.jpg)
.jpg)
אחד עשר מי יודע נוסח העיר זולותורן
מאת:
קנטון זולותורן היה הקנטון האחד-עשר שהצטרף לפדרציה של שוויץ. אולי משום כך המספר 11 הוא מספר המזל של בירתו, העיר זולותורן, בה תמצאו: 11 כנסיות, 11 מזרקות עתיקות ו– 11 מגדלים. ואם לא די בכך: בקתדרלה של העיר 11 מזבחות, 11 פעמונים, ועל מדרגות הכניסה תוכלו לנוח על משטח שהוכן עבורכם, כל ... 11 מדרגות. מבשלת השיכר המקומית נקראת Öufi , שהוא גם שמה של הבירה המיוצרת בה, ופירושה בגרמנית שוויצרית, איך לא? 11.
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
עיר בארוק שמורה היטב העיר העתיקה של זולותורן היא עיר יפהפייה, שרק בניינים אחדים נשארו בה מהעיר המקורית של ימי הביניים, וכל השאר נבנו מאוחר יותר בסגנון הבארוק. היא נחשבת לעיר השמורה ביותר בסגנון זה בשוויץ. אבן הגיר הלבנה ממנה בנויים חלק ניכר מהמבנים, שנחצבה בהרי היורה הסמוכים, מוסיפה לעיר יופי רב ותחושה נעימה של ניקיון ואור. שלא כמו ערים עתיקות אחרות, נבנתה העיר העתיקה על שתי גדותיו של נהר הארה, על מנת לאפשר לתושביה ליהנות מהיתרונות המסחריים והצבאיים, הגלומים בשליטה על הגישה לנהר הריין. כבר בתחילת המאה הראשונה לספירה נאחזו במקום הרומאים, שהקימו כאן מאחז צבאי מבוצר, בשם Salodurum , ממנו נגזר שמה של העיר. בימי הביניים התרחבה ההתיישבות והפכה לעיר.
שבעה גשרים (לא, הפעם לא 11...) מקשרים את שני חלקי העיר, מהם 4 גשרים להולכי רגל בלבד, אחד לכלי רכב, אחד משותף ועוד אחד רק עבור הרכבת. שלושה מתוך הגשרים הללו מקשרים את שני חלקי העיר העתיקה. אל חלקה הצפוני של העיר העתיקה, שם מרוכזים רוב המקומות בהם כדאי לבקר, תגיעו מגשר Rütibrücke רחב הידיים, הנמצא ליד תחנת הרכבת (אם אתם עם רכב, כאן כדאי לחנות). 
הכניסה לעיר העתיקה על גשר Rütibrücke , ברקע הרי היורה (צילום: כרמית וייס)
הקדושים ששוחים בלי ראש
מיד בכניסה תבחינו בקתדרלת סנט. אורסן (St.Ursen ) קתדרלה גדולה ומרשימה שנבנתה במאה ה-18 מאבן גיר לבנה, שהובאה לכאן מהרי וייסנשטיין ( Weissenstein ), רכס של הרי היורה שכולו אבן גיר לבנה. בחזית הקתדרלה, משני הצדדים, תבליטים המספרים את סיפורם של שני החיילים ( Victor ), חיילי הלגיון הרומי, שראשיהם נערפו בשל דבקותם באמונה הנוצרית. האגדה מספרת שהשניים הוצאו להורג על הגשר, וגופותיהם הושלכו לנהר הסואן. למרבה הפלא החלו השניים לשחות, תוך שהם אוחזים בראשיהם תחת זרועם, עלו ליבשה וחפרו בעצמם את קבריהם. אם נכונה האגדה ואם לא, על קברו של אורס נבנתה הקתדרלה שקרויה על שמו. כיום סבורים החוקרים שדמויותיהם של אורס וויקטור לא היו קיימות כלל. הם מניחים שהסיפור הומצא על מנת להופכם לקדושים בעיני המאמינים הנוצרים, בשל דבקותם בנצרות, וכך באמצעותם יזכו תחינותיהם של המאמינים להגיע לשמיים. היה זה בתקופה בה הגיעו למקום אורחים מתרבויות ואמונות שונות, ומנהיגי הכנסייה הקתולית רצו לשמור על אמונתו של העם בדת הנוצרית. 
הקתדרלה של זולותורן, כמה פעמים תמצאו כאן את המספר 11? (צילום: כרמית וייס)
יפה גם בפנים, קישוטי טיח על קירות לבנים והרבה אור (צילום: כרמית וייס)
פנים הקתדרלה מרשים לא פחות מהחזית היפה. תוכלו להבחין בשלושה עוגבים – אחד גדול ושניים קטנים (אחד הקטנים, אגב, אינו מנגן ונמצא כאן לשם הסימטרייה בלבד). המזבח המרכזי עשוי סוגי שיש שונים, שהובאו לכאן מאיטליה, ומעידים על עושרה של העיר. כראוי לעיר המקדשת את המספר 11, לצדי המזבח המרכזי יש עוד 10 מזבחות קטנים יותר, הפזורים משני צדי הכנסייה. לסיום הביקור בקתדרלה מומלץ בחום לשלם 3 פרנק ולטפס את 249 המדרגות, המובילות לראש מגדל הקתדרלה. בדרככם תעברו דרך חלק מתוך 11 הפעמונים, וכשתגיעו למעלה תעמדו נפעמים, כשהעיר כולה פרוסה לרגליכם. 
מומלץ לטפס 249 מדרגות אל מגדל הקתדרלה, המשקיף על נהר ארה ובתי העיר העתיקה (צילום: כרמית וייס)
השוויצרים מחפשים לעצמם מלחמות
מהיכן בא לה עושרה של העיר? לא מהנהר, כפי שאתם בוודאי סבורים, אלא דווקא ממקצוע שלא הייתם מצפים למצוא בשוויץ – חיילים. במאות ה- 16-18 שימשה זולותורן כמקום מושבו של השגריר הצרפתי בשוויץ, וזה, שהכיר את החיילים השוויצרים כחיילים מעולים, גייס אותם לצבא הצרפתי. אותם חיילים נשכרו בכסף רב, תוך שהם חותמים על חוזה ל 20-30 שנה. אלו מהם ששבו בחיים לאחר תקופה ארוכה זו, החלו לעסוק בגיוס ואימון חיילים צעירים והפכו לעשירי העיר. את בתיהם, בתים נובורישים למדי, ניתן לראות במקומות רבים בה. עדות נוספת לקשר הצרפתי מספק הציור "הטבלתו של ישו", הנמצא בצדה הימני של הקתדרלה. כאשר נחשף הציור הוא עורר גיחוכים רבים מפיותיהם של עניי העיר, שישבו בשורות האחרונות. אותם אנשים הכירו את הדוגמנית שבדמותה צוירה האישה שבציור, שהייתה אחת מהם, למרות הבגדים ההדורים שלבשה, שהיו המילה האחרונה באופנת פריס. גם כיום, בשל קרבתה של זולותורן לגבול הצרפתי, ניכרת בה השפעה צרפתית. 
אחד משלושת העוגבים בקתדרלה של זולותורן (צילום: Alexander Alexandrovich Lukatskiy)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
השעון המראה מי כאן החזק
בכיכר שלרגלי הקתדרלה, שסביבה בתי קפה ומסעדות לרוב, ניצבת מזרקת מאריציוס הקדוש. לא הרחק מהכיכר נמצא בניין השגרירות הצרפתית לשעבר, שכיום משמש כמקום מושבם של ממשלת הקנטון והפרלמנט שלו.
משם יוביל אתכם הרחוב הראשי, רחוב Hauptgasse , היישר אל כיכר השוק ( Marktplatz ), בה ניצב מגדל השעון ( Zeitglockenturm ) של העיר. בניגוד לערים רבות בהן נמצא השעון על מגדל הכנסייה, כאן נבנה מגדל השעון על ידי פרנסי העיר, שרצו להוכיח לכנסייה את כוחם (הם קובעים את השעה). כשנבנה במאה ה- 15 היה המגדל גבוה מעל סביבתו, והבתים הצמודים לו כיום נבנו רק מאוחר יותר. בראש המגדל ארבעה שעונים, אחד מכל צד. מתחת לשעון שבחזית, בתוך חלון קטן, ניצבות שלוש דמויות, המסמלות (משמאל לימין) את: האביר, המלך (לבוש אדום לבן, צבעי העיר) ומלאך המוות. בכל רבע שעה זזות הדמויות מעט. מתחת להן סמל הנשר, שהוא סמלה של העיר זולותורן. השעון התחתון הוא שעון אסטרונומי, עליו מצויירות דמויותיהם של הקדושים אורס וויקטור.
מגדל השעון ודמויות האביר, המלך ומלאך המוות (צילום: כרמית וייס)
בין הקתדרלה למגדל השעון נמצאת הכנסייה הישועית ( Jesuit Church ), שנבנתה במאה ה- 17, מאה שנים לפני הקתדרלה. כמו הקתדרלה גם היא בנויה מהאבן הלבנה של הרי האזור, מקושטת בקישוטי טיח עדינים וגם היא מרשימה למדי. על הקיר מעל המזבח מצויירת תמונת עלייתה של הבתולה מריה לשמיים. לעיר, בחלקה הצפוני, שני שערים: שער ביל (Bieltor ) בצד המערבי, ושער באזל (Baseltor ) בצד המזרחי. כדאי לשוטט בנחת ברחובות של העיר הקטנה, שרובם משמשים כמדרחוב להולכי רגל בלבד. 
הכנסייה הישועית, קישוטי טיח עדינים (צילום: כרמית וייס)
שער ביל, אחד משני השערים בצפון העיר (צילום: romanbabakin)
רחוב היהודים של זולותורן
היהודים הראשונים הגיעו ביחד עם הרומאים, ובתחילת המאה ה-19 הצטרפו אליהם גם יהודים מצרפת, אך הקהילה היתה תמיד קהילה קטנה. עד המאה ה- 15 התגוררו היהודים ברחוב שנקרא רחוב היהודים ( Judengasse ), אותו תוכלו לראות גם כיום. לאחר מכן הם נאלצו לעזוב אל מחוץ לחומות, והתגוררו מדרום לנהר הארה. הם לא הורשו לעסוק ברבים מהמקצועות ולכן רובם היו סוחרים ורופאים. הקהילה היתה קטנה ולא היה לה בית כנסת של ממש, אלא חדר ששימש לתפילות, שאת רהיטיו ניתן לראות כיום במוזיאון היהודי בבאזל.
גם כיום מתגוררים בעיר יהודים, אך הם אינם דתיים והם מהווים חלק אינטגראלי מהקהילה הכללית של העיר. 
רחוב היהודים, עדות לקהילה יהודית קטנה (צילום: כרמית וייס)
המתעשרים החדשים
טירת ואלדג ( Schloss Waldegg ), הנמצאת בפאתי העיר הצפון-מזרחיים, נבנתה כבית הקיץ של אחד מעשירי זולותורן במאה ה- 18. המשפחה לא היתה משפחת אצולה, אלא משפחה שהתעשרה מסחר בחיילים לצבא צרפת. כיאה למשפחה של מתעשרים חדשים (נובו-ריש), הכל בבית מנסה להידמות למפואר ממה שהוא באמת. חזית המבנה, הפונה לכניסה הראשית, מציגה בית רחב מידות ומרשים. אך הבית אינו כה גדול כפי שזה נראה, מאחר והוא רק רחב מאד אך אינו עמוק. גם ציורי הפורטרטים של בני המשפחה, התלויים על קירות הבית, מעידים על ניסיון לא מוצלח במיוחד לחקות את אנשי האצולה. בניסיון להתחבר למעמד האצולה נישא בנו של בעל הטירה לאשת אצולה פולניה, שהיתה קרובת משפחתה של אשתו של לואי ה- 15. וכך הפך בעל הטירה לקרוב משפחה של בית המלוכה הצרפתי, אותו הוא טרח להציג לראווה על קירות ביתו. בין הציורים ניתן לראות פורטרט של לואי ה- 15, בהיותו בן 11, ושל הנערה הצעירה (שלא לומר ילדה ממש) אותה הועידו לו הוריו ככלה. בסופו של דבר הוא לא נישא לה, אלא לנסיכה פולניה, וגם ציור של הזוג המאושר תוכלו לראות כאן.
כיום, בחלק קטן של הטירה עדיין חיים צאצאי המשפחה ואילו כל השאר משמש כמוזיאון, בו מוצגים רהיטים, כלי בית וציורים רבים מאותה תקופה. גינת הטירה מעוצבת בסגנון הגנים הצרפתים, עוד עדות להשפעה הצרפתית על זולותורן באותה תקופה. בקומה השנייה מוצב דגם של הטירה משנת 1750. 
דגם הטירה, החזית רחבה כדי לתת תחושה של בית הגדול ממה שהוא באמת (צילום: כרמית וייס)
מסלול לימי הקיץ החמים
בצמוד לשכונה הצפונית של העיר נמצא קניון ורנה ( Verenaschlucht ), שהוא אמנם לא מהמרשימים שבקניוני שוויץ, אבל בהחלט מאפשר טיול קצר וחביב ליום קיץ חם. השביל המוצל עושה דרכו לצד פלג מים קטן, בו תוכלו לטבול רגליים ביום חם, והוא המוקף סלעי אבן גיר לבנה והרבה צמחיה ירוקה.
המקום, שהיום משמש מפלט לרבים מאנשי העיר הרוצים לצאת אל הטבע, שימש בעבר נזירים שביקשו להתבודד, ונזיר אחד חי במקום גם כיום. לאורכו של השביל פזורות מספר קפלות ונקודות שונות, שהן בעלות משמעות קדושה לנוצרים. טיול במקום לוקח כשעה של הליכה נינוחה לכל כיוון, בשביל נוח בו יכול ללכת כל אחד, כולל עגלות ילדים ונכים.
קניון ורנה, מסלול טיול קליל וקריר לימי הקיץ (צילום: כרמית וייס)
אל הרכס הלבן את רכס וייסנשטיין ( Weissenstein ), שפירושו "אבן לבנה" ( Weiss =לבן, stein =אבן), תוכלו לראות מולכם, כשתחצו את גשר Rütibrücke לעבר העיר העתיקה של זולותורן. זהו רכס המשתייך להרי היורה וגובה פסגתו 1,248 מטר, מספיק כדי לאפשר תצפית לעבר המישור השוויצרי, הנפרש למרגלותיה בגווני ירוק, זרוע ערים וכפרים רבים, שהעיר זולותורן היא הגדולה שבהם. ניתן לראות גם את נ החוצה את המישו בדרום. ביום עם ראות טובה ניתן לראות דרום-מערב – אגם מורטן ( Murtensee ), אגם ביל ( Bielersee ) ואגם נוישאטל ( Nauchatel ).
אל הפסגה אפשר להגיע ברכב, בכביש צר ומפותל, או ברכבל מהכפר אוברדורף ( Oberdorf ), מעט צפונה לזולותורן. זהו רכבל מיושן מאד, שספסליו פונים הצידה (במקום כלפי מטה כמקובל), ואם ימצא לכך תקציב הוא אמור להיות מוחלף בחדש. מספר מסלולי הליכה יוצאים מהפסגה. אפשרות חביבה היא לרדת ברכבל רק תחנה אחת, עד תחנת Nesselboden , ואת השאר לרדת ברגל.
העיר זולותורן ורכס וייסנשטיין, תצפית ממגדל הקתדרלה (צילום: כרמית וייס)
קינוח נוסח זולותורן
אחרי שרגליכם עייפו מהסיור בעיר העתיקה, שהיא לא כזו גדולה, בהחלט מגיע לכם פינוק. ואם אתם בזולותורן אני באמת ממליצה לפרגן לעצמכם את עוגת זולותורן ( Solothurn Torte ) הנפלאה. את העוגה היפה הזו, העשויה שכבות קלילות ונימוחות של עוגת אגוזים, קצפת ומרנג, תוכלו לטעום רק בבית הקפה Suteria , ממש ממול לקתדרלה.
העוגה היא פטנט רשום, הנשמר בסוד מאז שנת 1915, עת הומצא על ידי Albert Stuber . כעבור 60 שנה נרכש המתכון הסודי על ידי Manfred Suter , קונדיטור ושוקולטייר, שגם הקים את בית הקפה. 
עוגת זולותורן "המקורית", פטנט רשום (צילום: כרמית וייס)
לעוגת זולותורן המקורית יש גם חיקוי, הנקרא Solothurner Kuchen ( Kuchen = עוגה בגרמנית), שנראה דומה להפליא וגם אותו ניתן לקנות בקונדיטוריה אחרת בעיר העתיקה. לא טעמתי את החיקוי, אבל לדברי המארחת שלי הוא טעים לא פחות (אם לא יותר, לא רוצה להסתבך כאן) וזול יותר. אם אתם רוצים לדעת מי מהשתיים טעימה יותר, כנראה שתצטרכו לטעום את שתיהן, ואז לצאת לסיבוב נוסף בעיר כדי לקזז את הקלוריות. אני לא נזקקתי לכך, אני בטוחה ששתיהן מעולות – "חומרים טובים"... כך אומרים במשפחתי על עוגות שכאלו. 
עוגת זולותורן המקורית והחיקוי, מצא את ההבדלים (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
שלושת האגמים: אגם נוישאטל
שלושת האגמים: אגם מורטן
העיר פריבורג
העיר ברן
העיר באזל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
השוויצרים מחפשים לעצמם מלחמות
מהיכן בא לה עושרה של העיר? לא מהנהר, כפי שאתם בוודאי סבורים, אלא דווקא ממקצוע שלא הייתם מצפים למצוא בשוויץ – חיילים. במאות ה- 16-18 שימשה זולותורן כמקום מושבו של השגריר הצרפתי בשוויץ, וזה, שהכיר את החיילים השוויצרים כחיילים מעולים, גייס אותם לצבא הצרפתי. אותם חיילים נשכרו בכסף רב, תוך שהם חותמים על חוזה ל 20-30 שנה. אלו מהם ששבו בחיים לאחר תקופה ארוכה זו, החלו לעסוק בגיוס ואימון חיילים צעירים והפכו לעשירי העיר. את בתיהם, בתים נובורישים למדי, ניתן לראות במקומות רבים בה. עדות נוספת לקשר הצרפתי מספק הציור "הטבלתו של ישו", הנמצא בצדה הימני של הקתדרלה. כאשר נחשף הציור הוא עורר גיחוכים רבים מפיותיהם של עניי העיר, שישבו בשורות האחרונות. אותם אנשים הכירו את הדוגמנית שבדמותה צוירה האישה שבציור, שהייתה אחת מהם, למרות הבגדים ההדורים שלבשה, שהיו המילה האחרונה באופנת פריס. גם כיום, בשל קרבתה של זולותורן לגבול הצרפתי, ניכרת בה השפעה צרפתית. אחד משלושת העוגבים בקתדרלה של זולותורן (צילום: Alexander Alexandrovich Lukatskiy)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
השעון המראה מי כאן החזק
בכיכר שלרגלי הקתדרלה, שסביבה בתי קפה ומסעדות לרוב, ניצבת מזרקת מאריציוס הקדוש. לא הרחק מהכיכר נמצא בניין השגרירות הצרפתית לשעבר, שכיום משמש כמקום מושבם של ממשלת הקנטון והפרלמנט שלו.
משם יוביל אתכם הרחוב הראשי, רחוב Hauptgasse , היישר אל כיכר השוק ( Marktplatz ), בה ניצב מגדל השעון ( Zeitglockenturm ) של העיר. בניגוד לערים רבות בהן נמצא השעון על מגדל הכנסייה, כאן נבנה מגדל השעון על ידי פרנסי העיר, שרצו להוכיח לכנסייה את כוחם (הם קובעים את השעה). כשנבנה במאה ה- 15 היה המגדל גבוה מעל סביבתו, והבתים הצמודים לו כיום נבנו רק מאוחר יותר. בראש המגדל ארבעה שעונים, אחד מכל צד. מתחת לשעון שבחזית, בתוך חלון קטן, ניצבות שלוש דמויות, המסמלות (משמאל לימין) את: האביר, המלך (לבוש אדום לבן, צבעי העיר) ומלאך המוות. בכל רבע שעה זזות הדמויות מעט. מתחת להן סמל הנשר, שהוא סמלה של העיר זולותורן. השעון התחתון הוא שעון אסטרונומי, עליו מצויירות דמויותיהם של הקדושים אורס וויקטור.
מגדל השעון ודמויות האביר, המלך ומלאך המוות (צילום: כרמית וייס)
בין הקתדרלה למגדל השעון נמצאת הכנסייה הישועית ( Jesuit Church ), שנבנתה במאה ה- 17, מאה שנים לפני הקתדרלה. כמו הקתדרלה גם היא בנויה מהאבן הלבנה של הרי האזור, מקושטת בקישוטי טיח עדינים וגם היא מרשימה למדי. על הקיר מעל המזבח מצויירת תמונת עלייתה של הבתולה מריה לשמיים. לעיר, בחלקה הצפוני, שני שערים: שער ביל (Bieltor ) בצד המערבי, ושער באזל (Baseltor ) בצד המזרחי. כדאי לשוטט בנחת ברחובות של העיר הקטנה, שרובם משמשים כמדרחוב להולכי רגל בלבד. הכנסייה הישועית, קישוטי טיח עדינים (צילום: כרמית וייס)
שער ביל, אחד משני השערים בצפון העיר (צילום: romanbabakin)
רחוב היהודים של זולותורן
היהודים הראשונים הגיעו ביחד עם הרומאים, ובתחילת המאה ה-19 הצטרפו אליהם גם יהודים מצרפת, אך הקהילה היתה תמיד קהילה קטנה. עד המאה ה- 15 התגוררו היהודים ברחוב שנקרא רחוב היהודים ( Judengasse ), אותו תוכלו לראות גם כיום. לאחר מכן הם נאלצו לעזוב אל מחוץ לחומות, והתגוררו מדרום לנהר הארה. הם לא הורשו לעסוק ברבים מהמקצועות ולכן רובם היו סוחרים ורופאים. הקהילה היתה קטנה ולא היה לה בית כנסת של ממש, אלא חדר ששימש לתפילות, שאת רהיטיו ניתן לראות כיום במוזיאון היהודי בבאזל.
גם כיום מתגוררים בעיר יהודים, אך הם אינם דתיים והם מהווים חלק אינטגראלי מהקהילה הכללית של העיר. רחוב היהודים, עדות לקהילה יהודית קטנה (צילום: כרמית וייס)
המתעשרים החדשים
טירת ואלדג ( Schloss Waldegg ), הנמצאת בפאתי העיר הצפון-מזרחיים, נבנתה כבית הקיץ של אחד מעשירי זולותורן במאה ה- 18. המשפחה לא היתה משפחת אצולה, אלא משפחה שהתעשרה מסחר בחיילים לצבא צרפת. כיאה למשפחה של מתעשרים חדשים (נובו-ריש), הכל בבית מנסה להידמות למפואר ממה שהוא באמת. חזית המבנה, הפונה לכניסה הראשית, מציגה בית רחב מידות ומרשים. אך הבית אינו כה גדול כפי שזה נראה, מאחר והוא רק רחב מאד אך אינו עמוק. גם ציורי הפורטרטים של בני המשפחה, התלויים על קירות הבית, מעידים על ניסיון לא מוצלח במיוחד לחקות את אנשי האצולה. בניסיון להתחבר למעמד האצולה נישא בנו של בעל הטירה לאשת אצולה פולניה, שהיתה קרובת משפחתה של אשתו של לואי ה- 15. וכך הפך בעל הטירה לקרוב משפחה של בית המלוכה הצרפתי, אותו הוא טרח להציג לראווה על קירות ביתו. בין הציורים ניתן לראות פורטרט של לואי ה- 15, בהיותו בן 11, ושל הנערה הצעירה (שלא לומר ילדה ממש) אותה הועידו לו הוריו ככלה. בסופו של דבר הוא לא נישא לה, אלא לנסיכה פולניה, וגם ציור של הזוג המאושר תוכלו לראות כאן.
כיום, בחלק קטן של הטירה עדיין חיים צאצאי המשפחה ואילו כל השאר משמש כמוזיאון, בו מוצגים רהיטים, כלי בית וציורים רבים מאותה תקופה. גינת הטירה מעוצבת בסגנון הגנים הצרפתים, עוד עדות להשפעה הצרפתית על זולותורן באותה תקופה. בקומה השנייה מוצב דגם של הטירה משנת 1750. דגם הטירה, החזית רחבה כדי לתת תחושה של בית הגדול ממה שהוא באמת (צילום: כרמית וייס)
מסלול לימי הקיץ החמים
בצמוד לשכונה הצפונית של העיר נמצא קניון ורנה ( Verenaschlucht ), שהוא אמנם לא מהמרשימים שבקניוני שוויץ, אבל בהחלט מאפשר טיול קצר וחביב ליום קיץ חם. השביל המוצל עושה דרכו לצד פלג מים קטן, בו תוכלו לטבול רגליים ביום חם, והוא המוקף סלעי אבן גיר לבנה והרבה צמחיה ירוקה.
המקום, שהיום משמש מפלט לרבים מאנשי העיר הרוצים לצאת אל הטבע, שימש בעבר נזירים שביקשו להתבודד, ונזיר אחד חי במקום גם כיום. לאורכו של השביל פזורות מספר קפלות ונקודות שונות, שהן בעלות משמעות קדושה לנוצרים. טיול במקום לוקח כשעה של הליכה נינוחה לכל כיוון, בשביל נוח בו יכול ללכת כל אחד, כולל עגלות ילדים ונכים.
קניון ורנה, מסלול טיול קליל וקריר לימי הקיץ (צילום: כרמית וייס)
אל הרכס הלבן את רכס וייסנשטיין ( Weissenstein ), שפירושו "אבן לבנה" ( Weiss =לבן, stein =אבן), תוכלו לראות מולכם, כשתחצו את גשר Rütibrücke לעבר העיר העתיקה של זולותורן. זהו רכס המשתייך להרי היורה וגובה פסגתו 1,248 מטר, מספיק כדי לאפשר תצפית לעבר המישור השוויצרי, הנפרש למרגלותיה בגווני ירוק, זרוע ערים וכפרים רבים, שהעיר זולותורן היא הגדולה שבהם. ניתן לראות גם את נ החוצה את המישו בדרום. ביום עם ראות טובה ניתן לראות דרום-מערב – אגם מורטן ( Murtensee ), אגם ביל ( Bielersee ) ואגם נוישאטל ( Nauchatel ).
אל הפסגה אפשר להגיע ברכב, בכביש צר ומפותל, או ברכבל מהכפר אוברדורף ( Oberdorf ), מעט צפונה לזולותורן. זהו רכבל מיושן מאד, שספסליו פונים הצידה (במקום כלפי מטה כמקובל), ואם ימצא לכך תקציב הוא אמור להיות מוחלף בחדש. מספר מסלולי הליכה יוצאים מהפסגה. אפשרות חביבה היא לרדת ברכבל רק תחנה אחת, עד תחנת Nesselboden , ואת השאר לרדת ברגל.
העיר זולותורן ורכס וייסנשטיין, תצפית ממגדל הקתדרלה (צילום: כרמית וייס)
קינוח נוסח זולותורן
אחרי שרגליכם עייפו מהסיור בעיר העתיקה, שהיא לא כזו גדולה, בהחלט מגיע לכם פינוק. ואם אתם בזולותורן אני באמת ממליצה לפרגן לעצמכם את עוגת זולותורן ( Solothurn Torte ) הנפלאה. את העוגה היפה הזו, העשויה שכבות קלילות ונימוחות של עוגת אגוזים, קצפת ומרנג, תוכלו לטעום רק בבית הקפה Suteria , ממש ממול לקתדרלה.
העוגה היא פטנט רשום, הנשמר בסוד מאז שנת 1915, עת הומצא על ידי Albert Stuber . כעבור 60 שנה נרכש המתכון הסודי על ידי Manfred Suter , קונדיטור ושוקולטייר, שגם הקים את בית הקפה. עוגת זולותורן "המקורית", פטנט רשום (צילום: כרמית וייס)
לעוגת זולותורן המקורית יש גם חיקוי, הנקרא Solothurner Kuchen ( Kuchen = עוגה בגרמנית), שנראה דומה להפליא וגם אותו ניתן לקנות בקונדיטוריה אחרת בעיר העתיקה. לא טעמתי את החיקוי, אבל לדברי המארחת שלי הוא טעים לא פחות (אם לא יותר, לא רוצה להסתבך כאן) וזול יותר. אם אתם רוצים לדעת מי מהשתיים טעימה יותר, כנראה שתצטרכו לטעום את שתיהן, ואז לצאת לסיבוב נוסף בעיר כדי לקזז את הקלוריות. אני לא נזקקתי לכך, אני בטוחה ששתיהן מעולות – "חומרים טובים"... כך אומרים במשפחתי על עוגות שכאלו.
עוגת זולותורן המקורית והחיקוי, מצא את ההבדלים (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
שלושת האגמים: אגם נוישאטל
שלושת האגמים: אגם מורטן
העיר פריבורג
העיר ברן
העיר באזל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
רחוב היהודים של זולותורן
היהודים הראשונים הגיעו ביחד עם הרומאים, ובתחילת המאה ה-19 הצטרפו אליהם גם יהודים מצרפת, אך הקהילה היתה תמיד קהילה קטנה. עד המאה ה- 15 התגוררו היהודים ברחוב שנקרא רחוב היהודים ( Judengasse ), אותו תוכלו לראות גם כיום. לאחר מכן הם נאלצו לעזוב אל מחוץ לחומות, והתגוררו מדרום לנהר הארה. הם לא הורשו לעסוק ברבים מהמקצועות ולכן רובם היו סוחרים ורופאים. הקהילה היתה קטנה ולא היה לה בית כנסת של ממש, אלא חדר ששימש לתפילות, שאת רהיטיו ניתן לראות כיום במוזיאון היהודי בבאזל.
גם כיום מתגוררים בעיר יהודים, אך הם אינם דתיים והם מהווים חלק אינטגראלי מהקהילה הכללית של העיר. רחוב היהודים, עדות לקהילה יהודית קטנה (צילום: כרמית וייס)
המתעשרים החדשים
טירת ואלדג ( Schloss Waldegg ), הנמצאת בפאתי העיר הצפון-מזרחיים, נבנתה כבית הקיץ של אחד מעשירי זולותורן במאה ה- 18. המשפחה לא היתה משפחת אצולה, אלא משפחה שהתעשרה מסחר בחיילים לצבא צרפת. כיאה למשפחה של מתעשרים חדשים (נובו-ריש), הכל בבית מנסה להידמות למפואר ממה שהוא באמת. חזית המבנה, הפונה לכניסה הראשית, מציגה בית רחב מידות ומרשים. אך הבית אינו כה גדול כפי שזה נראה, מאחר והוא רק רחב מאד אך אינו עמוק. גם ציורי הפורטרטים של בני המשפחה, התלויים על קירות הבית, מעידים על ניסיון לא מוצלח במיוחד לחקות את אנשי האצולה. בניסיון להתחבר למעמד האצולה נישא בנו של בעל הטירה לאשת אצולה פולניה, שהיתה קרובת משפחתה של אשתו של לואי ה- 15. וכך הפך בעל הטירה לקרוב משפחה של בית המלוכה הצרפתי, אותו הוא טרח להציג לראווה על קירות ביתו. בין הציורים ניתן לראות פורטרט של לואי ה- 15, בהיותו בן 11, ושל הנערה הצעירה (שלא לומר ילדה ממש) אותה הועידו לו הוריו ככלה. בסופו של דבר הוא לא נישא לה, אלא לנסיכה פולניה, וגם ציור של הזוג המאושר תוכלו לראות כאן.
כיום, בחלק קטן של הטירה עדיין חיים צאצאי המשפחה ואילו כל השאר משמש כמוזיאון, בו מוצגים רהיטים, כלי בית וציורים רבים מאותה תקופה. גינת הטירה מעוצבת בסגנון הגנים הצרפתים, עוד עדות להשפעה הצרפתית על זולותורן באותה תקופה. בקומה השנייה מוצב דגם של הטירה משנת 1750. דגם הטירה, החזית רחבה כדי לתת תחושה של בית הגדול ממה שהוא באמת (צילום: כרמית וייס)
מסלול לימי הקיץ החמים
בצמוד לשכונה הצפונית של העיר נמצא קניון ורנה ( Verenaschlucht ), שהוא אמנם לא מהמרשימים שבקניוני שוויץ, אבל בהחלט מאפשר טיול קצר וחביב ליום קיץ חם. השביל המוצל עושה דרכו לצד פלג מים קטן, בו תוכלו לטבול רגליים ביום חם, והוא המוקף סלעי אבן גיר לבנה והרבה צמחיה ירוקה.
המקום, שהיום משמש מפלט לרבים מאנשי העיר הרוצים לצאת אל הטבע, שימש בעבר נזירים שביקשו להתבודד, ונזיר אחד חי במקום גם כיום. לאורכו של השביל פזורות מספר קפלות ונקודות שונות, שהן בעלות משמעות קדושה לנוצרים. טיול במקום לוקח כשעה של הליכה נינוחה לכל כיוון, בשביל נוח בו יכול ללכת כל אחד, כולל עגלות ילדים ונכים.
קניון ורנה, מסלול טיול קליל וקריר לימי הקיץ (צילום: כרמית וייס)
אל הרכס הלבן את רכס וייסנשטיין ( Weissenstein ), שפירושו "אבן לבנה" ( Weiss =לבן, stein =אבן), תוכלו לראות מולכם, כשתחצו את גשר Rütibrücke לעבר העיר העתיקה של זולותורן. זהו רכס המשתייך להרי היורה וגובה פסגתו 1,248 מטר, מספיק כדי לאפשר תצפית לעבר המישור השוויצרי, הנפרש למרגלותיה בגווני ירוק, זרוע ערים וכפרים רבים, שהעיר זולותורן היא הגדולה שבהם. ניתן לראות גם את נ החוצה את המישו בדרום. ביום עם ראות טובה ניתן לראות דרום-מערב – אגם מורטן ( Murtensee ), אגם ביל ( Bielersee ) ואגם נוישאטל ( Nauchatel ).
אל הפסגה אפשר להגיע ברכב, בכביש צר ומפותל, או ברכבל מהכפר אוברדורף ( Oberdorf ), מעט צפונה לזולותורן. זהו רכבל מיושן מאד, שספסליו פונים הצידה (במקום כלפי מטה כמקובל), ואם ימצא לכך תקציב הוא אמור להיות מוחלף בחדש. מספר מסלולי הליכה יוצאים מהפסגה. אפשרות חביבה היא לרדת ברכבל רק תחנה אחת, עד תחנת Nesselboden , ואת השאר לרדת ברגל.
העיר זולותורן ורכס וייסנשטיין, תצפית ממגדל הקתדרלה (צילום: כרמית וייס)
קינוח נוסח זולותורן
אחרי שרגליכם עייפו מהסיור בעיר העתיקה, שהיא לא כזו גדולה, בהחלט מגיע לכם פינוק. ואם אתם בזולותורן אני באמת ממליצה לפרגן לעצמכם את עוגת זולותורן ( Solothurn Torte ) הנפלאה. את העוגה היפה הזו, העשויה שכבות קלילות ונימוחות של עוגת אגוזים, קצפת ומרנג, תוכלו לטעום רק בבית הקפה Suteria , ממש ממול לקתדרלה.
העוגה היא פטנט רשום, הנשמר בסוד מאז שנת 1915, עת הומצא על ידי Albert Stuber . כעבור 60 שנה נרכש המתכון הסודי על ידי Manfred Suter , קונדיטור ושוקולטייר, שגם הקים את בית הקפה. עוגת זולותורן "המקורית", פטנט רשום (צילום: כרמית וייס)
לעוגת זולותורן המקורית יש גם חיקוי, הנקרא Solothurner Kuchen ( Kuchen = עוגה בגרמנית), שנראה דומה להפליא וגם אותו ניתן לקנות בקונדיטוריה אחרת בעיר העתיקה. לא טעמתי את החיקוי, אבל לדברי המארחת שלי הוא טעים לא פחות (אם לא יותר, לא רוצה להסתבך כאן) וזול יותר. אם אתם רוצים לדעת מי מהשתיים טעימה יותר, כנראה שתצטרכו לטעום את שתיהן, ואז לצאת לסיבוב נוסף בעיר כדי לקזז את הקלוריות. אני לא נזקקתי לכך, אני בטוחה ששתיהן מעולות – "חומרים טובים"... כך אומרים במשפחתי על עוגות שכאלו.
עוגת זולותורן המקורית והחיקוי, מצא את ההבדלים (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
שלושת האגמים: אגם נוישאטל
שלושת האגמים: אגם מורטן
העיר פריבורג
העיר ברן
העיר באזל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
מסלול לימי הקיץ החמים
בצמוד לשכונה הצפונית של העיר נמצא קניון ורנה ( Verenaschlucht ), שהוא אמנם לא מהמרשימים שבקניוני שוויץ, אבל בהחלט מאפשר טיול קצר וחביב ליום קיץ חם. השביל המוצל עושה דרכו לצד פלג מים קטן, בו תוכלו לטבול רגליים ביום חם, והוא המוקף סלעי אבן גיר לבנה והרבה צמחיה ירוקה.
המקום, שהיום משמש מפלט לרבים מאנשי העיר הרוצים לצאת אל הטבע, שימש בעבר נזירים שביקשו להתבודד, ונזיר אחד חי במקום גם כיום. לאורכו של השביל פזורות מספר קפלות ונקודות שונות, שהן בעלות משמעות קדושה לנוצרים. טיול במקום לוקח כשעה של הליכה נינוחה לכל כיוון, בשביל נוח בו יכול ללכת כל אחד, כולל עגלות ילדים ונכים.
קניון ורנה, מסלול טיול קליל וקריר לימי הקיץ (צילום: כרמית וייס)
אל הרכס הלבן את רכס וייסנשטיין ( Weissenstein ), שפירושו "אבן לבנה" ( Weiss =לבן, stein =אבן), תוכלו לראות מולכם, כשתחצו את גשר Rütibrücke לעבר העיר העתיקה של זולותורן. זהו רכס המשתייך להרי היורה וגובה פסגתו 1,248 מטר, מספיק כדי לאפשר תצפית לעבר המישור השוויצרי, הנפרש למרגלותיה בגווני ירוק, זרוע ערים וכפרים רבים, שהעיר זולותורן היא הגדולה שבהם. ניתן לראות גם את נ החוצה את המישו בדרום. ביום עם ראות טובה ניתן לראות דרום-מערב – אגם מורטן ( Murtensee ), אגם ביל ( Bielersee ) ואגם נוישאטל ( Nauchatel ).
אל הפסגה אפשר להגיע ברכב, בכביש צר ומפותל, או ברכבל מהכפר אוברדורף ( Oberdorf ), מעט צפונה לזולותורן. זהו רכבל מיושן מאד, שספסליו פונים הצידה (במקום כלפי מטה כמקובל), ואם ימצא לכך תקציב הוא אמור להיות מוחלף בחדש. מספר מסלולי הליכה יוצאים מהפסגה. אפשרות חביבה היא לרדת ברכבל רק תחנה אחת, עד תחנת Nesselboden , ואת השאר לרדת ברגל.
העיר זולותורן ורכס וייסנשטיין, תצפית ממגדל הקתדרלה (צילום: כרמית וייס)
קינוח נוסח זולותורן
אחרי שרגליכם עייפו מהסיור בעיר העתיקה, שהיא לא כזו גדולה, בהחלט מגיע לכם פינוק. ואם אתם בזולותורן אני באמת ממליצה לפרגן לעצמכם את עוגת זולותורן ( Solothurn Torte ) הנפלאה. את העוגה היפה הזו, העשויה שכבות קלילות ונימוחות של עוגת אגוזים, קצפת ומרנג, תוכלו לטעום רק בבית הקפה Suteria , ממש ממול לקתדרלה.
העוגה היא פטנט רשום, הנשמר בסוד מאז שנת 1915, עת הומצא על ידי Albert Stuber . כעבור 60 שנה נרכש המתכון הסודי על ידי Manfred Suter , קונדיטור ושוקולטייר, שגם הקים את בית הקפה. עוגת זולותורן "המקורית", פטנט רשום (צילום: כרמית וייס)
לעוגת זולותורן המקורית יש גם חיקוי, הנקרא Solothurner Kuchen ( Kuchen = עוגה בגרמנית), שנראה דומה להפליא וגם אותו ניתן לקנות בקונדיטוריה אחרת בעיר העתיקה. לא טעמתי את החיקוי, אבל לדברי המארחת שלי הוא טעים לא פחות (אם לא יותר, לא רוצה להסתבך כאן) וזול יותר. אם אתם רוצים לדעת מי מהשתיים טעימה יותר, כנראה שתצטרכו לטעום את שתיהן, ואז לצאת לסיבוב נוסף בעיר כדי לקזז את הקלוריות. אני לא נזקקתי לכך, אני בטוחה ששתיהן מעולות – "חומרים טובים"... כך אומרים במשפחתי על עוגות שכאלו.
עוגת זולותורן המקורית והחיקוי, מצא את ההבדלים (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
שלושת האגמים: אגם נוישאטל
שלושת האגמים: אגם מורטן
העיר פריבורג
העיר ברן
העיר באזל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
קינוח נוסח זולותורן
אחרי שרגליכם עייפו מהסיור בעיר העתיקה, שהיא לא כזו גדולה, בהחלט מגיע לכם פינוק. ואם אתם בזולותורן אני באמת ממליצה לפרגן לעצמכם את עוגת זולותורן ( Solothurn Torte ) הנפלאה. את העוגה היפה הזו, העשויה שכבות קלילות ונימוחות של עוגת אגוזים, קצפת ומרנג, תוכלו לטעום רק בבית הקפה Suteria , ממש ממול לקתדרלה.
העוגה היא פטנט רשום, הנשמר בסוד מאז שנת 1915, עת הומצא על ידי Albert Stuber . כעבור 60 שנה נרכש המתכון הסודי על ידי Manfred Suter , קונדיטור ושוקולטייר, שגם הקים את בית הקפה. עוגת זולותורן "המקורית", פטנט רשום (צילום: כרמית וייס)
לעוגת זולותורן המקורית יש גם חיקוי, הנקרא Solothurner Kuchen ( Kuchen = עוגה בגרמנית), שנראה דומה להפליא וגם אותו ניתן לקנות בקונדיטוריה אחרת בעיר העתיקה. לא טעמתי את החיקוי, אבל לדברי המארחת שלי הוא טעים לא פחות (אם לא יותר, לא רוצה להסתבך כאן) וזול יותר. אם אתם רוצים לדעת מי מהשתיים טעימה יותר, כנראה שתצטרכו לטעום את שתיהן, ואז לצאת לסיבוב נוסף בעיר כדי לקזז את הקלוריות. אני לא נזקקתי לכך, אני בטוחה ששתיהן מעולות – "חומרים טובים"... כך אומרים במשפחתי על עוגות שכאלו.
עוגת זולותורן המקורית והחיקוי, מצא את ההבדלים (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
שלושת האגמים: אגם נוישאטל
שלושת האגמים: אגם מורטן
העיר פריבורג
העיר ברן
העיר באזל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
כתבות נוספות על אזור זה
שלושת האגמים: אגם נוישאטל
שלושת האגמים: אגם מורטן
העיר פריבורג
העיר ברן
העיר באזל
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
