טיול אקטיבי-רגוע במחוז האגמים מולטאי
מאת: כרמית וייס
אני יודעת, אקטיבי ורגוע הם אוקסימורון. אבל זה בדיוק מה שרציתי להביא לכם בכתבה הזו – כי כאשר מגיעים לאזור האגמים של ליטא, גם הפעילות הכי אתגרית היא מרגיעה. והרי זה מה שאנחנו מחפשים בחופשה.
אזור האגמים של ארץ האגמים
במדינה שיש בה 3,000 אגמים, כמעט כל מקום יכול להיות מכונה "אזור האגמים", אבל כאן הם בריכוז הכי גבוה. מעל 200 אגמים מכסים כמעט עשירית משטחו של מחוז מולטאי ( Molėtai ), שאת שמו קצת קשה לכתוב במדויק בעברית (אם תרצו אפשר גם מולייטאי). כחול האגמים מנקד ירוק אינסופי של יערות, המכסים רבע מהשטח, וגם הרבה שדות מרעה, כי האדמה אינה פוריה מספיק לגידולים אחרים.
כשאין מספיק פרנסה מחקלאות וגם תעשייה לא מי יודע מה – מחפשים פרנסה מתיירות. כל בית חווה שני הופך צימר, וכאלו יש כאן הרבה. תושבי הבירה וילנה ( Vilnius ), פחות משעה נסיעה מכאן, אוהבים להגיע בסופי שבוע ובחופשות, להיטען בחמצן נקי וגם בוויטמין D אם אפשר. אנחנו יכולים להגיע גם מהעיר קובנה ( Kaunas ), שגם אליה יש טיסות ישירות מישראל – והרי לכם משולש טיול מנצח.
יעדים באזור האגמים מולטאי המוזכרים בכתבה, היוצרים משולש עם הערים הגדולות ושדות התעופה של וילנה וקובנה,
ומקומות לינה מומלצים:
מלון וילה קלמינה ליד העיירה מולטאי | מלון בלביליס לחופי אחד האגמים | אירוח כפרי Alantos Žirgai ליד העיירה אלאנטה
פעם היו כאן יהודים – הרבה יהודים!
בתי חווה וכפרים קטנים ניבטים מכל עבר, ועיר קטנה אחת – שגם שמה מולטאי. 6,000 תושבים חיים בבירת המחוז, אבל חלקם הגדול עובדים בווילנה או במקומות אחרים וחוזרים לבתיהם לעת ערב (כנראה מאוד עייפים... כי העיירה די מנומנמת).
פעם הכול היה נראה אחרת. בימים בהם שלושה מתוך ארבעה תושבי העיירה היו יהודים, היה כאן מסחר פורח, חינוך יהודי ענף ומספר בתי כנסת, שחסו בצל הכנסייה בעלת שני הצריחים הגבוהים.
הצרות החלו בשנת 1940, עם סיפוח ליטא לברית המועצות, אז הולאמו כל החנויות ובתי המלאכה, פעילותן של המפלגות הציוניות נאסרה ומוסדות החינוך העברי נסגרו. שנה לאחר מכן, ביוני 1941, עם הכיבוש הנאצי הוצאו להורג כמעט כל יהודי העיירה – מעל 3,500 גברים, נשים וילדים. שנים רבות ניסו לטאטא כאן את הרצח הנורא מתחת לשטיח הירוק, ובעיקר התקשו להתמודד עם העובדה שחלק מהתושבים המקומיים היו שותפים פעילים לו.
לא מטאטאים עוד את הרצח ההמוני מתחת לשטיח הירוק. אנדרטה על קבר אחים של יהודי העיר (צילום: כרמית וייס)
היהודים שנותרו כאן
המצב השתנה בשלהי המאה ה- 20, עת צאצאי אותם יהודים סירבו לשתוק עוד. מעל קבר אחים שהתגלה בפאתי העיירה, הם הקימו אנדרטת שיש שחור ועליה כיתוב בעברית, יידיש, אנגלית וליטאית. לצד משפחות הניצולים, ראש ממשלת ליטא ושגריר ישראל בליטא, אלפי ליטאים צעדו כאן ביום חנוכת האנדרטה וסימנו בכך שהם לא רוצים יותר לשכוח.
לא הרחק מכאן, ליד האצטדיון, מרכז הספורט ומגרש המרוצים, אני משוטטת בין מצבות האבן הבודדות שנותרו מאחד משני בתי הקברות היהודים, טובעות בין העשב הירוק והפרחים היפים. על חלקן ניתן עדיין להבחין במגן דוד, מנורה או כיתוב באותיות עבריות, אחרות דהו לחלוטין. בית הקברות מוקף גדר ועליה שלט קטן, ואני מהרהרת בלבי כמה עצוב שאלו היהודים היחידים שנותרו כאן.
אני מתנחמת בעובדה שכבר לא מנסים להסתיר, ועדויות על חלקם של היהודים בחיי המקום מאז הגיעם לכאן במאה ה- 17, כמו גם "היעלמותם" ממנו, נאספות במוזיאון המקומי. פרויקט חדש בשם "שכן" ( Neighbor ) מנציח חלק מהיהודים שחיו כאן על קירות הבתים. הראשון שזכה הוא אדון מנדיקוביץ, שצויר על פי תמונה מקורית שהביאה בתו, כשהוא יושב על ספסל שחציו ריק, ליד בניין העירייה (רחוב וילניוס מספר 48). קוד QR מאפשר להתחבר לדף פרטים אודותיו, וספסל אמיתי מאפשר ישיבה למולו, כאילו על חצי הספסל הריק שלצידו.
מצבות טובעות בעשב הירוק, עליהן מגן דוד או מנורה וכיתוב ביידיש או עברית (צילום: כרמית וייס)
פרויקט השכנים היהודים על קירות מולטאי, מוזמנים לשבת יחדיו על הספסל (צילום: כרמית וייס)
מרכז העיירה מולטאי
אני מדמיינת את היהודים שחיו כאן. בין בתי העץ המקסימים שבמרכז העיירה, שכנראה היו שייכים להם, חלקם נטושים ואחרים מטופחים עם גינות מרהיבות. בבניין הלבנים האדומות, שקומותיו העליונות שימשו למגורים והתחתונות למסחר, והיום הם חנויות ובתי קפה. אל מול שלט המכריז על המקום בו שכן פעם בית הכנסת ובית המדרש.
זה ממלא בעצב, אבל אני מחליטה להתרכז בחיים, להביט בעיניי האנשים שחיים כאן כיום וכל כך שמחים לפגוש תיירים מישראל. להביט על הילדים המשתובבים בין המזרקות של בניין העירייה, ובלשכת התיירות הסמוכה ללמוד על תולדות המקום במיצג מציאות וירטואלית מושקע, שחלקם של היהודים לא נפקד ממנו.
אם חשקה נפשכם בכוס קפה, עוגה או גלידה, אני ממליצה על בתי הקפה שבבניין הלבנים האדומות (כן, כן, זה שהיה בבעלות היהודים). ארוחה של ממש מומלץ לאכול במסעדת Senoji užeiga , בדרך לכנסייה. אם מזג האוויר נאה, שבו בחצר הקטנה והמקסימה, ואם יש לכם דרישות צנועות, תוכלו גם להישאר ללון באחד החדרים שמעליה.
לינה בפנסיון Senoji užeiga | מקומות לינה נוספים בעיר מולטאי ומחוז מולטאי
פיצה במקום בתי המסחר של היהודים, בניין הלבנים האדומות במרכז העיר (צילום: כרמית וייס)
האגמים של מולטאי
המרכז האמיתי הוא לטעמי שני האגמים הקטנים שבלב העיירה, שבשל צורתם הצרה והארוכה נראים יותר כמו נהר רחב ידיים. נתחיל במרכז הספורט הימי, ממש אל מול הכנסייה, עם חוף חולי, סירות פדלים, קיאקים, גלשני סאפ (מתנפחים ולא מאוד יציבים, אז רק אם אתם מנוסים), אופניים, קורקינטים ומכוניות חשמליות, כמו גם מסלול אתגרי לילדים במים וספסלים להורים על היבשה. המים בקיץ לא קרים ואם זכיתם ליום שמש גם הטמפרטורה בחוץ נעימה מאוד. מרכז שעשועים נוסף, עם מתקנים לילדים, מגלשה ארוכה וגם חוף חולי קטן, ממוקם מדרום לאגם המערבי.
חופו המזרחי של האגם המזרחי מבין השנים, עם פליפ פויינט ווייק פארק ( Flip Point Wake Park ) הוא המקום לנועזים שבחבורה. על מתקן ווייק-בורד גולשים כאשר מגלש בעל שתי נעליים לרגליכם וחבל מושך אתכם במהירות לביצועים אקרובטיים. הנועזים פחות יכולים להסתפק בכוס קפה או ארוחה טובה במסעדת מלון וילה קלמינה ( Vila Kelmyne ) הסמוך, המציע גם חדרים נחמדים (שימו לב שלחלקם שירותים משותפים).
שיטוט רגוע על הטיילת המקיפה את האגמים, ייקח אתכם דרך מספר גשרים, מזחים קטנים שסירות קשורות אליהם ודייגים משליכים מהם חכה, גני משחקים, גן פסלים חביב וגם גן פסלים מנגנים. אני מביטה על הבתים המשקיפים על האגם, על החצרות המטופחות, וליבי נמלא קנאה.
חוף חולי קטן מדרום לאגם המערבי במרכז העיר מולטאי (צילום: כרמית וייס)
גלישת ווייק-בורד באגם של מולטאי, לנועזים שבחבורה (צילום: כרמית וייס)
הקשר בין ליטא לחלל החיצון
אם גם אתם לא יודעים מהי אתנו-קוסמולוגיה, אתם ממש בסדר. זהו מונח שהומצא על ידי הוגי המוזיאון הליטאי לאתנוקוסמולוגיה ( Lithuania Museum of Ethnocosmology ), שהחליטו להציג את הקשר של החברה הליטאית (אתנולוגיה) ליקום הסובב אותנו (קוסמולוגיה) – שמש, ירח, כוכבים וכל מה שביניהם. מעבר לרעיון המעניין, גם הביצוע מרשים ביותר, עם שני מבנים הנראים כאילו הגיעו לכאן מהחלל החיצון.
התצוגה מתחילה מהעולם הישן: לוחות שנה לפי השמש או הירח, לוח שנה המתחיל באביב עת היום והלילה שווים, שיטות מדידה שעזרו להסביר את העולם, טלסקופים והקשר שלהם לסמארטפון שלנו, דגם מרתק של חור שחור ועוד. בסוף התצוגה, במרומי מגדל התצפית המרשים, מוצגים הישגי ליטא בתחום האסטרונומיה והחלל בעת החדשה: החללית הרוסית מיר שפותחה על ידי מדענים ליטאים בימי ברה"מ, תחום הלייזר והננו-טכנולוגיה שמפותח כאן מאוד, האסטרונאוטים הליטאים ודגל ליטא שחזר מהחלל.
מגובה 40 מ' ניתן להשקיף לכל עבר, עד מרחק 17 ק"מ שכולם יערות ואגמים, סיום נפלא למוזיאון מרתק. אם תרצו תוכלו לתאם תצפית ממצפה הכוכבים, אך כדאי לעשות זאת רק במידה והלילה בהיר.
סלעים היוצרים שעון שמש וברקע מגדל התצפית של המוזיאון האתנוקוסמולוגי (צילום: כרמית וייס)
נסו לספור אגמים
המוזיאון, הנמצא 16 ק"מ צפונית מהעיירה, מכניס אותנו אל הפארק האזורי לאבנוראס ( Labanoras regional park ) – 550 קמ"ר של יערות ואגמים שפשוט לא נגמרים. דרך נפלאה ליהנות מכל היופי הזה היא בטיול טרקטורונים בחברת NOROM ATVs . אלגירדאס ( Algirdas ) הוא הבעלים הגאה של מספר כלי רכב כאלו, והוא מסחרר לנו את הראש עם כל כך הרבה אגמים שאיבדנו את הספירה.
להזמנת טיול טרקטורונים: info@norom.lt
דרך נפלאה נוספת לנסות ולראות את כל היופי הזה, היא לטפס 240 מדרגות, העולות כספירלה אל ראש מגדל התצפית של פארק לאבנוראס ( Labanoras regional park tower ). עם גובה של 36 מ' הוא השני בגובהו בליטא (אחרי זה של העיירה בירשטונאס). למרגלותינו נפרש אגם באלטיי לקאיי ( Baltieji Lakajai ), אגם צר וארוך שבו מפרצים ואיים רבים, ועוד אינספור אגמים, (שממש ממחישים את המונח "אינספור", כי באמת לא ניתן לספור...). להשלמת התמונה אנחנו עולים על סירת קטמראן, הלוקחת אותנו לשייט באגם. אל תתבלבלו, זו לא סירת המפרש היפה שאנו מזהים עם השם "קטמראן", אלא סירת תיירים הכי פשוטה שיש, אבל עדיין זה נחמד.
כתבה על טיול משפחתי ושייט באגמי האזור
רק אני והנהג שלי... (צילום: כרמית וייס)
דגים היישר מהאגם
מספרם הרב של הדייגים שאנו רואים באגם, חלקם על החוף ואחרים בסירות קטנות, בהחלט מצדיק ביקור בבקתות העץ המאכלסות את מוזיאון הדיג באגם ( Lake Fishery Museum ). שיטות דיג, ציוד דיג, סוגי דגים וכמות אדירה של מדליות וגביעים בהם זכה אלוף הדיג המקומי (מסתבר שיש תחרויות גם בזה). במרחק קצר משם, מסעדת Vilkasalė שבפאתי הכפר מינדונאי ( Mindūnai ) מגישה את הדגים שהובאו הבוקר מהאגם, וגם קפה וקינוח סופגניות מקומי. מבנה העץ המסורתי והירקות שגדלו כאן בחממות, הם סיבה נוספת להגיע לכאן. אחרי ששבעתם, טיול אופניים באזור או שייט קיאקים באגם, הם רעיון נהדר, ואנו שוכרים אותם אצל משפחת Jokimčienė בכפר מינדונאי .
להזמנת אופניים וקיאקים: moletubaidares@gmail.com
איך דגים כשהאגם קפוא? מוזיאון הדיג באגם (צילום: כרמית וייס)
לעת ערב אנו שוב רעבים, והמסעדה של מלון בלביליס ( Hotel Belvilis ) מתגלה כסיבה מצוינת לבקר במלון החביב שלצד האגם. החלונות הגדולים אופייניים לבנייה המודרנית במדינות הבלטיות, המנסה לקלוט כל טיפה יקרה של אור שמש, שהוא מצרך כל כך נדיר כאן. 12 חדרים וסוויטות ו- 8 בקתות פרטיות בלב היער, בריכה מקורה, ספא ובית קפה קטן ומקסים לחוף האגם, הם עוד סיבה נהדרת להגיע לכאן.
בית הקפה הקטן לצד המזח והסירות הוא סיבה נהדרת להגיע למלון בלביליס (צילום: כרמית וייס)
חלונות זכוכית גדולים אוספים כל טיפה יקרה של אור יום, מלון בלביליס
היהודים שכבר אינם בעיירה אלאנטה
כמו העיר מולטאי, גם העיירה הקטנה אלאנטה ( Alanta ), המרוחקת 18 ק"מ צפון-מערבה, הייתה פעם בעלת רוב יהודי. היא מזכירה לי את העיירה אניקשי ( Anykščiai ) לא הרחק מכאן, בה ביקרתי לפני שנים אחדות, שגם בה כנסייה מרשימה ובתי עץ שהיו שייכים ליהודים. אבל בניגוד אליה, כאן שרד בית כנסת נדיר מעץ, אחד מ- 13 כמותו בליטא וכ- 20 באירופה כולה. הוא נבנה בסוף המאה ה- 19, נחבא בין בתי העיירה, ובשנת 2022 זכה לשיפוץ נרחב. אני יכולה לראות בעיני רוחי את הגברים העטופים בטלית ואת הנשים בקומה השנייה, אבל כיום לא נותר כאן ולו יהודי אחד.
*לתיאום פתיחת בית הכנסת: Aidonas Užubalis +370-612-07720
בית כנסת נדיר מעץ בעיירה אלאנטה.
למעלה: עבודות שיקום והצלה 2015, למטה ומשמאל: לאחר השיפוץ של 2022 (צילום: כרמית וייס)
אידונאס ( Aidonas ), המשמש כראש הרשות המקומית, הוא גם הבעלים של חוות גידול סוסים ובקר. הסוסים משמשים לריבוי ומכירה, אך גורל הבקר שפר עליו פחות, והוא אפילו מיוצא לישראל כבשר אנגוס איכותי. לאחר שסיימנו להתפעל מהסוסים, אשתו גינדרה ( Giedrė ) מכינה לנו כיבוד מפנק ומראה לנו בגאווה את שתי בקתות האירוח המקסימות של Alantos Žirgai Holiday Villas – האחת עם 4 חדרי שינה והשנייה עם 2. האגם הקטנטן שנחפר כאן (כי בליטא, אם אין לך אגם אתה פשוט חופר אחד...), הסירה והגלשנים, הסוסים והבקר הרועים באחו – פשוט קשה לעזוב מקום כזה, ואם אתם יכולים, הישארו!
אירוח כפרי Alantos Žirgai | בתי מלון נוספים בעיירה אלאנטה וסביבתה
שיאי האדרנלין של מולטאי
חוות הסוסים דיבינגי ז'ירגינאס ( Dubingių Žirgynas ) היא סיבה מצוינת לנסיעה של כחצי שעה דרומה ממולטאי (או עצירה בדרך מ/אל וילנה). המקום הקסום הזה התחיל כאורווה והתרחב למרחב בילוי נפלא לכל המשפחה, עם אגם קטן, מסעדה ובית קפה על המים, סירות להשכרה, גן משחקים, פינת חי, גן יפני, פינות ישיבה ואפילו חוף ים קטן עם כיסאות נוח. אני עולה על אחד הסוסים לאימון רכיבה קצר, אבל אם אתם פחות נועזים תוכלו לצפות ברוכבים במנז' החיצוני או הפנימי, על כוס קפה. בכל פינה ניכר שזהו מקום שנבנה עם המון תשומת לב ואהבה.
הכותבת בשיעור רכיבה על הסוסה דייזי, בחוות סוסים שהפכה למתחם בילוי מקסים (צילום: כרמית וייס)
בדרככם לכאן תעברו גשר עץ יפה – גשר דובינגאי ( Dubingiai ) ליד הכפר דובינגאי ולמרגלות טירת דובינגאי, שניתן לטפס אליה לתצפית. הגשר עובר מעל אגם אסבאיה ( Asveja ) – האגם הארוך ביותר בליטא, ששולח זרועות לכל עבר ונראה יותר כמו נהר.
טיסה מעל האגמים היא סיום נפלא לביקור, הדרך היחידה בה באמת ניתן להבין את עוצמות הירוק והכחול. בתחילה אני משקשקת מפחד במסוק הזעיר הממריא משדה התעופה הקטן ( Molėtai Aerodrome ), אבל אז נרגעת ואפילו מצליחה ליהנות. מסתבר שהטייס החביב שלנו, אלגימנטאס (Algimantas Raupelis), הוא זה שהקים ומנהל את שדה התעופה ובית הספר לטיסה שלצידו. מול שדה התעופה, מוזיאון מכוניות ( Molėtų technikos muziejus ) מציג עשרות דגמים ששיפוצם החל כתחביב והפך לפרנסה.
להזמנת טיסה: heli@heli.lt
למרות מזג האוויר האפרורי הצלחנו להתרשם מכמויות הירוק והמים (צילום: כרמית וייס)
תבחרו לכם אגם
כשיש כל כך הרבה אגמים, האם מישהו יודע את שמותיהם? אז לא, גם המקומיים לא יודעים את רובם, אבל תמיד יש שלט ובמפה זה מצוין. גם בכתבה לא נקבתי בשמות, כי מה הטעם ומי זוכר. פשוט תבחרו לכם אגם, מצאו בקתה קטנה לידו, ותורידו להילוך הכי נמוך שאפשר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
יעדים באזור האגמים מולטאי המוזכרים בכתבה, היוצרים משולש עם הערים הגדולות ושדות התעופה של וילנה וקובנה,
ומקומות לינה מומלצים:
מלון וילה קלמינה ליד העיירה מולטאי |
לא מטאטאים עוד את הרצח ההמוני מתחת לשטיח הירוק. אנדרטה על קבר אחים של יהודי העיר (צילום: כרמית וייס)
היהודים שנותרו כאן
המצב השתנה בשלהי המאה ה- 20, עת צאצאי אותם יהודים סירבו לשתוק עוד. מעל קבר אחים שהתגלה בפאתי העיירה, הם הקימו אנדרטת שיש שחור ועליה כיתוב בעברית, יידיש, אנגלית וליטאית. לצד משפחות הניצולים, ראש ממשלת ליטא ושגריר ישראל בליטא, אלפי ליטאים צעדו כאן ביום חנוכת האנדרטה וסימנו בכך שהם לא רוצים יותר לשכוח.
לא הרחק מכאן, ליד האצטדיון, מרכז הספורט ומגרש המרוצים, אני משוטטת בין מצבות האבן הבודדות שנותרו מאחד משני בתי הקברות היהודים, טובעות בין העשב הירוק והפרחים היפים. על חלקן ניתן עדיין להבחין במגן דוד, מנורה או כיתוב באותיות עבריות, אחרות דהו לחלוטין. בית הקברות מוקף גדר ועליה שלט קטן, ואני מהרהרת בלבי כמה עצוב שאלו היהודים היחידים שנותרו כאן.
אני מתנחמת בעובדה שכבר לא מנסים להסתיר, ועדויות על חלקם של היהודים בחיי המקום מאז הגיעם לכאן במאה ה- 17, כמו גם "היעלמותם" ממנו, נאספות במוזיאון המקומי. פרויקט חדש בשם "שכן" ( Neighbor ) מנציח חלק מהיהודים שחיו כאן על קירות הבתים. הראשון שזכה הוא אדון מנדיקוביץ, שצויר על פי תמונה מקורית שהביאה בתו, כשהוא יושב על ספסל שחציו ריק, ליד בניין העירייה (רחוב וילניוס מספר 48). קוד QR מאפשר להתחבר לדף פרטים אודותיו, וספסל אמיתי מאפשר ישיבה למולו, כאילו על חצי הספסל הריק שלצידו.
מצבות טובעות בעשב הירוק, עליהן מגן דוד או מנורה וכיתוב ביידיש או עברית (צילום: כרמית וייס)
פרויקט השכנים היהודים על קירות מולטאי, מוזמנים לשבת יחדיו על הספסל (צילום: כרמית וייס)
מרכז העיירה מולטאי
אני מדמיינת את היהודים שחיו כאן. בין בתי העץ המקסימים שבמרכז העיירה, שכנראה היו שייכים להם, חלקם נטושים ואחרים מטופחים עם גינות מרהיבות. בבניין הלבנים האדומות, שקומותיו העליונות שימשו למגורים והתחתונות למסחר, והיום הם חנויות ובתי קפה. אל מול שלט המכריז על המקום בו שכן פעם בית הכנסת ובית המדרש.
זה ממלא בעצב, אבל אני מחליטה להתרכז בחיים, להביט בעיניי האנשים שחיים כאן כיום וכל כך שמחים לפגוש תיירים מישראל. להביט על הילדים המשתובבים בין המזרקות של בניין העירייה, ובלשכת התיירות הסמוכה ללמוד על תולדות המקום במיצג מציאות וירטואלית מושקע, שחלקם של היהודים לא נפקד ממנו.
אם חשקה נפשכם בכוס קפה, עוגה או גלידה, אני ממליצה על בתי הקפה שבבניין הלבנים האדומות (כן, כן, זה שהיה בבעלות היהודים). ארוחה של ממש מומלץ לאכול במסעדת Senoji užeiga , בדרך לכנסייה. אם מזג האוויר נאה, שבו בחצר הקטנה והמקסימה, ואם יש לכם דרישות צנועות, תוכלו גם להישאר ללון באחד החדרים שמעליה.
לינה בפנסיון Senoji užeiga | מקומות לינה נוספים בעיר מולטאי ומחוז מולטאי
פיצה במקום בתי המסחר של היהודים, בניין הלבנים האדומות במרכז העיר (צילום: כרמית וייס)
האגמים של מולטאי
המרכז האמיתי הוא לטעמי שני האגמים הקטנים שבלב העיירה, שבשל צורתם הצרה והארוכה נראים יותר כמו נהר רחב ידיים. נתחיל במרכז הספורט הימי, ממש אל מול הכנסייה, עם חוף חולי, סירות פדלים, קיאקים, גלשני סאפ (מתנפחים ולא מאוד יציבים, אז רק אם אתם מנוסים), אופניים, קורקינטים ומכוניות חשמליות, כמו גם מסלול אתגרי לילדים במים וספסלים להורים על היבשה. המים בקיץ לא קרים ואם זכיתם ליום שמש גם הטמפרטורה בחוץ נעימה מאוד. מרכז שעשועים נוסף, עם מתקנים לילדים, מגלשה ארוכה וגם חוף חולי קטן, ממוקם מדרום לאגם המערבי.
חופו המזרחי של האגם המזרחי מבין השנים, עם פליפ פויינט ווייק פארק ( Flip Point Wake Park ) הוא המקום לנועזים שבחבורה. על מתקן ווייק-בורד גולשים כאשר מגלש בעל שתי נעליים לרגליכם וחבל מושך אתכם במהירות לביצועים אקרובטיים. הנועזים פחות יכולים להסתפק בכוס קפה או ארוחה טובה במסעדת מלון וילה קלמינה ( Vila Kelmyne ) הסמוך, המציע גם חדרים נחמדים (שימו לב שלחלקם שירותים משותפים).
שיטוט רגוע על הטיילת המקיפה את האגמים, ייקח אתכם דרך מספר גשרים, מזחים קטנים שסירות קשורות אליהם ודייגים משליכים מהם חכה, גני משחקים, גן פסלים חביב וגם גן פסלים מנגנים. אני מביטה על הבתים המשקיפים על האגם, על החצרות המטופחות, וליבי נמלא קנאה.
חוף חולי קטן מדרום לאגם המערבי במרכז העיר מולטאי (צילום: כרמית וייס)
גלישת ווייק-בורד באגם של מולטאי, לנועזים שבחבורה (צילום: כרמית וייס)
הקשר בין ליטא לחלל החיצון
אם גם אתם לא יודעים מהי אתנו-קוסמולוגיה, אתם ממש בסדר. זהו מונח שהומצא על ידי הוגי המוזיאון הליטאי לאתנוקוסמולוגיה ( Lithuania Museum of Ethnocosmology ), שהחליטו להציג את הקשר של החברה הליטאית (אתנולוגיה) ליקום הסובב אותנו (קוסמולוגיה) – שמש, ירח, כוכבים וכל מה שביניהם. מעבר לרעיון המעניין, גם הביצוע מרשים ביותר, עם שני מבנים הנראים כאילו הגיעו לכאן מהחלל החיצון.
התצוגה מתחילה מהעולם הישן: לוחות שנה לפי השמש או הירח, לוח שנה המתחיל באביב עת היום והלילה שווים, שיטות מדידה שעזרו להסביר את העולם, טלסקופים והקשר שלהם לסמארטפון שלנו, דגם מרתק של חור שחור ועוד. בסוף התצוגה, במרומי מגדל התצפית המרשים, מוצגים הישגי ליטא בתחום האסטרונומיה והחלל בעת החדשה: החללית הרוסית מיר שפותחה על ידי מדענים ליטאים בימי ברה"מ, תחום הלייזר והננו-טכנולוגיה שמפותח כאן מאוד, האסטרונאוטים הליטאים ודגל ליטא שחזר מהחלל.
מגובה 40 מ' ניתן להשקיף לכל עבר, עד מרחק 17 ק"מ שכולם יערות ואגמים, סיום נפלא למוזיאון מרתק. אם תרצו תוכלו לתאם תצפית ממצפה הכוכבים, אך כדאי לעשות זאת רק במידה והלילה בהיר.
סלעים היוצרים שעון שמש וברקע מגדל התצפית של המוזיאון האתנוקוסמולוגי (צילום: כרמית וייס)
נסו לספור אגמים
המוזיאון, הנמצא 16 ק"מ צפונית מהעיירה, מכניס אותנו אל הפארק האזורי לאבנוראס ( Labanoras regional park ) – 550 קמ"ר של יערות ואגמים שפשוט לא נגמרים. דרך נפלאה ליהנות מכל היופי הזה היא בטיול טרקטורונים בחברת NOROM ATVs . אלגירדאס ( Algirdas ) הוא הבעלים הגאה של מספר כלי רכב כאלו, והוא מסחרר לנו את הראש עם כל כך הרבה אגמים שאיבדנו את הספירה.
להזמנת טיול טרקטורונים: info@norom.lt
דרך נפלאה נוספת לנסות ולראות את כל היופי הזה, היא לטפס 240 מדרגות, העולות כספירלה אל ראש מגדל התצפית של פארק לאבנוראס ( Labanoras regional park tower ). עם גובה של 36 מ' הוא השני בגובהו בליטא (אחרי זה של העיירה בירשטונאס). למרגלותינו נפרש אגם באלטיי לקאיי ( Baltieji Lakajai ), אגם צר וארוך שבו מפרצים ואיים רבים, ועוד אינספור אגמים, (שממש ממחישים את המונח "אינספור", כי באמת לא ניתן לספור...). להשלמת התמונה אנחנו עולים על סירת קטמראן, הלוקחת אותנו לשייט באגם. אל תתבלבלו, זו לא סירת המפרש היפה שאנו מזהים עם השם "קטמראן", אלא סירת תיירים הכי פשוטה שיש, אבל עדיין זה נחמד.
כתבה על טיול משפחתי ושייט באגמי האזור
רק אני והנהג שלי... (צילום: כרמית וייס)
דגים היישר מהאגם
מספרם הרב של הדייגים שאנו רואים באגם, חלקם על החוף ואחרים בסירות קטנות, בהחלט מצדיק ביקור בבקתות העץ המאכלסות את מוזיאון הדיג באגם ( Lake Fishery Museum ). שיטות דיג, ציוד דיג, סוגי דגים וכמות אדירה של מדליות וגביעים בהם זכה אלוף הדיג המקומי (מסתבר שיש תחרויות גם בזה). במרחק קצר משם, מסעדת Vilkasalė שבפאתי הכפר מינדונאי ( Mindūnai ) מגישה את הדגים שהובאו הבוקר מהאגם, וגם קפה וקינוח סופגניות מקומי. מבנה העץ המסורתי והירקות שגדלו כאן בחממות, הם סיבה נוספת להגיע לכאן. אחרי ששבעתם, טיול אופניים באזור או שייט קיאקים באגם, הם רעיון נהדר, ואנו שוכרים אותם אצל משפחת Jokimčienė בכפר מינדונאי .
להזמנת אופניים וקיאקים: moletubaidares@gmail.com
איך דגים כשהאגם קפוא? מוזיאון הדיג באגם (צילום: כרמית וייס)
לעת ערב אנו שוב רעבים, והמסעדה של מלון בלביליס ( Hotel Belvilis ) מתגלה כסיבה מצוינת לבקר במלון החביב שלצד האגם. החלונות הגדולים אופייניים לבנייה המודרנית במדינות הבלטיות, המנסה לקלוט כל טיפה יקרה של אור שמש, שהוא מצרך כל כך נדיר כאן. 12 חדרים וסוויטות ו- 8 בקתות פרטיות בלב היער, בריכה מקורה, ספא ובית קפה קטן ומקסים לחוף האגם, הם עוד סיבה נהדרת להגיע לכאן.
בית הקפה הקטן לצד המזח והסירות הוא סיבה נהדרת להגיע למלון בלביליס (צילום: כרמית וייס)
חלונות זכוכית גדולים אוספים כל טיפה יקרה של אור יום, מלון בלביליס
היהודים שכבר אינם בעיירה אלאנטה
כמו העיר מולטאי, גם העיירה הקטנה אלאנטה ( Alanta ), המרוחקת 18 ק"מ צפון-מערבה, הייתה פעם בעלת רוב יהודי. היא מזכירה לי את העיירה אניקשי ( Anykščiai ) לא הרחק מכאן, בה ביקרתי לפני שנים אחדות, שגם בה כנסייה מרשימה ובתי עץ שהיו שייכים ליהודים. אבל בניגוד אליה, כאן שרד בית כנסת נדיר מעץ, אחד מ- 13 כמותו בליטא וכ- 20 באירופה כולה. הוא נבנה בסוף המאה ה- 19, נחבא בין בתי העיירה, ובשנת 2022 זכה לשיפוץ נרחב. אני יכולה לראות בעיני רוחי את הגברים העטופים בטלית ואת הנשים בקומה השנייה, אבל כיום לא נותר כאן ולו יהודי אחד.
*לתיאום פתיחת בית הכנסת: Aidonas Užubalis +370-612-07720
בית כנסת נדיר מעץ בעיירה אלאנטה.
למעלה: עבודות שיקום והצלה 2015, למטה ומשמאל: לאחר השיפוץ של 2022 (צילום: כרמית וייס)
אידונאס ( Aidonas ), המשמש כראש הרשות המקומית, הוא גם הבעלים של חוות גידול סוסים ובקר. הסוסים משמשים לריבוי ומכירה, אך גורל הבקר שפר עליו פחות, והוא אפילו מיוצא לישראל כבשר אנגוס איכותי. לאחר שסיימנו להתפעל מהסוסים, אשתו גינדרה ( Giedrė ) מכינה לנו כיבוד מפנק ומראה לנו בגאווה את שתי בקתות האירוח המקסימות של Alantos Žirgai Holiday Villas – האחת עם 4 חדרי שינה והשנייה עם 2. האגם הקטנטן שנחפר כאן (כי בליטא, אם אין לך אגם אתה פשוט חופר אחד...), הסירה והגלשנים, הסוסים והבקר הרועים באחו – פשוט קשה לעזוב מקום כזה, ואם אתם יכולים, הישארו!
אירוח כפרי Alantos Žirgai | בתי מלון נוספים בעיירה אלאנטה וסביבתה
שיאי האדרנלין של מולטאי
חוות הסוסים דיבינגי ז'ירגינאס ( Dubingių Žirgynas ) היא סיבה מצוינת לנסיעה של כחצי שעה דרומה ממולטאי (או עצירה בדרך מ/אל וילנה). המקום הקסום הזה התחיל כאורווה והתרחב למרחב בילוי נפלא לכל המשפחה, עם אגם קטן, מסעדה ובית קפה על המים, סירות להשכרה, גן משחקים, פינת חי, גן יפני, פינות ישיבה ואפילו חוף ים קטן עם כיסאות נוח. אני עולה על אחד הסוסים לאימון רכיבה קצר, אבל אם אתם פחות נועזים תוכלו לצפות ברוכבים במנז' החיצוני או הפנימי, על כוס קפה. בכל פינה ניכר שזהו מקום שנבנה עם המון תשומת לב ואהבה.
הכותבת בשיעור רכיבה על הסוסה דייזי, בחוות סוסים שהפכה למתחם בילוי מקסים (צילום: כרמית וייס)
בדרככם לכאן תעברו גשר עץ יפה – גשר דובינגאי ( Dubingiai ) ליד הכפר דובינגאי ולמרגלות טירת דובינגאי, שניתן לטפס אליה לתצפית. הגשר עובר מעל אגם אסבאיה ( Asveja ) – האגם הארוך ביותר בליטא, ששולח זרועות לכל עבר ונראה יותר כמו נהר.
טיסה מעל האגמים היא סיום נפלא לביקור, הדרך היחידה בה באמת ניתן להבין את עוצמות הירוק והכחול. בתחילה אני משקשקת מפחד במסוק הזעיר הממריא משדה התעופה הקטן ( Molėtai Aerodrome ), אבל אז נרגעת ואפילו מצליחה ליהנות. מסתבר שהטייס החביב שלנו, אלגימנטאס (Algimantas Raupelis), הוא זה שהקים ומנהל את שדה התעופה ובית הספר לטיסה שלצידו. מול שדה התעופה, מוזיאון מכוניות ( Molėtų technikos muziejus ) מציג עשרות דגמים ששיפוצם החל כתחביב והפך לפרנסה.
להזמנת טיסה: heli@heli.lt
למרות מזג האוויר האפרורי הצלחנו להתרשם מכמויות הירוק והמים (צילום: כרמית וייס)
תבחרו לכם אגם
כשיש כל כך הרבה אגמים, האם מישהו יודע את שמותיהם? אז לא, גם המקומיים לא יודעים את רובם, אבל תמיד יש שלט ובמפה זה מצוין. גם בכתבה לא נקבתי בשמות, כי מה הטעם ומי זוכר. פשוט תבחרו לכם אגם, מצאו בקתה קטנה לידו, ותורידו להילוך הכי נמוך שאפשר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מצבות טובעות בעשב הירוק, עליהן מגן דוד או מנורה וכיתוב ביידיש או עברית (צילום: כרמית וייס)
פרויקט השכנים היהודים על קירות מולטאי, מוזמנים לשבת יחדיו על הספסל (צילום: כרמית וייס)
פיצה במקום בתי המסחר של היהודים, בניין הלבנים האדומות במרכז העיר (צילום: כרמית וייס)
האגמים של מולטאי
המרכז האמיתי הוא לטעמי שני האגמים הקטנים שבלב העיירה, שבשל צורתם הצרה והארוכה נראים יותר כמו נהר רחב ידיים. נתחיל במרכז הספורט הימי, ממש אל מול הכנסייה, עם חוף חולי, סירות פדלים, קיאקים, גלשני סאפ (מתנפחים ולא מאוד יציבים, אז רק אם אתם מנוסים), אופניים, קורקינטים ומכוניות חשמליות, כמו גם מסלול אתגרי לילדים במים וספסלים להורים על היבשה. המים בקיץ לא קרים ואם זכיתם ליום שמש גם הטמפרטורה בחוץ נעימה מאוד. מרכז שעשועים נוסף, עם מתקנים לילדים, מגלשה ארוכה וגם חוף חולי קטן, ממוקם מדרום לאגם המערבי.
חופו המזרחי של האגם המזרחי מבין השנים, עם פליפ פויינט ווייק פארק ( Flip Point Wake Park ) הוא המקום לנועזים שבחבורה. על מתקן ווייק-בורד גולשים כאשר מגלש בעל שתי נעליים לרגליכם וחבל מושך אתכם במהירות לביצועים אקרובטיים. הנועזים פחות יכולים להסתפק בכוס קפה או ארוחה טובה במסעדת מלון וילה קלמינה ( Vila Kelmyne ) הסמוך, המציע גם חדרים נחמדים (שימו לב שלחלקם שירותים משותפים).
שיטוט רגוע על הטיילת המקיפה את האגמים, ייקח אתכם דרך מספר גשרים, מזחים קטנים שסירות קשורות אליהם ודייגים משליכים מהם חכה, גני משחקים, גן פסלים חביב וגם גן פסלים מנגנים. אני מביטה על הבתים המשקיפים על האגם, על החצרות המטופחות, וליבי נמלא קנאה.
חוף חולי קטן מדרום לאגם המערבי במרכז העיר מולטאי (צילום: כרמית וייס)
גלישת ווייק-בורד באגם של מולטאי, לנועזים שבחבורה (צילום: כרמית וייס)
הקשר בין ליטא לחלל החיצון
אם גם אתם לא יודעים מהי אתנו-קוסמולוגיה, אתם ממש בסדר. זהו מונח שהומצא על ידי הוגי המוזיאון הליטאי לאתנוקוסמולוגיה ( Lithuania Museum of Ethnocosmology ), שהחליטו להציג את הקשר של החברה הליטאית (אתנולוגיה) ליקום הסובב אותנו (קוסמולוגיה) – שמש, ירח, כוכבים וכל מה שביניהם. מעבר לרעיון המעניין, גם הביצוע מרשים ביותר, עם שני מבנים הנראים כאילו הגיעו לכאן מהחלל החיצון.
התצוגה מתחילה מהעולם הישן: לוחות שנה לפי השמש או הירח, לוח שנה המתחיל באביב עת היום והלילה שווים, שיטות מדידה שעזרו להסביר את העולם, טלסקופים והקשר שלהם לסמארטפון שלנו, דגם מרתק של חור שחור ועוד. בסוף התצוגה, במרומי מגדל התצפית המרשים, מוצגים הישגי ליטא בתחום האסטרונומיה והחלל בעת החדשה: החללית הרוסית מיר שפותחה על ידי מדענים ליטאים בימי ברה"מ, תחום הלייזר והננו-טכנולוגיה שמפותח כאן מאוד, האסטרונאוטים הליטאים ודגל ליטא שחזר מהחלל.
מגובה 40 מ' ניתן להשקיף לכל עבר, עד מרחק 17 ק"מ שכולם יערות ואגמים, סיום נפלא למוזיאון מרתק. אם תרצו תוכלו לתאם תצפית ממצפה הכוכבים, אך כדאי לעשות זאת רק במידה והלילה בהיר.
סלעים היוצרים שעון שמש וברקע מגדל התצפית של המוזיאון האתנוקוסמולוגי (צילום: כרמית וייס)
נסו לספור אגמים
המוזיאון, הנמצא 16 ק"מ צפונית מהעיירה, מכניס אותנו אל הפארק האזורי לאבנוראס ( Labanoras regional park ) – 550 קמ"ר של יערות ואגמים שפשוט לא נגמרים. דרך נפלאה ליהנות מכל היופי הזה היא בטיול טרקטורונים בחברת NOROM ATVs . אלגירדאס ( Algirdas ) הוא הבעלים הגאה של מספר כלי רכב כאלו, והוא מסחרר לנו את הראש עם כל כך הרבה אגמים שאיבדנו את הספירה.
להזמנת טיול טרקטורונים: info@norom.lt
דרך נפלאה נוספת לנסות ולראות את כל היופי הזה, היא לטפס 240 מדרגות, העולות כספירלה אל ראש מגדל התצפית של פארק לאבנוראס ( Labanoras regional park tower ). עם גובה של 36 מ' הוא השני בגובהו בליטא (אחרי זה של העיירה בירשטונאס). למרגלותינו נפרש אגם באלטיי לקאיי ( Baltieji Lakajai ), אגם צר וארוך שבו מפרצים ואיים רבים, ועוד אינספור אגמים, (שממש ממחישים את המונח "אינספור", כי באמת לא ניתן לספור...). להשלמת התמונה אנחנו עולים על סירת קטמראן, הלוקחת אותנו לשייט באגם. אל תתבלבלו, זו לא סירת המפרש היפה שאנו מזהים עם השם "קטמראן", אלא סירת תיירים הכי פשוטה שיש, אבל עדיין זה נחמד.
כתבה על טיול משפחתי ושייט באגמי האזור
רק אני והנהג שלי... (צילום: כרמית וייס)
דגים היישר מהאגם
מספרם הרב של הדייגים שאנו רואים באגם, חלקם על החוף ואחרים בסירות קטנות, בהחלט מצדיק ביקור בבקתות העץ המאכלסות את מוזיאון הדיג באגם ( Lake Fishery Museum ). שיטות דיג, ציוד דיג, סוגי דגים וכמות אדירה של מדליות וגביעים בהם זכה אלוף הדיג המקומי (מסתבר שיש תחרויות גם בזה). במרחק קצר משם, מסעדת Vilkasalė שבפאתי הכפר מינדונאי ( Mindūnai ) מגישה את הדגים שהובאו הבוקר מהאגם, וגם קפה וקינוח סופגניות מקומי. מבנה העץ המסורתי והירקות שגדלו כאן בחממות, הם סיבה נוספת להגיע לכאן. אחרי ששבעתם, טיול אופניים באזור או שייט קיאקים באגם, הם רעיון נהדר, ואנו שוכרים אותם אצל משפחת Jokimčienė בכפר מינדונאי .
להזמנת אופניים וקיאקים: moletubaidares@gmail.com
איך דגים כשהאגם קפוא? מוזיאון הדיג באגם (צילום: כרמית וייס)
לעת ערב אנו שוב רעבים, והמסעדה של מלון בלביליס ( Hotel Belvilis ) מתגלה כסיבה מצוינת לבקר במלון החביב שלצד האגם. החלונות הגדולים אופייניים לבנייה המודרנית במדינות הבלטיות, המנסה לקלוט כל טיפה יקרה של אור שמש, שהוא מצרך כל כך נדיר כאן. 12 חדרים וסוויטות ו- 8 בקתות פרטיות בלב היער, בריכה מקורה, ספא ובית קפה קטן ומקסים לחוף האגם, הם עוד סיבה נהדרת להגיע לכאן.
בית הקפה הקטן לצד המזח והסירות הוא סיבה נהדרת להגיע למלון בלביליס (צילום: כרמית וייס)
חלונות זכוכית גדולים אוספים כל טיפה יקרה של אור יום, מלון בלביליס
היהודים שכבר אינם בעיירה אלאנטה
כמו העיר מולטאי, גם העיירה הקטנה אלאנטה ( Alanta ), המרוחקת 18 ק"מ צפון-מערבה, הייתה פעם בעלת רוב יהודי. היא מזכירה לי את העיירה אניקשי ( Anykščiai ) לא הרחק מכאן, בה ביקרתי לפני שנים אחדות, שגם בה כנסייה מרשימה ובתי עץ שהיו שייכים ליהודים. אבל בניגוד אליה, כאן שרד בית כנסת נדיר מעץ, אחד מ- 13 כמותו בליטא וכ- 20 באירופה כולה. הוא נבנה בסוף המאה ה- 19, נחבא בין בתי העיירה, ובשנת 2022 זכה לשיפוץ נרחב. אני יכולה לראות בעיני רוחי את הגברים העטופים בטלית ואת הנשים בקומה השנייה, אבל כיום לא נותר כאן ולו יהודי אחד.
*לתיאום פתיחת בית הכנסת: Aidonas Užubalis +370-612-07720
בית כנסת נדיר מעץ בעיירה אלאנטה.
למעלה: עבודות שיקום והצלה 2015, למטה ומשמאל: לאחר השיפוץ של 2022 (צילום: כרמית וייס)
אידונאס ( Aidonas ), המשמש כראש הרשות המקומית, הוא גם הבעלים של חוות גידול סוסים ובקר. הסוסים משמשים לריבוי ומכירה, אך גורל הבקר שפר עליו פחות, והוא אפילו מיוצא לישראל כבשר אנגוס איכותי. לאחר שסיימנו להתפעל מהסוסים, אשתו גינדרה ( Giedrė ) מכינה לנו כיבוד מפנק ומראה לנו בגאווה את שתי בקתות האירוח המקסימות של Alantos Žirgai Holiday Villas – האחת עם 4 חדרי שינה והשנייה עם 2. האגם הקטנטן שנחפר כאן (כי בליטא, אם אין לך אגם אתה פשוט חופר אחד...), הסירה והגלשנים, הסוסים והבקר הרועים באחו – פשוט קשה לעזוב מקום כזה, ואם אתם יכולים, הישארו!
אירוח כפרי Alantos Žirgai | בתי מלון נוספים בעיירה אלאנטה וסביבתה
שיאי האדרנלין של מולטאי
חוות הסוסים דיבינגי ז'ירגינאס ( Dubingių Žirgynas ) היא סיבה מצוינת לנסיעה של כחצי שעה דרומה ממולטאי (או עצירה בדרך מ/אל וילנה). המקום הקסום הזה התחיל כאורווה והתרחב למרחב בילוי נפלא לכל המשפחה, עם אגם קטן, מסעדה ובית קפה על המים, סירות להשכרה, גן משחקים, פינת חי, גן יפני, פינות ישיבה ואפילו חוף ים קטן עם כיסאות נוח. אני עולה על אחד הסוסים לאימון רכיבה קצר, אבל אם אתם פחות נועזים תוכלו לצפות ברוכבים במנז' החיצוני או הפנימי, על כוס קפה. בכל פינה ניכר שזהו מקום שנבנה עם המון תשומת לב ואהבה.
הכותבת בשיעור רכיבה על הסוסה דייזי, בחוות סוסים שהפכה למתחם בילוי מקסים (צילום: כרמית וייס)
בדרככם לכאן תעברו גשר עץ יפה – גשר דובינגאי ( Dubingiai ) ליד הכפר דובינגאי ולמרגלות טירת דובינגאי, שניתן לטפס אליה לתצפית. הגשר עובר מעל אגם אסבאיה ( Asveja ) – האגם הארוך ביותר בליטא, ששולח זרועות לכל עבר ונראה יותר כמו נהר.
טיסה מעל האגמים היא סיום נפלא לביקור, הדרך היחידה בה באמת ניתן להבין את עוצמות הירוק והכחול. בתחילה אני משקשקת מפחד במסוק הזעיר הממריא משדה התעופה הקטן ( Molėtai Aerodrome ), אבל אז נרגעת ואפילו מצליחה ליהנות. מסתבר שהטייס החביב שלנו, אלגימנטאס (Algimantas Raupelis), הוא זה שהקים ומנהל את שדה התעופה ובית הספר לטיסה שלצידו. מול שדה התעופה, מוזיאון מכוניות ( Molėtų technikos muziejus ) מציג עשרות דגמים ששיפוצם החל כתחביב והפך לפרנסה.
להזמנת טיסה: heli@heli.lt
למרות מזג האוויר האפרורי הצלחנו להתרשם מכמויות הירוק והמים (צילום: כרמית וייס)
תבחרו לכם אגם
כשיש כל כך הרבה אגמים, האם מישהו יודע את שמותיהם? אז לא, גם המקומיים לא יודעים את רובם, אבל תמיד יש שלט ובמפה זה מצוין. גם בכתבה לא נקבתי בשמות, כי מה הטעם ומי זוכר. פשוט תבחרו לכם אגם, מצאו בקתה קטנה לידו, ותורידו להילוך הכי נמוך שאפשר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
חוף חולי קטן מדרום לאגם המערבי במרכז העיר מולטאי (צילום: כרמית וייס)
גלישת ווייק-בורד באגם של מולטאי, לנועזים שבחבורה (צילום: כרמית וייס)
סלעים היוצרים שעון שמש וברקע מגדל התצפית של המוזיאון האתנוקוסמולוגי (צילום: כרמית וייס)
נסו לספור אגמים
המוזיאון, הנמצא 16 ק"מ צפונית מהעיירה, מכניס אותנו אל הפארק האזורי לאבנוראס ( Labanoras regional park ) – 550 קמ"ר של יערות ואגמים שפשוט לא נגמרים. דרך נפלאה ליהנות מכל היופי הזה היא בטיול טרקטורונים בחברת NOROM ATVs . אלגירדאס ( Algirdas ) הוא הבעלים הגאה של מספר כלי רכב כאלו, והוא מסחרר לנו את הראש עם כל כך הרבה אגמים שאיבדנו את הספירה.
להזמנת טיול טרקטורונים: info@norom.lt
דרך נפלאה נוספת לנסות ולראות את כל היופי הזה, היא לטפס 240 מדרגות, העולות כספירלה אל ראש מגדל התצפית של פארק לאבנוראס ( Labanoras regional park tower ). עם גובה של 36 מ' הוא השני בגובהו בליטא (אחרי זה של העיירה בירשטונאס). למרגלותינו נפרש אגם באלטיי לקאיי ( Baltieji Lakajai ), אגם צר וארוך שבו מפרצים ואיים רבים, ועוד אינספור אגמים, (שממש ממחישים את המונח "אינספור", כי באמת לא ניתן לספור...). להשלמת התמונה אנחנו עולים על סירת קטמראן, הלוקחת אותנו לשייט באגם. אל תתבלבלו, זו לא סירת המפרש היפה שאנו מזהים עם השם "קטמראן", אלא סירת תיירים הכי פשוטה שיש, אבל עדיין זה נחמד.
כתבה על טיול משפחתי ושייט באגמי האזור
רק אני והנהג שלי... (צילום: כרמית וייס)
דגים היישר מהאגם
מספרם הרב של הדייגים שאנו רואים באגם, חלקם על החוף ואחרים בסירות קטנות, בהחלט מצדיק ביקור בבקתות העץ המאכלסות את מוזיאון הדיג באגם ( Lake Fishery Museum ). שיטות דיג, ציוד דיג, סוגי דגים וכמות אדירה של מדליות וגביעים בהם זכה אלוף הדיג המקומי (מסתבר שיש תחרויות גם בזה). במרחק קצר משם, מסעדת Vilkasalė שבפאתי הכפר מינדונאי ( Mindūnai ) מגישה את הדגים שהובאו הבוקר מהאגם, וגם קפה וקינוח סופגניות מקומי. מבנה העץ המסורתי והירקות שגדלו כאן בחממות, הם סיבה נוספת להגיע לכאן. אחרי ששבעתם, טיול אופניים באזור או שייט קיאקים באגם, הם רעיון נהדר, ואנו שוכרים אותם אצל משפחת Jokimčienė בכפר מינדונאי .
להזמנת אופניים וקיאקים: moletubaidares@gmail.com
איך דגים כשהאגם קפוא? מוזיאון הדיג באגם (צילום: כרמית וייס)
לעת ערב אנו שוב רעבים, והמסעדה של מלון בלביליס ( Hotel Belvilis ) מתגלה כסיבה מצוינת לבקר במלון החביב שלצד האגם. החלונות הגדולים אופייניים לבנייה המודרנית במדינות הבלטיות, המנסה לקלוט כל טיפה יקרה של אור שמש, שהוא מצרך כל כך נדיר כאן. 12 חדרים וסוויטות ו- 8 בקתות פרטיות בלב היער, בריכה מקורה, ספא ובית קפה קטן ומקסים לחוף האגם, הם עוד סיבה נהדרת להגיע לכאן.
בית הקפה הקטן לצד המזח והסירות הוא סיבה נהדרת להגיע למלון בלביליס (צילום: כרמית וייס)
חלונות זכוכית גדולים אוספים כל טיפה יקרה של אור יום, מלון בלביליס
היהודים שכבר אינם בעיירה אלאנטה
כמו העיר מולטאי, גם העיירה הקטנה אלאנטה ( Alanta ), המרוחקת 18 ק"מ צפון-מערבה, הייתה פעם בעלת רוב יהודי. היא מזכירה לי את העיירה אניקשי ( Anykščiai ) לא הרחק מכאן, בה ביקרתי לפני שנים אחדות, שגם בה כנסייה מרשימה ובתי עץ שהיו שייכים ליהודים. אבל בניגוד אליה, כאן שרד בית כנסת נדיר מעץ, אחד מ- 13 כמותו בליטא וכ- 20 באירופה כולה. הוא נבנה בסוף המאה ה- 19, נחבא בין בתי העיירה, ובשנת 2022 זכה לשיפוץ נרחב. אני יכולה לראות בעיני רוחי את הגברים העטופים בטלית ואת הנשים בקומה השנייה, אבל כיום לא נותר כאן ולו יהודי אחד.
*לתיאום פתיחת בית הכנסת: Aidonas Užubalis +370-612-07720
בית כנסת נדיר מעץ בעיירה אלאנטה.
למעלה: עבודות שיקום והצלה 2015, למטה ומשמאל: לאחר השיפוץ של 2022 (צילום: כרמית וייס)
אידונאס ( Aidonas ), המשמש כראש הרשות המקומית, הוא גם הבעלים של חוות גידול סוסים ובקר. הסוסים משמשים לריבוי ומכירה, אך גורל הבקר שפר עליו פחות, והוא אפילו מיוצא לישראל כבשר אנגוס איכותי. לאחר שסיימנו להתפעל מהסוסים, אשתו גינדרה ( Giedrė ) מכינה לנו כיבוד מפנק ומראה לנו בגאווה את שתי בקתות האירוח המקסימות של Alantos Žirgai Holiday Villas – האחת עם 4 חדרי שינה והשנייה עם 2. האגם הקטנטן שנחפר כאן (כי בליטא, אם אין לך אגם אתה פשוט חופר אחד...), הסירה והגלשנים, הסוסים והבקר הרועים באחו – פשוט קשה לעזוב מקום כזה, ואם אתם יכולים, הישארו!
אירוח כפרי Alantos Žirgai | בתי מלון נוספים בעיירה אלאנטה וסביבתה
שיאי האדרנלין של מולטאי
חוות הסוסים דיבינגי ז'ירגינאס ( Dubingių Žirgynas ) היא סיבה מצוינת לנסיעה של כחצי שעה דרומה ממולטאי (או עצירה בדרך מ/אל וילנה). המקום הקסום הזה התחיל כאורווה והתרחב למרחב בילוי נפלא לכל המשפחה, עם אגם קטן, מסעדה ובית קפה על המים, סירות להשכרה, גן משחקים, פינת חי, גן יפני, פינות ישיבה ואפילו חוף ים קטן עם כיסאות נוח. אני עולה על אחד הסוסים לאימון רכיבה קצר, אבל אם אתם פחות נועזים תוכלו לצפות ברוכבים במנז' החיצוני או הפנימי, על כוס קפה. בכל פינה ניכר שזהו מקום שנבנה עם המון תשומת לב ואהבה.
הכותבת בשיעור רכיבה על הסוסה דייזי, בחוות סוסים שהפכה למתחם בילוי מקסים (צילום: כרמית וייס)
בדרככם לכאן תעברו גשר עץ יפה – גשר דובינגאי ( Dubingiai ) ליד הכפר דובינגאי ולמרגלות טירת דובינגאי, שניתן לטפס אליה לתצפית. הגשר עובר מעל אגם אסבאיה ( Asveja ) – האגם הארוך ביותר בליטא, ששולח זרועות לכל עבר ונראה יותר כמו נהר.
טיסה מעל האגמים היא סיום נפלא לביקור, הדרך היחידה בה באמת ניתן להבין את עוצמות הירוק והכחול. בתחילה אני משקשקת מפחד במסוק הזעיר הממריא משדה התעופה הקטן ( Molėtai Aerodrome ), אבל אז נרגעת ואפילו מצליחה ליהנות. מסתבר שהטייס החביב שלנו, אלגימנטאס (Algimantas Raupelis), הוא זה שהקים ומנהל את שדה התעופה ובית הספר לטיסה שלצידו. מול שדה התעופה, מוזיאון מכוניות ( Molėtų technikos muziejus ) מציג עשרות דגמים ששיפוצם החל כתחביב והפך לפרנסה.
להזמנת טיסה: heli@heli.lt
למרות מזג האוויר האפרורי הצלחנו להתרשם מכמויות הירוק והמים (צילום: כרמית וייס)
תבחרו לכם אגם
כשיש כל כך הרבה אגמים, האם מישהו יודע את שמותיהם? אז לא, גם המקומיים לא יודעים את רובם, אבל תמיד יש שלט ובמפה זה מצוין. גם בכתבה לא נקבתי בשמות, כי מה הטעם ומי זוכר. פשוט תבחרו לכם אגם, מצאו בקתה קטנה לידו, ותורידו להילוך הכי נמוך שאפשר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על טיול משפחתי ושייט באגמי האזור
רק אני והנהג שלי... (צילום: כרמית וייס)
איך דגים כשהאגם קפוא? מוזיאון הדיג באגם (צילום: כרמית וייס)
בית הקפה הקטן לצד המזח והסירות הוא סיבה נהדרת להגיע למלון בלביליס (צילום: כרמית וייס)
חלונות זכוכית גדולים אוספים כל טיפה יקרה של אור יום, מלון בלביליס
היהודים שכבר אינם בעיירה אלאנטה
כמו העיר מולטאי, גם העיירה הקטנה אלאנטה ( Alanta ), המרוחקת 18 ק"מ צפון-מערבה, הייתה פעם בעלת רוב יהודי. היא מזכירה לי את העיירה אניקשי ( Anykščiai ) לא הרחק מכאן, בה ביקרתי לפני שנים אחדות, שגם בה כנסייה מרשימה ובתי עץ שהיו שייכים ליהודים. אבל בניגוד אליה, כאן שרד בית כנסת נדיר מעץ, אחד מ- 13 כמותו בליטא וכ- 20 באירופה כולה. הוא נבנה בסוף המאה ה- 19, נחבא בין בתי העיירה, ובשנת 2022 זכה לשיפוץ נרחב. אני יכולה לראות בעיני רוחי את הגברים העטופים בטלית ואת הנשים בקומה השנייה, אבל כיום לא נותר כאן ולו יהודי אחד.
*לתיאום פתיחת בית הכנסת: Aidonas Užubalis +370-612-07720
בית כנסת נדיר מעץ בעיירה אלאנטה.
למעלה: עבודות שיקום והצלה 2015, למטה ומשמאל: לאחר השיפוץ של 2022 (צילום: כרמית וייס)
אידונאס ( Aidonas ), המשמש כראש הרשות המקומית, הוא גם הבעלים של חוות גידול סוסים ובקר. הסוסים משמשים לריבוי ומכירה, אך גורל הבקר שפר עליו פחות, והוא אפילו מיוצא לישראל כבשר אנגוס איכותי. לאחר שסיימנו להתפעל מהסוסים, אשתו גינדרה ( Giedrė ) מכינה לנו כיבוד מפנק ומראה לנו בגאווה את שתי בקתות האירוח המקסימות של Alantos Žirgai Holiday Villas – האחת עם 4 חדרי שינה והשנייה עם 2. האגם הקטנטן שנחפר כאן (כי בליטא, אם אין לך אגם אתה פשוט חופר אחד...), הסירה והגלשנים, הסוסים והבקר הרועים באחו – פשוט קשה לעזוב מקום כזה, ואם אתם יכולים, הישארו!
אירוח כפרי Alantos Žirgai | בתי מלון נוספים בעיירה אלאנטה וסביבתה
שיאי האדרנלין של מולטאי
חוות הסוסים דיבינגי ז'ירגינאס ( Dubingių Žirgynas ) היא סיבה מצוינת לנסיעה של כחצי שעה דרומה ממולטאי (או עצירה בדרך מ/אל וילנה). המקום הקסום הזה התחיל כאורווה והתרחב למרחב בילוי נפלא לכל המשפחה, עם אגם קטן, מסעדה ובית קפה על המים, סירות להשכרה, גן משחקים, פינת חי, גן יפני, פינות ישיבה ואפילו חוף ים קטן עם כיסאות נוח. אני עולה על אחד הסוסים לאימון רכיבה קצר, אבל אם אתם פחות נועזים תוכלו לצפות ברוכבים במנז' החיצוני או הפנימי, על כוס קפה. בכל פינה ניכר שזהו מקום שנבנה עם המון תשומת לב ואהבה.
הכותבת בשיעור רכיבה על הסוסה דייזי, בחוות סוסים שהפכה למתחם בילוי מקסים (צילום: כרמית וייס)
בדרככם לכאן תעברו גשר עץ יפה – גשר דובינגאי ( Dubingiai ) ליד הכפר דובינגאי ולמרגלות טירת דובינגאי, שניתן לטפס אליה לתצפית. הגשר עובר מעל אגם אסבאיה ( Asveja ) – האגם הארוך ביותר בליטא, ששולח זרועות לכל עבר ונראה יותר כמו נהר.
טיסה מעל האגמים היא סיום נפלא לביקור, הדרך היחידה בה באמת ניתן להבין את עוצמות הירוק והכחול. בתחילה אני משקשקת מפחד במסוק הזעיר הממריא משדה התעופה הקטן ( Molėtai Aerodrome ), אבל אז נרגעת ואפילו מצליחה ליהנות. מסתבר שהטייס החביב שלנו, אלגימנטאס (Algimantas Raupelis), הוא זה שהקים ומנהל את שדה התעופה ובית הספר לטיסה שלצידו. מול שדה התעופה, מוזיאון מכוניות ( Molėtų technikos muziejus ) מציג עשרות דגמים ששיפוצם החל כתחביב והפך לפרנסה.
להזמנת טיסה: heli@heli.lt
למרות מזג האוויר האפרורי הצלחנו להתרשם מכמויות הירוק והמים (צילום: כרמית וייס)
תבחרו לכם אגם
כשיש כל כך הרבה אגמים, האם מישהו יודע את שמותיהם? אז לא, גם המקומיים לא יודעים את רובם, אבל תמיד יש שלט ובמפה זה מצוין. גם בכתבה לא נקבתי בשמות, כי מה הטעם ומי זוכר. פשוט תבחרו לכם אגם, מצאו בקתה קטנה לידו, ותורידו להילוך הכי נמוך שאפשר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
*לתיאום פתיחת בית הכנסת
בית כנסת נדיר מעץ בעיירה אלאנטה.
למעלה: עבודות שיקום והצלה 2015, למטה ומשמאל: לאחר השיפוץ של 2022 (צילום: כרמית וייס)
הכותבת בשיעור רכיבה על הסוסה דייזי, בחוות סוסים שהפכה למתחם בילוי מקסים (צילום: כרמית וייס)
למרות מזג האוויר האפרורי הצלחנו להתרשם מכמויות הירוק והמים (צילום: כרמית וייס)