הדרך האלפינית החוצה את האלפים היפניים
מאת: אילה דנון
לפני יותר מ- 40 שנים נפתח נתיב מעבר ההרים טאטיאמה-קורובה, החוצה את שיאי הרכס הצפוני של האלפים היפניים, ונפתחה הדרך האלפינית.
הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה (Tateyama Kurobe Alpine Route) מאפשרת גם לתיירים שאינם מאובזרים בציוד טיפוס הרים מקצועי להגיע, באמצעות מערך תחבורה משוכלל, לגבהים מרשימים וליהנות מתצפיות מרהיבות על שיאי ההרים, המתנשאים לגבהים של בין 2,500 ל- 3,015 מטר מעל פני הים.
יעדים על הדרך האלפינית באלפים היפניים המוזכרים בכתבה (A-F),
מקומות לינה מומלצים:
מלון אוניאדו נונו מצומוטו בעיר מצומוטו, ממנה מגיעים ברכבת
מלון ג'אל סיטי טויאמה בעיר טויאמה בה מסיימים את המסלול
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מתי ואיך לטייל בדרך האלפינית?
נתיב הדרך האלפינית פתוח כ-7 חודשים בלבד במהלך השנה – מסוף אפריל ועד אמצע נובמבר. בחודשים אלה נוהרים מאות אלפי מטיילים ליהנות מנופי ההרים הפורחים באביב, מגווני הירוק הרעננים בקיץ, ומצבעי השלכת הבוערים בעונת הסתיו. בחודשים הקרים מתכסה האזור במעטה שלג של יותר מ-15 מטרים.
המטיילי וך – ממזרח למערב. התייר המערבי הבוחר לחצות נתיב זה מוצא עצמו מוקף ביפנים נלהבים אך ממושמעים. יום סיור זה חיזק את הערצתי ליכולתם הבלתי מעורערת של היפנים לתכנן אזורי תיירות, מתוך עקרון של שמירה על משאבי הטבע לשימוש הדורות הבאים. או במילים אחרות: מתוך גישה של "תיירות בת-קיימא".
בשנים האחרונות נעשה שימוש במושג זה כמעט בכל תחום, כשהרעיון המוביל הוא איך ליצור תנופה ושגשוג, תוך הקטנת ממדי ההרס המלווים כל תהליך של פיתוח. במיזם זה הצליחו היפנים, מצד אחד למשוך המוני תיירים לאזור נידח ובלתי מפותח, ומצד שני שמרו על המרקם האקולוגי העדין של המרחב האלפיני. באופן זה הזרימו את כספי האוכלוסייה העירונית, המרוכזת באזורי המישוריים של יפן, לאזורים הפריפריאליים, ומשמרים נכס זה לדורות הבאים.
כתבה על האלפים היפניים | כתבה על נקאסנדו – דרך באלפים היפניים
בסרטון חולקה הדרך האלפינית לשניים, עם עצירה ללינה בדרך.
הסרטון הוא חלק מתוך טיול בן 4 ימים באזור טויאמה, ותוכלו ללחוץ על האייקון של יוטיוב כדי לראותו במלואו
בשנת 1964, כשנה לאחר גמר הקמתו של סכר קורובה ( Kurobe Dam ), החלו היפנים להקים את הנתיב האלפיני. הם חצבו מנהרות ארוכות בסלעי ההרים הוולקנים האדירים, סללו כבישים, והקימו רכבלים וקרוניות תת קרקעיות. אחד התנאים להצלחת פרויקט אזורי בקנה מידה גדול, הוא שיתוף פעולה של גורמים ממשלתיים ואזוריים, חברות תחבורה וארגונים כלכליים גדולים. היפנים עבדו בשיתוף פעולה ובתכנון זמנים מדויק וסיימו את הפרויקט לאחר 8 שנים בלבד. באביב 1971 נפתח האזור לציבור הרחב.
סכר קורובה, משיאי הביקור על הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה (צילום: Tak H)
נתיב ירוק ודייקנות יפנית
היפנים גאים להציג את הנתיב האלפיני כ"נתיב ירוק", ומנהלים את הפרויקט מתוך ראייה זו. תיירים אינם מורשים להיכנס עם רכביהם לאזור. לאורך הנתיב הקימו מערך תחבורה הנותן פתרון לציבור הרחב. נתיב החצייה חולק ל-9 מקטעי מעבר משניים, אשר בכל אחד מהם בהם נעשה שימוש באנרגיה נקייה: במקטעים בהם נסלל כביש, חייבו את נסיעתו של אוטובוס חשמלי. קרוניות ורכבלים משלימים את פרויקט אדיר ממדים זה. ניתן להתרשם ממגוון אמצעי התחבורה החוצה נתיב זה באתר האינטרנט הרשמי של הפרויקט.
תנאי נוסף להצלחת מיזם תיירותי המותאם לתיירות המונים (Mass Tourism) הוא ארגון מדויק ותפקוד יעיל של הפרויקט. הרשויות המפעילות את הנתיב האלפיני לקחו על עצמן את המשימה ברצינות ובסדר האופיינים ליפן.
כל תייר המעוניין לחצות נתיב זה מחויב לקנות כרטיס מעבר, בעלות של יותר מ-100 דולר לאדם. קבוצות מתבקשות להסדיר זאת מספר חודשים מראש. כך קובעים מראש את מספר האנשים הנמצאים בכל נקודה לאורך ציר המסלול ובכל כלי רכב, בכל זמן נתון. היפנים מצליחים לשנע אלפי אנשים ביום, בדיוק ובסדר מושלם, תוך בקרה על תנועת ההמון מתחילת המסלול ועד סופו. במשך כ-8 שעות נעים אלפי יפנים וזרים במערך מגוון של אמצעי תחבורה בשקט ובסדר מופתי.
המטיילים היפנים עצמם מהווים חלק חשוב בהצלחת הפרויקט. ללא מרכיב המשמעת האישית של כל יפני חביב שפגשנו בדרכנו, אי אפשר היה להקים את המיזם התיירותי ולשמרו לאורך זמן.
תצפית מרהיבה מתחנת דייקנבו על ההרים שכוסו לבן (צילום: Jacques Beaulieu)
יעילות יפנית מהי?
אנסה להמחיש את התנהלות הדברים: האוטובוס החשמלי יוצא מהתחנה בדיוק בזמן, נוסע במנהרות ובכבישים המיועדים רק לו ומגיע לתחנת הרכבל, בה יש תצפית נוף. לאחר תצפית הנוף ממשיך המטייל ברכבל לנקודה הבאה, בה ממתינה קרונית וכך הלאה. בדומה לכלי התחבורה המתוזמנים בקפידה, גם זרם המבקרים מתוכנן בהתאם וזמן שהייתם בכל תחנה לאורך המסלול ידוע מראש.
מצוידים במפת מסלול מפורטת ובטבלת לוחות זמנים, עוברים המטיילים מנקודה לנקודה, שוהים זמן מדויק בכל נקודת תצפית ומתייצבים בזמן (!) בתחנת ההמשך. נקודת התצפית מתפנה לזרם האנשים המגיע מתחנות קודמות. בכל תחנה נמצאים פקידים, בידיהם לוחות זמנים מפורטים, בהם מעודכנים שמותיהם של האנשים האמורים לעלות לכל כלי רכב. חברינו היפנים תמיד התייצבו כ-15 דקות לפני יציאת כלי הרכב.
לא נותר לנו אלא להתקנא ביוזמה, בכושר הארגון, הביצוע והדיוק של העם היפני להפוך מחוז נידח למקור שואב להמוני תיירים. נסו להעלות בדעתכם אם היינו מזמינים את היפנים לתכנן את מערך התיירות הכולל של אזור ים המלח. מצד אחד היינו מצליחים לשמור על אוצר הטבע הנדיר והיפיפה שברשותנו, ומצד שני, נהנים מהזרמת כספים אדירה כתוצאה מפיתוח מערך תיירותי כלכלי ענק ממדים. 
אוטובוס חשמלי במנהרת קנדן. מערך התחבורה בנתיב האלפיני פועל לפי לוחות זמנים מדויקים,
בהם מעודכנים שמותיהם של האנשים האמורים לעלות לכל כלי רכב
לאורך הנתיב האלפיני של טטיאמה קורבה
הגעתי עם קבוצת מטיילים ישראלים לאזור האלפים היפניים הצפוניים, . בתקופה זו היו צבעי השלכת בשיאם – ביפנית קויו (Koyo). השמש האירה את העלים האדומים והצהובים והדגישה את בעירת צבעי הסתיו.
במשך כ-8 שעות נחשפנו לנופים ההרריים המרשימים של רכסי האלפים היפניים. נקודות תצפית מגוונות לאורך המסלול סחטו עוד ועוד תמונות ממצלמותינו. החוויה שהשאירה בי חותם עמוק הייתה השילוב המנוגד כל כך של נופי הטבע המבודדים, עם המוני יפנים שהקיפו אותנו. ביום זה חלפה בראשי מחשבה שאנו יכולים להשקיע חודשים ושנים בחקר צפונותיו של העם היפני, בשעה ששהייה אינטנסיבית של מספר שעות במקום בו מצופה ממך להתנהג כמקומי לכל דבר, מעניקה חוויה חד פעמית של נגיעה בתרבות.
לזרים כמונו, חוויה זו יכולה להיות מלווה גם בתסכול וקושי להצליח ליהנות מטבע מבודד, ללא תחושת "חופש" התנועה האישית שלנו.
מסלול הדרך האלפינית להלן תיאור המסלול האלפיני, המבוסס על התחבורה הייחודית שפותחה לאורך הנתיב במקטעיו השונים. אתם מוזמנים לעקוב אחר המסלול המובא במפה למטה, ולהתרשם מהתמונות הממחישות את יופיו של הנתיב ההררי.
תחנות לאורך הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה (לחצו על התמונה להגדלה)
1. תחילתה של הדרך האלפינית
אנו יוצאים באוטובוס מתחנת הרכבת ת בגובה של 712 מטר מעל פני הים, לעבר אוגיסאווה ,(Ogisawa) הממוקמת בגובה של 1,433 מטר מעל פני הים. נסיעה של 18 ק"מ, במשך כ-40 דקות. עם הגעתנו לאוגיסאוו'ה, אנו נהנים מתצפית על צבעי השלכת המדהימים הסובבים אותנו.
מסביבנו יפנים המזדרזים בהליכה מהירה לעבר טרמינל האוטובוס החשמלי. השעה 8:20, אנחנו צריכים לעלות רק בשעה 9:00 על האוטובוס. מקננת בי השאלה האופיינית כל כך לזרים הסוררים: "מדוע לא להמשיך ולגמוע את היופי העוטף אותנו?". התשובה נעוצה במשמעת ובסדר היפני. אם האוטובוס צריך לצאת בזמן, צריך לחשוב גם על הזמן הנדרש לארגון מאות התיירים על שיירת האוטובוסים החשמליים. התיירים היפנים יעזרו למארגנים ויתייצבו כמובן כחצי שעה לפחות באולם ההמתנה. לאחר תצפית קצרה מדי לטעמנו, עלינו במדרגות לאולם ההמתנה, בשעה 8:40, 20 דקות לפני הזמן שהוזמנו לרכב!
בתי מלון בעיר אומאצ'י
למגיעים לכאן ברכבת מהעיר מצומוטו (Matsumoto), בה יש מבחר בתי מלון גדול יותר, מומלץ מלון אוניאדו נונו מצומוטו (Onyado Nono Matsumoto Natural Hot Spring), הממוקם פחות מ-500 מ' מתחנת הרכבת, ומציע שירות מודרני בעיצוב יפני, עם ספא מפנק.
תחנת אוגיסאווה, תצפית על צבעי השלכת המדהימים (צילום: annintofu)
2. במנהרה לעבר סכר קורובה
אוטובוס חשמלי יוצא מתחנת אוגיסאוו'ה – אנו נוסעים מרחק של 6.1 ק"מ ב- 16 דקות במנהרת קנדן ( .(Kanden Tunnel המנהרה נחצבה בתוך הר אקאסאווה המתנשא מעלינו לגובה של 2,678 מטר. מגיעים לטרמינל של סכר קורובה. זרם האנשים יוצא באופן מסודר ושקט אל עבר התצפית הנגלית לעינינו .
_Bong%20Grit.jpg)
נסיעה למרגלות הר אקאסאווה (צילום: Ttsuda)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
3. סכר קורובה – הסכר הגבוה ביותר ביפן
הגענו לגובה של 1,470 מטר מעל פני הים, הפקידים היפנים מקציבים לנו זמן נתון – 44 דקות בדיוק! טיפסנו בהרבה מדרגות לתצפית על סכר קורובה נחשב לסכר הגבוה ביותר ביפן, ועל אגם גרווה (Garve Lake). הסכר נבנה במשך 7 שנים, בשנים 1956 ועד 1963, כחלק מתכנית לניצול מימי נהר קורבה להפקת כוח הידרו-אלקטרי.
הסכר, המתנשא לגובה של 186 מטר, נחשב לאחד הפרויקטים הגדולים במאה העשרים. מקור שמו של אגם גרווה כנראה בלשון ילידי הא יים – בני האיינו (Ainu) – במילה Garuve, שמשמעותה: "נחל הכישוף", או "נחל מעשה הכשפים". ניתן לשוט במימיו, אך תוכנית הסיור שקיבלנו מהיפנים לא הותירה לנו זמן מספק לשייט. הגענו בדיוק בזמן לתחנת ההמתנה, כל חברינו היפנים כבר עומדים בשורות ממתינים להוראות הפקידים. הקרוניות מגיעות ואנחנו נצא עוד 9 דקות בדיוק להמשך דרכנו !
סכר קורובה, הפרויקט ההידרו-אלקטרי הגדול ביפן המתנשא לגובה 186 מטר ועוצר 200 מיליון קוב מים (צילום: Ttsuda)
4. תחנת קורובה – תצפית מרהיבה
מסודרים בקבוצות מאורגנות בהתאם לגודל הקרונית, אנו עולים למשימה הבאה: נסיעה בתוך מנהרה במגמת עליה של 800 מטר. מגיעים בדיוק לאחר 5 דקות, אחרי עלייה של כמעט 400 מטר, אל תחנת קורובה (Kurobe Daira), הנמצאת בגובה של 1,828 מטר מעל פני הים. כאן מצפה לנו תצפית מרהיבה על שיאי ההרים המקיפים אותנו, בקומה התחתונה – חנות מזכרות בה יש אפילו פינת קפה. אבל למי יש זמן? היפנים הקציבו לנו 35 דקות ועמדנו במשימה בכבוד!
הקרונית בתחנת קורובה, מגיעה לגובה 1,828 מ' (צילום: Kahusi)
5. ברכבל אל תחנת דייקנבו
בשעה היעודה עמדנו בתור קטן. הפקיד האחראי על מקטע דרך זה נראה לא רגוע. הוא קרא בשם הקבוצה שלנו וגער בי על כך שהם לא עומדים בשורה ישרה... לפנינו 1.7 ק"מ – 7 דקות של עלייה ברכבל. עלייה של 500 מטר נוספים בגובה. הגענו בזמן לתחנת דייקנבו (Daikanbo), הנמצאת בגובה של 2,316 מטר מעל פני הים. מחלונות הרכבל נפרסת תצפית של 360 מעלות. עם הגעתנו לתחנה – עלינו לתצפית מרהיבה נוספת .
תצפית מרהיבה ב תחנת דייקנבו (צילום: Jacques Beaulieu)
6. הר טטיאמה – הנקודה הגבוהה במסלול
הפעם המתין לנו אוטובוס חשמלי, שנסע במשך 10 דקות, מרחק של 3.7 ק"מ, בתוך מנהרה החצובה בתוככי הר טטיאמה תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים. הגענו לתחנת מורודו (Murodo Terminal), הנמצאת בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר במסלול. כאן, לאחר משא ומתן מרתק עם פקיד התחנה, זכיתי לזמן שהות של כשעתיים וחצי.
יצאנו טובים ושמחים למסלול הליכה מעגלי – הקפנו את לוע הר הגעש ואת אגם המים הכלוא בו. זהו האגם הגבוה ביותר ביפן, גדותיו משופעות בצמחיה ייחודית לאזור הוולקני הגבוה. המטיילים פוסעים על מסלול ההליכה המסומן בלבד, מסביבנו רוחשות תופעות וולקניות פעילות, כמו מים חמים, אדים הפורצים ממעבי האדמה ובריכות בוץ רותחות.
התייצבנו כ-15 דקות לפני הזמן המיועד בתור שיועד לקבוצתנו בלבד. כמובן שכשהגענו למערך התורים המסודר, כ-ו-ל-ם עמדו בסדר ובשקט, כאילו חיכו רק לנו. ברגע שהגענו כל התורים קיבלו אישור לנוע ולעלות לאוטובוס שהמתין לאנשים.
תחנת מורודו בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים, הנקודה הגבוהה ביותר במסלול
7. העיירה טטיאמה – סופו של המסלול
אנו ממשיכים לרדת בגובה, הפעם עלינו לקרונית שירדה במשך 7 דקות – 1.3 ק"מ – 500 מטר בגובה, עד לעיירה טטיאמה (Tateyama), הנמצאת בגובה של 475 מטר מעל פני הים. עזבנו את ההרים מאחור.
אם נותר זמן, ניתן לצאת מתחנת טאטיאמה עם אוטובוס, מרחק נסיעה של 7.1 ק"מ – 20 דקות, למפלים הגבוהים ביותר ביפן. אלה הם מפלי שומיו (Shomyo Daki), בהם המים נופלים מגובה של 350 מטר.
הר טטיאמה, מ תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים (צילום: ろふね)
העיר טויאמה – סופו של הנתיב האלפיני
הגענו לקיצו של המסלול ההררי. במשך יום שלם נחשפנו לנופי האלפים היפניים מזוויות וגבהים ייחודיים, והפכנו לחלק בלתי נפרד מהסדר והדיוק היפני. לפנינו נסיעה של כשעה ברכבת, מהעיירה טטיאמה לעבר העיר טויאמה
לינה בעיר טויאמה
מלון מומלץ ליד תחנת הרכבת בעיר טויאמה
מלון ג'אל סיטי טויאמה (Hotel JAL City Toyama) ממוקם במרחק 300 מ' מתחנת הרכבת המרכזית, ומדורג ברמת 4 כוכבים. כל חדריו ממוזגים, ארוחת הבוקר עשירה והכול מאוד מפנק.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על האלפים היפניים | כתבה על נקאסנדו – דרך באלפים היפניים
בסרטון חולקה הדרך האלפינית לשניים, עם עצירה ללינה בדרך.
הסרטון הוא חלק מתוך טיול בן 4 ימים באזור טויאמה, ותוכלו ללחוץ על האייקון של יוטיוב כדי לראותו במלואו
סכר קורובה, משיאי הביקור על הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה (צילום: Tak H)
נתיב ירוק ודייקנות יפנית
תצפית מרהיבה מ
יעילות יפנית מהי?
מצוידים במפת מסלול מפורטת ובטבלת לוחות זמנים, עוברים המטיילים מנקודה לנקודה, שוהים זמן מדויק בכל נקודת תצפית ומתייצבים בזמן (!) בתחנת ההמשך. נקודת התצפית מתפנה לזרם האנשים המגיע מתחנות קודמות. בכל תחנה נמצאים פקידים, בידיהם לוחות זמנים מפורטים, בהם מעודכנים שמותיהם של האנשים האמורים לעלות לכל כלי רכב. חברינו היפנים תמיד התייצבו כ-15 דקות לפני יציאת כלי הרכב.
בהם מעודכנים שמותיהם של האנשים האמורים לעלות לכל כלי רכב
לזרים כמונו, חוויה זו יכולה להיות מלווה גם בתסכול וקושי להצליח ליהנות מטבע מבודד, ללא תחושת "חופש" התנועה האישית שלנו.
מסלול הדרך האלפינית להלן תיאור המסלול האלפיני, המבוסס על התחבורה הייחודית שפותחה לאורך הנתיב במקטעיו השונים. אתם מוזמנים לעקוב אחר המסלול המובא במפה למטה, ולהתרשם מהתמונות הממחישות את יופיו של הנתיב ההררי.
תחנות לאורך הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה (לחצו על התמונה להגדלה)
1. תחילתה של הדרך האלפינית
אנו יוצאים באוטובוס מתחנת הרכבת ת בגובה של 712 מטר מעל פני הים, לעבר אוגיסאווה ,(Ogisawa) הממוקמת בגובה של 1,433 מטר מעל פני הים. נסיעה של 18 ק"מ, במשך כ-40 דקות. עם הגעתנו לאוגיסאוו'ה, אנו נהנים מתצפית על צבעי השלכת המדהימים הסובבים אותנו.
מסביבנו יפנים המזדרזים בהליכה מהירה לעבר טרמינל האוטובוס החשמלי. השעה 8:20, אנחנו צריכים לעלות רק בשעה 9:00 על האוטובוס. מקננת בי השאלה האופיינית כל כך לזרים הסוררים: "מדוע לא להמשיך ולגמוע את היופי העוטף אותנו?". התשובה נעוצה במשמעת ובסדר היפני. אם האוטובוס צריך לצאת בזמן, צריך לחשוב גם על הזמן הנדרש לארגון מאות התיירים על שיירת האוטובוסים החשמליים. התיירים היפנים יעזרו למארגנים ויתייצבו כמובן כחצי שעה לפחות באולם ההמתנה. לאחר תצפית קצרה מדי לטעמנו, עלינו במדרגות לאולם ההמתנה, בשעה 8:40, 20 דקות לפני הזמן שהוזמנו לרכב!
בתי מלון בעיר אומאצ'י
למגיעים לכאן ברכבת מהעיר מצומוטו (Matsumoto), בה יש מבחר בתי מלון גדול יותר, מומלץ מלון אוניאדו נונו מצומוטו (Onyado Nono Matsumoto Natural Hot Spring), הממוקם פחות מ-500 מ' מתחנת הרכבת, ומציע שירות מודרני בעיצוב יפני, עם ספא מפנק.
תחנת אוגיסאווה, תצפית על צבעי השלכת המדהימים (צילום: annintofu)
2. במנהרה לעבר סכר קורובה
אוטובוס חשמלי יוצא מתחנת אוגיסאוו'ה – אנו נוסעים מרחק של 6.1 ק"מ ב- 16 דקות במנהרת קנדן ( .(Kanden Tunnel המנהרה נחצבה בתוך הר אקאסאווה המתנשא מעלינו לגובה של 2,678 מטר. מגיעים לטרמינל של סכר קורובה. זרם האנשים יוצא באופן מסודר ושקט אל עבר התצפית הנגלית לעינינו .
נסיעה למרגלות הר אקאסאווה (צילום: Ttsuda)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
3. סכר קורובה – הסכר הגבוה ביותר ביפן
הגענו לגובה של 1,470 מטר מעל פני הים, הפקידים היפנים מקציבים לנו זמן נתון – 44 דקות בדיוק! טיפסנו בהרבה מדרגות לתצפית על סכר קורובה נחשב לסכר הגבוה ביותר ביפן, ועל אגם גרווה (Garve Lake). הסכר נבנה במשך 7 שנים, בשנים 1956 ועד 1963, כחלק מתכנית לניצול מימי נהר קורבה להפקת כוח הידרו-אלקטרי.
הסכר, המתנשא לגובה של 186 מטר, נחשב לאחד הפרויקטים הגדולים במאה העשרים. מקור שמו של אגם גרווה כנראה בלשון ילידי הא יים – בני האיינו (Ainu) – במילה Garuve, שמשמעותה: "נחל הכישוף", או "נחל מעשה הכשפים". ניתן לשוט במימיו, אך תוכנית הסיור שקיבלנו מהיפנים לא הותירה לנו זמן מספק לשייט. הגענו בדיוק בזמן לתחנת ההמתנה, כל חברינו היפנים כבר עומדים בשורות ממתינים להוראות הפקידים. הקרוניות מגיעות ואנחנו נצא עוד 9 דקות בדיוק להמשך דרכנו !
סכר קורובה, הפרויקט ההידרו-אלקטרי הגדול ביפן המתנשא לגובה 186 מטר ועוצר 200 מיליון קוב מים (צילום: Ttsuda)
4. תחנת קורובה – תצפית מרהיבה
מסודרים בקבוצות מאורגנות בהתאם לגודל הקרונית, אנו עולים למשימה הבאה: נסיעה בתוך מנהרה במגמת עליה של 800 מטר. מגיעים בדיוק לאחר 5 דקות, אחרי עלייה של כמעט 400 מטר, אל תחנת קורובה (Kurobe Daira), הנמצאת בגובה של 1,828 מטר מעל פני הים. כאן מצפה לנו תצפית מרהיבה על שיאי ההרים המקיפים אותנו, בקומה התחתונה – חנות מזכרות בה יש אפילו פינת קפה. אבל למי יש זמן? היפנים הקציבו לנו 35 דקות ועמדנו במשימה בכבוד!
הקרונית בתחנת קורובה, מגיעה לגובה 1,828 מ' (צילום: Kahusi)
5. ברכבל אל תחנת דייקנבו
בשעה היעודה עמדנו בתור קטן. הפקיד האחראי על מקטע דרך זה נראה לא רגוע. הוא קרא בשם הקבוצה שלנו וגער בי על כך שהם לא עומדים בשורה ישרה... לפנינו 1.7 ק"מ – 7 דקות של עלייה ברכבל. עלייה של 500 מטר נוספים בגובה. הגענו בזמן לתחנת דייקנבו (Daikanbo), הנמצאת בגובה של 2,316 מטר מעל פני הים. מחלונות הרכבל נפרסת תצפית של 360 מעלות. עם הגעתנו לתחנה – עלינו לתצפית מרהיבה נוספת .
תצפית מרהיבה ב תחנת דייקנבו (צילום: Jacques Beaulieu)
6. הר טטיאמה – הנקודה הגבוהה במסלול
הפעם המתין לנו אוטובוס חשמלי, שנסע במשך 10 דקות, מרחק של 3.7 ק"מ, בתוך מנהרה החצובה בתוככי הר טטיאמה תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים. הגענו לתחנת מורודו (Murodo Terminal), הנמצאת בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר במסלול. כאן, לאחר משא ומתן מרתק עם פקיד התחנה, זכיתי לזמן שהות של כשעתיים וחצי.
יצאנו טובים ושמחים למסלול הליכה מעגלי – הקפנו את לוע הר הגעש ואת אגם המים הכלוא בו. זהו האגם הגבוה ביותר ביפן, גדותיו משופעות בצמחיה ייחודית לאזור הוולקני הגבוה. המטיילים פוסעים על מסלול ההליכה המסומן בלבד, מסביבנו רוחשות תופעות וולקניות פעילות, כמו מים חמים, אדים הפורצים ממעבי האדמה ובריכות בוץ רותחות.
התייצבנו כ-15 דקות לפני הזמן המיועד בתור שיועד לקבוצתנו בלבד. כמובן שכשהגענו למערך התורים המסודר, כ-ו-ל-ם עמדו בסדר ובשקט, כאילו חיכו רק לנו. ברגע שהגענו כל התורים קיבלו אישור לנוע ולעלות לאוטובוס שהמתין לאנשים.
תחנת מורודו בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים, הנקודה הגבוהה ביותר במסלול
7. העיירה טטיאמה – סופו של המסלול
אנו ממשיכים לרדת בגובה, הפעם עלינו לקרונית שירדה במשך 7 דקות – 1.3 ק"מ – 500 מטר בגובה, עד לעיירה טטיאמה (Tateyama), הנמצאת בגובה של 475 מטר מעל פני הים. עזבנו את ההרים מאחור.
אם נותר זמן, ניתן לצאת מתחנת טאטיאמה עם אוטובוס, מרחק נסיעה של 7.1 ק"מ – 20 דקות, למפלים הגבוהים ביותר ביפן. אלה הם מפלי שומיו (Shomyo Daki), בהם המים נופלים מגובה של 350 מטר.
הר טטיאמה, מ תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים (צילום: ろふね)
העיר טויאמה – סופו של הנתיב האלפיני
הגענו לקיצו של המסלול ההררי. במשך יום שלם נחשפנו לנופי האלפים היפניים מזוויות וגבהים ייחודיים, והפכנו לחלק בלתי נפרד מהסדר והדיוק היפני. לפנינו נסיעה של כשעה ברכבת, מהעיירה טטיאמה לעבר העיר טויאמה
לינה בעיר טויאמה
מלון מומלץ ליד תחנת הרכבת בעיר טויאמה
מלון ג'אל סיטי טויאמה (Hotel JAL City Toyama) ממוקם במרחק 300 מ' מתחנת הרכבת המרכזית, ומדורג ברמת 4 כוכבים. כל חדריו ממוזגים, ארוחת הבוקר עשירה והכול מאוד מפנק.
מידע נוסף
כתבות נוספות
תחנות לאורך הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה (לחצו על התמונה להגדלה)
בתי מלון בעיר אומאצ'י
למגיעים לכאן ברכבת מהעיר מצומוטו (Matsumoto), בה יש מבחר בתי מלון גדול יותר, מומלץ מלון אוניאדו נונו מצומוטו (Onyado Nono Matsumoto Natural Hot Spring), הממוקם פחות מ-500 מ' מתחנת הרכבת, ומציע שירות מודרני בעיצוב יפני, עם ספא מפנק.
2. במנהרה לעבר סכר קורובה
אוטובוס חשמלי יוצא מתחנת אוגיסאוו'ה – אנו נוסעים מרחק של 6.1 ק"מ ב- 16 דקות במנהרת קנדן ( .(Kanden Tunnel המנהרה נחצבה בתוך הר אקאסאווה המתנשא מעלינו לגובה של 2,678 מטר. מגיעים לטרמינל של סכר קורובה. זרם האנשים יוצא באופן מסודר ושקט אל עבר התצפית הנגלית לעינינו .
נסיעה למרגלות הר אקאסאווה (צילום: Ttsuda)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
3. סכר קורובה – הסכר הגבוה ביותר ביפן
הגענו לגובה של 1,470 מטר מעל פני הים, הפקידים היפנים מקציבים לנו זמן נתון – 44 דקות בדיוק! טיפסנו בהרבה מדרגות לתצפית על סכר קורובה נחשב לסכר הגבוה ביותר ביפן, ועל אגם גרווה (Garve Lake). הסכר נבנה במשך 7 שנים, בשנים 1956 ועד 1963, כחלק מתכנית לניצול מימי נהר קורבה להפקת כוח הידרו-אלקטרי.
הסכר, המתנשא לגובה של 186 מטר, נחשב לאחד הפרויקטים הגדולים במאה העשרים. מקור שמו של אגם גרווה כנראה בלשון ילידי הא יים – בני האיינו (Ainu) – במילה Garuve, שמשמעותה: "נחל הכישוף", או "נחל מעשה הכשפים". ניתן לשוט במימיו, אך תוכנית הסיור שקיבלנו מהיפנים לא הותירה לנו זמן מספק לשייט. הגענו בדיוק בזמן לתחנת ההמתנה, כל חברינו היפנים כבר עומדים בשורות ממתינים להוראות הפקידים. הקרוניות מגיעות ואנחנו נצא עוד 9 דקות בדיוק להמשך דרכנו !
סכר קורובה, הפרויקט ההידרו-אלקטרי הגדול ביפן המתנשא לגובה 186 מטר ועוצר 200 מיליון קוב מים (צילום: Ttsuda)
4. תחנת קורובה – תצפית מרהיבה
מסודרים בקבוצות מאורגנות בהתאם לגודל הקרונית, אנו עולים למשימה הבאה: נסיעה בתוך מנהרה במגמת עליה של 800 מטר. מגיעים בדיוק לאחר 5 דקות, אחרי עלייה של כמעט 400 מטר, אל תחנת קורובה (Kurobe Daira), הנמצאת בגובה של 1,828 מטר מעל פני הים. כאן מצפה לנו תצפית מרהיבה על שיאי ההרים המקיפים אותנו, בקומה התחתונה – חנות מזכרות בה יש אפילו פינת קפה. אבל למי יש זמן? היפנים הקציבו לנו 35 דקות ועמדנו במשימה בכבוד!
הקרונית בתחנת קורובה, מגיעה לגובה 1,828 מ' (צילום: Kahusi)
5. ברכבל אל תחנת דייקנבו
בשעה היעודה עמדנו בתור קטן. הפקיד האחראי על מקטע דרך זה נראה לא רגוע. הוא קרא בשם הקבוצה שלנו וגער בי על כך שהם לא עומדים בשורה ישרה... לפנינו 1.7 ק"מ – 7 דקות של עלייה ברכבל. עלייה של 500 מטר נוספים בגובה. הגענו בזמן לתחנת דייקנבו (Daikanbo), הנמצאת בגובה של 2,316 מטר מעל פני הים. מחלונות הרכבל נפרסת תצפית של 360 מעלות. עם הגעתנו לתחנה – עלינו לתצפית מרהיבה נוספת .
תצפית מרהיבה ב תחנת דייקנבו (צילום: Jacques Beaulieu)
6. הר טטיאמה – הנקודה הגבוהה במסלול
הפעם המתין לנו אוטובוס חשמלי, שנסע במשך 10 דקות, מרחק של 3.7 ק"מ, בתוך מנהרה החצובה בתוככי הר טטיאמה תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים. הגענו לתחנת מורודו (Murodo Terminal), הנמצאת בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר במסלול. כאן, לאחר משא ומתן מרתק עם פקיד התחנה, זכיתי לזמן שהות של כשעתיים וחצי.
יצאנו טובים ושמחים למסלול הליכה מעגלי – הקפנו את לוע הר הגעש ואת אגם המים הכלוא בו. זהו האגם הגבוה ביותר ביפן, גדותיו משופעות בצמחיה ייחודית לאזור הוולקני הגבוה. המטיילים פוסעים על מסלול ההליכה המסומן בלבד, מסביבנו רוחשות תופעות וולקניות פעילות, כמו מים חמים, אדים הפורצים ממעבי האדמה ובריכות בוץ רותחות.
התייצבנו כ-15 דקות לפני הזמן המיועד בתור שיועד לקבוצתנו בלבד. כמובן שכשהגענו למערך התורים המסודר, כ-ו-ל-ם עמדו בסדר ובשקט, כאילו חיכו רק לנו. ברגע שהגענו כל התורים קיבלו אישור לנוע ולעלות לאוטובוס שהמתין לאנשים.
תחנת מורודו בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים, הנקודה הגבוהה ביותר במסלול
7. העיירה טטיאמה – סופו של המסלול
אנו ממשיכים לרדת בגובה, הפעם עלינו לקרונית שירדה במשך 7 דקות – 1.3 ק"מ – 500 מטר בגובה, עד לעיירה טטיאמה (Tateyama), הנמצאת בגובה של 475 מטר מעל פני הים. עזבנו את ההרים מאחור.
אם נותר זמן, ניתן לצאת מתחנת טאטיאמה עם אוטובוס, מרחק נסיעה של 7.1 ק"מ – 20 דקות, למפלים הגבוהים ביותר ביפן. אלה הם מפלי שומיו (Shomyo Daki), בהם המים נופלים מגובה של 350 מטר.
הר טטיאמה, מ תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים (צילום: ろふね)
העיר טויאמה – סופו של הנתיב האלפיני
הגענו לקיצו של המסלול ההררי. במשך יום שלם נחשפנו לנופי האלפים היפניים מזוויות וגבהים ייחודיים, והפכנו לחלק בלתי נפרד מהסדר והדיוק היפני. לפנינו נסיעה של כשעה ברכבת, מהעיירה טטיאמה לעבר העיר טויאמה
לינה בעיר טויאמה
מלון מומלץ ליד תחנת הרכבת בעיר טויאמה
מלון ג'אל סיטי טויאמה (Hotel JAL City Toyama) ממוקם במרחק 300 מ' מתחנת הרכבת המרכזית, ומדורג ברמת 4 כוכבים. כל חדריו ממוזגים, ארוחת הבוקר עשירה והכול מאוד מפנק.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
סכר קורובה, הפרויקט ההידרו-אלקטרי הגדול ביפן המתנשא לגובה 186 מטר ועוצר 200 מיליון קוב מים (צילום: Ttsuda)
4. תחנת קורובה – תצפית מרהיבה
מסודרים בקבוצות מאורגנות בהתאם לגודל הקרונית, אנו עולים למשימה הבאה: נסיעה בתוך מנהרה במגמת עליה של 800 מטר. מגיעים בדיוק לאחר 5 דקות, אחרי עלייה של כמעט 400 מטר, אל תחנת קורובה (Kurobe Daira), הנמצאת בגובה של 1,828 מטר מעל פני הים. כאן מצפה לנו תצפית מרהיבה על שיאי ההרים המקיפים אותנו, בקומה התחתונה – חנות מזכרות בה יש אפילו פינת קפה. אבל למי יש זמן? היפנים הקציבו לנו 35 דקות ועמדנו במשימה בכבוד!
הקרונית בתחנת קורובה, מגיעה לגובה 1,828 מ' (צילום: Kahusi)
5. ברכבל אל תחנת דייקנבו
בשעה היעודה עמדנו בתור קטן. הפקיד האחראי על מקטע דרך זה נראה לא רגוע. הוא קרא בשם הקבוצה שלנו וגער בי על כך שהם לא עומדים בשורה ישרה... לפנינו 1.7 ק"מ – 7 דקות של עלייה ברכבל. עלייה של 500 מטר נוספים בגובה. הגענו בזמן לתחנת דייקנבו (Daikanbo), הנמצאת בגובה של 2,316 מטר מעל פני הים. מחלונות הרכבל נפרסת תצפית של 360 מעלות. עם הגעתנו לתחנה – עלינו לתצפית מרהיבה נוספת .
תצפית מרהיבה ב תחנת דייקנבו (צילום: Jacques Beaulieu)
6. הר טטיאמה – הנקודה הגבוהה במסלול
הפעם המתין לנו אוטובוס חשמלי, שנסע במשך 10 דקות, מרחק של 3.7 ק"מ, בתוך מנהרה החצובה בתוככי הר טטיאמה תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים. הגענו לתחנת מורודו (Murodo Terminal), הנמצאת בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר במסלול. כאן, לאחר משא ומתן מרתק עם פקיד התחנה, זכיתי לזמן שהות של כשעתיים וחצי.
יצאנו טובים ושמחים למסלול הליכה מעגלי – הקפנו את לוע הר הגעש ואת אגם המים הכלוא בו. זהו האגם הגבוה ביותר ביפן, גדותיו משופעות בצמחיה ייחודית לאזור הוולקני הגבוה. המטיילים פוסעים על מסלול ההליכה המסומן בלבד, מסביבנו רוחשות תופעות וולקניות פעילות, כמו מים חמים, אדים הפורצים ממעבי האדמה ובריכות בוץ רותחות.
התייצבנו כ-15 דקות לפני הזמן המיועד בתור שיועד לקבוצתנו בלבד. כמובן שכשהגענו למערך התורים המסודר, כ-ו-ל-ם עמדו בסדר ובשקט, כאילו חיכו רק לנו. ברגע שהגענו כל התורים קיבלו אישור לנוע ולעלות לאוטובוס שהמתין לאנשים.
תחנת מורודו בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים, הנקודה הגבוהה ביותר במסלול
7. העיירה טטיאמה – סופו של המסלול
אנו ממשיכים לרדת בגובה, הפעם עלינו לקרונית שירדה במשך 7 דקות – 1.3 ק"מ – 500 מטר בגובה, עד לעיירה טטיאמה (Tateyama), הנמצאת בגובה של 475 מטר מעל פני הים. עזבנו את ההרים מאחור.
אם נותר זמן, ניתן לצאת מתחנת טאטיאמה עם אוטובוס, מרחק נסיעה של 7.1 ק"מ – 20 דקות, למפלים הגבוהים ביותר ביפן. אלה הם מפלי שומיו (Shomyo Daki), בהם המים נופלים מגובה של 350 מטר.
הר טטיאמה, מ תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים (צילום: ろふね)
העיר טויאמה – סופו של הנתיב האלפיני
הגענו לקיצו של המסלול ההררי. במשך יום שלם נחשפנו לנופי האלפים היפניים מזוויות וגבהים ייחודיים, והפכנו לחלק בלתי נפרד מהסדר והדיוק היפני. לפנינו נסיעה של כשעה ברכבת, מהעיירה טטיאמה לעבר העיר טויאמה
לינה בעיר טויאמה
מלון מומלץ ליד תחנת הרכבת בעיר טויאמה
מלון ג'אל סיטי טויאמה (Hotel JAL City Toyama) ממוקם במרחק 300 מ' מתחנת הרכבת המרכזית, ומדורג ברמת 4 כוכבים. כל חדריו ממוזגים, ארוחת הבוקר עשירה והכול מאוד מפנק.
מידע נוסף
כתבות נוספות
הקרונית בתחנת קורובה, מגיעה לגובה 1,828 מ' (צילום: Kahusi)
6. הר טטיאמה – הנקודה הגבוהה במסלול
הפעם המתין לנו אוטובוס חשמלי, שנסע במשך 10 דקות, מרחק של 3.7 ק"מ, בתוך מנהרה החצובה בתוככי הר טטיאמה תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים. הגענו לתחנת מורודו (Murodo Terminal), הנמצאת בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר במסלול. כאן, לאחר משא ומתן מרתק עם פקיד התחנה, זכיתי לזמן שהות של כשעתיים וחצי.
יצאנו טובים ושמחים למסלול הליכה מעגלי – הקפנו את לוע הר הגעש ואת אגם המים הכלוא בו. זהו האגם הגבוה ביותר ביפן, גדותיו משופעות בצמחיה ייחודית לאזור הוולקני הגבוה. המטיילים פוסעים על מסלול ההליכה המסומן בלבד, מסביבנו רוחשות תופעות וולקניות פעילות, כמו מים חמים, אדים הפורצים ממעבי האדמה ובריכות בוץ רותחות.
התייצבנו כ-15 דקות לפני הזמן המיועד בתור שיועד לקבוצתנו בלבד. כמובן שכשהגענו למערך התורים המסודר, כ-ו-ל-ם עמדו בסדר ובשקט, כאילו חיכו רק לנו. ברגע שהגענו כל התורים קיבלו אישור לנוע ולעלות לאוטובוס שהמתין לאנשים.
תחנת מורודו בגובה של 2,450 מטר מעל פני הים, הנקודה הגבוהה ביותר במסלול
7. העיירה טטיאמה – סופו של המסלול
אנו ממשיכים לרדת בגובה, הפעם עלינו לקרונית שירדה במשך 7 דקות – 1.3 ק"מ – 500 מטר בגובה, עד לעיירה טטיאמה (Tateyama), הנמצאת בגובה של 475 מטר מעל פני הים. עזבנו את ההרים מאחור.
אם נותר זמן, ניתן לצאת מתחנת טאטיאמה עם אוטובוס, מרחק נסיעה של 7.1 ק"מ – 20 דקות, למפלים הגבוהים ביותר ביפן. אלה הם מפלי שומיו (Shomyo Daki), בהם המים נופלים מגובה של 350 מטר.
הר טטיאמה, מ תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים (צילום: ろふね)
העיר טויאמה – סופו של הנתיב האלפיני
הגענו לקיצו של המסלול ההררי. במשך יום שלם נחשפנו לנופי האלפים היפניים מזוויות וגבהים ייחודיים, והפכנו לחלק בלתי נפרד מהסדר והדיוק היפני. לפנינו נסיעה של כשעה ברכבת, מהעיירה טטיאמה לעבר העיר טויאמה
לינה בעיר טויאמה
מלון מומלץ ליד תחנת הרכבת בעיר טויאמה
מלון ג'אל סיטי טויאמה (Hotel JAL City Toyama) ממוקם במרחק 300 מ' מתחנת הרכבת המרכזית, ומדורג ברמת 4 כוכבים. כל חדריו ממוזגים, ארוחת הבוקר עשירה והכול מאוד מפנק.
מידע נוסף
כתבות נוספות
7. העיירה טטיאמה – סופו של המסלול
אנו ממשיכים לרדת בגובה, הפעם עלינו לקרונית שירדה במשך 7 דקות – 1.3 ק"מ – 500 מטר בגובה, עד לעיירה טטיאמה (Tateyama), הנמצאת בגובה של 475 מטר מעל פני הים. עזבנו את ההרים מאחור.
אם נותר זמן, ניתן לצאת מתחנת טאטיאמה עם אוטובוס, מרחק נסיעה של 7.1 ק"מ – 20 דקות, למפלים הגבוהים ביותר ביפן. אלה הם מפלי שומיו (Shomyo Daki), בהם המים נופלים מגובה של 350 מטר.
אנו ממשיכים לרדת בגובה, הפעם עלינו לקרונית שירדה במשך 7 דקות – 1.3 ק"מ – 500 מטר בגובה, עד לעיירה טטיאמה (Tateyama), הנמצאת בגובה של 475 מטר מעל פני הים. עזבנו את ההרים מאחור.
אם נותר זמן, ניתן לצאת מתחנת טאטיאמה עם אוטובוס, מרחק נסיעה של 7.1 ק"מ
הר טטיאמה, מ תנשא לגובה של 3,015 מטר מעל פני הים (צילום: ろふね)
לינה בעיר טויאמה
מלון מומלץ ליד תחנת הרכבת בעיר טויאמה
מלון ג'אל סיטי טויאמה (Hotel JAL City Toyama) ממוקם במרחק 300 מ' מתחנת הרכבת המרכזית, ומדורג ברמת 4 כוכבים. כל חדריו ממוזגים, ארוחת הבוקר עשירה והכול מאוד מפנק.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבת
אילה דנון, גיאוגרפית, בוגרת תואר שני בגיאוגרפיה כלכלית. התגוררה ביפן, חיה את ההוויה היפנית ודוברת השפה. מייסדת יפן חוויה אחרת, המתמחה בארגון והדרכת טיולי עומק וייעוץ למטיילים ביפן. מרצה ומעבירה סדנאות עסקיות לחברות המעוניינות להעמיק את היכרותן עם תרבות העסקים ביפן.
|
