.jpg)
.jpg)
ההיסטוריה של האדריכלות היפנית
מאת: אדריכל אריה קוץ
על שרשרת איים, במיקום גיאוגרפי מבודד שגרם למגעים יחסית מעטים עם תרבויות שמעבר לים, התפתחה ביפן תרבות אסתטית וחזותית ייחודית. התנאים הגאוגרפיים, הסביבתיים, המיוחדים והתרבות שהתפתחה בהם, תרמו ליצירתה של תרבות אדריכלית יוצאת דופן. ב-140 השנים האחרונות הגיעה האומנות והאדריכלות היפנית לתודעת העולם הרחב והשפיעה השפעה חשובה על התפתחותה של האומנות והאדריכלות העולמית.
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העץ באדריכלות היפנית
האדריכלות הים תיכונית העתיקה (יוון ורומי) והאדריכלות האירופאית שהתפתחה בעקבותיה, מבוססות בראש וראשונה על האבן כחומר הגלם המרכזי של היצירה. תכונותיו האסתטיות של החומר ומגבלותיו ההנדסיות עיצבו את פניה של האדריכלות האירופאית.
יפן כמדינה עשירה ביערות ובחומר גלם מעולה של עץ, פיתחה את כל התרבות האדריכלית שלה עם חומר זה. תכונותיו ההנדסיות של העץ וערכיו החזותיים ביחד עם תרבות החיים והערכים האסתטיים שהתפתחו ביפן, עיצבו את פניה של האדריכלות המקומית באופן שונה מאוד מכל מקום אחר בעולם.
יפן כמדינה עשירה ביערות ובחומר גלם מעולה של עץ,
פיתחה את כל התרבות האדריכלית שלה עם חומר זה (צילום: Jean-Pierre Dalbéra)
יפן הפרה-היסטורית
מעט מאוד ידוע לנו באופן ישיר על אדריכלות יפן של לפני תחילת השפעת התרבות הסינית במאות החמישית והשישית לספירה. יפן לא ידעה קרוא וכתוב לפני השפעה זו ואין לנו מסמכים המתעדים את ההיסטוריה היפנית בכלל ואת האדריכלות בפרט. בנוסף, תרבות אדריכלית המושתתת על עץ לא שורדת היטב ושרידיה הארכיאולוגיים הם מעטים ולא ברורים במיוחד. את מעט הידע שיש לנו על יפן הפרה-היסטורית אנו שואבים מכמות מוגבלת של מקורות:
• שרידים ארכיאולוגיים של מבנים בהם נותרו רק יסודות של עמודי העץ המראים לנו את ארגון תכנית הבניין ונותנים לנו מושג מה לגבי צורתו המרחבית.
• כלי חרס עשויים בצורה המחקה מבנים וציורים של מבנים על גבי כלי חרס. איורים אלה אינם מדויקים במיוחד אך נותנים לנו תמונה מסוימת על צורת הבניה.
• שרידים מונומנטאליים של קברים מהמאות הראשונות לספירה אינם מספקים לנו מידע על האדריכלות של החיים, אך נותנים לנו מושג על היכולת הארגונית וההנדסית של התרבות.
בית מגורים עם גג חרוטי מחופה קש, ככל הנראה הגיע ליפן מהצפון (צילום: Bernard Gagnon)
הממצאים מורים לנו על שתי צורות מגורים שונות השייכות אולי לשתי קבוצות אתניות שונות:
• בית מגורים אחד נבנה כבור רדוד באדמה, אשר סביבו הוצבו באלכסון גזעי עצים שסגרו על גג חרוטי, ככל הנראה מחופה קש. מבנה זה אופייני כנראה לקבוצות אתניות שמקורן יבשתי וצפוני.
• המבנה השני הוא מבנה בית כלונסאות, דומה למבנים של חברות אחרות לחופי האוקיינוס השקט. ארבעה עד שישה עמודי עץ תקועים באדמה, מעליהם רצפת עץ אופקית בגובה של מטר וחצי לפחות מפני האדמה, ועליה חלל המגורים המוגן על ידי גג דו שיפועי של קורות עץ וחיפוי קש. חוקרים סבורים שסוג הבית השני שייך לקבוצה האתנית אשר בסופו של דבר השתלטה על יפן והרכיבה את עיקר המעמד השליט.
במאה השישית מתחילה התרבות הסינית לחדור ליפן ומשפיעה השפעה עצומה על תרבותה בכלל ועל האדריכלות בפרט. יותר משאנחנו יודעים על התרבות האדריכלית של יפן העתיקה ממקורות מוקדמים וישירים, אנו למדים על התרבות היפנית המוקדמת מאותן נקודות שבהן התרבות היפנית המאוחרת יותר חורגת באופן ברור מהמקורות הסיניים.
דרך נקאסנדו באלפים היפנים (בה ניתן לראות בנייה מסורתית) 
בתי כלונסאות, דומה למבנים של חברות אחרות לחופי האוקיינוס השקט (צילום: Flamebroil)
השפעת האדריכלות הסינית
התרבות הסינית מתחילה לחדור ליפן בגלים הולכים ומתחזקים. המשפחה הקיסרית מעודדת את הקשרים ושולחת משלחות הולכות וגדלות של יפנים ללמוד את תרבות סין ולהביאה ליפן. סין של תחילת שושלת טאנג (מאות 7-9) היא מדינה בודהיסטית. המנזרים הבודהיסטים הופכים להיות בעולם העתיק המקבילה לאוניברסיטאות של ימינו – מקום בו מתרכז הידע הרחב על התרבות בכללותה (לא רק על הדת הבודהיסטית) ובו מועבר הידע בצורה ממוסדת ממורים לתלמידים.
ה"סטודנטים" היפנים שמגיעים לסין באותן שנים, מביאים איתם בחזרתם הביתה את הדת הבודהיסטית, אך בו זמנית גם את כל מסכת החיים והתרבות הסינית, אשר השפעתה מהמאה השביעית והלאה הופכת להיות מרכזית ביותר בתרבות יפן בכלל ובאדריכלות שלה בכלל זה. 
מקדש טודאיג'י (Tōdai-ji) בעיר נארה ( Nara ) – נוסד בתקופת נארה, המבנה הנוכחי הוא שיקום של המאה ה-17 (צילום: Wiiii)
אדריכלות בודהיסטית ביפן
בצד ההשפעה הדתית של הבודהיזם, מהווים המקדשים הזדמנות ראשונה להחדרת שיטות הבניה והעיצוב הסיניים ליפן. לסין של השנים האלו יש כבר מישנה אדריכלית סדורה מאוד. עקרונות חלוקת המרחב, שיטות הבניה, עקרונות ההנדסה, פרטי העיצוב והקישוט האדריכלי והרעיונות הפילוסופיים והאסתטיים שמאחוריהם, מגיעים ליפן מסין כתורת בניה מאורגנת ומסודרת. בסין תורת הבניה הזו חובקת את כל הפעילות האדריכלית, אך ליפן היא חודרת לראשונה באמצעות המקדשים הבודהיסטיים.
מקדשים בודהיסטיים הוקמו ביפן בכמויות גדלות והולכות מהמאה השישית והלאה. רוב המקדשים הראשונים שנבנו ביפן לא שרדו עד היום. המקדש העתיק ביותר שנותר ביפן הוא הוריו-ג'י (Hōryū ji) , במחוז נארה. המקדש נבנה בתחילת המאה השביעית אך נפגע כנראה באש ונבנה שוב בשנת 673. חשיבותו ההיסטורית של מקדש הוריוג'י היא בכך שהיה כנראה הראשון בחסות המשפחה הקיסרית, והיה בכך אחד מאבני הדרך המרכזיות לאימוץ הבודהיזם על ידי הקיסרות.
מבחינה אדריכלית המבנים בהוריוג'י מהווים דוגמה קלאסית של אדריכלות שושלת טאנג הסינית, על כל המשתמע מכך. יש לציין כי בעוד שהעץ נחשב בסין לחומר בניה אציל ומועדף, לא תמיד ניתן היה להשיג אותו בקלות ולעיתים קרובות התפשרו הבנאים הסיניים על חומרים פשוטים אך זמינים יותר. ליפן, לעומת זאת, יערות עשירים וחומרי גלם של עץ איכותיים ביותר. הוריוג'י בנוי על טהרת העץ, מחומרים מעולים שהחזיקו מעמד מעל ל- 1,300 שנה, ובאיכות בניה מצוינת. מקדש זה הוא גם אות הצטיינות ליכולת הלימוד של התרבות היפנית.
המקדש העתיק ביותר שנותר ביפן הוא הוריו-ג'י (Hōryū ji), במחוז נארה (צילום: )
בינוי ערים ביפן
השפעת התרבות הסינית הביאה את המשפחה הקיסרית היפנית להחלטה לבנות עיר בירה חדשה, על פי המודל הסיני. בשנת 710 הוקמה העיר נארה (Nara), כעיר הבירה הקבועה הראשונה של יפן וכעיר היפנית הראשונה שנבנתה על פי המודל הסיני, בהשראת בירת שושלת טאנג – צ'אנגאן.
העיר הסינית בנויה על רשת משבצות מרובעת, סביב ציר מרכזי מדרום לצפון. בצפון הציר הזה ממוקם ארמון הקיסר באופן סימטרי. סביב הציר וארמון הקיסר ממוקמים בהתאמה מוסדות השלטון והדת ורובעי המגורים. גם מיקומה של נארה נקבע על פי עקרונות סביבתיים סיניים.
נארה שימשה כעיר בירה עד לשנת 784, וב- 794 הוקמה בירה חדשה – הייאן-קיו באזור שבו נמצאת היום העיר קיוטו . הייאן-קיו אותרה ונבנתה גם היא על פי תורת בינוי הערים הסינית.
המקדש הגדול לבודהה בעיר נארה, בירת יפן הראשונה (צילום: )
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
אדריכלות דת השינטו
דת השינטו, הדת היפנית העתיקה, שונה במהותה מהבודהיזם. הדוגמה החשובה ביותר למקדש שינטו נמצאת במקדש המשפחתי של קיסרי יפן – מקדש אלת השמש בעיר איסה (Isa), שהוא מקדש השינטו החשוב ביותר ביפן. במחצית הראשונה של המאה העשרים נהגו חוקרים להציג את המקדש של איסה כדוגמה של האדריכלות היפנית לפני חדירת ההשפעה הסינית. מחקרים חדשים יותר מוכיחים כי המקדש באיסה לא היה קיים לפני המאה השמינית לספירה, וכי הוא ניבנה כתגובת נגד תרבותית לחדירת הבודהיזם וכניסיון לחזק ולשמר את הדת העתיקה, אל מול חוזקה והתפשטותה המהירה של הדת השנייה.
המקדש באיסה שונה מאוד מהמקדשים הבודהיסטיים, ומציג בפנינו את הערכים האסתטיים היפנים ואת הרעיונות האדריכליים ומקורות ההשראה שלהם מתוך התרבות היפנית הטרום-סינית.
.jpg)
מתחם מקדש איסה, סמל להעדפה של המסורת היפנית לאבסטרקציה וחומרים טבעיים (צילuם: Jon Siegel )
עוד בכתבה על אוסקה וצפון קנסאי
מחזורי השפעה
עם התערערות שושלת טאנג בסין, הפסיק השלטון היפני את המשלחות הרשמיות שנסעו תדירות בין המדינות, לאורך תקופת טאנג, והביאו ליפן את תרבות סין. תקופת היאן היא תקופה מרתקת בה יפן, במנותק מההשפעה הסינית מגבשת את תרבותה. עקרונות עיצוב שהיו בבסיסה של תרבות יפן טרום ההשפעה הסינית, מתחילים לצוף מעל פני השטח ומעצבים מחדש את פני הבנינים והגנים, לאחר השפעה סינית עמוקה הגובלת בהתבוללות מוחלטת. ראשונים לשאת בשינוי הם בתי המגורים והגנים, אך גם המקדשים הבודהיסטים, נושא תרבותי ואדריכלי "סיני" מובהק" מתחילים לעבור שינויים איטיים, במהלך מאות שנים, במגמה של הפשטה, א-סימטריה, העדפה לחומרים טבעיים – עץ חשוף וגגות קש – בניגוד לצבעוניות הסינית.
מגמה זו ממשיכה לאורך תקופה של מאות שנים, אך אינה יציבה בעוצמת ומפגינה רגישות לתקופות ההיסטוריות של פתיחה מחודשת של יחסים עם סין (שושלת סונג ומאוחר יותר שושלת מינג), לעומת תקופות של סגירת שערים (שושלת יואן המונגולית המאיימת לכבוש את יפן, בחוסר הצלחה).
עם כניסת הזן בודהיזם ליפן, בתקופת פריחת היחסים עם שושלת סונג, מקבלים הרעיונות העתיקים של – הפשטות והקרבה לטבע, בסיס פילוסופי מסודר. תקופת קמאקורה שהיא גם תקופת הניתוק מסין (שושלת יואן), מסיעת לגבש ביפן אמירה אדריכלית ברורה בכיוון של הפשטה, חומרים טבעיים וא-סימטריה, אשר משרתים, תוך המשך אבולוציוני של רעיונות ועיצוב, את האדריכלות היפנית במהלך כל מאות השנים שאחריה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
פיתחה את כל התרבות האדריכלית שלה עם חומר זה (צילום: Jean-Pierre Dalbéra)
השפעת האדריכלות הסינית
התרבות הסינית מתחילה לחדור ליפן בגלים הולכים ומתחזקים. המשפחה הקיסרית מעודדת את הקשרים ושולחת משלחות הולכות וגדלות של יפנים ללמוד את תרבות סין ולהביאה ליפן. סין של תחילת שושלת טאנג (מאות 7-9) היא מדינה בודהיסטית. המנזרים הבודהיסטים הופכים להיות בעולם העתיק המקבילה לאוניברסיטאות של ימינו – מקום בו מתרכז הידע הרחב על התרבות בכללותה (לא רק על הדת הבודהיסטית) ובו מועבר הידע בצורה ממוסדת ממורים לתלמידים.
ה"סטודנטים" היפנים שמגיעים לסין באותן שנים, מביאים איתם בחזרתם הביתה את הדת הבודהיסטית, אך בו זמנית גם את כל מסכת החיים והתרבות הסינית, אשר השפעתה מהמאה השביעית והלאה הופכת להיות מרכזית ביותר בתרבות יפן בכלל ובאדריכלות שלה בכלל זה.
מקדש טודאיג'י (Tōdai-ji) בעיר נארה ( Nara ) – נוסד בתקופת נארה, המבנה הנוכחי הוא שיקום של המאה ה-17 (צילום: Wiiii)
אדריכלות בודהיסטית ביפן
בצד ההשפעה הדתית של הבודהיזם, מהווים המקדשים הזדמנות ראשונה להחדרת שיטות הבניה והעיצוב הסיניים ליפן. לסין של השנים האלו יש כבר מישנה אדריכלית סדורה מאוד. עקרונות חלוקת המרחב, שיטות הבניה, עקרונות ההנדסה, פרטי העיצוב והקישוט האדריכלי והרעיונות הפילוסופיים והאסתטיים שמאחוריהם, מגיעים ליפן מסין כתורת בניה מאורגנת ומסודרת. בסין תורת הבניה הזו חובקת את כל הפעילות האדריכלית, אך ליפן היא חודרת לראשונה באמצעות המקדשים הבודהיסטיים.
מקדשים בודהיסטיים הוקמו ביפן בכמויות גדלות והולכות מהמאה השישית והלאה. רוב המקדשים הראשונים שנבנו ביפן לא שרדו עד היום. המקדש העתיק ביותר שנותר ביפן הוא הוריו-ג'י (Hōryū ji) , במחוז נארה. המקדש נבנה בתחילת המאה השביעית אך נפגע כנראה באש ונבנה שוב בשנת 673. חשיבותו ההיסטורית של מקדש הוריוג'י היא בכך שהיה כנראה הראשון בחסות המשפחה הקיסרית, והיה בכך אחד מאבני הדרך המרכזיות לאימוץ הבודהיזם על ידי הקיסרות.
מבחינה אדריכלית המבנים בהוריוג'י מהווים דוגמה קלאסית של אדריכלות שושלת טאנג הסינית, על כל המשתמע מכך. יש לציין כי בעוד שהעץ נחשב בסין לחומר בניה אציל ומועדף, לא תמיד ניתן היה להשיג אותו בקלות ולעיתים קרובות התפשרו הבנאים הסיניים על חומרים פשוטים אך זמינים יותר. ליפן, לעומת זאת, יערות עשירים וחומרי גלם של עץ איכותיים ביותר. הוריוג'י בנוי על טהרת העץ, מחומרים מעולים שהחזיקו מעמד מעל ל- 1,300 שנה, ובאיכות בניה מצוינת. מקדש זה הוא גם אות הצטיינות ליכולת הלימוד של התרבות היפנית.
המקדש העתיק ביותר שנותר ביפן הוא הוריו-ג'י (Hōryū ji), במחוז נארה (צילום: )
בינוי ערים ביפן
השפעת התרבות הסינית הביאה את המשפחה הקיסרית היפנית להחלטה לבנות עיר בירה חדשה, על פי המודל הסיני. בשנת 710 הוקמה העיר נארה (Nara), כעיר הבירה הקבועה הראשונה של יפן וכעיר היפנית הראשונה שנבנתה על פי המודל הסיני, בהשראת בירת שושלת טאנג – צ'אנגאן.
העיר הסינית בנויה על רשת משבצות מרובעת, סביב ציר מרכזי מדרום לצפון. בצפון הציר הזה ממוקם ארמון הקיסר באופן סימטרי. סביב הציר וארמון הקיסר ממוקמים בהתאמה מוסדות השלטון והדת ורובעי המגורים. גם מיקומה של נארה נקבע על פי עקרונות סביבתיים סיניים.
נארה שימשה כעיר בירה עד לשנת 784, וב- 794 הוקמה בירה חדשה – הייאן-קיו באזור שבו נמצאת היום העיר קיוטו . הייאן-קיו אותרה ונבנתה גם היא על פי תורת בינוי הערים הסינית.
המקדש הגדול לבודהה בעיר נארה, בירת יפן הראשונה (צילום: )
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
אדריכלות דת השינטו
דת השינטו, הדת היפנית העתיקה, שונה במהותה מהבודהיזם. הדוגמה החשובה ביותר למקדש שינטו נמצאת במקדש המשפחתי של קיסרי יפן – מקדש אלת השמש בעיר איסה (Isa), שהוא מקדש השינטו החשוב ביותר ביפן. במחצית הראשונה של המאה העשרים נהגו חוקרים להציג את המקדש של איסה כדוגמה של האדריכלות היפנית לפני חדירת ההשפעה הסינית. מחקרים חדשים יותר מוכיחים כי המקדש באיסה לא היה קיים לפני המאה השמינית לספירה, וכי הוא ניבנה כתגובת נגד תרבותית לחדירת הבודהיזם וכניסיון לחזק ולשמר את הדת העתיקה, אל מול חוזקה והתפשטותה המהירה של הדת השנייה.
המקדש באיסה שונה מאוד מהמקדשים הבודהיסטיים, ומציג בפנינו את הערכים האסתטיים היפנים ואת הרעיונות האדריכליים ומקורות ההשראה שלהם מתוך התרבות היפנית הטרום-סינית.
(צילuם: Jon Siegel )
עוד בכתבה על אוסקה וצפון קנסאי
מחזורי השפעה
עם התערערות שושלת טאנג בסין, הפסיק השלטון היפני את המשלחות הרשמיות שנסעו תדירות בין המדינות, לאורך תקופת טאנג, והביאו ליפן את תרבות סין. תקופת היאן היא תקופה מרתקת בה יפן, במנותק מההשפעה הסינית מגבשת את תרבותה. עקרונות עיצוב שהיו בבסיסה של תרבות יפן טרום ההשפעה הסינית, מתחילים לצוף מעל פני השטח ומעצבים מחדש את פני הבנינים והגנים, לאחר השפעה סינית עמוקה הגובלת בהתבוללות מוחלטת. ראשונים לשאת בשינוי הם בתי המגורים והגנים, אך גם המקדשים הבודהיסטים, נושא תרבותי ואדריכלי "סיני" מובהק" מתחילים לעבור שינויים איטיים, במהלך מאות שנים, במגמה של הפשטה, א-סימטריה, העדפה לחומרים טבעיים – עץ חשוף וגגות קש – בניגוד לצבעוניות הסינית.
מגמה זו ממשיכה לאורך תקופה של מאות שנים, אך אינה יציבה בעוצמת ומפגינה רגישות לתקופות ההיסטוריות של פתיחה מחודשת של יחסים עם סין (שושלת סונג ומאוחר יותר שושלת מינג), לעומת תקופות של סגירת שערים (שושלת יואן המונגולית המאיימת לכבוש את יפן, בחוסר הצלחה).
עם כניסת הזן בודהיזם ליפן, בתקופת פריחת היחסים עם שושלת סונג, מקבלים הרעיונות העתיקים של – הפשטות והקרבה לטבע, בסיס פילוסופי מסודר. תקופת קמאקורה שהיא גם תקופת הניתוק מסין (שושלת יואן), מסיעת לגבש ביפן אמירה אדריכלית ברורה בכיוון של הפשטה, חומרים טבעיים וא-סימטריה, אשר משרתים, תוך המשך אבולוציוני של רעיונות ועיצוב, את האדריכלות היפנית במהלך כל מאות השנים שאחריה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
ה"סטודנטים" היפנים שמגיעים לסין באותן שנים, מביאים איתם בחזרתם הביתה את הדת הבודהיסטית, אך בו זמנית גם את כל מסכת החיים והתרבות הסינית, אשר השפעתה מהמאה השביעית והלאה הופכת להיות מרכזית ביותר בתרבות יפן בכלל ובאדריכלות שלה בכלל זה.
בינוי ערים ביפן
השפעת התרבות הסינית הביאה את המשפחה הקיסרית היפנית להחלטה לבנות עיר בירה חדשה, על פי המודל הסיני. בשנת 710 הוקמה העיר נארה (Nara), כעיר הבירה הקבועה הראשונה של יפן וכעיר היפנית הראשונה שנבנתה על פי המודל הסיני, בהשראת בירת שושלת טאנג – צ'אנגאן.
העיר הסינית בנויה על רשת משבצות מרובעת, סביב ציר מרכזי מדרום לצפון. בצפון הציר הזה ממוקם ארמון הקיסר באופן סימטרי. סביב הציר וארמון הקיסר ממוקמים בהתאמה מוסדות השלטון והדת ורובעי המגורים. גם מיקומה של נארה נקבע על פי עקרונות סביבתיים סיניים.
נארה שימשה כעיר בירה עד לשנת 784, וב- 794 הוקמה בירה חדשה – הייאן-קיו באזור שבו נמצאת היום העיר קיוטו . הייאן-קיו אותרה ונבנתה גם היא על פי תורת בינוי הערים הסינית.
המקדש הגדול לבודהה בעיר נארה, בירת יפן הראשונה (צילום: )
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
אדריכלות דת השינטו
דת השינטו, הדת היפנית העתיקה, שונה במהותה מהבודהיזם. הדוגמה החשובה ביותר למקדש שינטו נמצאת במקדש המשפחתי של קיסרי יפן – מקדש אלת השמש בעיר איסה (Isa), שהוא מקדש השינטו החשוב ביותר ביפן. במחצית הראשונה של המאה העשרים נהגו חוקרים להציג את המקדש של איסה כדוגמה של האדריכלות היפנית לפני חדירת ההשפעה הסינית. מחקרים חדשים יותר מוכיחים כי המקדש באיסה לא היה קיים לפני המאה השמינית לספירה, וכי הוא ניבנה כתגובת נגד תרבותית לחדירת הבודהיזם וכניסיון לחזק ולשמר את הדת העתיקה, אל מול חוזקה והתפשטותה המהירה של הדת השנייה.
המקדש באיסה שונה מאוד מהמקדשים הבודהיסטיים, ומציג בפנינו את הערכים האסתטיים היפנים ואת הרעיונות האדריכליים ומקורות ההשראה שלהם מתוך התרבות היפנית הטרום-סינית.
(צילuם: Jon Siegel )
עוד בכתבה על אוסקה וצפון קנסאי
מחזורי השפעה
עם התערערות שושלת טאנג בסין, הפסיק השלטון היפני את המשלחות הרשמיות שנסעו תדירות בין המדינות, לאורך תקופת טאנג, והביאו ליפן את תרבות סין. תקופת היאן היא תקופה מרתקת בה יפן, במנותק מההשפעה הסינית מגבשת את תרבותה. עקרונות עיצוב שהיו בבסיסה של תרבות יפן טרום ההשפעה הסינית, מתחילים לצוף מעל פני השטח ומעצבים מחדש את פני הבנינים והגנים, לאחר השפעה סינית עמוקה הגובלת בהתבוללות מוחלטת. ראשונים לשאת בשינוי הם בתי המגורים והגנים, אך גם המקדשים הבודהיסטים, נושא תרבותי ואדריכלי "סיני" מובהק" מתחילים לעבור שינויים איטיים, במהלך מאות שנים, במגמה של הפשטה, א-סימטריה, העדפה לחומרים טבעיים – עץ חשוף וגגות קש – בניגוד לצבעוניות הסינית.
מגמה זו ממשיכה לאורך תקופה של מאות שנים, אך אינה יציבה בעוצמת ומפגינה רגישות לתקופות ההיסטוריות של פתיחה מחודשת של יחסים עם סין (שושלת סונג ומאוחר יותר שושלת מינג), לעומת תקופות של סגירת שערים (שושלת יואן המונגולית המאיימת לכבוש את יפן, בחוסר הצלחה).
עם כניסת הזן בודהיזם ליפן, בתקופת פריחת היחסים עם שושלת סונג, מקבלים הרעיונות העתיקים של – הפשטות והקרבה לטבע, בסיס פילוסופי מסודר. תקופת קמאקורה שהיא גם תקופת הניתוק מסין (שושלת יואן), מסיעת לגבש ביפן אמירה אדריכלית ברורה בכיוון של הפשטה, חומרים טבעיים וא-סימטריה, אשר משרתים, תוך המשך אבולוציוני של רעיונות ועיצוב, את האדריכלות היפנית במהלך כל מאות השנים שאחריה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
העיר הסינית בנויה על רשת משבצות מרובעת, סביב ציר מרכזי מדרום לצפון. בצפון הציר הזה ממוקם ארמון הקיסר באופן סימטרי. סביב הציר וארמון הקיסר ממוקמים בהתאמה מוסדות השלטון והדת ורובעי המגורים. גם מיקומה של נארה נקבע על פי עקרונות סביבתיים סיניים.
המקדש הגדול לבודהה בעיר נארה, בירת יפן הראשונה
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מתחם מקדש איסה, סמל להעדפה של המסורת היפנית לאבסטרקציה וחומרים טבעיים (צילuם: Jon Siegel )
עוד בכתבה על אוסקה וצפון קנסאי
מחזורי השפעה
עם התערערות שושלת טאנג בסין, הפסיק השלטון היפני את המשלחות הרשמיות שנסעו תדירות בין המדינות, לאורך תקופת טאנג, והביאו ליפן את תרבות סין. תקופת היאן היא תקופה מרתקת בה יפן, במנותק מההשפעה הסינית מגבשת את תרבותה. עקרונות עיצוב שהיו בבסיסה של תרבות יפן טרום ההשפעה הסינית, מתחילים לצוף מעל פני השטח ומעצבים מחדש את פני הבנינים והגנים, לאחר השפעה סינית עמוקה הגובלת בהתבוללות מוחלטת. ראשונים לשאת בשינוי הם בתי המגורים והגנים, אך גם המקדשים הבודהיסטים, נושא תרבותי ואדריכלי "סיני" מובהק" מתחילים לעבור שינויים איטיים, במהלך מאות שנים, במגמה של הפשטה, א-סימטריה, העדפה לחומרים טבעיים – עץ חשוף וגגות קש – בניגוד לצבעוניות הסינית.
מגמה זו ממשיכה לאורך תקופה של מאות שנים, אך אינה יציבה בעוצמת ומפגינה רגישות לתקופות ההיסטוריות של פתיחה מחודשת של יחסים עם סין (שושלת סונג ומאוחר יותר שושלת מינג), לעומת תקופות של סגירת שערים (שושלת יואן המונגולית המאיימת לכבוש את יפן, בחוסר הצלחה).
עם כניסת הזן בודהיזם ליפן, בתקופת פריחת היחסים עם שושלת סונג, מקבלים הרעיונות העתיקים של – הפשטות והקרבה לטבע, בסיס פילוסופי מסודר. תקופת קמאקורה שהיא גם תקופת הניתוק מסין (שושלת יואן), מסיעת לגבש ביפן אמירה אדריכלית ברורה בכיוון של הפשטה, חומרים טבעיים וא-סימטריה, אשר משרתים, תוך המשך אבולוציוני של רעיונות ועיצוב, את האדריכלות היפנית במהלך כל מאות השנים שאחריה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב |
