www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

ההיסטוריה של שוויץ     


ההיסטוריה של שוויץ
סקירה קצרה למטיילים
מאת: כרמית וייס


לפני 600 אלף שנה צנחו הטמפרטורות ואירופה כוסתה כמעט כולה על ידי קרחונים. בלוצרן, אשר במרכז שוויץ, הגיע גובהו של הקרח לקילומטר. עקבותיהם של הקרחונים הללו על נופיה של שוויץ ניכרים עד היום.


עדויות להתיישבות בני אדם באזור שבו שוכנת כיום שוויץ, נמצאו במספר מערות בשוויץ, בצורת כלים מאבן ועצמות בעלי חיים, והחוקרים מעריכים את גילן ב- 30 אלף שנה לערך. מאוחר יותר, בסביבות שנת 3,000 שנה לפני הספירה, קבעו את מושבם לחופי האגמים של שוויץ "שוכני אגמים" (lake-dwellers), אשר הקימו בתים מטיט ועץ. ממצאים מתקופת הברונזה, אשר נמצאו בשוויץ, מעריכם שיוצרו בשנת 2,000 לפני הספירה לערך. הכלים השונים וכלי הנשק נעשו תחילה מנחושת ולאחר מכן מברונזה (ארד).
 

שיירות סוחרים חוצות את האלפים  (ציור: Diebold Schilling)
 


שוויץ




 
השבטים ההלווטים
ההלווטים, שהם שבטים קלטיים שבאו מהמזרח, התיישבו בשוויץ ובמזרח צרפת בשנת 500 לפני הספירה. שבטים אלו העניקו לשוויץ את השם הלווציה (Helvetia), שמה הלטיני, אשר משמש מאז כשמה על בולים ומטבעות. הקיצור CH, המופיע על לוחיות הרישוי של המכוניות בשוויץ, במטבע CHF, ובסיומת האינטרנט, נגזר מהשם Confoederatio Helvetica, שהיא הקונפדרציה של שוויץ.
 
השלטון הרומי
מאוחר יותר פלשו לאזור הרומאים ושלטו בו עד שנת 400 לספירה. עדויות לשלטונה של האימפריה הרומית ניתן לראות עד היום במבצרים הפזורים לאורכו של נהר הריין. מספר ערים הוקמו באותה תקופה, בהן באזל, ציריך, ז'נבה, לוצרן וקור (Chur). כל הערים הללו הוקמו באזורים מישוריים יחסית, בהם היה קל לעבד את האדמה והאקלים לא היה קר מידי.
 
כניסת השבטים הגרמאניים
עם שקיעתה של האימפריה הרומית חדרו לאזור שבטים גרמאניים, אשר הגיעו משני כיוונים עיקריים. השבטים שנכנסו לצרפת ומשם עברו למערב שוויץ, נקראו Burgundians, והם היו דוברי השפה הצרפתית, שהיא השפה הרשמית באזורים אלו עד היום. השבטים שבאו מהצפון והתיישבו בגרמניה ובצפון שוויץ, נקראו Alamannen, ושפתם, הגרמנית, היא השפה הרשמית באזורים אלו גם כיום. הגבול בין שני שבטים אלו הוא הגבול בין דוברי הגרמנית לדוברי הצרפתית בשוויץ. שבט נוסף, קטן יותר, הגיע מכיוון לומברדיה שבאיטליה, והביא עמו את השפה האיטלקית.
התושבים הקלטיים שנשארו באזור לא שמרו על תרבותם המקורית, כפי שקרה במדינות אחרות (צרפת, ספרד, אירלנד, בריטניה) ונטמעו בשבטים הגרמאניים. לתרבותם ולשפתם לא נשאר כמעט כל זכר בשוויץ, מלבד שמות של מקומות בודדים.
תחילתה של הקונפדרציה
שלושת הקנטונים של מרכז שוויץ - שוויץ (Schwyz), אורי (Uri) ואונטרוואלדן (Unterwalden) - היו הראשונים לכרות בניהם ברית, ב-1 באוגוסט 1291. ברית זו נועדה לחזק את כוחם מול אויבים מבחוץ, בהם בית הבסבורג הגרמני, שלטשו אליהם עיניים. על רקע זה נכתבה האגדה המפורסמת על וילהלם טל, גיבורה הלאומי של שוויץ. יום זה, ה-1 באוגוסט, הוא יום חגה הלאומי של שוויץ.
בתקופה זו צעירים רבים, בעיקר ממרכז שוויץ, לחמו כשכירי חרב עבור צרפת ואיטליה. בימי המהפכה הצרפתית לחמה יחידה ובה 800 שכירי חרב שוויצרים להגנתו של מלך צרפת. כל הלוחמים נהרגו ולזכרם הוקם פסל "האריה הגוסס" בעיר לוצרן.
בשנת 1798 כבשו כוחותיו של נפוליאון בונפרטה את שוויץ. אולם כיבוש זה לא נמשך זמן רב, וכבר בשנת 1815, לאחר תבוסתו ברוסיה ובווטרלו, הוא נאלץ להחזיר לשוויץ את השלטון הפדראלי.
מיד לאחר מכן הצטרפו תשעה קנטונים נוספים לקונפדרציה - סנט גאלן (St Gallen), גרואובינדן (Graubünden), ארגאו (Aargau), תורגאו (Thurgau), טיצ'ינו (Ticino), וו (Vaud), וָאלֶה (Valais), ז'נבה (Geneva) ונוישאטל (Neuchâtel).
 

פיסלו של הגיבור הלאומי וילהלם טל בכפר Altdorf, קנטון אורי
 





 
הדרך לדמוקרטיה השוויצרית
בתחילת המאה ה-19 התגלעו חילוקי דעות בין הקנטונים בנושא חוזקו של השלטון המרכזי של הקונפדרציה, מול יותר אוטונומיה לקנטונים עצמם. חילוקי הדעות אף גרמו למלחמת אזרחים קצרה בין הקנטונים, כמעט ללא קורבנות, למרבה המזל. הקרב, שהסתיים בניצחון השמרנים, שתמכו בחיזוק השלטון המרכזי, סלל את הדרך להצטרפותם של קנטונים נוספים לקונפדרציה.
בשנת 1848 הצטרפו לקונפדרציה קנטונים רבים, אשר העלו את מספר הקנטונים בקונפדרציה ל- 25. חוקי הקונפדרציה, שנוסחו בשנה זו, הפכו את שוויץ למדינה בעלת משטר פדראלי מרכזי, לצד אוטונומיה ומשטר פנימי של הקנטונים. מבנה הקנטונים והשלטון המרכזי בשוויץ מזכירים במידה רבה את מבנה הממשל בארצות הברית. כבירתה של שוויץ נבחרה העיר ברן.
 
חוקים אלו, בשינויים קלים בלבד, תקפים גם כיום. הם יצרו שלטון של ממשלה ופרלמנט מרכזיים, לצד ממשלה ופרלמנט בכל קנטון. בפרלמנט המרכזי יש שני בתים - "בית הנבחרים" (Nationalrat), אליו שולח כל קנטון נציגים בהתאם לכמות התושבים שלו, וה- Ständerat, אליו שולח כל קנטון שני נציגים (מלבד קנטונים קטנים, השולחים נציג אחד). השלטון המרכזי אחראי למדיניות החוץ ולכל הנושאים המרכזיים (מטבע, מיסים, דואר, תקשורת). הממשל בקנטונים אחראי לנושאי חינוך, בריאות, משטרה וחוק.
 
הקמת הצלב האדום
Henri Dunant, סוחר שוויצרי, שנחרד ממצוקתם של הפצועים הרבים בקרב סולפרינו (מלחמת אוסטריה-צרפת, 1859), כתב על כך ספר וניסה להעלות את המודעות הציבורית לנושא. מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 1864, התקיימה בז'נבה ועידה בינלאומית שעניינה היבטים הומניטאריים בזמן מלחמה. בעקבות אותה ועידה, בה השתתפו 12 מדינות, נחתמה "אמנת ז'נבה" והוקם ארגון הצלב האדום, שתפקידו לדאוג לזכויותיהם ההומניטאריות של חיילים ואזרחים בזמן מלחמה. ארגון הצלב האדום קבע את מושבו בז'נבה. דגלו של הארגון, צלב אדום על רקע לבן, זהה לדגלה של שוויץ, רק בצבעים הפוכים.
כתבות על אזור אגם ז'נבה
 
שוויץ במלחמות העולם
בועידת וינה, שהתקיימה לאחר תבוסתו של נפוליאון, בשנת 1815, התחיבה שוויץ להישאר נייטרלית בכל סכסוך בין מדינות. היא אכן שמרה על נייטרליות גם כאשר שאר מדינות אירופה נגררו למלחמות עקובות מדם.
במלחמת העולם הראשונה (1914-1918) לא התעוררו קונפליקטים בנושא זה. אולם במלחמת העולם השנייה (1939-1945) הייתה שוויץ מוקפת בכוחות הנאמנים למשטר הגרמני הנאצי, אשר זלזל בכל הכללים הבינלאומיים. תושבים לא מעטים בשוויץ חשים כיום ששוויץ יכלה לעשות יותר כדי לעזור לפליטים מבין יהודי אירופה. רבים סבורים גם שקבלת הזהב מהנאצים לבנקים בשוויץ, תוך ידיעה שזהב זה נלקח מהיהודים, הייתה משגה. הממשלה השוויצרית אף מינתה ועדת מומחים מיוחדת כדי לחקור את הנושא.


כתבות נוספות





כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.








מספר צפיות: 9910
1554