שלושת האגמים: סובלנות נוסח אגם ביל
מאת: כרמית וייס


לאורכו של המסלול אל קניון טוואנבאך, מעל אגם ביל, הוחלפו ברכות שלום ובוקר טוב עם כל מי שנקרה בדרכנו על השביל – גרצי, גרצך, בונז'ור... בסוף, במקום לשבור את השיניים, פשוט אמרתי Hello, כי הכל מותר כאן.


לתומי חשבתי שאחרי ביקורים כה רבים בשוויץ וביקורי הנוכחי בחלק דובר הצרפתית, אני כבר מכירה את כל מילות הברכה, התודה והפרידה. מסתבר שלא. מילת הפרידה שאמרה המדריכה שלנו, למלצרית עם סיום הארוחה, היתה לחלוטין לא מוכרת לי. "את המילה הזו", הסבירה כריס, "לעולם לא אומר לדובר צרפתית, כי הוא יפגע מאד". "ואיך ידעת שהיא דוברת גרמנית?", הקשיתי. "פשוט ידעתי, נולדתי כאן", השיבה כריס, "אבל את, מוטב שלא תנסי..."
 
אגם ביל, שוויץ
ברכות שלום בכל השפות... המסלול בקניון טוואנבאך   (צילום: CC Frerk Meyer)
 

סובלנות מעוררת קנאה

Ob Deutsch ob Welsch,
c’est bien égal,
le même soleil scheint überall.
 
משפט זה, המערבב יחדיו גרמנית וצרפתית, הוא המוטו של העיר ביל, ופירושו: אם אתה ממוצא גרמני או אם אתה ממוצא צרפתי, זה לא משנה, אותה השמש זורחת מעל כולם.
אמירה זו משקפת את האווירה הסובלנית השוררת בעיר, שהיא הגדולה בערים הדו-לשוניות בשוויץ. מתוך 52 אלף תושביה 55% הם דוברי גרמנית, 30% דוברי צרפתית, אך בעיר גם זרים רבים, הדוברים שפות נוספות. פרנסי העיר השכילו לנצל זאת ובנו כאן מספר מוקדי שרות טלפוני, המספקים שרות כמעט בכל שפה אפשרית.
 
כבר שבועיים שאני מטיילת באזורים דוברי הצרפתית של שוויץ, וכבר התרגלתי לסיבוך שבשני השמות, אבל ביל-ביין היא העיר היחידה בה ממש נהגים שני השמות הללו בנשימה אחת. תמיד הם יופיעו זה לצד זה, ואולי גם זה משקף סובלנות. 
ביל (
Biel) הוא שמה הגרמני ואילו בְיֶין (Bienne) הוא שמה הצרפתי של העיר, הממוקמת על קו התפר בין דוברי שתי השפות. מצפון וממזרח לה יש רוב לדוברי הגרמנית, ואילו מדרום וממערב יש רוב לדוברי הצרפתית, כאשר רק כמה עשרות קילומטרים, מעבר לגבול, אזור שכולו דובר צרפתית - צרפת.
 
סיור וירטואלי בסמטאות העיר ביל (קצת ארוך, מומלץ לשים על מהירות כפולה)


טיולי אופניים




 

הרי היורה נושקים לאגם ביל

אגם ביל, שלחופו הצפוני שוכנת העיר, בצפון-מערב שוויץ, זוכה גם הוא לשני שמות: בילרזה (Bielersee) בגרמנית, או לאק דו ביין (Lac de Bienne) בצרפתית. האגם הוא אחד משלושת האגמים של "אזור האגמים השוויצרי" (Seeland) והוא נושק ממערב למורדות הרי היורה.
 
מעל אגם ביל נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר של רכס הרי היורה השוויצרים, פסגת שסראל (Chasseral), 1,607 מטר גובהה. ביום בהיר מאפשרת הפסגה, הבולטת למרחוק בשל האנטנות שבראשה, תצפית נפלאה על האזור כולו, עד המון-בלאן והאלפים הברניים.
 

אגם ביל, העיר ביל (A), הקרונית למאגלינגן (B), העיירה טוואן (C), חצי האי סנט פטר (D),
אגם נוישאטל (E), אגם מורטן (F)
 

השעונים של ביל

בשנות השבעים פקד משבר את העיר, שנחשבה למרכז ייצור השעונים של שוויץ, עם חברות כמו סווטש, טיסו, רולקס ואומגה. הייצור ברובו הועבר למזרח אסיה, אך התעשייה עשתה הסבה לתעשיית מיקרו-אלקטרוניקה, וגם כיום זו עיר תעשייתית למדי. 
 
עדיין תוכלו לבקר במוזיאון אומגה ובו תצוגת שעונים של חברת השעונים השוויצרית הוותיקה, שאחד ממפעליה נמצא בעיר. במקום מוצגים 4,000 שעונים שונים, מנגנונים של שעונים, כלי עבודה, כרזות ועוד מוצגים הקשורים לתעשיית השעונים. מספר שעונים "מפורסמים" מוצגים במוזיאון, ביניהם השעון של לורנס איש ערב (1915), שעון העצר שהפך את אומגה לשעון הרשמי הראשון של המשחקים האולימפיים (1932), שעון הצלילה הראשון (1932), מצלמת הפוטו-פיניש הראשונה בעולם (1949), השעון של האסטרונאוטים בארה"ב (1965) והקוסמונאוטים ברוסיה (1975) ועוד.


סיור של חצי דקה במוזיאון השעונים של אומגה
 

סיור בעיר העתיקה של ביל

באחת ממזרקות העיר, שלימים זכתה לשם המזרקה הרומית (Römerquelle), נמצאו מטבעות רבים, מהתקופה הרומית. החוקרים סבורים שהן שישמשו כמתנות לאל Belenus, אל האור והשמש הקלטי, שעל שמו קרויה העיר. אך מלבד מטבעות, לא תראו דבר מתקופה זו בעיר העתיקה של ביל, אלא רק מבנים מהעיר שהוקמה כאן בימי הביניים (מאה 13), בהם החומה הצפונית, הטירה ומספר רחובות. 
 
אגם ביל, שוויץ
ציור קיר בעיר העתיקה של ביל -
חייל של צבא נפוליאון שנפל לנהר והכובסות הסתירו אותו מפני בעליהן כדי להצילו   (צילום: כרמית וייס)
 
בעיר התגוררו במהלך השנים אנשי רוח רבים, בהם גתה וזאן זאק רוסו. את הבית בו התגורר רוסו לזמן קצר, בעת שברח מהאי סנט פטר הסמוך, ניתן לראות ברחוב Untergasse 12 (בצרפתית: Rue Basse). ברחוב זה התגוררו עניי העיר וכאן היו גם בתי המלאכה שלהם. מספרים שרוסו סבל מאד מהריחות של הבורסקאים, מעבדי העורות שנהגו להשתמש לצורך עבודתם בחומצות חריפות.
 
 אגם ביל, שוויץ   אגם ביל, שוויץ
ביתו של ז'אן ז'אק רוסו, ברחוב בו התגוררו עניי העיר, ומזרקת הצדק   (צילום: כרמית וייס)
 
ברחובות האחרים תוכלו לראות את בתיהם של עשירי העיר, הבנויים אבן לבנה שנחצבה בהרי היורה שמעל העיר, וחלונותיהם מעוטרים באבן צהובה, שהובאה לכאן מאזור אגם נוישאטל. תושב שלא היה לו מספיק כסף כדי להביא אבן צהובה, פשוט צבע את האבן בצהוב, וקשה מאד להבחין בזיוף.
 
במרכזה של העיר העתיקה שלוש מזרקות מרכזיות. הראשונה היא מזרקת באנרה (Banneret), שבראשה נושא הדגל, והיא נמצאת בכיכר רינג (Ring), ממש בלבה של העיר העתיקה. את הכיכר מקיפים בתים עתיקים בעלי קשתות ומגדלים, שחלקם שימשו כבתי הגילדות של העיר, וכן כנסייה גותית מהמאה ה- 15.
 
מזרקה נוספת היא מזרקת הצדק (Gerechtigkeitsbrunnen), שבראשה אישה, האוחזת בחרב בידה האחת ובמאזניים בשניה. בכיכר בורגפלאץ (Burgplatz), סביב מזרקת הצדק, מתקיים שוק פירות וירקות ססגוני בימי שלישי, חמישי ושבת (07:00-12:00).
 
אגם ביל, שוויץ
רחוב בעיר העתיקה של ביל, בנויים אבן לבנה וסביב החלונות אבן צהובה   (צילום: כרמית וייס)
 
סביב כיכר בורגפלאץ שני בתים חריגים בנוף, הבנויים אבן ורודה. אלו הם בית העירייה (Hôtel de Ville) והתאטרון העירוני (Théâtre municipal), ששוכנים בבניינים ששימשו בעבר כמחסן הנשק של הטירה. בחזית בית העירייה מתנוס סמל העיר, לצד סמליהן של העיר זולותורן והעיר פריבורג, שלחמו יחדיו בברית משותפת.
 
בישיבות הנהלת מחוז ביל, כך מספרים לי, מדבר כל נציג בשפת האם שלו, אך בניגוד למקומות אחרים בשוויץ, בהם נדרש תרגום סימולטני, כאן אין תרגום וכולם מבינים. עוד סימן לסובלנות הנהוגה בביל.
בתי מלון בעיר ביל
 
העיר ביל, שוויץ
בית העירייה והתיאטרון, שימשו בעבר כמחסן נשק של הטירה   (צילום: כרמית וייס)





 

לצאת אל ההרים

העיר העתיקה של ביל היא קטנה, והסיור בה קצר, אך לאחריו עומדות לפניכם אפשרויות רבות לטייל באזור. לפני שאפרט כמה מהן, ארחיב כאן על מסלול מומלץ במיוחד, אותו יכול ללכת כמעט כל אחד. תחילתו של המסלול במאגלינגן (Magglingen), אליה תעלו בקרונית כבלים (פוניקולר) היוצאת מעט צפונה לעיר העתיקה. במאגלינגן נמצא מרכז הספורט הפדרלי, והיא נקודת מוצא למספר מסלולי הליכה וכן נקודת תצפית אל האלפים הברניים והמון-בלאן.
 
המסלול מוביל לקנין טְוָואנְבָאך (Twannbachschlucht) ואם תעקבו אחר השילוט המצוין אין לכם כל צורך בהסברים. חלקו הראשון של המסלול בשבילים נוחים למדי בינות נופים טיפוסיים של הרי היורה – כרי דשא ירוקים, פרות רועות באחו, עצים רחבי צמרת, יערות אפלוליים והמון מטיילים שתפגשו בדרך. בחציו השני נכנס המסלול אל תוך קניון טוואנבאך, היורד עד לעיירה טְווָאן (Twann), שם הוא נעלם בין בתיה ונשפך לאגם ביל. כאן המסלול מעט תובעני יותר, אך המראות קסומים (ידברו התמונות).
אגם ביל, שוויץ 
מפל קטן בקניון טְוָואנְבָאך, מסלול הליכה מקסים מעל אגם ביל   (צילום: כרמית וייס)
 
אורכו של המסלול כ- 10 ק"מ והוא לוקח כ- 3-4 שעות, בהליכה נמרצת. במחצית הדרך תוכלו לעצור למנוחה בטְוָואנְבֶרְג (Twannberg), במסעדה או בפינת הפיקניק שבמקום, שלצדם גם פינת משחקים קטנה. עם סיום המסלול בכפר טוואן, לאחר שתשוטטו מעט בין רחובותיו המקסימים, תוכלו לחזור לביל בספינה או ברכבת.
 
אגם ביל, שוויץ
הכפר טוואן, הנחל נעלם בינות לבתי הכפר ונשפך לאגם ביל   (צילום: כרמית וייס)
 

לטייל בין הכרמים

הדרך העושה דרכה בינות לכרמים ולכפרים שלצדי החוף הצפוני של אגם ביל, נקראת דרך הכרמים  (Der Rebenweg). הדרך, המקשרת את העיר ביל לעיירה La Neuveville, מאפשרת טיול נינוח בין הכרמים והכפרים הציוריים. זהו מסלול קל ומישורי של 14 קילומטרים. לביל תוכלו לחזור ברכבת או בספינה השטה על האגם.
 
בכפר טוואן, המוקף כרמים, תמצאו מרכז לטעימת יין בשם Viniterra ומתקיים בו פסטיבל יין בראשית חודש ספטמבר, עם תחילת בציר הענבים.
 
אגם ביל, שוויץ
טעימות יין בכפר טוואן, לחופי אגם ביל   (צילום: כרמית וייס)
 

בעקבות זאן ז'אק רוסו

האי סנט פטר (St. Peter’s Island) הוא כיום, לאחר הורדת מפלס מי האגם בשלושה מ', חצי אי מאורך וצר, החודר אל תוך אגם ביל בקצהו הדרום-מערבי. עד לפני כמאה שנה היה המקום אי בלב האגם, אולם עם הורדת מפלס המים על ידי הפרויקט למניעת הצפות, נחשפה רצועת יבשה צרה, כארבעה קילומטרים אורכה, המקושרת ליבשה עם שביל, הנקרא שביל אדמת הבור (Heidenweg).
 
במאה ה-18 התגורר וכתב על האי ז'אן ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau), סופר, מדינאי ופילוסוף, יליד ז'נבה (לפני שהשתייכה לשוויץ). המקום הפך ליעד תיירותי למתעניינים בהיסטוריה וגם לאוהבי הטבע והשלווה. המנזר בו חי רוסו הוא כיום מלון ומסעדה, בשם Klosterhotel St. Petersinsel, אך עדיין ניתן לבקר בחדרו, וכן בעתיקות מהתקופה הרומית שנמצאו במקום. צמחי הסוף הרבים שעל רצועת היבשה הם מקום מסתור לציפורים ולעופות רבים.
 
האי סנט פטר, אגם ביל, שוויץ
המנזר באי סנט פטר, בו התגורר ז'אן ז'אק רוסו -
כיום מלון ברמה גבוהה, המתאים לחובבי אווירה היסטורית, טבע ושלווה  (צילום: Klosterhotel St. Petersinsel)
 

אפשרויות נוספות לטיול סביב אגם ביל

♦ קניון טאובנלוך (Taubenlochschlucht) – מסלול הליכה בקניון המתחיל בפאתי העיר הצפוניים ומגיע לכפר Frinvillier. המסלול לאורכו של נהר Suze, החוצה בהמשך את ביל, אורך כשעה והוא מפלט נעים מחום הקיץ. 
♦ השכרת אופניים בתחנת הרכבת של ביל או ב- Nidau הסמוכה, ויציאה לרכיבה סביב אגם ביל, שאורכה 43 קילומטרים והיא מישורית למדי.
♦ פארק החבלים Forest Jump, הנמצא 10 קילומטרים צפונית-מערבית לביל (Les Prés-d’Orvin). בסמוך נמצאת גם "חוות הביזון" (Bisonranch) 
♦ הפארק הזואולוגי (Tierpark) בביל מציע כניסה חינם וצפייה בחיות המאפיינות את האזור. 
♦ גן החיות Seeteufel ולצדו פארק שעשועים בעיירה Studen, הנמצאת 8 קילומטרים דרומית לביל.
♦ שייט של שלוש וחצי שעות על שלושת האגמים, מתחיל באגם ביל, וממשיך לאגמים נוישאטל ומורטן, המקושרים ביניהם על ידי תעלות.
♦ ביקור במושבת החסידות המקננות על גגות העיירה Altreu, הנמצאת 20 קילומטרים מזרחית לביל. חלק מהחסידות נשארות וחורפות במקום, אך רובן נודדות דרומה עם בוא הסתיו. 


צילומים נפלאים של חסידות וגוזליהן המתוקים במושבת החסידות שבכפר הקטן
 
בביקורי במושבת החסידות בתחילת הסתיו, ביקשתי למסור דרישת שלום בארץ עם החסידות, שרבות מהן עוצרות למנוחה ליד ביתי בדרכן לדרום החם. אך מסתבר שמסלולן של החסידות הללו, ושל כל חסידות שוויץ, אינו עובר בישראל אלא בגיברלטר. frown
 

מידע נוסף

כתבות נוספות על אזור זה

העיר ברן
העיר באזל
העיר זולותורן
שלושת האגמים: אגם נוישאטל
שלושת האגמים: אגם מורטן 
 
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ

כרמית וייס אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר