.jpg)
.jpg)
הפלגות לאנטארקטיקה –
חלום שהפך למציאות
מאת: מולה יפה
עוצמתית, יפהפייה, פראית. שערו בנפשכם מקום בו האנושות היא רק אורחת. מקום בו השחקנים האמיתיים הם רבבות הפינגווינים, הלווייתנים ואריות הים, ועל התפאורה המדהימה אחראי הטבע בלבד. אנטארקטיקה.
לרשימת ההפלגות לחצו כאן >>
לגלות את אנטארקטיקה
כזו היא מרוחקת, מופלאה, כולה אומרת לובן והדר, ועם זאת אכזרית וקשוחה. אותה קשיחות היא זו שחסמה את הדרך אליה במשך מאות שנים, ומנעה מבני האדם לבוא בשעריה, לאחר שתרו אחר כל יבשת להניף את דגלי גאוותם. אך גם בעולם בו כל הארצות כבר נכבשו ורב הגלוי על הנסתר, יבשת אנטרקטיקה היא עדיין בחזקת "ארץ לא נודעת". הפלגה לאנטארקטיקה מאפשרת לטעום מאותה חווית גילוי מרתקת.
הספקנים ימצאו הרבה סיבות להדיר רגליהם מה"יבשת הלבנה". 99.6% משטחה של אנטרקטיקה מכוסה קרח. היא הקרה ביותר, הצחיחה ביתר ועוצמת הרוח בה היא החזקה מכל שאר היבשות. היא נידונה לחודשים ארוכים של חושך. אך למרות הכול, ודווקא בגלל התנאים הקשים, הביקור בה מתואר על ידי מטיילים כחוויה מרתקת של נגיעה בעולם לא נודע.
הפלגה לאנטארקטיקה - המדריך המלא
.jpg)
מושבת פינגווין מלכותי וזוג כלבי ים. קבלת פנים לאורחים המוזרים שהגיעו בספינה (צילום: מולה יפה)
.jpg)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
אנטארקטיקה של הטבע
אנטארקטיקה היא אחד המקומות הבודדים בעולמנו בו עדיין שולט הטבע ולא האדם. ככל שמתקרבים לקטבים, למרחבים העצומים המעוצבים על ידי הטבע בלבד, מרגישים כמה האדם הוא נקודה קטנה.
הטבע שולט באנטארקטיקה גם באמצעות שליחיו, בעלי החיים. כאשר מגיעים למפרץ קטן, מוקף בקרח, ופוגשים בעשרות אלפי פינגווינים שאינם מפחדים מהאדם, מבינים מי "בעל הבית". כשיורדים לחוף ומסתובבים בקרבת דובי ים, כלבי ים ופילי ים מבינים שאנחנו האורחים בביתם, ולא להפך.
אנטארקטיקה, שענני הכפור כמו מגנים עליה מפני סקרנותו של האדם, נשתמרה במלוא הדרה ויופיה. אפשר רק לבקר בה להצצה חטופה, להתרשם, להתרגש, אבל לא יותר, כי באנטארקטיקה אנחנו רק אורחים.
הגנב מאנטארקטיקה – סרטון קצר וחביב על פינגווין רב תושייה
אנטארקטיקה של האדם
המפגש עם אנטארקטיקה, ממרומי המאה העשרים ואחת, מבעד לשוברות קרח משוכללות וציוד ניווט מתוחכם, אינו דומה למפגשם של החוקרים הראשונים עם היבשת. ספינותיהם התנפצו על שעריה ואמצעי הניווט שברשותם היו נתונים לחסדי מזג האוויר. קפואה בתוך חורף נצחי והררי קרח, אנטארקטיקה נותרה היבשת האחרונה שלא נכנעה בפני סקרנותו של האדם, עד לתחילת המאה העשרים.
ניסיונות רבים נעשו להגיע אל הקוטב הדרומי, אלא שהחורים הגדולים מדי במפות ובאטלסים של אותם ימים, הפכו את המשימה לכמעט בלתי אפשרית. באנציקלופדיה בריטניקה של 1911, אשר תפסה מקום של כבוד בספינות החוקרים, היו דפים על גבי דפים של גילויים באזור הקוטב, אך המפה של פנים האזור האנטארקטי נותרה במערומיה. תוסיפו לכך מזג אוויר אימתני עם טמפרטורות שיכולות לצלול לתהום של מינוס 65 מעלות, ורוח שיכולה להסתחרר ב- 300 קמ"ש ויותר. במזג אוויר שכזה אפילו החסון שבאדם עלול לגמור בתור גוויה או לחטוף עיוורון שלג.
אך הקור ואימת הסכנות לא היה בהם כדי לצנן את הלהיטות האנושית. בשנת 1910 החל מרוץ לכיבוש היעד האחרון שעדיין נעדר ממפת העולם. אל הדרום הרחוק יוצאות שתי ספינות, שעתידות לדרוך לראשונה על אדמת אנטארקטיקה ולהביא תהילה לאוחזים בהגה הנורווגי רואלד אמונדסן ( Roald Amundsen ) והאנגלי רוברט פלקון סקוט ( Robert Falcon Scott ).
היה זה אמונדסן שכבש ראשון את הקוטב הדרומי, בתאריך 14 לדצמבר 1911. סקוט ומשלחתו הגיעו 23 יום אחריו, בסיומו של מסע קשה ומפרך, רק כדי לגלות את דגלו של יריבם הנורווגי. חברי המשלחת המאוכזבים החלו במסע חזרה, אך נקלעו למזג אוויר סוער, וגוועו ברעב 18 ק"מ בלבד מהמחנה. אומץ הלב ולהט הגילוי לא ניצחו את עליונותו של הטבע, והמסע גבה את חייהם.
מימין בכיוון השעון: חמסן ובפיו ביצה שחמס ממושבה של פינגווינים, אלבטרוס שחור-גב עם גוזל במושבת קינון,
פינגווין מלכותי מאכיל גוזל צעיר, פיל-ים פוער לוע (צילום: מולה יפה)
הפלגות לאנטארקטיקה כיום
מסעות כגון אלה כבר נעלמו מן העולם. המסע לאנטארקטיקה נעשה כיום על גבי ספינות סיור לתיירים, מאובזרות ומחוממות בתנאים שמשלבים הרפתקה עם נוחות. שעתיים וחצי, זהו זמן השהייה המקסימלי על הקרח החשוף, כשבסופו חוזרים לספינה המוגנת. דצמבר-ינואר הם החודשים הטובים ביותר להפלגה. הימים ארוכים, הנופים מוארים כמעט 24 שעות ביממה, עולם החי עשיר וההמלטות בעיצומן.
מעל 10 ספינות סיור משיטות תיירים לאנטרקטיקה, עם צוות יעיל ומקצועי שעוזר להשלים את החוויה. כל אחת מהן מסיעה על סיפונה כ- 100 נוסעים. הירידה לחוף מתבצעת באמצעות סירות זודיאק, עשויות גומי.
לרשימת ההפלגות לחצו כאן >>
הספינה ממתינה למטיילים שירדו לטייל על חופי אנטארקטיקה (צילום: מולה יפה)
איים בדרך לאנטארקטיקה
איי פוקלנד ( Falkland ) ואיי ג'ורג'יה הדרומית ( South Georgia ), הנמצאים בשליטת הממלכה הבריטית, הם שתי תחנות אפשריות בדרך לאנטארקטיקה. הם אינם דומים לשום מקום שראיתם בעבר.
איי פוקלנד הם הנקודה הדרומית ביותר המיושבת מעין נקודת מעבר בין הציוויליזציה שנשארה בצפון, לבין הכניסה לממלכתו של הטבע בדרום. האיים מוכרים לעולם מאותה מלחמה שפרצה בין בריטניה ו ב- 1982 על הבעלות על האיים, וספק אם מישהו היה מכיר את המקום לולא אותה מלחמה. כבר שם, כ- 1,100 ק"מ מהיבשת עצמה, מתמעטים האנשים ומתעצם הטבע.
ג'ורג'יה הדרומית שימשה בעבר בתפקיד הבלתי מכובד של מקום מושבם של ציידי לווייתנים וכלבי-ים, ושרידי המשחתות נמצאות שם עד היום. היא כמעט לחלוטין בשליטתו של הטבע, ולמרות זאת המלכה הבריטית לא ויתרה, ושלחה שני נציגים שחיים שם בתקופת הקיץ בלבד. שני הנתינים המכובדים מנהלים את האי וממלאים את כל תפקידי השלטון במסירות הם הדוורים ופקידי הממשלה, הם מנהלי המוזיאון ואנשי הכנסייה. הרגשת הריחוק מהציוויליזציה מתחדדת, כשמגלים שהדרך היחידה להגיע הנה היא באוניה. לא תמצאו שם אף כביש או מנחת מטוסים. כן תמצאו שם את קברו של שקלטון.
הפלגה לאיי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית
נמל המוצא באושוואיה (A), איי פוקלנד (B), איי ג'ורג'יה הדרומית (C), היעד – אנטארקטיקה (D)
להגדלת המפה יש ללחוץ על הפינה העליונה
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מיהו שקלטון?
על קברו של ארנסט שקלטון ( Ernest Henry Shackleton ) נכתב " Explorer ", כלומר "מגלה עולם". מקצוע אפוף מסתורין, שנעלם כליל מעולמנו המודרני. דבר בחייו הפרטים לא יכול היה להעיד על כשרונו יוצא הדופן, לראות לנבכי נפש האדם ולהנהיג אנשים במסע שהחזרה ממנו מוטלת בספק. הוא הכיר את סיפורם העצוב של סקוט והנספים האחרים ביבשת האכזרית, ולמרות זאת חתר להשלים את המשימה שלא בוצעה עדיין לחצות את אנטרקטיקה מצד לצד.
שקלטון יצא לדרך ב- 1914 עם ספינתו אנדורנס ( Endurance ) בליווי 27 אנשי צוות. במרחק יום בלבד מחופי אנטרקטיקה, נקלעה ספינתם בין מלחצי קרח ענקיים, והם היו נצורים. שקלטון הבין שאנשיו חשובים יותר מהמטרה, והחליט לזנוח את תוכניתו המקורית ולעשות הכול להחזירם הביתה. אנשי המשלחת היטלטלו במשך חודשים ארוכים על קרחונים צפים, חשופים לקור מקפיא ולאפלה משתקת. דאגתו שרוחם של אנשיו לא תיפול, היו הישגו הגדול ביותר, והפכה את המסע המסויט מכישלון להצלחה. שקלטון דאג כי ימצאו בידיהם מצלמות וכלי נגינה, וערך מסיבות וערבי מוזיקה ושירה. הוא עודד את חברי הצוות לתעד את המסע ביומניהם, והבטיח להם שוב ושוב כי הם יחיו לספר לאחרים את אשר אירע. כמעט שנה הם חיו על גוש קרח צף.
בינואר 1916 מתחיל להיסדק הקרחון עליו שהו. בנחישות לחלץ עצמם ויהי מה, נכנסו לסירות הצלה ויצאו לשיט נועז בגשם מקפיא ובתשישות מוחלטת. הם ניווטו בסקסטנס ( Sextans ) – ניווט לפי הכוכבים – בימים אפלים ובאור כוכבים מועט. אם היו טועים בחצי מעלה בלבד היו אובדים לבלי שוב. אך הניווט שלהם התגלה כגאוני, והוביל אותם לבסוף חזרה לחופי ג'ורג'יה הדרומית.
בראי ההיסטוריה סיפורו של שקלטון הוא ניסיון שנכשל. אך למעשה זהו סיפורם האנושי והמופלא של 28 אנשים, ששרדו בנחישות ובגבורה תנאים קשים מנשוא. העולם כבר הספיד אותם, אבל כל אחד ואחד מהם שרד. כאשר נשאל אחד מחברי הצוות כיצד הצליחו לבצע את הבלתי ייאמן, הוא ענה "במילה אחת – שקלטון".
ספינתו הטבועה של שקלטון לפני שצללה למצולות, ניסיונות חילוץ שלא צלחו
אורחים באנטארקטיקה
סקוט, אמונדסן ושקלטון, וכמוהם עזי נפש רבים אחרים, פתחו בפנינו צוהר לעולם נסתר. עולם לבעלי סקרנות גיאוגרפית ואינטלקטואלית, אהבה למרחבים ולבעלי חיים בממלכתם הטבעית. ככל שמדרימים הנופים הופכים גבוהים יותר, קירות השלג סמוכים יותר, המעברים צרים יותר, הפינגווינים רבים יותר, ובני האדם קטנים יותר. באנטארקטיקה אנחנו רק אורחים.
כבוד למארחים, הפינגווינים של אנטארקטיקה (צילום: מולה יפה)
מידע נוסף
לרשימת ההפלגות לחצו כאן >>
כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות בעולם
הפלגה לאנטארקטיקה - המדריך המלא
מושבת פינגווין מלכותי וזוג כלבי ים. קבלת פנים לאורחים המוזרים שהגיעו בספינה (צילום: מולה יפה)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »הגנב מאנטארקטיקה
אנטארקטיקה של האדם
המפגש עם אנטארקטיקה, ממרומי המאה העשרים ואחת, מבעד לשוברות קרח משוכללות וציוד ניווט מתוחכם, אינו דומה למפגשם של החוקרים הראשונים עם היבשת. ספינותיהם התנפצו על שעריה ואמצעי הניווט שברשותם היו נתונים לחסדי מזג האוויר. קפואה בתוך חורף נצחי והררי קרח, אנטארקטיקה נותרה היבשת האחרונה שלא נכנעה בפני סקרנותו של האדם, עד לתחילת המאה העשרים.
ניסיונות רבים נעשו להגיע אל הקוטב הדרומי, אלא שהחורים הגדולים מדי במפות ובאטלסים של אותם ימים, הפכו את המשימה לכמעט בלתי אפשרית. באנציקלופדיה בריטניקה של 1911, אשר תפסה מקום של כבוד בספינות החוקרים, היו דפים על גבי דפים של גילויים באזור הקוטב, אך המפה של פנים האזור האנטארקטי נותרה במערומיה. תוסיפו לכך מזג אוויר אימתני עם טמפרטורות שיכולות לצלול לתהום של מינוס 65 מעלות, ורוח שיכולה להסתחרר ב- 300 קמ"ש ויותר. במזג אוויר שכזה אפילו החסון שבאדם עלול לגמור בתור גוויה או לחטוף עיוורון שלג.
אך הקור ואימת הסכנות לא היה בהם כדי לצנן את הלהיטות האנושית. בשנת 1910 החל מרוץ לכיבוש היעד האחרון שעדיין נעדר ממפת העולם. אל הדרום הרחוק יוצאות שתי ספינות, שעתידות לדרוך לראשונה על אדמת אנטארקטיקה ולהביא תהילה לאוחזים בהגה הנורווגי רואלד אמונדסן ( Roald Amundsen ) והאנגלי רוברט פלקון סקוט ( Robert Falcon Scott ).
היה זה אמונדסן שכבש ראשון את הקוטב הדרומי, בתאריך 14 לדצמבר 1911. סקוט ומשלחתו הגיעו 23 יום אחריו, בסיומו של מסע קשה ומפרך, רק כדי לגלות את דגלו של יריבם הנורווגי. חברי המשלחת המאוכזבים החלו במסע חזרה, אך נקלעו למזג אוויר סוער, וגוועו ברעב 18 ק"מ בלבד מהמחנה. אומץ הלב ולהט הגילוי לא ניצחו את עליונותו של הטבע, והמסע גבה את חייהם.
מימין בכיוון השעון: חמסן ובפיו ביצה שחמס ממושבה של פינגווינים, אלבטרוס שחור-גב עם גוזל במושבת קינון,
פינגווין מלכותי מאכיל גוזל צעיר, פיל-ים פוער לוע (צילום: מולה יפה)
הפלגות לאנטארקטיקה כיום
מסעות כגון אלה כבר נעלמו מן העולם. המסע לאנטארקטיקה נעשה כיום על גבי ספינות סיור לתיירים, מאובזרות ומחוממות בתנאים שמשלבים הרפתקה עם נוחות. שעתיים וחצי, זהו זמן השהייה המקסימלי על הקרח החשוף, כשבסופו חוזרים לספינה המוגנת. דצמבר-ינואר הם החודשים הטובים ביותר להפלגה. הימים ארוכים, הנופים מוארים כמעט 24 שעות ביממה, עולם החי עשיר וההמלטות בעיצומן.
מעל 10 ספינות סיור משיטות תיירים לאנטרקטיקה, עם צוות יעיל ומקצועי שעוזר להשלים את החוויה. כל אחת מהן מסיעה על סיפונה כ- 100 נוסעים. הירידה לחוף מתבצעת באמצעות סירות זודיאק, עשויות גומי.
לרשימת ההפלגות לחצו כאן >>
הספינה ממתינה למטיילים שירדו לטייל על חופי אנטארקטיקה (צילום: מולה יפה)
איים בדרך לאנטארקטיקה
איי פוקלנד ( Falkland ) ואיי ג'ורג'יה הדרומית ( South Georgia ), הנמצאים בשליטת הממלכה הבריטית, הם שתי תחנות אפשריות בדרך לאנטארקטיקה. הם אינם דומים לשום מקום שראיתם בעבר.
איי פוקלנד הם הנקודה הדרומית ביותר המיושבת מעין נקודת מעבר בין הציוויליזציה שנשארה בצפון, לבין הכניסה לממלכתו של הטבע בדרום. האיים מוכרים לעולם מאותה מלחמה שפרצה בין בריטניה ו ב- 1982 על הבעלות על האיים, וספק אם מישהו היה מכיר את המקום לולא אותה מלחמה. כבר שם, כ- 1,100 ק"מ מהיבשת עצמה, מתמעטים האנשים ומתעצם הטבע.
ג'ורג'יה הדרומית שימשה בעבר בתפקיד הבלתי מכובד של מקום מושבם של ציידי לווייתנים וכלבי-ים, ושרידי המשחתות נמצאות שם עד היום. היא כמעט לחלוטין בשליטתו של הטבע, ולמרות זאת המלכה הבריטית לא ויתרה, ושלחה שני נציגים שחיים שם בתקופת הקיץ בלבד. שני הנתינים המכובדים מנהלים את האי וממלאים את כל תפקידי השלטון במסירות הם הדוורים ופקידי הממשלה, הם מנהלי המוזיאון ואנשי הכנסייה. הרגשת הריחוק מהציוויליזציה מתחדדת, כשמגלים שהדרך היחידה להגיע הנה היא באוניה. לא תמצאו שם אף כביש או מנחת מטוסים. כן תמצאו שם את קברו של שקלטון.
הפלגה לאיי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית
נמל המוצא באושוואיה (A), איי פוקלנד (B), איי ג'ורג'יה הדרומית (C), היעד – אנטארקטיקה (D)
להגדלת המפה יש ללחוץ על הפינה העליונה
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מיהו שקלטון?
על קברו של ארנסט שקלטון ( Ernest Henry Shackleton ) נכתב " Explorer ", כלומר "מגלה עולם". מקצוע אפוף מסתורין, שנעלם כליל מעולמנו המודרני. דבר בחייו הפרטים לא יכול היה להעיד על כשרונו יוצא הדופן, לראות לנבכי נפש האדם ולהנהיג אנשים במסע שהחזרה ממנו מוטלת בספק. הוא הכיר את סיפורם העצוב של סקוט והנספים האחרים ביבשת האכזרית, ולמרות זאת חתר להשלים את המשימה שלא בוצעה עדיין לחצות את אנטרקטיקה מצד לצד.
שקלטון יצא לדרך ב- 1914 עם ספינתו אנדורנס ( Endurance ) בליווי 27 אנשי צוות. במרחק יום בלבד מחופי אנטרקטיקה, נקלעה ספינתם בין מלחצי קרח ענקיים, והם היו נצורים. שקלטון הבין שאנשיו חשובים יותר מהמטרה, והחליט לזנוח את תוכניתו המקורית ולעשות הכול להחזירם הביתה. אנשי המשלחת היטלטלו במשך חודשים ארוכים על קרחונים צפים, חשופים לקור מקפיא ולאפלה משתקת. דאגתו שרוחם של אנשיו לא תיפול, היו הישגו הגדול ביותר, והפכה את המסע המסויט מכישלון להצלחה. שקלטון דאג כי ימצאו בידיהם מצלמות וכלי נגינה, וערך מסיבות וערבי מוזיקה ושירה. הוא עודד את חברי הצוות לתעד את המסע ביומניהם, והבטיח להם שוב ושוב כי הם יחיו לספר לאחרים את אשר אירע. כמעט שנה הם חיו על גוש קרח צף.
בינואר 1916 מתחיל להיסדק הקרחון עליו שהו. בנחישות לחלץ עצמם ויהי מה, נכנסו לסירות הצלה ויצאו לשיט נועז בגשם מקפיא ובתשישות מוחלטת. הם ניווטו בסקסטנס ( Sextans ) – ניווט לפי הכוכבים – בימים אפלים ובאור כוכבים מועט. אם היו טועים בחצי מעלה בלבד היו אובדים לבלי שוב. אך הניווט שלהם התגלה כגאוני, והוביל אותם לבסוף חזרה לחופי ג'ורג'יה הדרומית.
בראי ההיסטוריה סיפורו של שקלטון הוא ניסיון שנכשל. אך למעשה זהו סיפורם האנושי והמופלא של 28 אנשים, ששרדו בנחישות ובגבורה תנאים קשים מנשוא. העולם כבר הספיד אותם, אבל כל אחד ואחד מהם שרד. כאשר נשאל אחד מחברי הצוות כיצד הצליחו לבצע את הבלתי ייאמן, הוא ענה "במילה אחת – שקלטון".
ספינתו הטבועה של שקלטון לפני שצללה למצולות, ניסיונות חילוץ שלא צלחו
אורחים באנטארקטיקה
סקוט, אמונדסן ושקלטון, וכמוהם עזי נפש רבים אחרים, פתחו בפנינו צוהר לעולם נסתר. עולם לבעלי סקרנות גיאוגרפית ואינטלקטואלית, אהבה למרחבים ולבעלי חיים בממלכתם הטבעית. ככל שמדרימים הנופים הופכים גבוהים יותר, קירות השלג סמוכים יותר, המעברים צרים יותר, הפינגווינים רבים יותר, ובני האדם קטנים יותר. באנטארקטיקה אנחנו רק אורחים.
כבוד למארחים, הפינגווינים של אנטארקטיקה (צילום: מולה יפה)
מידע נוסף
לרשימת ההפלגות לחצו כאן >>
כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות בעולם
מימין בכיוון השעון: חמסן ובפיו ביצה שחמס ממושבה של פינגווינים, אלבטרוס שחור-גב עם גוזל במושבת קינון,
פינגווין מלכותי מאכיל גוזל צעיר, פיל-ים פוער לוע (צילום: מולה יפה)
לרשימת ההפלגות לחצו כאן >>
הספינה ממתינה למטיילים שירדו לטייל על חופי אנטארקטיקה (צילום: מולה יפה)
איים בדרך לאנטארקטיקה
איי פוקלנד ( Falkland ) ואיי ג'ורג'יה הדרומית ( South Georgia ), הנמצאים בשליטת הממלכה הבריטית, הם שתי תחנות אפשריות בדרך לאנטארקטיקה. הם אינם דומים לשום מקום שראיתם בעבר.
איי פוקלנד הם הנקודה הדרומית ביותר המיושבת מעין נקודת מעבר בין הציוויליזציה שנשארה בצפון, לבין הכניסה לממלכתו של הטבע בדרום. האיים מוכרים לעולם מאותה מלחמה שפרצה בין בריטניה ו ב- 1982 על הבעלות על האיים, וספק אם מישהו היה מכיר את המקום לולא אותה מלחמה. כבר שם, כ- 1,100 ק"מ מהיבשת עצמה, מתמעטים האנשים ומתעצם הטבע.
ג'ורג'יה הדרומית שימשה בעבר בתפקיד הבלתי מכובד של מקום מושבם של ציידי לווייתנים וכלבי-ים, ושרידי המשחתות נמצאות שם עד היום. היא כמעט לחלוטין בשליטתו של הטבע, ולמרות זאת המלכה הבריטית לא ויתרה, ושלחה שני נציגים שחיים שם בתקופת הקיץ בלבד. שני הנתינים המכובדים מנהלים את האי וממלאים את כל תפקידי השלטון במסירות הם הדוורים ופקידי הממשלה, הם מנהלי המוזיאון ואנשי הכנסייה. הרגשת הריחוק מהציוויליזציה מתחדדת, כשמגלים שהדרך היחידה להגיע הנה היא באוניה. לא תמצאו שם אף כביש או מנחת מטוסים. כן תמצאו שם את קברו של שקלטון.
הפלגה לאיי פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית
נמל המוצא באושוואיה (A), איי פוקלנד (B), איי ג'ורג'יה הדרומית (C), היעד – אנטארקטיקה (D)
להגדלת המפה יש ללחוץ על הפינה העליונה
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מיהו שקלטון?
על קברו של ארנסט שקלטון ( Ernest Henry Shackleton ) נכתב " Explorer ", כלומר "מגלה עולם". מקצוע אפוף מסתורין, שנעלם כליל מעולמנו המודרני. דבר בחייו הפרטים לא יכול היה להעיד על כשרונו יוצא הדופן, לראות לנבכי נפש האדם ולהנהיג אנשים במסע שהחזרה ממנו מוטלת בספק. הוא הכיר את סיפורם העצוב של סקוט והנספים האחרים ביבשת האכזרית, ולמרות זאת חתר להשלים את המשימה שלא בוצעה עדיין לחצות את אנטרקטיקה מצד לצד.
שקלטון יצא לדרך ב- 1914 עם ספינתו אנדורנס ( Endurance ) בליווי 27 אנשי צוות. במרחק יום בלבד מחופי אנטרקטיקה, נקלעה ספינתם בין מלחצי קרח ענקיים, והם היו נצורים. שקלטון הבין שאנשיו חשובים יותר מהמטרה, והחליט לזנוח את תוכניתו המקורית ולעשות הכול להחזירם הביתה. אנשי המשלחת היטלטלו במשך חודשים ארוכים על קרחונים צפים, חשופים לקור מקפיא ולאפלה משתקת. דאגתו שרוחם של אנשיו לא תיפול, היו הישגו הגדול ביותר, והפכה את המסע המסויט מכישלון להצלחה. שקלטון דאג כי ימצאו בידיהם מצלמות וכלי נגינה, וערך מסיבות וערבי מוזיקה ושירה. הוא עודד את חברי הצוות לתעד את המסע ביומניהם, והבטיח להם שוב ושוב כי הם יחיו לספר לאחרים את אשר אירע. כמעט שנה הם חיו על גוש קרח צף.
בינואר 1916 מתחיל להיסדק הקרחון עליו שהו. בנחישות לחלץ עצמם ויהי מה, נכנסו לסירות הצלה ויצאו לשיט נועז בגשם מקפיא ובתשישות מוחלטת. הם ניווטו בסקסטנס ( Sextans ) – ניווט לפי הכוכבים – בימים אפלים ובאור כוכבים מועט. אם היו טועים בחצי מעלה בלבד היו אובדים לבלי שוב. אך הניווט שלהם התגלה כגאוני, והוביל אותם לבסוף חזרה לחופי ג'ורג'יה הדרומית.
בראי ההיסטוריה סיפורו של שקלטון הוא ניסיון שנכשל. אך למעשה זהו סיפורם האנושי והמופלא של 28 אנשים, ששרדו בנחישות ובגבורה תנאים קשים מנשוא. העולם כבר הספיד אותם, אבל כל אחד ואחד מהם שרד. כאשר נשאל אחד מחברי הצוות כיצד הצליחו לבצע את הבלתי ייאמן, הוא ענה "במילה אחת – שקלטון".
ספינתו הטבועה של שקלטון לפני שצללה למצולות, ניסיונות חילוץ שלא צלחו
אורחים באנטארקטיקה
סקוט, אמונדסן ושקלטון, וכמוהם עזי נפש רבים אחרים, פתחו בפנינו צוהר לעולם נסתר. עולם לבעלי סקרנות גיאוגרפית ואינטלקטואלית, אהבה למרחבים ולבעלי חיים בממלכתם הטבעית. ככל שמדרימים הנופים הופכים גבוהים יותר, קירות השלג סמוכים יותר, המעברים צרים יותר, הפינגווינים רבים יותר, ובני האדם קטנים יותר. באנטארקטיקה אנחנו רק אורחים.
כבוד למארחים, הפינגווינים של אנטארקטיקה (צילום: מולה יפה)
מידע נוסף
לרשימת ההפלגות לחצו כאן >>
כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות בעולם
נמל המוצא באושוואיה (A), איי פוקלנד (B), איי ג'ורג'יה הדרומית (C), היעד
להגדלת המפה יש ללחוץ על הפינה העליונה
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות » ספינתו הטבועה של שקלטון לפני שצללה למצולות, ניסיונות חילוץ שלא צלחו
אורחים באנטארקטיקה
סקוט, אמונדסן ושקלטון, וכמוהם עזי נפש רבים אחרים, פתחו בפנינו צוהר לעולם נסתר. עולם לבעלי סקרנות גיאוגרפית ואינטלקטואלית, אהבה למרחבים ולבעלי חיים בממלכתם הטבעית. ככל שמדרימים הנופים הופכים גבוהים יותר, קירות השלג סמוכים יותר, המעברים צרים יותר, הפינגווינים רבים יותר, ובני האדם קטנים יותר. באנטארקטיקה אנחנו רק אורחים.
כבוד למארחים, הפינגווינים של אנטארקטיקה (צילום: מולה יפה)
מידע נוסף
לרשימת ההפלגות לחצו כאן >>
כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות בעולם
כבוד למארחים, הפינגווינים של אנטארקטיקה (צילום: מולה יפה)
לרשימת ההפלגות לחצו כאן >>
כתבות נוספות על הפלגות גיאוגרפיות בעולם
 |
אודות הכותב מולה יפה, מחלוצי ענף התיירות בישראל, מייסד החברה הגאוגרפית וטייל נלהב. בשנים האחרונות מקדם את תחום ההפלגות הגיאוגרפיות ליעדים מרתקים ברחבי העולם. |
.jpg)
.JPG)
