www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

הקסם של וילנה          


הקסם של וילנה
שלושה ימים בבירת ליטא
מאת: כרמית וייס 


נעים לטייל בווילנה – היא יפה וירוקה. קל לטייל בווילנה – הכל קרוב ונגיש. מעניין לטייל בווילנה – ללמוד על תהפוכות ההיסטוריה. תענוג לטייל בווילנה – תושביה אדיבים ומאירי פנים.


הקדמתי כאן תשובה לאלו שהרימו גבה: "למה וילנה?". נסעתי סקרנית בשל סיפורי חיים של אנשים אותם הכרתי, חלקם נולדו בה ואחרים ברחו אליה למצוא בה בטחון מאימת הכיבוש הנאצי. מצאתי בה הרבה יותר ממה ששיערתי: אדריכלות מרהיבה, אמנות, עולם גסטרונומי מעניין, הומור והרבה אופטימיות. 

 
 
להתאהב בווילנה
שלושה ימים טיילתי בין רחובות העיר העתיקה של וילנה (Vilnius), הבנויה במפגש שני נהרות – נהר נריס (Neris) ונהר וילניה (Vilnia), הנשפך אליו. שלא כערים אחרות שנהר חוצה אותן, הם אינם מרכזה של העיר. הגשרים החוצים אותם הם חדשים, שכן הגשרים הישנים, יחד עם חלקים אחרים בעיר, נהרסו במלחמת העולם השניה. אך יש בה קסם אחר.
 
אני לומדת להכיר את הסמטאות, את המבנים ההיסטוריים, הבנויים בסגנון רנסאנס, גותי ובארוק. בזכות סגנון הבארוק הכל כך מיוחד, הוכרה העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. אהובות עלי במיוחד נקודות התצפית על העיר, ממגדלי הפעמונים של הקתדרלה וכנסיית סנט ג'ון (St. Johns) ומהמבצר החולש על העיר. מוקסמת אני חוזרת אליו שוב ושוב, והעיר נראית כל פעם אחרת – אפרורית בצל העננים, זוהרת תחת שמיים כחולים, רומנטית לאור ירח.
 
אבל בעיקר אני מוקסמת מהאנשים. אין בהם דבר מאבק הקומוניזם שציפיתי למצוא. הם נעימי הליכות, מאופקים, צנועים, שקטים, ותמיד ישרתו אותך באדיבות ובחיוך. טוב, והם גם כל כך גבוהים ויפים.
בתי מלון בעיר העתיקה של וילנה
 

אתרים, מסעדות ובתי מלון בעיר וילנה המוזכרים בכתבה  
להגדלה לחצו למעלה משמאל

תצפית על וילנה
תצפית על וילנה ממרומי מגדל הפעמונים של כנסיית סנט ג'ון  (צילום: כרמית וייס)  לחצו על התמונה להגדלה


דרוסקינינקאי





הדוכס והזאב של וילנה
כמעט מכל מקום בעיר בולט מגדל גדימינאס (Gediminas), שיחד עם חלק מחומת ההגנה הוא השריד היחיד שנותר מהמבצר שהגן על העיר בימיה הראשונים. זוהי נקודה מצוינת להתחיל טיול בעיר, בעליה בקרונית (פוניקולר) מצדו הצפוני, או בשביל קצר המגיע מדרום. האחרון יוצא מתוך גן מוצל ויפה, שהוא חלק של פארק ברנדין  (Bernardine parkas), בו יש גן בוטני, מזרקות וגן משחקים גדול. בכלל, וילנה היא עיר ירוקה, עם גנים ופארקים רבים.
 
אנחנו נמשיך בעקבות גדימינאס, הדוכס הגדול של ליטא, שבימי שלטונו (מאה 14) חלשה ליטא על שטח עצום בין הים הבלטי והים השחור. פסל ברונזה שלו ניצב מצדו השני של הגן, בכיכר הקתדרלה, כשהוא רכוב על סוסו ולמרגלותיו זאב מפוסל באבן. אותו זאב, על פי האגדה, היה דווקא מברזל, וגדימינאס שלא הצליח להורגו החליט להעביר את עיר הבירה למקום בו הוא עמד וכיום ניצב בו המבצר.
כתבה על יעדי טיול באזור וילנה
 
תצפית מהמבצר של וילנה
תצפית מהמבצר של וילנה, העיר אפרורית בצל העננים ועדיין מקסימה  (צילום: כרמית וייס)

קתדרלה או מקדש יווני
בקצה הכיכר ניצבת, גדולה ולבנה, הקתדרלה של וילנה, הבנויה בסגנון ניאו-קלאסי, עם שישה עמודים המזכירים מקדש יווני. במעגל הפנימי של הפסלים המעטרים את החזית, דמויות מתוך הברית החדשה, ואילו במעגל החיצוני דמויות מהברית הישנה (התנ"ך). אחד מהם הוא פסלו של משה עם קרנים לראשו, טעות נפוצה בתרגום הפסוק " כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו".
 
מגדל הפעמונים של הקתדרלה, שממנו תצפית יפה על העיר, אינו חלק מהקתדרלה, אלא ניצב כמה עשרות מטרים ממנה. בעבר הוא שימש חלק ממערכת ההגנה של העיר. למרגלותיו החלה בשנת 1989 השרשרת האנושית האדירה, שקישרה בין בירות המדינות הבלטיות – וילנה, ריגה וטאלין – במחאה על השלטון הסובייטי. לזכר אותו אירוע נותרה בכיכר אבן ועליה הכיתוב Stebuklas, שפירושו בליטאית "נס". לפי האמונה, כל העומד על האבן ומסתובב שלוש פעמים, תתגשם משאלתו.
 
הקתדרלה של וילנה
פסלו של גדימינאס עם הזאב, הקתדרלה ומגדל הפעמונים  (צילום: כרמית וייס)

שליטיה של וילנה
ממערב לקתדרלה מתחיל הרחוב המרכזי של מרכז העיר - שדרות גדימינאס (Gedimino prospektas). לאורכו מרוכזים מבני הממשלה, הפרלמנט, התיאטרון הלאומי ומבני ציבור נוספים, וגם חנויות רבות (הרבה מותגים) ומרכז קניות קטן (GO 9). שמו של הרחוב הוחלף מספר פעמים והוא משקף את התהפוכות שעברה ליטא – אדם מיצקביץ' – הוא נקרא בימי האיחוד עם פולין, אדולף היטלר – בימי השלטון הנאצי, לנין ולאחר מכן סטאלין, בימי השלטון הסובייטי. בשמו הנוכחי הוא נקרא בתקופה של ליטא העצמאית, בין שתי מלחמות העולם, ולאחר קבלת העצמאות ב- 1989.
בתי מלון בשדרות גדימינאס
 
ברחוב גדימנאס נמצא גם מוזיאון הקג"ב, או בשמו הרשמי מעורר המחלוקת – מוזיאון קורבנות הג'נוסייד (Museum of Genocide Victims). הוא שופך אור על אחת מהתקופות הקשות בחיי האומה הליטאית. מיקומו במפקדת הק.ג.ב. לשעבר, ממחיש בצורה מצמררת את הזוועות שעבר העם הליטאי ב- 50 שנות השלטון הסובייטי. תצוגה מוקדשת גם לשואת היהודים ולרצח הצוענים והכמרים. סביב הבניין קבועים לוחות ועליהם שמותיהם של חלק מהאנשים שמצאו בו את מותם, שהם רק חלק קטן מתוך 300 אלף שנהרגו או גורשו לסיביר.
 
"השנים הללו עיצבו את אופיים הסגור והמאופק של הליטאים", מסבירה לי גביה (Gabija Lunevičiūtė), המדריכה המקומית המצוינת המלווה אותי בימי ביקורי בעיר*. "אנשים פחדו לדבר גם עם שכנים ומשפחה, כי כל אחד יכול להיות מלשין של הקג"ב, וכך גדלנו גם אנו, הדור הצעיר. לא אומרים מה שלא חייבים...", הסבר שפוקח את עיניי להבין את אופיים המאופק של המקומיים.
בתי מלון בקרבת כיכר הקתדרלה
 
מוזיאון הקגב, וילנה
300 אלף ליטאים נרצחו או גורשו בימי השלטון הסובייטי, מוזיאון הק.ג.ב.  (צילום: כרמית וייס)

העתיקה ביותר והגבוהה ביותר
נחזור אל כיכר הקתדרלה וארמון הדוכסים (Palace of the Grand Dukes) שלצדה, שמדרום לו מתחיל המדרחוב המרכזי של העיר העתיקה. רחוב פיליאס (Pilies), שפירושו "רחוב המבצר", מציע חנויות מזכרות, חנויות בוטיק, מסעדות ובתי קפה והוא שוקק חיים כל שעות היום, אל תוך הלילה. חצרות פנימיות וסמטאות מתפצלות לשני הצדדים. אחת מהן היא סמטת הסופרים (Literatų gatvė), בה מונצחים סופרי ליטא ביצירות אמנות על קירות הבתים.
 
ממערב לרחוב פיליאס ניצבת האוניברסיטה של וילנה (Vilnius University), שהוקמה במאה ה- 16 והיא העתיקה ביותר במדינות הבלטיות. תמורת תשלום צנוע ניתן להיכנס לסיור בין 13 החצרות הפנימיות, ולסיור מודרך (בהרשמה מראש) בספריית האוניברסיטה. מגדל הפעמונים של כנסיית סנט ג'ון (St. Johns), מזמן מראה פנורמי מגובה 45 מ', התצפית הגבוהה ביותר בעיר העתיקה (מגדל הטלביזיה גבוה יותר, אך הוא רחוק). אפשר לטפס על 193 מדרגות העץ או לעלות במעלית מודרנית, וגם אז ישארו כמה מדרגות לטפס, אבל הנוף בהחלט שווה את המאמץ. בבסיסו של המגדל שעון מטוטלת, המדגים את תזוזת כדור הארץ.
האוניברסיטה של וילנה
 
מעברה השני של האוניברסיטה ניצב ארמון הנשיא (Presidential Palace), ארמון מרשים מהמאה ה- 14, בו ממוקמים משרדי נשיא ליטא (כיום נשיאה). אם ממשיכים דרומה לאורך מדרחוב פיליאס והרחובות הממשיכים אותו, מגיעים אל כיכר בית העירייה ולשער היחיד ששרד מחומות העיר – שער הזריחה (Gate of Dawn), שמעברו השני השוק של וילנה.
 
האוניברסיטה של וילנה
פרסקו עונות השנה, המרכז ללימוד השפה הליטאית באוניברסיטה של וילנה  (צילום: כרמית וייס)






אתרים על גדות נהר וילניה
כנסיית סנט אן (St. Anne) וכנסיית סנט ברנרד (St. Bernard), הצמודה אליה, שתיהן בנויות לבנים אדומות ומייצגות בצורה המובהקת ביותר את הסגנון הגותי. מבין הכנסיות הרבות בעיר אזכיר רק עוד כנסייה אחת, הפעם בסגנון בארוק – כנסיית סנט פטר וסנט פול (St. Peter and St. Paul), שעבורה כדאי להרחיק מעט ברגל או באופניים.
 
בעיקול של נהר וילניה נמצא אחד המקומות המעניינים והמשעשעים בווילנה – רפובליקת אוז'ופיס (Užupis). קבוצת אמנים המתגוררת ויוצרת במקום, הכריזה עליו כרפובליקה עצמאית, לשם השעשוע והגימיק. כדאי להגיע ולבקר בגלריות ובחנויות המזכרות המשעשעות, ולהביט בחתנים הנושאים את כלותיהם על הגשרים, ערובה לחיי נישואין מוצלחים. השלטים וחוקת הרפובליקה המשעשעת, מוצגים במספר שפות הנהוגות בעיר, בהן גם יידיש, שבעבר אחד מכל שני תושבים בעיר דיבר בה.
 
כנסיית סנט אן, וילנה
כנסיית סנט אן וכנסיית סנט ברנרד, הסגנון הגותי של וילנה  (צילום: כרמית וייס)

רפובליקת אז'ופיס, וילנה
חתן נושא את כלתו על הגשר לרפובליקת אז'ופיס, ערובה לחיי נישואין מאושרים  (צילום: כרמית וייס)

ירושלים של ליטא
קהילת יהודי ליטא היתה גדולה ומפוארת, מרכז חיי הרוח של יהודי אירופה, ומשום כך כונתה העיר ירושלים ד-ליטא, או ירושלים של הצפון. כיום מונה הקהילה היהודית בליטא כ- 5,000 איש, לאחר שרובה לא שרדה את השואה. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בווילנה כ- 70 אלף יהודים, קרוב למחצית מתושבי העיר, ועם פרוץ המלחמה נהרו אליה עוד ועוד יהודים מרחבי אירופה הכבושה, שהניחו שימצאו בה בטחון.
 
פרנסי התיירות של וילנה מבליטים את עברה היהודי. מפה מיוחדת, אותה ניתן לקבל בלשכות המידע העירוניות, מסמנת ומפרטת את האתרים היהודיים בעיר. רובם מצוינים גם על מפת התיירות הכללית של וילנה, כמו שני הגטאות – הקטן והגדול, שגבולותיהם מסומנים במפה.
כתבה בעקבות מגיני הדוד של ליטא
 
הגטו היהודי , ווילנה
פרויקט הנצחה על קירות הגטו היהודי  (צילום: כרמית וייס)

הגאון מווילנה היה מתהפך בקברו
בתחומי הגטו הקטן הצטופפו כ- 12,000 יהודים. רק שלט מזכיר את בית הכנסת הגדול, שניזוק קשות במלחמת העולם השנייה ונהרס בידי השלטון הקומוניסטי. לא הרחק התגורר הגאון מווילנה, שגם ביתו כבר אינו קיים, ושלט על אחד הבתים מזכיר אותו, כמו גם פסלו של הגאון. "הגאון היה מתהפך בקברו למראה הפסל", אומר לי דניאל גורביץ', המדריך אותי בנבכי וילנה היהודית*.
 
לאחר חיסול הגטו הקטן (1941) הוקם הגטו הגדול, אליו נדחסו 29,000 יהודים. יום חיסול הגטו, ב- 23 בספטמבר  (1943), הוא היום בו מציינים בליטא את יום השואה. בגלריה שופר (Galerija Šofar), בתחומי הגטו הגדול, ניתן לראות מרתף בו התחבאו 3 משפחות יהודיות. לידה ניצב פסלו של צמח שאבאד (Zemach Shabad), כשלצידו ילדה קטנה, אות לפעילותו כרופא למען ילדי העיר.
 
מתוך 105 בתי כנסת ששירתו את יהודי וילנה לפני המלחמה, נותר רק בית הכנסת הכוראלי (Choralinė sinagoga), הנמצא בשולי הגטו הגדול. הוא שרד את שלטון הנאצים, שהשתמשו בו כמחסן, ואת השלטון הסובייטי, אז הוא שימש כמפעל. רק עם חידוש עצמאותה של ליטא, בסוף המאה ה- 20, הוא שופץ וחזר לשמש את הקהילה היהודית. במרחק של כמאה מ' ממנו נמצא מלון קונטי (Hotel Conti), המספק לאורחיו גם אוכל כשר והוא פתרון נוח למטיילים שומרי מסורת. לאחרונה נפתחה גם מסעדה כשרה בווילנה, מסעדת ראשון (Rishon kosher restaurant), והיא מציעה מאכלים יהודיים מהתפוצות השונות, לצד אוכל ליטאי מסורתי. מיקומה לא הרחק מהקתדרלה (Tilto Street 3) הופך אותה לנגישה מאד, וכמובן שהיא סגורה בשבת.
מלון קונטי, וילנה
 
פסל הגאון מווילנה  צמח שאבאד , ווילנה
פסליהם של הגאון מווילנה וצמח שאבאד בגטו היהודי  (צילום: כרמית וייס)

אוכל ליטאי וגם קצת אמנות
ברחבי העיר העתיקה של וילנה עשרות מסעדות ובתי קפה. המקומיים מנצלים כל רגע מהקיץ הקצר, כולל ערבי הקיץ הנעימים, כדי לשבת בחוץ. המבחר גדול והרמה טובה, אבל כשאני מבקשת לטעום מהאוכל הליטאי המסורתי אני מתאכזבת - רובו כבד, שמן וחסר טעם.
 
את סצינת האוכל העכשווית מוביל השף הצעיר דייווידאס (Deivydas Praspaliauskas). בגיל 26 הוא כבר זכה במקום השני בתחרות השפים של ליטא לשנת 2015, ומימש את כשרונו מוקדם משחשב. לאחר שנות לימודים ועבודה בדנמרק, הוא שב לליטא ופתח את מסעדת דובליס (Dublis), הבנויה משני חלקים. בבראסרי ניתן לאכול ארוחות קלות, תוך צפייה במתרחש במטבח הפתוח, ואילו המסעדה מגישה ארוחות ערב בתפריט קבוע, המתחלף אחת לחודש. אחרי שטועמים את חמש המנות, שהן למעשה שבע או שמונה (כי צריך גם כמה מתאבנים, ומשהו מרענן לפני המנה העיקרית...), וצופים בשפים הצעירים המרכיבים את המנות לעיניי הסועדים, מבינים מדוע חייבים בהזמנת מקום מראש. ב- 50 אירו בלבד נהניתי משלוש שעות מענגות, והרגשתי ממש כמו שופטת במאסטר שף.
מסעדת דובליס (להזמנת מקום)
 
השף דייווידאס מספר לי שאת ההשראה שלו הוא מקבל מהטבע המתחלף עם עונות השנה, והציורים שמוצגים בגלריה שבמרתף המסעדה. על קירות האבן המקומרים של גלריה גראפו (Grafo Galerija), מוצגת אמנות עכשווית של ציירים צפון אירופאים. כיאה לגלריה השוכנת מתחת למסעדה, היא מתגאה גם במתקן טעימת היין הראשון בליטא.
גלריה גראפו
 
מסעדות בווילנה
השפים מרכיבים את המנות לעיני הסועדים, מסעדת דובליס  (צילום: כרמית וייס)

טיפים למטיילים בווילנה
תחבורה בווילנה 
המרחקים בעיר העתיקה אינם גדולים, אך ניתן להיעזר באוטובוס החשמלי (טרולי-באס) או באחת מ- 36 התחנות להשכרת אופניים (Cyclocity Vilnius), בתשלום סמלי קבוע, ובחינם עד חצי שעה כל פעם.

בילויים בווילנה
בעיר לא מעט פאבים ובארים, ובחודשים יולי-אוגוסט מתקיים בה פסטיבל קיץ (Christopher Summer Festival), עם מופעים כמעט בכל ערב, במבנים היסטוריים, כיכרות וגנים.

ספא בווילנה
אחרי יום של צעידה בעיר, או אפילו כהפסקה במהלכו, בילוי שעה מענגת במרכז ספא הוא פתרון מושלם.
ספא וילנוס (
SPA Vilnius), הממוקם בשדרות גדימינו, ליד מוזיאון הקג"ב, מציע מגוון גדול של טיפולי פינוק, בריאות ויופי (אפילו מספרה...), ברמה גבוהה ומוקפדת ואווירת רוגע מפנקת.

לינה בווילנה 
בעיר בתי מלון ברמה גבוהה ומומלץ להזמין מלון בעיר העתיקה כדי שניתן יהיה להגיע ברגל לרוב האתרים בעיר ולצאת לבלות בערב.

מלון בוטיק שייקספיר (
Shakespeare Boutique Hotel) הוא מלון בוטיק ברמה גבוהה, הממוקם לצד מדרחוב פיליאס בקרבת הקתדרלה ומרכז העיר העתיקה, המחיר סביר והשירות אדיב.

מלון רמאדה אימפריאל (
Ramada Hotel and Suites Vilnius), הוא מלון 5 כוכבים במיקום מעולה בעיר העתיקה, במרחק הליכה מכל מקום. הבר של המלון, הפונה לרחוב, הוא מקום מצוין לארוחה קלה, והמסעדה ברמה גבוהה ביותר.

 
מלון שייקספיר, וילנה  ספא וילנוס, וילנה, ליטא
מלון רמאדה איפריאל, וילנה, ליטא  מלון רמאדה איפריאל, וילנה, ליטא
למעלה מימין: מלון שייקספיר, למעלה משמאל: ספא וילנוס - פינוקים במרכז העיר
למטה: חדר מפנק והבר של מלון רמאדה אימפריאל, מיקום מצוין בעיר העתיקה  (צילום: כרמית וייס) 


מידע נוסף
גביה, מדריכה מקומית דוברת אנגלית, טל. 370-676-01046
דניאל גורביץ', מדריך מקומי דובר עברית,חברת Jurelita





כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.








מספר צפיות: 16160
8609