהורשו לעזוב את המדינה בשנות השישים של המאה ה- 20, ואת מרבית חייה העבירה בישראל. אך בשנים האחרונות שבה להתגורר בקובנה, וכאן, במחוזות ילדותה, היא מרגישה הכי בבית.
 
בצוות המקדם את הפרויקט של בירת התרבות בטוחים שבלה היא הסיבה שהכריעה את הבחירה בהם. שלוש נשים צעירות וחייכניות, מסבירות לי בעיניים נוצצות על הפרויקטים הרבים שנעשים בעיר בעקבות בחירתה. הן מדהימות אותי ביכולותיהן ובנחישותן, אך יותר מכל בצניעותן, המאפיינת כל כך את תושבי ליטא ושובה את לבי בכל פעם מחדש.
 
בלה היא הגיבורה שלהן. בזכותה, כך הן אומרות, השתכנעו השופטים להעניק להם את התואר הנחשק. ואכן, האשה שרואה את עצמה כ"גשר בין ליטא לישראל", עומדת במרכזם של אירועי תרבות רבים, בראשם - הצגה על חייה, ומוכיחה שהגיל הוא רק מספר.

בלה שירין, קובנה    אמנות רחוב, בלה שירין, קובנה
"גשר בין ישראל לליטא" - בלה שירין ותמונת הוריה על הבניין בו עבד אביה בקובנה  (צילום: כרמית וייס)
 

אמנות רחוב בקובנה

כיאה לאשה כל כך מיוחדת, בלה מתגוררת בפרויקט ייחודי בעיר – גלריית החצר (Kiemo galerija), בחצר פנימית של רחוב Ožeškienės 21. עבודות האמנות המעטרות את קירות המבנים, הן יוזמה של אמן מקומי, שמאס בניכור של דיירי החצרות הפנימיות והחליט ליצור בחצר הזו קהילה קטנה. חלק מהציורים המעטרים את קירות הבתים הם דיוקנות המנציחים את דיירי הביניינים בעבר, שחלקם היו "ליטבאק" (Litvak) - כך מכונים היהודים ילידי ליטא.
 
כמה מאות מטרים משם, בפינת הרחובות Savanorių ו- Gertrūdos, תמונה קטנה של הוריה של בלה מעטרת כניסה לבית, שהיה פעם חנות שעונים בה עבד האב. גם היא, כמו גלריית החצר, מהווה חלק מפרויקט אמנות הרחוב של קובנה, הכולל כמה עשרות ציורי קיר ברחבי העיר. חלק מהם, כמו השניים שהוזכרו כאן, נמצאים בקרבת המדרחוב הארוך החוצה את העיר, והגדולים שבהם גם מסומנים על מפת העיר.

 גלריית החצר, בלה שירין, קובנה
גלריית החצר, אמנות רחוב לצד קהילת דיירים קטנה וחמה  (צילום: כרמית וייס)
 

העיר העתיקה של קובנה

מדרחוב בן 3 קילומטרים חוצה את העיר העתיקה. תחילתו בטירת קובנה ובכיכר בית העירייה. כאן נפגש נהר נריס (Neris), העושה דרכו מעיר הבירה וילנה, עם נהר נמונאס (Nemunas בעברית מכונה  ניימן), בו פגשתי בעיירת הספא דרוסקינינקאי (Druskininkai) ובעיירת הספא בירשטונאס (Birstonas)
 
מגדל בית העירייה (Kauno miesto), שנבנה במאה ה- 16 וגובהו 53 מ', הוא הגבוה ביותר בעיר, אך לאכזבתי ניתן לטפס לתצפית מראשו רק בתיאום מראש. בצהרי שבת מספר זוגות טריים מתקבלים כאן בפרחים על ידי קרובי משפחה נרגשים. מסעדות ובתי קפה רבים מקיפים את הכיכר, בהם מסעדת Medžiotojų užeiga, המתמחה בבשר ציד, ומסעדת Soul , השוכנת בבניין עתיק ויפהפה (גם אם תשבו בחוץ, בקשו לערוך סיור קצר בחדריה).
כתבה על עיירת הספא בירשטונאס
 
 הטירה של קובנה
הטירה של קובנה חולשת על מפגש שני הנהרות הגדולים של ליטא  (צילום: כרמית וייס)

כיכר בית העירייה של קובנה
כיכר בית העירייה, מגדל בית העירייה והכנסייה הישועית  (צילום: כרמית וייס)
 

מסע של 12 יום על הגשר
לפני שנמשיך לצעוד במדרחוב, אני רוצה לקחת אתכם מעט דרומה, אל מרפסת תצפית על העיר, הממוקמת בשכונת אלקסוטאס (Aleksotas), מעברו השני של נהר נמונאס. כדי להגיע אליה יש לחצות את גשר ויטואטס הגדול (Vytautas the Great), המכונה בפי תושבי קובנה "גשר 12 הימים", ואז לטפס במדרגות או להיעזר בשירותיה של הקרונית (פוניקולר) הישנה.
 
מדוע 12 ימים? מסוף המאה ה- 18 ועד תחילת המאה ה- 19 סימן כאן הנהר את הגבול עם פרוסיה. כך, בשל ההבדל בין לוח השנה היוליאני והגרגוריאני, חציית הגשר שאורכו 256 מ', ארכה למעשה 12 יום. למרות הדרך הארוכה... נוף מקסים נגלה לעיניינו, עם גגות העיר וצריחי הכנסיות המזדקרים ביניהם. כדאי לחזור אל הגשר גם בלילה, אז יוצרת השתקפות אורותיו במי הנהר תמונה מרהיבה.

 תצפית על קובנה
תצפית על העיר העתיקה של קובנה ו"גשר 12 הימים"  (צילום: כרמית וייס)
 

לאה גולדברג - בתה המפורסמת של קובנה

בדרכנו חזרה אל המדרחוב נעבור דרך הגימנסיה העברית של קובנה (Schwabe Hebrew Gymnasium), בה למדה אחת מבנותיה המפורסמות של העיר  –  הסופרת והמשוררת לאה גולדברג. לצד דלת הכניסה לבניין, המשמש כיום בית ספר מקצועי (Kaunas Vocational Training Centre), קבועות שתי לוחיות המנציחות את גולדברג ואת העובדה שמרבית התלמידים נספו בשואה. לאה גולדברג סיימה אל לימודיה במוסד בשנת 1928, המשיכה ללימודים גבוהים בקובנה ובגרמניה, ועלתה לישראל בשנת 1935.
 
בסמוך נמצא מוזיאון קטן וחביב - מוזיאון כלי הנגינה העממיים (Museum of Lithuanian Folk Instruments) המציג מגוון גדול של כלי נגינה שונים ומשונים. את לבי שבו שלל חלילים שהכינו הרועים מצמחים שמצאו בשדה. חובבי מוסיקה, ילדים וילדים בנפשם, יכולים להתנסות בנגינה על הכלים.
 
 הגיסמנסיה בה למדה לאה גולדברג, קובנה
לוח קטן מנציח את שמה של לאה גולדברג בגימנסיה העברית בה למדה  (צילום: כרמית וייס)






בירה לכל מצב רוח
אם הרעב או הצמא מציקים לכם, אני ממליצה לעבור לצדו השני של המדרחוב. ברחוב צדדי ממוקם גאסטרו-פאב HOP DOC, מקום נחמד לנשנוש קל של צהריים, ארוחת ערב או בילוי אל תוך הלילה. מינדוגאס, בחור צעיר וחביב, שהוא הבעלים והרוח החיה של המקום, מסביר לי על ההבדלים בין 100 סוגי הבירה שהוא מחזיק במקרר ענק ועוד 12 ברזים של בירה. אני מאתגרת אותו להתאים לי בירה קלה במיוחד, מאחר ועד היום לא הצלחתי להתחבר לטעם המר של המשקה, והוא עומד יפה במשימה עם בירת דובדבנים (כן, כן, בירה של נשים... לכל המלעיזים). גם מגוון ההמבורגרים כאן מרשים למדי – בקר, עוף, כבש, טונה ואפילו צמחוני – והמקומיים טוענים שכאן תמצאו את ההמבורגר הטוב ביותר בעיר.
 
 אמנות רחוב, בלה שירין, קובנה
100 סוגי בירה ו- 5 סוגי המבורגר, הכל באיכות ללא פשרות  (צילום: כרמית וייס)

המדרחוב הארוך באירופה
נחזור למדרחוב החוצה את העיר העתיקה, שאורכו 3 קילומטרים והוא מורכב משני חלקים המחוברים על ידי מנהרה. חלקו המערבי, שמתחיל בבית העירייה הישן, נקרא רחוב וילנה (Vilnius), והוא לטעמי היפה ביותר בעיר. בניינים עתיקים, חלקם ניצבים כאן מהמאה ה- 16, מקיפים רחוב מרוצף אבן, שמשני צדיו מסעדות, בתי קפה וחנויות לרוב. בחלק זה שני מבנים גדולים. הראשון הוא ארמון הנשיאות, ששימש את נשיאי ליטא בתקופה בה קובנה היתה הבירה, בין שתי מלחמות העולם. השני הוא הקתדרלה של קובנה, כנסייה גותית מהמאה ה- 17, שאיננה גדולה ומרשימה ובכל זאת כדאי להציץ לתוכה.
 
חלקו השני של המדרחוב ממשיך לעבר לאיסבֵס אלֵייה (Laisvės alėja), שדרה רחבת ידיים, שבמרכזה שתי שורות עצי תרזה יפים. גם כאן חנויות רבות, מסעדות ובתי קפה, בהם נהנים תושבי העיר והתיירים מכל רגע יקר של שמש, וכן הולכי רגל רבים ורוכבי אופניים, להם שמור כאן שביל מיוחד. את קצהו של המדרחוב מסמנת כנסייה רוסית-אורתודוקסית (St. Michael the Archangel), שנבנתה עבור החיילים הרוסים בסוף המאה ה- 19, כאשר קובנה היתה חלק מהאימפריה הרוסית.
בתי מלון ליד כנסיית סנט מיכאל (בקצה המדרחוב)

 המדרחוב של קובנה
שדרת עצי התרזה במדרחוב לאיסבֵס אלֵייה  (צילום: כרמית וייס)
 

מכון ספא ומלון מומלץ בקובנה

אחרי השיטוט במדרחוב, אין נפלא ממנוחה מפנקת במכון הבריאות סאוליה ספא (Saulėja SPA), הממוקם ברחוב המקביל. המסג' הנפלא שקיבלתי מידיה האמונות של צעירה חייכנית, השאיר אותי מרחפת, ויש גם טיפולי פנים, קוסמטיקה, סאונה וחמאם. ימי הקיץ בליטא ארוכים, השמש שוקעת מאוחר, ואם רוצים ליהנות גם בערב ואין מלון בעיר, ספא יכול להיות דרך נפלאה למנוחת צהריים קלה.
 
אני זכיתי למלון ממש במרכז, על המדרחוב שכל כך אהבתי לצעוד בו. מלון קאונאס (Kaunas) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם במבנה היסטורי יפהפה ומציע בריכה מקורה, חנייה (חינם), בר, קפה ומסעדה המגישה מאכלים מהמטבח הליטאי והבינלאומי. החדרים והסוויטות המרווחות, היכולות להתאים גם למשפחות, מרוהטים בסגנון קלאסי ומלא אווירה, והכי חשוב - כולם ממוזגים.

 מלון מומלץ בעיר קובנה
מלון קאונאס - מיקום מעולה, חדרים מרווחים ושירות מצוין
 

יהודי קובנה – אז והיום

התחלתי את הכתבה עם אשה יהודיה אחת בקובנה, ואסיים עם מעט השרידים שנותרו לקהילה יהודית מפוארת, שמנתה בסוף המאה ה- 19 כ-25 אלף יהודים, שהיוו 35% מתושבי העיר. רובם התגוררו בשכונת ויליאמפולה (Vilijampolė), מצפון לעיר העתיקה, מעברו השני של נהר נריס. כאן גם הוקם הגטו היהודי כאשר הנאצים כבשו את העיר, בה חיו אז 40 אלף יהודים, אליהם הצטרפו פליטים רבים מפולין וגרמניה.
 
מעטים מבני הקהילה שרדו את השואה ורק בית כנסת אחד מתוך 38 שרד ופעיל כיום. בית הכנסת הקוראלי (Kauno choralinė sinagoga) נבנה בשנת 1872 ושוכן במבנה יפה בסגנון נאו-בארוק, עם מגן דוד המתנוסס מעל דלת הכניסה. קומץ יהודים מתפלל כיום בבית הכנסת, אותו מנהל משה ביירק (Moshe Beirak), שגם מכין במקום אוכל כשר על פי הזמנה (טל. +370-37-206880).
* בלשכת התיירות של קובנה (בבית העירייה הישן) ניתן לקבל מפה עם כל אתרי המורשת היהודית בעיר.
בתי מלון בקרבת בית הכנסת של קובנה

 בית הכנסת בקובנה
בית הכנסת של קובנה, היחיד שעדיין פעיל מתוך 38 בתי הכנסת של קובנה  (צילום: כרמית וייס)
 

הקונסול היפני שהציל אלפי יהודים

התחלתי בנימה אופטימית וכך גם אסיים, עם סיפורו המופלא של סגן הקונסול היפני צִ'יאוּנֶה סוּגִיהַארַה (Chiune Sugihara), חסיד אומות עולם. בתושייה ובאומץ הוא הציל כמה אלפי יהודים (הערכות שונות מדברות על 6,000-10,000 ניצולים), תוך שהוא ממרה את הוראות ממשלתו. הוא הנפיק להם ויזת מעבר ליפן, בעקבות יוזמה של חסיד אומות עולם נוסף, הקונסול ההולנדי יאן זווארטנדיק (Jan Zwartendijk), שהנפיק ויזות לאי קורסאו (Curaçao) שבאיים הקריביים, שהיה אז בשליטה הולנדית.
 
בית סוגיהרה (Sugihara house), הממוקם בבית בו התגורר הקונסול, הוא מקום מרגש, בו ניתן ללמוד על פועלו של האיש ועל ניצוליו. לא מזמן הגיעה למקום נינה של אחת הניצולות, במסגרת עבודה אקדמית שהיא כותבת, ומצאה את הדרכון של סבתה על שולחנו של הקונסול.

 מוזיאון בית סוגיהרה, הקונסול היפני, קובנה
הניצולים של הקונסול היפני סוגיהרה, חסיד אומות עולם, במוזיאון המנציח את פועלו   (צילום: כרמית וייס)
 

בירת התרבות של אירופה

בית סוגיהרה הוא אחד מ- 40 מוזיאונים וגלריות בקובנה, שהעניקו לה את הכינוי "עיר המוזיאונים". יחד עם מוסדות התרבות וההשכלה הרבים שבעיר והמוטיבציה של תושביה להפוך אותה מ"עיר מספר שתיים" (אחרי וילנה) ל"עיר מספר אחת", היא בהחלט ראויה לתואר בירת התרבות של אירופה. אך לא פחות מכך, היא בהחלט ראויה שיקדישו לה מספר ימי טיול ולא רק יחלפו דרכה.
 
 

מידע נוסף

בתי מלון בעיר קובנה
השכרת רכב בליטא

כתבות נוספות

טיולי יום מקובנה
טיול אקטיבי-רגוע לאזור האגמים מולטאי
טיולי יום מווילנה
עיירת הנופש פלאנגה

* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של קובנה וחברת התעופה איירופלוט, המפעילה טיסות לליטא דרך מוסקבה.


כרמית וייס אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר