טיול סתווי וצבעוני באזור טוקיו
מאת: דני אורבך
ביפן ישנן ארבע עונות מובחנות מאוד אחת מהשנייה, ולכל אחת צבע שונה. החורף לבן (אם כי בימינו כבר פחות, בגלל אפקט החממה), האביב ארגמני, הקיץ ירוק והסתיו חום-אדמדם.
יפן ידועה לתהילה בצבעי הסתיו המרהיבים שלה – תופעה שנקראת ביפנית קויו (Koyo). שני העצים המפורסמים ביותר של ה"קויו" הם עץ ה"מומיג'י", המקביל ל"מייפל" הקנדי, שעליו מאדימים בסתיו, ועץ ה"איצ'יו", ששפע עליו הזהובים מזכירים אוקיינוס של זהב.
אוקיינוס של זהב בסתיו היפני (צילם:
דני אורבך)
יעדי טיול באזור טוקיו המוזכרים בכתבה
הסתיו בקמפוסים העתיקים של אוניברסיטת טוקיו
"אוניברסיטת טוקיו" נבנתה במאה ה-19, ואף על פי שנהרסה באדיבות האמריקאים במלחמת העולם השנייה (הזקנים המקומיים מספרים שהיה ניתן לראות את הר פוג'י מהקמפוס כי כל הבניינים בדרך נחרבו), היא שוחזרה לאחר המלחמה באותו הסגנון.
מכיוון שהקמפוסים נבנו מתוך חיקוי לאוניברסיטאות אירופיות ואמריקאיות של המאה ה-19, יש להם מראה גותי במקצת. קמפוס "קומבה" הוא יותר מודרני, אבל קמפוס "הונגו" מצטיין בבניינים ציוריים, קשתות, תבליטים ופסלים. שני הקמפוסים ירוקים ומלאים בעצים עתיקים, ובסתיו פשוט מרהיב להסתובב בהם.
את צבעי הסתיו תוכלו לראות בקמפוסים – כמו גם קישוטי חג מולד ברובע שיבויה (Shibuya) – אחד מרובעי השעשועים הסואנים והמפורסמים של טוקיו. שיבויה הוא מקום מרתק, חגיגה של צבעים ואורות, שתמיד דחוס בצעירים, בליינים, או סתם אנשים שהגיעו לשתות כוס בירה, לאכול שיפודים או לערוך קניות באחת מחנויות הכולבו הגדולות של טוקיו.
כאן, כדאי לומר מילה או שתיים על חג המולד ביפן. ביפן, כידוע, יש מעט מאוד נוצרים –
אחוז אחד או שניים בלבד –
אבל בגלל ה"התמערבות" שהתחילה במאה ה-19, היפנים אימצו באופן חלקי את חג המולד. אפשר לראות קישוטי חג מולד ברחובות, וחנויות הכלבו מוכרות עצי חג מולד ובגדי "סנטה-קלאוס", אבל זה יותר גימיק מאשר חג אמיתי עבור רוב האנשים. היפנים חוגגים באמת את חגיהם המסורתיים, כמו ראש השנה היפני ו"חג הבון" (חג הנשמות) בקיץ –
ולא את החגים הנוצריים.
בתי מלון באזור אוניברסיטת טוקיו
שלכת של זהב (צילם: דני אורבך)
צבעי הסתיו באזור האגמים של האקונה
האקונה (Hakone) היא אחד מאזורי הטיולים והנופש העיקריים בסביבות טוקיו. את הטיול כדאי להתחיל בעיירת המרחצאות הקטנה האקונה יומוטו (Hakone Yumoto, ביפנית "מקור המים החמים של האקונה"), ומשם ללכת ברגל דרך היער בשביל הטוקאידו, הדרך העתיקה שחיברה בעבר בין טוקיו לקיוטו. ביפן המסורתית, היה זה פחות או יותר הכביש הראשי של המדינה, והקטע ההררי שעבר בהאקונה נחשב לקטע הקשה ביותר.
בהמשך מגיעים אל אגם אשי (Ashi) הצלול, וניתן לעלות על הר הגעש הקונה (Hakone), שהוא הר געש פעיל. על צלע הר הגעש מבשלים ביצים שחורות (ביצי מים חמים) – חוויה מומלצת ביותר, וגם לא יקרה במיוחד. את היום תוכלו לסיים באחד מהמעיינות החמים הרבים באזור.
מהאקונה ניתן לראות ביום בהיר את הר פוג'י (Fujisan), והמראה מרהיב על רקע האגם. האקונה היא מקום יפהפה, ואם אתם נמצאים בטוקיו, מומלץ לקפוץ לביקור של יום לפחות. על מנת להוזיל את העלויות, אפשר לקנות כרטיס חופשי ממשרדי רכבת אודקיו – שמכסה את הטיול לשם ובחזרה ואת כל התחבורה בתוך האקונה. כדאי ומשתלם מאוד!
עץ מומיג'י שעליו מאדימים בסתיו (צילם: דני אורבך)
צבעי הסתיו ליד הר פוג'י
אגם קווגוצ'י (Kawaguchiko) והעיירות והכפרים הקטנים שלידו, נמצאים ממש למרגלות הר פוג'י. הר פוג'י ידוע לשמצה בביישנותו, ונוטה להתכסות בעננים בכל יום, למעט הימים הבהירים ביותר. הצלחנו לראות את ההר, והמראה... אין מילים.
בקרבת ההר נמצא יער אאוקיגהארה (Aokigahara), "ים העצים", שידוע באגדות היפניות כיער מכושף, מלא ברוחות, שדים ושאר מפלצות. גם היום הוא יער עבות, שאדמתו הבוגדנית זרועה במערות עמוקות, וצמרות העצים שלו מסתירות את השמש. המערה המפורסמת ביותר ביער היא "מערת הקרח", שהטמפרטורה בה היא 0 מעלות צלזיוס, אבל ישנן גם מערות מפורסמות אחרות כמו "מערת העטלף" ו"מערת הרוח".
בתי מלון בקרבת אגם קווגוצ'י
צבעי הסתיו סביב אגם קווגוצ'י ויער אאוקיגהארה (צילם: דני אורבך)
צבעי הסתיו בהר טקאו
הר טקאו (Takao) שוכן בפרברי טוקיו, וגם הוא נחשב ליעד תיירות פופולרי. ההר הוא מרכז לנזירים בודהיסטיים, והוא זרוע מקדשים ומקדשונים המוקפים בעצים עתיקים.
אחד המקדשים, שנקרא מקדש ה"ביווה" (נֶבֶל יפני מסורתי) – קשור בסיפור מעניין: מעשה בנזיר שנדד בהרים באזור, ושמע צלילים מכשפים של ביווה. הנזיר הטה אוזן לצלילים, ולפתע ראה אייל שסימן לו לבוא אחריו. הוא עקב אחר האייל, ולבסוף הגיע לסלע שעליו ישב זקן, שניגן בנבל. "אני מחפש את ההארה", אמר הנזיר לזקן, והזקן הורה לו להקים מקדש במקום והלך. מיד זכה הנזיר בהארה. המקדש מהווה עד היום מרכז לבודהיזם מיסטי, וניתן לראות בו נזירים שמסתגפים בסיגוף היפני הידוע ביותר – סיגוף המפל – ועומדים בלבוש מינימאלי מתחת למפל קפוא.
בהר טקאו ניתן לראות דבר מוזר. ביפן נהוג להביא מנחות למקדשים, אך כמעט אף פעם לא מדובר במנחות מן החי. ביפן המסורתית לא הקריבו קורבנות חיים, כי הדם נחשב טמא. המנחות הן בדרך כלל פירות, ירקות או אלכוהול. בכל זאת, במקדשון קטן בלב היער, מישהו השאיר... ראש שלם של חזיר. ככל הנראה מדובר במסורת עתיקה של ציידים באזור. הם היחידים שהקריבו קורבנות מהסוג הזה.
(צילם: דני אורבך)
.jpg)
.jpg)
חבילות טיול למטייל העצמאי לחצו לרשימת יעדים »
