.jpg)
טיול חורף "חם" בעמק נהר הרון
מאת:
הרכבת ההדורה, בעלת החלונות הפנורמיים, עושה דרכה דרך מנהרה, ועוד מנהרה ועוד אחת. אני עומדת דרוכה ליד החלון הפנורמי, מחכה לצוד את הנופים בעדשת המצלמה. כתם לבן גדול, לא ברור, נראה באופק. קריאות ההתפעלות שלנו מקפיצות גם את שאר נוסעי הקרון לחלונות שמשמאל. מתוך ים-הערפל הרך מזדקרות פסגות הרים אינסופיות, מושלגות קלות בשלג טרי ולבן של תחילת החורף. מראה קסום במיוחד, שרק המצלמה יכולה לתאר.
היכן אנחנו נמצאים?
עוד הרכבת ממשיכה ויורדת, אנו מגלים שמתחת לים הערפל, עטור עיירות וכרמים, מתחבא ים אמיתי, יותר נכון אגם – אגם ז'נבה. מראה שונה, אך מרהיב לא פחות. הרכבת ממשיכה ויורדת עד לשפת האגם, אל העיר מונטרה (Montreux ). מכאן נמשיך עוד מעט דרומה, אל העיירות הנחבאות של עמק נהר הרון. כשמתפזר ים-הערפל מעל העיירות הללו, אני מבינה שהגעתי לא רק לפנינת טבע ונופים, אלא גם לשתי פניני תרבות, במקום בו ממש לא ציפיתי לפגוש בהן.
להפתעתי, באזור שתמיד חשבתי שהוא פסגת הטבע של שוויץ, בפינה הדרום-מערבית "הנידחת" שלה, מצאתי אוצרות תרבות. שתי ערים קטנות – מרטיני וסנט מוריס, הנחבאות בינות הרכסים הגבוהים ביותר של הרי האלפים, הצליחו להפתיע בגדול. וכך, בטיול חורפי, בו מרבית שבילי ההרים היו סגורים עבור "עז הרים" שכמותי, זכיתי לטעום טעמה של תרבות נפלאה. לא הפסקתי להביט מוקסמת על הפסגות המושלגות, העוטרות את האזור מכל עבר, ולהסניף אוויר הרים, גם אם מרחוק.
העיירות מרטיני (A) וסנט מוריס (B) שבעמק נהר הרון, מדרום לאגם ז'נבה, והעיר מונטרה (C) לחופי האגם,
שני מלונות ספא מומלצים: Grand Hotel des Bains | Des Bains de Saillon
להגדלה לחצו בפינה העליונה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
עמק הרון – נעים להכיר
עמק נהר הרון השוויצרי (יש גם צרפתי), נמצא בפינה הדרום-מערבית של שוויץ ומלווה את הנהר השלישי באורכו בתחומה. הנהר עושה דרכו לאורך 264 קילומטרים, ממורדו ת האלפים הברניים (Bernese Alps), בחלקו העליון של קנטון וָאלֶה (Valais), עד שהוא נשפך אל אגם ז'נבה, בתחומי קנטון וֻו (Vaud ).
העמק הוא ברובו רחב ידיים, אך בהגיעו לגבול המערבי של שוויץ, ליד העיירה מרטיני (Martigny ), מבצע הנהר תפנית חדה צפונה, והעמק הופך צר יותר. כאן מפריד הנהר את האלפים הברניים מהאלפים של שבלה (Chablais Alps ).
העיירה מרטיני בלב עמק נהר הרון, מעט לפני שהוא נשפך אל אגם ז'נבה (צילום: welcomia)
המדבר "החמים" של שוויץ
מדוע הגענו לכאן דווקא בחורף? משתי סיבות:
1. הטמפרטורות הנוחות - עמק נהר הרון נמצא בגובה נמוך יחסית (לשוויץ). מלבד בחלקו העליון, הוא זורם בגבהים של 400-600 מ'. יתרה מכך, הרי האלפים הגבוהים חוסמים כאן את רוחות הצפון הקרות, ואילו רוחות ה פֶן (Foehn )* החמימות והיבשות, מחממות מעט את האוויר. חום הוא מושג יחסי, כמובן, וכשמדברים עליו בשוויץ – ממש חם לא תרגישו (אם כי בקיץ יכולות הטמפרטורות לעבור בקלות את ה- 30 מעלות צלזיוס), אבל בהחלט ניתן להתמודד בקלות יחסית עם הטמפרטורות הצונחות של החורף.
2. כמות הגשם המועטה - העמק הנמצא "בצל הגשם" של הרי האלפים, הוא הדל ביותר במשקעים בשוויץ, עובדה ההופכת אותו לנוח יותר לטיול חורפי. "רק" כ- 600 מ"מ יורדים כאן בשנה. הטמפרטורה במרבית ימי החורף נשארת מעל האפס, כמעט ולא יורד שלג בעמק, בעוד ההרים סביב מתכסים לבן מרהיב.
* רוחות הפֶן (Foehn ) נוצרות כשרוח מגיעה אל ההר, עולה למעלה, מתקררת, מורידה גשם, וכשהיא עוברת את שיא הגובה, היא יורדת ועקב כך מתחממת ומתייבשת. זוהי תופעה אקלימית, הגורמת לעיתים ליצירת מדבר בצד האחורי של ההר, הנקרא: מדבר "בצל הגשם". באירופה הפן אמנם אינו יוצר מדבריות, אבל הוא גורם להתחממות.
האמפיתיאטרון במרטיני, העצים עדיין עומדים בשלכת כשבשאר שוויץ הם כבר עירומים (צילום: כרמית וייס)
על ברך נהר הרון
"בברך" של נהר הרון, בדיוק במקום בו הוא מבצע את פנייתו צפונה, שוכנת העיר מרטיני (Martigny ). אנו נמצאים בחלק התחתון (המערבי) של קנטון ואלה ( Valais), באזור דובר הצרפתית. העיר הוקמה על צומת דרכים המובילות אל מעברי האלפים - גראן סן-ברנרד וסימפלון, המוליכים לאיטליה, ופורקלה (Forclaz ), המוליך לצרפת.
על עברה המפואר מעידים שרידי התיישבות קלטית, שהחלה במקום כבר לפני אלפיים שנה, ושרידים מאוחרים יותר מתקופת הרומאים. האחרונים הותירו בה אמפיתיאטרון ששימש לקרבות גלדיאטורים וכיום משמש, בין השאר, לקרבות של פרות שחורות, הפרות הלוחמניות האופייניות לאזור. מהמאה ה- 13 נותר בעיר מבצר החולש עליה, מבצר Bâtiaz . למרגלות המבצר גשר הנושא את שמו - Pont de Bâtiaz , גשר עץ מקורה שנבנה בתחילת המאה ה- 19.
העיר מרטיני, בת 18 אלף התושבים, קיבלה את פנינו עם שדרת עצי דולב מרהיבה ברחובה המרכזי. העצים העירומים, שהשירו את עליהם ונגזמו לקראת החורף, נראים כפסלים מסתוריים, ומצטרפים לפסלים הרבים המעטרים את כיכרות העיר. לטענת המקומיים חודש נובמבר, בסופו הגענו אנו, הוא הזמן הפחות יפה של המקום, אחרי שנעלמו הירוק של הקיץ וצבעי השלכת של הסתיו, וההרים טרם כוסו לבן. אני מצאתי יופי אחר.
תחילת החורף במרטיני - שדרת עצי הדולב העירומים וההרים המושלגים מעט ברקע (צילום: כרמית וייס)
אוצרות מרטיני
בשנת 1976 נהרג פייר גיאנדה בתאונת מטוס, אחיו לאונרד, שתכנן להקים במרטיני בית דירות להשכרה, החליט לבנות במקומו מפעל הנצחה לאחיו. הוא הקים עמותה לזכרו, עמותת פייר גיאנדה (Fondation Pierre Gianadda ), וכעבור שנתיים נחנך באותו מקום מוזיאון, שנבנה סביב מקדש קלטי שנחשף בעת הבנייה. למרות מיקומו הלא מרכזי, בעיר קטנה בפינה של שוויץ, הוא מהמוזיאונים המובילים בשוויץ.
בקומת הכניסה ישנה תצוגת קבע של ממצאים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באזור. המוצגים מעידים על עושרם של התושבים והם ערוכים בצורה מעוררת התפעלות, ללא הגודש שאנו רגילים לראות בתצוגות ארכיאולוגיה. בקומה התחתונה, מסביב לשרידים העתיקים של המקדש הקלטי, מוצגות תערוכות מתחלפות, אותן משאילים מהמוזיאונים המובילים בעולם. בנוסף יש במקום מוזיאון של מכוניות עתיקות, המציג כ- 50 דגמים מכל העולם, ומוזיאון עם דגמים שהוכנו על פי שרטוטיו של לאונרדו דה-וינצ'י. פסלים מרשימים, פזורים בינות שבילי הגן המטופח, ולעת ערב הם מוארים בתאורה שמעצימה את יופיים (בקיץ פתוח גם בשעות הערב). המוזיאון נגיש לנכים והוא מעניק הנחות לילדים, משפחות, סטודנטים וגמלאים.
המתעניינים בארכיאולוגיה ימצאו בקרבת מרכז גיאנדה שרידים נוספים מהחפירות במרטיני. בנוסף מושך בעקבותיו המרכז למרטיני גלריות ומוזיאונים קטנים נוספים, בהם גם Manoir de la Ville - מבנה מרשים מהמאה ה- 18, בו מתארחות תצוגות אמנות מתחלפות.
גן הפסלים מואר לעת ערב, מרכז פייר גיאנדה (צילום: Fondation Pierre Gianadda)
כלבי סן ברנרד המופלאים כבר מזמן הפכו לאגדה. העיירה מרטיני, השוכנת למרגלות מעבר גראן סן-ברנארד (Col du Grand St-Bernard), מקדישה להם מוזיאון שלם - מוזיאון סן-ברנרד (Musée et Chiens du Saint-Bernard ). בקומת הכניסה יקבלו את פניכם עשרות כלבים חמודים, בכל הגדלים, אך חמודים ככל שיהיו, אלו הן רק בובות. אל תמהרו להתאכזב – לכו עוד מספר צעדים אל החצר האחורית, שם יחכו לכם מספר כלבים "אמיתיים" - גדולים, שעירים ומדהימים ביופיים. אם יתמזל מזלכם, תזכו לפגוש גם בגורים מתוקים.
בקומה השנייה תוכלו לצפות בתצוגה המספרת את סיפורו של מעבר ההרים וההוספיס שלו, שם פעלו הכלבים כמצילי חיים. כדאי לצפות בסרט המציג את סיפורם של הכלבים. המוזיאון נמצא בסמוך לאמפיתיאטרון הרומי ובמרחק הליכה (כ- 200 מטר) ממרכז גיאנדה. תוכלו להיעזר במכשירי שמע, הדוברים גרמנית, צרפתית ואנגלית.
הכלבים מגיעים כל יום למוזיאון מהמכלאה של עמותת בארי, ששמה לה למטרה לטפח את הכלבים המופלאים הללו. אם תרצו לאמץ לעצמכם כלב שכזה, תידרשו לעמוד בחקירה קפדנית, כמעט כאילו בכוונתכם לאמץ ילד. לעומת זאת, כל אחד יכול לצאת לסיורים עם הכלבים, אותם מארגנת העמותה.
גור סן ברנרד במוזיאון סן-ברנרד, מתיקות שקשה לתאר (צילום: RomanBabakin)
מוזיאון סן-ברנרד, ניתן לצאת לסיור עם הכלבים (צילום: RomanBabakin)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
העיירה למרגלות השן הלבנה
15 ק"מ צפונית למרטיני נמצאת העיירה סנט מוריס (Saint-Maurice ) או בשמה המלא Saint-Maurice-en-Valais , כדי להבדילה מסנט מוריס נוספות (לא לבלבל עם סנט מוריץ, שבמזרח שוויץ, הקרויה על שם אותו קדוש).
הקדוש מוריס, שעל שמו קרויה העיירה, היה מנהיג לגיון רומי שנקרא על ידי הקיסר מקסימיליאן, ממקום מושבו בתבאי שבמצרים, לדכא מרד בחבל גאליה, במאה השלישית לספירה. אנשיו, שהיו כולם נוצרים, סרבו לנהוג באלימות כלפי התושבים הנוצרים. על כך הוענשה היחידה בעונש דצימאטיאו (decimatio ), שיטת ענישה שהיתה נהוגה בצבא הרומי, לפיה הוצא להורג חייל אחד מתוך כל תוך עשרה. כשעמדו 6,666 החיילים בסירובם, הם הוצאו כולם להורג. גרסאות נוספות מסבירות את סירובם בכך שהתבקשו להתפלל לאלים הרומאים, או בכך שסירבו פקודה לאחר שגילו שכפר שהרסו היה מיושב בנוצרים תמימים. כך או כך, מוריס הפך לקדוש, ובכל שנה מציינים זאת ב- 22 לספטמבר על ידי מיסה ותהלוכה.
העיירה הקטנה (3,500 תושבים) היא בירתו של מחוז סנט מוריס, בחלקו דובר הצרפתית של קנטון ואלה . גם היא שוכנת לצדי נהר הרון ולמרגלות רכס דנט דו מידי (Dents du Midi ), שממערב לה ואתרי הסקי של פורט-דו-סוליי. בולט מעל העיירה ונראה כמעט מכל מקום, הר מרהיב ביופיו, שצורתו חרוט ופסגתו מכוסה לבן. זוהי פסגתו של דנט בלאנש (Dents Blanches ), המתנשא לרום 2,759 מטרים, בקצהו של עמק Val d'Illiez , ומסמן את הגבול עם צרפת.
רחוב בעיר העתיקה של סנט מוריס, ברקע הר דנט בלאש שכיפתו מכוסה לבן (צילום: כרמית וייס)
אוצרות המנזר של סנט מוריס
במקום בו שוכנת כיום העיירה עברה דרך הצליינים העתיקה Via Francigena , שקישרה את רומא לצפון אירופה. במאה השישית לספירה הוקם במקום מנזר אוגוסטיני - מנזר סנט מוריס Abbaye de Saint-Maurice d'Agaune . ראש המנזר, המשמש כמונסניור (בישוף בצרפתית) של האזור, זהה בהירארכיה שלו לארכיבישוף, הנמצא בדרגה אחת מתחת לאפיפיור, כאות הוקרה למנזר העתיק והחשוב הזה.
על חלונות הויטראז' בכנסיית המנזר מתואר מסעם של חיילי הלגיון הרומי של סנט מוריס, מצאתם ממצרים ועד למותם. על דלתות הנחושת של הכנסייה חקוקים שמותיהם של 270 קדושים מעונים, ב- 27 שפות שונות, כולל בעברית. העבודה, שהוזמנה לכבוד שנת 2000, תוכננה על ידי האמנית Madeline Diener , יהודיה שהתנצרה ושאבה מהמקורות היהודיים, התנ"ך והברית החדשה. עוד סימן לסובלנות הרבה שחשנו בביקורנו במקום.
כנסיית מנזר סנט מוריס, דלת הכניסה עם כיתוב בעברית במרכזה (צילום: כרמית וייס)
באווירה מסתורית משהו, פתח אב המנזר החביב דלת אחר דלת, במפתחות, אותם הוא שלף מתוך נרתיק קטן, עד שהגענו לחדר האוצר. כאן שמורים אוצרות המנזר המרשימים, בהם גם גלוסקמאות שבאחת מהן עצמותיו של הקדוש סנט מוריס. הביקור במנזר אפשרי רק בסיורים מאורגנים (שעות מפורטות באתר האינטרנט) או בהזמנה מראש לקבוצות, אך לכנסייה ניתן להיכנס גם באופן פרטי.
מאחורי הכנסייה 500 מדרגות יובילו את החרוצים שבכם, אל קפלת Our-Lady of Scex, הבנויה בתוך נקיק על הצוק המתנשא 90 מטרים מעל העיירה. מזל שאפשר לעשות הפסקות לצילום... במקור היה המקום משכנו של נזיר מתבודד במאה ה-7 והקפלה נבנתה רק במאה ה- 18. אך הטיפוס כדאי בעיקר בשל נופיו של העמק, הנפרשים אט-אט למרגלותיכם, ורכסי ההרים המכוסים לבן מעברו השני, ובראשם מיודענו המקסים דנט בלאנש.
מנזר סנט מוריס אפוף המסתורין, אוצר הכנסייה נעול מאחורי מספר דלתות (צילום: כרמית וייס)
חצר מנזר סנט מוריס, על דרך הצליינים העתיקה (צילום: Flobert)
קצת יותר רחוק
מלונות ספא מומלצים
אם בא לכם להתפנק בבילוי נפלא ליום חורפי, באזור מספר מלונות עם מרכזי ספא מצוינים, הכוללים טיפולי בריאות, מסאז'ים, בריכות פנימיות וחיצוניות, ועוד.
Grand Hotel des Bains מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעייר ה לאבי לה באן ( Lavey-les-Bains ) הסמוכה לסנט מוריס. מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעיירה לאבי לה באן (Lavey-les-Bains) הסמוכה לסנט מוריס. המלון מציע נופים פנורמיים של הרי דנטס דו מידי (Dents du Midi), גישה חופשית למרכז הספא והמרחצאות התרמיים של לאבי לה באן, לרבות הבריכות המקורות והחיצוניות, והיצע רחב של טיפולי יופי ובריאות. במלון מגוון חדרים וסוויטות אלגנטיים, חניה חינם, שתי מסעדות, בר וארוחת בוקר עשירה.
Des Bains de Saillon הוא מלון 4 כוכבים בעיי רה סאיו ( Saillon ), כ- 14 ק"מ מזרחית למרטיני. המלון מוקף בכרמים ופרדסים, ומציע גישה חופשית למרחצאות ולאזור הספא, שם תמצאו 5 בריכות ומגוון רחב של עיסויים וטיפולים. החדרים במלון מרווחים, נוחים ושקטים, עם נוף יפהפה לעמק ולהרים.
רכבת שכולה זהב
הבטחתי רכבת, אז הנה היא באה. הרכבת עימה הגענו עד מונטרה (Montreux ), היא אחת הרכבות הפנורמיות של שוויץ – רכבת גולדן-פאס (GoldenPass ). הרכבת המפוארת, בעלת החלונות הפנורמיים הענקיים, מאפשרת לנוסעים בה להביט בנופים היפים במיוחד בהם היא חולפת. היא עושה דרכה בשלושה קטעים, בין לוצרן למונטרה, עם הפסקות באינטרלקן ובצווייזימן.
אנו נסענו בגולדן פאס מהעיירה אינטרלקן (Interlaken ), לאורך אגם תון (Thunsee ) והעיירה שפיץ (Spiez ) שלחופיו, דרך עמק סימנטל (Simmental ) עד לעיירה צווייזימן (Zweisimmen ). שם החלפנו רכבת, לרכבת הנעזרת בגלגלי שיניים ומסוגלת לעלות ולרדת בטיפוס אל הרי האלפים, דרך עיירת הסקי היוקרתית גסטאד (Gstaad ), ובירידה מהם חזרה, עד למונטרה שעל אגם ז'נבה.
כתבה על אינטרלקן ואזור יונגפראו
מחלקה ראשונה ברכבת הגולדן פאס, כורסאות מפנקות וחלונות פנורמיים (צילום: כרמית וייס)
ממונטרה, אם לא שבעתם רכבות, תוכלו לצאת לסיור ברכבת השוקולד, אל מחוז ייצור השוקולד בעיירה ברו (Broc) והגבינות של גרוייר (Gruyères). רכבת אחרת תיקח אתכם עד רושה דה נה (Rochers de Naye), מהלך 45 דקות נסיעה ממערב למרטיני, לתצפית נפלאה.
מסע בן שלוש שעות חלף במהירות. יערות, נהרות, עמקים, הרים, כפרים ציוריים, חוות קטנות ולבסוף "מכת הנוף" של אגם ז'נבה. אם לעבור מרחקים גדולים, הרכבת הפנורמית היא דרך נפלאה לצפות בנופים הכל כך קסומים של הרי האלפים בחורף, כשבחוץ גשום וערפילי. אין צורך לדאוג מהדרך המפותלת ומהכבישים הצרים – רק להתרווח בכורסא וליהנות.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור אגם ז'נבה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
על ברך נהר הרון
"בברך" של נהר הרון, בדיוק במקום בו הוא מבצע את פנייתו צפונה, שוכנת העיר מרטיני (Martigny ). אנו נמצאים בחלק התחתון (המערבי) של קנטון ואלה ( Valais), באזור דובר הצרפתית. העיר הוקמה על צומת דרכים המובילות אל מעברי האלפים - גראן סן-ברנרד וסימפלון, המוליכים לאיטליה, ופורקלה (Forclaz ), המוליך לצרפת.
על עברה המפואר מעידים שרידי התיישבות קלטית, שהחלה במקום כבר לפני אלפיים שנה, ושרידים מאוחרים יותר מתקופת הרומאים. האחרונים הותירו בה אמפיתיאטרון ששימש לקרבות גלדיאטורים וכיום משמש, בין השאר, לקרבות של פרות שחורות, הפרות הלוחמניות האופייניות לאזור. מהמאה ה- 13 נותר בעיר מבצר החולש עליה, מבצר Bâtiaz . למרגלות המבצר גשר הנושא את שמו - Pont de Bâtiaz , גשר עץ מקורה שנבנה בתחילת המאה ה- 19.
העיר מרטיני, בת 18 אלף התושבים, קיבלה את פנינו עם שדרת עצי דולב מרהיבה ברחובה המרכזי. העצים העירומים, שהשירו את עליהם ונגזמו לקראת החורף, נראים כפסלים מסתוריים, ומצטרפים לפסלים הרבים המעטרים את כיכרות העיר. לטענת המקומיים חודש נובמבר, בסופו הגענו אנו, הוא הזמן הפחות יפה של המקום, אחרי שנעלמו הירוק של הקיץ וצבעי השלכת של הסתיו, וההרים טרם כוסו לבן. אני מצאתי יופי אחר.
תחילת החורף במרטיני - שדרת עצי הדולב העירומים וההרים המושלגים מעט ברקע (צילום: כרמית וייס)
אוצרות מרטיני
בשנת 1976 נהרג פייר גיאנדה בתאונת מטוס, אחיו לאונרד, שתכנן להקים במרטיני בית דירות להשכרה, החליט לבנות במקומו מפעל הנצחה לאחיו. הוא הקים עמותה לזכרו, עמותת פייר גיאנדה (Fondation Pierre Gianadda ), וכעבור שנתיים נחנך באותו מקום מוזיאון, שנבנה סביב מקדש קלטי שנחשף בעת הבנייה. למרות מיקומו הלא מרכזי, בעיר קטנה בפינה של שוויץ, הוא מהמוזיאונים המובילים בשוויץ.
בקומת הכניסה ישנה תצוגת קבע של ממצאים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באזור. המוצגים מעידים על עושרם של התושבים והם ערוכים בצורה מעוררת התפעלות, ללא הגודש שאנו רגילים לראות בתצוגות ארכיאולוגיה. בקומה התחתונה, מסביב לשרידים העתיקים של המקדש הקלטי, מוצגות תערוכות מתחלפות, אותן משאילים מהמוזיאונים המובילים בעולם. בנוסף יש במקום מוזיאון של מכוניות עתיקות, המציג כ- 50 דגמים מכל העולם, ומוזיאון עם דגמים שהוכנו על פי שרטוטיו של לאונרדו דה-וינצ'י. פסלים מרשימים, פזורים בינות שבילי הגן המטופח, ולעת ערב הם מוארים בתאורה שמעצימה את יופיים (בקיץ פתוח גם בשעות הערב). המוזיאון נגיש לנכים והוא מעניק הנחות לילדים, משפחות, סטודנטים וגמלאים.
המתעניינים בארכיאולוגיה ימצאו בקרבת מרכז גיאנדה שרידים נוספים מהחפירות במרטיני. בנוסף מושך בעקבותיו המרכז למרטיני גלריות ומוזיאונים קטנים נוספים, בהם גם Manoir de la Ville - מבנה מרשים מהמאה ה- 18, בו מתארחות תצוגות אמנות מתחלפות.
גן הפסלים מואר לעת ערב, מרכז פייר גיאנדה (צילום: Fondation Pierre Gianadda)
כלבי סן ברנרד המופלאים כבר מזמן הפכו לאגדה. העיירה מרטיני, השוכנת למרגלות מעבר גראן סן-ברנארד (Col du Grand St-Bernard), מקדישה להם מוזיאון שלם - מוזיאון סן-ברנרד (Musée et Chiens du Saint-Bernard ). בקומת הכניסה יקבלו את פניכם עשרות כלבים חמודים, בכל הגדלים, אך חמודים ככל שיהיו, אלו הן רק בובות. אל תמהרו להתאכזב – לכו עוד מספר צעדים אל החצר האחורית, שם יחכו לכם מספר כלבים "אמיתיים" - גדולים, שעירים ומדהימים ביופיים. אם יתמזל מזלכם, תזכו לפגוש גם בגורים מתוקים.
בקומה השנייה תוכלו לצפות בתצוגה המספרת את סיפורו של מעבר ההרים וההוספיס שלו, שם פעלו הכלבים כמצילי חיים. כדאי לצפות בסרט המציג את סיפורם של הכלבים. המוזיאון נמצא בסמוך לאמפיתיאטרון הרומי ובמרחק הליכה (כ- 200 מטר) ממרכז גיאנדה. תוכלו להיעזר במכשירי שמע, הדוברים גרמנית, צרפתית ואנגלית.
הכלבים מגיעים כל יום למוזיאון מהמכלאה של עמותת בארי, ששמה לה למטרה לטפח את הכלבים המופלאים הללו. אם תרצו לאמץ לעצמכם כלב שכזה, תידרשו לעמוד בחקירה קפדנית, כמעט כאילו בכוונתכם לאמץ ילד. לעומת זאת, כל אחד יכול לצאת לסיורים עם הכלבים, אותם מארגנת העמותה.
גור סן ברנרד במוזיאון סן-ברנרד, מתיקות שקשה לתאר (צילום: RomanBabakin)
מוזיאון סן-ברנרד, ניתן לצאת לסיור עם הכלבים (צילום: RomanBabakin)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
העיירה למרגלות השן הלבנה
15 ק"מ צפונית למרטיני נמצאת העיירה סנט מוריס (Saint-Maurice ) או בשמה המלא Saint-Maurice-en-Valais , כדי להבדילה מסנט מוריס נוספות (לא לבלבל עם סנט מוריץ, שבמזרח שוויץ, הקרויה על שם אותו קדוש).
הקדוש מוריס, שעל שמו קרויה העיירה, היה מנהיג לגיון רומי שנקרא על ידי הקיסר מקסימיליאן, ממקום מושבו בתבאי שבמצרים, לדכא מרד בחבל גאליה, במאה השלישית לספירה. אנשיו, שהיו כולם נוצרים, סרבו לנהוג באלימות כלפי התושבים הנוצרים. על כך הוענשה היחידה בעונש דצימאטיאו (decimatio ), שיטת ענישה שהיתה נהוגה בצבא הרומי, לפיה הוצא להורג חייל אחד מתוך כל תוך עשרה. כשעמדו 6,666 החיילים בסירובם, הם הוצאו כולם להורג. גרסאות נוספות מסבירות את סירובם בכך שהתבקשו להתפלל לאלים הרומאים, או בכך שסירבו פקודה לאחר שגילו שכפר שהרסו היה מיושב בנוצרים תמימים. כך או כך, מוריס הפך לקדוש, ובכל שנה מציינים זאת ב- 22 לספטמבר על ידי מיסה ותהלוכה.
העיירה הקטנה (3,500 תושבים) היא בירתו של מחוז סנט מוריס, בחלקו דובר הצרפתית של קנטון ואלה . גם היא שוכנת לצדי נהר הרון ולמרגלות רכס דנט דו מידי (Dents du Midi ), שממערב לה ואתרי הסקי של פורט-דו-סוליי. בולט מעל העיירה ונראה כמעט מכל מקום, הר מרהיב ביופיו, שצורתו חרוט ופסגתו מכוסה לבן. זוהי פסגתו של דנט בלאנש (Dents Blanches ), המתנשא לרום 2,759 מטרים, בקצהו של עמק Val d'Illiez , ומסמן את הגבול עם צרפת.
רחוב בעיר העתיקה של סנט מוריס, ברקע הר דנט בלאש שכיפתו מכוסה לבן (צילום: כרמית וייס)
אוצרות המנזר של סנט מוריס
במקום בו שוכנת כיום העיירה עברה דרך הצליינים העתיקה Via Francigena , שקישרה את רומא לצפון אירופה. במאה השישית לספירה הוקם במקום מנזר אוגוסטיני - מנזר סנט מוריס Abbaye de Saint-Maurice d'Agaune . ראש המנזר, המשמש כמונסניור (בישוף בצרפתית) של האזור, זהה בהירארכיה שלו לארכיבישוף, הנמצא בדרגה אחת מתחת לאפיפיור, כאות הוקרה למנזר העתיק והחשוב הזה.
על חלונות הויטראז' בכנסיית המנזר מתואר מסעם של חיילי הלגיון הרומי של סנט מוריס, מצאתם ממצרים ועד למותם. על דלתות הנחושת של הכנסייה חקוקים שמותיהם של 270 קדושים מעונים, ב- 27 שפות שונות, כולל בעברית. העבודה, שהוזמנה לכבוד שנת 2000, תוכננה על ידי האמנית Madeline Diener , יהודיה שהתנצרה ושאבה מהמקורות היהודיים, התנ"ך והברית החדשה. עוד סימן לסובלנות הרבה שחשנו בביקורנו במקום.
כנסיית מנזר סנט מוריס, דלת הכניסה עם כיתוב בעברית במרכזה (צילום: כרמית וייס)
באווירה מסתורית משהו, פתח אב המנזר החביב דלת אחר דלת, במפתחות, אותם הוא שלף מתוך נרתיק קטן, עד שהגענו לחדר האוצר. כאן שמורים אוצרות המנזר המרשימים, בהם גם גלוסקמאות שבאחת מהן עצמותיו של הקדוש סנט מוריס. הביקור במנזר אפשרי רק בסיורים מאורגנים (שעות מפורטות באתר האינטרנט) או בהזמנה מראש לקבוצות, אך לכנסייה ניתן להיכנס גם באופן פרטי.
מאחורי הכנסייה 500 מדרגות יובילו את החרוצים שבכם, אל קפלת Our-Lady of Scex, הבנויה בתוך נקיק על הצוק המתנשא 90 מטרים מעל העיירה. מזל שאפשר לעשות הפסקות לצילום... במקור היה המקום משכנו של נזיר מתבודד במאה ה-7 והקפלה נבנתה רק במאה ה- 18. אך הטיפוס כדאי בעיקר בשל נופיו של העמק, הנפרשים אט-אט למרגלותיכם, ורכסי ההרים המכוסים לבן מעברו השני, ובראשם מיודענו המקסים דנט בלאנש.
מנזר סנט מוריס אפוף המסתורין, אוצר הכנסייה נעול מאחורי מספר דלתות (צילום: כרמית וייס)
חצר מנזר סנט מוריס, על דרך הצליינים העתיקה (צילום: Flobert)
קצת יותר רחוק
הרכבת והאוטובוס של סן ברנרד אקספרס, ביקור בהוספיס של הכלבים המופלאים (צילום: כרמית וייס)
מלונות ספא מומלצים
אם בא לכם להתפנק בבילוי נפלא ליום חורפי, באזור מספר מלונות עם מרכזי ספא מצוינים, הכוללים טיפולי בריאות, מסאז'ים, בריכות פנימיות וחיצוניות, ועוד.
Grand Hotel des Bains מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעייר ה לאבי לה באן ( Lavey-les-Bains ) הסמוכה לסנט מוריס. מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעיירה לאבי לה באן (Lavey-les-Bains) הסמוכה לסנט מוריס. המלון מציע נופים פנורמיים של הרי דנטס דו מידי (Dents du Midi), גישה חופשית למרכז הספא והמרחצאות התרמיים של לאבי לה באן, לרבות הבריכות המקורות והחיצוניות, והיצע רחב של טיפולי יופי ובריאות. במלון מגוון חדרים וסוויטות אלגנטיים, חניה חינם, שתי מסעדות, בר וארוחת בוקר עשירה.
Des Bains de Saillon הוא מלון 4 כוכבים בעיי רה סאיו ( Saillon ), כ- 14 ק"מ מזרחית למרטיני. המלון מוקף בכרמים ופרדסים, ומציע גישה חופשית למרחצאות ולאזור הספא, שם תמצאו 5 בריכות ומגוון רחב של עיסויים וטיפולים. החדרים במלון מרווחים, נוחים ושקטים, עם נוף יפהפה לעמק ולהרים.
רכבת שכולה זהב
הבטחתי רכבת, אז הנה היא באה. הרכבת עימה הגענו עד מונטרה (Montreux ), היא אחת הרכבות הפנורמיות של שוויץ – רכבת גולדן-פאס (GoldenPass ). הרכבת המפוארת, בעלת החלונות הפנורמיים הענקיים, מאפשרת לנוסעים בה להביט בנופים היפים במיוחד בהם היא חולפת. היא עושה דרכה בשלושה קטעים, בין לוצרן למונטרה, עם הפסקות באינטרלקן ובצווייזימן.
אנו נסענו בגולדן פאס מהעיירה אינטרלקן (Interlaken ), לאורך אגם תון (Thunsee ) והעיירה שפיץ (Spiez ) שלחופיו, דרך עמק סימנטל (Simmental ) עד לעיירה צווייזימן (Zweisimmen ). שם החלפנו רכבת, לרכבת הנעזרת בגלגלי שיניים ומסוגלת לעלות ולרדת בטיפוס אל הרי האלפים, דרך עיירת הסקי היוקרתית גסטאד (Gstaad ), ובירידה מהם חזרה, עד למונטרה שעל אגם ז'נבה.
כתבה על אינטרלקן ואזור יונגפראו
מחלקה ראשונה ברכבת הגולדן פאס, כורסאות מפנקות וחלונות פנורמיים (צילום: כרמית וייס)
ממונטרה, אם לא שבעתם רכבות, תוכלו לצאת לסיור ברכבת השוקולד, אל מחוז ייצור השוקולד בעיירה ברו (Broc) והגבינות של גרוייר (Gruyères). רכבת אחרת תיקח אתכם עד רושה דה נה (Rochers de Naye), מהלך 45 דקות נסיעה ממערב למרטיני, לתצפית נפלאה.
מסע בן שלוש שעות חלף במהירות. יערות, נהרות, עמקים, הרים, כפרים ציוריים, חוות קטנות ולבסוף "מכת הנוף" של אגם ז'נבה. אם לעבור מרחקים גדולים, הרכבת הפנורמית היא דרך נפלאה לצפות בנופים הכל כך קסומים של הרי האלפים בחורף, כשבחוץ גשום וערפילי. אין צורך לדאוג מהדרך המפותלת ומהכבישים הצרים – רק להתרווח בכורסא וליהנות.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור אגם ז'נבה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
המתעניינים בארכיאולוגיה ימצאו בקרבת מרכז גיאנדה שרידים נוספים מהחפירות במרטיני. בנוסף מושך בעקבותיו המרכז למרטיני גלריות ומוזיאונים קטנים נוספים, בהם גם Manoir de la Ville - מבנה מרשים מהמאה ה- 18, בו מתארחות תצוגות אמנות מתחלפות.
כלבי סן ברנרד המופלאים כבר מזמן הפכו לאגדה. העיירה מרטיני, השוכנת למרגלות מעבר גראן סן-ברנארד (Col du Grand St-Bernard), מקדישה להם מוזיאון שלם - מוזיאון סן-ברנרד (Musée et Chiens du Saint-Bernard ). בקומת הכניסה יקבלו את פניכם עשרות כלבים חמודים, בכל הגדלים, אך חמודים ככל שיהיו, אלו הן רק בובות. אל תמהרו להתאכזב – לכו עוד מספר צעדים אל החצר האחורית, שם יחכו לכם מספר כלבים "אמיתיים" - גדולים, שעירים ומדהימים ביופיים. אם יתמזל מזלכם, תזכו לפגוש גם בגורים מתוקים.
בקומה השנייה תוכלו לצפות בתצוגה המספרת את סיפורו של מעבר ההרים וההוספיס שלו, שם פעלו הכלבים כמצילי חיים. כדאי לצפות בסרט המציג את סיפורם של הכלבים. המוזיאון נמצא בסמוך לאמפיתיאטרון הרומי ובמרחק הליכה (כ- 200 מטר) ממרכז גיאנדה. תוכלו להיעזר במכשירי שמע, הדוברים גרמנית, צרפתית ואנגלית.
הכלבים מגיעים כל יום למוזיאון מהמכלאה של עמותת בארי, ששמה לה למטרה לטפח את הכלבים המופלאים הללו. אם תרצו לאמץ לעצמכם כלב שכזה, תידרשו לעמוד בחקירה קפדנית, כמעט כאילו בכוונתכם לאמץ ילד. לעומת זאת, כל אחד יכול לצאת לסיורים עם הכלבים, אותם מארגנת העמותה.
גור סן ברנרד במוזיאון סן-ברנרד, מתיקות שקשה לתאר (צילום: RomanBabakin)
מוזיאון סן-ברנרד, ניתן לצאת לסיור עם הכלבים (צילום: RomanBabakin)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
העיירה למרגלות השן הלבנה
15 ק"מ צפונית למרטיני נמצאת העיירה סנט מוריס (Saint-Maurice ) או בשמה המלא Saint-Maurice-en-Valais , כדי להבדילה מסנט מוריס נוספות (לא לבלבל עם סנט מוריץ, שבמזרח שוויץ, הקרויה על שם אותו קדוש).
הקדוש מוריס, שעל שמו קרויה העיירה, היה מנהיג לגיון רומי שנקרא על ידי הקיסר מקסימיליאן, ממקום מושבו בתבאי שבמצרים, לדכא מרד בחבל גאליה, במאה השלישית לספירה. אנשיו, שהיו כולם נוצרים, סרבו לנהוג באלימות כלפי התושבים הנוצרים. על כך הוענשה היחידה בעונש דצימאטיאו (decimatio ), שיטת ענישה שהיתה נהוגה בצבא הרומי, לפיה הוצא להורג חייל אחד מתוך כל תוך עשרה. כשעמדו 6,666 החיילים בסירובם, הם הוצאו כולם להורג. גרסאות נוספות מסבירות את סירובם בכך שהתבקשו להתפלל לאלים הרומאים, או בכך שסירבו פקודה לאחר שגילו שכפר שהרסו היה מיושב בנוצרים תמימים. כך או כך, מוריס הפך לקדוש, ובכל שנה מציינים זאת ב- 22 לספטמבר על ידי מיסה ותהלוכה.
העיירה הקטנה (3,500 תושבים) היא בירתו של מחוז סנט מוריס, בחלקו דובר הצרפתית של קנטון ואלה . גם היא שוכנת לצדי נהר הרון ולמרגלות רכס דנט דו מידי (Dents du Midi ), שממערב לה ואתרי הסקי של פורט-דו-סוליי. בולט מעל העיירה ונראה כמעט מכל מקום, הר מרהיב ביופיו, שצורתו חרוט ופסגתו מכוסה לבן. זוהי פסגתו של דנט בלאנש (Dents Blanches ), המתנשא לרום 2,759 מטרים, בקצהו של עמק Val d'Illiez , ומסמן את הגבול עם צרפת.
רחוב בעיר העתיקה של סנט מוריס, ברקע הר דנט בלאש שכיפתו מכוסה לבן (צילום: כרמית וייס)
אוצרות המנזר של סנט מוריס
במקום בו שוכנת כיום העיירה עברה דרך הצליינים העתיקה Via Francigena , שקישרה את רומא לצפון אירופה. במאה השישית לספירה הוקם במקום מנזר אוגוסטיני - מנזר סנט מוריס Abbaye de Saint-Maurice d'Agaune . ראש המנזר, המשמש כמונסניור (בישוף בצרפתית) של האזור, זהה בהירארכיה שלו לארכיבישוף, הנמצא בדרגה אחת מתחת לאפיפיור, כאות הוקרה למנזר העתיק והחשוב הזה.
על חלונות הויטראז' בכנסיית המנזר מתואר מסעם של חיילי הלגיון הרומי של סנט מוריס, מצאתם ממצרים ועד למותם. על דלתות הנחושת של הכנסייה חקוקים שמותיהם של 270 קדושים מעונים, ב- 27 שפות שונות, כולל בעברית. העבודה, שהוזמנה לכבוד שנת 2000, תוכננה על ידי האמנית Madeline Diener , יהודיה שהתנצרה ושאבה מהמקורות היהודיים, התנ"ך והברית החדשה. עוד סימן לסובלנות הרבה שחשנו בביקורנו במקום.
כנסיית מנזר סנט מוריס, דלת הכניסה עם כיתוב בעברית במרכזה (צילום: כרמית וייס)
באווירה מסתורית משהו, פתח אב המנזר החביב דלת אחר דלת, במפתחות, אותם הוא שלף מתוך נרתיק קטן, עד שהגענו לחדר האוצר. כאן שמורים אוצרות המנזר המרשימים, בהם גם גלוסקמאות שבאחת מהן עצמותיו של הקדוש סנט מוריס. הביקור במנזר אפשרי רק בסיורים מאורגנים (שעות מפורטות באתר האינטרנט) או בהזמנה מראש לקבוצות, אך לכנסייה ניתן להיכנס גם באופן פרטי.
מאחורי הכנסייה 500 מדרגות יובילו את החרוצים שבכם, אל קפלת Our-Lady of Scex, הבנויה בתוך נקיק על הצוק המתנשא 90 מטרים מעל העיירה. מזל שאפשר לעשות הפסקות לצילום... במקור היה המקום משכנו של נזיר מתבודד במאה ה-7 והקפלה נבנתה רק במאה ה- 18. אך הטיפוס כדאי בעיקר בשל נופיו של העמק, הנפרשים אט-אט למרגלותיכם, ורכסי ההרים המכוסים לבן מעברו השני, ובראשם מיודענו המקסים דנט בלאנש.
מנזר סנט מוריס אפוף המסתורין, אוצר הכנסייה נעול מאחורי מספר דלתות (צילום: כרמית וייס)
חצר מנזר סנט מוריס, על דרך הצליינים העתיקה (צילום: Flobert)
קצת יותר רחוק
הרכבת והאוטובוס של סן ברנרד אקספרס, ביקור בהוספיס של הכלבים המופלאים (צילום: כרמית וייס)
מלונות ספא מומלצים
אם בא לכם להתפנק בבילוי נפלא ליום חורפי, באזור מספר מלונות עם מרכזי ספא מצוינים, הכוללים טיפולי בריאות, מסאז'ים, בריכות פנימיות וחיצוניות, ועוד.
Grand Hotel des Bains מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעייר ה לאבי לה באן ( Lavey-les-Bains ) הסמוכה לסנט מוריס. מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעיירה לאבי לה באן (Lavey-les-Bains) הסמוכה לסנט מוריס. המלון מציע נופים פנורמיים של הרי דנטס דו מידי (Dents du Midi), גישה חופשית למרכז הספא והמרחצאות התרמיים של לאבי לה באן, לרבות הבריכות המקורות והחיצוניות, והיצע רחב של טיפולי יופי ובריאות. במלון מגוון חדרים וסוויטות אלגנטיים, חניה חינם, שתי מסעדות, בר וארוחת בוקר עשירה.
Des Bains de Saillon הוא מלון 4 כוכבים בעיי רה סאיו ( Saillon ), כ- 14 ק"מ מזרחית למרטיני. המלון מוקף בכרמים ופרדסים, ומציע גישה חופשית למרחצאות ולאזור הספא, שם תמצאו 5 בריכות ומגוון רחב של עיסויים וטיפולים. החדרים במלון מרווחים, נוחים ושקטים, עם נוף יפהפה לעמק ולהרים.
רכבת שכולה זהב
הבטחתי רכבת, אז הנה היא באה. הרכבת עימה הגענו עד מונטרה (Montreux ), היא אחת הרכבות הפנורמיות של שוויץ – רכבת גולדן-פאס (GoldenPass ). הרכבת המפוארת, בעלת החלונות הפנורמיים הענקיים, מאפשרת לנוסעים בה להביט בנופים היפים במיוחד בהם היא חולפת. היא עושה דרכה בשלושה קטעים, בין לוצרן למונטרה, עם הפסקות באינטרלקן ובצווייזימן.
אנו נסענו בגולדן פאס מהעיירה אינטרלקן (Interlaken ), לאורך אגם תון (Thunsee ) והעיירה שפיץ (Spiez ) שלחופיו, דרך עמק סימנטל (Simmental ) עד לעיירה צווייזימן (Zweisimmen ). שם החלפנו רכבת, לרכבת הנעזרת בגלגלי שיניים ומסוגלת לעלות ולרדת בטיפוס אל הרי האלפים, דרך עיירת הסקי היוקרתית גסטאד (Gstaad ), ובירידה מהם חזרה, עד למונטרה שעל אגם ז'נבה.
כתבה על אינטרלקן ואזור יונגפראו
מחלקה ראשונה ברכבת הגולדן פאס, כורסאות מפנקות וחלונות פנורמיים (צילום: כרמית וייס)
ממונטרה, אם לא שבעתם רכבות, תוכלו לצאת לסיור ברכבת השוקולד, אל מחוז ייצור השוקולד בעיירה ברו (Broc) והגבינות של גרוייר (Gruyères). רכבת אחרת תיקח אתכם עד רושה דה נה (Rochers de Naye), מהלך 45 דקות נסיעה ממערב למרטיני, לתצפית נפלאה.
מסע בן שלוש שעות חלף במהירות. יערות, נהרות, עמקים, הרים, כפרים ציוריים, חוות קטנות ולבסוף "מכת הנוף" של אגם ז'נבה. אם לעבור מרחקים גדולים, הרכבת הפנורמית היא דרך נפלאה לצפות בנופים הכל כך קסומים של הרי האלפים בחורף, כשבחוץ גשום וערפילי. אין צורך לדאוג מהדרך המפותלת ומהכבישים הצרים – רק להתרווח בכורסא וליהנות.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור אגם ז'נבה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
מוזיאון סן-ברנרד, ניתן לצאת לסיור עם הכלבים (צילום: RomanBabakin)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הקדוש מוריס, שעל שמו קרויה העיירה, היה מנהיג לגיון רומי שנקרא על ידי הקיסר מקסימיליאן, ממקום מושבו בתבאי שבמצרים, לדכא מרד בחבל גאליה, במאה השלישית לספירה. אנשיו, שהיו כולם נוצרים, סרבו לנהוג באלימות כלפי התושבים הנוצרים. על כך הוענשה היחידה בעונש דצימאטיאו (decimatio ), שיטת ענישה שהיתה נהוגה בצבא הרומי, לפיה הוצא להורג חייל אחד מתוך כל תוך עשרה. כשעמדו 6,666 החיילים בסירובם, הם הוצאו כולם להורג. גרסאות נוספות מסבירות את סירובם בכך שהתבקשו להתפלל לאלים הרומאים, או בכך שסירבו פקודה לאחר שגילו שכפר שהרסו היה מיושב בנוצרים תמימים. כך או כך, מוריס הפך לקדוש, ובכל שנה מציינים זאת ב- 22 לספטמבר על ידי מיסה ותהלוכה.
אוצרות המנזר של סנט מוריס
במקום בו שוכנת כיום העיירה עברה דרך הצליינים העתיקה Via Francigena , שקישרה את רומא לצפון אירופה. במאה השישית לספירה הוקם במקום מנזר אוגוסטיני - מנזר סנט מוריס Abbaye de Saint-Maurice d'Agaune . ראש המנזר, המשמש כמונסניור (בישוף בצרפתית) של האזור, זהה בהירארכיה שלו לארכיבישוף, הנמצא בדרגה אחת מתחת לאפיפיור, כאות הוקרה למנזר העתיק והחשוב הזה.
על חלונות הויטראז' בכנסיית המנזר מתואר מסעם של חיילי הלגיון הרומי של סנט מוריס, מצאתם ממצרים ועד למותם. על דלתות הנחושת של הכנסייה חקוקים שמותיהם של 270 קדושים מעונים, ב- 27 שפות שונות, כולל בעברית. העבודה, שהוזמנה לכבוד שנת 2000, תוכננה על ידי האמנית Madeline Diener , יהודיה שהתנצרה ושאבה מהמקורות היהודיים, התנ"ך והברית החדשה. עוד סימן לסובלנות הרבה שחשנו בביקורנו במקום.
כנסיית מנזר סנט מוריס, דלת הכניסה עם כיתוב בעברית במרכזה (צילום: כרמית וייס)
באווירה מסתורית משהו, פתח אב המנזר החביב דלת אחר דלת, במפתחות, אותם הוא שלף מתוך נרתיק קטן, עד שהגענו לחדר האוצר. כאן שמורים אוצרות המנזר המרשימים, בהם גם גלוסקמאות שבאחת מהן עצמותיו של הקדוש סנט מוריס. הביקור במנזר אפשרי רק בסיורים מאורגנים (שעות מפורטות באתר האינטרנט) או בהזמנה מראש לקבוצות, אך לכנסייה ניתן להיכנס גם באופן פרטי.
מאחורי הכנסייה 500 מדרגות יובילו את החרוצים שבכם, אל קפלת Our-Lady of Scex, הבנויה בתוך נקיק על הצוק המתנשא 90 מטרים מעל העיירה. מזל שאפשר לעשות הפסקות לצילום... במקור היה המקום משכנו של נזיר מתבודד במאה ה-7 והקפלה נבנתה רק במאה ה- 18. אך הטיפוס כדאי בעיקר בשל נופיו של העמק, הנפרשים אט-אט למרגלותיכם, ורכסי ההרים המכוסים לבן מעברו השני, ובראשם מיודענו המקסים דנט בלאנש.
מנזר סנט מוריס אפוף המסתורין, אוצר הכנסייה נעול מאחורי מספר דלתות (צילום: כרמית וייס)
חצר מנזר סנט מוריס, על דרך הצליינים העתיקה (צילום: Flobert)
קצת יותר רחוק
הרכבת והאוטובוס של סן ברנרד אקספרס, ביקור בהוספיס של הכלבים המופלאים (צילום: כרמית וייס)
מלונות ספא מומלצים
אם בא לכם להתפנק בבילוי נפלא ליום חורפי, באזור מספר מלונות עם מרכזי ספא מצוינים, הכוללים טיפולי בריאות, מסאז'ים, בריכות פנימיות וחיצוניות, ועוד.
Grand Hotel des Bains מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעייר ה לאבי לה באן ( Lavey-les-Bains ) הסמוכה לסנט מוריס. מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעיירה לאבי לה באן (Lavey-les-Bains) הסמוכה לסנט מוריס. המלון מציע נופים פנורמיים של הרי דנטס דו מידי (Dents du Midi), גישה חופשית למרכז הספא והמרחצאות התרמיים של לאבי לה באן, לרבות הבריכות המקורות והחיצוניות, והיצע רחב של טיפולי יופי ובריאות. במלון מגוון חדרים וסוויטות אלגנטיים, חניה חינם, שתי מסעדות, בר וארוחת בוקר עשירה.
Des Bains de Saillon הוא מלון 4 כוכבים בעיי רה סאיו ( Saillon ), כ- 14 ק"מ מזרחית למרטיני. המלון מוקף בכרמים ופרדסים, ומציע גישה חופשית למרחצאות ולאזור הספא, שם תמצאו 5 בריכות ומגוון רחב של עיסויים וטיפולים. החדרים במלון מרווחים, נוחים ושקטים, עם נוף יפהפה לעמק ולהרים.
רכבת שכולה זהב
הבטחתי רכבת, אז הנה היא באה. הרכבת עימה הגענו עד מונטרה (Montreux ), היא אחת הרכבות הפנורמיות של שוויץ – רכבת גולדן-פאס (GoldenPass ). הרכבת המפוארת, בעלת החלונות הפנורמיים הענקיים, מאפשרת לנוסעים בה להביט בנופים היפים במיוחד בהם היא חולפת. היא עושה דרכה בשלושה קטעים, בין לוצרן למונטרה, עם הפסקות באינטרלקן ובצווייזימן.
אנו נסענו בגולדן פאס מהעיירה אינטרלקן (Interlaken ), לאורך אגם תון (Thunsee ) והעיירה שפיץ (Spiez ) שלחופיו, דרך עמק סימנטל (Simmental ) עד לעיירה צווייזימן (Zweisimmen ). שם החלפנו רכבת, לרכבת הנעזרת בגלגלי שיניים ומסוגלת לעלות ולרדת בטיפוס אל הרי האלפים, דרך עיירת הסקי היוקרתית גסטאד (Gstaad ), ובירידה מהם חזרה, עד למונטרה שעל אגם ז'נבה.
כתבה על אינטרלקן ואזור יונגפראו
מחלקה ראשונה ברכבת הגולדן פאס, כורסאות מפנקות וחלונות פנורמיים (צילום: כרמית וייס)
ממונטרה, אם לא שבעתם רכבות, תוכלו לצאת לסיור ברכבת השוקולד, אל מחוז ייצור השוקולד בעיירה ברו (Broc) והגבינות של גרוייר (Gruyères). רכבת אחרת תיקח אתכם עד רושה דה נה (Rochers de Naye), מהלך 45 דקות נסיעה ממערב למרטיני, לתצפית נפלאה.
מסע בן שלוש שעות חלף במהירות. יערות, נהרות, עמקים, הרים, כפרים ציוריים, חוות קטנות ולבסוף "מכת הנוף" של אגם ז'נבה. אם לעבור מרחקים גדולים, הרכבת הפנורמית היא דרך נפלאה לצפות בנופים הכל כך קסומים של הרי האלפים בחורף, כשבחוץ גשום וערפילי. אין צורך לדאוג מהדרך המפותלת ומהכבישים הצרים – רק להתרווח בכורסא וליהנות.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור אגם ז'נבה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
מאחורי הכנסייה 500 מדרגות יובילו את החרוצים שבכם, אל קפלת Our-Lady of Scex, הבנויה בתוך נקיק על הצוק המתנשא 90 מטרים מעל העיירה. מזל שאפשר לעשות הפסקות לצילום... במקור היה המקום משכנו של נזיר מתבודד במאה ה-7 והקפלה נבנתה רק במאה ה- 18. אך הטיפוס כדאי בעיקר בשל נופיו של העמק, הנפרשים אט-אט למרגלותיכם, ורכסי ההרים המכוסים לבן מעברו השני, ובראשם מיודענו המקסים דנט בלאנש.
חצר מנזר סנט מוריס, על דרך הצליינים העתיקה (צילום: Flobert)
שתי רכבות פנורמיות יוצאות ממרטיני ועושות דרכן ליעדים גבוהים מאד באזור:
האחת – מון בלאן אקספרס (Mont Blanc Express), חוצה את הגבול הצרפתי ומגיעה עד העיירה שאמוני (Chamonix), למרגלות המון-בלאן.
השנייה – סן-ברנרד אקספרס (Sankt Bernhard Express) מגיעה עד Orsières ומשם ממשיכים באוטובוס מיוחד, בכביש המפותל (מאד), עד למעבר ההרים גראן סן ברנרד.
הרכבת והאוטובוס של סן ברנרד אקספרס, ביקור בהוספיס של הכלבים המופלאים (צילום: כרמית וייס)
מלונות ספא מומלצים
Grand Hotel des Bains מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעייר ה לאבי לה באן ( Lavey-les-Bains ) הסמוכה לסנט מוריס. מדורג גם הוא ב- 4 כוכבים וממוקם בעיירה לאבי לה באן (Lavey-les-Bains) הסמוכה לסנט מוריס. המלון מציע נופים פנורמיים של הרי דנטס דו מידי (Dents du Midi), גישה חופשית למרכז הספא והמרחצאות התרמיים של לאבי לה באן, לרבות הבריכות המקורות והחיצוניות, והיצע רחב של טיפולי יופי ובריאות. במלון מגוון חדרים וסוויטות אלגנטיים, חניה חינם, שתי מסעדות, בר וארוחת בוקר עשירה.
Des Bains de Saillon הוא מלון 4 כוכבים בעיי רה סאיו ( Saillon ), כ- 14 ק"מ מזרחית למרטיני. המלון מוקף בכרמים ופרדסים, ומציע גישה חופשית למרחצאות ולאזור הספא, שם תמצאו 5 בריכות ומגוון רחב של עיסויים וטיפולים. החדרים במלון מרווחים, נוחים ושקטים, עם נוף יפהפה לעמק ולהרים.
Des Bains de Saillon
רכבת שכולה זהב
הבטחתי רכבת, אז הנה היא באה. הרכבת עימה הגענו עד מונטרה (Montreux ), היא אחת הרכבות הפנורמיות של שוויץ – רכבת גולדן-פאס (GoldenPass ). הרכבת המפוארת, בעלת החלונות הפנורמיים הענקיים, מאפשרת לנוסעים בה להביט בנופים היפים במיוחד בהם היא חולפת. היא עושה דרכה בשלושה קטעים, בין לוצרן למונטרה, עם הפסקות באינטרלקן ובצווייזימן.
אנו נסענו בגולדן פאס מהעיירה אינטרלקן (Interlaken ), לאורך אגם תון (Thunsee ) והעיירה שפיץ (Spiez ) שלחופיו, דרך עמק סימנטל (Simmental ) עד לעיירה צווייזימן (Zweisimmen ). שם החלפנו רכבת, לרכבת הנעזרת בגלגלי שיניים ומסוגלת לעלות ולרדת בטיפוס אל הרי האלפים, דרך עיירת הסקי היוקרתית גסטאד (Gstaad ), ובירידה מהם חזרה, עד למונטרה שעל אגם ז'נבה.
כתבה על אינטרלקן ואזור יונגפראו
מחלקה ראשונה ברכבת הגולדן פאס, כורסאות מפנקות וחלונות פנורמיים (צילום: כרמית וייס)
ממונטרה, אם לא שבעתם רכבות, תוכלו לצאת לסיור ברכבת השוקולד, אל מחוז ייצור השוקולד בעיירה ברו (Broc) והגבינות של גרוייר (Gruyères). רכבת אחרת תיקח אתכם עד רושה דה נה (Rochers de Naye), מהלך 45 דקות נסיעה ממערב למרטיני, לתצפית נפלאה.
מסע בן שלוש שעות חלף במהירות. יערות, נהרות, עמקים, הרים, כפרים ציוריים, חוות קטנות ולבסוף "מכת הנוף" של אגם ז'נבה. אם לעבור מרחקים גדולים, הרכבת הפנורמית היא דרך נפלאה לצפות בנופים הכל כך קסומים של הרי האלפים בחורף, כשבחוץ גשום וערפילי. אין צורך לדאוג מהדרך המפותלת ומהכבישים הצרים – רק להתרווח בכורסא וליהנות.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור אגם ז'נבה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
כתבה על אינטרלקן ואזור יונגפראו
כתבות נוספות על אזור אגם ז'נבה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ.
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
