הקנטונים של שוויץ דוברת הצרפתית
מאת: כרמית וייס
בשוויץ נהוגות 4 שפות רשמיות, שצרפתית היא אחת מהן, ואותה דוברים כשפה ראשונה כ- 20% מתושבי המדינה. צרפתית היא השפה הרשמית במספר קנטונים , כולם בגבולה המערבי עם צרפת .
בכתבה זו נעשה היכרות עם 4 השפות הנהוגות בשוויץ, נבין מהיכן הן הגיעו, ונתמקד באזורים דוברי הצרפתית ומה שהם מציעים למטיילים בהם.
ריבוי השפות בשוויץ
בשוויץ, שמספר תושביה דומה לזה של ישראל (9 מיליון), נהוגות ארבע שפות רשמיות: גרמנית, צרפתית, איטלקית ורומאנש (האחרונה אינה בשימוש במוסדות הקונפדרציה, אלא רק בתחומי קנטון גראובינדן).
אבל זה לא מסתיים כאן, מאחר ומספר השפות המדוברות גדול בהרבה, בשל הניבים השונים של כל אחת מהשפות, למשל ניב מיוחד של גרמנית – גרמנית של וָאלֶה ( Walliserdeutsch ), אותו דוברים בחלק מקנטון וָאלֶה.
העיר פריבורג באזור האגמים - ערים עתיקות מהיפות בשוויץ (צילום: כרמית וייס)
דמוגרפיה היא כאן עניין של גיאוגרפיה
השפה המדוברת ביותר בשוויץ היא הגרמנית, אותה דוברים כשפת אם 62% מהתושבים, אחריה צרפתית 22%, איטלקית 8%, רומאנש 0.5%.
שלוש השפות הראשונות הובאו עם כניסתם של השבטים הגרמאניים שהתיישבו בשוויץ, והגיעו אליה מכיוונים שונים, כאשר כל אחד מהם מביא עמו את שפה של האזור ממנו בא (הרחבה בכתבה על ההיסטוריה של שוויץ). הם הגיעו משני כיוונים עיקריים:
1 - השבטים שנכנסו לצרפת ומשם עברו למערב שוויץ, נקראו Burgundians , והם היו דוברי השפה הצרפתית, שהיא השפה הרשמית באזורים אלו עד היום.
2 - השבטים שבאו מהצפון והתיישבו בגרמניה ובצפון שוויץ, נקראו Alamannen , ושפתם, הגרמנית, היא השפה הרשמית באזורים אלו גם כיום.
שבט נוסף, קטן יותר, הגיע מכיוון לומברדיה שבאיטליה, והביא עמו את השפה האיטלקית.
הגבול בין שני השבטים הראשונים הוא הגבול בין דוברי הגרמנית לדוברי הצרפתית בשוויץ.
התושבים הקלטיים שנשארו באזור לא שמרו על תרבותם המקורית, כפי שקרה במדינות אחרות (צרפת, ספרד, אירלנד, בריטניה) ונטמעו בשבטים הגרמאניים. לתרבותם ולשפתם לא נשאר כמעט כל זכר בשוויץ, מלבד שמות של מקומות בודדים.
שפת הרומנש, אותה דובר מיעוט קטן בקנטון גראובינדן, אשר במזרח שוויץ, היא שפתם של תושבי שוויץ הקדומים, שמקורה בלטינית.
כתבה על תכנון טיול בשוויץ לפי אזורים
מפת אזורי השפות של שוויץ - בירוק האזור דובר הצרפתית
שפה אחת, שתיים, שלוש
במרבית הקנטונים של שוויץ נהוגה שפה אחת, אך יש גם קנטונים בהם נהוגות שתי שפות ואפילו שלוש.
אז איך זה מתחלק:
♦ גרמנית - השפה הרשמית היחידה ברוב הקנטונים של שוויץ (17 מתוך 26). החלק דובר הגרמנית של שוויץ, המכונה דוייטש שוויץ (Deutschschweiz), משתרע על פני 2/3 משטחה של המדינה, בעיקר בצפון-מזרח, במזרח ובמרכז שוויץ, על פני רוב שטחי המישור השוויצרי והרי האלפים. הרוב כאן דובר ניב (דיאלקט) של גרמנית שוויצרית.
♦ צרפתית – רק ארבעה קנטונים: ז'נבה, ווֹ, נוישאטל ויורה, הם דוברי צרפתית כשפה רשמית יחידה. באופן לא מפתיע, הם כולם נמצאים במערב שוויץ, בסמוך לגבולה עם צרפת.
♦ איטלקית – רק בקנטון אחד, קנטון טיצ'ינו, שהוא מעין מובלעת שוויצרית אל תוך איטליה, דוברים איטלקית.
♦ שלושה קנטונים: וָאלֶה (בגרמנית ואליס), ברן ופריבורג, הם דו-לשוניים, ונהוגות בהן הצרפתית והגרמנית גם יחד. גם קנטונים אלו אינם רחוקים מהגבול הצרפתי.
♦ קנטון גראובינדן במזרח שוויץ, הוא הקנטון היחיד בו נהוגות שלוש שפות רשמיות (גרמנית, איטלקית ורומאנש).
הקנטונים דוברי הצרפתית והקנטונים הדו-לשוניים של שוויץ
שוויץ הצרפתית
האזור דובר הצרפתית של שוויץ נקרא רומנדי ( Randonnée ), והוא נמצא במערבה של המדינה, בקרבת הגבול עם צרפת. בשטח דובר הצרפתית נכללים הקנטונים: ז'נבה ( Genève ), ווֹ ( Vaud ), נוישאטל ( Neuchâtel ) ויורה ( Jura ), וכן חלקים של הקנטונים: ברן ( Bern ), וָאלֶה ( Valais ) ופריבורג ( Fribourg ).
בניגוד לגרמנית המדוברת בשוויץ, שהיא ניב של גרמנית, הצרפתית המדוברת בשוויץ היא אותה צרפתית שדוברים בשכנה שמעבר לגבול, בשינויים קטנים. אך גם כאן, ישנם אזורים קטנים ומבודדים יותר, בהם עדיין דוברים ניבים עתיקים של צרפתית.
קנטון וָאלֶה – ההרים הגבוהים ביותר בשוויץ
קנטון ואלֶה (Valais), או בשמו הגרמני: ואליס ( Wallis ), הוא אחד משלושת הקנטונים הדו- לשוניים בשוויץ, בו נהוגות זו לצד זו הצרפתית והגרמנית. כשני-שליש מתושביו הם דוברי צרפתית, והם מתרכזים בחלקו המערבי, ואילו שליש הם דוברי גרמנית ומתרכזים בחלקו המזרחי. דוברי הגרמנית דוברים כאן ניב מיוחד, הנקרא גרמנית של וָאלֶה ( Walliserdeutsch ). גם בין דוברי הצרפתית ישנם עדיין מיעוטים הדוברים ניבים עתיקים של צרפתית, כמו שפת הפטואה.
הקנטון מלווה את נהר הרון ( Rhone ) בכל חלקו השוויצרי, הנהר העושה דרכו במרכזו של עמק הרון, עמק קרחוני רחב ידיים. תחילתו במזרח, למרגלות קרחון הרון, בדרכו הוא מנקז אליו עמקים צדדיים רבים של רכס האלפים מצפון ומדרום, והוא מסתיים באגם ז'נבה (משם ישוב ויצא בהמשך דרכו לצרפת ולים התיכון).
משני צדי נהר הרון נמצאים שני רכסי האלפים מהגבוהים ביותר בשוויץ ובאלפים כולם: רכס האלפים הברניים ( Bernese Alps ) מצפון ורכס פנין אלפס ( Pennine Alps ) מדרום. האחרון מכונה גם וָאלֶה-אלפ ( Valais Alps ) ובצרפתית: אלפ-וָאלֶזאן ( Alpes valaisannes ), כלומר, האלפים של וָאלֶה.
בשני רכסים אלו נמצאות הפסגות הגבוהות ביותר בשוויץ, עם הריכוז הגבוה ביותר של פסגות מעל 4,000 מטרים, גובה שבהרי האלפים שמור לו מקום של כבוד. מתוך 48 פסגות כאלו שנתברכה בהן שוויץ כולה, 45 נמצאות בקנטון וָאלֶה, כשבראשן המטרהורן האגדי.
* יתכן ותמצאו רשימות מעט שונות. בקנטון וָאלֶה מתפארים במספר 47. אני דבקתי כאן ברשימה של ארגון מטפסי ההרים העולמי UIAA .
כאן תוכלו למצוא גם את הקרחונים הרבים ביותר והגדולים ביותר בשוויץ, ובראשם קרחון אלטש ( Aletschgletscher ) וקרחון גורנר ( Gornergletscher ).
אנו, כתיירים, נהנה כאן מהמסעירים שבנופי שוויץ, עם פסגות עטורות לבן נצחי, שהן חגיגה לחובבי הטבע והנופים. בקיץ מנצלים כאן את התשתיות של אתרי הסקי הרבים לטובת המטיילים, שבאים "לחרוש" את ההרים. גם ערים עתיקות יש בעמק הרון, והרבה כפרים אותנטיים, שנשתמרו כמו לפני מאות בשנים, בעמקים הצדדיים והמבודדים.
קנטון וָאלֶה - תחילתו של נהר הרון למרגלות קרחון הרון (צילום: כרמית וייס)
אזור אגם ז'נבה
אזור זה כולל את החלק השוויצרי המקיף את אגם ז'נבה, ממזרח, צפון ומערב, והוא כולל את הקנטונים דוברי הצרפתית: ווֹ ( Vaud ) וז'נבה ( Geneva ). אגם ז'נבה (בצרפתית: Lac Léman ) הוא האגם הגדול ביותר באירופה המערבית, אותו חולקת שוויץ עם צרפת.
זהו אזור נגיש מאד מבחינת תחבורה, עם שדה התעופה של ז'נבה וצומת רכבות בין לאומי מפותח, וככזה הוא התפתח למרכז עסקים, אקדמיה ודיפלומטיה. ארגונים בין לאומיים, דוגמת מטה האו"ם, קבעו כאן את מושבם, בנצלם את הנייטרליות השוויצרית.
גם לתיירים מציע האזור שפע של אפשרויות, החל מנופש לצדי האגם, דרך הערים הגדולות שלחופיו – ז'נבה ולוזאן, ועד למדרונות האלפים ממזרח והרי היורה מצפון.
אזור אגם ז'נבה - גידול גפנים על מורדות ההרים באזור הכרמים לאבו (צילום: כרמית וייס)
אזור שלושת האגמים
באזור שלושת האגמים השוויצרי, המכונה זילנד ( Seeland ), מצטופפים להם יחדיו שלושה אגמים מקסימים – אגם מורטן ( Murten ), אגם ביל ( Biel ) ו אגם נוישאטל ( Neuchâtel ). האחרון הוא הגדול שבאגמי שוויץ, שכל כולו שוויצרי (אגם ז'נבה ואגם בודנזה נחלקים עם השכנות). השלושה מחוברים בשתי תעלות, מעשה ידי אדם, שמאפשרות שייט. אלו נוצרו בפרוייקט נרחב, שנעשה למניעת ההצפות שהיה גורם כאן נהר ארה ( Aare ), והביא את אדמות האזור הפוריות שיובשו, למעמד המכובד של "גן הירק" של שוויץ.
ממערב לאגמים מתנשאים הרי היורה, שאמנם אינם גבוהים כמו הרי האלפים, אך לא חסרים יופי וקסם משלהם. הם מאופיינים במצוקים לבנים ותלולים, המזדקרים בינות יערות וכרי מרעה ירוקים למלוא העין, ומדרונות מכוסים כרמים. כאן, בכפרים שעל הרכס, נולדו השעונים השוויצרים המהוללים.
אזור האגמים והרי היורה כולל את הקנטונים פריבורג ( Fribourg ), נוישאטל ( Neuchâtel ), יורה ( Jura ) וברן ( Bern ).
מידע נוסף
השכרת רכב בשוויץ
לינה בשוויץ
כתבות על שוויץ דוברת הצרפתית
אבל זה לא מסתיים כאן, מאחר ומספר השפות המדוברות גדול בהרבה, בשל הניבים השונים של כל אחת מהשפות, למשל ניב מיוחד של גרמנית – גרמנית של וָאלֶה (
התושבים הקלטיים שנשארו באזור לא שמרו על תרבותם המקורית, כפי שקרה במדינות אחרות (צרפת, ספרד, אירלנד, בריטניה) ונטמעו בשבטים הגרמאניים. לתרבותם ולשפתם לא נשאר כמעט כל זכר בשוויץ, מלבד שמות של מקומות בודדים.
כתבה על תכנון טיול בשוויץ לפי אזורים
שפה אחת, שתיים, שלוש
במרבית הקנטונים של שוויץ נהוגה שפה אחת, אך יש גם קנטונים בהם נהוגות שתי שפות ואפילו שלוש.
אז איך זה מתחלק:
♦ גרמנית - השפה הרשמית היחידה ברוב הקנטונים של שוויץ (17 מתוך 26). החלק דובר הגרמנית של שוויץ, המכונה דוייטש שוויץ (Deutschschweiz), משתרע על פני 2/3 משטחה של המדינה, בעיקר בצפון-מזרח, במזרח ובמרכז שוויץ, על פני רוב שטחי המישור השוויצרי והרי האלפים. הרוב כאן דובר ניב (דיאלקט) של גרמנית שוויצרית.
♦ צרפתית – רק ארבעה קנטונים: ז'נבה, ווֹ, נוישאטל ויורה, הם דוברי צרפתית כשפה רשמית יחידה. באופן לא מפתיע, הם כולם נמצאים במערב שוויץ, בסמוך לגבולה עם צרפת.
♦ איטלקית – רק בקנטון אחד, קנטון טיצ'ינו, שהוא מעין מובלעת שוויצרית אל תוך איטליה, דוברים איטלקית.
♦ שלושה קנטונים: וָאלֶה (בגרמנית ואליס), ברן ופריבורג, הם דו-לשוניים, ונהוגות בהן הצרפתית והגרמנית גם יחד. גם קנטונים אלו אינם רחוקים מהגבול הצרפתי.
♦ קנטון גראובינדן במזרח שוויץ, הוא הקנטון היחיד בו נהוגות שלוש שפות רשמיות (גרמנית, איטלקית ורומאנש).
הקנטונים דוברי הצרפתית והקנטונים הדו-לשוניים של שוויץ
שוויץ הצרפתית
האזור דובר הצרפתית של שוויץ נקרא רומנדי ( Randonnée ), והוא נמצא במערבה של המדינה, בקרבת הגבול עם צרפת. בשטח דובר הצרפתית נכללים הקנטונים: ז'נבה ( Genève ), ווֹ ( Vaud ), נוישאטל ( Neuchâtel ) ויורה ( Jura ), וכן חלקים של הקנטונים: ברן ( Bern ), וָאלֶה ( Valais ) ופריבורג ( Fribourg ).
בניגוד לגרמנית המדוברת בשוויץ, שהיא ניב של גרמנית, הצרפתית המדוברת בשוויץ היא אותה צרפתית שדוברים בשכנה שמעבר לגבול, בשינויים קטנים. אך גם כאן, ישנם אזורים קטנים ומבודדים יותר, בהם עדיין דוברים ניבים עתיקים של צרפתית.
קנטון וָאלֶה – ההרים הגבוהים ביותר בשוויץ
קנטון ואלֶה (Valais), או בשמו הגרמני: ואליס ( Wallis ), הוא אחד משלושת הקנטונים הדו- לשוניים בשוויץ, בו נהוגות זו לצד זו הצרפתית והגרמנית. כשני-שליש מתושביו הם דוברי צרפתית, והם מתרכזים בחלקו המערבי, ואילו שליש הם דוברי גרמנית ומתרכזים בחלקו המזרחי. דוברי הגרמנית דוברים כאן ניב מיוחד, הנקרא גרמנית של וָאלֶה ( Walliserdeutsch ). גם בין דוברי הצרפתית ישנם עדיין מיעוטים הדוברים ניבים עתיקים של צרפתית, כמו שפת הפטואה.
הקנטון מלווה את נהר הרון ( Rhone ) בכל חלקו השוויצרי, הנהר העושה דרכו במרכזו של עמק הרון, עמק קרחוני רחב ידיים. תחילתו במזרח, למרגלות קרחון הרון, בדרכו הוא מנקז אליו עמקים צדדיים רבים של רכס האלפים מצפון ומדרום, והוא מסתיים באגם ז'נבה (משם ישוב ויצא בהמשך דרכו לצרפת ולים התיכון).
משני צדי נהר הרון נמצאים שני רכסי האלפים מהגבוהים ביותר בשוויץ ובאלפים כולם: רכס האלפים הברניים ( Bernese Alps ) מצפון ורכס פנין אלפס ( Pennine Alps ) מדרום. האחרון מכונה גם וָאלֶה-אלפ ( Valais Alps ) ובצרפתית: אלפ-וָאלֶזאן ( Alpes valaisannes ), כלומר, האלפים של וָאלֶה.
בשני רכסים אלו נמצאות הפסגות הגבוהות ביותר בשוויץ, עם הריכוז הגבוה ביותר של פסגות מעל 4,000 מטרים, גובה שבהרי האלפים שמור לו מקום של כבוד. מתוך 48 פסגות כאלו שנתברכה בהן שוויץ כולה, 45 נמצאות בקנטון וָאלֶה, כשבראשן המטרהורן האגדי.
* יתכן ותמצאו רשימות מעט שונות. בקנטון וָאלֶה מתפארים במספר 47. אני דבקתי כאן ברשימה של ארגון מטפסי ההרים העולמי UIAA .
כאן תוכלו למצוא גם את הקרחונים הרבים ביותר והגדולים ביותר בשוויץ, ובראשם קרחון אלטש ( Aletschgletscher ) וקרחון גורנר ( Gornergletscher ).
אנו, כתיירים, נהנה כאן מהמסעירים שבנופי שוויץ, עם פסגות עטורות לבן נצחי, שהן חגיגה לחובבי הטבע והנופים. בקיץ מנצלים כאן את התשתיות של אתרי הסקי הרבים לטובת המטיילים, שבאים "לחרוש" את ההרים. גם ערים עתיקות יש בעמק הרון, והרבה כפרים אותנטיים, שנשתמרו כמו לפני מאות בשנים, בעמקים הצדדיים והמבודדים.
קנטון וָאלֶה - תחילתו של נהר הרון למרגלות קרחון הרון (צילום: כרמית וייס)
אזור אגם ז'נבה
אזור זה כולל את החלק השוויצרי המקיף את אגם ז'נבה, ממזרח, צפון ומערב, והוא כולל את הקנטונים דוברי הצרפתית: ווֹ ( Vaud ) וז'נבה ( Geneva ). אגם ז'נבה (בצרפתית: Lac Léman ) הוא האגם הגדול ביותר באירופה המערבית, אותו חולקת שוויץ עם צרפת.
זהו אזור נגיש מאד מבחינת תחבורה, עם שדה התעופה של ז'נבה וצומת רכבות בין לאומי מפותח, וככזה הוא התפתח למרכז עסקים, אקדמיה ודיפלומטיה. ארגונים בין לאומיים, דוגמת מטה האו"ם, קבעו כאן את מושבם, בנצלם את הנייטרליות השוויצרית.
גם לתיירים מציע האזור שפע של אפשרויות, החל מנופש לצדי האגם, דרך הערים הגדולות שלחופיו – ז'נבה ולוזאן, ועד למדרונות האלפים ממזרח והרי היורה מצפון.
אזור אגם ז'נבה - גידול גפנים על מורדות ההרים באזור הכרמים לאבו (צילום: כרמית וייס)
אזור שלושת האגמים
באזור שלושת האגמים השוויצרי, המכונה זילנד ( Seeland ), מצטופפים להם יחדיו שלושה אגמים מקסימים – אגם מורטן ( Murten ), אגם ביל ( Biel ) ו אגם נוישאטל ( Neuchâtel ). האחרון הוא הגדול שבאגמי שוויץ, שכל כולו שוויצרי (אגם ז'נבה ואגם בודנזה נחלקים עם השכנות). השלושה מחוברים בשתי תעלות, מעשה ידי אדם, שמאפשרות שייט. אלו נוצרו בפרוייקט נרחב, שנעשה למניעת ההצפות שהיה גורם כאן נהר ארה ( Aare ), והביא את אדמות האזור הפוריות שיובשו, למעמד המכובד של "גן הירק" של שוויץ.
ממערב לאגמים מתנשאים הרי היורה, שאמנם אינם גבוהים כמו הרי האלפים, אך לא חסרים יופי וקסם משלהם. הם מאופיינים במצוקים לבנים ותלולים, המזדקרים בינות יערות וכרי מרעה ירוקים למלוא העין, ומדרונות מכוסים כרמים. כאן, בכפרים שעל הרכס, נולדו השעונים השוויצרים המהוללים.
אזור האגמים והרי היורה כולל את הקנטונים פריבורג ( Fribourg ), נוישאטל ( Neuchâtel ), יורה ( Jura ) וברן ( Bern ).
מידע נוסף
השכרת רכב בשוויץ
לינה בשוויץ
כתבות על שוויץ דוברת הצרפתית
קנטון וָאלֶה – ההרים הגבוהים ביותר בשוויץ
קנטון ואלֶה (Valais), או בשמו הגרמני: ואליס ( Wallis ), הוא אחד משלושת הקנטונים הדו- לשוניים בשוויץ, בו נהוגות זו לצד זו הצרפתית והגרמנית. כשני-שליש מתושביו הם דוברי צרפתית, והם מתרכזים בחלקו המערבי, ואילו שליש הם דוברי גרמנית ומתרכזים בחלקו המזרחי. דוברי הגרמנית דוברים כאן ניב מיוחד, הנקרא גרמנית של וָאלֶה ( Walliserdeutsch ). גם בין דוברי הצרפתית ישנם עדיין מיעוטים הדוברים ניבים עתיקים של צרפתית, כמו שפת הפטואה.
הקנטון מלווה את נהר הרון ( Rhone ) בכל חלקו השוויצרי, הנהר העושה דרכו במרכזו של עמק הרון, עמק קרחוני רחב ידיים. תחילתו במזרח, למרגלות קרחון הרון, בדרכו הוא מנקז אליו עמקים צדדיים רבים של רכס האלפים מצפון ומדרום, והוא מסתיים באגם ז'נבה (משם ישוב ויצא בהמשך דרכו לצרפת ולים התיכון).
משני צדי נהר הרון נמצאים שני רכסי האלפים מהגבוהים ביותר בשוויץ ובאלפים כולם: רכס האלפים הברניים ( Bernese Alps ) מצפון ורכס פנין אלפס ( Pennine Alps ) מדרום. האחרון מכונה גם וָאלֶה-אלפ ( Valais Alps ) ובצרפתית: אלפ-וָאלֶזאן ( Alpes valaisannes ), כלומר, האלפים של וָאלֶה.
בשני רכסים אלו נמצאות הפסגות הגבוהות ביותר בשוויץ, עם הריכוז הגבוה ביותר של פסגות מעל 4,000 מטרים, גובה שבהרי האלפים שמור לו מקום של כבוד. מתוך 48 פסגות כאלו שנתברכה בהן שוויץ כולה, 45 נמצאות בקנטון וָאלֶה, כשבראשן המטרהורן האגדי.
* יתכן ותמצאו רשימות מעט שונות. בקנטון וָאלֶה מתפארים במספר 47. אני דבקתי כאן ברשימה של ארגון מטפסי ההרים העולמי UIAA .
כאן תוכלו למצוא גם את הקרחונים הרבים ביותר והגדולים ביותר בשוויץ, ובראשם קרחון אלטש ( Aletschgletscher ) וקרחון גורנר ( Gornergletscher ).
אנו, כתיירים, נהנה כאן מהמסעירים שבנופי שוויץ, עם פסגות עטורות לבן נצחי, שהן חגיגה לחובבי הטבע והנופים. בקיץ מנצלים כאן את התשתיות של אתרי הסקי הרבים לטובת המטיילים, שבאים "לחרוש" את ההרים. גם ערים עתיקות יש בעמק הרון, והרבה כפרים אותנטיים, שנשתמרו כמו לפני מאות בשנים, בעמקים הצדדיים והמבודדים.
קנטון וָאלֶה - תחילתו של נהר הרון למרגלות קרחון הרון (צילום: כרמית וייס)
אזור אגם ז'נבה
אזור זה כולל את החלק השוויצרי המקיף את אגם ז'נבה, ממזרח, צפון ומערב, והוא כולל את הקנטונים דוברי הצרפתית: ווֹ ( Vaud ) וז'נבה ( Geneva ). אגם ז'נבה (בצרפתית: Lac Léman ) הוא האגם הגדול ביותר באירופה המערבית, אותו חולקת שוויץ עם צרפת.
זהו אזור נגיש מאד מבחינת תחבורה, עם שדה התעופה של ז'נבה וצומת רכבות בין לאומי מפותח, וככזה הוא התפתח למרכז עסקים, אקדמיה ודיפלומטיה. ארגונים בין לאומיים, דוגמת מטה האו"ם, קבעו כאן את מושבם, בנצלם את הנייטרליות השוויצרית.
גם לתיירים מציע האזור שפע של אפשרויות, החל מנופש לצדי האגם, דרך הערים הגדולות שלחופיו – ז'נבה ולוזאן, ועד למדרונות האלפים ממזרח והרי היורה מצפון.
אזור אגם ז'נבה - גידול גפנים על מורדות ההרים באזור הכרמים לאבו (צילום: כרמית וייס)
אזור שלושת האגמים
באזור שלושת האגמים השוויצרי, המכונה זילנד ( Seeland ), מצטופפים להם יחדיו שלושה אגמים מקסימים – אגם מורטן ( Murten ), אגם ביל ( Biel ) ו אגם נוישאטל ( Neuchâtel ). האחרון הוא הגדול שבאגמי שוויץ, שכל כולו שוויצרי (אגם ז'נבה ואגם בודנזה נחלקים עם השכנות). השלושה מחוברים בשתי תעלות, מעשה ידי אדם, שמאפשרות שייט. אלו נוצרו בפרוייקט נרחב, שנעשה למניעת ההצפות שהיה גורם כאן נהר ארה ( Aare ), והביא את אדמות האזור הפוריות שיובשו, למעמד המכובד של "גן הירק" של שוויץ.
ממערב לאגמים מתנשאים הרי היורה, שאמנם אינם גבוהים כמו הרי האלפים, אך לא חסרים יופי וקסם משלהם. הם מאופיינים במצוקים לבנים ותלולים, המזדקרים בינות יערות וכרי מרעה ירוקים למלוא העין, ומדרונות מכוסים כרמים. כאן, בכפרים שעל הרכס, נולדו השעונים השוויצרים המהוללים.
אזור האגמים והרי היורה כולל את הקנטונים פריבורג ( Fribourg ), נוישאטל ( Neuchâtel ), יורה ( Jura ) וברן ( Bern ).
מידע נוסף
השכרת רכב בשוויץ
לינה בשוויץ
כתבות על שוויץ דוברת הצרפתית
* יתכן ותמצאו רשימות מעט שונות. בקנטון וָאלֶה מתפארים במספר 47. אני דבקתי כאן ברשימה של ארגון מטפסי ההרים העולמי
כאן תוכלו למצוא גם את הקרחונים הרבים ביותר והגדולים ביותר בשוויץ, ובראשם קרחון אלטש (