להפליג לקצות העולם:
הרפתקה ללא גיל
מאת: שרון מושקוביץ
מכירים את המשפט "לאהבה אין גיל"? ובכן, גם להפלגות בקטבים אין. למרות הארומה ההרפתקנית הנלווית להפלגות באנטארקטיקה ובארקטיקה, בפועל מדובר בהפלגות שאינן דורשות כושר גופני גבוה או מאמץ פיזי. ההרפתקה הינה מעצם ההפלגה בספינה עמידה לקרח, מהירידה לחוף בסירות קטנות, מהקרבה הבלתי נתפסת לבעלי החיים, ומהאינטימיות הנוצרת בין מטיילים החולקים את אותה חוויה, שקשה לתאר במילים.
סבא וסבתא נוסעים לאנטארקטיקה
כשמדברים על הפלגה לאנטארקטיקה, רבים מדמיינים מסע אתגרי בטמפרטורה של מינוס עשרים מעלות, ומגיעים למסקנה: "בגילי זה כבר לא מתאים". אז נכון שהפלגה אל הקוטב הדרומי (או הצפוני) לא מתאימה לכל אחד, אבל לגיל ולכושר גופני אין שום קשר לזה. ההפלגות מתאימות ומיועדות בראש ובראשונה למי שאוהב טבע וחולם להגיע קרוב ככל האפשר לבעלי חיים מרתקים וגדולים, בסביבתם הטבעית, הבלתי נגועה. באופן טבעי, מי שמגיעים להפליג במקומות אלה הם בדרך כלל אנשים שכבר "ראו עולם".
לא אחת פונים אליי מטיילים ש"נגמר להם לאן לטייל". הם כבר היו במזרח הרחוק ובאמריקה הדרומית, טיילו בכל השמורות באפריקה, הרחיקו עד אוסטרליה וניו-זילנד, וכבר לא זוכרים כמה פעמים היו באירופה.
"תעזרי לנו", הם מבקשים. אז אני מציעה הפלגת אקספדישן ( Expedition ) – זן חדש ומתפתח של הפלגות בספינות קטנות וחזקות, הנושאות על סיפונן כמה מאות נוסעים בלבד, באווירה אינטימית ובלתי פורמלית. אחד היתרונות של ספינות האקספדישן, הוא בהתאמתן לטיולים באזורים שלא בהכרח יש בהם תשתית תיירותית, כיוון שהן מצוידות בסירות זודיאק המאפשרות לנוסעים לרדת אל החוף ללא נמל. המשמעות של זה בפועל היא, שאזורים שבעבר לא ניתן היה לטייל בהם, הפכו עתה לנגישים יחסית.
היעדים הבולטים ביותר בתחום הפלגות האקספדישן הם הקטבים: יבשת אנטארקטיקה מדרום, ומצדו השני של כדור הארץ - ארצות הקוטב הצפוני, ובהן ארכיפלג שפיצברגן השייך לנורווגיה, ארץ פרנץ יוזף, גרינלנד, איי וראנגל, צפון אלסקה, צפון קנדה והקוטב הצפוני עצמו.
הפלגות לקטבים הפכו בשנים האחרונות פופולריות יותר מאשר בעבר, אבל עדיין מדי שנה רק כ- 100 מטיילים ישראלים מפליגים לאנטארקטיקה ועוד כ- 80 ישראלים מפליגים ומטיילים ברחבי הקוטב הצפוני. ההפלגות לקטבים אינן זולות, ומחירן משתנה בהתאם למשך ההפלגה, מועד ההפלגה, הספינה שבוחרים והתא בספינה.
כתבת דגשים לטיול מוצלח בגיל הזהב
מקבלים את פני המטיילים - אלפי פינגווינים נרגשים! (צילום: אמיר גור)
אופי ההפלגות – למה לצפות?
הפלגות לקטבים הן הפלגות במקומות שיד אדם טרם נגעה בהם, והטבע שולט בהם ללא עוררין. אמנם יש תכנית ומסלול, אבל אלה מהווים יותר הצהרת כוונות, כשבפועל, קברניט הספינה ומנהל ההפלגה מתייעצים ביניהם מדי ערב, וקובעים את התכנית ליום הבא בהתאם לתנאי מזג האוויר והים, ומיקומם של בעלי החיים.
מדי יום יורדים לחוף פעמיים, להכיר את השטח מקרוב: לעיתים יורדים אל תוך מושבה של פינגווינים, לפעמים משייטים בסירות הזודיאק בין להקות לווייתנים וקרחוני ענק, יש שמטיילים על החוף לצד עדר של איילי צפון ועם קצת מזל, ניתן לראות דב קוטב מצליח לצוד כלב-ים. כל יום שונה מקודמו ואין לדעת מה יוליד יום.
אחד המאפיינים של הפלגות אקספדישן הוא יחס גבוה של אנשי צוות לעומת מטיילים. אנשי הצוות זמינים למטיילים בכל עת, כולל בעזרה בירידות לחוף ובהליכה על החוף. הצוות כולל מומחים בתחומים רלוונטיים להפלגה: היסטוריה, גאולוגיה, ביולוגיה ועוד, שמעבירים הרצאות מרתקות ברמה גבוהה, שף ואנשי מטבח קשובים ומקצועיים וכמובן - רופא מיומן.
כתבה על הפלגה לאיי ג'ורג'יה הדרומית
יושבים בסירה ומתקרבים למפגש אינטימי עם הטבע (צילום: אמיר גור)
איך יורדים לחוף?
הירידה לחוף מתבצעת בסירות זודיאק – סירות מגומי עבה, המאפשרות לנוסעים לגשת לחוף במקומות בהם אין נמל מסודר. הירידה מהספינה עצמה אל סירת הזודיאק היא בגרם מדרגות עם מעקות משני צדיו, הצמוד לדופן הספינה, כאשר אנשי צוות מסייעים לנוסעים להיכנס לסירה ולהתיישב בה בבטחה. בספינות החדשות יותר, קיים בחלקה האחורי של הספינה מעין מזח, המאפשר לנוסעים להיכנס לסירת הזודיאק מתוך הספינה עצמה, גם כאן בסיוע של אנשי הצוות.
סירות הזודיאק, ברוב המקרים, מגיעות כמעט עד החוף, ואת הצעדים הראשונים אחרי הירידה מהסירה עושים המטיילים בתוך המים. לצורך זה משאילות כל הספינות מגפי גומי מצוינים אטומים למים, בהם גם הולכים על החוף. לעתים אין צורך להגיע לחוף ממש, שכן עיקר העניין הוא במים – להקת פינגווינים מצטופפת על קרחון באמצע הים, כלב ים נמרי בשעת הציד או לווייתנים ענקיים שסועדים את לבם ומנופפים בזנבם לשלום. במקרים אלה, כל אחד תופס את התנוחה הנוחה לו בסירת הגומי, בעת שמשייטים בשקט וברוגע סמוך למוקד ההתרחשות.
כתבה על הפלגה לאנטארקטיקה
בעלי החיים לא מתרגשים מהסירות הקטנות שמתקרבות אליהם, וממשיכים בשלהם (צילום: אמיר גור)
האם ההליכה על החוף קשה?
כל אחד הולך כפי יכולתו. חלק מהירידות לחוף הן לביקור בתחנת מחקר או מושבת פינגווינים, ואז השטח אינו גדול וממילא הולכים עשרות עד מאות מטרים בלבד. בירידות לחוף בהן קיימת אפשרות לטיולים ארוכים יותר, צוות הספינה מציע מספר מסלולי הליכה בדרגות קושי משתנות – מהליכה קצרה וקלה, דרך מסלולי הליכה בינוניים ועד הליכה מאומצת יותר, בת שעה או יותר. כל קבוצה מלווה על ידי מדריך מטעם הספינה. חלק מהספינות מספקות למטיילים מקלות-הליכה בירידות לחוף.
במשך כל זמן השהייה על היבשה, סירות הזודיאק עומדות לרשות המטיילים, ובאפשרותם לשוב לספינה בכל רגע שירצו.
כתבה על טיול אקטיבי באנטארקטיקה
כמה פינגווינים ספרתם...? הטבע נגיש החל מקו החוף ולכן ההליכות אינן ארוכות או מאמצות (צילום: אמיר גור)
כמה קר בקטבים?
האמת שלא כל-כך... הטמפרטורה על החוף נעה בדרך כלל סביב 0 עד 5 מעלות, אך אם יש רוח, זה יכול להרגיש קצת פחות. בכל מקרה, כשמתכוננים בהתאם ומתלבשים היטב, לא מרגישים בקור. לבנים תרמיים, 2 שכבות לבוש עליונות, כובע צמר, צעיף, כפפות, גרביים חמים ושכבה חיצונית אטומה למים – הם תנאי הכרחי להנאה מההפלגה.
כשנמצאים בספינה, לעומת זאת, חמים ונעים. הטמפרטורה בספינה נעה סביב 20-24 מעלות כל הזמן.
בעלי החיים שאוהבים את הקור... חיים בקטבים (צילומים: אמיר גור)
מה רמת הספינה?
כיום משייטות במרחב הארקטי והאנטארקטי ספינות בגדלים שונים וברמות שונות: החל מספינות מחקר לשעבר, אשר הוסבו לספינות נוסעים – הן פחות מפוארות, אבל בדרך כלל יותר חזקות ומהירות, וכלה בספינות שנבנו כספינות יוקרה עמידות לקרח, עם תאים מרווחים יותר, לעיתים עם מרפסות, ותנאים מפנקים.
מבחינת גודלן ויכולתן להתקרב לטבע – ספינות האקספדישן, הנושאות על סיפונן כ- 100-250 נוסעים בסך הכל, מציעות את ההפלגה הקרובה ביותר לטבע, שרואים בה הכי הרבה. אחריהן באות ספינות הביניים, בגדלים של 300-600 איש, עליהן חלים חוקים מעט אחרים והן מאפשרות פחות ירידות לחוף. וישנן את ספינות הקרוז הגדולות, הנושאות על סיפונן אלפי אנשים. גם הן מגיעות לאנטארקטיקה, למשל, אבל לא מורידות נוסעים לחוף בכלל, את נופי היבשת רואים מהסיפון בלבד.
למעט יוצאים מן הכלל, בכל התאים ובכל הספינות המפליגות באנטארקטיקה ובארקטיקה יש שירותים ומקלחת בתא, וחלון הפונה החוצה. בחלק גדול מהספינות, אך לא בכולן, יש מעלית.
בכל ספינות האקספדישן האוכל מצוין, השירות אישי ומוקפד, והאווירה נעימה ובלתי פורמלית: אין צורך בלבוש רשמי, אין מקומות קבועים בחדר האוכל, והתקשורת עם הצוות המקצועי היא בגובה העיניים.
הספינות ברמות שונות, אך כולן מקצועיות ומותאמות לסביבה (צילום: אמיר גור)
מדיניות נוסעים יחידים
כל הספינות מאפשרות למטיילים הנוסעים בגפם לבקש שותף לחדר, תמיד בני אותו מין, ומרגע שהבקשה נתקבלה, באחריות הספינה למצוא את השותפ/ה. היה ולא נמצא שותף, אותו נוסע יקבל תא ליחיד ללא תוספת תשלום. נוסע אשר יבקש מראש תא זוגי לשימושו הבלעדי, ישלם תוספת שנעה בין 60% ל- 100% ממחיר ההפלגה, תלוי בספינה ובתא הנבחר.
בחלק קטן מהספינות ישנם תאים המיועדים לנוסעים המגיעים בגפם, אולם אלה אינם רבים ובדרך כלל נתפסים זמן רב מראש.
כתבת "מדריך הטרמפיסט לאנטארקטיקה"
נפגשים על הסיפון לתצפית קרחונים וחיפוש לווייתנים (צילום: אמיר גור)
"שמעתי שהים סוער"
הפלגה, שלא כמו נסיעה ברכב, נתונה הרבה יותר להשפעתו של מזג האוויר. רוח נגדית יכולה להאט מעט את הקצב והמסלול תמיד מתחשב בתנאי הים, כדי להביא לחוויית הפלגה נעימה ככל הניתן.
באופן רגיל, בהפלגות בקוטב הצפוני ובהפלגה באנטארקטיקה עצמה (אחרי שחוצים את מיצרי דרייק), הים בד"כ שקט. הספינה יציבה וניתן לשוטט בה, לשמוע הרצאה, לאכול, לקרוא או לעלות לסיפון לתצפית.
ה"שמועה" שהים סוער בקטבים נובעת בעיקר מחלק אחד במסע לאנטארקטיקה: ההפלגה במעבר דרייק ( Drake passage ), המחבר את האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, ונחשב, בצדק, למצר סוער במיוחד. לשמחתנו, כיום יש שפע של פתרונות למחלת-ים: כדורים נגד בחילה, מדבקות, ובמקרים קיצוניים – גם זריקות. בשל הריחוק הפיזי מהציוויליזציה, בכל הספינות יש רופא, כאמור, אשר יעמוד לרשותכם בעת הצורך.
לרגישים במיוחד, קיימת אפשרות נוספת: הפלגות המשלבות טיסה מעל מעבר דרייק, ועלייה לספינה באנטארקטיקה עצמה. בהפלגות אלה, בעצם מוותרים על החלק הסוער של הפלגה. אליה וקוץ בה: הפלגות אלה בדרך כלל מעט יקרות יותר, ומתמלאות זמן רב מראש, לעיתים שנה ויותר.
זכרו שבסופו של דבר, רוב המטיילים בספינה אינם יורדי ים מנוסים, וכולכם "באותה סירה", תרתי משמע.
הספינה מספקת בדרך כלל מעילים, מגפיים נוחים ומקלות הליכה. על הספינה יש רופא שמוכן לכל תרחיש
(צילום: אמיר גור)
עבור מי שמחפשים את חוויית הביקור ביקום מקביל, בו הדובים הם השליטים האמתיים, או שלחופיו יותר פינגווינים מחול ים – הפלגה לקטבים היא הרפתקה מתבקשת. אופי הטיול מתאים גם למי שמתקשה בהליכות ארוכות, ועדיין רוצה לבקר בממלכת הקרח הפראית שבסוף העולם, ולהתמסר אל הטבע במלוא עוצמתו.
כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות
הפלגות לאנטארקטיקה - מידע מעשי
הפלגות לאנטארקטיקה - חלום ומציאות
אנטארקטיקה בייס-קמפ
הפלגה לשפיצברגן
הפלגה לאיי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית
כתבות על טיולים לגיל הזהב
"תעזרי לנו", הם מבקשים. אז אני מציעה הפלגת אקספדישן (
כתבת דגשים לטיול מוצלח בגיל הזהב
מקבלים את פני המטיילים - אלפי פינגווינים נרגשים! (צילום: אמיר גור)
מדי יום יורדים לחוף פעמיים, להכיר את השטח מקרוב: לעיתים יורדים אל תוך מושבה של פינגווינים, לפעמים משייטים בסירות הזודיאק בין להקות לווייתנים וקרחוני ענק, יש שמטיילים על החוף לצד עדר של איילי צפון ועם קצת מזל, ניתן לראות דב קוטב מצליח לצוד כלב-ים. כל יום שונה מקודמו ואין לדעת מה יוליד יום.
יושבים בסירה ומתקרבים למפגש אינטימי עם הטבע (צילום: אמיר גור)
איך יורדים לחוף?
הירידה לחוף מתבצעת בסירות זודיאק – סירות מגומי עבה, המאפשרות לנוסעים לגשת לחוף במקומות בהם אין נמל מסודר. הירידה מהספינה עצמה אל סירת הזודיאק היא בגרם מדרגות עם מעקות משני צדיו, הצמוד לדופן הספינה, כאשר אנשי צוות מסייעים לנוסעים להיכנס לסירה ולהתיישב בה בבטחה. בספינות החדשות יותר, קיים בחלקה האחורי של הספינה מעין מזח, המאפשר לנוסעים להיכנס לסירת הזודיאק מתוך הספינה עצמה, גם כאן בסיוע של אנשי הצוות.
סירות הזודיאק, ברוב המקרים, מגיעות כמעט עד החוף, ואת הצעדים הראשונים אחרי הירידה מהסירה עושים המטיילים בתוך המים. לצורך זה משאילות כל הספינות מגפי גומי מצוינים אטומים למים, בהם גם הולכים על החוף. לעתים אין צורך להגיע לחוף ממש, שכן עיקר העניין הוא במים – להקת פינגווינים מצטופפת על קרחון באמצע הים, כלב ים נמרי בשעת הציד או לווייתנים ענקיים שסועדים את לבם ומנופפים בזנבם לשלום. במקרים אלה, כל אחד תופס את התנוחה הנוחה לו בסירת הגומי, בעת שמשייטים בשקט וברוגע סמוך למוקד ההתרחשות.
כתבה על הפלגה לאנטארקטיקה
בעלי החיים לא מתרגשים מהסירות הקטנות שמתקרבות אליהם, וממשיכים בשלהם (צילום: אמיר גור)
האם ההליכה על החוף קשה?
כל אחד הולך כפי יכולתו. חלק מהירידות לחוף הן לביקור בתחנת מחקר או מושבת פינגווינים, ואז השטח אינו גדול וממילא הולכים עשרות עד מאות מטרים בלבד. בירידות לחוף בהן קיימת אפשרות לטיולים ארוכים יותר, צוות הספינה מציע מספר מסלולי הליכה בדרגות קושי משתנות – מהליכה קצרה וקלה, דרך מסלולי הליכה בינוניים ועד הליכה מאומצת יותר, בת שעה או יותר. כל קבוצה מלווה על ידי מדריך מטעם הספינה. חלק מהספינות מספקות למטיילים מקלות-הליכה בירידות לחוף.
במשך כל זמן השהייה על היבשה, סירות הזודיאק עומדות לרשות המטיילים, ובאפשרותם לשוב לספינה בכל רגע שירצו.
כתבה על טיול אקטיבי באנטארקטיקה
כמה פינגווינים ספרתם...? הטבע נגיש החל מקו החוף ולכן ההליכות אינן ארוכות או מאמצות (צילום: אמיר גור)
כמה קר בקטבים?
האמת שלא כל-כך... הטמפרטורה על החוף נעה בדרך כלל סביב 0 עד 5 מעלות, אך אם יש רוח, זה יכול להרגיש קצת פחות. בכל מקרה, כשמתכוננים בהתאם ומתלבשים היטב, לא מרגישים בקור. לבנים תרמיים, 2 שכבות לבוש עליונות, כובע צמר, צעיף, כפפות, גרביים חמים ושכבה חיצונית אטומה למים – הם תנאי הכרחי להנאה מההפלגה.
כשנמצאים בספינה, לעומת זאת, חמים ונעים. הטמפרטורה בספינה נעה סביב 20-24 מעלות כל הזמן.
בעלי החיים שאוהבים את הקור... חיים בקטבים (צילומים: אמיר גור)
מה רמת הספינה?
כיום משייטות במרחב הארקטי והאנטארקטי ספינות בגדלים שונים וברמות שונות: החל מספינות מחקר לשעבר, אשר הוסבו לספינות נוסעים – הן פחות מפוארות, אבל בדרך כלל יותר חזקות ומהירות, וכלה בספינות שנבנו כספינות יוקרה עמידות לקרח, עם תאים מרווחים יותר, לעיתים עם מרפסות, ותנאים מפנקים.
מבחינת גודלן ויכולתן להתקרב לטבע – ספינות האקספדישן, הנושאות על סיפונן כ- 100-250 נוסעים בסך הכל, מציעות את ההפלגה הקרובה ביותר לטבע, שרואים בה הכי הרבה. אחריהן באות ספינות הביניים, בגדלים של 300-600 איש, עליהן חלים חוקים מעט אחרים והן מאפשרות פחות ירידות לחוף. וישנן את ספינות הקרוז הגדולות, הנושאות על סיפונן אלפי אנשים. גם הן מגיעות לאנטארקטיקה, למשל, אבל לא מורידות נוסעים לחוף בכלל, את נופי היבשת רואים מהסיפון בלבד.
למעט יוצאים מן הכלל, בכל התאים ובכל הספינות המפליגות באנטארקטיקה ובארקטיקה יש שירותים ומקלחת בתא, וחלון הפונה החוצה. בחלק גדול מהספינות, אך לא בכולן, יש מעלית.
בכל ספינות האקספדישן האוכל מצוין, השירות אישי ומוקפד, והאווירה נעימה ובלתי פורמלית: אין צורך בלבוש רשמי, אין מקומות קבועים בחדר האוכל, והתקשורת עם הצוות המקצועי היא בגובה העיניים.
הספינות ברמות שונות, אך כולן מקצועיות ומותאמות לסביבה (צילום: אמיר גור)
מדיניות נוסעים יחידים
כל הספינות מאפשרות למטיילים הנוסעים בגפם לבקש שותף לחדר, תמיד בני אותו מין, ומרגע שהבקשה נתקבלה, באחריות הספינה למצוא את השותפ/ה. היה ולא נמצא שותף, אותו נוסע יקבל תא ליחיד ללא תוספת תשלום. נוסע אשר יבקש מראש תא זוגי לשימושו הבלעדי, ישלם תוספת שנעה בין 60% ל- 100% ממחיר ההפלגה, תלוי בספינה ובתא הנבחר.
בחלק קטן מהספינות ישנם תאים המיועדים לנוסעים המגיעים בגפם, אולם אלה אינם רבים ובדרך כלל נתפסים זמן רב מראש.
כתבת "מדריך הטרמפיסט לאנטארקטיקה"
נפגשים על הסיפון לתצפית קרחונים וחיפוש לווייתנים (צילום: אמיר גור)
"שמעתי שהים סוער"
הפלגה, שלא כמו נסיעה ברכב, נתונה הרבה יותר להשפעתו של מזג האוויר. רוח נגדית יכולה להאט מעט את הקצב והמסלול תמיד מתחשב בתנאי הים, כדי להביא לחוויית הפלגה נעימה ככל הניתן.
באופן רגיל, בהפלגות בקוטב הצפוני ובהפלגה באנטארקטיקה עצמה (אחרי שחוצים את מיצרי דרייק), הים בד"כ שקט. הספינה יציבה וניתן לשוטט בה, לשמוע הרצאה, לאכול, לקרוא או לעלות לסיפון לתצפית.
ה"שמועה" שהים סוער בקטבים נובעת בעיקר מחלק אחד במסע לאנטארקטיקה: ההפלגה במעבר דרייק ( Drake passage ), המחבר את האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, ונחשב, בצדק, למצר סוער במיוחד. לשמחתנו, כיום יש שפע של פתרונות למחלת-ים: כדורים נגד בחילה, מדבקות, ובמקרים קיצוניים – גם זריקות. בשל הריחוק הפיזי מהציוויליזציה, בכל הספינות יש רופא, כאמור, אשר יעמוד לרשותכם בעת הצורך.
לרגישים במיוחד, קיימת אפשרות נוספת: הפלגות המשלבות טיסה מעל מעבר דרייק, ועלייה לספינה באנטארקטיקה עצמה. בהפלגות אלה, בעצם מוותרים על החלק הסוער של הפלגה. אליה וקוץ בה: הפלגות אלה בדרך כלל מעט יקרות יותר, ומתמלאות זמן רב מראש, לעיתים שנה ויותר.
זכרו שבסופו של דבר, רוב המטיילים בספינה אינם יורדי ים מנוסים, וכולכם "באותה סירה", תרתי משמע.
הספינה מספקת בדרך כלל מעילים, מגפיים נוחים ומקלות הליכה. על הספינה יש רופא שמוכן לכל תרחיש
(צילום: אמיר גור)
עבור מי שמחפשים את חוויית הביקור ביקום מקביל, בו הדובים הם השליטים האמתיים, או שלחופיו יותר פינגווינים מחול ים – הפלגה לקטבים היא הרפתקה מתבקשת. אופי הטיול מתאים גם למי שמתקשה בהליכות ארוכות, ועדיין רוצה לבקר בממלכת הקרח הפראית שבסוף העולם, ולהתמסר אל הטבע במלוא עוצמתו.
כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות
הפלגות לאנטארקטיקה - מידע מעשי
הפלגות לאנטארקטיקה - חלום ומציאות
אנטארקטיקה בייס-קמפ
הפלגה לשפיצברגן
הפלגה לאיי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית
כתבות על טיולים לגיל הזהב
כתבה על הפלגה לאנטארקטיקה
בעלי החיים לא מתרגשים מהסירות הקטנות שמתקרבות אליהם, וממשיכים בשלהם (צילום: אמיר גור)
כתבה על טיול אקטיבי באנטארקטיקה
כמה פינגווינים ספרתם...? הטבע נגיש החל מקו החוף ולכן ההליכות אינן ארוכות או מאמצות (צילום: אמיר גור)
כמה קר בקטבים?
האמת שלא כל-כך... הטמפרטורה על החוף נעה בדרך כלל סביב 0 עד 5 מעלות, אך אם יש רוח, זה יכול להרגיש קצת פחות. בכל מקרה, כשמתכוננים בהתאם ומתלבשים היטב, לא מרגישים בקור. לבנים תרמיים, 2 שכבות לבוש עליונות, כובע צמר, צעיף, כפפות, גרביים חמים ושכבה חיצונית אטומה למים – הם תנאי הכרחי להנאה מההפלגה.
כשנמצאים בספינה, לעומת זאת, חמים ונעים. הטמפרטורה בספינה נעה סביב 20-24 מעלות כל הזמן.
בעלי החיים שאוהבים את הקור... חיים בקטבים (צילומים: אמיר גור)
מה רמת הספינה?
כיום משייטות במרחב הארקטי והאנטארקטי ספינות בגדלים שונים וברמות שונות: החל מספינות מחקר לשעבר, אשר הוסבו לספינות נוסעים – הן פחות מפוארות, אבל בדרך כלל יותר חזקות ומהירות, וכלה בספינות שנבנו כספינות יוקרה עמידות לקרח, עם תאים מרווחים יותר, לעיתים עם מרפסות, ותנאים מפנקים.
מבחינת גודלן ויכולתן להתקרב לטבע – ספינות האקספדישן, הנושאות על סיפונן כ- 100-250 נוסעים בסך הכל, מציעות את ההפלגה הקרובה ביותר לטבע, שרואים בה הכי הרבה. אחריהן באות ספינות הביניים, בגדלים של 300-600 איש, עליהן חלים חוקים מעט אחרים והן מאפשרות פחות ירידות לחוף. וישנן את ספינות הקרוז הגדולות, הנושאות על סיפונן אלפי אנשים. גם הן מגיעות לאנטארקטיקה, למשל, אבל לא מורידות נוסעים לחוף בכלל, את נופי היבשת רואים מהסיפון בלבד.
למעט יוצאים מן הכלל, בכל התאים ובכל הספינות המפליגות באנטארקטיקה ובארקטיקה יש שירותים ומקלחת בתא, וחלון הפונה החוצה. בחלק גדול מהספינות, אך לא בכולן, יש מעלית.
בכל ספינות האקספדישן האוכל מצוין, השירות אישי ומוקפד, והאווירה נעימה ובלתי פורמלית: אין צורך בלבוש רשמי, אין מקומות קבועים בחדר האוכל, והתקשורת עם הצוות המקצועי היא בגובה העיניים.
הספינות ברמות שונות, אך כולן מקצועיות ומותאמות לסביבה (צילום: אמיר גור)
מדיניות נוסעים יחידים
כל הספינות מאפשרות למטיילים הנוסעים בגפם לבקש שותף לחדר, תמיד בני אותו מין, ומרגע שהבקשה נתקבלה, באחריות הספינה למצוא את השותפ/ה. היה ולא נמצא שותף, אותו נוסע יקבל תא ליחיד ללא תוספת תשלום. נוסע אשר יבקש מראש תא זוגי לשימושו הבלעדי, ישלם תוספת שנעה בין 60% ל- 100% ממחיר ההפלגה, תלוי בספינה ובתא הנבחר.
בחלק קטן מהספינות ישנם תאים המיועדים לנוסעים המגיעים בגפם, אולם אלה אינם רבים ובדרך כלל נתפסים זמן רב מראש.
כתבת "מדריך הטרמפיסט לאנטארקטיקה"
נפגשים על הסיפון לתצפית קרחונים וחיפוש לווייתנים (צילום: אמיר גור)
"שמעתי שהים סוער"
הפלגה, שלא כמו נסיעה ברכב, נתונה הרבה יותר להשפעתו של מזג האוויר. רוח נגדית יכולה להאט מעט את הקצב והמסלול תמיד מתחשב בתנאי הים, כדי להביא לחוויית הפלגה נעימה ככל הניתן.
באופן רגיל, בהפלגות בקוטב הצפוני ובהפלגה באנטארקטיקה עצמה (אחרי שחוצים את מיצרי דרייק), הים בד"כ שקט. הספינה יציבה וניתן לשוטט בה, לשמוע הרצאה, לאכול, לקרוא או לעלות לסיפון לתצפית.
ה"שמועה" שהים סוער בקטבים נובעת בעיקר מחלק אחד במסע לאנטארקטיקה: ההפלגה במעבר דרייק ( Drake passage ), המחבר את האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, ונחשב, בצדק, למצר סוער במיוחד. לשמחתנו, כיום יש שפע של פתרונות למחלת-ים: כדורים נגד בחילה, מדבקות, ובמקרים קיצוניים – גם זריקות. בשל הריחוק הפיזי מהציוויליזציה, בכל הספינות יש רופא, כאמור, אשר יעמוד לרשותכם בעת הצורך.
לרגישים במיוחד, קיימת אפשרות נוספת: הפלגות המשלבות טיסה מעל מעבר דרייק, ועלייה לספינה באנטארקטיקה עצמה. בהפלגות אלה, בעצם מוותרים על החלק הסוער של הפלגה. אליה וקוץ בה: הפלגות אלה בדרך כלל מעט יקרות יותר, ומתמלאות זמן רב מראש, לעיתים שנה ויותר.
זכרו שבסופו של דבר, רוב המטיילים בספינה אינם יורדי ים מנוסים, וכולכם "באותה סירה", תרתי משמע.
הספינה מספקת בדרך כלל מעילים, מגפיים נוחים ומקלות הליכה. על הספינה יש רופא שמוכן לכל תרחיש
(צילום: אמיר גור)
עבור מי שמחפשים את חוויית הביקור ביקום מקביל, בו הדובים הם השליטים האמתיים, או שלחופיו יותר פינגווינים מחול ים – הפלגה לקטבים היא הרפתקה מתבקשת. אופי הטיול מתאים גם למי שמתקשה בהליכות ארוכות, ועדיין רוצה לבקר בממלכת הקרח הפראית שבסוף העולם, ולהתמסר אל הטבע במלוא עוצמתו.
כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות
הפלגות לאנטארקטיקה - מידע מעשי
הפלגות לאנטארקטיקה - חלום ומציאות
אנטארקטיקה בייס-קמפ
הפלגה לשפיצברגן
הפלגה לאיי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית
כתבות על טיולים לגיל הזהב
בעלי החיים שאוהבים את הקור... חיים בקטבים (צילומים: אמיר גור)
הספינות ברמות שונות, אך כולן מקצועיות ומותאמות לסביבה (צילום: אמיר גור)
מדיניות נוסעים יחידים
כל הספינות מאפשרות למטיילים הנוסעים בגפם לבקש שותף לחדר, תמיד בני אותו מין, ומרגע שהבקשה נתקבלה, באחריות הספינה למצוא את השותפ/ה. היה ולא נמצא שותף, אותו נוסע יקבל תא ליחיד ללא תוספת תשלום. נוסע אשר יבקש מראש תא זוגי לשימושו הבלעדי, ישלם תוספת שנעה בין 60% ל- 100% ממחיר ההפלגה, תלוי בספינה ובתא הנבחר.
בחלק קטן מהספינות ישנם תאים המיועדים לנוסעים המגיעים בגפם, אולם אלה אינם רבים ובדרך כלל נתפסים זמן רב מראש.
כתבת "מדריך הטרמפיסט לאנטארקטיקה"
נפגשים על הסיפון לתצפית קרחונים וחיפוש לווייתנים (צילום: אמיר גור)
"שמעתי שהים סוער"
הפלגה, שלא כמו נסיעה ברכב, נתונה הרבה יותר להשפעתו של מזג האוויר. רוח נגדית יכולה להאט מעט את הקצב והמסלול תמיד מתחשב בתנאי הים, כדי להביא לחוויית הפלגה נעימה ככל הניתן.
באופן רגיל, בהפלגות בקוטב הצפוני ובהפלגה באנטארקטיקה עצמה (אחרי שחוצים את מיצרי דרייק), הים בד"כ שקט. הספינה יציבה וניתן לשוטט בה, לשמוע הרצאה, לאכול, לקרוא או לעלות לסיפון לתצפית.
ה"שמועה" שהים סוער בקטבים נובעת בעיקר מחלק אחד במסע לאנטארקטיקה: ההפלגה במעבר דרייק ( Drake passage ), המחבר את האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, ונחשב, בצדק, למצר סוער במיוחד. לשמחתנו, כיום יש שפע של פתרונות למחלת-ים: כדורים נגד בחילה, מדבקות, ובמקרים קיצוניים – גם זריקות. בשל הריחוק הפיזי מהציוויליזציה, בכל הספינות יש רופא, כאמור, אשר יעמוד לרשותכם בעת הצורך.
לרגישים במיוחד, קיימת אפשרות נוספת: הפלגות המשלבות טיסה מעל מעבר דרייק, ועלייה לספינה באנטארקטיקה עצמה. בהפלגות אלה, בעצם מוותרים על החלק הסוער של הפלגה. אליה וקוץ בה: הפלגות אלה בדרך כלל מעט יקרות יותר, ומתמלאות זמן רב מראש, לעיתים שנה ויותר.
זכרו שבסופו של דבר, רוב המטיילים בספינה אינם יורדי ים מנוסים, וכולכם "באותה סירה", תרתי משמע.
הספינה מספקת בדרך כלל מעילים, מגפיים נוחים ומקלות הליכה. על הספינה יש רופא שמוכן לכל תרחיש
(צילום: אמיר גור)
עבור מי שמחפשים את חוויית הביקור ביקום מקביל, בו הדובים הם השליטים האמתיים, או שלחופיו יותר פינגווינים מחול ים – הפלגה לקטבים היא הרפתקה מתבקשת. אופי הטיול מתאים גם למי שמתקשה בהליכות ארוכות, ועדיין רוצה לבקר בממלכת הקרח הפראית שבסוף העולם, ולהתמסר אל הטבע במלוא עוצמתו.
כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות
הפלגות לאנטארקטיקה - מידע מעשי
הפלגות לאנטארקטיקה - חלום ומציאות
אנטארקטיקה בייס-קמפ
הפלגה לשפיצברגן
הפלגה לאיי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית
כתבות על טיולים לגיל הזהב
כתבת "מדריך הטרמפיסט לאנטארקטיקה"
נפגשים על הסיפון לתצפית קרחונים וחיפוש לווייתנים (צילום: אמיר גור)
באופן רגיל, בהפלגות בקוטב הצפוני ובהפלגה באנטארקטיקה עצמה (אחרי שחוצים את מיצרי דרייק), הים בד"כ שקט. הספינה יציבה וניתן לשוטט בה, לשמוע הרצאה, לאכול, לקרוא או לעלות לסיפון לתצפית.
לרגישים במיוחד, קיימת אפשרות נוספת: הפלגות המשלבות טיסה מעל מעבר דרייק, ועלייה לספינה באנטארקטיקה עצמה. בהפלגות אלה, בעצם מוותרים על החלק הסוער של הפלגה. אליה וקוץ בה: הפלגות אלה בדרך כלל מעט יקרות יותר, ומתמלאות זמן רב מראש, לעיתים שנה ויותר.
הספינה מספקת בדרך כלל מעילים, מגפיים נוחים ומקלות הליכה. על הספינה יש רופא שמוכן לכל תרחיש
(צילום: אמיר גור)
הפלגות לאנטארקטיקה - מידע מעשי
הפלגות לאנטארקטיקה - חלום ומציאות
אנטארקטיקה בייס-קמפ