www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

שלושת האגמים: אגם מורטן


שלושת האגמים: אגם מורטן והעיר מורטן
כתבה וצילמה: כרמית וייס


בכל מקום בו מבקרים כדאי תמיד לטעום מהאוכל המקומי, ואוכל מקומי במורטן כולל, בין השאר, דגים מהאגם שלחופו היא שוכנת. כך אכן עשיתי. כשעבר יותר מהזמן (השוויצרי) הסביר והדג לא הגיע לשולחן, אמרה לי המארחת את האמירה המעט שחוקה, "הם בוודאי הלכו לדוג את הדגים באגם". כשסוף סוף הגיע הדג (המעולה, אגב) לשולחן, שאלתי את המלצר לשמו, והוא השיב: "זהו דג פייק-פרץ' והוא גדל באגם נוישאטל".
ובכן, עכשיו הכל ברור, הרי אגם נוישאטל, שלא כמו אגם מורטן שלחופו אנו יושבים, מרוחק מכאן כעשרים קילומטרים...
 
אגם מורטן והעיר העתיקה של מורטן  (צילום: כרמית וייס)
 
העיר הקטנה מורטן שוכנת לחופו הדרום-מזרחי של אגם מורטן, הקטן מבין שלושת האגמים של "אזור שלושת האגמים" השוויצרי, המכונה זילנד (Seeland). שלא כמו מקבילו מעבר לגבול - אזור האגמים האיטלקי, זה השוויצרי עדיין לא חדר לתודעת התיירים הישראלים, והפספוס כולו שלנו. כמי שהיתה בשניהם, אני יכולה להעיד שהוא אינו נופל מהאיטלקי במאום, אך נהנה מיתרון אחד בולט: הוא אינו עמוס תיירים להחריד וגם לא התמסחר למוות.

גגות העיר העתיקה של מורטן, מבט מהחומה  
 (צילום: כרמית וייס)


העיר מורטן (A), אגם מורטן ויעדים נוספים בכתבה
 להגדלה לחץ למעלה משמאל
  



שוויץ




 
שני שמות כמסורת המקום
כחברה בקנטון פריבורג הדו-לשוני, בו נהוגות זו לצד זו הצרפתית והגרמנית, גם העיר מורטן זכתה לשני שמות: מורטן (Murten) הוא שמה הגרמני, ואילו מורא (Morat) הוא שמה הצרפתי. כך גם שמו של האגם: מורטנזה (Murtensee) בגרמנית או לאק דה מורא (Lac de Morat) בצרפתית. בכתבה זו תקרא העיר מורטן, מאחר ודוברי הגרמנית הם הרוב בעיר (70%), לעומת דוברי הצרפתית (15%) ומספר מיעוטים נוספים.
כתבה על שוויץ דוברת הצרפתית
 
בתי הספר בעיר, חלקם מלמדים צרפתית כשפה ראשונה וגרמנית כשפה שנייה, וחלקם האחר בדיוק ההיפך. אנגלית, אגב, כמו במרבית אזוריה של שוויץ, נלמדת רק כשפה שלישית. בצדו המערבי והדרומי של האגם, השפה הראשונה בכל בתי הספר היא צרפתית, ומי שרוצה שילדיו ילמדו בבית ספר בו לומדים בגרמנית, נאלץ להסיעם למורטן.
 
מבט על העיר העתיקה של מורטן מהספינה השטה באגם  (צילום: כרמית וייס)
 
ייחוס היסטורי
מורטן היא עיר קטנה (פחות מ- 6,000 תושבים), שבעצם ללא ייחוסה ההיסטורי לא היה מגיע לה להיקרא עיר, על פי הנוהג השוויצרי. אולם ייחוס היסטורי יש ויש. כבר במאה ה- 6 לספירה הוקם במקום מבצר על גדות האגם, שנקרא מורטום (Muratum), שפירושו "מבצר", ושמה של העיר נגזר משם זה.
עיר של ממש הוקמה כאן רק 500 שנה מאוחר יותר, בשנת 1159, על ידי הדוכס ברטולד לבית צרינגן (Zähringen), משפחת האצולה הגרמנית שהקימה גם את פריבורג, ברן, תון וערים נוספות בשוויץ ובגרמניה. עם מותו של הדוכס (1218) הוכרזה העיר כ"עיר חופשית", אך זמן קצר לאחר מכן (1255) העיר עברה לשליטתו של בית סבואה הצרפתי.
 
ב- 22 ביוני 1476 ניסה שארל מארטין מבורגונדי (Charles Martin de Bourgogne), דוכס בורגונדי שבצרפת, הידוע יותר בכינויו "צ'ארלס האמיץ" (Charles the Bold), לכבוש את העיר. בקרב שנערך על גבעה לצדי העיר, הוא הובס על ידי צבא הקונפדרציה של שוויץ, והקרב נודע מאז בשם קרב מורטן. כל שנה בתאריך זה חוגגת העיר את הניצחון ובתחילת אוקטובר מתקיים בה מרוץ בן 17 קילומטרים, העושה דרכו לעיר פריבורג, אליה הגיע השליח עם בשורת הניצחון, התמוטט ומת, בדומה לרץ שגמא את המרחק ממרתון לאתונה.
מאז במשך 300 שנה, נשלט המקום לסירוגין על ידי הקנטונים ברן ופריבורג, עד שעבר סופית לידי קנטון פריבורג, אליו הוא משתייך כיום.
 
הגבעה עליה נערך קרב מורטן, מבט מהחומה   (צילום: כרמית וייס)
 
עיר בתי הבובות
העיר הימיי-ביניימית שאנו רואים כיום, הבנויה בתי אבן בסגנון ימי הביניים, היא בנייה "חדשה", לאחר ששריפה כילתה כמעט את כל הבתים הראשונים שהיו בנויים מעץ (1416). גם העיר העתיקה, כמו זו החדשה שצמחה סביבה, היא עיר קטנטונת. כמה מאות צעדים והקפתם את כולה. אין צורך לנווט, אי אפשר "להתברבר" וכמעט אין צורך במפה.
לי הזכירה העיר בתי בובות – בתים קטנים, צמודים זה לזה בצפיפות, תריסיהם הצבעוניים פתוחים לרווחה, פרחים בכל פינה, והכל נקי ומצוחצח להפליא. רק הילדה שמשחקת כאן עם הבובות היתה חסרה (מה לעשות, אני כבר לא ממש ילדה...).
 
הרחוב הראשי של מורטן, כמו בתי בובות   (צילום: כרמית וייס)
 

סיור בעיר העתיקה של מורטן

סיור בעיר העתיקה מתחיל בדרך כלל ליד שער ברן (Berntor), השער הצפוני, דרכו נכנס לעיר מי שהגיע מכיוון ברן. השעון שעל השער תוכנן על ידי אותו אדריכל שתכנן את השעון המפורסם על מגדל השעון של ברן. מנגנון השעון, שנבנה בשנת 1778, פועל (כמו שעון שוויצרי) עד ימינו אלו ובכל יום יש למתוח אותו מחדש.
מהשער יוצא הרחוב הראשי של העיר, רחוב Hauptgasse. בדומה לערים אחרות שנבנו על ידי בית צרינגן, כמו ברן למשל, גם כאן ניתן להתרשם מהקשתות שבחזיתות הבתים ברחוב הראשי, אם כי כאן הכל בזעיר אנפין, מכיוון שהעיר לא היתה כה עשירה. בקצהו השני של הרחוב נמצא הבית העתיק ביותר בעיר העתיקה, שנבנה במאה ה-16 ונקרא Rubenlock, והוא הבית היחיד בעל מדרגות כניסה. כשבנו את מסילת הרכבת האזורית היתה כוונה להרוס אותו, אך למרבה המזל הכסף אזל והבית ניצל.
 
בדרומה של העיר העתיקה, בעמדת תצפית לאגם, נמצאת הטירה, בה שוכן כיום מוזיאון העיר וכן משרדי המחוז. בחצר הטירה תוכלו לראות תותח שנבנה בשנת 1882 ושימש עד מלחמת העולם השנייה (אז לא היה בו כל צורך, כמובן).
 
הבית העתיק ביותר במורטן, היחיד בעל מדרגות כניסה   (צילום: כרמית וייס)
 

טיול על החומות

כמו ערים רבות מימי הביניים, גם מורטן מוקפת חומה, וזו אחת החומות השמורות ביותר בשוויץ, שנשתמרה כמעט במלואה. לאורכה של החומה נשתמרו גם כל תריסר מגדלי השמירה. ניתן לטפס על החומה ולטייל על חלקה הנמצא בין מגדל המכשפה ומגדל הכנסייה הגרמנית. העלייה היא מהמגדל הקטן (Tournaletta) או ממגדל הכנסייה הגרמנית (לכו לפי השילוט).
ליד המגדל הקטן ומדרגות העלייה לחומה נמצא מנגנון השעון הישן של בית העירייה, שנבנה בשנת 1816. המנגנון נשבר והוחלף בחדש, ואילו את השבור, שמאז כבר תוקן, שמו כאן לתצוגה וכעת הוא פועל על חשמל, שלא כמו במקור, אז היה צורך למתוח אותו כל יום.
 
מהחומה מזומנת לכם תצפית נפלאה על העיר הקטנטונת, על גגות הרעפים שלה, עליות הגג הרומנטיות ועשרות הארובות המזדקרות לשמיים. מעבר לעיר העתיקה תוכלו לצפות באגם מורטן ומהעבר השני על הגבעה בה התרחש קרב מורטן המפורסם. על גג הרעפים של בית הכומר של הכנסייה הגרמנית, תוכלו להבחין בציור של כוכב בעל שש צלעות, שתעלומה אופפת את הסיבה להיותו שם. בברור שערכו עבורי בלשכת התיירות המקומית, העלו את ההשערה, שעם שיפוץ הגג בשנת 1925, הוסיפו את הכוכב לגג (הוא לא היה שם קודם) כקישוט, או שאולי ניסו המשפצים לסמן את המבנים הקשורים לכנסייה כדי שלא יופצצו מהאוויר (כמסקנה ממלחמת העולם הראשונה). אם זה נכון, וגם אם לא, כראה שאין לכוכב כאן כל קשר ליהדות.
 
בצאתכם משער ברן תראו מולכם את בית הספר היסודי, השוכן בבניין העתיק ביותר שנבנה מחוץ לחומות, בשנת 1836. בחצר המבנה ניצב שעון שמש, בעל חמישה מחוגים, שמראה את השעה במקומות שונים בעולם, וכן מזרקה שבראשה אחד מגיבורי קרב מורטן.
 
סיור על חומת העיר העתיקה, משמאל ניתן לראות את הכוכב על בית הכומר   (צילום: כרמית וייס)





 

מה בתפריט של מורטן?

כפי שכבר נאמר כאן קודם, תמיד ובכל מקום (כמעט) כדאי לטעום מהאוכל המקומי. מכיוון שזמני במקום היה קצר ותאבוני אינו מהגדולים, בחרתי בתפריט הכי בסיסי: דגים, ירקות ויין (האמת היא שיין איני שותה, ולכן אצטרך להסתמך על גדולים ומבינים ממני), כולם בני המקום ולכולם אקדיש סיפור קצר.
 

דגים מאגם מורטן

אגם מורטן הוא כאמור הקטן בקבוצת "שלושת האגמים" (Seeland), הנמצאים במערב שוויץ, לצד חבריו נוישאטל וביל. כל אורכו הוא 8 קילומטרים, רוחבו 3 קילומטרים והעומק 45 מטרים. בזכות ממדיו הקטנים הוא בעל טמפרטורת המים הגבוהה ביותר, 27 מעלות צלזיוס, טמפרטורה המאפשרת רחיצה נעימה גם למורגלים בחומו של הים התיכון.
האגם משותף לקנטון פריבורג הדו-לשוני ולקנטון וֻו (Vaud), בו דוברים צרפתית בלבד. בצדו הצפון-מזרחי יש רוב לדוברי גרמנית, ואילו בצדו המערבי והדרומי יש רוב לדוברי הצרפתית.
אגם מורטן מחובר בתעלה מלאכותית, תעלת Broye, אל אגם נוישאטל השכן, שמחובר בתורו אל אגם ביל ואל נהר ארה. חיבור האגמים הוא חלק מפרויקט שנועד למנוע את ההצפות שהיו נגרמות על ידי נהר ארה.
 
הבטחנו דגים. ובכן, הדגים המאפיינים את אגם מורטן, בשל מימיו "החמימים", הם דגי השפמנון, שלדברי המלצר החביב מתחילת סיפורנו, אינם כה טעימים למאכל (לא טעמתי). יחד עם זאת, המקומיים גאים מאד בגודלם של הדגים, ומספרים שפעם דגו כאן דג שאורכו כקומת אדם (1.70 מ').
אז דגים יש כאן מכל הסוגים, כולל דגי ים אותם מביאים ממרחקים, אבל אני טעמתי דג פייק פרץ' (pike-perch) ועליו אני יכולה להמליץ בחום. בעיר מסעדות רבות, השוכנות לחופי האגם, או מעט מעליו בעיר העתיקה, וצריך רק לבחור.
 
אגם מורטן לעת שקיעה, מחלון חדרי במלון שיף אם זה   (צילום: כרמית וייס)
 

סלט מגן הירק השוויצרי

פרויקט הורדת מפלס מי האגמים, שבוצע במשולב בשלושת אגמי האזור, על ידי מערכת של תעלות וסכרים, שמזכירה קצת (בזעיר אנפין ממש) את הולנד, יצר מצפון לאגם שטח מישורי של אדמה פורייה במיוחד. לא בכדי מכונה אזור זה "גן הירק של שוויץ", מאחר וזהו אזור גידול הירקות בו מגדלים כרבע מכלל התוצרת במדינה. המקומיים מתגאים בלא פחות מ- 60 סוגי ירקות שונים, אותם מגדלים חקלאי האזור, ואכן, כאשר ביקרתי בשוק הפירות והירקות של נוישאטל השכנה, נוכחתי שאכן המגוון הוא עצום.
בניגוד לדעות הקדומות שיש לחלקנו על האירופאים (לי היו), כאן דווקא אוכלים ירקות בשפע. אני טעמתי כאן בפעם הראשונה את אחד הירקות המאפיינים את האזור, הנקרא פֶלְד סאלאט (Feldsalat, באנגלית: Field salad או Corn salad). אלו הם עלים ירוקים, קטנים ועדינים, שעל בסיסם נבנה סלט ירקות טעים, והמקומיים טוענים שגם מזין במיוחד.
 
לנו כתיירים, מלבד חגיגת ירקות בצלחת, מזמן אזור "גן הירק השוויצרי" אפשרויות רבות לטיול נינוח. בניגוד לאזוריה ההרריים של שוויץ, כאן נוכל להרגיש קצת כמו בהולנד, ללא צורך להתנשף בעליות. בין השדות, שהם קטנים למדי, נסללה רשת ענפה של כבישים צרים, עליהם מורשים לנוע רק העובדים בשדות, רוכבי אופניים והולכי רגל. וכך אנו יכולים לדווש בנחת בין השדות, על אופניים אותם ניתן לשכור במקומות רבים באזור.
 
בעת ביקורי, בשלהי הקיץ, בלטו לעין דוכני הדלעת הרבים, שהציעו דלעת בשלל גוונים וצורות, כולל כמה שהיו יכולות לשמש כרכרה לסינדרלה. גם ירקות אחרים תוכלו לקנות לצדי הדרכים. יתכן שתופתעו לראות שאיש אינו עומד בדוכן, פשוט קראו את המחיר והשאירו בקופסא את הסכום הדרוש (אפשר לקחת עודף אם צריך, ואנא, כבדו את מנהג המקום).
 
 
 
דלעת בשלל צבעים וצורות, דוכנים בתשלום עצמי לצדי הדרך   (צילום: כרמית וייס)
 

יין מהכרמים של מונט-וולי

אזור מונט-וֻולי (Mont Vully) משתרע על הגבעות מצדו השני של האגם, והוא מכוסה שטיח ירוק של כרמים ציוריים. על פסגת הגבעה (או ההר, אם תרצו), שכל גובהה 653 מטר, יש נקודת תצפית על האגם, אליה תוכלו להגיע ברכב, באופניים או ברגל. שימו לב לשילוט, מכיוון שחלק מהכבישים בין הכרמים סגורים לתנועת כלי רכב ופתוחים לעובדים, אופניים והולכי רגל בלבד.
 
למרגלות מונט-וולי, על הגדה הצפונית של האגם, שוכנים שני הכפרים פְרֶה (Präz) ומוטייה (Môtier), בהם תוכלו למצוא לא פחות מ- 16 מרתפי יין, בהם ניתן לטעום ולקנות את תוצרת הכרמים המקומיים. בשני הכפרים גם חופי רחצה קטנים, מסעדות ליד האגם (במסעדה בפרה תוכלו לשכור אופני מים) ורציפים לספינות השטות באגם, עמן תוכלו לחזור חזרה למורטן. תוכלו להקיף את האגם באופניים במסלול שאורכו 25-30 קילומטרים (אופניים ניתן לשכור בתחנות הרכבת של מורטן, קרצרס, ביל או נוישאטל).
בכל שנה, עם תחילת בציר הענבים באמצע ספטמבר, מתקיים בכפר פסטיבל יין גדול.
לינה
 
הכרמים על מונט וולי, נושקים לכפר פרה ולאגם מורטן   (צילום: כרמית וייס)
 
מימין: המסעדה וחוף הרחצה בכפר פְרֶה, משמאל: הכפר מונטייה במבט מאגם מורטן   (צילום: כרמית וייס)
 

יער הגשם הטרופי של שוויץ

כן, יש דבר כזה, אם כי כולו כמובן תחת חממה, והוא נמצא ליד העיירה קרצרס (Kerzers), במבנה הפפיליורמה (Papiliorama), הממוקם 10 קילומטרים מצפון למורטן. היער טופח מזרעים שהובאו לשוויץ מיער הגשם של בליז (Belize), במרכז אמריקה, וכל החיות בו הן חיות אותן ניתן למצוא ביער של בליז. המקום הוקם על ידי עמותה שוויצרית, ששמה לה למטרה לשמר את יער הגשם של בליז, שנמצא בסכנת הכחדה. הכסף אותו מרוויחים כאן מיועד כולו למטרה חשובה זו.
 
 
יער הגשם בפפיליורמה, לבקר בשוויץ להרגיש במרכז אמריקה   (צילום: כרמית וייס)
 
המבנה המרכזי - פפיליורמה (Papiliorama), הוא חממה ענקית, בה תרגישו כאילו חזרתם לחום וללחות של תל אביב באוגוסט. מי שמרגיש כאן נפלא הם הפרפרים הרבים, חלקם גדולים מיד אדם, וכן ציפורי יונק הדבש (hummingbird), הנהנות כאן מפרחי הצוף הרבים ומהמזון המלאכותי הניתן לפרפרים. מתוך קרוב ל- 70 מיני הפרפרים בפפיליורמה, כ- 10 זנים מתרבים במקום, ותוכלו לראות את הזחלים והגלמים, מהם (אם יתמזל מזלכם כמו מזלי) תוכלו לראות איך בוקעים הפרפרים.
נוקטורמה (Nocturama), המבנה השכן, בו הפכו את היום ללילה ואת הלילה ליום, על ידי גג המסנן את אור השמש ומדמה את אור הירח. כאן תוכלו לראות את חיות הלילה בפעילות ערה (בעיקר אם תבואו בשעות הבוקר המוקדמות), בהן: קופי לילה, דורבנים, עצלנים ואת נחש האנקונדה הענק.
בחממה נוספת מדמים עבורנו את יער הגשם של בליז, על צמחיו ובעלי החיים שלו, בהם: טוקן, כפן, דביבון, חזירי בר, איגואנות ועוד. בגן הפרפרים השוויצרי תוכלו לראות מספר מיני פרפרים שוויצרים מקומיים.
ילדים יכולים לשחק בגן השעשועים שבמקום או ללטף חיות בפינת הליטוף, בעוד הוריהם נחים בקפיטריה או יושבים לפיקניק בפינה המיועדת לכך.
לינה באזור קרצרס
 
פרפר חדש נולד, גלמים בפינת הריבוי - כמו תכשיטים בחנות   (צילום: כרמית וייס)





מלון מומלץ בעיירה מורטן
מלון שיף אם זה (Hotel Schiff am See) הוא מלון 3 כוכבים בניהול משפחתי, השוכן לגדות אגם מורטן, ליד מעגן הספינות החוצות את האגם ובמרחק הליכה קצר מהכניסה לעיר העתיקה. מחדרי המלון והמסעדה שעל הטרסה נשקפים נופיו השלווים של האגם. במלון חניה בחינם, שירות אדיב, אפשרות לביטול ההזמנה עד מספר ימים לפני ההגעה ומחיר סביר מאד ביחס לשוויץ.
מלון שיף אם זה – השוואת מחירים
 

מלון מומלץ במורטן שווייץ   מלון מומלץ במורטן שווייץ
מלון מומלץ במורטן שווייץ   מלון מומלץ במורטן שווייץ

מלון שיף אם זה - שלווה לחופי אגם מורטן





 

מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
¡        העיר פריבורג
¡        העיר זולותורן
¡        העיר ברן
¡        העיר באזל
 
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
 





כרמית וייס אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 
ליצירת קשר עם כרמית לחצו כאן

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית








מספר צפיות: 14861
4277