העיר העתיקה של ריגה    

העיר העתיקה של ריגה:
ביקור סתווי בבירת לטביה
מאת: כרמית וייס 


שנים אני חולמת לבקר בריגה, בירת לטביה. הן בשל שורשיי המשפחתיים, הנעוצים במרחב הליטאי-לטבי, והן בשל תמונות העיר, שבתיה מצטיינים בצבעים עזים ומשובבי עין. בארבע שעות הטיסה הישירה, אני תוהה עד כמה הצבעים אמיתיים, או שמא שוב הפוטושופ עבד שעות נוספות... ואני אתאכזב.


ובכן, אני שמחה לספר לכם שהצבעים העזים אכן שם, אם כי ברוב התמונות שראיתי הם אכן זכו לעיבוד מוגזם. אני מבטיחה לכם שבתמונות שלי הכול אמיתי, בלי פוטושופ! אז בואו עמי לסיור בעיר שכל כך אהבתי.
 
1 / 10
2 / 10
3 / 10
4 / 10
5 / 10
6 / 10
7 / 10
8 / 10
9 / 10
10 / 10

תצפית על העיר העתיקה של ריגה   (צילום: כרמית וייס)
בניין גילדת שחורי הראש   (צילום: כרמית וייס)
שלכת לצדי תעלת פילשטש   (צילום: כרמית וייס)
האופרה של ריגה לעת ערב   (Photo: Francisco Rios)
נהר דאוגבה וגשר המיתרים   (צילום: כרמית וייס)
הכיכר המרכזית בעיר העתיקה של ריגה   (צילום: כרמית וייס)
תצפית על המבצר והעיר העתיקה  (צילום: כרמית וייס)
הרחוב המרכזי בעיר העתיקה   (צילום: כרמית וייס)
חגיגת טעמים ומחירים בשבוע המסעדות של ריגה   (צילום: כרמית וייס)
חיננית בין עלי השלכת   (צילום: כרמית וייס)

סיור בעיר העתיקה של ריגה

צבעי הבתים של ריגה מזכירים לי את בתי העיר גדנסק בצפון פולין, בתים בערי דנמרק וצפון גרמניה. ואכן, הן כולן היו שייכות לבְּרִית ערי הָנזֶה (Hanseatic League), ברית סוחרים בערי מדינה בצפון גרמניה ובאגן הים הבלטי. גם ריגה, אם עוד לא אמרתי, שוכנת לחופי הים הבלטי, אם כי העיר העתיקה שלה דווקא אינה צמודה לים.
 
כשליש מתושבי לטביה מתגוררים בעיר ריגה, אך במדינה שירדה מקו ה- 2 מיליון תושבים בשל הגירה שלילית, זה לא הרבה. אותנו כתיירים מעניינת העיר העתיקה של ריגה, שהוכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בעיקר בזכות ריכוז ארכיטקטורת האר-נובו, הנחשבת מהמרשימות בעולם. בשנת 2014 כיהנה העיר כאחת מ"בירות התרבות של אירופה", תואר שלקראתו שודרגו בה אתרי תרבות ונוספו לה אירועי תרבות, שמרבים מהם אנו נהנים גם כיום כתיירים.
 
אני רוצה להתחיל את הסיור דווקא באזור הקניות של העיר העתיקה. לא בשל היותי חובבת קניות, אלא בשל מיקומו המרכזי  לצד תחנת האוטובוס המרכזית ותחנת הרכבת, תחנות הטראם והמוניות. גשר הרכבת (Railway Bridge), אחד משלושת הגשרים מעל נהר דאוגבה (Daugava) המובילים לעיר העתיקה, הוא נקודת ציון שקשה לפספס. ביום הוא אינו מרשים במיוחד, אבל בלילה מוארות הקשתות שלו והשתקפותן במי הנהר מהפנטת.
 
עוד סיבה פרוזאית... כאן ממוקם גם המלון בו השתכנתי – מלון מרקיור ריגה סנטר (Mercure Riga Centre), מלון 4 כוכבים המעניק תמורה טובה למחיר.
 
גשר הרכבת, ריגה
גשר הרכבת, אחד משלושת הגשרים מעל נהר דאוגבה, הוא נקודת ציון שקשה לפספס (צילום: Pumpizolda)
 

יעדים בעיר העתיקה של ריגה המוזכרים בכתבה, ושני בתי מלון מומלצים:
מלון מרקיור ריגה סנטר ליד תחנת הרכבת  |  מלון פולמן ריגה אולד טאון בצפון העיר
להגדלה ופירוט שמות האתרים - לחצו בפינה העליונה


בלטיות



הקניונים והשוק המקורה של ריגה

שני מרכזי קניות ענקיים ממוקמים משני צדי תחנת הרכבת המרכזית. המחירים לא תמיד זולים, אם כי אפשר למצוא גם מציאות, כמו מותגי קוסמטיקה בשני-שליש ממחירם בארץ (בחנויות מחוץ לאזור התיירות תמצאו גם שליש מחיר). האחד נקרא אוריגו (Origo), בעל מקבץ חנויות מגוון, והשני הוא סטוקמן (Stockmann), שהוא בעיקר כלבו ענק, אבל גם בתי קפה ומסעדות יש בו.
 
מה שבאמת מעניין הוא השוק המרכזי של ריגה (Riga Central Market), חגיגה של צבעים, ריחות וטעמים, באחד השווקים הגדולים באירופה. 80 אלף איש מבקרים כאן כל יום, רובם המכריע מקומיים הבאים ליהנות מהמחיר הזול והסחורה המשובחת (ירקות מזנים וגדלים שלא ראיתי מעודי...). חמש סככות ענק מתמחות כל אחת בתחום אחר - ירקות ופירות, בשר, דגים, מוצרי חלב, מוצרים כלליים וטקסטיל. מחוץ לסככות מציעים חקלאים מכפרי הסביבה את מרכולתם הדלה, וזוכים למחיר דוכן סמלי ומתחשב.
כתבה על טיולי יום מריגה בירת לטביה
 
השוק של ריגה  השוק של ריגה
השוק של ריגה  השוק של ריגה
השוק המקורה של ריגה, בחוץ הרבה בעלי משקים קטנים המוכרים ממרכולתם (צילום: כרמית וייס)
 

היהודים של ריגה

לפני שניכנס לעיר העתיקה, ניתן קפיצה קצרה מאזור השוק לשלושה מהאתרים החשובים למורשת היהודית בריגה. מזרחה מכאן שכן הגטו היהודי, שלא נותר ממנו זכר, אך לפני שנים אחדות הוקם במקום מוזיאון הגטו (Riga Ghetto Museum). באתר המרשים, שרובו תחת כיפת השמיים, מצויינים למעלה מ- 70,000 שמות הנרצחים, עם תמונות וסיפורים מחיי הגטו. קרון רכבת הניצב במרכז המתחם, מוקדש לזכרם של כאלף מיהודי גרמניה שהובאו לכאן בתחילת המלחמה. יחד עם 24,000 מיהודי לטביה, גם הם נרצחו בגיא ההריגה של יער רומבולה (Rumbulā) הסמוך לריגה.
 
לא הרחק משם נמצאים שרידי בית הכנסת הקוראלי של ריגה (Riga Choral Synagogue), שנהרס עד היסוד בשנת 1941. לצדו אנדרטה עליה מצויינים שמותיהם של הבולטים בחסידי אומות עולם מלטביה. מעל מתנשא בניין האקדמיה הלטבית למדעים (Latvian Academy of Sciences), שממרומי הקומה ה- 17 שלו, מגובה 65 מ', מזומנת תצפית יפה על העיר. הוא דומה מאוד לארמון התרבות והמדע של ורשה, וכמוהו גם הוא מכונה "עוגת יום ההולדת של סטאלין". אך הוא נמוך ממנו (108 מ' לעומת 237 מ'), או כפי שאומרת לנו המדריכה "ורשה עיר גדולה – קיבלה עוגה גדולה... ואנחנו עיר קטנה...".
 
בית הכנסת היחיד ששרד את שריפת כל בתי הכנסת של ריגה בשואה, והוא פעיל עד היום, מכונה פייטאוו שול (Peitav Shul). הוא נמצא בתחומי העיר העתיקה, וכנראה שקרבתו לבניינים העתיקים והחשובים הגנה עליו.
 
מוזיאון גטו ריגה
מוזיאון גטו ריגה, אלפי שמות וברקע "עוגת יום ההולדת של סטאלין" (צילום: כרמית וייס)
 

הכוכבים של ריגה

במרחק חמש דקות הליכה מבית הכנסת, בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה, נתחיל את המסלול באתר המופיע בכל פרסום שלה – בניין גילדת שחורי הראש (House of the Blackheads). הבניין המיוחד, הצבוע בגווני אדום עזים, נבנה במאה ה- 14 על ידי גילדת הסוחרים בעיר. בסמל הגילדה מופיע ראשו השחור של מאוריציוס הקדוש (Saint Maurice), שהיה מפקד בליגיון הרומי, אך לא ברור האם הוא נתן את שמו לגילדה או ההיפך. אני נזכרת שכבר "פגשתי בו", בעיר סנט מוריס בשוויץ, הקרויה על שמו ובה שמורות עצמותיו.
כתבה על אזור העיירה סנט מוריס בשוויץ
 
מצדה השני של הכיכר ניצב בית העירייה (Rīgas Dome), מבנה מפואר, שמחוויר לעומת שכנו האדום. מעליהם מזדקר מגדל כנסיית סנט פטר (St. Peter's), הכנסייה הגבוהה ביותר בריגה, שסימן לי את הכיוון כמעט מכל נקודה בעיר (רק חבל שהבנתי את זה קצת באיחור...). למרות הקור העז והרוח המקפיאה, אני לא מוותרת על עליה במעלית אל ראש המגדל, המעניק את התצפית הפנורמית היפה ביותר בריגה מגובה 72 מ'. יחד עם עוד כמה אמיצים כמעט קפאתי למוות, ומהר ברחתי למטה, אבל היה שווה!
 
גילדת שחורי הראש, ריגה
בניין גילדת שחורי הראש, בולט בצבעיו האדומים  (צילום: כרמית וייס)

כנסיית סנט פטר, ריגה  סתיו בריגה
צריח כנסיית סנט פטר וילדה משתעשעת בעלי השלכת (צילום: כרמית וייס)
 

הנהר של ריגה

מכאן אני ממשיכה בסבך הסמטאות הציוריות ומרוצפות האבן של העיר העתיקה, שכולן סגורות לתנועת כלי רכב, מלבד רכבי שירות מקומיים. האבנים העגולות אינן עושות חסד עם הרגליים, ולא פשוט לנווט כאן את דרכי, באחת הערים העתיקות הגדולות של אירופה. מה שמקל מעט הוא נהר דאוגבה (Daugava) רחב הידיים, המסמן את גבולה המערבי של העיר העתיקה. מהנהר מתפצלת תעלת פילשטש (Pilsētas Kanāls), שהיא למעשה התעלה שהגנה על חומת העיר שנהרסה כליל, והיא תוחמת את העיר העתיקה משאר הכיוונים.
 
צעידה קצרה צפונה לאורך הנהר מביאה אותי אל הקתדרלה של ריגה (Dom Cathedral), מושב הארכיבישופ הלותרני- פרוטסטנטי, זרם הנצרות הגדול ביותר בלטביה. בראש מגדל הקתדרלה שבשבת בצורת תרנגול, כמו במרבית כנסיות ריגה, ובתוכה אורגן עצום בעל 6,718 קנים.
 
על גדות הנהר ניצב המבצר של ריגה, שכיום משמש משכנו של הנשיא, ולצדו פסלו של כריסטופר הגדול (Big Christopher), הצופה אל גשר כבלים מרשים (Vanšu tilts), הצפוני בין שלושת הגשרים המובילים לעיר העתיקה. האגדה מספרת שהענק הקים את העיר מערימת זהב שמצא בנהר, ומאז הוא נחשב מגינה של העיר ונותן ברכתו לספנים המפליגים אל הים.
 
תצפית מכנסיית סנו פטר, ריגה
נהר דאוגבה וגשר המיתרים, תצפית ממגדל כנסיית סנט פטר (צילום: כרמית וייס)




חלקה הצפוני של העיר העתיקה

מזרחה מכאן שוכן בניין הפרלמנט של ריגה, ולצדו קתדרלת סנט ג'יימס (St. James Cathedral), המשרתת את הזרם הקתולי בעיר. אך המבנה המעניין כאן הוא קומפלקס שלושת האחים (Trīs brāļi), שלושה בתי מגורים מהעתיקים ביותר בריגה. הימני בחבורה (מס' 17), צבעו לבן והוא בעל גג מדורג, שאיפיין את הסגנון הגותי בצפון אירופה במאה ה- 15. האמצעי (מס' 19) צבעו צהבהב והוא עשיר בקישוטים, בסגנון המנייריזם ההולנדי שהגיע לכאן בתחילת המאה ה- 17. השמאלי בחבורה (מס' 21), "הצעיר" ו"הרזה" בין השלושה, צבעו ירקרק והוא בנוי בסגנון רנסאנס, סגנון שרווח כאן בסוף המאה ה- 17. שלושת הבתים היפהפיים הללו, שכנראה היו שייכים לאותה משפחה, הם כיום משכנו של, איך לא... המוזיאון לארכיטקטורה.
 
בהמשך ניתן לראות את שרידי החומה והביצורים שהגנו על העיר. השער השבדי, היחיד ששרד משערי העיר, גבעת המבצר והמגדל, המכוסה מטפס גפנית יפהפה, שבעת ביקורי באמצע אוקטובר נצבעו עליו באדום לוהט של סתיו. מגורי החיילים (Jacob's Barracks), שורה ארוכה של בתים עתיקים, מארחים כיום מסעדות, בתי קפה, ברים וחנויות אופנתיות.
 
האחים, ריגה
שלושת האחים, לכל אח אופי משלו... (צילום: כרמית וייס)
 

חלקה המזרחי של העיר העתיקה

מעט דרומה למגדל נמצא בית החתול (Cat's House), שקיבל את שמו הציורי מזוג חתולי נחושת הניצבים על הגג, מקמרים גבם בכעס ומפנים את אחוריהם לבית הגילדה הגדולה. בעל הבית המפואר, סוחר מקומי עשיר, הפגין בכך את מחאתו על הסירוב לקבלו לגילדה. המבנה המעוטר בסגנון אר-נובו, קיטשי למדי, הוא אחד מני רבים המתאפיין בסגנון זה בעיר העתיקה. אז אולי קיטשי, אבל בהחלט מעניין.
 
כיכר ליבו (Līvu Square) המוקפת בתים צבעוניים, מהווה את הלב הפועם של העיר, עם מסעדות, בתי קפה ולא מעט דוכני מזכרות. מכאן קצרה הדרך אל אנדרטת החירות (Freedom Monument) הניצבת בלב כיכר רחבת ידיים, בצדה השני של התעלה. היא מנציחה את זכרם של החיילים שנהרגו במלחמת העצמאות הלטבית (1918-1920). בראשה, בגובה 42 מ', פסל אלת החירות אוחזת בידיה שלושה כוכבים מוזהבים, המסמלים את שלושת מחוזותיה המקוריים של לטביה.
בתי מלון באזור אנדרטת החירות
 
לצד התעלה בולט המבנה הלבן והמפואר של האופרה הלאומית של לטביה (Latvijas Nacionālā opera), ולצדו גן יפהפה ומזרקה ציורית. אפשר להצטרף לסיור מודרך במבנה או לחזות באחד ממופעי האופרה והבלט המתקיימים בו.
 
האופרה של ריגה
האופרה של ריגה והמזרקה בלב הגן, נקודה רומנטית לאוהבים (צילום: כרמית וייס)
 

מחוץ לעיר העתיקה של ריגה

לא הרחק מהאנדרטה, מחוץ לתחומי העיר העתיקה, ראוייה לציון הקתדרלה האורתודוקסית (Nativity of Christ Cathedral), הגדולה והמפוארת בין שלוש הקתדרלות של זרמי הנצרות השונים בריגה. עוד במרחק קצר, רובע האר-נובו, שבו הריכוז הגדול ביותר של מבנים בסגנון זה. בניינים רבים נבנו כאן בסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20, שיאו של סגנון האר-נובו, המשלב שלל דמויות ופנטזיות, עיטורים מגוונים וצורות גאומטריות. חלק גדול מהם נמצא במורד רחוב אלברטה (Alberta iela) ורחוב אליזבטס (Elizabetes iela), במרחק הליכה קצר מהעיר העתיקה.
 
מכאן קצרה הדרך, בהליכה נעימה בפארק המקיף את התעלה, חזרה אל תחנות התחבורה הציבורית ומרכזי הקניות, עמם פתחנו את הסיור בריגה. בדרככם חפשו את "גשר המנעולים" הקטן, בו נוהגים הזוגות הנישאים בעיר לקשור עצמם זה לזה במנעול סמלי, שהמפתח שלו נזרק לתעלה.
 
הקתדרלה של ריגה
הקתדרלה האורתודוקסית בינות צבעי השלכת (צילום: כרמית וייס)
 

מידע שימושי למטיילים בריגה

תחבורה בריגה – ברחבי העיר ניתן להתנייד בחשמלית, אוטובוס חשמלי ואוטובוסים. את הכרטיס קונים בקיוסקים או אצל הנהג (יקר יותר). 
תחבורה אל ריגה – ריגה מקושרת ברכבות ואוטובוסים לערים אחרות, דוגמת עיירת החוף הפופולרית יורמלה. קווי אוטובוסים מגיעים אליה מערים מרכזיות ברחבי אירופה, עם חברת Euro Lines וחברת Lux Express. 
טיסות לריגה  חברת התעופה הלטבית Air Baltic מפעילה טיסות ישירות מתל-אביב לריגה וחזרה. בשנת 2017 יחלו לפעול בקוו מטוסי Bombardier CS300 החדישים, המצטיינים בתא נוסעים מרווח במיוחד, חלונות גדולים, מסך אישי ומנוע שקט וידידותי לסביבה.
סיורים בריגה – חברת Eat Riga מציעה סיורים בעיר לדוברי אנגלית ורוסית, עם מדריכים צעירים ומגניבים, וכן השכרת אופניים לטיולים בסביבה.
כרטיס הנחות – כרטיס ריגה (Riga Card) מעניק נסיעה חינם בתחבורה ציבורית, סיורים בחינם או בהנחה, כניסה חינם למוזיאונים, הנחות במסעדות, ל- 24, 48, או 72 שעות.
שבוע המסעדות של ריגה – פעמיים בשנה, באביב (מאי) ובסתיו (אוקטובר) מציעה ריגה את שבוע המסעדות (Riga Restaurant Week). מגוון מסעדות ברמה גבוהה מציעות ארוחות של 3 מנות במחיר 15-20 אירו. אני זכיתי לארוחה נפלאה במסעדת KOLONĀDE שלמרגלות אנדרטת החירות.  

לינה בריגה – ריגה מציעה בתי מלון גדולים, חלקם של רשתות גדולות, ובתי מלון קטנים יותר, ורמת השירות גבוהה ואדיבה. מומלץ להתמקם ללינה בשולי העיר העתיקה או בתוכה, כך שאת רוב הטיולים ניתן יהיה לבצע ברגל.
כפי שציינתי קודם, מלון מרקיור ריגה סנטר (Mercure Riga Centre) הוא מלון 4 כוכבים במיקום נוח בשולי העיר העתיקה, ליד השוק המקורה ותחנות הרכבת והאוטובוסים, ממנו ניתן להגיע ברגל לכל מקום בעיר.
מלון פולמן ריגה אולד טאון (
Pullman Riga Old Town), מלון 5 כוכבים עם שירות אדיב ויעיל, נמצא בצידה השני (הצפוני) של העיר העתיקה.
בשני בתי המלון מרכזי ספא מצוינים.

מלון מומלץ במרכז ריגה  מלון מומלץ במרכז ריגה
מלון מומלץ במרכז ריגה  מלון מומלץ במרכז ריגה
מלון מרקיור ריגה סנטר (למעלה) ומלון פולמן ריגה אולד טאון (למטה)
שניהם במרכז ריגה ובשניהם שירות אדיב ומרכז ספא מפנק
 

צבעי הסתיו של ריגה

צבעי השלכת בעת ביקורי בריגה, באמצע אוקטובר, וערימות העלים שרק מבקשות שיזרקו אותן לאוויר, מפצים אותי על הקור העז שכבר שורר בימים אלו. הם משלימים את צבעיהם העזים של הבתים בחגיגה לעיניים ולמצלמה.

אכן, ריגה היא חגיגה לשוחרי יופי ותרבות!
 
תעלת פילשטט, ריגה
צבעי השלכת בפארק לצדי תעלת פילשטש (צילום: כרמית וייס)


עכשיו, אחרי שאתם כבר מכירים את  ריגה,
צפו בעשרת המקומות המומלצים בסרטון הווידאו שלמעלה, וקבלו עוד המון מידע

 

מידע נוסף

השכרת רכב בלטביה
בתי מלון בלטביה
בתי מלון בבירה ריגה

כתבות נוספות

מידע וטיפים למטייל בלטביה
טיולי יום מריגה בירת לטביה
הקסם של וילנה - 3 ימים בבירת ליטא
גדנסק וסופוט - יפהפיות לחופי הים הבלטי


* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של ריגה וחברת התעופה Air Baltic, המפעילה טיסות ישירות מתל-אביב לריגה וחזרה.

כרמית וייס אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר