www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

הענקים מעל העיר סיון


הענקים מעל העיר סיון
מאת: כרמית וייס


העיר סְיוֹן, העטורה כרמים מכל עבר, חולשת עם שתי מצודות על עמק הרון ונהר הרון רחב הידיים, החוצה את קנטון וָאלֶה (ואליס, בפי דוברי הגרמנית) לכל אורכו. אך עם כל הכבוד לבירתו של הקנטון, לא היא תהיה גבורת סיפורנו זה, אלא דווקא ההרים הסוגרים עליה מדרום, שהם חלק מהרכס הגבוה ביותר של הרי האלפים השוויצרים – רכס פנין אלפס (Pennine Alps). כחובבי טבע ונופים, ורצוי שאלו יהיו בתוליים עד כמה שניתן, העדפנו לצאת מהעיר דרומה, בכביש הפתלתל שהביא אותנו אל עולם אחר – עולמם של הענקים של סְיוֹן.


ילדות מקומיות, עמק הרון והענקים של רכס פנין אלפס  (צילום: כרמית וייס)
 
גם את העיר סְיוֹן (Sion), שאת ה-n בסוף שמה כמעט ולא שומעים (נשמע יותר כמו סיו), לא נקפח בכתבה זו. אל העיר, אל הכרמים ואל היין המשובח שלה נחזור בסופו של סיפורנו זה, אך נתחיל דווקא מההרים, שלטעמי הם עיקר הסיפור כאן.
 
נצא תחילה אל אחד העמקים היותר נחבאים אל הכלים, מבין העמקים הצדדיים הרבים, החורצים דרכם צפונה ודרומה מעמק הרון אל ההרים, או נכון יותר – מההרים אל עמק הרון, עם כיוון זרימתם של המים - עמק ואל ד'רן.

 
הדרך מסיון (A) דרומה, דרך עמק ואל ד'רן, עד אבולן (B)

 


שוויץ



אחת משיניו של הענק
כאמור, נצא דרומה מסיון ונעלה עם הכביש המפותל, הנקרא Route d'Hérens, שייקח אותנו אל בינות לכפרים הציוריים של עמק ואל ד'רן (Val d’Hérens). קחו הרבה אויר, אנחנו עולים מגובה 500 מטר בעמק הרון ועד לגובה של קרוב ל- 1,400 מטר.
כל האוויר שלקחתם כנראה לא יספיק אם תרצו לטפס אל הענק המקומי, דן בלאנש (Dent Blanche), המתנשא מדרום לעמק. כשמו כן הוא, "שן לבנה" המתנשאת לגובה 4,358 מטרים של לבן בוהק למרחוק, המוסיף הוד והדר לעמק השליו. זהו אחד מ- 47 הענקים של קנטון וָאלֶהוָאלֶהוָאלֶה, שצמחו ועלו לגובה של מעל 4,000 מטרים.
למרגלותיו של הענק וכמעט בקצהו של העמק, שוכן הכפר אֶבוִלֶן (Evolène), שהוא הכפר הגדול בקבוצה זו של כפרים קטנים. ברשומות רשומים בכולם יחדיו 1,600 תושבים, אך נראה שבפועל מתגוררים כאן הרבה פחות. צעירים רבים עוזבים את הכפרים המבודדים הללו ומחפשים את עתידם בעיר, ומסיבה זו מנסים לפתח כאן יותר ויותר את התיירות כמקור פרנסה. בכל מקרה, התיירות המסיבית טרם הגיעה לכאן, ולכן כדאי לכם למהר ולהגיע.
לינה באזור הכפר אבולן
 
ענק מקומי, פסגת דן בלאנש עטורת הקרחונים  (צילום: כרמית וייס)
 
השפה הרשמית בעמק ואל ד'רן היא הצרפתית, אך התושבים עדיין מנסים לשמר את שפת הפטואה (patoà), ההולכת ונעלמת. זהו ניב עתיק של לטינית, אותו דוברים בכמה מהאזורים דוברי הצרפתית של שוויץ, וכן באזורים אחדים של השכנות שמעבר לגבול – איטליה וצרפת. אך שפת הלימוד בבתי הספר כאן היא צרפתית, ויש ללמוד גם את שפתם של השותפים לקנטון – דוברי הגרמנית, כך שפחות ופחות צעירים דוברים פטואה.
 
 
בתים עתיקים באבולן  (צילום: כרמית וייס)
 
הכפרים הזעירים
מספר כפרים קטנים שייכים לרשות המקומית של אבולן: Arolla, Les Haudères, La Sage, Villaz.
הכפר לֶז-הוִדֶר (Les Haudères) הוא הגדול שבהם, והוא נמצא שלושה קילומטרים דרומה בהמשכו של העמק. זהו כפר מקסים, שכדאי מאד לשוטט ברגל בין בתי העץ שלו, הפזורים על המדרון. רבים מהבתים שומרים על הצביון המסורתי – בתי עץ כבדים, עטורים לעייפה בפרחים, המעניקים להם משנה חן. בין הבתים גם מספר בתים עתיקים, שנבנו על עמודים ודסקיות אבן, שנועדו להרחיק את המכרסמים מאסמי התבואה.
 
בית עתיק על עמודי עץ ודסקיות אבן בכפר לֶז-הוִדֶר  (צילום: כרמית וייס)
 
בשיטוטיי בין בתי הכפר פגשתי אישה מקומית, שעסקה בעבודות נגרות ליד השוקת. להפתעתי האנגלית שבפיה הספיקה בשביל לנהל שיחה ערה ומחכימה על חיי התושבים כאן. כך למשל, למדתי על הגברים העולים עם הבקר להרים בימי הקיץ, ואת החלב של הפרות מורידים לכפר בצינור מיוחד, כדי להכין ממנו את הגבינות. רבות מנשות הכפר עוסקות בעבודות יד, אותן הן מוכרות בחנויות התיירות. ובכלל, נשמע שלא כל כך רע לגור כאן, למרות בידודו של המקום.
גם בכפר לז-הודר, כמו באבולן, מספר בתי מלון קטנים, כמה מסעדות וחנויות אחדות.
לינה באזור הכפר לז-הודר
מלון משפחתי Les Mélèzes (בכפר לז הודר)
 
עצים שהוכנו לחורף, גם כאן לא מוותרים על עדניות פורחות  (צילום: כרמית וייס)
 
מפולות שלגים
את מה שלא כל כך רצו לספר לנו כאן למדתי מהכתובים. האזור סובל מסכנת מפולות שלגים וסחף של הנהר, כתוצאה מהמסת מספר קרחונים בהרים סביבו. הכפר אבולן שוכן על מישור מעל הנהר, ותודות למיקומו הבטוח הוא התפתח לכפר הגדול באזור, אך הכפרים הנוספים מוגנים פחות ולכן גם התפתחו פחות.
 
ב- 21 בפברואר 1999 אירעו במקום מספר מפולות שלגים קטלניות, שגרמו למותם של 12 איש. שלגים כבדים ירדו בינואר-פברואר של אותה שנה, ובצהרי אותו יום א', כשהשלגים נחשפו לשמש עלו הטמפרטורות בצורה ניכרת. בשעה 20:27 החלו שתי מפולות מעל הכפר Villaz, בגובה 2,600 מטר, שהפילו את העצים והרסו את בקתות ההרים שבדרכן, כולל האנשים חסרי המזל ששהו בהן באותו זמן.
אך אל חשש, בקיץ אין כל סכנה.
 
נהר Borgne החוצה את עמק ואל ד'רן, זרימה חלשה של סתיו  (צילום: כרמית וייס)
 
מה עושים כאן?
קודם כל, לוקחים הרבה אוויר צלול ונקי, מביטים על שפע הירוק סביב, הפריחה המרהיבה המעטרת כל בית, מגדול עד קטן, מביטים למעלה להרים ונרגעים מהצורך לסמן איקסים.
אחרי שפרקתם מזוודות באחד מבתי המלון המשפחתיים ספוני העץ, הבקתות, הצימרים או הקמפינג, וסיימתם להביט מהחלון ולהתפעל מהנוף – צאו לשוטט בכפר. הביטו בבתי העץ העתיקים והחדשים, בשקתות המים ששימשו את הכובסות של פעם, בערמות העצים שהוכנו לימי החורף הקרים ובאנשים החרוצים העובדים בגינות הקטנות. כל צבעי הפריחה שאתם רואים עכשיו, ייעלמו עם בוא החורף, ובשנה הבאה יהיה צורך לשתול הכל מחדש, זה לא קל כפי שזה אולי נראה.
 
באבולן תוכלו לבקר בבית אבן עתיק, שהיה ביתו הגדול של השופט המקומי. הבית משמש כיום כמוזיאון קטן, ובו חפצים רבים המספרים כיצד חיו כאן פעם – תנור האבן ועליו סיר בישול, עריסה, כלי עבודה, מנורות, פעמוני הצוואר של הפרות, נול, בגדים, נעליים ועוד.
באזור שבילי טיול ושבילי אופניים רבים. כדאי לקחת מפה של האזור ולהתייעץ בלשכת התיירות המקומית. אופניים אפשר לשכור בחנות ציוד הספורט של אבולן, והם גם ישמחו לייעץ לכם לגבי בחירת מסלול. למי שזקוק ליותר אדרנלין יש גם מסלולי ויה-פראטה, טיפוס הרים ומצוקים ומצנחי רחיפה.
אם תרחיקו עד לכפר ארולה (Arolla) תזכו לתצפית נפלאה על הדן בלאנש והקרחונים העוטרים אותו מכל עבר.
 
כמה פרחים על בית אחד, בית המלון Les Mélèzes בו התארחנו בכפר לֶז-הוִדֶר  (צילום: כרמית וייס)





 
מסלול "שכל אחד יכול", או שלא...
את מסלול האופניים שהוגדר כ"כל אחד יכול"... נזכור בזכות העלייה המפרכת (לא היה מזיק להסתגל קצת לגובה קודם) והירידה התלולה להחריד, אך גם בשל הנופים הקסומים - ונופים שנרכשים בזיעה הם היפים ביותר (!)
המסלול יורד מאבולן לעבר הנהר ועולה לשיפולי ההר ממערב, עד שהוא יורד חזרה לנהר ליד הכפר לֶז-הוִדֶר, וחוזר חזרה לאורכו. מלבד המדריך, נאלצנו כולנו לרדת ברגל את המסלול (סינגל) התלול ומלא אבנים ושורשים, אבל העיקר שהגענו למטה בשלום.
 
מסלול נוסף, מומלץ במיוחד ובאמת שווה לכל נפש, עושה דרכו עד למרגלות קרחון Ferpècle Glacier, שלרגלי פסגת הדן בלאנש. יש לנסוע עם הכביש מזרחה מלז-הודר לכיוון Forclaz עד סופו, ומשם להמשיך ברגל. אם תרצו ממש לגעת בקרחון תצטרכו כבר כושר מעט קרבי יותר, אך גם בלי זה המסלול מרשים ביותר.
 
בעמק בין לֶז-הוִדֶר לאבולן, סוף סוף רכיבה במישור (בחלקים האחרים התקשיתי לצלם...)  (צילום: כרמית וייס)
 
הענק השני – הסכר הגדול באירופה
מעמק ואל ד'רן מתפצל, בכיוון דרום-מערב, עמק נוסף בשם Val d’Hérémence, העולה גם הוא בכביש צר ומפותל, עד שהוא נחסם בקצהו בסכר האדיר של גראן דיקסנס (Grand Dixence). הענק המרשים הזה, שבנייתו הסתיימה בשנת 1961, הוא הסכר הגבוה מסוגו בעולם (Gravity dam), עם גובה של 285 מטר ומשקל של 15 מיליון טון.
 
אגם לאק דה-דיקס (Lac de Dix), שנוצר עם בנייתו של הסכר, כלוא עם מימיו התכולים בין קירות סלעיים והרים עטורי קרחונים לבנים, הסוגרים עליו מכל עבר. המים נאספים לכאן בפרויקט מרשים של תעלות, שנחצבו מתחת לפני הקרקע, והן מנקזות 35 קרחוני ענק, מהמטרהורן במזרח ועד לכאן. בשיאו, בסוף הקיץ, יכול האגם להכיל 400 מיליון מטר מעוקב של מים, שמוזרמים ממנו בצינורות עד לפתחו של עמק הרון. המים הנופלים למעלה מ- 1,700 מטרים (מגובה 2,365 עד 500 מטר) משמשים לייצור חשמל, המספק כחמישית מצריכת החשמל של שוויץ כולה. במשך הקיץ, עת הקרחונים והשלגים נמסים וצריכת החשמל נמוכה (בשוויץ אין מזגנים...), נאגרים המים ויצור החשמל נמוך, אך עם בוא החורף הם ינוצלו להפקת חשמל והאגם יתרוקן שוב כדי לקלוט את הזרימה שתחל באביב.
 
סכר גראן דיקסנס האימתני, ענק בסדר גודל עולמי  (צילום: כרמית וייס)
 
אל ראש הסכר ניתן לעלות ברכבל או בשביל ארוך ומפותל, אם ממש תתעקשו לצעוד. אפשר לטייל על הסכר עצמו, לאורך 700 המטרים שלו, ומומלץ ללכת לאורך שפת האגם, לאורכם של חמשת הקילומטרים עד קצהו, וליהנות מהנופים המרהיבים.
סיורים מודרכים לוקחים את המבקרים אל תוך בסיסו של הסכר, שרוחבו 200 מטרים. תוכלו להציץ אל מערכת המנהרות שנבנו לצורכי תחזוקה וניטור, רק זכרו לבוש חם, כי הטמפרטורה בפנים היא תמיד 6 מעלות צלזיוס. (אמצע יוני עד אמצע אוקטובר)
 
טיול על הסכר, תצפית אל ההרים הלבנים ואל העמק הירוק  (צילום: כרמית וייס)
לטייל לחופי אגם לאק דה-דיקס, נופים קסומים  (צילום: כרמית וייס)
 
סקי של ענקים
אזור הנופש שעל השיפולים המערביים של העמק נקרא Thyon 2000. זהו אזור נופש שוויצרי טיפוסי, המציע שלל אפשרויות בילוי, החל ממסלולי הליכה, קורקינטים ואופניים ועד למצנחי רחיפה.
אם תגיעו לכאן בחורף זהו אחד מארבעת העמקים המרכיבים את אזור הסקי המשותף ארבעת העמקים (Les 4 Vallées), מאזורי הסקי הגדולים ביותר בשוויץ. האזור מאחד 5 אתרי סקי שונים, בהם גם אתר הסקי המפורסם של ורבייה (Verbier), הנמצא מעבר לרכס במערב. גובהו של האתר 3,300 מטר והוא מציע 90 מעליות ומסלולים באורך 400 קילומטר.
 
פסגות לבנות באזור Thyon 2000, לקנא במי שמגיע לכאן בחורף  (צילום: כרמית וייס)
 
פרות תוקפניות במיוחד
בחוות Au Coeur du Val, ליד הכפר Hérémence, מדגימים למבקרים גידול חיות משק, ייצור גבינות, אפיית לחם ואם תרצו אפשר אף להישאר ללון. הפרות בעדר הן מזן הפרות המיוחד לאזור זה, הנקרא Herens, על שמו של העמק. אלו הן פרות שחורות, שהנקבות שלהן תוקפניות במיוחד והן עורכות בינהן קרבות עזים על הנהגת העדר. המקומיים אוהבים מאד לצפות בקרבות הללו, אותם הם מארגנים עם בוא האביב, בטרם עולות הפרות לרעות בהרים. החוואי שהפרה שלו מנצחת בקרב זוכה כאן לתהילת עולם.
אנחנו פחות אהבנו את כל העניין ואת מראה הפרות, שבשל תוקפנותן היו קשורות בשלשלאות, אבל אהבנו את התצפית הנפלאה על העמק.
 
הפרה השחורה של עמק ואל ד'רן  (צילום: כרמית וייס)
 
הפירמידות עם הכובע
הכביש העושה דרכו מסיו אל ההרים עובר דרך מנהרה קטנה, ליד הכפר Euseigne, שנועדה לשמר תופעת טבע מופלאה, שזכתה לכינוי "פירמידות אדמה" (Les Pyramides d'Euseigne). זוהי תופעה אותה ניתן לראות במספר מקומות בעולם, בהם השאירו הקרחונים של תקופת הקרח האחרונה מורנות של אדמת טיט, מעורבת באבנים קטנות ובסלעי ענק. במהלך השנים שחקו הרוח והמים את הקרקע, סחפו חלק ניכר ממנה וחרצו בה חריצים עמוקים. היכן שהיו מונחים סלעי הענק, הם הגנו מפני השחיקה, וכך נוצרו אותן פירמידות מופלאות, שבראשן מונח סלע, כמעין כובע, שלא כל כך ברור איך הוא אינו נופל.
על הפירמידות תוכלו לצפות (בזהירות) מחנייה קטנה לצדי הכביש. בעתיד מתוכנן במקום שביל מסודר יותר.
 
 
הפירמידות עם הכובע, עדות לקרחונים שהיו כאן לפני אלפי שנים  (צילום: כרמית וייס)
 
המבצרים של סיון
כפי שהבטחנו, עם סיום הביקור בעמק ואל ד'רן הנפלא, נשוב ונבקר בעיר סיון (Sion, או בשמה הגרמני Sitten), בירת קנטון וָאלֶה (ואליס) והעיר הגדולה ביותר בו. בעיר, השוכנת על גדות נהר הרון, נשתמרו שרידים מעברה, כאחת הערים העתיקות ביותר בשוויץ. כיום מהווה העיר, בת 30 אלף התושבים, צומת דרכים חשוב לאזור, עם שדה תעופה וקישור ברכבות מהירות לערים גדולות בשוויץ ובאירופה.
בתי מלון בעיר סיון
 
בולטות לעין שתי המצודות העתיקות, שנבנו על שתי הגבעות שמצפון לעיר העתיקה של סיון. מצודת טורביון (Tourbillon) שימשה מקום מגוריהם של בישופים ונסיכים החל מהמאה ה-14, אך היא נהרסה בשריפה במאה ה-17, וכיום ניתן לראות רק את החורבות שלה. מצודת ואלר (Valere) היא המצודה המשוחזרת מבין השתים ובלבה נמצאת כנסיית גבירתנו של ואלר (Notre Dame de Valere), שבה עוגב מהמאה ה 14, העוגב העתיק ביותר בעולם שעדיין מנגן.
אתר האינטרנט של סיון
 
מצודת ואלר מעל העיר העתיקה של סיון  (צילום: כרמית וייס)
 
טעימות יין לסיום
העיר מוקפת כרמים לרוב, המעניקים לה מראה מלבב. זהו אחד מאזורי הכרמים וייצור היין החשובים של שוויץ.
עמק הרון סובל ממיעוט גשמים, בשל היותו בצל הגשם של רכסי האלפים הגבוהים ביותר של שוויץ – האלפים הברניים ורכס פנין אלפס (בצרפתית: Alpes valaisannes), הסוגרים עליו מצפון ומדרום. לכן נבנתה כאן, החל מהמאה ה- 13, מערכת ענפה של תעלות השקיה, הנקראות Bisse או Suonen, שמעריכים את אורכה בכ- 1,400 קילומטרים. לאורכן של התעלות הללו פזורים לא מעט משבילי ההליכה של העמק.
 
בסיו ייקבים רבים, בהם תוכלו לטעום ולקנות מהיינות המקומיים. אני יכולה להמליץ על חנות גדולה, מרווחת ומודרנית, בשם Espace Provins, הנמצאת ברחוב Rue de l'Industrie, מרחק הליכה קצר מדרום לתחנת הרכבת של סיון. החנות שייכת לקואופרטיב Provins, זוכה פרס ייצרן היין המצטיין של שוויץ לשנת 2008, המאגד מגדלים רבים ומייצר כרבע מכמות היין של קנטון וָאלֶה וכעשירית מהיין של שוויץ כולה. ניתן לקנות כאן מתוך מגוון של 120 יינות שונים ומוצרים נלווים ליין, שיהיו מתנה נפלאה להביא הביתה. חלק מהיינות אפשר לטעום במקום, על ידי קניית כרטיס מיוחד, אותו תטעינו בסכום הרצוי לכם (1-2 פרנק לטעימה).
לחיים! לחיי הענקים של סיון!
120 סוגי יין, סיום נפלא לטיול קסום  (צילום: כרמית וייס)
 
מידע נוסף
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ





כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.








מספר צפיות: 14626
2203