.jpg)
ביקור באיי פוקלנד – גן עדן של חיות
מאת: אפרת נקש
עבור אוהבי בעלי חיים וטבע, גולת הכותרת בכל טיול היא המפגש האינטימי עם בעל החיים בסביבתו הטבעית. איי פוקלנד מספקים מבחינה זו את התנאים המיטביים: ניתן להסתובב בהם באופן עצמאי ולפגוש במושבות של פינגווינים, פילי ים שחוצים את הדרך, אריות ודובי ים שמטפלים בצאצאיהם המתוקים, וערב רב של עופות ימיים – צבעוניים, עוצמתיים ורועשים. החיות בפוקלנד, שטרם התרגלו לנוכחות התיירים, אינן חומקות, אלא מיישירות מבט ובוחנות אותנו בסקרנות.
חמישה מאיי פוקלנד המוזכרים בכתבה ושתי הערים בארגנטינה וצ'ילה, מהן ניתן להגיע אליהם בטיסה או הפלגה
.jpg)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
הכנות לטיול באיי פוקלנד
ארכיפלג איי פוקלנד ( Falkland Islands ) , המונה 776 איים ואיונים, נמצא בים ארגנטינה שבחצי הכדור הדרומי. משמעות הדבר היא שה"קיץ" בפוקלנד מתרחש בזמן שאצלנו החורף בשיאו. אך גם אז, אין לטעות ולחשוב שמדובר בקיץ חמים ונעים. לצורך המחשה: הטמפרטורה בחודש ינואר (שיא הקיץ באיים) נעה בין 5 ל- 16 מעלות צלסיוס. קריר! ביתר ימות השנה שורר באיים חורף של ממש – גשם ורוחות עזות.
התקופה בה ניתן לטייל ב איי פוקלנד קצרה במיוחד, בין נובמבר למרץ ליתר דיוק, ואם רוצים להיות במקומות היפים ביותר, יש צורך להזמין מקומות לינה הרבה זמן מראש. רצוי לכוון את השהות לא יים הקטנים (המלצות לאיים ספיציפיים בהמשך הכתבה) וללינה בחוות מבודדות. בכל חווה ניתן לבחור בין כלכלה מלאה או כלכלה עצמית. אני באופן אישי אוהבת לשלב, ומאפשרת לעצמי להתפנק מדי פעם עם מאכלים מקומיים מבוססי בשר כבש בבישול מסורתי ארוך.
המטיילים שמגיעים לכאן מוצאים את עצמם מבלים את רוב זמנם על חוף הים, שכן שם נמצא כל ה"אקשן". מסיבה זו חובה להצטייד במכנסיים שיוכלו להגן על הבגדים מפני נתזי גלי הים ושיתאימו לישיבה על סלעים קרים ורטובים, כמו מכנסי סקי מרופדות. מומלץ שגם הנעליים יהיו אטומות למים (לדוגמה נעלי הליכה עם גורטקס) שכן הקרקע מחורצת וזורמים על פניה מים רבים. שימו לב שיש להצטייד בזוג נעליים נוסף, שכן לבתים עצמם לא נהוג להיכנס עם נעליים מכוסות בבוץ.
בעת הכנת המסלול, מומלץ לבחור במסלולי הליכה רגליים (בשילוב גיחה או שתיים על סירה קטנה) שמגיעים למושבות בעלי חיים שוקקות ואטרקטיביות (חגיגה אמיתית לצלמים שבינינו!). ואחרון חביב – בשל היעדר זיהום אוויר הקרינה באיים חזקה במיוחד ולכן כדאי להצטייד בקרם פנים ושפתון עם מקדם הגנה גבוה מפני השמש, ובנוסף – קרם פנים עשיר ומזין, בגלל הקור שגורם ליובש בעור.
מומלץ לבחור במסלולי הליכה רגליים שמגיעים למושבות בעלי חיים שוקקות (צילום: CC David Cook)
המסע לאיי פוקלנד
בשל מיקומו של הארכיפלג ומיעוט התושבים והתיירים שפוקדים אותו, ההגעה אליו מוגבלת, ואף מעט מאתגרת. למי שלא מתכוון להגיע לכאן במסגרת הפלגה לאנטארקטיקה, שבמסלולה הארוך עוצרת לסיור באי המרכזי, ישנה טיסה (של חברת שדה התעופה שבעיר אושואיה ( Ushuaia ), בארץ האש הארגנטינאית. הסיבה ההיסטורית ל"תחנה" בדרך היא הסכם שאיפשר לטיסות לפוקלנד לחלוף מעל מרחבה האווירי של ארגנטינה, בתמורה לאיסוף תיירים ומבקרים מאושואיה לאיים. עבור מי שאינם מורגלים בטיסות בסגנון שכזה, נחיתת הביניים עלולה להיות מפתיעה ואפילו מעט מפחידה... מדובר במסלול קצר ולכן הנחיתה בו מהירה ואנכית יותר מהרגיל (יש שמרגישים כאילו הם נוחתים עם מסוק ולא עם מטוס).
ומיהם אותם אנשים שעושים את המאמץ ומגיעים לאיי פוקלנד? בנוסף למטיילים הרפתקנים מרחבי תבל, כשבוחנים את השכנים לטיסה מגלים תושבים רבים, שחלקם חזרו מחופשות ואחרים הגיעו לכאן לתקו ארגנטינה, הטוענת לריבונות על איי פוקלנד, מחייבת את היוצאים והנכנסים משדה התעופה להשתמש בשם הספרדי לאיים: "איסלס מלבינס" ( Islas Malvinas ).
כתבה על הפלגה לאיי פוקלנד ואיי ג'ורג'יה הדרומית
מושבת קורמורן-מלכותי באי קרקס שב"איסלס מלבינס"
האי סונדרס – ואלס עם גוזלי אלבטרוס
כארבעה וחצי קילומטרים מהחוף הצפון-מערבי של אי פוקלנד המערבי ( West Falkland) נמצא האי הקטן סונדרס ( Saunders Island ) אלבטרוס שחור-גבה ( Black-Browed Albatross ). בינות לעשב הגבוה בנו האלבטרוסים קינים לתפארת. המראה ציורי: עופות מקננים בין השיחים, על גבי מצוקים, וברקע גלי הים מתנפצים. במרבית הקינים יושב הורה וכונס גוזל תחתיו, כדי להגן עליו מפני הרוח. האלבטרוס מגדל רק גוזל אחד. בחלק מהקינים גוזל בודד, גדול יותר, המצפה לשובם של ההורים. כשניסיתי להתקרב לקן כזה, כיבד אותי הגוזל ביריקה מלווה בקול צורמני.
אי זה ידוע גם בצמר המשובח והנקי שמפיקים בו מעדרי הכבשים. יש אומרים שהסיבה לכך שהוא נקי כל כך, היא בשל היעדר זיהום אוויר. על פניו, זיהום אוויר נשמע לאוזן המערבית כדבר שלילי, אך באיים להיעדר הזיהום יש השלכה בלתי צפויה: חשיפה מוגברת לקרינה אולטרה-סגולה בעוצמה רבה. יחד עם היובש של הרוחות החזקות והחור באוזון, המתפשט, צריבת השמש קשה. כולם כאן, מקומיים ותיירים, אדומים ומתקלפים בצורה מפחידה. מוזר לחשוב על זיהום אוויר כגורם מגן...
אלבטרוס שחור-גבה וגוזלו היחיד
מעונות היום של הפינגווינים
קצת מעבר למושבת האלבטרוסים, על המצוק, נמצאת מושבת קינון של פינגווין דלגן הסלעים ( Rockhopper Penguin ). המושבה נראית כמו קבוצה משעשעת של אנשים קטנים, המהלכים בשרוואלים. הפינגווינים מקפצים על הסלעים וגולשים מטה אל הים, כדי למלא את קיבתם בחסילוני קריל ( Krill ), ולאחר מכן חוזרים מעלה למושבה כדי להאכיל את גוזליהם. הגוזלים עטופים פלומה רכה, אותה ישילו בגיל כמה שבועות. מרתק למצוא אותם רוחצים במקלחת של מפל זרזיפים, ובבריכות שנוצרות ליד הים בשעות השפל. הפינגווינים הללו נוהגים לקנן בחופים סלעיים. הם מטילים שתי ביצים בשנה, ורק חלק מהגוזלים מצליחים לשרוד. להורים קשה להאכיל יותר משני גוזלים. אויביהם של הפינגווינים ביבשה הם חמסנים ( Skua ) ושחפים, ובים כלב הים הנמרי ( Leopard Seal ). הפינגווינים אינם עפים, וכשני שליש מזמנם מבלים בים כדי לאכול. הם אינם נודדים רחוק, ובדרך כלל חוזרים לקנן באותה מושבה.
הימים הראשונים בחיי הגוזל שבקע הם המסוכנים ביותר. הגוזל עומד על רגלי ההורה, וההורה מגן בגופו על הגוזל שלא יתקרר. גוזלים בני כ- 16 ימים מתחילים להיות ניידים ומתרכזים בקבוצות, מעין "מעון יום" ( Crèche ). תפקידו של "מעון היום" להגן על הגוזלים מפני טורפים (ש
כתבה על הפלגה לאנטרקטיקה המשלבת ביקור באיי פוקלנד
פינגווין דלגן הסלעים עם ציצית הראש הצהובה
מעשה באימוץ לא חוקי
אחד האתרים הנפלאים לתצפית פינגווינים מהמין הפינגווין המלכותי ( King Penguin ) נמצאת ב צוואר האי ( The Neck ) – מצר יבשה חולי צר, עשיר בעופות ושטוף רוחות חזקות. ב"צוואר" המלכים עומדים זקופים, דוגרים על ביצה גדולה יחידה המונחת לרגליהם, מתחת לכיס פרווה. ההורים מתחלפים בתפקיד, אך לא יזוזו ממקומם ימים ולילות עד שיגיע ההורה השני להחלפת משמרת. לעומת פינגווין הסלעים, הפינגווין המלכותי מטיל ביצה אחת כל שנה וחצי, וגוזליו מתרכזים ב"מעונות יום" רק בגיל 35-40 ימים.
ליד קבוצת הפינגווין המלכותי, נמצאת מושבה של פינגווין לבן-אוזן ( Gentoo Penguin ). באחד מביקוריי הבחנתי בהתנהגות חחריגה ביותר (לשמחתי תיעדתי אותה ברגע האמת): מעשה באימוץ לא חוקי... הורה פינגווין-מלכותי מטפח ודואג לגוזל לבן-אוזן. פלומת הגוזלים המלכותיים היא חומה, ושל לבן האוזן חומה בגב עם חזה לבן. כשתהיתי אם העופות פתחו עסקי אימוץ, הסביר לי המדריך המקומי שכנראה מדובר בפינגווין ש"התבלבל". ביום למחרת, כך דיווחו לי, אחד מבוגרי הפינגווינים לבני האוזן העמיד את הפינגווין המלכותי על טעותו, והשיב את הגוזל המרוצה בחזרה למושבה הנכונה. אירוע כזה הוא נדיר, אך מתצפית ב"צוואר" יוצאים כמעט כל המטיילים עם תצפית נדירה באמתחתם.
באי יש מאורות קינון רבות של פינגווין מגלני ( Magellanic Penguin ), לעיתים במרחק של מאות מטרים מהים. הפינגווין המגלני הוא היחיד באיי פוקלנד שמקנן במאורות, כל משפחה בנפרד. הפינגווינים האחרים בונים קיני אבנים על גבי הקרקע במושבת קינון (ולכן היא נקראת באנגלית Rookery ).
ב"צוואר האי" נמצאת מכולת מגורים מצוידת היטב. נפלא לעגון בה, שכן לא צריך לעבור שעה של טלטולים הלוך וחזור מהחווה. כמו כן זה מאפשר "להפשיר" במהלך היום, ולכן לבלות שעות ארוכות יותר עם החיות. שימו לב שההזמנות עבורה סגורות הרבה זמן מראש.
פינגווין מלכותי מטפל בגוזל פינגווין לבן-אוזן – נדיר ומוזר
זמן לארוחת צהריים
במשך שעות ישבתי ליד מושבה מעורבת של פינגווין הסלעים, אלבטרוס שחור-גבה וקורמורן מלכותי ( King Cormorant ), ואין כאן רגע דל. עקבתי אחר דפוסי ההתנהגות של משפחת הקורמורן המלכותי. ברגע שהורה חוזר, ועף ישירות לקן הנכון כמובן, מקבל ההורה שבקן את המגיע בהשקת מקור מצד לצד. הגוזלים מתחילים לדרוש את האוכל, בחוסר סבלנות, על ידי משיכת הצוואר לכיוון מקור ההורה. ההורה עסוק בהעלאת המזון מקיבתו, וניתן להבחין בתנועה בגרון. הגוזל מנדנד ודורש, אבל רק כשההורה מוכן הוא מאפשר לגוזל לתחוב את הראש עמוק בגרונו. בשלב מסוים ההורה מתחיל לנער את ראש הגוזל החוצה, למרות שהגוזל מתעקש לעוד. פעולה זו חוזרת מספר פעמים עד שנפסקת ההאכלה. 
האכלת גוזל של קורמורן-מלכותי, התוחב ראשו למקור ההורה
האי קרקס – "אי הציפורים הקטנות"
כ-25 ק"מ מערבית לאי סונדרס נמצא האי קרקס ( Carcass Island ). כאן מומלץ ללון בחווה של רוב, ששותפתו אדלה מכינה אוכל משובח וטעים. 
פטריות מפלצתיות בגודל כדורי בייסבול באי קרקס (צילום: אפרת נקש)
אריות, פילים ושאר חיות הים הענקיות
החופים לשני צדי הפינה הצפון מערבית של האי, מלאים פילי ים ( Southern Elephant Seal ) אלה הענקים שבפילי הים. אורך הזכרים מגיע לכ- 6 מטרים ומשקלם לכ- 3,600 ק"ג (לעומת הנקבות ה"ננסיות", עם משקל ממוצע של 700 ק"ג בלבד).
פילי הים הזכרים קולניים מאד ונשמעים מרחוק, שואגים ונוהמים זה על זה. בנוסף לכך מדובר בבעל חיים עם נימוסים לקויים ביותר: הם נופחים, תוקעים גרפסים ומעת לעת פולטים נזלת שעפה למרחק, מאפם הגדול. אפשר בהחלט להריח אותם לפני שרואים אותם. הפילים הגדולים אינם נבהלים כשמתקרבים אליהם, שכן רק גורי פילים נטרפים לעיתים רחוקות על ידי אריה ים, לוויתן אורקה ( Killer Whale – שהוא למעשה הדולפין הגדול בעולם) וכלב ים נמרי. בביקורי באי שוטטתי סמוך לצמחייה גבוהה, כשלפתע שמעתי קול נהמה מאיים ממש מתחתיי... קצת נבהלתי לגלות פתאום פיל ים ענק בינות לשיחים.
בעונת הקיץ פילי הים מתקלפים, תוך שהם משילים את השכבה העליונה של עורם יחד עם השיער. השיער החדש הוא בגוון אפור כסוף, אולם מהר מאד הוא משנה את צבעו לחום צהבהב או חום כהה. פילי הים השמנים צמים בתקופת השלת השיער, ולכן שרועים על החוף בבטלה ונמנום ורק לעיתים רחוקות יורדים למים לשחייה. פילי הים הם פוליגמיים, וחיים בהרמון בו זכר אחד ומספר נקבות, שכל אחת מהן יכולה להמליט גור אחד בלבד בשנה. לזכרים חוטם מוארך ואף שמסוגל להתנפח וגדל עם הגיל. התמזל מזלי לראות פיל ים זכר ענק, בעל חוטם מרשים כשעלה לחוף. בקצה הסנפירים הקדמיים טפרים ארוכים, שיכולים להגיע עד לחמישה סנטימטרים. עוד הרשים אותי במיוחד, בהליכתו הגאה, אריה הים ( South American Sea Lion Bull ). אי אפשר לטעות בזיהוי שלו: יש לו רעמה של אריה, יושב זקוף כמו אריה, הולך כמו אריה... רק עם סנפירים בקצה גופו. 
פיל-ים מפהק
סיווג טקסונומי בין חיות הים השונות תת-סדרת הטורפים הימיים (Pinnipeds) נחלק ת לשלוש משפחות: ניבתנים (בעבר "סוסי הים"), אוטריים (אריות ודובי ים) וכלבי הים (בהם גם פיל הים ומינים נוספים).
בעוד אריה הים ודוב הים משתייכים למשפחת האוטריים, הנקראת Eared Seals , כי יש להם אפרכסת, פיל הים שייך למשפחת כלבי הים הנקראת True Seals חסרי האפרכסת . ההבדל המשמעותי בין המשפחות (פרט לאוזניהם), הוא שכלבי הים מותאמים יותר לתנועה במים, בעוד שהאוטריים (ובכללם אריה הים) מותאמים יותר לתנועה יבשתית, ולכן לאריה הים יש סנפירים קדמיים ארוכים יותר. הוא מסוגל לכופף אותם מתחת לגופו ולמשוך את גופו על קרקע וקרח, תוך שהוא מעביר משקל בין הסנפירים הקדמיים והאחוריים. לעומתו, פיל הים זוחל בתנועת סינוס, תוך שהוא מושך את עצמו על היבשה בעזרת סנפיריו הקדמיים. הבדל מעניין נוסף הוא בטפרים. למשפחת האוטריים (אריה הים ודוב הים) טפרים בסנפירים האחוריים שלא כמו למשפחת כלבי הים (לה שייכים גם פיל הים), להם טפרים בסנפירים הקדמיים. בעוד הפיל נאלץ להתגרד בשכיבה עם סנפיריו הקדמיים, דוב הים מתגרד בישיבה תוך הטית הגוף אל הסנפירים האחוריים. פיל הים הדרומי מתרבה בחופים חוליים בהם הוא יכול לגרור את עצמו. אריה הים הדרומי מתרבה בחופים חלוקיים מוגנים יותר.
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
גור אריות ים מציץ על המטיילים בינות לשיחים
מלחמת הקיום, או "הציפורים" של היצ'קוק
פעם אחת, בעודי משוטטת להנאתי בגבעות הפסטורליות של האי, חשתי לפתע מכה בראש. בז מהמין קרקרה מפוספסת ( Striated Caracara ) הגיח מאחורי וחטף מראשי את הכובע, כאילו להצדיק את כינויו בפי המקומיים Johnny Rook שובב, חצוף, הגונב חפצים. אבל זה עוד כלום לעומת המחזה של הורי קורמורנים מבוהלים, אל מול טורפים מאיימים. התבוננתי במושבת הקורמורן המלכותי, מוקפת בטבעת של עופות טורפים בכוננות. בז התקרב לקן בו היה הורה עם גוזלים וההורה ניסה להניס את הטורף בצווחות תוך מתיחת הצוואר לעבר הטורף. באחד הניסיונות איבד ההורה את שווי משקלו ומעד אל מחוץ לקן. כהרף עין חטף הבז את האפרוח, אשר במקרה זה נשמט מידי הטורף, ונס לעבר קן אחר. ממש חוויית נשיונל ג'יאוגרפיק.
באופן עקרוני מקובלת עלי שרשרת המזון, בה האחד אוכל את השני. אך היה לי קשה לחזות בפחד המתמיד של ההורים העדינים, המנסים לגדל גוזלים שבריריים. נזהרתי מאד שלא להתקרב יותר מדי לקינים, כדי שלא לגרום להורים להיבהל ולעוף, תוך נטישת ביצים או גוזלים בקן, הנמצאים באיום מתמיד של המשחרים לטרף.
במקרה מצמרר אחר הצליח בז לחטוף גוזל, ומיד עט עליו חמסן פוקלנד ( Falkland Skua ), שהוא טורף קצת יותר גדול, וחטף ממנו את הגוזל. אז השתלט על השלל קתרטס תרנגולי ( Turkey Vulture ), שהוא קונדור הגדול משניהם. מלחמת קיום אכזרית בעולם חסר רחמים. ניסיתי לדחוק את המחשבה איך קיבלו מספר פינגווינים את כתמי הדם בחזה. 
בז מתכנן את הארוחה הבאה, ואני במתח...
האי בליקר – חגיגה של טבע ללא גבולות
מול חופו הדרומי של אי פוקלנד המזרחי (East Falkland) נמצא האי בליקר ( Bleaker Island ), הארוך והצר. הטיסה מהאי קרקס לאי בליקר רצופת תחנות העלאה והורדת נוסעים, כיאה למונית שירות. סביב האי, המשמש בית לפינגווינים, שוחים אריות ים, המנסים לטרוף את הפינגווינים, ואלפי ציפורים מקננות בו. קו החוף מוקף במרחבי עשב רחבי ידיים, ומפרציו בחלקו המזרחי דרמטיים ומעוטרים במצוקים. בדרך משדה התעופה ראיתי שלוש מושבות של פינגווין לבן-אוזן, ומכל הכיוונים בצבצו מהמאורות פינגווינים מגלניים.
באי מתגוררים זמנית רון ואשתו, כאשר רון אחראי לתחזק את החווה המארחת, ולדאוג למבקרים. משפחתו של רון היגרה לכאן מסקוטלנד במאה התשע עשרה. הקוטג' בו שהיתי הוא ביתם, והוא מלא בספרות עשירה ואיכותית של ספרי צילום, מספר רב של מגדירי ציפורים, יונקים וצמחים, ספרות יפה, סרטי DVD, ולא נפקד חומר אודות ארנסט שקלטון ( Ernest Henry Shackleton ) חוקר בריטי שהתפרסם בעקבות מסע ההישרדות המדהים שלו באנטארקטיקה. חדר המגורים מוקף חלונות גדולים, ואפשר להשקיף על תנועת העשב ברוח החזקה, תנועת הרוח על המים, ותנועתם המהירה של העננים. לא נראה שהרוח מציקה לשני חמסני-פוקלנד ושני אפרוחיהם שבשדה. ליד הים מונח שלד של לווייתן ענק.
בחווה מגדלים כבשים, בקר וירקות אורגניים. רון לקח אותי לסיור בחצי האי הדרומי, ובדרך פגשנו את פר ההרבעה של האי. הפר יוחלף בקרוב באחר, שכן אחרי ארבע שנים באי, הוא כבר מזווג את בנותיו, דבר שאינו מוצלח גנטית.
כתבות על אנטארקטיקה
שלישיית פינגווין מלכותי יורדת לרחוץ במים (צילום: אפרת נקש)
שמרו מרחק, ושמרו על הראש...
בדרום האי מקננים יסעורי ענק ( Southern Giant Petrel ), ובדרך ניתן לצפות בבזים דואים .
כשהתקרבתי לאחת המושבות של פנגווין לבן-אוזן, תקף אותי חמסן צעיר. עוד צעד, ושוב צלל אליי החמסן. הבנתי שיש לו כנראה אפרוח במקום, אז התרחקתי, חיפשתי, וראיתי אפרוח במרחק של כעשרה מטרים ממני. 10 מטרים! אבל ליתר בטחון שמרתי מרחק. רון סיפר לי על אנשים שנפגעו מתקיפת חמסן, עד כדי קרקוף, כאשר טופריהם מסתבכים בשיער הראש, לכן מומלץ להיזהר ולהישמר. באי משטחים של עשב ירקרק טרי. אלה מציינים את המקום הקודם של מושבת פנגווין לבן-אוזן. הם אוהבים לקנן על משטחים עשביים, וכשנגמר העשב הם נודדים לשטח אחר. עשב ירקרק טרי צומח באדמה המדושנת מהפרשותיהם.
חוף הים החולי במפרץ החול ( Sandy Bay ) היה שלו, ועמדו בו כעשרה פינגווינים מלכותיים מזדמנים, שכנראה עצרו לחניית ביניים. בנוסף ירדו לרחצה בחוף פינגווינים מגלנים ולבני אוזן. ליד המצוקים מקננת מושבת פינגווין דלגן הסלעים. בשני ערוצים קופצים הפינגווינים לרחצה בים וחזרה. במצוקים עצמם מקנן קורמורן הסלעים ( Rock Cormorant ).
עימות חזיתי בין פינגווינים לחמסן, שכנראה ניסה להתקרב יותר מדי...
(צילום: CC The Humane Society of the United States)
אי אריות הים – חקר תוכן קיבת הפינגווין
עשר דקות טיסה וכ- 22 ק"מ דרומית לאי בליקר, נמצא אי אריות הים ( Sea Lion Island ) הקטן, המבודד, וההומה חיות הבר. רוחב האי קילומטר וחצי, הוא שטוח, חופיו סלעיים ואין בו נמל. האי עשיר בעופות המקננים בו: יסעור ענק ( Southern Giant Petrel ), חמסן פוקלנד, בזים מסוג Crested ו- Striated , וגם קתרטס תרנגולי.
בשל תנאי מזג האוויר הקשים, מלחמת הקיום באי מעוררת בעופות תוקפנות, בהגנה על האפרוח הבודד שיש לרובם בעונה זו של הקיץ. העופות אינם חוששים "לצלול" על בני אדם שמתקרבים אל היקר להם מכול, אם הם מרגישים מאוימים. קבוצה קטנה של שחפיות ( South American Terns ) החלה צוללת מעל ראשי כבר ממרחקים, כדי להרחיק אותי מהלהקה הגדולה שעמדה על החוף. באי בריכות מים רבות, צבע מימיהן כחול עמוק, וסביבן מדשאות ירוקות. במדשאות ובמים שטים להם אווזים וברווזים מסוגים שונים והמון ציפורי שיר, שכן גם באי זה אין אויבים טבעיים כגון חתולים, עכברים ועכברושים. 
נקבת אריה-ים בתנוחה מהרהרת...
מידע נוסף
כתבות נוספות
בעת הכנת המסלול, מומלץ לבחור במסלולי הליכה רגליים (בשילוב גיחה או שתיים על סירה קטנה) שמגיעים למושבות בעלי חיים שוקקות ואטרקטיביות (חגיגה אמיתית לצלמים שבינינו!). ואחרון חביב – בשל היעדר זיהום אוויר הקרינה באיים חזקה במיוחד ולכן כדאי להצטייד בקרם פנים ושפתון עם מקדם הגנה גבוה מפני השמש, ובנוסף – קרם פנים עשיר ומזין, בגלל הקור שגורם ליובש בעור.
כתבה על הפלגה לאיי פוקלנד ואיי ג'ורג'יה הדרומית
האי סונדרס – ואלס עם גוזלי אלבטרוס
כארבעה וחצי קילומטרים מהחוף הצפון-מערבי של אי פוקלנד המערבי ( West Falkland) נמצא האי הקטן סונדרס ( Saunders Island ) אלבטרוס שחור-גבה ( Black-Browed Albatross ). בינות לעשב הגבוה בנו האלבטרוסים קינים לתפארת. המראה ציורי: עופות מקננים בין השיחים, על גבי מצוקים, וברקע גלי הים מתנפצים. במרבית הקינים יושב הורה וכונס גוזל תחתיו, כדי להגן עליו מפני הרוח. האלבטרוס מגדל רק גוזל אחד. בחלק מהקינים גוזל בודד, גדול יותר, המצפה לשובם של ההורים. כשניסיתי להתקרב לקן כזה, כיבד אותי הגוזל ביריקה מלווה בקול צורמני.
אי זה ידוע גם בצמר המשובח והנקי שמפיקים בו מעדרי הכבשים. יש אומרים שהסיבה לכך שהוא נקי כל כך, היא בשל היעדר זיהום אוויר. על פניו, זיהום אוויר נשמע לאוזן המערבית כדבר שלילי, אך באיים להיעדר הזיהום יש השלכה בלתי צפויה: חשיפה מוגברת לקרינה אולטרה-סגולה בעוצמה רבה. יחד עם היובש של הרוחות החזקות והחור באוזון, המתפשט, צריבת השמש קשה. כולם כאן, מקומיים ותיירים, אדומים ומתקלפים בצורה מפחידה. מוזר לחשוב על זיהום אוויר כגורם מגן...
אלבטרוס שחור-גבה וגוזלו היחיד
מעונות היום של הפינגווינים
קצת מעבר למושבת האלבטרוסים, על המצוק, נמצאת מושבת קינון של פינגווין דלגן הסלעים ( Rockhopper Penguin ). המושבה נראית כמו קבוצה משעשעת של אנשים קטנים, המהלכים בשרוואלים. הפינגווינים מקפצים על הסלעים וגולשים מטה אל הים, כדי למלא את קיבתם בחסילוני קריל ( Krill ), ולאחר מכן חוזרים מעלה למושבה כדי להאכיל את גוזליהם. הגוזלים עטופים פלומה רכה, אותה ישילו בגיל כמה שבועות. מרתק למצוא אותם רוחצים במקלחת של מפל זרזיפים, ובבריכות שנוצרות ליד הים בשעות השפל. הפינגווינים הללו נוהגים לקנן בחופים סלעיים. הם מטילים שתי ביצים בשנה, ורק חלק מהגוזלים מצליחים לשרוד. להורים קשה להאכיל יותר משני גוזלים. אויביהם של הפינגווינים ביבשה הם חמסנים ( Skua ) ושחפים, ובים כלב הים הנמרי ( Leopard Seal ). הפינגווינים אינם עפים, וכשני שליש מזמנם מבלים בים כדי לאכול. הם אינם נודדים רחוק, ובדרך כלל חוזרים לקנן באותה מושבה.
הימים הראשונים בחיי הגוזל שבקע הם המסוכנים ביותר. הגוזל עומד על רגלי ההורה, וההורה מגן בגופו על הגוזל שלא יתקרר. גוזלים בני כ- 16 ימים מתחילים להיות ניידים ומתרכזים בקבוצות, מעין "מעון יום" ( Crèche ). תפקידו של "מעון היום" להגן על הגוזלים מפני טורפים (ש
כתבה על הפלגה לאנטרקטיקה המשלבת ביקור באיי פוקלנד
פינגווין דלגן הסלעים עם ציצית הראש הצהובה
מעשה באימוץ לא חוקי
אחד האתרים הנפלאים לתצפית פינגווינים מהמין הפינגווין המלכותי ( King Penguin ) נמצאת ב צוואר האי ( The Neck ) – מצר יבשה חולי צר, עשיר בעופות ושטוף רוחות חזקות. ב"צוואר" המלכים עומדים זקופים, דוגרים על ביצה גדולה יחידה המונחת לרגליהם, מתחת לכיס פרווה. ההורים מתחלפים בתפקיד, אך לא יזוזו ממקומם ימים ולילות עד שיגיע ההורה השני להחלפת משמרת. לעומת פינגווין הסלעים, הפינגווין המלכותי מטיל ביצה אחת כל שנה וחצי, וגוזליו מתרכזים ב"מעונות יום" רק בגיל 35-40 ימים.
ליד קבוצת הפינגווין המלכותי, נמצאת מושבה של פינגווין לבן-אוזן ( Gentoo Penguin ). באחד מביקוריי הבחנתי בהתנהגות חחריגה ביותר (לשמחתי תיעדתי אותה ברגע האמת): מעשה באימוץ לא חוקי... הורה פינגווין-מלכותי מטפח ודואג לגוזל לבן-אוזן. פלומת הגוזלים המלכותיים היא חומה, ושל לבן האוזן חומה בגב עם חזה לבן. כשתהיתי אם העופות פתחו עסקי אימוץ, הסביר לי המדריך המקומי שכנראה מדובר בפינגווין ש"התבלבל". ביום למחרת, כך דיווחו לי, אחד מבוגרי הפינגווינים לבני האוזן העמיד את הפינגווין המלכותי על טעותו, והשיב את הגוזל המרוצה בחזרה למושבה הנכונה. אירוע כזה הוא נדיר, אך מתצפית ב"צוואר" יוצאים כמעט כל המטיילים עם תצפית נדירה באמתחתם.
באי יש מאורות קינון רבות של פינגווין מגלני ( Magellanic Penguin ), לעיתים במרחק של מאות מטרים מהים. הפינגווין המגלני הוא היחיד באיי פוקלנד שמקנן במאורות, כל משפחה בנפרד. הפינגווינים האחרים בונים קיני אבנים על גבי הקרקע במושבת קינון (ולכן היא נקראת באנגלית Rookery ).
ב"צוואר האי" נמצאת מכולת מגורים מצוידת היטב. נפלא לעגון בה, שכן לא צריך לעבור שעה של טלטולים הלוך וחזור מהחווה. כמו כן זה מאפשר "להפשיר" במהלך היום, ולכן לבלות שעות ארוכות יותר עם החיות. שימו לב שההזמנות עבורה סגורות הרבה זמן מראש.
פינגווין מלכותי מטפל בגוזל פינגווין לבן-אוזן – נדיר ומוזר
זמן לארוחת צהריים
במשך שעות ישבתי ליד מושבה מעורבת של פינגווין הסלעים, אלבטרוס שחור-גבה וקורמורן מלכותי ( King Cormorant ), ואין כאן רגע דל. עקבתי אחר דפוסי ההתנהגות של משפחת הקורמורן המלכותי. ברגע שהורה חוזר, ועף ישירות לקן הנכון כמובן, מקבל ההורה שבקן את המגיע בהשקת מקור מצד לצד. הגוזלים מתחילים לדרוש את האוכל, בחוסר סבלנות, על ידי משיכת הצוואר לכיוון מקור ההורה. ההורה עסוק בהעלאת המזון מקיבתו, וניתן להבחין בתנועה בגרון. הגוזל מנדנד ודורש, אבל רק כשההורה מוכן הוא מאפשר לגוזל לתחוב את הראש עמוק בגרונו. בשלב מסוים ההורה מתחיל לנער את ראש הגוזל החוצה, למרות שהגוזל מתעקש לעוד. פעולה זו חוזרת מספר פעמים עד שנפסקת ההאכלה. האכלת גוזל של קורמורן-מלכותי, התוחב ראשו למקור ההורה
האי קרקס – "אי הציפורים הקטנות"
כ-25 ק"מ מערבית לאי סונדרס נמצא האי קרקס ( Carcass Island ). כאן מומלץ ללון בחווה של רוב, ששותפתו אדלה מכינה אוכל משובח וטעים. פטריות מפלצתיות בגודל כדורי בייסבול באי קרקס (צילום: אפרת נקש)
אריות, פילים ושאר חיות הים הענקיות
החופים לשני צדי הפינה הצפון מערבית של האי, מלאים פילי ים ( Southern Elephant Seal ) אלה הענקים שבפילי הים. אורך הזכרים מגיע לכ- 6 מטרים ומשקלם לכ- 3,600 ק"ג (לעומת הנקבות ה"ננסיות", עם משקל ממוצע של 700 ק"ג בלבד).
פילי הים הזכרים קולניים מאד ונשמעים מרחוק, שואגים ונוהמים זה על זה. בנוסף לכך מדובר בבעל חיים עם נימוסים לקויים ביותר: הם נופחים, תוקעים גרפסים ומעת לעת פולטים נזלת שעפה למרחק, מאפם הגדול. אפשר בהחלט להריח אותם לפני שרואים אותם. הפילים הגדולים אינם נבהלים כשמתקרבים אליהם, שכן רק גורי פילים נטרפים לעיתים רחוקות על ידי אריה ים, לוויתן אורקה ( Killer Whale – שהוא למעשה הדולפין הגדול בעולם) וכלב ים נמרי. בביקורי באי שוטטתי סמוך לצמחייה גבוהה, כשלפתע שמעתי קול נהמה מאיים ממש מתחתיי... קצת נבהלתי לגלות פתאום פיל ים ענק בינות לשיחים.
בעונת הקיץ פילי הים מתקלפים, תוך שהם משילים את השכבה העליונה של עורם יחד עם השיער. השיער החדש הוא בגוון אפור כסוף, אולם מהר מאד הוא משנה את צבעו לחום צהבהב או חום כהה. פילי הים השמנים צמים בתקופת השלת השיער, ולכן שרועים על החוף בבטלה ונמנום ורק לעיתים רחוקות יורדים למים לשחייה. פילי הים הם פוליגמיים, וחיים בהרמון בו זכר אחד ומספר נקבות, שכל אחת מהן יכולה להמליט גור אחד בלבד בשנה. לזכרים חוטם מוארך ואף שמסוגל להתנפח וגדל עם הגיל. התמזל מזלי לראות פיל ים זכר ענק, בעל חוטם מרשים כשעלה לחוף. בקצה הסנפירים הקדמיים טפרים ארוכים, שיכולים להגיע עד לחמישה סנטימטרים. עוד הרשים אותי במיוחד, בהליכתו הגאה, אריה הים ( South American Sea Lion Bull ). אי אפשר לטעות בזיהוי שלו: יש לו רעמה של אריה, יושב זקוף כמו אריה, הולך כמו אריה... רק עם סנפירים בקצה גופו. פיל-ים מפהק
סיווג טקסונומי בין חיות הים השונות תת-סדרת הטורפים הימיים (Pinnipeds) נחלק ת לשלוש משפחות: ניבתנים (בעבר "סוסי הים"), אוטריים (אריות ודובי ים) וכלבי הים (בהם גם פיל הים ומינים נוספים).
בעוד אריה הים ודוב הים משתייכים למשפחת האוטריים, הנקראת Eared Seals , כי יש להם אפרכסת, פיל הים שייך למשפחת כלבי הים הנקראת True Seals חסרי האפרכסת . ההבדל המשמעותי בין המשפחות (פרט לאוזניהם), הוא שכלבי הים מותאמים יותר לתנועה במים, בעוד שהאוטריים (ובכללם אריה הים) מותאמים יותר לתנועה יבשתית, ולכן לאריה הים יש סנפירים קדמיים ארוכים יותר. הוא מסוגל לכופף אותם מתחת לגופו ולמשוך את גופו על קרקע וקרח, תוך שהוא מעביר משקל בין הסנפירים הקדמיים והאחוריים. לעומתו, פיל הים זוחל בתנועת סינוס, תוך שהוא מושך את עצמו על היבשה בעזרת סנפיריו הקדמיים. הבדל מעניין נוסף הוא בטפרים. למשפחת האוטריים (אריה הים ודוב הים) טפרים בסנפירים האחוריים שלא כמו למשפחת כלבי הים (לה שייכים גם פיל הים), להם טפרים בסנפירים הקדמיים. בעוד הפיל נאלץ להתגרד בשכיבה עם סנפיריו הקדמיים, דוב הים מתגרד בישיבה תוך הטית הגוף אל הסנפירים האחוריים. פיל הים הדרומי מתרבה בחופים חוליים בהם הוא יכול לגרור את עצמו. אריה הים הדרומי מתרבה בחופים חלוקיים מוגנים יותר.
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
גור אריות ים מציץ על המטיילים בינות לשיחים
מלחמת הקיום, או "הציפורים" של היצ'קוק
פעם אחת, בעודי משוטטת להנאתי בגבעות הפסטורליות של האי, חשתי לפתע מכה בראש. בז מהמין קרקרה מפוספסת ( Striated Caracara ) הגיח מאחורי וחטף מראשי את הכובע, כאילו להצדיק את כינויו בפי המקומיים Johnny Rook שובב, חצוף, הגונב חפצים. אבל זה עוד כלום לעומת המחזה של הורי קורמורנים מבוהלים, אל מול טורפים מאיימים. התבוננתי במושבת הקורמורן המלכותי, מוקפת בטבעת של עופות טורפים בכוננות. בז התקרב לקן בו היה הורה עם גוזלים וההורה ניסה להניס את הטורף בצווחות תוך מתיחת הצוואר לעבר הטורף. באחד הניסיונות איבד ההורה את שווי משקלו ומעד אל מחוץ לקן. כהרף עין חטף הבז את האפרוח, אשר במקרה זה נשמט מידי הטורף, ונס לעבר קן אחר. ממש חוויית נשיונל ג'יאוגרפיק.
באופן עקרוני מקובלת עלי שרשרת המזון, בה האחד אוכל את השני. אך היה לי קשה לחזות בפחד המתמיד של ההורים העדינים, המנסים לגדל גוזלים שבריריים. נזהרתי מאד שלא להתקרב יותר מדי לקינים, כדי שלא לגרום להורים להיבהל ולעוף, תוך נטישת ביצים או גוזלים בקן, הנמצאים באיום מתמיד של המשחרים לטרף.
במקרה מצמרר אחר הצליח בז לחטוף גוזל, ומיד עט עליו חמסן פוקלנד ( Falkland Skua ), שהוא טורף קצת יותר גדול, וחטף ממנו את הגוזל. אז השתלט על השלל קתרטס תרנגולי ( Turkey Vulture ), שהוא קונדור הגדול משניהם. מלחמת קיום אכזרית בעולם חסר רחמים. ניסיתי לדחוק את המחשבה איך קיבלו מספר פינגווינים את כתמי הדם בחזה. בז מתכנן את הארוחה הבאה, ואני במתח...
האי בליקר – חגיגה של טבע ללא גבולות
מול חופו הדרומי של אי פוקלנד המזרחי (East Falkland) נמצא האי בליקר ( Bleaker Island ), הארוך והצר. הטיסה מהאי קרקס לאי בליקר רצופת תחנות העלאה והורדת נוסעים, כיאה למונית שירות. סביב האי, המשמש בית לפינגווינים, שוחים אריות ים, המנסים לטרוף את הפינגווינים, ואלפי ציפורים מקננות בו. קו החוף מוקף במרחבי עשב רחבי ידיים, ומפרציו בחלקו המזרחי דרמטיים ומעוטרים במצוקים. בדרך משדה התעופה ראיתי שלוש מושבות של פינגווין לבן-אוזן, ומכל הכיוונים בצבצו מהמאורות פינגווינים מגלניים.
באי מתגוררים זמנית רון ואשתו, כאשר רון אחראי לתחזק את החווה המארחת, ולדאוג למבקרים. משפחתו של רון היגרה לכאן מסקוטלנד במאה התשע עשרה. הקוטג' בו שהיתי הוא ביתם, והוא מלא בספרות עשירה ואיכותית של ספרי צילום, מספר רב של מגדירי ציפורים, יונקים וצמחים, ספרות יפה, סרטי DVD, ולא נפקד חומר אודות ארנסט שקלטון ( Ernest Henry Shackleton ) חוקר בריטי שהתפרסם בעקבות מסע ההישרדות המדהים שלו באנטארקטיקה. חדר המגורים מוקף חלונות גדולים, ואפשר להשקיף על תנועת העשב ברוח החזקה, תנועת הרוח על המים, ותנועתם המהירה של העננים. לא נראה שהרוח מציקה לשני חמסני-פוקלנד ושני אפרוחיהם שבשדה. ליד הים מונח שלד של לווייתן ענק.
בחווה מגדלים כבשים, בקר וירקות אורגניים. רון לקח אותי לסיור בחצי האי הדרומי, ובדרך פגשנו את פר ההרבעה של האי. הפר יוחלף בקרוב באחר, שכן אחרי ארבע שנים באי, הוא כבר מזווג את בנותיו, דבר שאינו מוצלח גנטית.
כתבות על אנטארקטיקה
שלישיית פינגווין מלכותי יורדת לרחוץ במים (צילום: אפרת נקש)
שמרו מרחק, ושמרו על הראש...
בדרום האי מקננים יסעורי ענק ( Southern Giant Petrel ), ובדרך ניתן לצפות בבזים דואים .
כשהתקרבתי לאחת המושבות של פנגווין לבן-אוזן, תקף אותי חמסן צעיר. עוד צעד, ושוב צלל אליי החמסן. הבנתי שיש לו כנראה אפרוח במקום, אז התרחקתי, חיפשתי, וראיתי אפרוח במרחק של כעשרה מטרים ממני. 10 מטרים! אבל ליתר בטחון שמרתי מרחק. רון סיפר לי על אנשים שנפגעו מתקיפת חמסן, עד כדי קרקוף, כאשר טופריהם מסתבכים בשיער הראש, לכן מומלץ להיזהר ולהישמר. באי משטחים של עשב ירקרק טרי. אלה מציינים את המקום הקודם של מושבת פנגווין לבן-אוזן. הם אוהבים לקנן על משטחים עשביים, וכשנגמר העשב הם נודדים לשטח אחר. עשב ירקרק טרי צומח באדמה המדושנת מהפרשותיהם.
חוף הים החולי במפרץ החול ( Sandy Bay ) היה שלו, ועמדו בו כעשרה פינגווינים מלכותיים מזדמנים, שכנראה עצרו לחניית ביניים. בנוסף ירדו לרחצה בחוף פינגווינים מגלנים ולבני אוזן. ליד המצוקים מקננת מושבת פינגווין דלגן הסלעים. בשני ערוצים קופצים הפינגווינים לרחצה בים וחזרה. במצוקים עצמם מקנן קורמורן הסלעים ( Rock Cormorant ).
עימות חזיתי בין פינגווינים לחמסן, שכנראה ניסה להתקרב יותר מדי...
(צילום: CC The Humane Society of the United States)
אי אריות הים – חקר תוכן קיבת הפינגווין
עשר דקות טיסה וכ- 22 ק"מ דרומית לאי בליקר, נמצא אי אריות הים ( Sea Lion Island ) הקטן, המבודד, וההומה חיות הבר. רוחב האי קילומטר וחצי, הוא שטוח, חופיו סלעיים ואין בו נמל. האי עשיר בעופות המקננים בו: יסעור ענק ( Southern Giant Petrel ), חמסן פוקלנד, בזים מסוג Crested ו- Striated , וגם קתרטס תרנגולי.
בשל תנאי מזג האוויר הקשים, מלחמת הקיום באי מעוררת בעופות תוקפנות, בהגנה על האפרוח הבודד שיש לרובם בעונה זו של הקיץ. העופות אינם חוששים "לצלול" על בני אדם שמתקרבים אל היקר להם מכול, אם הם מרגישים מאוימים. קבוצה קטנה של שחפיות ( South American Terns ) החלה צוללת מעל ראשי כבר ממרחקים, כדי להרחיק אותי מהלהקה הגדולה שעמדה על החוף. באי בריכות מים רבות, צבע מימיהן כחול עמוק, וסביבן מדשאות ירוקות. במדשאות ובמים שטים להם אווזים וברווזים מסוגים שונים והמון ציפורי שיר, שכן גם באי זה אין אויבים טבעיים כגון חתולים, עכברים ועכברושים. נקבת אריה-ים בתנוחה מהרהרת...
מידע נוסף
כתבות נוספות
אי זה ידוע גם בצמר המשובח והנקי שמפיקים בו מעדרי הכבשים. יש אומרים שהסיבה לכך שהוא נקי כל כך, היא בשל היעדר זיהום אוויר. על פניו, זיהום אוויר נשמע לאוזן המערבית כדבר שלילי, אך באיים להיעדר הזיהום יש השלכה בלתי צפויה: חשיפה מוגברת לקרינה אולטרה-סגולה בעוצמה רבה. יחד עם היובש של הרוחות החזקות והחור באוזון, המתפשט, צריבת השמש קשה. כולם כאן, מקומיים ותיירים, אדומים ומתקלפים בצורה מפחידה. מוזר לחשוב על זיהום אוויר כגורם מגן...
כתבה על הפלגה לאנטרקטיקה המשלבת ביקור באיי פוקלנד
מעשה באימוץ לא חוקי
אחד האתרים הנפלאים לתצפית פינגווינים מהמין הפינגווין המלכותי ( King Penguin ) נמצאת ב צוואר האי ( The Neck ) – מצר יבשה חולי צר, עשיר בעופות ושטוף רוחות חזקות. ב"צוואר" המלכים עומדים זקופים, דוגרים על ביצה גדולה יחידה המונחת לרגליהם, מתחת לכיס פרווה. ההורים מתחלפים בתפקיד, אך לא יזוזו ממקומם ימים ולילות עד שיגיע ההורה השני להחלפת משמרת. לעומת פינגווין הסלעים, הפינגווין המלכותי מטיל ביצה אחת כל שנה וחצי, וגוזליו מתרכזים ב"מעונות יום" רק בגיל 35-40 ימים.
ליד קבוצת הפינגווין המלכותי, נמצאת מושבה של פינגווין לבן-אוזן ( Gentoo Penguin ). באחד מביקוריי הבחנתי בהתנהגות חחריגה ביותר (לשמחתי תיעדתי אותה ברגע האמת): מעשה באימוץ לא חוקי... הורה פינגווין-מלכותי מטפח ודואג לגוזל לבן-אוזן. פלומת הגוזלים המלכותיים היא חומה, ושל לבן האוזן חומה בגב עם חזה לבן. כשתהיתי אם העופות פתחו עסקי אימוץ, הסביר לי המדריך המקומי שכנראה מדובר בפינגווין ש"התבלבל". ביום למחרת, כך דיווחו לי, אחד מבוגרי הפינגווינים לבני האוזן העמיד את הפינגווין המלכותי על טעותו, והשיב את הגוזל המרוצה בחזרה למושבה הנכונה. אירוע כזה הוא נדיר, אך מתצפית ב"צוואר" יוצאים כמעט כל המטיילים עם תצפית נדירה באמתחתם.
באי יש מאורות קינון רבות של פינגווין מגלני ( Magellanic Penguin ), לעיתים במרחק של מאות מטרים מהים. הפינגווין המגלני הוא היחיד באיי פוקלנד שמקנן במאורות, כל משפחה בנפרד. הפינגווינים האחרים בונים קיני אבנים על גבי הקרקע במושבת קינון (ולכן היא נקראת באנגלית Rookery ).
ב"צוואר האי" נמצאת מכולת מגורים מצוידת היטב. נפלא לעגון בה, שכן לא צריך לעבור שעה של טלטולים הלוך וחזור מהחווה. כמו כן זה מאפשר "להפשיר" במהלך היום, ולכן לבלות שעות ארוכות יותר עם החיות. שימו לב שההזמנות עבורה סגורות הרבה זמן מראש.
פינגווין מלכותי מטפל בגוזל פינגווין לבן-אוזן – נדיר ומוזר
זמן לארוחת צהריים
במשך שעות ישבתי ליד מושבה מעורבת של פינגווין הסלעים, אלבטרוס שחור-גבה וקורמורן מלכותי ( King Cormorant ), ואין כאן רגע דל. עקבתי אחר דפוסי ההתנהגות של משפחת הקורמורן המלכותי. ברגע שהורה חוזר, ועף ישירות לקן הנכון כמובן, מקבל ההורה שבקן את המגיע בהשקת מקור מצד לצד. הגוזלים מתחילים לדרוש את האוכל, בחוסר סבלנות, על ידי משיכת הצוואר לכיוון מקור ההורה. ההורה עסוק בהעלאת המזון מקיבתו, וניתן להבחין בתנועה בגרון. הגוזל מנדנד ודורש, אבל רק כשההורה מוכן הוא מאפשר לגוזל לתחוב את הראש עמוק בגרונו. בשלב מסוים ההורה מתחיל לנער את ראש הגוזל החוצה, למרות שהגוזל מתעקש לעוד. פעולה זו חוזרת מספר פעמים עד שנפסקת ההאכלה. האכלת גוזל של קורמורן-מלכותי, התוחב ראשו למקור ההורה
האי קרקס – "אי הציפורים הקטנות"
כ-25 ק"מ מערבית לאי סונדרס נמצא האי קרקס ( Carcass Island ). כאן מומלץ ללון בחווה של רוב, ששותפתו אדלה מכינה אוכל משובח וטעים. פטריות מפלצתיות בגודל כדורי בייסבול באי קרקס (צילום: אפרת נקש)
אריות, פילים ושאר חיות הים הענקיות
החופים לשני צדי הפינה הצפון מערבית של האי, מלאים פילי ים ( Southern Elephant Seal ) אלה הענקים שבפילי הים. אורך הזכרים מגיע לכ- 6 מטרים ומשקלם לכ- 3,600 ק"ג (לעומת הנקבות ה"ננסיות", עם משקל ממוצע של 700 ק"ג בלבד).
פילי הים הזכרים קולניים מאד ונשמעים מרחוק, שואגים ונוהמים זה על זה. בנוסף לכך מדובר בבעל חיים עם נימוסים לקויים ביותר: הם נופחים, תוקעים גרפסים ומעת לעת פולטים נזלת שעפה למרחק, מאפם הגדול. אפשר בהחלט להריח אותם לפני שרואים אותם. הפילים הגדולים אינם נבהלים כשמתקרבים אליהם, שכן רק גורי פילים נטרפים לעיתים רחוקות על ידי אריה ים, לוויתן אורקה ( Killer Whale – שהוא למעשה הדולפין הגדול בעולם) וכלב ים נמרי. בביקורי באי שוטטתי סמוך לצמחייה גבוהה, כשלפתע שמעתי קול נהמה מאיים ממש מתחתיי... קצת נבהלתי לגלות פתאום פיל ים ענק בינות לשיחים.
בעונת הקיץ פילי הים מתקלפים, תוך שהם משילים את השכבה העליונה של עורם יחד עם השיער. השיער החדש הוא בגוון אפור כסוף, אולם מהר מאד הוא משנה את צבעו לחום צהבהב או חום כהה. פילי הים השמנים צמים בתקופת השלת השיער, ולכן שרועים על החוף בבטלה ונמנום ורק לעיתים רחוקות יורדים למים לשחייה. פילי הים הם פוליגמיים, וחיים בהרמון בו זכר אחד ומספר נקבות, שכל אחת מהן יכולה להמליט גור אחד בלבד בשנה. לזכרים חוטם מוארך ואף שמסוגל להתנפח וגדל עם הגיל. התמזל מזלי לראות פיל ים זכר ענק, בעל חוטם מרשים כשעלה לחוף. בקצה הסנפירים הקדמיים טפרים ארוכים, שיכולים להגיע עד לחמישה סנטימטרים. עוד הרשים אותי במיוחד, בהליכתו הגאה, אריה הים ( South American Sea Lion Bull ). אי אפשר לטעות בזיהוי שלו: יש לו רעמה של אריה, יושב זקוף כמו אריה, הולך כמו אריה... רק עם סנפירים בקצה גופו. פיל-ים מפהק
סיווג טקסונומי בין חיות הים השונות תת-סדרת הטורפים הימיים (Pinnipeds) נחלק ת לשלוש משפחות: ניבתנים (בעבר "סוסי הים"), אוטריים (אריות ודובי ים) וכלבי הים (בהם גם פיל הים ומינים נוספים).
בעוד אריה הים ודוב הים משתייכים למשפחת האוטריים, הנקראת Eared Seals , כי יש להם אפרכסת, פיל הים שייך למשפחת כלבי הים הנקראת True Seals חסרי האפרכסת . ההבדל המשמעותי בין המשפחות (פרט לאוזניהם), הוא שכלבי הים מותאמים יותר לתנועה במים, בעוד שהאוטריים (ובכללם אריה הים) מותאמים יותר לתנועה יבשתית, ולכן לאריה הים יש סנפירים קדמיים ארוכים יותר. הוא מסוגל לכופף אותם מתחת לגופו ולמשוך את גופו על קרקע וקרח, תוך שהוא מעביר משקל בין הסנפירים הקדמיים והאחוריים. לעומתו, פיל הים זוחל בתנועת סינוס, תוך שהוא מושך את עצמו על היבשה בעזרת סנפיריו הקדמיים. הבדל מעניין נוסף הוא בטפרים. למשפחת האוטריים (אריה הים ודוב הים) טפרים בסנפירים האחוריים שלא כמו למשפחת כלבי הים (לה שייכים גם פיל הים), להם טפרים בסנפירים הקדמיים. בעוד הפיל נאלץ להתגרד בשכיבה עם סנפיריו הקדמיים, דוב הים מתגרד בישיבה תוך הטית הגוף אל הסנפירים האחוריים. פיל הים הדרומי מתרבה בחופים חוליים בהם הוא יכול לגרור את עצמו. אריה הים הדרומי מתרבה בחופים חלוקיים מוגנים יותר.
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
גור אריות ים מציץ על המטיילים בינות לשיחים
מלחמת הקיום, או "הציפורים" של היצ'קוק
פעם אחת, בעודי משוטטת להנאתי בגבעות הפסטורליות של האי, חשתי לפתע מכה בראש. בז מהמין קרקרה מפוספסת ( Striated Caracara ) הגיח מאחורי וחטף מראשי את הכובע, כאילו להצדיק את כינויו בפי המקומיים Johnny Rook שובב, חצוף, הגונב חפצים. אבל זה עוד כלום לעומת המחזה של הורי קורמורנים מבוהלים, אל מול טורפים מאיימים. התבוננתי במושבת הקורמורן המלכותי, מוקפת בטבעת של עופות טורפים בכוננות. בז התקרב לקן בו היה הורה עם גוזלים וההורה ניסה להניס את הטורף בצווחות תוך מתיחת הצוואר לעבר הטורף. באחד הניסיונות איבד ההורה את שווי משקלו ומעד אל מחוץ לקן. כהרף עין חטף הבז את האפרוח, אשר במקרה זה נשמט מידי הטורף, ונס לעבר קן אחר. ממש חוויית נשיונל ג'יאוגרפיק.
באופן עקרוני מקובלת עלי שרשרת המזון, בה האחד אוכל את השני. אך היה לי קשה לחזות בפחד המתמיד של ההורים העדינים, המנסים לגדל גוזלים שבריריים. נזהרתי מאד שלא להתקרב יותר מדי לקינים, כדי שלא לגרום להורים להיבהל ולעוף, תוך נטישת ביצים או גוזלים בקן, הנמצאים באיום מתמיד של המשחרים לטרף.
במקרה מצמרר אחר הצליח בז לחטוף גוזל, ומיד עט עליו חמסן פוקלנד ( Falkland Skua ), שהוא טורף קצת יותר גדול, וחטף ממנו את הגוזל. אז השתלט על השלל קתרטס תרנגולי ( Turkey Vulture ), שהוא קונדור הגדול משניהם. מלחמת קיום אכזרית בעולם חסר רחמים. ניסיתי לדחוק את המחשבה איך קיבלו מספר פינגווינים את כתמי הדם בחזה. בז מתכנן את הארוחה הבאה, ואני במתח...
האי בליקר – חגיגה של טבע ללא גבולות
מול חופו הדרומי של אי פוקלנד המזרחי (East Falkland) נמצא האי בליקר ( Bleaker Island ), הארוך והצר. הטיסה מהאי קרקס לאי בליקר רצופת תחנות העלאה והורדת נוסעים, כיאה למונית שירות. סביב האי, המשמש בית לפינגווינים, שוחים אריות ים, המנסים לטרוף את הפינגווינים, ואלפי ציפורים מקננות בו. קו החוף מוקף במרחבי עשב רחבי ידיים, ומפרציו בחלקו המזרחי דרמטיים ומעוטרים במצוקים. בדרך משדה התעופה ראיתי שלוש מושבות של פינגווין לבן-אוזן, ומכל הכיוונים בצבצו מהמאורות פינגווינים מגלניים.
באי מתגוררים זמנית רון ואשתו, כאשר רון אחראי לתחזק את החווה המארחת, ולדאוג למבקרים. משפחתו של רון היגרה לכאן מסקוטלנד במאה התשע עשרה. הקוטג' בו שהיתי הוא ביתם, והוא מלא בספרות עשירה ואיכותית של ספרי צילום, מספר רב של מגדירי ציפורים, יונקים וצמחים, ספרות יפה, סרטי DVD, ולא נפקד חומר אודות ארנסט שקלטון ( Ernest Henry Shackleton ) חוקר בריטי שהתפרסם בעקבות מסע ההישרדות המדהים שלו באנטארקטיקה. חדר המגורים מוקף חלונות גדולים, ואפשר להשקיף על תנועת העשב ברוח החזקה, תנועת הרוח על המים, ותנועתם המהירה של העננים. לא נראה שהרוח מציקה לשני חמסני-פוקלנד ושני אפרוחיהם שבשדה. ליד הים מונח שלד של לווייתן ענק.
בחווה מגדלים כבשים, בקר וירקות אורגניים. רון לקח אותי לסיור בחצי האי הדרומי, ובדרך פגשנו את פר ההרבעה של האי. הפר יוחלף בקרוב באחר, שכן אחרי ארבע שנים באי, הוא כבר מזווג את בנותיו, דבר שאינו מוצלח גנטית.
כתבות על אנטארקטיקה
שלישיית פינגווין מלכותי יורדת לרחוץ במים (צילום: אפרת נקש)
שמרו מרחק, ושמרו על הראש...
בדרום האי מקננים יסעורי ענק ( Southern Giant Petrel ), ובדרך ניתן לצפות בבזים דואים .
כשהתקרבתי לאחת המושבות של פנגווין לבן-אוזן, תקף אותי חמסן צעיר. עוד צעד, ושוב צלל אליי החמסן. הבנתי שיש לו כנראה אפרוח במקום, אז התרחקתי, חיפשתי, וראיתי אפרוח במרחק של כעשרה מטרים ממני. 10 מטרים! אבל ליתר בטחון שמרתי מרחק. רון סיפר לי על אנשים שנפגעו מתקיפת חמסן, עד כדי קרקוף, כאשר טופריהם מסתבכים בשיער הראש, לכן מומלץ להיזהר ולהישמר. באי משטחים של עשב ירקרק טרי. אלה מציינים את המקום הקודם של מושבת פנגווין לבן-אוזן. הם אוהבים לקנן על משטחים עשביים, וכשנגמר העשב הם נודדים לשטח אחר. עשב ירקרק טרי צומח באדמה המדושנת מהפרשותיהם.
חוף הים החולי במפרץ החול ( Sandy Bay ) היה שלו, ועמדו בו כעשרה פינגווינים מלכותיים מזדמנים, שכנראה עצרו לחניית ביניים. בנוסף ירדו לרחצה בחוף פינגווינים מגלנים ולבני אוזן. ליד המצוקים מקננת מושבת פינגווין דלגן הסלעים. בשני ערוצים קופצים הפינגווינים לרחצה בים וחזרה. במצוקים עצמם מקנן קורמורן הסלעים ( Rock Cormorant ).
עימות חזיתי בין פינגווינים לחמסן, שכנראה ניסה להתקרב יותר מדי...
(צילום: CC The Humane Society of the United States)
אי אריות הים – חקר תוכן קיבת הפינגווין
עשר דקות טיסה וכ- 22 ק"מ דרומית לאי בליקר, נמצא אי אריות הים ( Sea Lion Island ) הקטן, המבודד, וההומה חיות הבר. רוחב האי קילומטר וחצי, הוא שטוח, חופיו סלעיים ואין בו נמל. האי עשיר בעופות המקננים בו: יסעור ענק ( Southern Giant Petrel ), חמסן פוקלנד, בזים מסוג Crested ו- Striated , וגם קתרטס תרנגולי.
בשל תנאי מזג האוויר הקשים, מלחמת הקיום באי מעוררת בעופות תוקפנות, בהגנה על האפרוח הבודד שיש לרובם בעונה זו של הקיץ. העופות אינם חוששים "לצלול" על בני אדם שמתקרבים אל היקר להם מכול, אם הם מרגישים מאוימים. קבוצה קטנה של שחפיות ( South American Terns ) החלה צוללת מעל ראשי כבר ממרחקים, כדי להרחיק אותי מהלהקה הגדולה שעמדה על החוף. באי בריכות מים רבות, צבע מימיהן כחול עמוק, וסביבן מדשאות ירוקות. במדשאות ובמים שטים להם אווזים וברווזים מסוגים שונים והמון ציפורי שיר, שכן גם באי זה אין אויבים טבעיים כגון חתולים, עכברים ועכברושים. נקבת אריה-ים בתנוחה מהרהרת...
מידע נוסף
כתבות נוספות
האי קרקס – "אי הציפורים הקטנות"
כ-25 ק"מ מערבית לאי סונדרס נמצא האי קרקס ( Carcass Island ). כאן מומלץ ללון בחווה של רוב, ששותפתו אדלה מכינה אוכל משובח וטעים. פטריות מפלצתיות בגודל כדורי בייסבול באי קרקס (צילום: אפרת נקש)
אריות, פילים ושאר חיות הים הענקיות
החופים לשני צדי הפינה הצפון מערבית של האי, מלאים פילי ים ( Southern Elephant Seal ) אלה הענקים שבפילי הים. אורך הזכרים מגיע לכ- 6 מטרים ומשקלם לכ- 3,600 ק"ג (לעומת הנקבות ה"ננסיות", עם משקל ממוצע של 700 ק"ג בלבד).
פילי הים הזכרים קולניים מאד ונשמעים מרחוק, שואגים ונוהמים זה על זה. בנוסף לכך מדובר בבעל חיים עם נימוסים לקויים ביותר: הם נופחים, תוקעים גרפסים ומעת לעת פולטים נזלת שעפה למרחק, מאפם הגדול. אפשר בהחלט להריח אותם לפני שרואים אותם. הפילים הגדולים אינם נבהלים כשמתקרבים אליהם, שכן רק גורי פילים נטרפים לעיתים רחוקות על ידי אריה ים, לוויתן אורקה ( Killer Whale – שהוא למעשה הדולפין הגדול בעולם) וכלב ים נמרי. בביקורי באי שוטטתי סמוך לצמחייה גבוהה, כשלפתע שמעתי קול נהמה מאיים ממש מתחתיי... קצת נבהלתי לגלות פתאום פיל ים ענק בינות לשיחים.
בעונת הקיץ פילי הים מתקלפים, תוך שהם משילים את השכבה העליונה של עורם יחד עם השיער. השיער החדש הוא בגוון אפור כסוף, אולם מהר מאד הוא משנה את צבעו לחום צהבהב או חום כהה. פילי הים השמנים צמים בתקופת השלת השיער, ולכן שרועים על החוף בבטלה ונמנום ורק לעיתים רחוקות יורדים למים לשחייה. פילי הים הם פוליגמיים, וחיים בהרמון בו זכר אחד ומספר נקבות, שכל אחת מהן יכולה להמליט גור אחד בלבד בשנה. לזכרים חוטם מוארך ואף שמסוגל להתנפח וגדל עם הגיל. התמזל מזלי לראות פיל ים זכר ענק, בעל חוטם מרשים כשעלה לחוף. בקצה הסנפירים הקדמיים טפרים ארוכים, שיכולים להגיע עד לחמישה סנטימטרים. עוד הרשים אותי במיוחד, בהליכתו הגאה, אריה הים ( South American Sea Lion Bull ). אי אפשר לטעות בזיהוי שלו: יש לו רעמה של אריה, יושב זקוף כמו אריה, הולך כמו אריה... רק עם סנפירים בקצה גופו. פיל-ים מפהק
סיווג טקסונומי בין חיות הים השונות תת-סדרת הטורפים הימיים (Pinnipeds) נחלק ת לשלוש משפחות: ניבתנים (בעבר "סוסי הים"), אוטריים (אריות ודובי ים) וכלבי הים (בהם גם פיל הים ומינים נוספים).
בעוד אריה הים ודוב הים משתייכים למשפחת האוטריים, הנקראת Eared Seals , כי יש להם אפרכסת, פיל הים שייך למשפחת כלבי הים הנקראת True Seals חסרי האפרכסת . ההבדל המשמעותי בין המשפחות (פרט לאוזניהם), הוא שכלבי הים מותאמים יותר לתנועה במים, בעוד שהאוטריים (ובכללם אריה הים) מותאמים יותר לתנועה יבשתית, ולכן לאריה הים יש סנפירים קדמיים ארוכים יותר. הוא מסוגל לכופף אותם מתחת לגופו ולמשוך את גופו על קרקע וקרח, תוך שהוא מעביר משקל בין הסנפירים הקדמיים והאחוריים. לעומתו, פיל הים זוחל בתנועת סינוס, תוך שהוא מושך את עצמו על היבשה בעזרת סנפיריו הקדמיים. הבדל מעניין נוסף הוא בטפרים. למשפחת האוטריים (אריה הים ודוב הים) טפרים בסנפירים האחוריים שלא כמו למשפחת כלבי הים (לה שייכים גם פיל הים), להם טפרים בסנפירים הקדמיים. בעוד הפיל נאלץ להתגרד בשכיבה עם סנפיריו הקדמיים, דוב הים מתגרד בישיבה תוך הטית הגוף אל הסנפירים האחוריים. פיל הים הדרומי מתרבה בחופים חוליים בהם הוא יכול לגרור את עצמו. אריה הים הדרומי מתרבה בחופים חלוקיים מוגנים יותר.
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
גור אריות ים מציץ על המטיילים בינות לשיחים
מלחמת הקיום, או "הציפורים" של היצ'קוק
פעם אחת, בעודי משוטטת להנאתי בגבעות הפסטורליות של האי, חשתי לפתע מכה בראש. בז מהמין קרקרה מפוספסת ( Striated Caracara ) הגיח מאחורי וחטף מראשי את הכובע, כאילו להצדיק את כינויו בפי המקומיים Johnny Rook שובב, חצוף, הגונב חפצים. אבל זה עוד כלום לעומת המחזה של הורי קורמורנים מבוהלים, אל מול טורפים מאיימים. התבוננתי במושבת הקורמורן המלכותי, מוקפת בטבעת של עופות טורפים בכוננות. בז התקרב לקן בו היה הורה עם גוזלים וההורה ניסה להניס את הטורף בצווחות תוך מתיחת הצוואר לעבר הטורף. באחד הניסיונות איבד ההורה את שווי משקלו ומעד אל מחוץ לקן. כהרף עין חטף הבז את האפרוח, אשר במקרה זה נשמט מידי הטורף, ונס לעבר קן אחר. ממש חוויית נשיונל ג'יאוגרפיק.
באופן עקרוני מקובלת עלי שרשרת המזון, בה האחד אוכל את השני. אך היה לי קשה לחזות בפחד המתמיד של ההורים העדינים, המנסים לגדל גוזלים שבריריים. נזהרתי מאד שלא להתקרב יותר מדי לקינים, כדי שלא לגרום להורים להיבהל ולעוף, תוך נטישת ביצים או גוזלים בקן, הנמצאים באיום מתמיד של המשחרים לטרף.
במקרה מצמרר אחר הצליח בז לחטוף גוזל, ומיד עט עליו חמסן פוקלנד ( Falkland Skua ), שהוא טורף קצת יותר גדול, וחטף ממנו את הגוזל. אז השתלט על השלל קתרטס תרנגולי ( Turkey Vulture ), שהוא קונדור הגדול משניהם. מלחמת קיום אכזרית בעולם חסר רחמים. ניסיתי לדחוק את המחשבה איך קיבלו מספר פינגווינים את כתמי הדם בחזה. בז מתכנן את הארוחה הבאה, ואני במתח...
האי בליקר – חגיגה של טבע ללא גבולות
מול חופו הדרומי של אי פוקלנד המזרחי (East Falkland) נמצא האי בליקר ( Bleaker Island ), הארוך והצר. הטיסה מהאי קרקס לאי בליקר רצופת תחנות העלאה והורדת נוסעים, כיאה למונית שירות. סביב האי, המשמש בית לפינגווינים, שוחים אריות ים, המנסים לטרוף את הפינגווינים, ואלפי ציפורים מקננות בו. קו החוף מוקף במרחבי עשב רחבי ידיים, ומפרציו בחלקו המזרחי דרמטיים ומעוטרים במצוקים. בדרך משדה התעופה ראיתי שלוש מושבות של פינגווין לבן-אוזן, ומכל הכיוונים בצבצו מהמאורות פינגווינים מגלניים.
באי מתגוררים זמנית רון ואשתו, כאשר רון אחראי לתחזק את החווה המארחת, ולדאוג למבקרים. משפחתו של רון היגרה לכאן מסקוטלנד במאה התשע עשרה. הקוטג' בו שהיתי הוא ביתם, והוא מלא בספרות עשירה ואיכותית של ספרי צילום, מספר רב של מגדירי ציפורים, יונקים וצמחים, ספרות יפה, סרטי DVD, ולא נפקד חומר אודות ארנסט שקלטון ( Ernest Henry Shackleton ) חוקר בריטי שהתפרסם בעקבות מסע ההישרדות המדהים שלו באנטארקטיקה. חדר המגורים מוקף חלונות גדולים, ואפשר להשקיף על תנועת העשב ברוח החזקה, תנועת הרוח על המים, ותנועתם המהירה של העננים. לא נראה שהרוח מציקה לשני חמסני-פוקלנד ושני אפרוחיהם שבשדה. ליד הים מונח שלד של לווייתן ענק.
בחווה מגדלים כבשים, בקר וירקות אורגניים. רון לקח אותי לסיור בחצי האי הדרומי, ובדרך פגשנו את פר ההרבעה של האי. הפר יוחלף בקרוב באחר, שכן אחרי ארבע שנים באי, הוא כבר מזווג את בנותיו, דבר שאינו מוצלח גנטית.
כתבות על אנטארקטיקה
שלישיית פינגווין מלכותי יורדת לרחוץ במים (צילום: אפרת נקש)
שמרו מרחק, ושמרו על הראש...
בדרום האי מקננים יסעורי ענק ( Southern Giant Petrel ), ובדרך ניתן לצפות בבזים דואים .
כשהתקרבתי לאחת המושבות של פנגווין לבן-אוזן, תקף אותי חמסן צעיר. עוד צעד, ושוב צלל אליי החמסן. הבנתי שיש לו כנראה אפרוח במקום, אז התרחקתי, חיפשתי, וראיתי אפרוח במרחק של כעשרה מטרים ממני. 10 מטרים! אבל ליתר בטחון שמרתי מרחק. רון סיפר לי על אנשים שנפגעו מתקיפת חמסן, עד כדי קרקוף, כאשר טופריהם מסתבכים בשיער הראש, לכן מומלץ להיזהר ולהישמר. באי משטחים של עשב ירקרק טרי. אלה מציינים את המקום הקודם של מושבת פנגווין לבן-אוזן. הם אוהבים לקנן על משטחים עשביים, וכשנגמר העשב הם נודדים לשטח אחר. עשב ירקרק טרי צומח באדמה המדושנת מהפרשותיהם.
חוף הים החולי במפרץ החול ( Sandy Bay ) היה שלו, ועמדו בו כעשרה פינגווינים מלכותיים מזדמנים, שכנראה עצרו לחניית ביניים. בנוסף ירדו לרחצה בחוף פינגווינים מגלנים ולבני אוזן. ליד המצוקים מקננת מושבת פינגווין דלגן הסלעים. בשני ערוצים קופצים הפינגווינים לרחצה בים וחזרה. במצוקים עצמם מקנן קורמורן הסלעים ( Rock Cormorant ).
עימות חזיתי בין פינגווינים לחמסן, שכנראה ניסה להתקרב יותר מדי...
(צילום: CC The Humane Society of the United States)
אי אריות הים – חקר תוכן קיבת הפינגווין
עשר דקות טיסה וכ- 22 ק"מ דרומית לאי בליקר, נמצא אי אריות הים ( Sea Lion Island ) הקטן, המבודד, וההומה חיות הבר. רוחב האי קילומטר וחצי, הוא שטוח, חופיו סלעיים ואין בו נמל. האי עשיר בעופות המקננים בו: יסעור ענק ( Southern Giant Petrel ), חמסן פוקלנד, בזים מסוג Crested ו- Striated , וגם קתרטס תרנגולי.
בשל תנאי מזג האוויר הקשים, מלחמת הקיום באי מעוררת בעופות תוקפנות, בהגנה על האפרוח הבודד שיש לרובם בעונה זו של הקיץ. העופות אינם חוששים "לצלול" על בני אדם שמתקרבים אל היקר להם מכול, אם הם מרגישים מאוימים. קבוצה קטנה של שחפיות ( South American Terns ) החלה צוללת מעל ראשי כבר ממרחקים, כדי להרחיק אותי מהלהקה הגדולה שעמדה על החוף. באי בריכות מים רבות, צבע מימיהן כחול עמוק, וסביבן מדשאות ירוקות. במדשאות ובמים שטים להם אווזים וברווזים מסוגים שונים והמון ציפורי שיר, שכן גם באי זה אין אויבים טבעיים כגון חתולים, עכברים ועכברושים. נקבת אריה-ים בתנוחה מהרהרת...
מידע נוסף
כתבות נוספות
|
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
גור אריות ים מציץ על המטיילים בינות לשיחים
מלחמת הקיום, או "הציפורים" של היצ'קוק
פעם אחת, בעודי משוטטת להנאתי בגבעות הפסטורליות של האי, חשתי לפתע מכה בראש. בז מהמין קרקרה מפוספסת ( Striated Caracara ) הגיח מאחורי וחטף מראשי את הכובע, כאילו להצדיק את כינויו בפי המקומיים Johnny Rook שובב, חצוף, הגונב חפצים. אבל זה עוד כלום לעומת המחזה של הורי קורמורנים מבוהלים, אל מול טורפים מאיימים. התבוננתי במושבת הקורמורן המלכותי, מוקפת בטבעת של עופות טורפים בכוננות. בז התקרב לקן בו היה הורה עם גוזלים וההורה ניסה להניס את הטורף בצווחות תוך מתיחת הצוואר לעבר הטורף. באחד הניסיונות איבד ההורה את שווי משקלו ומעד אל מחוץ לקן. כהרף עין חטף הבז את האפרוח, אשר במקרה זה נשמט מידי הטורף, ונס לעבר קן אחר. ממש חוויית נשיונל ג'יאוגרפיק.
באופן עקרוני מקובלת עלי שרשרת המזון, בה האחד אוכל את השני. אך היה לי קשה לחזות בפחד המתמיד של ההורים העדינים, המנסים לגדל גוזלים שבריריים. נזהרתי מאד שלא להתקרב יותר מדי לקינים, כדי שלא לגרום להורים להיבהל ולעוף, תוך נטישת ביצים או גוזלים בקן, הנמצאים באיום מתמיד של המשחרים לטרף.
במקרה מצמרר אחר הצליח בז לחטוף גוזל, ומיד עט עליו חמסן פוקלנד ( Falkland Skua ), שהוא טורף קצת יותר גדול, וחטף ממנו את הגוזל. אז השתלט על השלל קתרטס תרנגולי ( Turkey Vulture ), שהוא קונדור הגדול משניהם. מלחמת קיום אכזרית בעולם חסר רחמים. ניסיתי לדחוק את המחשבה איך קיבלו מספר פינגווינים את כתמי הדם בחזה. בז מתכנן את הארוחה הבאה, ואני במתח...
האי בליקר – חגיגה של טבע ללא גבולות
מול חופו הדרומי של אי פוקלנד המזרחי (East Falkland) נמצא האי בליקר ( Bleaker Island ), הארוך והצר. הטיסה מהאי קרקס לאי בליקר רצופת תחנות העלאה והורדת נוסעים, כיאה למונית שירות. סביב האי, המשמש בית לפינגווינים, שוחים אריות ים, המנסים לטרוף את הפינגווינים, ואלפי ציפורים מקננות בו. קו החוף מוקף במרחבי עשב רחבי ידיים, ומפרציו בחלקו המזרחי דרמטיים ומעוטרים במצוקים. בדרך משדה התעופה ראיתי שלוש מושבות של פינגווין לבן-אוזן, ומכל הכיוונים בצבצו מהמאורות פינגווינים מגלניים.
באי מתגוררים זמנית רון ואשתו, כאשר רון אחראי לתחזק את החווה המארחת, ולדאוג למבקרים. משפחתו של רון היגרה לכאן מסקוטלנד במאה התשע עשרה. הקוטג' בו שהיתי הוא ביתם, והוא מלא בספרות עשירה ואיכותית של ספרי צילום, מספר רב של מגדירי ציפורים, יונקים וצמחים, ספרות יפה, סרטי DVD, ולא נפקד חומר אודות ארנסט שקלטון ( Ernest Henry Shackleton ) חוקר בריטי שהתפרסם בעקבות מסע ההישרדות המדהים שלו באנטארקטיקה. חדר המגורים מוקף חלונות גדולים, ואפשר להשקיף על תנועת העשב ברוח החזקה, תנועת הרוח על המים, ותנועתם המהירה של העננים. לא נראה שהרוח מציקה לשני חמסני-פוקלנד ושני אפרוחיהם שבשדה. ליד הים מונח שלד של לווייתן ענק.
בחווה מגדלים כבשים, בקר וירקות אורגניים. רון לקח אותי לסיור בחצי האי הדרומי, ובדרך פגשנו את פר ההרבעה של האי. הפר יוחלף בקרוב באחר, שכן אחרי ארבע שנים באי, הוא כבר מזווג את בנותיו, דבר שאינו מוצלח גנטית.
כתבות על אנטארקטיקה
שלישיית פינגווין מלכותי יורדת לרחוץ במים (צילום: אפרת נקש)
שמרו מרחק, ושמרו על הראש...
בדרום האי מקננים יסעורי ענק ( Southern Giant Petrel ), ובדרך ניתן לצפות בבזים דואים .
כשהתקרבתי לאחת המושבות של פנגווין לבן-אוזן, תקף אותי חמסן צעיר. עוד צעד, ושוב צלל אליי החמסן. הבנתי שיש לו כנראה אפרוח במקום, אז התרחקתי, חיפשתי, וראיתי אפרוח במרחק של כעשרה מטרים ממני. 10 מטרים! אבל ליתר בטחון שמרתי מרחק. רון סיפר לי על אנשים שנפגעו מתקיפת חמסן, עד כדי קרקוף, כאשר טופריהם מסתבכים בשיער הראש, לכן מומלץ להיזהר ולהישמר. באי משטחים של עשב ירקרק טרי. אלה מציינים את המקום הקודם של מושבת פנגווין לבן-אוזן. הם אוהבים לקנן על משטחים עשביים, וכשנגמר העשב הם נודדים לשטח אחר. עשב ירקרק טרי צומח באדמה המדושנת מהפרשותיהם.
חוף הים החולי במפרץ החול ( Sandy Bay ) היה שלו, ועמדו בו כעשרה פינגווינים מלכותיים מזדמנים, שכנראה עצרו לחניית ביניים. בנוסף ירדו לרחצה בחוף פינגווינים מגלנים ולבני אוזן. ליד המצוקים מקננת מושבת פינגווין דלגן הסלעים. בשני ערוצים קופצים הפינגווינים לרחצה בים וחזרה. במצוקים עצמם מקנן קורמורן הסלעים ( Rock Cormorant ).
עימות חזיתי בין פינגווינים לחמסן, שכנראה ניסה להתקרב יותר מדי...
(צילום: CC The Humane Society of the United States)
אי אריות הים – חקר תוכן קיבת הפינגווין
עשר דקות טיסה וכ- 22 ק"מ דרומית לאי בליקר, נמצא אי אריות הים ( Sea Lion Island ) הקטן, המבודד, וההומה חיות הבר. רוחב האי קילומטר וחצי, הוא שטוח, חופיו סלעיים ואין בו נמל. האי עשיר בעופות המקננים בו: יסעור ענק ( Southern Giant Petrel ), חמסן פוקלנד, בזים מסוג Crested ו- Striated , וגם קתרטס תרנגולי.
בשל תנאי מזג האוויר הקשים, מלחמת הקיום באי מעוררת בעופות תוקפנות, בהגנה על האפרוח הבודד שיש לרובם בעונה זו של הקיץ. העופות אינם חוששים "לצלול" על בני אדם שמתקרבים אל היקר להם מכול, אם הם מרגישים מאוימים. קבוצה קטנה של שחפיות ( South American Terns ) החלה צוללת מעל ראשי כבר ממרחקים, כדי להרחיק אותי מהלהקה הגדולה שעמדה על החוף. באי בריכות מים רבות, צבע מימיהן כחול עמוק, וסביבן מדשאות ירוקות. במדשאות ובמים שטים להם אווזים וברווזים מסוגים שונים והמון ציפורי שיר, שכן גם באי זה אין אויבים טבעיים כגון חתולים, עכברים ועכברושים. נקבת אריה-ים בתנוחה מהרהרת...
מידע נוסף
כתבות נוספות
מול חופו הדרומי של אי פוקלנד המזרחי (East Falkland) נמצא האי בליקר ( Bleaker Island ), הארוך והצר. הטיסה מהאי קרקס לאי בליקר רצופת תחנות העלאה והורדת נוסעים, כיאה למונית שירות. סביב האי, המשמש בית לפינגווינים, שוחים אריות ים, המנסים לטרוף את הפינגווינים, ואלפי ציפורים מקננות בו. קו החוף מוקף במרחבי עשב רחבי ידיים, ומפרציו בחלקו המזרחי דרמטיים ומעוטרים במצוקים. בדרך משדה התעופה ראיתי שלוש מושבות של פינגווין לבן-אוזן, ומכל הכיוונים בצבצו מהמאורות פינגווינים מגלניים.
כתבות על אנטארקטיקה
שמרו מרחק, ושמרו על הראש...
בדרום האי מקננים יסעורי ענק ( Southern Giant Petrel ), ובדרך ניתן לצפות בבזים דואים .
כשהתקרבתי לאחת המושבות של פנגווין לבן-אוזן, תקף אותי חמסן צעיר. עוד צעד, ושוב צלל אליי החמסן. הבנתי שיש לו כנראה אפרוח במקום, אז התרחקתי, חיפשתי, וראיתי אפרוח במרחק של כעשרה מטרים ממני. 10 מטרים! אבל ליתר בטחון שמרתי מרחק. רון סיפר לי על אנשים שנפגעו מתקיפת חמסן, עד כדי קרקוף, כאשר טופריהם מסתבכים בשיער הראש, לכן מומלץ להיזהר ולהישמר. באי משטחים של עשב ירקרק טרי. אלה מציינים את המקום הקודם של מושבת פנגווין לבן-אוזן. הם אוהבים לקנן על משטחים עשביים, וכשנגמר העשב הם נודדים לשטח אחר. עשב ירקרק טרי צומח באדמה המדושנת מהפרשותיהם.
חוף הים החולי במפרץ החול ( Sandy Bay ) היה שלו, ועמדו בו כעשרה פינגווינים מלכותיים מזדמנים, שכנראה עצרו לחניית ביניים. בנוסף ירדו לרחצה בחוף פינגווינים מגלנים ולבני אוזן. ליד המצוקים מקננת מושבת פינגווין דלגן הסלעים. בשני ערוצים קופצים הפינגווינים לרחצה בים וחזרה. במצוקים עצמם מקנן קורמורן הסלעים ( Rock Cormorant ).
עימות חזיתי בין פינגווינים לחמסן, שכנראה ניסה להתקרב יותר מדי...
(צילום: CC The Humane Society of the United States)
אי אריות הים – חקר תוכן קיבת הפינגווין
עשר דקות טיסה וכ- 22 ק"מ דרומית לאי בליקר, נמצא אי אריות הים ( Sea Lion Island ) הקטן, המבודד, וההומה חיות הבר. רוחב האי קילומטר וחצי, הוא שטוח, חופיו סלעיים ואין בו נמל. האי עשיר בעופות המקננים בו: יסעור ענק ( Southern Giant Petrel ), חמסן פוקלנד, בזים מסוג Crested ו- Striated , וגם קתרטס תרנגולי.
בשל תנאי מזג האוויר הקשים, מלחמת הקיום באי מעוררת בעופות תוקפנות, בהגנה על האפרוח הבודד שיש לרובם בעונה זו של הקיץ. העופות אינם חוששים "לצלול" על בני אדם שמתקרבים אל היקר להם מכול, אם הם מרגישים מאוימים. קבוצה קטנה של שחפיות ( South American Terns ) החלה צוללת מעל ראשי כבר ממרחקים, כדי להרחיק אותי מהלהקה הגדולה שעמדה על החוף. באי בריכות מים רבות, צבע מימיהן כחול עמוק, וסביבן מדשאות ירוקות. במדשאות ובמים שטים להם אווזים וברווזים מסוגים שונים והמון ציפורי שיר, שכן גם באי זה אין אויבים טבעיים כגון חתולים, עכברים ועכברושים. נקבת אריה-ים בתנוחה מהרהרת...
מידע נוסף
כתבות נוספות
עימות חזיתי בין פינגווינים לחמסן, שכנראה ניסה להתקרב יותר מדי...
(צילום:
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבת
אפרת נקש, מטיילת במקומות מרתקים ברחבי העולם, לומדת על תרבויות שונות ואורחות חיים, חוזרת עם סיפורים על חוויות שהלהיבו אותי, וצילומים נוגעים ללב. מאז 1990 הצילום מהווה מרכיב משמעותי בחיי. בנוסף אני מאמנת אישית ועסקית, וגם עובדת בתחום היי-טק". לאתר של אפרת נקש
|
.jpg)
.JPG)
