חשיפה לאנטארקטיקה:
על צילום ביבשת הקפואה
מאת: אורי זברצ'יק
אנטארקטיקה היא מקום של נופים מדהימים ויופי בלתי מתפשר. הקרחונים, הפראיות ובעלי החיים מציעים לצלמים, חובבים ומקצועיים כאחד, הזדמנויות לתמונות שאינן דומות לשום מקום אחר על פני כדור הארץ.
לפני הכול, איך בכלל מגיעים לאנטארקטיקה?
מכיוון שאנטארקטיקה, היבשת החמישית בגודלה, היא למעשה אי ענק המוקף במימיו של האוקיינוס הדרומי, ההגעה אליה היא באמצעות ספינות המשמשות כ"בית מלון צף". שני מסלולים פופולריים מובילים ליבשת הדרומית: המסלול "הקלאסי" המגיע לאנטארקטיקה בלבד, והמסלול המקיף אשר משלב ביקור גם ב איי ג'ורג'יה הדרומית , עם ריכוז הפינגווינים המלכותיים הגדול בעולם, ו איי פוקלנד , או "מאלבינס" לארגנטינאים שביניכם. כל אחד משלושת המקומות הללו מהווה יעד חובה לכל אדם המחשיב עצמו לחובב טבע ובעלי חיים.
מרבית אתרי הצילום, או בלשון הצלמים – "לוקיישנים", מחייבים הגעה בשייט וירידה לחופים. חלקם בעלי גישה נוחה, כמו קברו של החוקר האנטארקטי האגדי ארנסט שקלטון באיי ג'ורג'יה הדרומית, אך רובם פראיים לחלוטין. חצי האי האנטארקטי ( Antarctic Peninsula ) – "השפיץ" הפונה לכיוון אמריקה הדרומית – מציע עושר זואולוגי חריג, שיחד עם קרבתו היחסית לנקודת המוצא של ההפלגה (לרוב באושואיה הארגנטינאית) הופכים אותו ליעד הפופולרי ביותר ביבשת.
הפלגה לאנטארקטיקה – המדריך המלא
הספינה משמשת כבית מלון צף, וממנה תרדו לחופים בסירות זודיאק (צילום: אורי זברצ'יק)
נמל המוצא באושואיה (A), איי פוקלנד (B), איי ג'ורג'יה הדרומית (C), חצי האי האנטארקטי (D)
הקסם שבצילום באנטארקטיקה
אנטארקטיקה והאיים הסאב-אנטארקטיים הם מהמקומות הפראיים ביותר על פני כדור הארץ. הנופים הנקיים והלבנים, הנשלטים על ידי קרחונים עצומים, מדפי קרח רחבים ורכסי הרים דרמטיים, מייצרים את התפאורה המושלמת לכל תמונה. על רקע התפאורה הייחודית הזו, ידגמנו לכם שפע של בעלי חיים, אליהם תוכלו להתקרב עד מרחק נגיעה. זאת מפני שהציד אינו נפוץ באנטארקטיקה, ובעלי החיים לא פיתחו פחד אינסטינקטיבי מבני האדם. התנהגותם של בעלי החיים הללו בסביבתם הטבעית היא מחזה שמעטים זוכים לראות ולתעד מקרוב .
בנוסף לשפע בעלי החיים והתפאורה המהפנטת, ישנם גם תנאי תאורה ייחודיים באזור האוקיינוס הדרומי. בקיץ, העונה הנגישה לתיירות, שעות האור רבות, והדמדומים ארוכים וקסומים כמו שרק הלילה הפולארי יודע לספק. וכך, כל יום, וכל היום, תקבלו אין-ספור הזדמנויות לצילומים מרהיבים.
להתקרב עד מרחק נגיעה. מפרץ פורטונה, איי ג'ורג'יה הדרומית (צילום: אורי זברצ'יק)
מפרץ קוברוויל בנוף אנטארקטי אופייני לנובמבר (צילום: אורי זברצ'יק)
האלבטרוסים הענקיים של איי פוקלנד
התחנה הראשונה במסע המורחב באוקיינוס הדרומי היא לרוב איי פוקלנד ( Falkland Islands ), שם תוכלו לבקר באתרי קינון של אלבטרוסים שחורי גבה – בין עופות הים בעלי מוטת הכנפיים הגדולה ביותר בטבע. האלבטרוסים מגיעים לקנן בעונת הקיץ באותן מושבות, כאשר חלק מן הקנים בני למעלה מ-100 שנים.
ישנם מספר אתרים מפורסמים לצפייה באלבטרוסים. אחד מהם הוא האי ווסט פוינט ( West Point , "הנקודה המערבית"), בו ניתן להתקרב מרחק מטרים בודדים מהאלבטרוסים ולצפות בשקט ובשלווה בהאכלה, בדגירה ובגוזלים הפלומתיים, עוד בטרם עזבו לראשונה את הקן.
כתבה על איי פוקלנד – גן עדן של חיות
משחקי חיזור של אלבטרוסים שחורי גבה באיי פוקלנד (צילום: אורי זברצ'יק)
איי ג'ורג'יה הדרומית – פילי ים אימתניים ופינגווינים מלכותיים
המסע ממשיך אל איים סאב-אנטארקטיים נוספים, איי ג'ורג'יה הדרומית ( South Georgia ), הנמצאים כיומיים הפלגה מאיי פוקלנד. אלו מכם שיגיעו בחודשים אוקטובר ונובמבר, בסוף האביב ולקראת הקיץ הדרומי, יזכו לצפות באחד האירועים הפוטוגניים ביותר, אך גם הברוטאליים והאלימים ביותר – מלחמות הטריטוריה של פילי הים.
הזכרים האימתניים הם בעלי חדק – ומכאן ההשוואה לפילים – ומגיעים עד למשקל של 4 טונות, בעוד הנקבות קטנות וקלות יותר. זכר אחד בלבד ינצח בקרבות ויזכה למלוך על ה"הרמון", וכל הנקבות שבחוף יחפשו את קרבתו של הזכר החזק והשולט. למען הבטיחות יש לשמור על מרחק של כמה עשרות מטרים לפחות ממקום מרבצם של הזכרים, ולכן מומלץ להצטייד בעדשה ארוכה כדי לתעד את סצנות הקרב הללו.
מלחמת טריטוריה בין שני פילי ים זכרים בג'ורג'יה הדרומית (צילום: אורי זברצ'יק)
ובזמן שהמבוגרים רבים, הצעירים משחקים... (צילום: אורי זברצ'יק)
לעיתים ממש באותו החוף, לצידם של פילי הים, תוכלו לחזות גם בסמל הבלתי מעורער של איי ג'ורג'יה הדרומית, הלוא הוא הפינגווין המלכותי. פינגווין זה הוא השני בגודלו מבין כל הפינגווינים בעולם, קטן רק מהפינגווין הקיסרי, אשר נמצא באזורים פחות נגישים באנטארקטיקה.
בשונה מפילי הים, אין שום סכנה בהתקרבות אל הפינגווין המלכותי. יש שיבחרו לתעד בעזרת חצובה ומצלמות גו-פרו או טלפון נייד, על ידי צילום דולג זמן ( Time Lapse ), את הכניסה והיציאה מן המים, בעוד אחרים יבחרו לנסות ולהמחיש את כמות הפינגווינים באותה מושבה, על ידי צילום עמוס בפרטים.
כתבה על איי ג'ורג'יה הדרומית – ארץ הפינגווינים המלכותיים
אינספור פינגווינים מלכותיים, באחד מהאתרים המופלאים ביותר בג'ורג'יה הדרומית (צילום: אורי זברצ'יק)
דוגמה לצילום דולג-זמן (Time Lapse) של פינגווינים מלכותיים בג'ורג'יה הדרומית
משחקי חיזור ומרדפים סוערים באנטארקטיקה
יומיים נוספים של הפלגה יעברו לפני שתגיעו אל שיאו של המסע – אנטארקטיקה. כאן תוכלו לצפות מקרוב בכל מגוון הפינגווינים הייחודיים ליבשת, כמו פינגווין לבן-אוזן (ג'נטו), פינגווין אדלי ופינגווין רצועת הסנטר, ובטורפי העל של האוקיינוס הדרומי – כלב הים הנמרי והלווייתן הקטלן (אורקה), אשר התפרסם בין היתר בסדרת סרטי "ווילי". אם יתמזל מזלכם, תוכלו לצפות בסצנות הלקוחות היישר מתוך סרטי הטבע של דייוויד אטנבורו שתיעדו את החיים בקטבים; בין אם במרדפים של כלבי הים הנמריים אחר טרפם, או במשחקי חיזור וזיווג בין הפינגווינים.
אחד הרגעים אותם לא אשכח לעולם, הוא הרגע בו צפיתי בספק מרדף ספק משחק של כלב ים נמרי אחר פינגווין רצועת הסנטר. במשך למעלה משעה רדף הנמר אחר הפינגווין, בין הסלעים וסירות הגומי שלנו, כאשר אנו עומדים משתאים, שקטים, צופים מהצד. לבסוף, כאשר כפות הידיים והרגליים כבר קפואות, הגענו אל הרגע המכריע – הפינגווין נתפס במלתעות, הוטח על המים, הציד נגמר.
כלב ים נמרי במרדף אחר פינגווין לבן-אוזן (צילום: אורי זברצ'יק)
שני פינגווינים לבני אוזן מקרקרים זה על זה, כחלק ממשחקי החיזור בתחילת הקיץ האנטארקטי (צילום: אורי זברצ'יק)
עשה ואל תעשה – אתגרים טכניים בצילום באנטארקטיקה
אם התנסיתם בעבר בצילום או בטיול באזורי קיצון אקלימיים, ייתכן שתזהו את המשפט הבא – "אין מזג אוויר רע, יש ביגוד לא מתאים". וכפרפרזה לענייננו, הצילום באנטארקטיקה איננו חף מאתגרים, ודורש הכנה מבעוד מועד במספר מישורים, בראשם להגיע מוכנים עם הציוד המתאים.
רטיבות: התנועה בין הספינה לחופים מתבצעת בסירות זודיאק קטנות, מה שעלול להרטיב אותנו, וחמור מכך – את הציוד שלנו. החל מרסס מלוח המרטיב אותנו קלות, עד להרטבה מלאה ומים בסירה עד גובה הברך. לכך יש להוסיף את מזג האוויר ההפכפך (מה שמכונה "ארבע עונות בשעה"), כשיום שמשי נעים יכול להתחלף במהרה בגשם זלעפות. לכן, ודאו שברשותכם ציוד אטום למים ואחסנו את המצלמה והציוד הנלווה במידת הצורך כדי לשמור אותו יבש ותקין. אם שפריץ של מים מתוקים עוד עשוי להסתיים ללא פגיעה במצלמה, לא כך הדבר עם מים מלוחים.
קור: סוללות מתרוקנות מהר יותר בטמפרטורות נמוכות במיוחד. היו מוכנים עם מספר סוללות רזרביות, עדיף בכיסים פנימיים קרוב לגופכם כדי לשמור עליהן חמות ומוכנות לשימוש. לא תרצו למצוא את עצמכם בוהים בחמסן חומס ביצת פינגווין ישירות מן הקן, כשבידכם מצלמה עם סוללה ריקה. בעוד שלסוללות אולי יש רזרבות, לאצבעות שלכם אין – אז הקפידו להגן עליהן מפני הקור המקפיא. מומלץ להצטייד בכפפות דקות שמאפשרות לצלם איתן, ובשקיות חימום קטנות בכיסים – לחימום מהיר של האצבעות. יש לדאוג ללבוש מתאים, כולל מספר שכבות תרמיות, כדי להימנע מאי נוחות אשר תפגום ביכולת הצילום ובכלל בשהייה בחוץ.
ערנות וסבלנות: המסע לאנטארקטיקה טומן בחובו שעות ארוכות של הפלגה, בעיקר בין האיים השונים אך גם בין חוף לחוף. הקור ששורר מחוץ לספינה, הרוח, הגשם ומצב הים אמנם מאתגרים, אך בשביל ה"פריים" המושלם צריך להיות סבלניים וערניים. צילום בסביבה פראית דורש סבלנות רבה ועין חדה. הקדישו זמן לצפייה בהתנהגות בעלי החיים כדי לצפות בתנועות ובאינטראקציות.
גיבוי, גיבוי, גיבוי: כבר הצלחתם לתפוס את הרגע המכריע, והפריים המושלם נמצא אצלכם בכרטיס הזיכרון – עכשיו המשימה החשובה ביותר היא לוודא שזה יחזור איתכם הביתה. מומלץ ביותר להביא כרטיסי זיכרון נוספים, כדי לוודא שיש לכם לפחות שני עותקים של התמונות – במחשב, בטלפון הנייד או בכרטיסי הזיכרון, ובנוסף – בכונן הנייד, אליו אתם מעבירים מייד כשחוזרים לחדר החמים והנעים בספינה. אם חלילה המצלמה תאבד, לא תרצו לאבד גם את כל התמונות שצילמתם עד כה במסע.
הסבלנות משתלמת. לווייתן גדול-סנפיר (האמפבק) צולל בחיפוש אחר מזון (צילום: אורי זברצ'יק)
טיפים לצילום מוצלח באנטארקטיקה
פיצוי חשיפה: המשטחים הבהירים עם הלובן הבוהק, בשילוב עננות מועטה והגוונים הכהים של בעלי החיים, מייצרים מצד אחד ניגודיות מרהיבה, ומצד שני מחייבים אותנו לתשומת לב מרבית בחשיפה. חשיפת חסר תוביל אותנו לאבד את האובייקט, שיהיה כהה מדי, בעוד חשיפת יתר עלולה ליצור רקע "שרוף". במיוחד אם אתם מצלמים על מצב אוטומטי, שימו לב כי הניגוד הזה עלול להטעות את מערכת המדידה של המצלמה, ולכן מומלץ להתכונן לכך מבעוד מועד ולהכיר את המצבים החצי-אוטומטיים ואת שיטת "פיצוי החשיפה".
מגוון של עדשות: יש המתארים את מסע השייט באוקיינוס הדרומי כמעין ספארי שט, בדומה לספארי הרכוב בערבות אפריקה. אך מבחינת הצילום, אחד ההבדלים הגדולים בין השניים הוא הקרבה הבלתי אמצעית לבעלי החיים. אתם עלולים להגיע לאנטארקטיקה עם עדשות טלסקופיות בעלות הגדלה משמעותית, אך בסופו של יום תגלו שאתם מצלמים יותר משחשבתם עם עדשות רחבות, כשבעלי החיים מגיעים למרחק של מטרים ספורים מכם. אל תוותרו על עדשות רחבות גם עבור צילום הנוף הפנורמי המרהיב וגם לצילום בעלי החיים מקרוב.
חמישים גוונים של כחול: צרה השפה העברית מלהכיל את מנעד הגוונים בעולם הקרח הנפלא הזה, הנע בין לבן בוהק ואחיד לכחול עמוק. גם במקרה הזה, המצב האוטומטי במצלמה עלול לתעתע ולא לאפשר לכם לדייק את הגוון והתמונה אותה רואה העין. מלבד חשיפה נכונה, ניתן לשקול גם להיעזר בפילטרים נוספים לעדשה, לצד פילטר UV אשר נועד בעיקר להגן על העדשה. לדוגמה, פילטר מקטב (פולרייזר), אשר מבלי להיכנס לעומק הטכני והמדעי, נועד לסנן באופן חלקי החזרי אור, ובמקרה של סביבה רוויית החזרות כמו ים וקרח, שימוש נכון בפולרייזר יכול לשדרג את צילומי הפנורמה שלכם.
מבין הקרחונים בוקע מנעד גוונים מרהיב (צילום: אורי זברצ'יק)
קשת קרחונית מופלאה באנטארקטיקה (צילום: אורי זברצ'יק)
חוויה משנת חיים
בסופו של יום, אולי בזכות האתגרים הפיזיים, הטכניים והמנטליים, רבים מתארים את חוויית השהות והצילום באנטארקטיקה ובאיים הסאב-אנטארקטיים כמשנת חיים. מן תחושה שקשה להסביר אותה במילים. אולי זה הבידוד, המרחב האין-סופי והמפגשים הייחודיים עם בעלי החיים שמצליחים להזיז משהו עמוק בלב.
אולי זה דווקא המתח התמידי, הידיעה ש בכל רגע נתון – בין אם על הסיפון במפגש עם עופות או לווייתנים המלווים את הספינה, על הסירות בין כלבי הים והפינגווינים המקפצים, או על החופים – הכול יכול לקרות. הידיעה ש"הרגע המכריע" המפורסם יגיע, ואם רק נהיה מספיק ערניים, דרוכים וקשובים, נחזור עם יותר מתמונות. נחזור עם מגוון של סיפורי הרפתקאות, משפחתיות, עמידות והשתאות אל מול אחד המקומות האחרונים על פני הכדור שבהם בני האדם הם לחלוטין עדיין אורחים, הנשלטים על ידי איתני הטבע.
ביקור באנטארקטיקה – חוויה משנת חיים (צילום: אורי זברצ'יק)
מידע נוסף
כתבות נוספות
הספינה משמשת כבית מלון צף, וממנה תרדו לחופים בסירות זודיאק (צילום: אורי זברצ'יק)
נמל המוצא באושואיה (A), איי פוקלנד (B), איי ג'ורג'יה הדרומית (C), חצי האי האנטארקטי (D)
להתקרב עד מרחק נגיעה. מפרץ פורטונה, איי ג'ורג'יה הדרומית (צילום: אורי זברצ'יק)
מפרץ קוברוויל בנוף אנטארקטי אופייני לנובמבר (צילום: אורי זברצ'יק)
האלבטרוסים הענקיים של איי פוקלנד
התחנה הראשונה במסע המורחב באוקיינוס הדרומי היא לרוב איי פוקלנד ( Falkland Islands ), שם תוכלו לבקר באתרי קינון של אלבטרוסים שחורי גבה – בין עופות הים בעלי מוטת הכנפיים הגדולה ביותר בטבע. האלבטרוסים מגיעים לקנן בעונת הקיץ באותן מושבות, כאשר חלק מן הקנים בני למעלה מ-100 שנים.
ישנם מספר אתרים מפורסמים לצפייה באלבטרוסים. אחד מהם הוא האי ווסט פוינט ( West Point , "הנקודה המערבית"), בו ניתן להתקרב מרחק מטרים בודדים מהאלבטרוסים ולצפות בשקט ובשלווה בהאכלה, בדגירה ובגוזלים הפלומתיים, עוד בטרם עזבו לראשונה את הקן.
כתבה על איי פוקלנד – גן עדן של חיות
משחקי חיזור של אלבטרוסים שחורי גבה באיי פוקלנד (צילום: אורי זברצ'יק)
איי ג'ורג'יה הדרומית – פילי ים אימתניים ופינגווינים מלכותיים
המסע ממשיך אל איים סאב-אנטארקטיים נוספים, איי ג'ורג'יה הדרומית ( South Georgia ), הנמצאים כיומיים הפלגה מאיי פוקלנד. אלו מכם שיגיעו בחודשים אוקטובר ונובמבר, בסוף האביב ולקראת הקיץ הדרומי, יזכו לצפות באחד האירועים הפוטוגניים ביותר, אך גם הברוטאליים והאלימים ביותר – מלחמות הטריטוריה של פילי הים.
הזכרים האימתניים הם בעלי חדק – ומכאן ההשוואה לפילים – ומגיעים עד למשקל של 4 טונות, בעוד הנקבות קטנות וקלות יותר. זכר אחד בלבד ינצח בקרבות ויזכה למלוך על ה"הרמון", וכל הנקבות שבחוף יחפשו את קרבתו של הזכר החזק והשולט. למען הבטיחות יש לשמור על מרחק של כמה עשרות מטרים לפחות ממקום מרבצם של הזכרים, ולכן מומלץ להצטייד בעדשה ארוכה כדי לתעד את סצנות הקרב הללו.
מלחמת טריטוריה בין שני פילי ים זכרים בג'ורג'יה הדרומית (צילום: אורי זברצ'יק)
ובזמן שהמבוגרים רבים, הצעירים משחקים... (צילום: אורי זברצ'יק)
לעיתים ממש באותו החוף, לצידם של פילי הים, תוכלו לחזות גם בסמל הבלתי מעורער של איי ג'ורג'יה הדרומית, הלוא הוא הפינגווין המלכותי. פינגווין זה הוא השני בגודלו מבין כל הפינגווינים בעולם, קטן רק מהפינגווין הקיסרי, אשר נמצא באזורים פחות נגישים באנטארקטיקה.
בשונה מפילי הים, אין שום סכנה בהתקרבות אל הפינגווין המלכותי. יש שיבחרו לתעד בעזרת חצובה ומצלמות גו-פרו או טלפון נייד, על ידי צילום דולג זמן ( Time Lapse ), את הכניסה והיציאה מן המים, בעוד אחרים יבחרו לנסות ולהמחיש את כמות הפינגווינים באותה מושבה, על ידי צילום עמוס בפרטים.
כתבה על איי ג'ורג'יה הדרומית – ארץ הפינגווינים המלכותיים
אינספור פינגווינים מלכותיים, באחד מהאתרים המופלאים ביותר בג'ורג'יה הדרומית (צילום: אורי זברצ'יק)
דוגמה לצילום דולג-זמן (Time Lapse) של פינגווינים מלכותיים בג'ורג'יה הדרומית
משחקי חיזור ומרדפים סוערים באנטארקטיקה
יומיים נוספים של הפלגה יעברו לפני שתגיעו אל שיאו של המסע – אנטארקטיקה. כאן תוכלו לצפות מקרוב בכל מגוון הפינגווינים הייחודיים ליבשת, כמו פינגווין לבן-אוזן (ג'נטו), פינגווין אדלי ופינגווין רצועת הסנטר, ובטורפי העל של האוקיינוס הדרומי – כלב הים הנמרי והלווייתן הקטלן (אורקה), אשר התפרסם בין היתר בסדרת סרטי "ווילי". אם יתמזל מזלכם, תוכלו לצפות בסצנות הלקוחות היישר מתוך סרטי הטבע של דייוויד אטנבורו שתיעדו את החיים בקטבים; בין אם במרדפים של כלבי הים הנמריים אחר טרפם, או במשחקי חיזור וזיווג בין הפינגווינים.
אחד הרגעים אותם לא אשכח לעולם, הוא הרגע בו צפיתי בספק מרדף ספק משחק של כלב ים נמרי אחר פינגווין רצועת הסנטר. במשך למעלה משעה רדף הנמר אחר הפינגווין, בין הסלעים וסירות הגומי שלנו, כאשר אנו עומדים משתאים, שקטים, צופים מהצד. לבסוף, כאשר כפות הידיים והרגליים כבר קפואות, הגענו אל הרגע המכריע – הפינגווין נתפס במלתעות, הוטח על המים, הציד נגמר.
כלב ים נמרי במרדף אחר פינגווין לבן-אוזן (צילום: אורי זברצ'יק)
שני פינגווינים לבני אוזן מקרקרים זה על זה, כחלק ממשחקי החיזור בתחילת הקיץ האנטארקטי (צילום: אורי זברצ'יק)
עשה ואל תעשה – אתגרים טכניים בצילום באנטארקטיקה
אם התנסיתם בעבר בצילום או בטיול באזורי קיצון אקלימיים, ייתכן שתזהו את המשפט הבא – "אין מזג אוויר רע, יש ביגוד לא מתאים". וכפרפרזה לענייננו, הצילום באנטארקטיקה איננו חף מאתגרים, ודורש הכנה מבעוד מועד במספר מישורים, בראשם להגיע מוכנים עם הציוד המתאים.
רטיבות: התנועה בין הספינה לחופים מתבצעת בסירות זודיאק קטנות, מה שעלול להרטיב אותנו, וחמור מכך – את הציוד שלנו. החל מרסס מלוח המרטיב אותנו קלות, עד להרטבה מלאה ומים בסירה עד גובה הברך. לכך יש להוסיף את מזג האוויר ההפכפך (מה שמכונה "ארבע עונות בשעה"), כשיום שמשי נעים יכול להתחלף במהרה בגשם זלעפות. לכן, ודאו שברשותכם ציוד אטום למים ואחסנו את המצלמה והציוד הנלווה במידת הצורך כדי לשמור אותו יבש ותקין. אם שפריץ של מים מתוקים עוד עשוי להסתיים ללא פגיעה במצלמה, לא כך הדבר עם מים מלוחים.
קור: סוללות מתרוקנות מהר יותר בטמפרטורות נמוכות במיוחד. היו מוכנים עם מספר סוללות רזרביות, עדיף בכיסים פנימיים קרוב לגופכם כדי לשמור עליהן חמות ומוכנות לשימוש. לא תרצו למצוא את עצמכם בוהים בחמסן חומס ביצת פינגווין ישירות מן הקן, כשבידכם מצלמה עם סוללה ריקה. בעוד שלסוללות אולי יש רזרבות, לאצבעות שלכם אין – אז הקפידו להגן עליהן מפני הקור המקפיא. מומלץ להצטייד בכפפות דקות שמאפשרות לצלם איתן, ובשקיות חימום קטנות בכיסים – לחימום מהיר של האצבעות. יש לדאוג ללבוש מתאים, כולל מספר שכבות תרמיות, כדי להימנע מאי נוחות אשר תפגום ביכולת הצילום ובכלל בשהייה בחוץ.
ערנות וסבלנות: המסע לאנטארקטיקה טומן בחובו שעות ארוכות של הפלגה, בעיקר בין האיים השונים אך גם בין חוף לחוף. הקור ששורר מחוץ לספינה, הרוח, הגשם ומצב הים אמנם מאתגרים, אך בשביל ה"פריים" המושלם צריך להיות סבלניים וערניים. צילום בסביבה פראית דורש סבלנות רבה ועין חדה. הקדישו זמן לצפייה בהתנהגות בעלי החיים כדי לצפות בתנועות ובאינטראקציות.
גיבוי, גיבוי, גיבוי: כבר הצלחתם לתפוס את הרגע המכריע, והפריים המושלם נמצא אצלכם בכרטיס הזיכרון – עכשיו המשימה החשובה ביותר היא לוודא שזה יחזור איתכם הביתה. מומלץ ביותר להביא כרטיסי זיכרון נוספים, כדי לוודא שיש לכם לפחות שני עותקים של התמונות – במחשב, בטלפון הנייד או בכרטיסי הזיכרון, ובנוסף – בכונן הנייד, אליו אתם מעבירים מייד כשחוזרים לחדר החמים והנעים בספינה. אם חלילה המצלמה תאבד, לא תרצו לאבד גם את כל התמונות שצילמתם עד כה במסע.
הסבלנות משתלמת. לווייתן גדול-סנפיר (האמפבק) צולל בחיפוש אחר מזון (צילום: אורי זברצ'יק)
טיפים לצילום מוצלח באנטארקטיקה
פיצוי חשיפה: המשטחים הבהירים עם הלובן הבוהק, בשילוב עננות מועטה והגוונים הכהים של בעלי החיים, מייצרים מצד אחד ניגודיות מרהיבה, ומצד שני מחייבים אותנו לתשומת לב מרבית בחשיפה. חשיפת חסר תוביל אותנו לאבד את האובייקט, שיהיה כהה מדי, בעוד חשיפת יתר עלולה ליצור רקע "שרוף". במיוחד אם אתם מצלמים על מצב אוטומטי, שימו לב כי הניגוד הזה עלול להטעות את מערכת המדידה של המצלמה, ולכן מומלץ להתכונן לכך מבעוד מועד ולהכיר את המצבים החצי-אוטומטיים ואת שיטת "פיצוי החשיפה".
מגוון של עדשות: יש המתארים את מסע השייט באוקיינוס הדרומי כמעין ספארי שט, בדומה לספארי הרכוב בערבות אפריקה. אך מבחינת הצילום, אחד ההבדלים הגדולים בין השניים הוא הקרבה הבלתי אמצעית לבעלי החיים. אתם עלולים להגיע לאנטארקטיקה עם עדשות טלסקופיות בעלות הגדלה משמעותית, אך בסופו של יום תגלו שאתם מצלמים יותר משחשבתם עם עדשות רחבות, כשבעלי החיים מגיעים למרחק של מטרים ספורים מכם. אל תוותרו על עדשות רחבות גם עבור צילום הנוף הפנורמי המרהיב וגם לצילום בעלי החיים מקרוב.
חמישים גוונים של כחול: צרה השפה העברית מלהכיל את מנעד הגוונים בעולם הקרח הנפלא הזה, הנע בין לבן בוהק ואחיד לכחול עמוק. גם במקרה הזה, המצב האוטומטי במצלמה עלול לתעתע ולא לאפשר לכם לדייק את הגוון והתמונה אותה רואה העין. מלבד חשיפה נכונה, ניתן לשקול גם להיעזר בפילטרים נוספים לעדשה, לצד פילטר UV אשר נועד בעיקר להגן על העדשה. לדוגמה, פילטר מקטב (פולרייזר), אשר מבלי להיכנס לעומק הטכני והמדעי, נועד לסנן באופן חלקי החזרי אור, ובמקרה של סביבה רוויית החזרות כמו ים וקרח, שימוש נכון בפולרייזר יכול לשדרג את צילומי הפנורמה שלכם.
מבין הקרחונים בוקע מנעד גוונים מרהיב (צילום: אורי זברצ'יק)
קשת קרחונית מופלאה באנטארקטיקה (צילום: אורי זברצ'יק)
חוויה משנת חיים
בסופו של יום, אולי בזכות האתגרים הפיזיים, הטכניים והמנטליים, רבים מתארים את חוויית השהות והצילום באנטארקטיקה ובאיים הסאב-אנטארקטיים כמשנת חיים. מן תחושה שקשה להסביר אותה במילים. אולי זה הבידוד, המרחב האין-סופי והמפגשים הייחודיים עם בעלי החיים שמצליחים להזיז משהו עמוק בלב.
אולי זה דווקא המתח התמידי, הידיעה ש בכל רגע נתון – בין אם על הסיפון במפגש עם עופות או לווייתנים המלווים את הספינה, על הסירות בין כלבי הים והפינגווינים המקפצים, או על החופים – הכול יכול לקרות. הידיעה ש"הרגע המכריע" המפורסם יגיע, ואם רק נהיה מספיק ערניים, דרוכים וקשובים, נחזור עם יותר מתמונות. נחזור עם מגוון של סיפורי הרפתקאות, משפחתיות, עמידות והשתאות אל מול אחד המקומות האחרונים על פני הכדור שבהם בני האדם הם לחלוטין עדיין אורחים, הנשלטים על ידי איתני הטבע.
ביקור באנטארקטיקה – חוויה משנת חיים (צילום: אורי זברצ'יק)
מידע נוסף
כתבות נוספות
ישנם מספר אתרים מפורסמים לצפייה באלבטרוסים. אחד מהם הוא האי ווסט פוינט (
משחקי חיזור של אלבטרוסים שחורי גבה באיי פוקלנד (צילום: אורי זברצ'יק)
מלחמת טריטוריה בין שני פילי ים זכרים בג'ורג'יה הדרומית (צילום: אורי זברצ'יק)
ובזמן שהמבוגרים רבים, הצעירים משחקים... (צילום: אורי זברצ'יק)
בשונה מפילי הים, אין שום סכנה בהתקרבות אל הפינגווין המלכותי. יש שיבחרו לתעד בעזרת חצובה ומצלמות גו-פרו או טלפון נייד, על ידי צילום דולג זמן (
אינספור פינגווינים מלכותיים, באחד מהאתרים המופלאים ביותר בג'ורג'יה הדרומית (צילום: אורי זברצ'יק)
דוגמה לצילום דולג-זמן (Time Lapse) של פינגווינים מלכותיים בג'ורג'יה הדרומית
משחקי חיזור ומרדפים סוערים באנטארקטיקה
יומיים נוספים של הפלגה יעברו לפני שתגיעו אל שיאו של המסע – אנטארקטיקה. כאן תוכלו לצפות מקרוב בכל מגוון הפינגווינים הייחודיים ליבשת, כמו פינגווין לבן-אוזן (ג'נטו), פינגווין אדלי ופינגווין רצועת הסנטר, ובטורפי העל של האוקיינוס הדרומי – כלב הים הנמרי והלווייתן הקטלן (אורקה), אשר התפרסם בין היתר בסדרת סרטי "ווילי". אם יתמזל מזלכם, תוכלו לצפות בסצנות הלקוחות היישר מתוך סרטי הטבע של דייוויד אטנבורו שתיעדו את החיים בקטבים; בין אם במרדפים של כלבי הים הנמריים אחר טרפם, או במשחקי חיזור וזיווג בין הפינגווינים.
אחד הרגעים אותם לא אשכח לעולם, הוא הרגע בו צפיתי בספק מרדף ספק משחק של כלב ים נמרי אחר פינגווין רצועת הסנטר. במשך למעלה משעה רדף הנמר אחר הפינגווין, בין הסלעים וסירות הגומי שלנו, כאשר אנו עומדים משתאים, שקטים, צופים מהצד. לבסוף, כאשר כפות הידיים והרגליים כבר קפואות, הגענו אל הרגע המכריע – הפינגווין נתפס במלתעות, הוטח על המים, הציד נגמר.
כלב ים נמרי במרדף אחר פינגווין לבן-אוזן (צילום: אורי זברצ'יק)
שני פינגווינים לבני אוזן מקרקרים זה על זה, כחלק ממשחקי החיזור בתחילת הקיץ האנטארקטי (צילום: אורי זברצ'יק)
עשה ואל תעשה – אתגרים טכניים בצילום באנטארקטיקה
אם התנסיתם בעבר בצילום או בטיול באזורי קיצון אקלימיים, ייתכן שתזהו את המשפט הבא – "אין מזג אוויר רע, יש ביגוד לא מתאים". וכפרפרזה לענייננו, הצילום באנטארקטיקה איננו חף מאתגרים, ודורש הכנה מבעוד מועד במספר מישורים, בראשם להגיע מוכנים עם הציוד המתאים.
רטיבות: התנועה בין הספינה לחופים מתבצעת בסירות זודיאק קטנות, מה שעלול להרטיב אותנו, וחמור מכך – את הציוד שלנו. החל מרסס מלוח המרטיב אותנו קלות, עד להרטבה מלאה ומים בסירה עד גובה הברך. לכך יש להוסיף את מזג האוויר ההפכפך (מה שמכונה "ארבע עונות בשעה"), כשיום שמשי נעים יכול להתחלף במהרה בגשם זלעפות. לכן, ודאו שברשותכם ציוד אטום למים ואחסנו את המצלמה והציוד הנלווה במידת הצורך כדי לשמור אותו יבש ותקין. אם שפריץ של מים מתוקים עוד עשוי להסתיים ללא פגיעה במצלמה, לא כך הדבר עם מים מלוחים.
קור: סוללות מתרוקנות מהר יותר בטמפרטורות נמוכות במיוחד. היו מוכנים עם מספר סוללות רזרביות, עדיף בכיסים פנימיים קרוב לגופכם כדי לשמור עליהן חמות ומוכנות לשימוש. לא תרצו למצוא את עצמכם בוהים בחמסן חומס ביצת פינגווין ישירות מן הקן, כשבידכם מצלמה עם סוללה ריקה. בעוד שלסוללות אולי יש רזרבות, לאצבעות שלכם אין – אז הקפידו להגן עליהן מפני הקור המקפיא. מומלץ להצטייד בכפפות דקות שמאפשרות לצלם איתן, ובשקיות חימום קטנות בכיסים – לחימום מהיר של האצבעות. יש לדאוג ללבוש מתאים, כולל מספר שכבות תרמיות, כדי להימנע מאי נוחות אשר תפגום ביכולת הצילום ובכלל בשהייה בחוץ.
ערנות וסבלנות: המסע לאנטארקטיקה טומן בחובו שעות ארוכות של הפלגה, בעיקר בין האיים השונים אך גם בין חוף לחוף. הקור ששורר מחוץ לספינה, הרוח, הגשם ומצב הים אמנם מאתגרים, אך בשביל ה"פריים" המושלם צריך להיות סבלניים וערניים. צילום בסביבה פראית דורש סבלנות רבה ועין חדה. הקדישו זמן לצפייה בהתנהגות בעלי החיים כדי לצפות בתנועות ובאינטראקציות.
גיבוי, גיבוי, גיבוי: כבר הצלחתם לתפוס את הרגע המכריע, והפריים המושלם נמצא אצלכם בכרטיס הזיכרון – עכשיו המשימה החשובה ביותר היא לוודא שזה יחזור איתכם הביתה. מומלץ ביותר להביא כרטיסי זיכרון נוספים, כדי לוודא שיש לכם לפחות שני עותקים של התמונות – במחשב, בטלפון הנייד או בכרטיסי הזיכרון, ובנוסף – בכונן הנייד, אליו אתם מעבירים מייד כשחוזרים לחדר החמים והנעים בספינה. אם חלילה המצלמה תאבד, לא תרצו לאבד גם את כל התמונות שצילמתם עד כה במסע.
הסבלנות משתלמת. לווייתן גדול-סנפיר (האמפבק) צולל בחיפוש אחר מזון (צילום: אורי זברצ'יק)
טיפים לצילום מוצלח באנטארקטיקה
פיצוי חשיפה: המשטחים הבהירים עם הלובן הבוהק, בשילוב עננות מועטה והגוונים הכהים של בעלי החיים, מייצרים מצד אחד ניגודיות מרהיבה, ומצד שני מחייבים אותנו לתשומת לב מרבית בחשיפה. חשיפת חסר תוביל אותנו לאבד את האובייקט, שיהיה כהה מדי, בעוד חשיפת יתר עלולה ליצור רקע "שרוף". במיוחד אם אתם מצלמים על מצב אוטומטי, שימו לב כי הניגוד הזה עלול להטעות את מערכת המדידה של המצלמה, ולכן מומלץ להתכונן לכך מבעוד מועד ולהכיר את המצבים החצי-אוטומטיים ואת שיטת "פיצוי החשיפה".
מגוון של עדשות: יש המתארים את מסע השייט באוקיינוס הדרומי כמעין ספארי שט, בדומה לספארי הרכוב בערבות אפריקה. אך מבחינת הצילום, אחד ההבדלים הגדולים בין השניים הוא הקרבה הבלתי אמצעית לבעלי החיים. אתם עלולים להגיע לאנטארקטיקה עם עדשות טלסקופיות בעלות הגדלה משמעותית, אך בסופו של יום תגלו שאתם מצלמים יותר משחשבתם עם עדשות רחבות, כשבעלי החיים מגיעים למרחק של מטרים ספורים מכם. אל תוותרו על עדשות רחבות גם עבור צילום הנוף הפנורמי המרהיב וגם לצילום בעלי החיים מקרוב.
חמישים גוונים של כחול: צרה השפה העברית מלהכיל את מנעד הגוונים בעולם הקרח הנפלא הזה, הנע בין לבן בוהק ואחיד לכחול עמוק. גם במקרה הזה, המצב האוטומטי במצלמה עלול לתעתע ולא לאפשר לכם לדייק את הגוון והתמונה אותה רואה העין. מלבד חשיפה נכונה, ניתן לשקול גם להיעזר בפילטרים נוספים לעדשה, לצד פילטר UV אשר נועד בעיקר להגן על העדשה. לדוגמה, פילטר מקטב (פולרייזר), אשר מבלי להיכנס לעומק הטכני והמדעי, נועד לסנן באופן חלקי החזרי אור, ובמקרה של סביבה רוויית החזרות כמו ים וקרח, שימוש נכון בפולרייזר יכול לשדרג את צילומי הפנורמה שלכם.
מבין הקרחונים בוקע מנעד גוונים מרהיב (צילום: אורי זברצ'יק)
קשת קרחונית מופלאה באנטארקטיקה (צילום: אורי זברצ'יק)
חוויה משנת חיים
בסופו של יום, אולי בזכות האתגרים הפיזיים, הטכניים והמנטליים, רבים מתארים את חוויית השהות והצילום באנטארקטיקה ובאיים הסאב-אנטארקטיים כמשנת חיים. מן תחושה שקשה להסביר אותה במילים. אולי זה הבידוד, המרחב האין-סופי והמפגשים הייחודיים עם בעלי החיים שמצליחים להזיז משהו עמוק בלב.
אולי זה דווקא המתח התמידי, הידיעה ש בכל רגע נתון – בין אם על הסיפון במפגש עם עופות או לווייתנים המלווים את הספינה, על הסירות בין כלבי הים והפינגווינים המקפצים, או על החופים – הכול יכול לקרות. הידיעה ש"הרגע המכריע" המפורסם יגיע, ואם רק נהיה מספיק ערניים, דרוכים וקשובים, נחזור עם יותר מתמונות. נחזור עם מגוון של סיפורי הרפתקאות, משפחתיות, עמידות והשתאות אל מול אחד המקומות האחרונים על פני הכדור שבהם בני האדם הם לחלוטין עדיין אורחים, הנשלטים על ידי איתני הטבע.
ביקור באנטארקטיקה – חוויה משנת חיים (צילום: אורי זברצ'יק)
מידע נוסף
כתבות נוספות
כלב ים נמרי במרדף אחר פינגווין לבן-אוזן (צילום: אורי זברצ'יק)
שני פינגווינים לבני אוזן מקרקרים זה על זה, כחלק ממשחקי החיזור בתחילת הקיץ האנטארקטי (צילום: אורי זברצ'יק)
הסבלנות משתלמת. לווייתן גדול-סנפיר (האמפבק) צולל בחיפוש אחר מזון
טיפים לצילום מוצלח באנטארקטיקה
פיצוי חשיפה: המשטחים הבהירים עם הלובן הבוהק, בשילוב עננות מועטה והגוונים הכהים של בעלי החיים, מייצרים מצד אחד ניגודיות מרהיבה, ומצד שני מחייבים אותנו לתשומת לב מרבית בחשיפה. חשיפת חסר תוביל אותנו לאבד את האובייקט, שיהיה כהה מדי, בעוד חשיפת יתר עלולה ליצור רקע "שרוף". במיוחד אם אתם מצלמים על מצב אוטומטי, שימו לב כי הניגוד הזה עלול להטעות את מערכת המדידה של המצלמה, ולכן מומלץ להתכונן לכך מבעוד מועד ולהכיר את המצבים החצי-אוטומטיים ואת שיטת "פיצוי החשיפה".
מגוון של עדשות: יש המתארים את מסע השייט באוקיינוס הדרומי כמעין ספארי שט, בדומה לספארי הרכוב בערבות אפריקה. אך מבחינת הצילום, אחד ההבדלים הגדולים בין השניים הוא הקרבה הבלתי אמצעית לבעלי החיים. אתם עלולים להגיע לאנטארקטיקה עם עדשות טלסקופיות בעלות הגדלה משמעותית, אך בסופו של יום תגלו שאתם מצלמים יותר משחשבתם עם עדשות רחבות, כשבעלי החיים מגיעים למרחק של מטרים ספורים מכם. אל תוותרו על עדשות רחבות גם עבור צילום הנוף הפנורמי המרהיב וגם לצילום בעלי החיים מקרוב.
חמישים גוונים של כחול: צרה השפה העברית מלהכיל את מנעד הגוונים בעולם הקרח הנפלא הזה, הנע בין לבן בוהק ואחיד לכחול עמוק. גם במקרה הזה, המצב האוטומטי במצלמה עלול לתעתע ולא לאפשר לכם לדייק את הגוון והתמונה אותה רואה העין. מלבד חשיפה נכונה, ניתן לשקול גם להיעזר בפילטרים נוספים לעדשה, לצד פילטר UV אשר נועד בעיקר להגן על העדשה. לדוגמה, פילטר מקטב (פולרייזר), אשר מבלי להיכנס לעומק הטכני והמדעי, נועד לסנן באופן חלקי החזרי אור, ובמקרה של סביבה רוויית החזרות כמו ים וקרח, שימוש נכון בפולרייזר יכול לשדרג את צילומי הפנורמה שלכם.
מבין הקרחונים בוקע מנעד גוונים מרהיב (צילום: אורי זברצ'יק)
קשת קרחונית מופלאה באנטארקטיקה (צילום: אורי זברצ'יק)
חוויה משנת חיים
בסופו של יום, אולי בזכות האתגרים הפיזיים, הטכניים והמנטליים, רבים מתארים את חוויית השהות והצילום באנטארקטיקה ובאיים הסאב-אנטארקטיים כמשנת חיים. מן תחושה שקשה להסביר אותה במילים. אולי זה הבידוד, המרחב האין-סופי והמפגשים הייחודיים עם בעלי החיים שמצליחים להזיז משהו עמוק בלב.
אולי זה דווקא המתח התמידי, הידיעה ש בכל רגע נתון – בין אם על הסיפון במפגש עם עופות או לווייתנים המלווים את הספינה, על הסירות בין כלבי הים והפינגווינים המקפצים, או על החופים – הכול יכול לקרות. הידיעה ש"הרגע המכריע" המפורסם יגיע, ואם רק נהיה מספיק ערניים, דרוכים וקשובים, נחזור עם יותר מתמונות. נחזור עם מגוון של סיפורי הרפתקאות, משפחתיות, עמידות והשתאות אל מול אחד המקומות האחרונים על פני הכדור שבהם בני האדם הם לחלוטין עדיין אורחים, הנשלטים על ידי איתני הטבע.
ביקור באנטארקטיקה – חוויה משנת חיים (צילום: אורי זברצ'יק)
מידע נוסף
כתבות נוספות
מבין הקרחונים בוקע מנעד גוונים מרהיב (צילום: אורי זברצ'יק)
קשת קרחונית מופלאה באנטארקטיקה (צילום: אורי זברצ'יק)
ביקור באנטארקטיקה