s america_120(2).jpg)
.jpg)
שלושת האגמים:
ערש השעונים באגם נוישאטל
מאת:
כיאה לאזור המתגאה בהיותו ערש ייצור השעונים של שוויץ, גאים אנשי נוישאטל להציג לראווה את בובות האוטומט הנפלאות שלהם. ואכן הבובות הללו הן פלא אמיתי, בעיקר אם זוכרים שהן נבנו כבר באמצע המאה ה-18. גם כיום, קרוב ל-250 שנים לאחר שנבנו, כדי להפעיל את הבובות המתוחכמות הללו נדרש השען המקומי (מקצוע שבשוויץ עדיין לא נעלם מהעולם), שרק הוא מסוגל להבין כיצד העסק הכל כך מורכב הזה עובד.
הגדול באגמי שוויץ
אגם נוישאטל ( Lac de Neuchâtel ) הוא הגדול בשלושת האגמים של מערב שוויץ – אגם נוישאטל, אגם ביל ואגם מורטן, אגמים שבזכותם זהו אזור נופש פופולארי. עם שטח של 218 קמ"ר, הוא אמנם קטן בהרבה משני מתחריו הגדולים – אגם ז'נבה ואגם בודנזה (קונסטאנץ), אך הוא רשאי להתגאות בתואר "האגם הגדול ביותר שכולו בשטחה של שוויץ", מאחר ואת שני הקודמים חולקת שוויץ עם שכנותיה. בעבר היה שטחו גדול מעט יותר, אך מאז שבתחילת המאה ה-19 הוא חובר אל אגם מורטן (עם תעלת Sauge ), ואל אגם ביל (עם תעלת Thielle ) ובהמשך אל נהר הארה, ירד המפלס שלו ב- 3 מטרים. הדבר נעשה כחלק מפרויקט מניעת ההצפות של אזור האגמים ( Seeland ), הצפות שנגרמו עקב עליית המפלס של נהר ארה.
לינה סביב אגם נוישאטל האגם, ביחד עם הרי היורה המתחילים לטפס מעט מערבה ממנו, מהווים את אחד מאזורי הנופש המובילים של שוויץ. יש כאן שילוב נפלא של אגם, שאפשר לשוט או לרחוץ במימיו (הקרירים למדי), עיר עתיקה וקצת היסטוריה, כפרים ציוריים הטובלים בכרמים, יין מקומי משובח, ואם חם לכם בעמק, תמיד תוכלו לעלות לטייל בהרים.
העיר נוישאטל (A), יעדים סביב אגם נוישאטל (B-I), מלון בסט-ווסטרן פרימייר (J), מלון הדירות וקאנס סארס 33 (K)
לחיצה בפינה העליונה תפתח את המפה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
שעונים במקום דינוזאורים בהרי היורה
הרי היורה ( Jura ) מוכרים לנו מסרטו הנודע של סטיבן שפילברג פארק היורה. למעשה נתנו הרי היורה את שמם לתקופה שהחלה לפני 208 מיליוני שנים, תקופה בה הגיעו הדינוזאורים לשיא התפתחותם. אז דינוזאורים כנראה כבר אין כאן, אבל תופעות גיאולוגיות מרשימות יש ויש. רכס הרי היורה, אותו חולקת שוויץ עם שכנותיה צרפת וגרמניה, אולי מחוויר לעומת מתחרהו מדרום – רכס הרי האלפים, אך דווקא בהריו הלא מאד גבוהים טמון סוד קסמו: הרים עגלגלים, מכוסים כרי מרעה ירוקים, פרות רועות באחו, יערות, מצוקים ומסלולי טיול רבים שלא מחייבים אותנו לעליות מפרכות. בכפרים שעל רכס היורה השוויצרי, החלה במאה ה- 18 המסורת הנודעת ורבת השנים של ייצור השעונים. היה זה בימי החורף הקרים, עת אספו אנשי ההרים את הבקר מהמרעה והיו זקוקים לתעסוקה לימים הארוכים. אזור זה, המכונה כיום עמק השעונים ( Watch Valley ), משתרע מבאזל בצפון ועד ז'נבה בדרום. בלבו של עמק השעונים שוכנת העיר לה שוֹ-דֻו-פוֹ ( La Chaux-de-Fonds ), ובה נמצא מוזיאון השעונים ( Musée international d'horlogerie ), המציג את ההיסטוריה של יצור השעונים ומגוון גדול של שעונים, מכל הסוגים ומכל הגדלים. פסגתם הגבוהה ביותר של הרי היורה, Crêt de la Neige (1,720 מטר) נמצאת בצרפת, ואילו הפסגה הגבוהה ביותר ברכס השוויצרי היא פסגת שאסואל ( Chasseral ), שגובהה 1,607 מטר. כמעט מכל מקום באזור תוכלו להבחין במבנה האנטנות של חברת התקשורת סוויסקום ( Swisscom ), המזדקר על ראש ההר. 
יער וכרי דשא בהרי היורה , שמם מוכר לנו מהסרט "פארק היורה" (צילום: כרמית וייס)
פונדו בבור הרוחות
במספר מקומות בהרי היורה ניתן להבחין למרחוק במצוקים בהירים, המזדקרים בתלילות מרשימה מעל פני השטח. אני בחרתי לבקר באחת התצורות הגיאולוגיות המרשימות הללו, הקרויה קְרֶה דֻו-וָאה ( Creux du Vent ). פירושו של השם הוא "בור הרוחות" ( Creux =בור, Vent =רוח), ואכן בור יש, ורוחות... יש ויש! ביום בו ביקרתי השתוללו הרוחות בעוצמה, תוך שהן נושאות עמן במהירות ענני ערפל, שהעניקו למקום המרשים מאד גם נופך נוסף של מסתוריות. אם מתקרבים לשפת המצוק (המפחידה למדי), ניתן להבחין במעין מכתש ענק, הנוצר למרגלות מהמצוקים המרשימים, שסוגרים עליו בחצי עיגול ויוצרים מראה מרהיב. ניתן לטייל כאן במספר מסלולים, שהארוך שבהם מטפס מתחתית המצוק, ואילו הקצר יוצא מבקתת le Soliat וייקח אותכם לכשעה של הליכה נינוחה. שימו לב, על שפת המצוק אין גדר ויש לנהוג במשנה זהירות, בעיקר אם אתם מגיעים עם ילדים. 
המצוק המרשים של בור הרוחות, מראה קסום לעת זריחה (צילום: Marco Ca)
ביום בהיר ניתן לצפות גם מכאן על פסגות האלפים הברניים והמון בלאן, כך נאמר לי ואני נאלצת להאמין, כי אני לא זכיתי ליום בהיר. אותנו הבריחו הקור והרוחות חזרה אל בקתת le Soliat , שם התחממנו מהצפיפות (לא היינו היחידים שמזג האוויר הבריח) ומפונדו שוויצרי טיפוסי. בימים יפים יותר ניתן לשבת על ספסלים לצדי הבקתה ולהנות מחיות המשק ומהפרות הרועות באחו, בשלווה שוויצרית מעוררת קנאה. אל בקתת le Soliat ניתן להגיע בכביש העושה דרכו מערבה מנוישאטל, מרחק של כ- 25 קילומטר (לא לבלבל עם כפר בעל שם זהה). את דרככם חזרה כדאי לעשות בכביש היורד דרומה, אל הכפרים שלחופו הצפוני של אגם נוישאטל, בהם כדאי לסייר מעט ברגל. 
קנין מרשים בהרי היורה לא הרחק מבור הרוחות, Gorges de l’Areuse (צילום: LucynaKoch)
Gorges de l’Areuse, מסלול מקסים באורך 12 ק"מ למיטיבי לכת (צילום: grauy)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
כרמים וכפרים לחופי האגם
לאורך חופיו הצפוניים של אגם נוישאטל, שאורכו 83 קילומטרים, פזורים כפרים עתיקים וציוריים, הנושקים לכרמי הגפנים שעל שיפולי הרי היורה. זהו אחד מאזורי גידול היין של שוויץ, וכדאי להקדיש שעה קלה לשיטוט ברחובות מרוצפי האבן ולחופי האגם, בו תוכלו לטבול ביום חם. מומלץ לא לנסוע על הכביש הראשי המהיר, אלא לרדת לכביש העושה דרכו בין הכפרים לצד האגם. אפשר להגיע לכפרים ברכב או לשכור אופניים בתחנת הרכבת של נוישאטל ולהגיע ברכיבה, כאשר את הדרך חזרה ניתן לעשות ברכבת האזורית. הכפרים הקרובים ביותר הם: אוֹברנה ( Auvernier ) ו- קוֹלוֹמְבְיֵה ( Colombier ), שמתגאים בטירות עתיקות, והכפר קוֹרטָיוֹ ( Cortaillod ). (אכן קשה למצוא קשר בין כיתוב השם בצרפתית והיגויו, ותעיד על כך המדריכה האומללה, שנאלצה לחזור עשר פעמים על כל שם, כדי שאצליח לכתוב ולנקד אותו בעברית)
לינה באזור הכפר קורטיו 
הרחוב המרכזי בחלק העתיק של הכפר אוברנה (צילום: כרמית וייס)
יין עתיק ושעונים ארוטיים באוברנה
במרכזו של הכפר אוֹברנה שוכנת טירת אוברנה ( Château d’Auvernier ), טירה קטנה שמתגאה במסורת ייצור יין בת 400 שנה. הטירה הוקמה במאה ה- 16, ועברה לידיהן של מספר משפחות אצולה מקומיות. כיום עדיין מתגוררים בטירה צאצאי משפחת Montmollin , להם שייכים גם רבים מהכרמים באזור והם מייצרים את יין Montmollin ומספר יינות נוספים, מהם תוכלו לטעום ולקנות. בכל שנה, עם תחילת בציר הענבים באמצע ספטמבר, מתקיים בכפר פסטיבל יין גדול המושך אליו תיירים רבים.
עדות לכך שמסורת ייצור השעונים של האזור עדיין חייה ונושמת, ניתן למצוא בחנות השעונים המקומית Au Carillon d’Or , השוכנת ברחוב הראשי של הכפר, רחוב Grand'Rue . כאן עדיין עוסקים בתיקון ושיפוץ שעוני אורלוגין עתיקים, וייצור ושעונים מכניים. כדאי להיכנס לחנות, ולו רק כדי לשמוע את סימפוניית הצלילים שמפיקים השעונים, בכל רבע שעה. מר Thierry Amstutz , אותו נפגוש מאוחר יותר מפעיל את בובות האוטומט של נוישאטל, הוא הבעלים של החנות, ובימים אלו הוא מסיים להכשיר את בנו הבכור גרגורי, שגם הוא למד את המקצוע, שבשוויץ הוא מקצוע מכובד למדי. רק אחרי שיצאנו מהחנות, סיפרה לי המדריכה, כי לא מעט תושבים בנוישאטל כועסים על ייצרן השעונים המקומי, בשל השעונים הארוטיים אותם הוא בונה (לא ראיתי ולכן גם לא אתאר, אך תוכלו לראות באתר, אם סקרנותכם תגבר... ) 
שעוני האורלוגין, חבל שלא ניתן לשמוע את הצלילים (צילום: כרמית וייס)
היי-טק במקום שעונים
על הגדה הצפונית של אגם נוישאטל שוכנת העיר נוישָאטֶל ( Neuchâtel ), שפירושו בצרפתית "טירה חדשה" ( Neu =חדש, châte = טירה). את הטירה המדוברת הקים רודולף השלישי, נסיך בורגונדי, והוא שנתן לעיר את שמה הצרפתי. מאוחר יותר, כשכבשו הפרוסים את המקום, הם קראו לו בשמו הגרמני - נוֹיֶינְבורג ( Neuenburg ), שהוא בעל פירוש זהה ( Neue =חדש, burg = טירה). רוב תושבי העיר הם דוברי צרפתית, ולכן אנו נכנה אותה נוישאטל, וכך גם את קנטון נשטאל שהעיר היא בירתו. תחילתה של ההתיישבות במקום בשנת 1011 (בימים אלו דנים כאן בדרך לחגוג את חגיגות האלף) ובמשך מאות השנים שלאחר מכן היא גדלה, עד שבתחילת המאה ה- 17 היא הוכרזה כנסיכות. בשנת 1707, עם מותה של מארי מאורליאן, נדרשו התושבים לבחור בין 15 יורשיה. הם רצו שליט חזק שיגן עליהם, אך מושבו יהיה מספיק רחוק כדי שישאיר אותם לנהל את הנסיכות בעצמם, ולכן העדיפו את שלטונו של מלך פרוסיה פרדריך ה-1. תחת שלטונו העיר אכן שמרה על אוטונומיה, היא שגשגה והתפתחו בה המסחר, הבנקאות והתעשייה, כשבראשם תעשיית השעונים. 
הטירה על שמה נקראת העיר נוישאטל , שם שפירושו בצרפתית "טירה חדשה" (צילום: כרמית וייס)
הכנסייה ניצבת ליד הטירה מאז נבנו שתיהן במאה ה- 12 (צילום: xenotar)
במאה ה- 15 הרסה שריפה את רוב בתי העיר והם נבנו מחדש באבן צהובה, האופיינית לאזור זה של הרי היורה. בתחילת המאה ה- 19 הובס צבאו של מלך פרוסיה בידי כוחותיו של נפוליאון בונפרטה, והוא אולץ לוותר על נוישאטל. זמן קצר לאחר מכן, עם מפלתו של נפוליאון, הצטרפה נוישאטל לקונפדרציה של שוויץ. במשך שנים רבות היתה העיר מרכז לתעשיית השעונים השוויצרית המפורסמת, עד שזו ספגה מכה קשה עם תחילת העידן הדיגיטאלי. הסבה לתעשיית מיקרו-אלקטרוניקה והיי-טק, מנעה נפילה כואבת, וכיום זו גם ההתמחות של האוניברסיטה המקומית. עד היום קיים בעיר מצפה כוכבים, על פיו מכוונים כל השעונים השוויצרים, עד לדיוק של שבריר שנייה. 
גגות העיר העתיקה של נוישאטל ואגם נוישאטל, תצפית מהטירה (צילום: serjedi)
סיור בעיר העתיקה של נוישאטל
את הסיור בעיר העתיקה התחלנו לצדי ארמון דו-פֶרֻו ( Hôtel DuPeyrou ), ארמון שנבנה במאה ה-18 והוא מוקף גנים בסגנון לואי ה-16, שתכנן ארכיטקט שוויצרי שלמד בפריס. הארמון נבנה עבור אלכסנדר דו-פרו, שהיה ידידו הטוב של ז'אן זאק רוסו. האגדה המקומית מספרת, שאותו אלכסנדר היה מאוהב עד כלות באשה שנישאה לאחר, והוא חיכה בסבלנות עד שבתה הגיעה לבגרות כדי להינשא ל... בת. עד תחילת המאה ה-19, עת הונמך מפלס האגם על ידי מערכת של תעלות וסכרים, הגיעו מי האגם כמעט עד למרגלות גן הארמון. השטחים שמעל העיר היו מכוסים כרמים, וכרם אחד שהושאר למזכרת מאותם ימים, ממש בלבה של העיר, תוכלו לראות מעל הארמון. מספר בתים בעיר, בהם גם בית העירייה, בית חולים ובית ספר, נבנו מכספו של דוד דו-פורי, אציל בן המקום שלא היו לו צאצאים, והוא הוריש את כספו לעיר. מספרים שעושרו של האיש בא לו מסחר ביהלומים ועץ, אך גם מסחר בעבדים. בתוך בית העירייה ( Hôtel de Ville ), הבנוי בסגנון קלאסי, תוכלו לראות דגם של העיר משנת 1716, ובו עדיין מופיע נהר סיו ( Seyon ) שחצה את העיר, שאת נתיבו הסיטו והוא עובר כיום במנהרה מתחת לטירה. רחוב רו דה סיו ( Rue de Seyon ) הוא הרחוב בו זרם הנהר, וכיום זהו אחד מרחובות הקניות המרכזיים של העיר. שוק פירות וירקות מתקיים בכיכר השוק ( Place des Halles ), שלוש פעמים בשבוע (ג', ה', שבת). אל השוק הססגוני מגיעים חקלאי האזור, המכונה "גן הירק של שוויץ", למכור את מרכולתם. אם חשבתם (כמוני) שאלו מתגאים לשווא ב- 60 סוגי ירקות, הרי שכאן תיווכחו שאכן המגוון עצום. על גן הירק של שוויץ 
ממראות השוק בכיכר השוק, תקנו את הפטריות כי הן פשוט משגעות! (צילום: כרמית וייס)
מכיכר השוק מתחיל הטיפוס אל הטירה, אותו ניתן לבצע על מדרגות תלולות למדי, או בדרך הארוכה יותר דרך הרחוב. הטירה, שעל שמה קרויה העיר, משקיפה על גגות העיר והיא נבנתה במאה ה- 12. כיום שוכנים בטירה משרדי קנטון נוישאטל. שווה להציץ גם אל הכנסייה הצמודה לטירה (Collegiate Church) ולעלות למגדל הכלא, ממנו תזכו לתצפית על העיר, שלושת האגמים וביום עם ראות טובה - עד לאלפים הברניים. במגדל גם מודל של העיר במאות 15-18.
נקודת תצפית נוספת מזומנת לכם מטיילת מון-בלאן ( Esplanade du Mont-Blanc ), שלצדי האגם, ממנה כך הובטח לי (אני הגעתי ביום מעונן), רואים את הענק הלבן שעל שמו היא נקראת. לתצפית טובה עוד יותר תזכו אם תעלו ברכבת כבלים (פוניקולר) להר Chaumont , בגובה 1,087 מטר מעל העיר. מכאן מובטחת ביום בהיר תצפית על המון בלאן, האלפים הברניים ושלושת האגמים.
טיילת מון-בלאן, ביום בו לא יכלה להצדיק את שמה... (צילום: כרמית וייס)
בהמשך הטיילת נמצא הנמל הקטן ומזח הספינות המשייטות באגם, וגם בית המלון בו התארחנו. המסעדה וחלק מהחדרים והסוויטות של מלון בסט ווסטרן פרמייר (Best Western Premier Hotel Beaulac) זוכים אף הם בנוף הנפלא הנשקף מהטיילת, והקרבה לעיר העתיקה הופכת אותו לבחירה מושלמת.
למשפחות עם ילדים ומי שמעדיף דירה על מלון, אמליץ על מלון הדירות וקאנס סארס 33 (Appartements Vacances Saars 33) הממוקם 2 ק"מ בהמשך הטיילת ומציע דירות בנות 2 חדרי שינה, שלכולן מטבח מאובזר היטב ונוף לאגם.
המוסיקאית, הצייר והסופר
זוכרים את בובות האוטומט מתחילת הכתבה ואת השען הנדרש כדי להפעילן? ובכן, השען הגיע ואנו מוכנים לראות את הפלא, שעד היום, בעידן המחשבים, עדיין משאיר אותנו פעורי פה. מדובר בשלוש בובות שבנו בין השנים 1774-1768 בני משפחת ז'אק-דרו, משפחת שענים מאזור נוישאטל, ועל שמם הן נקראות "בובות האוטומט של זאק-דרו" ( Jaquet-Droz automata ). אם תרצו אלו הם רובוטים, היודעים לעשות סדרה של פעולות אותן אנו עושים כבני אנוש, אך כמות הפעולות שיודע כל אחד מהם לבצע ומגוון האפשרויות, יחד עם הבובות החינניות כל כך, מרשימים ומרגשים. המוסיקאית היפה, הלבושה כמיטב אפנת התקופה ומסורקת למשעי, מנגנת על פסנתר ומלווה את נגינתה במגוון תנועות אנושיות, כמו הזזת הראש והעיניים לכיוון האצבעות והחזה העולה ויורד עם כל נשימה. המנגינה אכן מנוגנת על ידה ולא על ידי תיבת נגינה כלשהי. הצייר הוא נער צעיר האוחז בעפרון ויודע לצייר ארבעה ציורים שונים: פורטרט של לואי ה-15, זוג מלכותי (סבורים שאלו לואי ה-16 ומרי אנטואנט), כלב ומתחתיו הכיתוב "הכלב שלי" וקופידון נוהג בכרכרה אותה מושך פרפר. כיאה לעפרונות של אותה תקופה נדרש הבחור מידי פעם לנשיפה קלה, כדי להסיר את האבק. 
הכלב עם הכיתוב "הכלב שלי" ודיוקנו של לואי ה-15 הסופר הוא אולי המורכב מבין השלושה, כשחושבים על מגוון התנועות הנדרש ליצירת אות אחת, והוא מסוגל לכתוב טקסטים של עד 40 אותיות. את האותיות, החרוטות על גלגלי השיניים, בוחר המפעיל אחת לאחת. את נוצת האווז שבידיו טובל הסופר מידי פעם בבקבוק הדיו, תוך שהוא מלווה את התנועות בראשו ובעיניו. 
הפסנתרנית, הסופר והצייר - (צילום: כרמית וייס)
לאחר שטיילו עם יוצריהן בבתי מלוכה ואצולה רבים באירופה ובמזרח, הגיעו הבובות למשכנן הסופי במוזיאון האמנות וההיסטוריה ( Musée d'Art et d'Histoire ) של נוישאטל, בו גם מגוון גדול של חפצי אמנות, כלי בית, ואיך לא – מגוון שעונים מרשים, מכל הגדלים ומכל הסוגים. הדגמת בובות האוטומט אינה מתקיימת בכל יום וכדאי להתעדכן ולתאם מראש. הבובות המקסימות הללו הן אכן סיום מקסים לסיור בעיר העתיקה של נוישאטל ובאזור כולו, ערש הטכנולוגיה השוויצרית הנודעת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה * תודתי למר Jean-Luc Romert בעל חנות הצילום Photo Americain , במרכז נוישאטל (2965-725-032), שהשאיל לי באדיבותו הרבה את מצלמתו, כשזו שלי התקלקלה, וסירב לקבל על כך תשלום. אם אתם זקוקים לחנות צילום, אני ממליצה בחום על אדם הגון ומקצועי. * הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
לינה סביב אגם נוישאטל
העיר נוישאטל (A), יעדים סביב אגם נוישאטל (B-I), מלון בסט-ווסטרן פרימייר (J), מלון הדירות וקאנס סארס 33 (K)
לחיצה בפינה העליונה תפתח את המפה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
פונדו בבור הרוחות
במספר מקומות בהרי היורה ניתן להבחין למרחוק במצוקים בהירים, המזדקרים בתלילות מרשימה מעל פני השטח. אני בחרתי לבקר באחת התצורות הגיאולוגיות המרשימות הללו, הקרויה קְרֶה דֻו-וָאה ( Creux du Vent ). פירושו של השם הוא "בור הרוחות" ( Creux =בור, Vent =רוח), ואכן בור יש, ורוחות... יש ויש! ביום בו ביקרתי השתוללו הרוחות בעוצמה, תוך שהן נושאות עמן במהירות ענני ערפל, שהעניקו למקום המרשים מאד גם נופך נוסף של מסתוריות. אם מתקרבים לשפת המצוק (המפחידה למדי), ניתן להבחין במעין מכתש ענק, הנוצר למרגלות מהמצוקים המרשימים, שסוגרים עליו בחצי עיגול ויוצרים מראה מרהיב. ניתן לטייל כאן במספר מסלולים, שהארוך שבהם מטפס מתחתית המצוק, ואילו הקצר יוצא מבקתת le Soliat וייקח אותכם לכשעה של הליכה נינוחה. שימו לב, על שפת המצוק אין גדר ויש לנהוג במשנה זהירות, בעיקר אם אתם מגיעים עם ילדים. המצוק המרשים של בור הרוחות, מראה קסום לעת זריחה (צילום: Marco Ca)
ביום בהיר ניתן לצפות גם מכאן על פסגות האלפים הברניים והמון בלאן, כך נאמר לי ואני נאלצת להאמין, כי אני לא זכיתי ליום בהיר. אותנו הבריחו הקור והרוחות חזרה אל בקתת le Soliat , שם התחממנו מהצפיפות (לא היינו היחידים שמזג האוויר הבריח) ומפונדו שוויצרי טיפוסי. בימים יפים יותר ניתן לשבת על ספסלים לצדי הבקתה ולהנות מחיות המשק ומהפרות הרועות באחו, בשלווה שוויצרית מעוררת קנאה. אל בקתת le Soliat ניתן להגיע בכביש העושה דרכו מערבה מנוישאטל, מרחק של כ- 25 קילומטר (לא לבלבל עם כפר בעל שם זהה). את דרככם חזרה כדאי לעשות בכביש היורד דרומה, אל הכפרים שלחופו הצפוני של אגם נוישאטל, בהם כדאי לסייר מעט ברגל. (צילום: LucynaKoch)
Gorges de l’Areuse, מסלול מקסים באורך 12 ק"מ למיטיבי לכת (צילום: grauy)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
כרמים וכפרים לחופי האגם
לאורך חופיו הצפוניים של אגם נוישאטל, שאורכו 83 קילומטרים, פזורים כפרים עתיקים וציוריים, הנושקים לכרמי הגפנים שעל שיפולי הרי היורה. זהו אחד מאזורי גידול היין של שוויץ, וכדאי להקדיש שעה קלה לשיטוט ברחובות מרוצפי האבן ולחופי האגם, בו תוכלו לטבול ביום חם. מומלץ לא לנסוע על הכביש הראשי המהיר, אלא לרדת לכביש העושה דרכו בין הכפרים לצד האגם. אפשר להגיע לכפרים ברכב או לשכור אופניים בתחנת הרכבת של נוישאטל ולהגיע ברכיבה, כאשר את הדרך חזרה ניתן לעשות ברכבת האזורית. הכפרים הקרובים ביותר הם: אוֹברנה ( Auvernier ) ו- קוֹלוֹמְבְיֵה ( Colombier ), שמתגאים בטירות עתיקות, והכפר קוֹרטָיוֹ ( Cortaillod ). (אכן קשה למצוא קשר בין כיתוב השם בצרפתית והיגויו, ותעיד על כך המדריכה האומללה, שנאלצה לחזור עשר פעמים על כל שם, כדי שאצליח לכתוב ולנקד אותו בעברית)
לינה באזור הכפר קורטיו הרחוב המרכזי בחלק העתיק של הכפר אוברנה (צילום: כרמית וייס)
יין עתיק ושעונים ארוטיים באוברנה
במרכזו של הכפר אוֹברנה שוכנת טירת אוברנה ( Château d’Auvernier ), טירה קטנה שמתגאה במסורת ייצור יין בת 400 שנה. הטירה הוקמה במאה ה- 16, ועברה לידיהן של מספר משפחות אצולה מקומיות. כיום עדיין מתגוררים בטירה צאצאי משפחת Montmollin , להם שייכים גם רבים מהכרמים באזור והם מייצרים את יין Montmollin ומספר יינות נוספים, מהם תוכלו לטעום ולקנות. בכל שנה, עם תחילת בציר הענבים באמצע ספטמבר, מתקיים בכפר פסטיבל יין גדול המושך אליו תיירים רבים.
עדות לכך שמסורת ייצור השעונים של האזור עדיין חייה ונושמת, ניתן למצוא בחנות השעונים המקומית Au Carillon d’Or , השוכנת ברחוב הראשי של הכפר, רחוב Grand'Rue . כאן עדיין עוסקים בתיקון ושיפוץ שעוני אורלוגין עתיקים, וייצור ושעונים מכניים. כדאי להיכנס לחנות, ולו רק כדי לשמוע את סימפוניית הצלילים שמפיקים השעונים, בכל רבע שעה. מר Thierry Amstutz , אותו נפגוש מאוחר יותר מפעיל את בובות האוטומט של נוישאטל, הוא הבעלים של החנות, ובימים אלו הוא מסיים להכשיר את בנו הבכור גרגורי, שגם הוא למד את המקצוע, שבשוויץ הוא מקצוע מכובד למדי. רק אחרי שיצאנו מהחנות, סיפרה לי המדריכה, כי לא מעט תושבים בנוישאטל כועסים על ייצרן השעונים המקומי, בשל השעונים הארוטיים אותם הוא בונה (לא ראיתי ולכן גם לא אתאר, אך תוכלו לראות באתר, אם סקרנותכם תגבר... ) שעוני האורלוגין, חבל שלא ניתן לשמוע את הצלילים (צילום: כרמית וייס)
היי-טק במקום שעונים
על הגדה הצפונית של אגם נוישאטל שוכנת העיר נוישָאטֶל ( Neuchâtel ), שפירושו בצרפתית "טירה חדשה" ( Neu =חדש, châte = טירה). את הטירה המדוברת הקים רודולף השלישי, נסיך בורגונדי, והוא שנתן לעיר את שמה הצרפתי. מאוחר יותר, כשכבשו הפרוסים את המקום, הם קראו לו בשמו הגרמני - נוֹיֶינְבורג ( Neuenburg ), שהוא בעל פירוש זהה ( Neue =חדש, burg = טירה). רוב תושבי העיר הם דוברי צרפתית, ולכן אנו נכנה אותה נוישאטל, וכך גם את קנטון נשטאל שהעיר היא בירתו. תחילתה של ההתיישבות במקום בשנת 1011 (בימים אלו דנים כאן בדרך לחגוג את חגיגות האלף) ובמשך מאות השנים שלאחר מכן היא גדלה, עד שבתחילת המאה ה- 17 היא הוכרזה כנסיכות. בשנת 1707, עם מותה של מארי מאורליאן, נדרשו התושבים לבחור בין 15 יורשיה. הם רצו שליט חזק שיגן עליהם, אך מושבו יהיה מספיק רחוק כדי שישאיר אותם לנהל את הנסיכות בעצמם, ולכן העדיפו את שלטונו של מלך פרוסיה פרדריך ה-1. תחת שלטונו העיר אכן שמרה על אוטונומיה, היא שגשגה והתפתחו בה המסחר, הבנקאות והתעשייה, כשבראשם תעשיית השעונים. הטירה על שמה נקראת העיר נוישאטל , שם שפירושו בצרפתית "טירה חדשה" (צילום: כרמית וייס)
הכנסייה ניצבת ליד הטירה מאז נבנו שתיהן במאה ה- 12 (צילום: xenotar)
במאה ה- 15 הרסה שריפה את רוב בתי העיר והם נבנו מחדש באבן צהובה, האופיינית לאזור זה של הרי היורה. בתחילת המאה ה- 19 הובס צבאו של מלך פרוסיה בידי כוחותיו של נפוליאון בונפרטה, והוא אולץ לוותר על נוישאטל. זמן קצר לאחר מכן, עם מפלתו של נפוליאון, הצטרפה נוישאטל לקונפדרציה של שוויץ. במשך שנים רבות היתה העיר מרכז לתעשיית השעונים השוויצרית המפורסמת, עד שזו ספגה מכה קשה עם תחילת העידן הדיגיטאלי. הסבה לתעשיית מיקרו-אלקטרוניקה והיי-טק, מנעה נפילה כואבת, וכיום זו גם ההתמחות של האוניברסיטה המקומית. עד היום קיים בעיר מצפה כוכבים, על פיו מכוונים כל השעונים השוויצרים, עד לדיוק של שבריר שנייה. גגות העיר העתיקה של נוישאטל ואגם נוישאטל, תצפית מהטירה (צילום: serjedi)
סיור בעיר העתיקה של נוישאטל
את הסיור בעיר העתיקה התחלנו לצדי ארמון דו-פֶרֻו ( Hôtel DuPeyrou ), ארמון שנבנה במאה ה-18 והוא מוקף גנים בסגנון לואי ה-16, שתכנן ארכיטקט שוויצרי שלמד בפריס. הארמון נבנה עבור אלכסנדר דו-פרו, שהיה ידידו הטוב של ז'אן זאק רוסו. האגדה המקומית מספרת, שאותו אלכסנדר היה מאוהב עד כלות באשה שנישאה לאחר, והוא חיכה בסבלנות עד שבתה הגיעה לבגרות כדי להינשא ל... בת. עד תחילת המאה ה-19, עת הונמך מפלס האגם על ידי מערכת של תעלות וסכרים, הגיעו מי האגם כמעט עד למרגלות גן הארמון. השטחים שמעל העיר היו מכוסים כרמים, וכרם אחד שהושאר למזכרת מאותם ימים, ממש בלבה של העיר, תוכלו לראות מעל הארמון. מספר בתים בעיר, בהם גם בית העירייה, בית חולים ובית ספר, נבנו מכספו של דוד דו-פורי, אציל בן המקום שלא היו לו צאצאים, והוא הוריש את כספו לעיר. מספרים שעושרו של האיש בא לו מסחר ביהלומים ועץ, אך גם מסחר בעבדים. בתוך בית העירייה ( Hôtel de Ville ), הבנוי בסגנון קלאסי, תוכלו לראות דגם של העיר משנת 1716, ובו עדיין מופיע נהר סיו ( Seyon ) שחצה את העיר, שאת נתיבו הסיטו והוא עובר כיום במנהרה מתחת לטירה. רחוב רו דה סיו ( Rue de Seyon ) הוא הרחוב בו זרם הנהר, וכיום זהו אחד מרחובות הקניות המרכזיים של העיר. שוק פירות וירקות מתקיים בכיכר השוק ( Place des Halles ), שלוש פעמים בשבוע (ג', ה', שבת). אל השוק הססגוני מגיעים חקלאי האזור, המכונה "גן הירק של שוויץ", למכור את מרכולתם. אם חשבתם (כמוני) שאלו מתגאים לשווא ב- 60 סוגי ירקות, הרי שכאן תיווכחו שאכן המגוון עצום. על גן הירק של שוויץ ממראות השוק בכיכר השוק, תקנו את הפטריות כי הן פשוט משגעות! (צילום: כרמית וייס)
מכיכר השוק מתחיל הטיפוס אל הטירה, אותו ניתן לבצע על מדרגות תלולות למדי, או בדרך הארוכה יותר דרך הרחוב. הטירה, שעל שמה קרויה העיר, משקיפה על גגות העיר והיא נבנתה במאה ה- 12. כיום שוכנים בטירה משרדי קנטון נוישאטל. שווה להציץ גם אל הכנסייה הצמודה לטירה (Collegiate Church) ולעלות למגדל הכלא, ממנו תזכו לתצפית על העיר, שלושת האגמים וביום עם ראות טובה - עד לאלפים הברניים. במגדל גם מודל של העיר במאות 15-18.
נקודת תצפית נוספת מזומנת לכם מטיילת מון-בלאן ( Esplanade du Mont-Blanc ), שלצדי האגם, ממנה כך הובטח לי (אני הגעתי ביום מעונן), רואים את הענק הלבן שעל שמו היא נקראת. לתצפית טובה עוד יותר תזכו אם תעלו ברכבת כבלים (פוניקולר) להר Chaumont , בגובה 1,087 מטר מעל העיר. מכאן מובטחת ביום בהיר תצפית על המון בלאן, האלפים הברניים ושלושת האגמים.
טיילת מון-בלאן, ביום בו לא יכלה להצדיק את שמה... (צילום: כרמית וייס)
בהמשך הטיילת נמצא הנמל הקטן ומזח הספינות המשייטות באגם, וגם בית המלון בו התארחנו. המסעדה וחלק מהחדרים והסוויטות של מלון בסט ווסטרן פרמייר (Best Western Premier Hotel Beaulac) זוכים אף הם בנוף הנפלא הנשקף מהטיילת, והקרבה לעיר העתיקה הופכת אותו לבחירה מושלמת.
למשפחות עם ילדים ומי שמעדיף דירה על מלון, אמליץ על מלון הדירות וקאנס סארס 33 (Appartements Vacances Saars 33) הממוקם 2 ק"מ בהמשך הטיילת ומציע דירות בנות 2 חדרי שינה, שלכולן מטבח מאובזר היטב ונוף לאגם.
המוסיקאית, הצייר והסופר
זוכרים את בובות האוטומט מתחילת הכתבה ואת השען הנדרש כדי להפעילן? ובכן, השען הגיע ואנו מוכנים לראות את הפלא, שעד היום, בעידן המחשבים, עדיין משאיר אותנו פעורי פה. מדובר בשלוש בובות שבנו בין השנים 1774-1768 בני משפחת ז'אק-דרו, משפחת שענים מאזור נוישאטל, ועל שמם הן נקראות "בובות האוטומט של זאק-דרו" ( Jaquet-Droz automata ). אם תרצו אלו הם רובוטים, היודעים לעשות סדרה של פעולות אותן אנו עושים כבני אנוש, אך כמות הפעולות שיודע כל אחד מהם לבצע ומגוון האפשרויות, יחד עם הבובות החינניות כל כך, מרשימים ומרגשים. המוסיקאית היפה, הלבושה כמיטב אפנת התקופה ומסורקת למשעי, מנגנת על פסנתר ומלווה את נגינתה במגוון תנועות אנושיות, כמו הזזת הראש והעיניים לכיוון האצבעות והחזה העולה ויורד עם כל נשימה. המנגינה אכן מנוגנת על ידה ולא על ידי תיבת נגינה כלשהי. הצייר הוא נער צעיר האוחז בעפרון ויודע לצייר ארבעה ציורים שונים: פורטרט של לואי ה-15, זוג מלכותי (סבורים שאלו לואי ה-16 ומרי אנטואנט), כלב ומתחתיו הכיתוב "הכלב שלי" וקופידון נוהג בכרכרה אותה מושך פרפר. כיאה לעפרונות של אותה תקופה נדרש הבחור מידי פעם לנשיפה קלה, כדי להסיר את האבק. הכלב עם הכיתוב "הכלב שלי" ודיוקנו של לואי ה-15 הסופר הוא אולי המורכב מבין השלושה, כשחושבים על מגוון התנועות הנדרש ליצירת אות אחת, והוא מסוגל לכתוב טקסטים של עד 40 אותיות. את האותיות, החרוטות על גלגלי השיניים, בוחר המפעיל אחת לאחת. את נוצת האווז שבידיו טובל הסופר מידי פעם בבקבוק הדיו, תוך שהוא מלווה את התנועות בראשו ובעיניו. הפסנתרנית, הסופר והצייר - (צילום: כרמית וייס)
לאחר שטיילו עם יוצריהן בבתי מלוכה ואצולה רבים באירופה ובמזרח, הגיעו הבובות למשכנן הסופי במוזיאון האמנות וההיסטוריה ( Musée d'Art et d'Histoire ) של נוישאטל, בו גם מגוון גדול של חפצי אמנות, כלי בית, ואיך לא – מגוון שעונים מרשים, מכל הגדלים ומכל הסוגים. הדגמת בובות האוטומט אינה מתקיימת בכל יום וכדאי להתעדכן ולתאם מראש. הבובות המקסימות הללו הן אכן סיום מקסים לסיור בעיר העתיקה של נוישאטל ובאזור כולו, ערש הטכנולוגיה השוויצרית הנודעת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה * תודתי למר Jean-Luc Romert בעל חנות הצילום Photo Americain , במרכז נוישאטל (2965-725-032), שהשאיל לי באדיבותו הרבה את מצלמתו, כשזו שלי התקלקלה, וסירב לקבל על כך תשלום. אם אתם זקוקים לחנות צילום, אני ממליצה בחום על אדם הגון ומקצועי. * הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
Gorges de l’Areuse, מסלול מקסים באורך 12 ק"מ למיטיבי לכת (צילום: grauy)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »לינה באזור הכפר קורטיו
יין עתיק ושעונים ארוטיים באוברנה
במרכזו של הכפר אוֹברנה שוכנת טירת אוברנה ( Château d’Auvernier ), טירה קטנה שמתגאה במסורת ייצור יין בת 400 שנה. הטירה הוקמה במאה ה- 16, ועברה לידיהן של מספר משפחות אצולה מקומיות. כיום עדיין מתגוררים בטירה צאצאי משפחת Montmollin , להם שייכים גם רבים מהכרמים באזור והם מייצרים את יין Montmollin ומספר יינות נוספים, מהם תוכלו לטעום ולקנות. בכל שנה, עם תחילת בציר הענבים באמצע ספטמבר, מתקיים בכפר פסטיבל יין גדול המושך אליו תיירים רבים.
עדות לכך שמסורת ייצור השעונים של האזור עדיין חייה ונושמת, ניתן למצוא בחנות השעונים המקומית Au Carillon d’Or , השוכנת ברחוב הראשי של הכפר, רחוב Grand'Rue . כאן עדיין עוסקים בתיקון ושיפוץ שעוני אורלוגין עתיקים, וייצור ושעונים מכניים. כדאי להיכנס לחנות, ולו רק כדי לשמוע את סימפוניית הצלילים שמפיקים השעונים, בכל רבע שעה. מר Thierry Amstutz , אותו נפגוש מאוחר יותר מפעיל את בובות האוטומט של נוישאטל, הוא הבעלים של החנות, ובימים אלו הוא מסיים להכשיר את בנו הבכור גרגורי, שגם הוא למד את המקצוע, שבשוויץ הוא מקצוע מכובד למדי. רק אחרי שיצאנו מהחנות, סיפרה לי המדריכה, כי לא מעט תושבים בנוישאטל כועסים על ייצרן השעונים המקומי, בשל השעונים הארוטיים אותם הוא בונה (לא ראיתי ולכן גם לא אתאר, אך תוכלו לראות באתר, אם סקרנותכם תגבר... ) שעוני האורלוגין, חבל שלא ניתן לשמוע את הצלילים (צילום: כרמית וייס)
היי-טק במקום שעונים
על הגדה הצפונית של אגם נוישאטל שוכנת העיר נוישָאטֶל ( Neuchâtel ), שפירושו בצרפתית "טירה חדשה" ( Neu =חדש, châte = טירה). את הטירה המדוברת הקים רודולף השלישי, נסיך בורגונדי, והוא שנתן לעיר את שמה הצרפתי. מאוחר יותר, כשכבשו הפרוסים את המקום, הם קראו לו בשמו הגרמני - נוֹיֶינְבורג ( Neuenburg ), שהוא בעל פירוש זהה ( Neue =חדש, burg = טירה). רוב תושבי העיר הם דוברי צרפתית, ולכן אנו נכנה אותה נוישאטל, וכך גם את קנטון נשטאל שהעיר היא בירתו. תחילתה של ההתיישבות במקום בשנת 1011 (בימים אלו דנים כאן בדרך לחגוג את חגיגות האלף) ובמשך מאות השנים שלאחר מכן היא גדלה, עד שבתחילת המאה ה- 17 היא הוכרזה כנסיכות. בשנת 1707, עם מותה של מארי מאורליאן, נדרשו התושבים לבחור בין 15 יורשיה. הם רצו שליט חזק שיגן עליהם, אך מושבו יהיה מספיק רחוק כדי שישאיר אותם לנהל את הנסיכות בעצמם, ולכן העדיפו את שלטונו של מלך פרוסיה פרדריך ה-1. תחת שלטונו העיר אכן שמרה על אוטונומיה, היא שגשגה והתפתחו בה המסחר, הבנקאות והתעשייה, כשבראשם תעשיית השעונים. הטירה על שמה נקראת העיר נוישאטל , שם שפירושו בצרפתית "טירה חדשה" (צילום: כרמית וייס)
הכנסייה ניצבת ליד הטירה מאז נבנו שתיהן במאה ה- 12 (צילום: xenotar)
במאה ה- 15 הרסה שריפה את רוב בתי העיר והם נבנו מחדש באבן צהובה, האופיינית לאזור זה של הרי היורה. בתחילת המאה ה- 19 הובס צבאו של מלך פרוסיה בידי כוחותיו של נפוליאון בונפרטה, והוא אולץ לוותר על נוישאטל. זמן קצר לאחר מכן, עם מפלתו של נפוליאון, הצטרפה נוישאטל לקונפדרציה של שוויץ. במשך שנים רבות היתה העיר מרכז לתעשיית השעונים השוויצרית המפורסמת, עד שזו ספגה מכה קשה עם תחילת העידן הדיגיטאלי. הסבה לתעשיית מיקרו-אלקטרוניקה והיי-טק, מנעה נפילה כואבת, וכיום זו גם ההתמחות של האוניברסיטה המקומית. עד היום קיים בעיר מצפה כוכבים, על פיו מכוונים כל השעונים השוויצרים, עד לדיוק של שבריר שנייה. גגות העיר העתיקה של נוישאטל ואגם נוישאטל, תצפית מהטירה (צילום: serjedi)
סיור בעיר העתיקה של נוישאטל
את הסיור בעיר העתיקה התחלנו לצדי ארמון דו-פֶרֻו ( Hôtel DuPeyrou ), ארמון שנבנה במאה ה-18 והוא מוקף גנים בסגנון לואי ה-16, שתכנן ארכיטקט שוויצרי שלמד בפריס. הארמון נבנה עבור אלכסנדר דו-פרו, שהיה ידידו הטוב של ז'אן זאק רוסו. האגדה המקומית מספרת, שאותו אלכסנדר היה מאוהב עד כלות באשה שנישאה לאחר, והוא חיכה בסבלנות עד שבתה הגיעה לבגרות כדי להינשא ל... בת. עד תחילת המאה ה-19, עת הונמך מפלס האגם על ידי מערכת של תעלות וסכרים, הגיעו מי האגם כמעט עד למרגלות גן הארמון. השטחים שמעל העיר היו מכוסים כרמים, וכרם אחד שהושאר למזכרת מאותם ימים, ממש בלבה של העיר, תוכלו לראות מעל הארמון. מספר בתים בעיר, בהם גם בית העירייה, בית חולים ובית ספר, נבנו מכספו של דוד דו-פורי, אציל בן המקום שלא היו לו צאצאים, והוא הוריש את כספו לעיר. מספרים שעושרו של האיש בא לו מסחר ביהלומים ועץ, אך גם מסחר בעבדים. בתוך בית העירייה ( Hôtel de Ville ), הבנוי בסגנון קלאסי, תוכלו לראות דגם של העיר משנת 1716, ובו עדיין מופיע נהר סיו ( Seyon ) שחצה את העיר, שאת נתיבו הסיטו והוא עובר כיום במנהרה מתחת לטירה. רחוב רו דה סיו ( Rue de Seyon ) הוא הרחוב בו זרם הנהר, וכיום זהו אחד מרחובות הקניות המרכזיים של העיר. שוק פירות וירקות מתקיים בכיכר השוק ( Place des Halles ), שלוש פעמים בשבוע (ג', ה', שבת). אל השוק הססגוני מגיעים חקלאי האזור, המכונה "גן הירק של שוויץ", למכור את מרכולתם. אם חשבתם (כמוני) שאלו מתגאים לשווא ב- 60 סוגי ירקות, הרי שכאן תיווכחו שאכן המגוון עצום. על גן הירק של שוויץ ממראות השוק בכיכר השוק, תקנו את הפטריות כי הן פשוט משגעות! (צילום: כרמית וייס)
מכיכר השוק מתחיל הטיפוס אל הטירה, אותו ניתן לבצע על מדרגות תלולות למדי, או בדרך הארוכה יותר דרך הרחוב. הטירה, שעל שמה קרויה העיר, משקיפה על גגות העיר והיא נבנתה במאה ה- 12. כיום שוכנים בטירה משרדי קנטון נוישאטל. שווה להציץ גם אל הכנסייה הצמודה לטירה (Collegiate Church) ולעלות למגדל הכלא, ממנו תזכו לתצפית על העיר, שלושת האגמים וביום עם ראות טובה - עד לאלפים הברניים. במגדל גם מודל של העיר במאות 15-18.
נקודת תצפית נוספת מזומנת לכם מטיילת מון-בלאן ( Esplanade du Mont-Blanc ), שלצדי האגם, ממנה כך הובטח לי (אני הגעתי ביום מעונן), רואים את הענק הלבן שעל שמו היא נקראת. לתצפית טובה עוד יותר תזכו אם תעלו ברכבת כבלים (פוניקולר) להר Chaumont , בגובה 1,087 מטר מעל העיר. מכאן מובטחת ביום בהיר תצפית על המון בלאן, האלפים הברניים ושלושת האגמים.
טיילת מון-בלאן, ביום בו לא יכלה להצדיק את שמה... (צילום: כרמית וייס)
בהמשך הטיילת נמצא הנמל הקטן ומזח הספינות המשייטות באגם, וגם בית המלון בו התארחנו. המסעדה וחלק מהחדרים והסוויטות של מלון בסט ווסטרן פרמייר (Best Western Premier Hotel Beaulac) זוכים אף הם בנוף הנפלא הנשקף מהטיילת, והקרבה לעיר העתיקה הופכת אותו לבחירה מושלמת.
למשפחות עם ילדים ומי שמעדיף דירה על מלון, אמליץ על מלון הדירות וקאנס סארס 33 (Appartements Vacances Saars 33) הממוקם 2 ק"מ בהמשך הטיילת ומציע דירות בנות 2 חדרי שינה, שלכולן מטבח מאובזר היטב ונוף לאגם.
המוסיקאית, הצייר והסופר
זוכרים את בובות האוטומט מתחילת הכתבה ואת השען הנדרש כדי להפעילן? ובכן, השען הגיע ואנו מוכנים לראות את הפלא, שעד היום, בעידן המחשבים, עדיין משאיר אותנו פעורי פה. מדובר בשלוש בובות שבנו בין השנים 1774-1768 בני משפחת ז'אק-דרו, משפחת שענים מאזור נוישאטל, ועל שמם הן נקראות "בובות האוטומט של זאק-דרו" ( Jaquet-Droz automata ). אם תרצו אלו הם רובוטים, היודעים לעשות סדרה של פעולות אותן אנו עושים כבני אנוש, אך כמות הפעולות שיודע כל אחד מהם לבצע ומגוון האפשרויות, יחד עם הבובות החינניות כל כך, מרשימים ומרגשים. המוסיקאית היפה, הלבושה כמיטב אפנת התקופה ומסורקת למשעי, מנגנת על פסנתר ומלווה את נגינתה במגוון תנועות אנושיות, כמו הזזת הראש והעיניים לכיוון האצבעות והחזה העולה ויורד עם כל נשימה. המנגינה אכן מנוגנת על ידה ולא על ידי תיבת נגינה כלשהי. הצייר הוא נער צעיר האוחז בעפרון ויודע לצייר ארבעה ציורים שונים: פורטרט של לואי ה-15, זוג מלכותי (סבורים שאלו לואי ה-16 ומרי אנטואנט), כלב ומתחתיו הכיתוב "הכלב שלי" וקופידון נוהג בכרכרה אותה מושך פרפר. כיאה לעפרונות של אותה תקופה נדרש הבחור מידי פעם לנשיפה קלה, כדי להסיר את האבק. הכלב עם הכיתוב "הכלב שלי" ודיוקנו של לואי ה-15 הסופר הוא אולי המורכב מבין השלושה, כשחושבים על מגוון התנועות הנדרש ליצירת אות אחת, והוא מסוגל לכתוב טקסטים של עד 40 אותיות. את האותיות, החרוטות על גלגלי השיניים, בוחר המפעיל אחת לאחת. את נוצת האווז שבידיו טובל הסופר מידי פעם בבקבוק הדיו, תוך שהוא מלווה את התנועות בראשו ובעיניו. הפסנתרנית, הסופר והצייר - (צילום: כרמית וייס)
לאחר שטיילו עם יוצריהן בבתי מלוכה ואצולה רבים באירופה ובמזרח, הגיעו הבובות למשכנן הסופי במוזיאון האמנות וההיסטוריה ( Musée d'Art et d'Histoire ) של נוישאטל, בו גם מגוון גדול של חפצי אמנות, כלי בית, ואיך לא – מגוון שעונים מרשים, מכל הגדלים ומכל הסוגים. הדגמת בובות האוטומט אינה מתקיימת בכל יום וכדאי להתעדכן ולתאם מראש. הבובות המקסימות הללו הן אכן סיום מקסים לסיור בעיר העתיקה של נוישאטל ובאזור כולו, ערש הטכנולוגיה השוויצרית הנודעת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה * תודתי למר Jean-Luc Romert בעל חנות הצילום Photo Americain , במרכז נוישאטל (2965-725-032), שהשאיל לי באדיבותו הרבה את מצלמתו, כשזו שלי התקלקלה, וסירב לקבל על כך תשלום. אם אתם זקוקים לחנות צילום, אני ממליצה בחום על אדם הגון ומקצועי. * הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
היי-טק במקום שעונים
על הגדה הצפונית של אגם נוישאטל שוכנת העיר נוישָאטֶל ( Neuchâtel ), שפירושו בצרפתית "טירה חדשה" ( Neu =חדש, châte = טירה). את הטירה המדוברת הקים רודולף השלישי, נסיך בורגונדי, והוא שנתן לעיר את שמה הצרפתי. מאוחר יותר, כשכבשו הפרוסים את המקום, הם קראו לו בשמו הגרמני - נוֹיֶינְבורג ( Neuenburg ), שהוא בעל פירוש זהה ( Neue =חדש, burg = טירה). רוב תושבי העיר הם דוברי צרפתית, ולכן אנו נכנה אותה נוישאטל, וכך גם את קנטון נשטאל שהעיר היא בירתו. תחילתה של ההתיישבות במקום בשנת 1011 (בימים אלו דנים כאן בדרך לחגוג את חגיגות האלף) ובמשך מאות השנים שלאחר מכן היא גדלה, עד שבתחילת המאה ה- 17 היא הוכרזה כנסיכות. בשנת 1707, עם מותה של מארי מאורליאן, נדרשו התושבים לבחור בין 15 יורשיה. הם רצו שליט חזק שיגן עליהם, אך מושבו יהיה מספיק רחוק כדי שישאיר אותם לנהל את הנסיכות בעצמם, ולכן העדיפו את שלטונו של מלך פרוסיה פרדריך ה-1. תחת שלטונו העיר אכן שמרה על אוטונומיה, היא שגשגה והתפתחו בה המסחר, הבנקאות והתעשייה, כשבראשם תעשיית השעונים. הטירה על שמה נקראת העיר נוישאטל , שם שפירושו בצרפתית "טירה חדשה" (צילום: כרמית וייס)
הכנסייה ניצבת ליד הטירה מאז נבנו שתיהן במאה ה- 12 (צילום: xenotar)
במאה ה- 15 הרסה שריפה את רוב בתי העיר והם נבנו מחדש באבן צהובה, האופיינית לאזור זה של הרי היורה. בתחילת המאה ה- 19 הובס צבאו של מלך פרוסיה בידי כוחותיו של נפוליאון בונפרטה, והוא אולץ לוותר על נוישאטל. זמן קצר לאחר מכן, עם מפלתו של נפוליאון, הצטרפה נוישאטל לקונפדרציה של שוויץ. במשך שנים רבות היתה העיר מרכז לתעשיית השעונים השוויצרית המפורסמת, עד שזו ספגה מכה קשה עם תחילת העידן הדיגיטאלי. הסבה לתעשיית מיקרו-אלקטרוניקה והיי-טק, מנעה נפילה כואבת, וכיום זו גם ההתמחות של האוניברסיטה המקומית. עד היום קיים בעיר מצפה כוכבים, על פיו מכוונים כל השעונים השוויצרים, עד לדיוק של שבריר שנייה. גגות העיר העתיקה של נוישאטל ואגם נוישאטל, תצפית מהטירה (צילום: serjedi)
סיור בעיר העתיקה של נוישאטל
את הסיור בעיר העתיקה התחלנו לצדי ארמון דו-פֶרֻו ( Hôtel DuPeyrou ), ארמון שנבנה במאה ה-18 והוא מוקף גנים בסגנון לואי ה-16, שתכנן ארכיטקט שוויצרי שלמד בפריס. הארמון נבנה עבור אלכסנדר דו-פרו, שהיה ידידו הטוב של ז'אן זאק רוסו. האגדה המקומית מספרת, שאותו אלכסנדר היה מאוהב עד כלות באשה שנישאה לאחר, והוא חיכה בסבלנות עד שבתה הגיעה לבגרות כדי להינשא ל... בת. עד תחילת המאה ה-19, עת הונמך מפלס האגם על ידי מערכת של תעלות וסכרים, הגיעו מי האגם כמעט עד למרגלות גן הארמון. השטחים שמעל העיר היו מכוסים כרמים, וכרם אחד שהושאר למזכרת מאותם ימים, ממש בלבה של העיר, תוכלו לראות מעל הארמון. מספר בתים בעיר, בהם גם בית העירייה, בית חולים ובית ספר, נבנו מכספו של דוד דו-פורי, אציל בן המקום שלא היו לו צאצאים, והוא הוריש את כספו לעיר. מספרים שעושרו של האיש בא לו מסחר ביהלומים ועץ, אך גם מסחר בעבדים. בתוך בית העירייה ( Hôtel de Ville ), הבנוי בסגנון קלאסי, תוכלו לראות דגם של העיר משנת 1716, ובו עדיין מופיע נהר סיו ( Seyon ) שחצה את העיר, שאת נתיבו הסיטו והוא עובר כיום במנהרה מתחת לטירה. רחוב רו דה סיו ( Rue de Seyon ) הוא הרחוב בו זרם הנהר, וכיום זהו אחד מרחובות הקניות המרכזיים של העיר. שוק פירות וירקות מתקיים בכיכר השוק ( Place des Halles ), שלוש פעמים בשבוע (ג', ה', שבת). אל השוק הססגוני מגיעים חקלאי האזור, המכונה "גן הירק של שוויץ", למכור את מרכולתם. אם חשבתם (כמוני) שאלו מתגאים לשווא ב- 60 סוגי ירקות, הרי שכאן תיווכחו שאכן המגוון עצום. על גן הירק של שוויץ ממראות השוק בכיכר השוק, תקנו את הפטריות כי הן פשוט משגעות! (צילום: כרמית וייס)
מכיכר השוק מתחיל הטיפוס אל הטירה, אותו ניתן לבצע על מדרגות תלולות למדי, או בדרך הארוכה יותר דרך הרחוב. הטירה, שעל שמה קרויה העיר, משקיפה על גגות העיר והיא נבנתה במאה ה- 12. כיום שוכנים בטירה משרדי קנטון נוישאטל. שווה להציץ גם אל הכנסייה הצמודה לטירה (Collegiate Church) ולעלות למגדל הכלא, ממנו תזכו לתצפית על העיר, שלושת האגמים וביום עם ראות טובה - עד לאלפים הברניים. במגדל גם מודל של העיר במאות 15-18.
נקודת תצפית נוספת מזומנת לכם מטיילת מון-בלאן ( Esplanade du Mont-Blanc ), שלצדי האגם, ממנה כך הובטח לי (אני הגעתי ביום מעונן), רואים את הענק הלבן שעל שמו היא נקראת. לתצפית טובה עוד יותר תזכו אם תעלו ברכבת כבלים (פוניקולר) להר Chaumont , בגובה 1,087 מטר מעל העיר. מכאן מובטחת ביום בהיר תצפית על המון בלאן, האלפים הברניים ושלושת האגמים.
טיילת מון-בלאן, ביום בו לא יכלה להצדיק את שמה... (צילום: כרמית וייס)
בהמשך הטיילת נמצא הנמל הקטן ומזח הספינות המשייטות באגם, וגם בית המלון בו התארחנו. המסעדה וחלק מהחדרים והסוויטות של מלון בסט ווסטרן פרמייר (Best Western Premier Hotel Beaulac) זוכים אף הם בנוף הנפלא הנשקף מהטיילת, והקרבה לעיר העתיקה הופכת אותו לבחירה מושלמת.
למשפחות עם ילדים ומי שמעדיף דירה על מלון, אמליץ על מלון הדירות וקאנס סארס 33 (Appartements Vacances Saars 33) הממוקם 2 ק"מ בהמשך הטיילת ומציע דירות בנות 2 חדרי שינה, שלכולן מטבח מאובזר היטב ונוף לאגם.
המוסיקאית, הצייר והסופר
זוכרים את בובות האוטומט מתחילת הכתבה ואת השען הנדרש כדי להפעילן? ובכן, השען הגיע ואנו מוכנים לראות את הפלא, שעד היום, בעידן המחשבים, עדיין משאיר אותנו פעורי פה. מדובר בשלוש בובות שבנו בין השנים 1774-1768 בני משפחת ז'אק-דרו, משפחת שענים מאזור נוישאטל, ועל שמם הן נקראות "בובות האוטומט של זאק-דרו" ( Jaquet-Droz automata ). אם תרצו אלו הם רובוטים, היודעים לעשות סדרה של פעולות אותן אנו עושים כבני אנוש, אך כמות הפעולות שיודע כל אחד מהם לבצע ומגוון האפשרויות, יחד עם הבובות החינניות כל כך, מרשימים ומרגשים. המוסיקאית היפה, הלבושה כמיטב אפנת התקופה ומסורקת למשעי, מנגנת על פסנתר ומלווה את נגינתה במגוון תנועות אנושיות, כמו הזזת הראש והעיניים לכיוון האצבעות והחזה העולה ויורד עם כל נשימה. המנגינה אכן מנוגנת על ידה ולא על ידי תיבת נגינה כלשהי. הצייר הוא נער צעיר האוחז בעפרון ויודע לצייר ארבעה ציורים שונים: פורטרט של לואי ה-15, זוג מלכותי (סבורים שאלו לואי ה-16 ומרי אנטואנט), כלב ומתחתיו הכיתוב "הכלב שלי" וקופידון נוהג בכרכרה אותה מושך פרפר. כיאה לעפרונות של אותה תקופה נדרש הבחור מידי פעם לנשיפה קלה, כדי להסיר את האבק. הכלב עם הכיתוב "הכלב שלי" ודיוקנו של לואי ה-15 הסופר הוא אולי המורכב מבין השלושה, כשחושבים על מגוון התנועות הנדרש ליצירת אות אחת, והוא מסוגל לכתוב טקסטים של עד 40 אותיות. את האותיות, החרוטות על גלגלי השיניים, בוחר המפעיל אחת לאחת. את נוצת האווז שבידיו טובל הסופר מידי פעם בבקבוק הדיו, תוך שהוא מלווה את התנועות בראשו ובעיניו. הפסנתרנית, הסופר והצייר - (צילום: כרמית וייס)
לאחר שטיילו עם יוצריהן בבתי מלוכה ואצולה רבים באירופה ובמזרח, הגיעו הבובות למשכנן הסופי במוזיאון האמנות וההיסטוריה ( Musée d'Art et d'Histoire ) של נוישאטל, בו גם מגוון גדול של חפצי אמנות, כלי בית, ואיך לא – מגוון שעונים מרשים, מכל הגדלים ומכל הסוגים. הדגמת בובות האוטומט אינה מתקיימת בכל יום וכדאי להתעדכן ולתאם מראש. הבובות המקסימות הללו הן אכן סיום מקסים לסיור בעיר העתיקה של נוישאטל ובאזור כולו, ערש הטכנולוגיה השוויצרית הנודעת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה * תודתי למר Jean-Luc Romert בעל חנות הצילום Photo Americain , במרכז נוישאטל (2965-725-032), שהשאיל לי באדיבותו הרבה את מצלמתו, כשזו שלי התקלקלה, וסירב לקבל על כך תשלום. אם אתם זקוקים לחנות צילום, אני ממליצה בחום על אדם הגון ומקצועי. * הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
בהמשך הטיילת נמצא הנמל הקטן ומזח הספינות המשייטות באגם, וגם בית המלון בו התארחנו. המסעדה וחלק מהחדרים והסוויטות של מלון בסט ווסטרן פרמייר (Best Western Premier Hotel Beaulac) זוכים אף הם בנוף הנפלא הנשקף מהטיילת, והקרבה לעיר העתיקה הופכת אותו לבחירה מושלמת.
למשפחות עם ילדים ומי שמעדיף דירה על מלון, אמליץ על מלון הדירות וקאנס סארס 33 (Appartements Vacances Saars 33) הממוקם 2 ק"מ בהמשך הטיילת ומציע דירות בנות 2 חדרי שינה, שלכולן מטבח מאובזר היטב ונוף לאגם.
המוסיקאית, הצייר והסופר
זוכרים את בובות האוטומט מתחילת הכתבה ואת השען הנדרש כדי להפעילן? ובכן, השען הגיע ואנו מוכנים לראות את הפלא, שעד היום, בעידן המחשבים, עדיין משאיר אותנו פעורי פה. מדובר בשלוש בובות שבנו בין השנים 1774-1768 בני משפחת ז'אק-דרו, משפחת שענים מאזור נוישאטל, ועל שמם הן נקראות "בובות האוטומט של זאק-דרו" ( Jaquet-Droz automata ). אם תרצו אלו הם רובוטים, היודעים לעשות סדרה של פעולות אותן אנו עושים כבני אנוש, אך כמות הפעולות שיודע כל אחד מהם לבצע ומגוון האפשרויות, יחד עם הבובות החינניות כל כך, מרשימים ומרגשים. המוסיקאית היפה, הלבושה כמיטב אפנת התקופה ומסורקת למשעי, מנגנת על פסנתר ומלווה את נגינתה במגוון תנועות אנושיות, כמו הזזת הראש והעיניים לכיוון האצבעות והחזה העולה ויורד עם כל נשימה. המנגינה אכן מנוגנת על ידה ולא על ידי תיבת נגינה כלשהי. הצייר הוא נער צעיר האוחז בעפרון ויודע לצייר ארבעה ציורים שונים: פורטרט של לואי ה-15, זוג מלכותי (סבורים שאלו לואי ה-16 ומרי אנטואנט), כלב ומתחתיו הכיתוב "הכלב שלי" וקופידון נוהג בכרכרה אותה מושך פרפר. כיאה לעפרונות של אותה תקופה נדרש הבחור מידי פעם לנשיפה קלה, כדי להסיר את האבק. הכלב עם הכיתוב "הכלב שלי" ודיוקנו של לואי ה-15 הסופר הוא אולי המורכב מבין השלושה, כשחושבים על מגוון התנועות הנדרש ליצירת אות אחת, והוא מסוגל לכתוב טקסטים של עד 40 אותיות. את האותיות, החרוטות על גלגלי השיניים, בוחר המפעיל אחת לאחת. את נוצת האווז שבידיו טובל הסופר מידי פעם בבקבוק הדיו, תוך שהוא מלווה את התנועות בראשו ובעיניו. הפסנתרנית, הסופר והצייר - (צילום: כרמית וייס)
לאחר שטיילו עם יוצריהן בבתי מלוכה ואצולה רבים באירופה ובמזרח, הגיעו הבובות למשכנן הסופי במוזיאון האמנות וההיסטוריה ( Musée d'Art et d'Histoire ) של נוישאטל, בו גם מגוון גדול של חפצי אמנות, כלי בית, ואיך לא – מגוון שעונים מרשים, מכל הגדלים ומכל הסוגים. הדגמת בובות האוטומט אינה מתקיימת בכל יום וכדאי להתעדכן ולתאם מראש. הבובות המקסימות הללו הן אכן סיום מקסים לסיור בעיר העתיקה של נוישאטל ובאזור כולו, ערש הטכנולוגיה השוויצרית הנודעת.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה * תודתי למר Jean-Luc Romert בעל חנות הצילום Photo Americain , במרכז נוישאטל (2965-725-032), שהשאיל לי באדיבותו הרבה את מצלמתו, כשזו שלי התקלקלה, וסירב לקבל על כך תשלום. אם אתם זקוקים לחנות צילום, אני ממליצה בחום על אדם הגון ומקצועי. * הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
כתבות נוספות על אזור זה * תודתי למר Jean-Luc Romert בעל חנות הצילום Photo Americain , במרכז נוישאטל (2965-725-032), שהשאיל לי באדיבותו הרבה את מצלמתו, כשזו שלי התקלקלה, וסירב לקבל על כך תשלום. אם אתם זקוקים לחנות צילום, אני ממליצה בחום על אדם הגון ומקצועי. * הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
