הדרך האלפינית באלפים היפניים

הדרך האלפינית החוצה את האלפים היפניים
מאת: אילה דנון


לפני יותר מ-50 שנים נפתח נתיב מעבר ההרים טאטיאמה קורובה, החוצה את הרכס הצפוני של האלפים היפניים, ונפתחה הדרך האלפינית. מערך תחבורה משוכלל – הכולל רכבות, אוטובוסים, רכבלים וקרוניות – מאפשר להגיע בקלות לגבהים מרשימים וליהנות מתצפיות מרהיבות על פסגות ההרים המתנשאות לגובה של יותר מ-3,000 מטרים.


1 / 8
2 / 8
3 / 8
4 / 8
5 / 8
6 / 8
7 / 8
8 / 8

סכר קורובה – משיאי הטיול בדרך האלפינית (צילום: Leung Cho Pan)
דרך טאטיאמה קורובה מציעה נופים אלפיניים מרהיבים (צילום: Goryu)
כשנתיים לאחר השלמתו של סכר קורובה החלו היפנים להקים את הנתיב האלפיני (צילום: kazuo)
אגם קורובה שנוצר בעקבות הסכר (צילום: ChanwitOhm)
שביל באזור מורודו – התחנה הגבוהה ביותר לאורך המסלול (צילום: ChanwitOhm)
ממתינים להסעה לתחנה הבאה במסלול (צילום: Kentaro Ohno)
צבעי השלכת הבוערים – חגיגה של סתיו באלפים היפניים (צילום: Toshihiro Nakajima)
מסדרון השלג המפורסם של טאטיאמה, פתוח לרוב עד סוף יוני (צילום: Ankur Panchbudhe)

יעדים על הדרך האלפינית באלפים היפניים המוזכרים בכתבה, ו
מקומות לינה מומלצים:
מלון ג'אל סיטי טויאמה בעיר טויאמה, בצד המערבי של המסלול
מלון רוט-אין שינאנו אומאצ'י אקימאה בעיר אומאצ'י, בצד המזרחי של המסלול
מלון אוניאדו נונו מצומוטו בעיר מצומוטו, מרחק נסיעת רכבת קצרה אל אומאצ'י
 

אקספנצ




הקמת הדרך האלפינית

בשנת 1965, כשנתיים לאחר השלמתו של סכר קורובה (Kurobe Dam), החלו היפנים להקים את הנתיב האלפיני. הם חצבו מנהרות ארוכות בסלעי ההרים הוולקניים האדירים, סללו כבישים והקימו רכבלים וקרוניות תת-קרקעיות. אחד התנאים להצלחת פרויקט אזורי בקנה מידה גדול הוא שיתוף פעולה של גורמים ממשלתיים ואזוריים, חברות תחבורה וארגונים כלכליים גדולים. היפנים עבדו בשיתוף פעולה ובתכנון זמנים מדויק וסיימו את הפרויקט בתוך כשש שנים בלבד. באביב 1971 נפתח הנתיב כולו לציבור הרחב.

מתי ואיך לטייל בדרך האלפינית

הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה (Tateyama Kurobe Alpine Route) פתוחה כ-7 חודשים בלבד במהלך השנה – בין אפריל לנובמבר (התאריכים המדויקים עשויים להשתנות משנה לשנה, ולכן חשוב לבדוק אותם באתר הרשמי לפני היציאה). בחודשים אלה נוהרים מאות אלפי מטיילים ליהנות מנופי הפריחה וקירות השלג באביב, מגווני הירוק הרעננים בקיץ, ומצבעי השלכת הבוערים בעונת הסתיו. קירות השלג המפורסמים של מורודו, עליהם נפרט בהמשך, עשויים להגיע לגובה של קרוב ל-20 מטר – אך גובהם משתנה משנה לשנה והם הולכים ונמסים ככל שהקיץ מתקרב.

הנתיב המרכזי נמתח לאורך כ-37 קילומטרים, בין תחנת טאטיאמה (Tateyama Station) במחוז טויאמה (Toyama Prefecture) לבין תחנת אוגיסאווה (Ogizawa Station) במחוז נגאנו (Nagano Prefecture), וכמעט כולו נמצא בתחומי הפארק הלאומי צ'ובו סנגאקו (Chubusangaku National Park). אפשר לחצות את ההרים ממערב למזרח, מטויאמה לעבר אוגיסאווה, או בכיוון ההפוך.

הטיול כאן חיזק את הערצתי ליכולתם הבלתי מעורערת של היפנים לתכנן אזורי תיירות, מתוך עקרון של שמירה על משאבי הטבע לשימוש הדורות הבאים. או במילים אחרות: מתוך גישה של "תיירות בת-קיימא". הרעיון המוביל הוא ליצור תנופה ושגשוג תוך הקטנת ממדי ההרס המלווים כל תהליך של פיתוח. במיזם זה הצליחו היפנים, מצד אחד, למשוך המוני תיירים לאזור נידח ובלתי מפותח, ומצד שני שמרו על המרקם האקולוגי העדין של המרחב האלפיני. באופן זה הזרימו את כספי האוכלוסייה העירונית, המרוכזת באזורי המישוריים של יפן, לאזורים הפריפריאליים, ומשמרים נכס זה לדורות הבאים.
כתבה על האלפים היפניים  |  כתבה על דרך נקאסנדו באלפים היפניים

המלצה: ניתן לבחור בין מספר סיורים במסלול הדרך האלפינית טטיאמה קורבה – כל אחד בדגש מעט שונה וגם נקודות היציאה מגוונות, כך שתוכלו לבחור את המתאים לכם ביותר. הסיורים אינם זולים, אבל הם כוללים הסעה לנקודת ההתחלה, את כל אמצעי התחבורה במסלול והדרכה באנגלית.


בסרטון זו חולקה הדרך האלפינית לשניים, עם עצירה ללינה בדרך.
הסרטון הוא חלק מתוך טיול בן ארבעה ימים באזור טויאמה, ותוכלו ללחוץ על האייקון של יוטיוב כדי לראותו במלואו
 

נתיב ירוק ודייקנות יפנית

היפנים גאים להציג את הנתיב האלפיני כ"נתיב ירוק", ומנהלים את הפרויקט מתוך ראייה זו. תיירים אינם מורשים להיכנס עם רכביהם לאזור. לאורך הנתיב הקימו מערך תחבורה הנותן פתרון לציבור הרחב. נתיב החצייה חולק לשישה מקטעי מעבר, שבחלקם נעשה שימוש באנרגיה חשמלית: בשני מקטעי המנהרות פועלים אוטובוסים חשמליים, ואילו במקטע הכביש הפתוח פועלים אוטובוסים מופחתי פליטות. קרוניות ורכבלים משלימים פרויקט אדיר ממדים זה.

תנאי נוסף להצלחת מיזם תיירותי המותאם לתיירות המונים הוא ארגון מדויק ותפקוד יעיל של הפרויקט. הרשויות המפעילות את הנתיב האלפיני לקחו על עצמן את המשימה ברצינות ובסדר האופייניים ליפן. בכמה מאמצעי התחבורה נקבע זמן העלייה מראש, וכך מווסתים את מספר הנוסעים בכל כלי רכב. היפנים מצליחים לשנע אלפי אנשים ביום בדיוק ובסדר מופתי, תוך בקרה על תנועת המטיילים לאורך המסלול. במשך כשש עד שמונה שעות נעים אלפי יפנים וזרים במערך מגוון של אמצעי תחבורה, בשקט ובסדר מופתי.

המטיילים היפנים עצמם מהווים חלק חשוב בהצלחת הפרויקט. ללא המשמעת האישית של המטיילים שפגשנו בדרכנו, היה קשה להפעיל את המיזם התיירותי ביעילות ולשמרו לאורך זמן. כל תייר המעוניין לחצות נתיב זה נדרש לקנות כרטיס מעבר. העלות משתנה בהתאם לנקודות היציאה והסיום, כאשר כרטיס חד-כיווני בין תחנת טאטיאמה לאוגיסאווה עולה כ- 10,000 ין למבוגר. לקבוצות ולמטיילים המגיעים בתקופות עמוסות מומלץ להסדיר את הכרטיסים מראש.
 
נופי הדרך האלפינית ביפן
נוף מושלג באלפים היפניים. באביב, בקיץ ובסתיו מתחלפת התפאורה (צילום: CC くろふね)
 

יעילות יפנית מהי

אנסה להמחיש את התנהלות הדברים כפי שחווינו אותה בקבוצה המאורגנת: האוטובוס יצא בדיוק בזמן, נסע במנהרה המיועדת לו והגיע לתחנת הרכבל, שבה עצרנו לתצפית. לאחר מכן המשכנו ברכבל לנקודה הבאה, שבה המתינה הקרונית, וכך הלאה. לכלי התחבורה לוחות זמנים מתואמים היטב, והמעברים ביניהם ברורים ונוחים.

מצוידים במפת מסלול מפורטת ובטבלת לוחות זמנים, עוברים המטיילים מנקודה לנקודה, שוהים זמן מדויק בכל נקודת תצפית ומתייצבים בזמן (!) בתחנת ההמשך. נקודת התצפית מתפנה לזרם האנשים המגיע מתחנות קודמות. בכל תחנה נמצאים פקידים, בידיהם לוחות זמנים מפורטים, בהם מעודכנים שמותיהם של האנשים האמורים לעלות לכל כלי רכב. חברינו היפנים תמיד התייצבו כ-15 דקות לפני יציאת כלי הרכב.

מטיילים עצמאיים יכולים לבחור כמה זמן להקדיש לתצפיות ולהליכות, אך עליהם לעקוב אחר לוח הזמנים, להביא בחשבון עומסים ולא להחמיץ את השירות האחרון (אחרי יציאת האוטובוסים האחרונים ממורודו אין חלופת תחבורה אחרת). במשך יום שלם נעים אלפי מטיילים במערך מגוון של אמצעי תחבורה. הסדר בתחנות, השילוט ולוחות הזמנים הופכים את החצייה המורכבת לפשוטה יחסית, גם למי שמגיע לכאן בפעם הראשונה.
 
לא נותר לנו אלא להתקנא ביוזמה, בכושר הארגון, הביצוע והדיוק של העם היפני להפוך מחוז נידח למקור שואב להמוני תיירים. נסו להעלות בדעתכם אם היינו מזמינים את היפנים לתכנן את מערך התיירות הכולל של אזור ים המלח. מצד אחד היינו מצליחים לשמור על אוצר הטבע הנדיר והיפיפה שברשותנו, ומצד שני, נהנים מהזרמת כספים אדירה כתוצאה מפיתוח מערך תיירותי כלכלי ענק ממדים.
 
הדרך האלפינית,  יפן
אוטובוס חשמלי במנהרת קנדן. מערך התחבורה בנתיב האלפיני פועל לפי לוחות זמנים מדויקים,
בהם מעודכנים שמותיהם של האנשים האמורים לעלות לכל כלי רכב
 (צילום:  ろふね) 
 

לאורך הנתיב האלפיני של טטיאמה קורבה

הגעתי עם קבוצת מטיילים ישראלים לאזור האלפים היפניים הצפוניים במחצית השנייה של אוקטובר. בתקופה זו צבעי השלכת – ביפנית קויו (Koyo) – כבר ירדו מן האזורים הגבוהים אל התחנות הנמוכות יותר. השמש האירה את העלים האדומים והצהובים והדגישה את צבעי הסתיו. (עונת השלכת לאורך הדרך ארוכה יחסית, בשל הפרש גבהים של כמעט 2,000 מטר. היא מתחילה בדרך כלל באמצע ספטמבר באזורים הגבוהים ונמשכת עד תחילת נובמבר באזורים הנמוכים.)
 
במשך כ-8 שעות נחשפנו לנופים המרשימים של רכסי האלפים היפניים. נקודות תצפית מגוונות לאורך המסלול סחטו עוד ועוד תמונות ממצלמותינו. החוויה שהשאירה בי חותם עמוק הייתה השילוב המנוגד כל כך של נופי הטבע המבודדים, עם המוני יפנים שהקיפו אותנו. ביום זה חלפה בראשי מחשבה שאנו יכולים להשקיע חודשים ושנים בחקר צפונותיו של העם היפני, בשעה ששהייה אינטנסיבית של מספר שעות במקום בו מצופה ממך להתנהג כמקומי לכל דבר, מעניקה חוויה חד פעמית של נגיעה בתרבות. 

לזרים כמונו, חוויה זו יכולה להיות מלווה גם בתסכול וקושי להצליח ליהנות מטבע מבודד, ללא תחושת "חופש התנועה" האישית שלנו.
 

מסלול הדרך האלפינית

להלן תיאור המסלול ממזרח למערב, משינאנו-אומאצ'י לעבר טויאמה. אפשר כאמור לבצע אותו גם בכיוון ההפוך.
 
Tateyama Kurobe Alpine Route
תחנות לאורך הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה (לחצו על התמונה להגדלה)
 

1. יוצאים לדרך בשינאנו-אומאצ'י

אנו נוסעים באוטובוס מתחנת הרכבת שינאנו-אומאצ'י (Shinano-Ōmachi) בעיר אומאצ'י, הנמצאת בגובה של 712 מ' מעל פני הים, לעבר אוגיסאווה ,(Ogisawa) אשר בגובה של 1,433 מ'. הנסיעה נמשכת כ-40 דקות לאורך 18 קילומטרים. עם הגעתנו לאוגיסאווה, אנו נהנים מתצפית על צבעי השלכת המדהימים הסובבים אותנו.

באוגיסאווה עוברים אל טרמינל האוטובוס החשמלי של מנהרת קנדן. למגיעים בקבוצה מאורגנת נקבעת בדרך כלל שעת עלייה מראש, ומטיילים עצמאיים נדרשים לבחור או לקבל זמן עלייה בעת רכישת הכרטיס. מסביבנו יפנים המזדרזים בהליכה מהירה לעבר טרמינל האוטובוס החשמלי. השעה 8:20, אנחנו צריכים לעלות רק בשעה 9:00 על האוטובוס. מקננת בי השאלה האופיינית כל כך לזרים הסוררים: "מדוע לא להמשיך ולגמוע את היופי העוטף אותנו?".

התשובה נעוצה במשמעת ובסדר היפני. אם האוטובוס צריך לצאת בזמן, צריך לחשוב גם על הזמן הנדרש לארגון מאות התיירים על שיירת האוטובוסים החשמליים. התיירים היפנים יעזרו למארגנים ויתייצבו כמובן כחצי שעה לפחות באולם ההמתנה. לאחר תצפית קצרה מדי לטעמנו, עלינו במדרגות לאולם ההמתנה, בשעה 8:40, 20 דקות (!) לפני הזמן שהוזמנו לרכב, 
עשרות זוגות עיניים ננעצות בחבורה שלנו בהשתוממות, בשאלה אילמת: איך העזנו לאחר לעמדת ההמתנה של האוטובוסים?!
בתי מלון בעיר אומאצ'י
 
תחנת אוגיסאווה, הדרך האלפינית ביפן
תחנת אוגיסאווה, תצפית על צבעי השלכת המדהימים (צילום: CC annintofu)
 

2. במנהרה לעבר סכר קורובה

האוטובוס החשמלי יוצא מאוגיסאווה ונוסע 6.1 קילומטרים במשך כ-16 דקות. מנהרת קנדן (Kanden) עצמה נמתחת לאורך כ-5.4 קילומטרים ונבנתה כחלק ממיזם הקמת הסכר. המנהרה נחצבה מתחת להר אקאזאווה (Mount Akazawa), המתנשא לגובה של 2,678 מטר. הנסיעה מסתיימת בתחנת סכר קורובה, ממנה יוצאים אל התצפיות ואל הסכר.
 
הדרך האלפינית, הר אקאסאווה, יפן
נסיעה למרגלות הר אקאסאווה (צילום: Ttsuda)
 



3. סכר קורובה – הגבוה ביותר ביפן

סכר קורובה (Kurobe Dam) מתנשא לגובה של 186 מטר ונחשב לסכר הגבוה ביותר ביפן. הוא נבנה במשך שבע שנים, מ-1956 עד 1963, כחלק מתוכנית לניצול מי נהר קורובה להפקת חשמל. אורכו 492 מטר ומאגר המים שמאחוריו מכיל כ-200 מיליון מטרים מעוקבים.

שמו של המאגר הוא אגם קורובה (Kurobe Lake). בעבר פעלה בו ספינת התיירים גרווה, אך פעילותה הסתיימה בנובמבר 2024 וכיום אין באגם שייט תיירותי סדיר. בין סוף ביוני לאמצע באוקטובר מתקיים בדרך כלל שחרור מים מן הסכר לטובת המבקרים, בכפוף למזג האוויר ולתנאי התפעול. 

כדאי להקדיש לסכר כשעה. אפשר ללכת על ראש הסכר, לעלות לנקודות התצפית ולבקר במתחם התצוגה המתאר את הקמתו. המעבר מתחנת סכר קורובה לתחנת קורובקו, שממנה יוצאת הקרונית להמשך הדרך, נעשה ברגל ונמשך כ-15 דקות.

סכר קורובה, הדרך האלפינית ביפן
סכר קורובה, משיאי הביקור על הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה (צילום: CC Tak H)
 

4. בקרונית התת-קרקעית לקורובדאירה

בתחנת קורובקו עולים לקרונית התת-קרקעית היחידה ביפן שכל מסלולה עובר בתוך מנהרה. הנסיעה אורכת כחמש דקות לאורך 800 מטר, ובמהלכה עולים 373 מטרים אל תחנת קורובדאירה (Kurobedaira), הנמצאת בגובה של 1,828 מטר מעל פני הים. בקורובדאירה ממתינות תצפיות על ההרים המקיפים את התחנה, גן אלפיני קטן, חנות מזכרות ובית קפה. מטיילים עצמאיים אינם חייבים להסתפק בזמן קבוע, אך כדאי לבדוק מתי יוצא הרכבל הבא לדייקנבו.
 
תחנת קורובדאירה, הדרך האלפינית
תחנת קורובדאירה, בגובה 1,828 מ' מעל פני הים (צילום: CC Kentaro Ohno)
 

5. ברכבל אל תחנת דייקנבו

רכבל טאטיאמה (Tateyama Ropeway) מטפס מקורובדאירה לדייקנבו (Daikanbo) במשך כשבע דקות. אורכו 1.7 קילומטרים והפרש הגבהים בין התחנות הוא 488 מטר. זהו הרכבל היחיד ביפן שאין לאורכו עמודי תמיכה, ומחלונותיו נפתחת תצפית רחבה על אגם קורובה ועל רכס אושירו טאטיאמה. תחנת דייקנבו נמצאת בגובה 2,316 מטר. מרפסת התצפית שלה היא אחת התחנות המרשימות לאורך הדרך, ומומלץ להשאיר זמן לעלות אליה לפני שממשיכים למנהרת טאטיאמה.
 
רכבל טאטיאמה, הדרך האלפינית ביפן
רכבל טאטיאמה, המטפס מתחנת קורובדאירה לתחנת דייקנבו (צילום: CC hans-johnson)
 

6. מורודו – הנקודה הגבוהה במסלול

מדייקנבו נוסעים באוטובוס חשמלי במשך כעשר דקות בתוך מנהרת טאטיאמה, שאורכה 3.7 ק"מ. המנהרה עוברת מתחת לרכס טאטיאמה, שקבוצת פסגותיו כוללת את אויאמה (Oyama), בגובה 3,003 מטר, ואת אונאנג'יאמה (Onanjiyama), הפסגה הגבוהה ברכס, בגובה 3,015 מטר.

תחנת מורודו (Murodo Terminal), בגובה 2,450 מטר, היא הנקודה הגבוהה ביותר לאורך הדרך האלפינית. מכאן יוצאים מסלולי הליכה קצרים וארוכים. אחד המקומות הנגישים ביותר הוא אגם מיקוריגאיקה (Mikurigaike Pond) – אגם געשי הנמצא במרחק של כ-15 דקות הליכה מן התחנה. ביום בהיר משתקפות במימיו פסגות טאטיאמה.

בסביבת מורודו ניכרת הפעילות הגעשית בריח הגופרית ובאדים העולים מעמק ג'יגוקודאני (Jigokudani). נכון ל-2026, שביל עמק ג'יגוקודאני עצמו סגור בשל פעילות מוגברת של גזים געשיים, ויש להישמע לשילוט ולהוראות הפקחים ולא לסטות מן השבילים הפתוחים.

באביב פונים רוב המבקרים אל מסדרון השלג של טאטיאמה (Tateyama Snow Corridor), הפתוח בדרך כלל מאמצע אפריל עד סוף יוני. בקיץ ובסתיו אפשר לטייל סביב אגם מיקוריגאיקה ובמישור מורודו. הטמפרטורה במורודו נמוכה בכ-15 מעלות מזו שבמישור, ולכן יש להצטייד בביגוד חם גם כאשר מזג האוויר בטויאמה או בנגאנו נעים.
 
 
אגם מיקוריגאיקה באזור תחנת מורודו, הדרך האלפינית
אגם מיקוריגאיקה באזור תחנת מורודו, הנקודה הגבוהה ביותר במסלול (צילום: CC kimagurenote)

מסדרון השלג באזור תחנת מורודו, הדרך האלפינית
מסדרון השלג של טאטיאמה, הפתוח בדרך כלל רק בחודשי האביב (צילום: CC Ankur Panchbudhe)
 

7. ממורדו לתחנת טטיאמה

ממורודו יורדים באוטובוס הרמה של טאטיאמה (Tateyama Highland Bus) אל ביז'ודאירה (Bijodaira). הנסיעה נמשכת כ-50 דקות לאורך 23 קילומטרים ויורדת כמעט 1,500 מטר. הדרך עוברת בין נופים אלפיניים, אזורי ביצה ויערות, ובעונת האביב גם לאורך קירות השלג. בביז'ודאירה עוברים לרכבת ההרים טאטיאמה (Tateyama Cable Car). הפוניקולר יורד כ-500 מטרים לאורך 1.3 ק"מ ומגיע לאחר כשבע דקות לתחנת טאטיאמה, הנמצאת בגובה 475 מטר. כאן מסתיים הנתיב האלפיני המרכזי.

אם נותר זמן, אפשר לצאת מתחנת טאטיאמה באוטובוס עונתי למפלי שומיו (Shōmyō Falls). המים נופלים בארבע מדרגות מגובה כולל של 350 מטר, וזהו המפל הגבוה ביותר ביפן. האוטובוס פועל לרוב ממאי עד נובמבר – בדקו את זמני הפעילות לפני הטיול וקחו בחשבון גם את ההליכה מתחנת האוטובוס לתצפית.
 
פוניקולור טטיאמה ומפלי שומיו
הפוניקולור היורד אל תחנת טטיאמה, ממנה ניתן לנסוע אל מפלי שומיו (צילום: CC Saigen Jiro, amanar0302)
 

8. אל העיר טויאמה וסוף הטיול

הגענו לקיצו של המסלול ההררי. במשך יום שלם נחשפנו לנופי האלפים היפניים מזוויות וגבהים ייחודיים, והפכנו לחלק בלתי נפרד מהסדר והדיוק היפני. לפנינו נסיעה של כשעה ברכבת של Toyama Chihō Railway, מהעיירה טטיאמה לעבר העיר טויאמה (Toyama), השוכנת לחופי ים יפן.
לינה בעיר טויאמה


מלונות מומלצים משני צידי הדרך האלפינית

בצד המזרחי מומלץ מלון רוט-אין שינאנו אומאצ'י אקימאה (Hotel Route-Inn Shinano Omachi Ekimae), הממוקם כדקה הליכה מתחנת הרכבת שינאנו-אומאצ'י. מהתחנה יוצא האוטובוס לאוגיסאווה, נקודת הכניסה המזרחית לדרך האלפינית. המלון מציע חדרים מודרניים, מרחצאות חמים וארוחת בוקר, והוא בחירה נוחה במיוחד לפני יציאה מוקדמת למסלול.

למי שמשלב את העיר מצומוטו (Matsumoto) במסלול הטיול, אפשר ללון גם בה ולהמשיך ממנה ברכבת לתחנת שינאנו אומאצ'י (כשעה נסיעה). מלון אוניאדו נונו מצומוטו (Onyado Nono Matsumoto Natural Hot Spring) מרוחק כחמש דקות הליכה מתחנת הרכבת ומציע חדרים בעיצוב יפני, מרחצאות אונסן טבעיים וסאונה.

בעוד שאפשרויות הלינה במצומוטו רבות יותר, למטיילים המעוניינים להתחיל את חציית הדרך האלפינית בשעה מוקדמת, הלינה באומאצ'י עדיפה.

מלון מומלץ באומאצ'י, בצד המזרחי של הדרך האלפינית
מלון רוט-אין שינאנו אומאצ'י אקימאה, כדקה הליכה מתחנת הרכבת אל תחילת הדרך האלפינית
 
מלון מומלץ בעיר מצומוטו, למטיילים באלפים היפניים
מלון אוניאדו נונו מצומוטו – למגיעים ברכבת מהעיר מצומוטו

 
בצד המערבי מומלץ מלון ג'אל סיטי טויאמה (Hotel JAL City Toyama), הממוקם כשלוש דקות הליכה מתחנת הרכבת המרכזית של טויאמה. המלון מציע חדרים מודרניים ומיקום נוח להמשך הנסיעה בעיר או ליציאה אל הדרך האלפינית.

מלון מומלץ בעיר טויאמה, הדרך האלפינית
מלון ג'אל סיטי טויאמה – מלון מפנק בעיר טויאמה, בסיומו של המסלול בדרך האלפינית


מידע שימושי למטיילים בדרך האלפינית

♦ מומלץ להזמין כרטיס אינטרנט מראש, במיוחד בעונת קירות השלג, בסופי שבוע ובחגים יפניים. גם כאשר הכרטיסים המקוונים אזלו, עשויים להימכר כרטיסים ביום הנסיעה, אך ייתכן שהשעה הרצויה תהיה מלאה.
♦ הכרטיסים תקפים לחמישה ימים מתחילת השימוש, ולכן אפשר לעצור ללינה לאורך הדרך. ניתן לטייל ולרדת בכל תחנה, אך אי אפשר לחזור לאחור באמצעות כרטיס חד-כיווני.
♦ קיים שירות להעברת מזוודות בין נקודות משני עברי הנתיב, וכן שירות להעברת רכב בין טאטיאמה לאוגיסאווה.
♦ אין כספומטים לאורך הדרך, ובחלק מן האזורים הקליטה הסלולרית מוגבלת. מומלץ להצטייד מראש במזומן, מים, ביגוד חם ונעלי הליכה מתאימות.
♦ למידע עדכני על מועדי הפעילות, לוחות הזמנים והכרטיסים: האתר הרשמי של הדרך האלפינית טאטיאמה קורובה
♦ למידע על סכר קורובה ושחרור המים: האתר הרשמי של סכר קורובה
 

מידע נוסף

כתבות נוספות



כרמית וייס
 
אודות הכותבת
אילה דנון, גיאוגרפית, בוגרת תואר שני בגיאוגרפיה כלכלית. התגוררה ביפן, חיה את ההוויה היפנית ודוברת השפה. מייסדת יפן חוויה אחרת, המתמחה בארגון והדרכת טיולי עומק וייעוץ למטיילים ביפן. מרצה ומעבירה סדנאות עסקיות לחברות המעוניינות להעמיק את היכרותן עם תרבות העסקים ביפן.







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר